האליטה של ריידוויל 3 - נקמה מתוקה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
האליטה של ריידוויל 3 - נקמה מתוקה
מכר
אלפי
עותקים
האליטה של ריידוויל 3 - נקמה מתוקה
מכר
אלפי
עותקים

האליטה של ריידוויל 3 - נקמה מתוקה

4.3 כוכבים (60 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2435מקורי
ספר מודפס
59 מחיר מוטבע על הספר 98
תאריך לסיום המבצע 01/08/2025

עוד על הספר

ניתן לרכישה גם ב -

תקציר

הדבר החיובי בכך שמגיעים לשפל תחתית הוא שאין כבר מה להפסיד. מכאן אפשר רק לעלות.
הוא חושב שהוא הרס אותי. פירק אותי בצורה חסרת תקנה.
אבל הוא תמיד זלזל בנשים.
מעשיו רק חיזקו את הנחישות שלי. לא אעצור עד שהצדק ינצח והוא יקבל את המגיע לו.
קיידן הוא האור היחיד באפלת חיי. הוא נותן לי את הכוח להמשיך להילחם למען העתיד שאליו אנחנו שואפים – עולם שבו אנחנו חופשיים לאהוב זה את זה ולהחליט על חיינו.
עד אז, ההצגה חייבת להימשך.
בואו נתחיל. 

*הספר מיועד לקוראים מגיל שמונה־עשרה ומעלה. אף שהספר הזה מתרחש בבית ספר תיכון, מדובר ברומן בריונות אפל.

פרק ראשון

פרק 1 

אבי

"אני צריכה ללכת לשירותים," אני פולטת וקוטעת את הכומר, ממש לפני שהוא מגיע לקטע שבו אנחנו אומרים את הנדרים. ידי מיוזעת בכף ידו הגדולה של צ'ארלי בשעה שאנחנו אוחזים ידיים, ואני מתכוננת לעשות את זה. אבל פרץ עצבים פתאומי גורם לי להתחרט על האסטרטגיה שלי, ואני צריכה פסק זמן כדי לוודא שאני עושה את הדבר הנכון.
"זה יחכה," מתעצבן אבא שלי ומצמצם את עיניו אליי.
"אבי." צ'ארלי מביט אליי. "מה את עושה?" הוא לוחש.
אני מצמידה את שפתיי לאוזנו. "אני מרגישה שאני עומדת להקיא," אני משקרת, לופתת את הבטן ומעווה את פניי. אני מכסה את פי בידי, מזייפת קול הקאה ומפצירה בו בעיניי.
"אל תגרמי לי להתחרט על זה," הוא ממלמל בשקט, "ואל תנסי לעשות שום דבר, כי אבא שלך באמת יהרוג אותו." הוא מניד בראשו לעברו של קיי.
"אני יודעת את זה, ולא אסכן את חייו."
שריר נדרך בלסתו, והוא מהנהן בקוצר רוח. אני מתרחקת, אבל אבא שלי תופס בזרועי בגסות. "את לא יוצאת מהחדר הזה עד שאת נשואה."
"אבא, יש לי בחילה, ואני עוד שנייה מקיאה על עצמי. אני בטוחה שאף אחד לא רוצה לראות את זה."
פניו עוטות גוון אדום לא מחמיא. "את חושבת שאני מטומטם?"
"מר הרסט." צ'ארלי ניגש מאחוריי ומניח את ידו על מותני. "אבי יכולה לצאת לחמש דקות לשירותים." הוא בכוונה מביט אל קיי. "סמוך עליי, היא לא הולכת לשום מקום."
הבן זונה מציץ בשעונו, והגרגרת שלו בולטת בצווארו. הייתי כבר בדרך לשירותים אם הוא לא היה מתנהג כמו חמור בעניין הזה. הוא שולח אליי מבט שהשטן בכבודו ובעצמו היה מתגאה בו.
אל דאגה, אבא'לה יקר, הרגש הדדי.
אבל אני שומרת על פנים חתומות ומסתירה את רגשותיי האמיתיים מפני המפלצת שסייעה להביא אותי לעולם.
"מאוריו," נובח אבא. "לווה את בתי לשירותים." ידו של צ'ארלי נשמטת ממותני, ואבא תופס בזרועי שוב. "אל תתעכבי, אחרת אבוא לגרור אותך לכאן בעצמי."
אני מביטה בבן זונה בעיניים חלולות. "אם תפגע בו, הכול מבוטל." אני שולחת מבט מהיר אל התאום שלי ומוודאת שהוא יודע שעליו לשמור על האיש שלי. "אסור לאף אחד לגעת בקיי." דרו מזהיר אותי בעיניו, ואני ניגשת לדלת ומהנהנת בעדינות. אני לא טיפשה. לא אעשה שום דבר שיסכן את חייו של קיי, אבל אני צריכה לאסוף את מחשבותיי. לוודא שזו התוכנית הנכונה. חוץ מזה, אבא צריך שאחזור ואגיד את הנדרים, לכן הוא לא יסתכן ויעשה משהו לאהוב ליבי בהיעדרי.
אני טורקת את הדלת לשירותים בפרצופו של מאוריו ונועלת אותה במהירות, למקרה שיעלה לו הרעיון לשמור בפנים. אני נאנחת בכבדות ומניחה את ידיי על שולי הכיור, מביטה בבבואתי במראה.
הלב שלי בעוצר, ואני מחזקת את סורגי הברזל סביבו, לא מסוגלת להתמודד עם הגילוי האחרון של אבי. אני עוצמת את עיניי בשעה שפרץ רגשות מאיים לפרוץ את המחסום הבלתי נראה שהקמתי. אני לא מסוגלת לחשוב על זה עכשיו. אחרת אצא מכאן בסערה ואנסה לרצוח את הבן זונה בעצמי, וזה יוביל למותו הוודאי של קיי ולמאסר עולם עבורי.
אני צריכה למשול ברגשותיי כדי לחשוב על זה בצורה מעשית. לנעול אותם על סורג ובריח ולהחליט החלטות שמבוססות אך ורק על היגיון ועובדות. אני לופתת את שולי הכיור בכוח, ועיניי קופאות כשאני חושבת על כל מה שאני צריכה.
צ'ארלי רשמית יצא מדעתו.
זה ברור.
הוא לא מסוגל לראות מעבר לאובססיה המטופשת שלו כלפיי. ואני באמת חושבת שזה כל הסיפור. אני לא יודעת מתי הוא התחיל להאמין שהוא מאוהב בי, אבל לא ככה מתייחסים לאישה שאתה אוהב. אולי המוח שלו מעוות בגלל כל הדברים שעשו לו בפרקהרסט או שאבא שלי שטף לו את המוח, אבל לא נראה לי שצ'ארלי מאוהב בי, ואם הוא היה חושב בראש צלול, הוא היה מבין את זה.
אבל אני צריכה לשחק על העניין הזה. כדי שקיי יישאר בחיים.
אין דבר שלא אעשה כדי להציל את אהבת חיי.
כי קיידן אנדרסון הוא כל עולמי.
ואני אגן עליו עד נשימתי האחרונה.
גם אם זה אומר שאעשה את הדבר הכי מופרך בעולם — להפוך לאשתו של צ'ארלי ולחלוק איתו מיטה בתור זוג נשוי.
הבטן שלי מתהפכת בגלל המחשבה, אבל אין עוד אפשרות. אם אסרב להמשיך בטקס, אבא ירצח את קיי.
אבל נוכל לנצל זאת לטובתנו.
המוח שלי לא מפסיק לעבוד מאז שהבן זונה הפיל את פצצת כריתת הרחם, ותוכנית ברורה נרקמת בראשי. תמיד עולים אצלי רעיונות מעולים, כשאני נמנעת מלחשוב על משהו ומשתמשת בהסחת דעת כדי לעזור לכוון את מחשבותיי. הדרך קדימה ברורה עכשיו, ואני מתה כבר להתניע את התוכנית שלי.
אבל נלך לפי הסדר.
אני צריכה לחזור לשם ולהתחתן עם האויב הטרי.
לשכנע אותו ואת אבא שלי שאני לגמרי בעניין.
שקיי הוא חלק מהעבר.
ושצ'ארלי והאליטה הם העתיד.
כי רק אם אחדור לעולם שלהם, התוכנית הזאת תצליח.
אני מורידה את המים באסלה — רק בשביל מאוריו — ושוטפת ידיים בזהירות, מחייכת למראה בבואתי כשאני מדמיינת איך הכול יתרחש.
עד שאסיים איתו, אבא שלי יצטער על היום שבו נולד.
*
קולות המולה מגיעים למסדרון מאולם הבורגונדי כשאנחנו הולכים לעברו. שפתיי מתעקלות בקצוות, ואני תוהה אם האבירים על הסוס הלבן הגיעו.
אני לא יודעת כמה זמן אבא שלי מחזיק בקיי, אבל לפי מה ששמעתי, הוא נסע לניו־יורק עם ג'קסון וסוייר, לכן לא מופרך לחשוב שהם היו שם כשטמן להם מארב.
אין סיכוי שהם לא יבואו להציל אותו, כי שלושת הבחורים האלה מתנהלים כמו אחים. אם משהו קורה, אני מוכנה לחתום שסוייר וג'קסון עושים ככל יכולתם לחלץ אותו.
החיוך נשמט מפניי כשאני חושבת על תרחיש שונה. תרחיש שבו אבא שלי פגע או הרג את שני חבריו הטובים של קיי, ופחד עצום מציף את חזי, כשליבי פועם בפראות מאחורי קשת צלעותיי.
אם הוא פגע בהם, אני...
"תעצרי, מיז אביגייל," אומר מאוריו וקוטע את מחשבותיי. הוא שולף את אקדחו והודף אותי בעזרת ידו השנייה. "תישארי כאן וחכי עד שאחזור." הוא רץ אל הדלת בלי לחכות לתגובתי ושועט פנימה.
אני מקמטת את מצחי כשאני מקשיבה לקולות החנק והשיעול שזורמים אל המסדרון. יריית אקדח נשמעת ולאחריה חבטה רמה. קצב פעימות ליבי נוסק בהתמדה. אני רצה אל הדלת ומתנגשת במישהו שיוצא מהחדר בדיוק כשאני מגיעה אליו. עוצמת המכה מפילה אותי ארצה, ואחת מנעלי העקב שלי עפה לאורך רצפת העץ הממורקת. לפני שהדלת נסגרת, אני מביטה אל החדר ורואה את מאוריו שוכב על הרצפה.
צרחה בוקעת מפי כשאדם שעוטה מסכה מפחידה מתנשא מעליי. המסכה עשויה גומי שחור ומכסה את פניו לחלוטין. עדשות הזכוכית המכסות את עיניו צבועות בשחור, לכן אני לא מצליחה לראות במי מדובר. גופו מוצק והוא לובש חולצה שחורה צמודה ומכנסי דגמ"ח שחורים וגם נעליו שחורות. רצועת אקדח מחוברת למותניו הצרות, ואקדח מונח בבטחה בנרתיק.
אני פוסעת לאחור לאורך הקיר בשעה שהוא מושיט את זרועו אליי.
הוא מסיר את המסכה בתנועה מהירה אחת ומרים אותה מעל ראשו.
צרור קללות יוצא מפי, כשג'קסון שולח אליי חיוך זחוח ואופייני. "סליחה, יפהפייה. שכחתי שאני עוטה מסכה." חבורה סגולה גדולה מכסה את לחיו הימנית, ופצע בשפתו נפוח ונראה כואב.
אני חולצת את נעל העקב שנשארה עליי וקמה על רגליי היחפות. "אם לא היית כאן במשימת חילוץ, הייתי מכניסה לך ברכייה בביצים על כך שהפחדת אותי בטירוף."
הוא מאמץ אותי אל זרועותיו, והחיוך היהיר נעלם מפניו. "את בסדר?"
אני נחלצת מאחיזתו. "אני בסדר, אבל קיי לא."
עיניו של ג'קסון בוערות באדום. "שמתי לב." הוא פוקק את מפרקי ידיו. "חשבתי שתהיה לנו הזדמנות לחסל היום את אבא שלך, אבל הוא ברח לפני שגז השינה התחיל להשפיע."
עיניי יוצאות מראשי, כשאני מביטה מבעד לכתפו אל הדלת הסגורה ותוהה מה לעזאזל קרה. "גז שינה?"
ג'קסון מהנהן. "לא רצינו להסתכן שאת, דרו או קיי תיפצעו בקרב היריות, לכן השתמשנו במנהרה כדי להיכנס לתוך הבית והזרמנו גז שינה דרך פתחי האוורור בחדר," הוא מסביר.
"שמעתי ירייה. מישהו מת?"
"השומר המניאק נכנס פנימה עם האקדח שלו, ירה בנו, אבל הכדור נתקע בקיר. לא היה לו זמן לפגוע באף אחד אחר, כי גז השינה התחיל להשפיע וגרם לו לאבד הכרה."
הדלת נפתחת בפעם השנייה, ומישהו יוצא. גם הוא עוטה מסכה ולובש בגדים שחורים. אני מציצה אל תוך החדר ומכסה בידי את פי בעודי סופרת את האנשים השרועים על הרצפה. עוד כמה בחורים עם מסכות נכנסים לחדר באקדחים שלופים בעודם סוקרים את הדמויות מחוסרות ההכרה ובועטים בהן ברגליהם.
האיש החדש דוחף אליי מסכה. "תשימי אותה," אומר סוייר ומרים את המסכה מעל ראשו. אפו נפוח, ויש חבורה גדולה על צד הלסת שלו. "אנחנו צריכים לצאת מכאן כמה שיותר מהר. אבא שלך ברח, ולמרות שזה היה מאורגן מראש עם אטיקוס אנדרסון, זה לא אומר שהוא לא יחזור עם תגבורת."
"רגע? מה?" אני אומרת ולוקחת את המסכה, אבל לא מתכוונת לעטות אותה. "אבא שלי ידע על זה? הסכים לזה? למה שהוא יעשה דבר כזה אם הוא צריך שאתחתן עם צ'ארלי?" אני מבולבלת לחלוטין.
סוייר מנענע את הראש. "אטיקוס סגר עסקה כדי להוציא את קיי, אבל..."
"איזו עסקה? חשבתי שהם שונאים זה את זה?" אני שואלת ונאחזת בזרועו של סוייר.
סוייר סוקר במבטו את המסדרון. "אבא שלך צריך לסלק את העימות עם אטיקוס, כי זה פוגע לו במוניטין. ההצבעה בפרקהרסט תיערך בעוד כמה חודשים, והוא לא יכול לסכן אותה, לכן הוא אמר לו שיחזיר לידיו את החברה, את הנכסים, את הכסף שלקח ממנו ויאפשר לו לחזור לאליטה ולפרקהרסט, בתנאי שאטיקוס יבטל את התביעות, יחזור בו מהצהרותיו וירחיק ממך את קיי."
אני מוציאה את ידי מזרועו של סוייר ומשפשפת את מצחי. "אז אתה אומר שאבא שלי ידע שתופיעו כאן? למה שיסכים לעשות דבר כזה?"
"אטיקוס גרם לו להבטיח שלא יהרוג את קיי. הוא לא היה מרוצה שמייקל משתמש בו כדי לשדל אותך לשתף פעולה עם התוכנית שלו, אבל זה היה מחיר זעום כדי לקבל את מבוקשו." שפתיי נעשות צרות, ומיצי מרה עולים בגרוני. אטיקוס אנדרסון אוהב מאוד לזרוק אותי לכרישים. קיי יתחרפן אם יגלה שהוא שוב הקריב אותי. ברור שההסכם נועד רק כדי לחלץ את בנו ושלא מעניין אותו מה יקרה לי.
"מייקל לא רוצה להצטייר כחלש בפני המסדר, ואין סיכוי שהוא ירצה שהם יגלו על העסקה הזאת. העובדה שאנחנו פורצים לכאן כדי לחלץ את קיי מפיגה את החשש הזה," מאשר ג'קסון. "והסיבה היחידה שאנחנו חופשיים היא, כי אטיקוס היה צריך את עזרתנו."
"אבא שלי תפס גם אתכם?" אני מסיקה.
"הם ארבו לנו בשדה התעופה הפרטי," מסביר סוייר. "נאבקנו בהם, אבל הם היו רבים מאיתנו, ותוך זמן קצר הם הכניעו אותנו. הם לקחו את קיי, קשרו אותו ונעלו אותנו במכולת שילוח. אטיקוס הופיע כעבור כמה שעות וסיפר לנו מה עשה וביקש עזרה. הוא גם שכנע את מווריק, חואקין והארלי לעזור לו נוסף על כמה משומרי הראש שלו.
זה מסביר את שאר הבחורים בפנים.
קיי ירתח מזעם כשיגלה שאבא שלו עירב את אחיו הקטנים. ריק וקיי עשו כמיטב יכולתם לגונן עליהם מהעולם הזה, אבל אטיקוס נראה נחוש לגרור אותם לתוכו.
"אבל יש לנו תוכנית משלנו," ג'קסון אומר כשסוייר מעיף עוד מבט במסדרון. "בחיים לא נשאיר אותך מאחור, כדי שיכריחו אותך להתחתן עם המניאק הזה."
"איך ידעתם על זה?" אני שואלת ושומטת את המסכה ארצה, תוך כדי שאני מנגבת את ידיי בשמלה.
"אטיקוס הסביר. היינו אמורים לחכות עד לאחר הטקס כדי לפרוץ, והוא לא יהיה מרוצה שהרגזנו את אבא שלך." ג'קסון מחייך. "מניעת החתונה והחטיפה שלך ממש יביאו לו את הסעיף."
"איחרנו?" שואל סוייר וזוקר גבה בעודו מביט במסכה המושלכת על הרצפה.
אני מנענעת את הראש. "לא. היינו באמצע הטקס וביקשתי לצאת לשירותים." אני זוקפת את כתפיי, כי זה לא ימצא חן בעיניהם, אבל אף אחד לא יחלק לי פקודות.
אני מנהלת את העניינים.
בין אם זה מוצא חן בעיניהם או לא.
"אבל אני לא הולכת איתכם," אני נועצת בשניהם מבט קטלני. "אסור לי. אני נשארת כאן ומתחתנת עם צ'ארלי בארון."
 

עוד על הספר

ניתן לרכישה גם ב -

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
60 דירוגים
35 דירוגים
13 דירוגים
8 דירוגים
2 דירוגים
2 דירוגים
12/5/2025

סידרה מושלמת אין מילים הרבה כאב סקס כעס ומתח אהבתי מאוד

9/4/2023

טרילוגיית מאפייה מצוינת. כיף לקרוא על גיבורה חזקה ולא רכרוכית, אחת שמתוארת כאישה חזקה שעומדת על שלה!

29/3/2023

ספר מושלם עם עלילה שלא מפסיקה להפתיע ממכר

4/3/2023

סדרה נפלאה ומרתקת

12/4/2022

היה מסע נפלא , טרילוגיה מעולה. מחכה שיתרגמו ספרים נוספים של שיבון דיוויס. 🔥🔥🔥🔥🔥

3/2/2022

סידרה מדהימה!! כתוב היטב לא משעמם תמיד יש משהו לא יכולתי להניח מהיד רוצו לקראו🙏 מעניין מה יהיה אם דרו ואם ג׳קסון ממשששש

24/1/2022

מעולה כמו כל הסדרה

23/1/2022

מרגש וסוחף, הייתי שמחה להמשך

8/12/2021

ספר מושלם כמו כל אחד מהטרילוגיה. קשה להניח מהיד .

2/11/2021

מומלץ מומלץ מומלץ, כל הסדרה הזו מדהימה!

9/10/2021

מושלמים. דמויות מהממות ומושלמות אבר ,ממליצה ממש!

9/9/2021

סיום מושלם לטרילוגיה המטורפת הזו ממליצה בחום, תיהנו

14/7/2021

טרילוגיה משוגעת לגמרי! יש עוד כמה קצוות שהייתי שמחה שהייתה סוגרת אבל ממש מעולה! יש סצנות לא קלות אז לדעתי לא מתאים לצעירות מידי

9/6/2021

וואווו סידרה של ספרים מושלמתתת!! לא הצלחתי להפסיק לקרוא, ממש סוחף

19/5/2021

מדהיםםםםם

7/5/2021

מעולה!!! בהתחלה פחדתי שלא אתחבר בגלל הגילאים. אבל.. אוכלת את הכובע! אחת הטרילוגיות המעולות שקראתי!! ממתינה להמשכים בסדרה!

13/3/2021

אהבתי את הרעיון ואת הביצוע, כתיבה קולחת ובהירה, דמויות מורכבות ומסקרנות, אפקט הוואו קיים, ספר ייחודי ואפל, אמינות הספר נפגמת על ידי גיל הדמויות, תיכוניסטים ....אבל אופל במיטבו

28/2/2021

שלמות של ספרים, גס, אפל ורומנטי עד קשות. התאהבתי ממש.

7/2/2021

נגמר מדהים

25/1/2021

אחת הסדרות הטובות שקראתי בזמן האחרון. עלילה מפתיעה עם הרבה תככים ושקרים. ממליצה בחום!

22/1/2021

טרילוגייה מעולה...יש בה הכל- אופל, מתח,אהבה, צחוק ועוד...מומלץ ביותר!

10/1/2021

טרילוגיה ממולצת בחום.

5/1/2021

טריוויה מעולה ו..הכל יש בה

2/1/2021

מעלף !! ספר חזק

1/1/2021

וואו אחד גדול.. סידרה חובה!!!

1/1/2021

טרילוגיה מושלמת מלאת מתח ותככים. נהנתי מאוד ממנה תודה להוצאת לבבות על תרגום הטרילוגיה. 💖💖💖💖💖💖💖💖💖💜💜💜💜💜💜💜💜💜

28/12/2020

בהמשך לתגובתי לספר השני, לגבי הפונטציאל להיות אחת הטרילוגיות הטובות שקראתי אחרי שאסיים את הספר השלישי. אין לי ספק, הטרילוגיה והספרים הכי טובים שראתי בשנת 2020!! אחרי שלל רגשות ואמוציות שעברו עליי בזמן הקריאה בסוף השלישי התבאסתי שזה נגמר ורציתי עוד…. זו פעם הראשונה שקראתי את הספרים של הסופרת המדהימה הזו😊 ומקווה שיש המשכים לספרים האלו על מויות אחרות ממש התחברת לכולם אחד אחד. בכלל שיתרגמו עוד ספרים שלה!!! רוצו לקרוא, חובה!!!

28/12/2020

וואוווו, אחת הטרילוגיות הכי טובות שקראתי, חובת קריאה!

27/12/2020

בעיני זו אחת הטרילוגיות הטובות שקראתי! מותח בטירוף, מחכה לספרים הבאים בסדרה על שאר הדמויות

2/5/2023

סוחף בטירוף. קצת מופרך אבל שווה קריאה

26/4/2023

מודה שהיה לי קל לצפות מהלכים מסויימים של הכותבת אבל הזעזוע בסצאנות הקשות היה בהחלט מכעיס ומספק

28/7/2021

באופן אישי קשה לי מאוד לקרוא על התעללות, בעיקר כשהיא מגיעה ממי שאמור להגן, אך למרות זאת הטרילוגיה כתובה יפה והסיפור דינמי.

6/2/2021

סידרה טובה. אומנם יש שם קטעים הזויים מידי לטעמי אבל בכל זאת נהנתי הספר הראשון הכי מוצלח כי יש בו יותר רקע והוא יותר הגיוני משאר הסדרה.

30/1/2021

וואו!!! סדרה מטורפת! לא מתאימה למי שלא אוהבת אופל!!! מקווה שיהיה המשכים לדמויות המשניות שהיו מאוד מעניינות בסדרה.

2/1/2021

קראתי את כל הטרילוגיה, סיפור לא אמין, הגיל של הדמויות הראשיות צעיר מידיי להכיל את כל הרשע והרוע שהן עוברות, אם מתעלמים מהעובדה הזאת הסיפור קולח, יש בו הכל רומנטיקה,חברות רוע זדון.

28/4/2024

ארוך מידי חופר מידי הסיפור ממש יפה וסוף טוב אבל כל כך עמוס בפרטים ואירועים ושיחות בלי סוףףףף יותר מידי

19/12/2022

לא ממליצה, סיימתי רק מכיוון שרכשתי.

30/6/2022

סדרה מתישה לא מאמינה שהצלחתי לסיים אותה אבל למרות הכל די סוחפת

25/3/2021

הספר הראשון היה מעולה ומשם זה קצת נחלש, אפשר היה לצמצם את הטרילוגיה לדואט לדעתי.

31/12/2020

מלא אקשן נחמד אך חסר היגיון ולפעמים מוגזם

30/12/2020

הסדרה הכי אמביוולנטית מבחינתי היו רגעים משעממים והיו רגעים מותחים ולמרות זאת סיימתי את הסדרה

5/12/2021

לא ממליצה לצעירים זה מלא תוכן מבוגרים וממש אפל. הספר ממש אפל והתוכן מזעזע היו קטעים שפשוט לא רציתי להמשיך את זה. לא ממליצה!

9/12/2024

פשוט נורא! סדרת הספרים הזו חיכתה אצלי הרבה זמן עד שהחלטתי לקרוא אותה. הספר הראשון היה כתוב טוב ועורר ענין. שיבון דיוויס יודעת לכתוב זוועות סטייל סרט טורקי ולרוב זה עובד. בספר השני הסיפור התדרדר, הדמויות נעשו רדודות והעלילה בכלל... הספר הזה לא שיפר את המצב וגמרתי את הסדרה בתחושה שאפשר היה לחבר את שלושת הספרים לספר אחד חביב וממצה.

17/11/2024

האליטה של ריידוויל 3 - נקמה מתוקה שיבון דיוויס

פרק 1 

אבי

"אני צריכה ללכת לשירותים," אני פולטת וקוטעת את הכומר, ממש לפני שהוא מגיע לקטע שבו אנחנו אומרים את הנדרים. ידי מיוזעת בכף ידו הגדולה של צ'ארלי בשעה שאנחנו אוחזים ידיים, ואני מתכוננת לעשות את זה. אבל פרץ עצבים פתאומי גורם לי להתחרט על האסטרטגיה שלי, ואני צריכה פסק זמן כדי לוודא שאני עושה את הדבר הנכון.
"זה יחכה," מתעצבן אבא שלי ומצמצם את עיניו אליי.
"אבי." צ'ארלי מביט אליי. "מה את עושה?" הוא לוחש.
אני מצמידה את שפתיי לאוזנו. "אני מרגישה שאני עומדת להקיא," אני משקרת, לופתת את הבטן ומעווה את פניי. אני מכסה את פי בידי, מזייפת קול הקאה ומפצירה בו בעיניי.
"אל תגרמי לי להתחרט על זה," הוא ממלמל בשקט, "ואל תנסי לעשות שום דבר, כי אבא שלך באמת יהרוג אותו." הוא מניד בראשו לעברו של קיי.
"אני יודעת את זה, ולא אסכן את חייו."
שריר נדרך בלסתו, והוא מהנהן בקוצר רוח. אני מתרחקת, אבל אבא שלי תופס בזרועי בגסות. "את לא יוצאת מהחדר הזה עד שאת נשואה."
"אבא, יש לי בחילה, ואני עוד שנייה מקיאה על עצמי. אני בטוחה שאף אחד לא רוצה לראות את זה."
פניו עוטות גוון אדום לא מחמיא. "את חושבת שאני מטומטם?"
"מר הרסט." צ'ארלי ניגש מאחוריי ומניח את ידו על מותני. "אבי יכולה לצאת לחמש דקות לשירותים." הוא בכוונה מביט אל קיי. "סמוך עליי, היא לא הולכת לשום מקום."
הבן זונה מציץ בשעונו, והגרגרת שלו בולטת בצווארו. הייתי כבר בדרך לשירותים אם הוא לא היה מתנהג כמו חמור בעניין הזה. הוא שולח אליי מבט שהשטן בכבודו ובעצמו היה מתגאה בו.
אל דאגה, אבא'לה יקר, הרגש הדדי.
אבל אני שומרת על פנים חתומות ומסתירה את רגשותיי האמיתיים מפני המפלצת שסייעה להביא אותי לעולם.
"מאוריו," נובח אבא. "לווה את בתי לשירותים." ידו של צ'ארלי נשמטת ממותני, ואבא תופס בזרועי שוב. "אל תתעכבי, אחרת אבוא לגרור אותך לכאן בעצמי."
אני מביטה בבן זונה בעיניים חלולות. "אם תפגע בו, הכול מבוטל." אני שולחת מבט מהיר אל התאום שלי ומוודאת שהוא יודע שעליו לשמור על האיש שלי. "אסור לאף אחד לגעת בקיי." דרו מזהיר אותי בעיניו, ואני ניגשת לדלת ומהנהנת בעדינות. אני לא טיפשה. לא אעשה שום דבר שיסכן את חייו של קיי, אבל אני צריכה לאסוף את מחשבותיי. לוודא שזו התוכנית הנכונה. חוץ מזה, אבא צריך שאחזור ואגיד את הנדרים, לכן הוא לא יסתכן ויעשה משהו לאהוב ליבי בהיעדרי.
אני טורקת את הדלת לשירותים בפרצופו של מאוריו ונועלת אותה במהירות, למקרה שיעלה לו הרעיון לשמור בפנים. אני נאנחת בכבדות ומניחה את ידיי על שולי הכיור, מביטה בבבואתי במראה.
הלב שלי בעוצר, ואני מחזקת את סורגי הברזל סביבו, לא מסוגלת להתמודד עם הגילוי האחרון של אבי. אני עוצמת את עיניי בשעה שפרץ רגשות מאיים לפרוץ את המחסום הבלתי נראה שהקמתי. אני לא מסוגלת לחשוב על זה עכשיו. אחרת אצא מכאן בסערה ואנסה לרצוח את הבן זונה בעצמי, וזה יוביל למותו הוודאי של קיי ולמאסר עולם עבורי.
אני צריכה למשול ברגשותיי כדי לחשוב על זה בצורה מעשית. לנעול אותם על סורג ובריח ולהחליט החלטות שמבוססות אך ורק על היגיון ועובדות. אני לופתת את שולי הכיור בכוח, ועיניי קופאות כשאני חושבת על כל מה שאני צריכה.
צ'ארלי רשמית יצא מדעתו.
זה ברור.
הוא לא מסוגל לראות מעבר לאובססיה המטופשת שלו כלפיי. ואני באמת חושבת שזה כל הסיפור. אני לא יודעת מתי הוא התחיל להאמין שהוא מאוהב בי, אבל לא ככה מתייחסים לאישה שאתה אוהב. אולי המוח שלו מעוות בגלל כל הדברים שעשו לו בפרקהרסט או שאבא שלי שטף לו את המוח, אבל לא נראה לי שצ'ארלי מאוהב בי, ואם הוא היה חושב בראש צלול, הוא היה מבין את זה.
אבל אני צריכה לשחק על העניין הזה. כדי שקיי יישאר בחיים.
אין דבר שלא אעשה כדי להציל את אהבת חיי.
כי קיידן אנדרסון הוא כל עולמי.
ואני אגן עליו עד נשימתי האחרונה.
גם אם זה אומר שאעשה את הדבר הכי מופרך בעולם — להפוך לאשתו של צ'ארלי ולחלוק איתו מיטה בתור זוג נשוי.
הבטן שלי מתהפכת בגלל המחשבה, אבל אין עוד אפשרות. אם אסרב להמשיך בטקס, אבא ירצח את קיי.
אבל נוכל לנצל זאת לטובתנו.
המוח שלי לא מפסיק לעבוד מאז שהבן זונה הפיל את פצצת כריתת הרחם, ותוכנית ברורה נרקמת בראשי. תמיד עולים אצלי רעיונות מעולים, כשאני נמנעת מלחשוב על משהו ומשתמשת בהסחת דעת כדי לעזור לכוון את מחשבותיי. הדרך קדימה ברורה עכשיו, ואני מתה כבר להתניע את התוכנית שלי.
אבל נלך לפי הסדר.
אני צריכה לחזור לשם ולהתחתן עם האויב הטרי.
לשכנע אותו ואת אבא שלי שאני לגמרי בעניין.
שקיי הוא חלק מהעבר.
ושצ'ארלי והאליטה הם העתיד.
כי רק אם אחדור לעולם שלהם, התוכנית הזאת תצליח.
אני מורידה את המים באסלה — רק בשביל מאוריו — ושוטפת ידיים בזהירות, מחייכת למראה בבואתי כשאני מדמיינת איך הכול יתרחש.
עד שאסיים איתו, אבא שלי יצטער על היום שבו נולד.
*
קולות המולה מגיעים למסדרון מאולם הבורגונדי כשאנחנו הולכים לעברו. שפתיי מתעקלות בקצוות, ואני תוהה אם האבירים על הסוס הלבן הגיעו.
אני לא יודעת כמה זמן אבא שלי מחזיק בקיי, אבל לפי מה ששמעתי, הוא נסע לניו־יורק עם ג'קסון וסוייר, לכן לא מופרך לחשוב שהם היו שם כשטמן להם מארב.
אין סיכוי שהם לא יבואו להציל אותו, כי שלושת הבחורים האלה מתנהלים כמו אחים. אם משהו קורה, אני מוכנה לחתום שסוייר וג'קסון עושים ככל יכולתם לחלץ אותו.
החיוך נשמט מפניי כשאני חושבת על תרחיש שונה. תרחיש שבו אבא שלי פגע או הרג את שני חבריו הטובים של קיי, ופחד עצום מציף את חזי, כשליבי פועם בפראות מאחורי קשת צלעותיי.
אם הוא פגע בהם, אני...
"תעצרי, מיז אביגייל," אומר מאוריו וקוטע את מחשבותיי. הוא שולף את אקדחו והודף אותי בעזרת ידו השנייה. "תישארי כאן וחכי עד שאחזור." הוא רץ אל הדלת בלי לחכות לתגובתי ושועט פנימה.
אני מקמטת את מצחי כשאני מקשיבה לקולות החנק והשיעול שזורמים אל המסדרון. יריית אקדח נשמעת ולאחריה חבטה רמה. קצב פעימות ליבי נוסק בהתמדה. אני רצה אל הדלת ומתנגשת במישהו שיוצא מהחדר בדיוק כשאני מגיעה אליו. עוצמת המכה מפילה אותי ארצה, ואחת מנעלי העקב שלי עפה לאורך רצפת העץ הממורקת. לפני שהדלת נסגרת, אני מביטה אל החדר ורואה את מאוריו שוכב על הרצפה.
צרחה בוקעת מפי כשאדם שעוטה מסכה מפחידה מתנשא מעליי. המסכה עשויה גומי שחור ומכסה את פניו לחלוטין. עדשות הזכוכית המכסות את עיניו צבועות בשחור, לכן אני לא מצליחה לראות במי מדובר. גופו מוצק והוא לובש חולצה שחורה צמודה ומכנסי דגמ"ח שחורים וגם נעליו שחורות. רצועת אקדח מחוברת למותניו הצרות, ואקדח מונח בבטחה בנרתיק.
אני פוסעת לאחור לאורך הקיר בשעה שהוא מושיט את זרועו אליי.
הוא מסיר את המסכה בתנועה מהירה אחת ומרים אותה מעל ראשו.
צרור קללות יוצא מפי, כשג'קסון שולח אליי חיוך זחוח ואופייני. "סליחה, יפהפייה. שכחתי שאני עוטה מסכה." חבורה סגולה גדולה מכסה את לחיו הימנית, ופצע בשפתו נפוח ונראה כואב.
אני חולצת את נעל העקב שנשארה עליי וקמה על רגליי היחפות. "אם לא היית כאן במשימת חילוץ, הייתי מכניסה לך ברכייה בביצים על כך שהפחדת אותי בטירוף."
הוא מאמץ אותי אל זרועותיו, והחיוך היהיר נעלם מפניו. "את בסדר?"
אני נחלצת מאחיזתו. "אני בסדר, אבל קיי לא."
עיניו של ג'קסון בוערות באדום. "שמתי לב." הוא פוקק את מפרקי ידיו. "חשבתי שתהיה לנו הזדמנות לחסל היום את אבא שלך, אבל הוא ברח לפני שגז השינה התחיל להשפיע."
עיניי יוצאות מראשי, כשאני מביטה מבעד לכתפו אל הדלת הסגורה ותוהה מה לעזאזל קרה. "גז שינה?"
ג'קסון מהנהן. "לא רצינו להסתכן שאת, דרו או קיי תיפצעו בקרב היריות, לכן השתמשנו במנהרה כדי להיכנס לתוך הבית והזרמנו גז שינה דרך פתחי האוורור בחדר," הוא מסביר.
"שמעתי ירייה. מישהו מת?"
"השומר המניאק נכנס פנימה עם האקדח שלו, ירה בנו, אבל הכדור נתקע בקיר. לא היה לו זמן לפגוע באף אחד אחר, כי גז השינה התחיל להשפיע וגרם לו לאבד הכרה."
הדלת נפתחת בפעם השנייה, ומישהו יוצא. גם הוא עוטה מסכה ולובש בגדים שחורים. אני מציצה אל תוך החדר ומכסה בידי את פי בעודי סופרת את האנשים השרועים על הרצפה. עוד כמה בחורים עם מסכות נכנסים לחדר באקדחים שלופים בעודם סוקרים את הדמויות מחוסרות ההכרה ובועטים בהן ברגליהם.
האיש החדש דוחף אליי מסכה. "תשימי אותה," אומר סוייר ומרים את המסכה מעל ראשו. אפו נפוח, ויש חבורה גדולה על צד הלסת שלו. "אנחנו צריכים לצאת מכאן כמה שיותר מהר. אבא שלך ברח, ולמרות שזה היה מאורגן מראש עם אטיקוס אנדרסון, זה לא אומר שהוא לא יחזור עם תגבורת."
"רגע? מה?" אני אומרת ולוקחת את המסכה, אבל לא מתכוונת לעטות אותה. "אבא שלי ידע על זה? הסכים לזה? למה שהוא יעשה דבר כזה אם הוא צריך שאתחתן עם צ'ארלי?" אני מבולבלת לחלוטין.
סוייר מנענע את הראש. "אטיקוס סגר עסקה כדי להוציא את קיי, אבל..."
"איזו עסקה? חשבתי שהם שונאים זה את זה?" אני שואלת ונאחזת בזרועו של סוייר.
סוייר סוקר במבטו את המסדרון. "אבא שלך צריך לסלק את העימות עם אטיקוס, כי זה פוגע לו במוניטין. ההצבעה בפרקהרסט תיערך בעוד כמה חודשים, והוא לא יכול לסכן אותה, לכן הוא אמר לו שיחזיר לידיו את החברה, את הנכסים, את הכסף שלקח ממנו ויאפשר לו לחזור לאליטה ולפרקהרסט, בתנאי שאטיקוס יבטל את התביעות, יחזור בו מהצהרותיו וירחיק ממך את קיי."
אני מוציאה את ידי מזרועו של סוייר ומשפשפת את מצחי. "אז אתה אומר שאבא שלי ידע שתופיעו כאן? למה שיסכים לעשות דבר כזה?"
"אטיקוס גרם לו להבטיח שלא יהרוג את קיי. הוא לא היה מרוצה שמייקל משתמש בו כדי לשדל אותך לשתף פעולה עם התוכנית שלו, אבל זה היה מחיר זעום כדי לקבל את מבוקשו." שפתיי נעשות צרות, ומיצי מרה עולים בגרוני. אטיקוס אנדרסון אוהב מאוד לזרוק אותי לכרישים. קיי יתחרפן אם יגלה שהוא שוב הקריב אותי. ברור שההסכם נועד רק כדי לחלץ את בנו ושלא מעניין אותו מה יקרה לי.
"מייקל לא רוצה להצטייר כחלש בפני המסדר, ואין סיכוי שהוא ירצה שהם יגלו על העסקה הזאת. העובדה שאנחנו פורצים לכאן כדי לחלץ את קיי מפיגה את החשש הזה," מאשר ג'קסון. "והסיבה היחידה שאנחנו חופשיים היא, כי אטיקוס היה צריך את עזרתנו."
"אבא שלי תפס גם אתכם?" אני מסיקה.
"הם ארבו לנו בשדה התעופה הפרטי," מסביר סוייר. "נאבקנו בהם, אבל הם היו רבים מאיתנו, ותוך זמן קצר הם הכניעו אותנו. הם לקחו את קיי, קשרו אותו ונעלו אותנו במכולת שילוח. אטיקוס הופיע כעבור כמה שעות וסיפר לנו מה עשה וביקש עזרה. הוא גם שכנע את מווריק, חואקין והארלי לעזור לו נוסף על כמה משומרי הראש שלו.
זה מסביר את שאר הבחורים בפנים.
קיי ירתח מזעם כשיגלה שאבא שלו עירב את אחיו הקטנים. ריק וקיי עשו כמיטב יכולתם לגונן עליהם מהעולם הזה, אבל אטיקוס נראה נחוש לגרור אותם לתוכו.
"אבל יש לנו תוכנית משלנו," ג'קסון אומר כשסוייר מעיף עוד מבט במסדרון. "בחיים לא נשאיר אותך מאחור, כדי שיכריחו אותך להתחתן עם המניאק הזה."
"איך ידעתם על זה?" אני שואלת ושומטת את המסכה ארצה, תוך כדי שאני מנגבת את ידיי בשמלה.
"אטיקוס הסביר. היינו אמורים לחכות עד לאחר הטקס כדי לפרוץ, והוא לא יהיה מרוצה שהרגזנו את אבא שלך." ג'קסון מחייך. "מניעת החתונה והחטיפה שלך ממש יביאו לו את הסעיף."
"איחרנו?" שואל סוייר וזוקר גבה בעודו מביט במסכה המושלכת על הרצפה.
אני מנענעת את הראש. "לא. היינו באמצע הטקס וביקשתי לצאת לשירותים." אני זוקפת את כתפיי, כי זה לא ימצא חן בעיניהם, אבל אף אחד לא יחלק לי פקודות.
אני מנהלת את העניינים.
בין אם זה מוצא חן בעיניהם או לא.
"אבל אני לא הולכת איתכם," אני נועצת בשניהם מבט קטלני. "אסור לי. אני נשארת כאן ומתחתנת עם צ'ארלי בארון."
 

עוד ספרים של שיבון דיוויס