"הַאִם זֶה נָכוֹן? הַאִם זֶה קוֹרֶה לִי? הַאִם אֲנִי, לִילִי הַחוֹלְמָנִית, בֶּאֱמֶת עוֹמֶדֶת לְבַקֵּר בְּעוֹלַם הַדִּמְיוֹן?"
הַתְּשׁוּבָה הִיא: כֵּן!
בְּעֶזְרַת צִיּוּר שֶׁל דֶּלֶת, עוֹבְרִים לִילִי וְזֵרִי לְעוֹלָם חָדָשׁ וְנִפְלָא. עוֹלָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲנָנִים חַדֵּי קֶרֶן, פֵיוֹת יְפֵהפִיּוֹת, מַנְגִּינוֹת שֶׁהוֹלְכוֹת לְאִיבּוּד, שׁוּעָלִים מְדַבְּרִים וְגַם... טוֹב, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁתִּהְיוּ חַיָּיבִים לִקְרוֹא בַּסֵּפֶר בְּעַצְמְכֶם!
* * *
לִילִי הַחוֹלְמָנִית הִיא אוּלַי הַיַּלְדָּה הֲכִי מְבוּלְבֶּלֶת בַּכִּיתָּה, אֲבָל הִיא גַּם הַיַּלְדָּה שֶׁקּוֹרִים לָהּ דְּבָרִים מְיוּחָדִים מְאוֹד. אוֹ שֶׁאוּלַי זֶה רַק הַדִּמְיוֹן שֶׁלָּהּ?
סדִרְַת הסַּפְרִָים הַחֲלוֹמוֹת שֶׁל לִילִי הַמְּלוּוָּה בְּאִיּוּרִים רַבִּים וְנֶהֱדָרִים, זָכְתָה לְשִׁבְחֵי הַבִּיקּוֹרֶת.
לִילִי וְעוֹלַם הַדִּמְיוֹן הַמּוּפְלָא הוּא הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בּסְדִרְַת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁל לִילִי.