כינור שחור מבבל

כינור  שחור מבבל הינו סיפור חניכה שבמרכזו ניצבת דמותו של אביעד, משורר צעיר כבן 19, העולה מבבל עם שבי ציון בשנים 445-4 לפנה"ס – בעליית נחמיה בן חכליה. אביעד מחפש את דרכו ואת ייעודו כמשורר, תוך תהייה על קורות משפחתו תוך הסתבכויות ופרשיות אהבה, כשהוא נתון גם להשתלהבות אמונית ולדעיכתה – וחוזר חלילה; זאת בארץ יהודה המתנערת אך בקודי מחורבנה והנתונה עדיין ללחצים ולהתנכלויות אלימות  מצד 'עמי הארץ', בעיקר מסביב לבית-המקדש.
אין זה סיפור הסטורי רגיל – אף כי המאורעות המשמשים תשתית ומסגרת לעלילה נאמנים בעיקרם למסופר בספרי עזרא ונחמיה . לרבות הדמויות ההיסטוריות הגדולות, המצויות בשולי ההתרחשות.
כלי הנגינה המופיע על כריכת הנובלה בוצע על פי דוגמה משוחזרת של כינורות בימי המקרא. 

איתמר יעוֹז–קֶסְט נולד ב-1934 בהונגריה; משורר, מספר, מסאי, מתרגם–שירה ועורך. בילדותו נלקח למחנה ברגן–בלזן. עלה ארצה ב-1951.
מן הפרסים שזכה בהם: פרס נשיא המדינה על מפעל חיים, פרס ראש–הממשלה (פעמיים), פרס אקו"ם על מפעל חיים בשירה, פרס לאה גולדברג, פרס ישראל אפרת ועוד. כמו כן קיבל עיטור–כבוד מטעם נשיא הונגריה על תרגומיו לעברית מן השירה ההונגרית.
יסד את הוצאת 'עקד' ואת כתב–העת לשירה 'פסיפס' ומשמש להם כעורך. 
כיהן כנשיא אגודת הסופרים העברים בין השנים 2002-1999. אוסף משירתו ראה–אור בשם 'משירי איתמר יעוֹז–קֶסְט 2001-1956' (2001).
מבחר משירתו הופיע בשני כרכים: 'ספר האור הלבן' ( 2009 ), 'ספר השורש הבוער  (2010) . איתמר יעוז-קסט הוא חתן פרס ברנר לשירה (2016) על ספרו "שירים לרעיה בשער השמיים" עקד, 2015.