דפוסי תכנון
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
דפוסי תכנון

דפוסי תכנון

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: רסלינג
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2020
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 234 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 54 דק'

טלי חתוקה

ד"ר (אדריכלית) טלי חתוקה היא מייסדת וראש המעבדה לעיצוב עירוני. המעבדה היא גוף מחקר הפועל בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב. מאז הקמתה, בשנת 2009, מעורבת המעבדה בפרויקטים המבקשים לאתגר, לשכלל ולעדכן את מאגרי הידע הקיימים בתחום התכנון בישראל ובעולם.
בין ספריה:
"רגעי תיקון" (רסלינג 2008)
"המפעל" (רסלינג 2011)
יחד עם חברי המעבדה כתבה את "שכונה-מדינה" (רסלינג 2012)
ערכה יחד עם רחל קלוש את אסופת המאמרים "תרבות אדריכלית" (רסלינג 2005).

תקציר

תכנון הוא שדה-פעולה פוליטי-חברתי אשר עוסק באסדרה וחלוקת משאבים, בארגון ויצוב העיר; יש לו השפעה מרחיקת לכת על חייהם של אנשים. תחום התכנון מבוסס על מסגרות חשיבה יצירתיות התורמות להיווצרותן של דפוסי פעולה תכנוניים-חזרתיים. מסגרות החשיבה והפעולה הללו מתגבשות, לעיתים קרובות, על בסיס ידע חלקי, בתנאים של אי ודאות; לכן מדובר בשדה-פעולה שבו השמטות, הערכות שגויות, הן אינהרנטיות. בשל כך הרפלקסיה סביב העשייה, במיוחד סביב דפוסי התכנון, היא הכרחית.
 
מהו דפוס התכנון, כיצד נוצר? מה ניתן ללמוד מדפוסי תכנון על מוסד התכנון ועלינו כחברה? האם יש מקום לשכלל דפוסי תכנון נהוגים, ואם כן – מי יכול להוביל שינוי זה? סוגיות אלה עומדות במרכז הספר הממוקם בצומת שבין תיאוריה ופרקטיקה, בין ידע לפעולה. אסופת המאמרים בספר, שגובשו כמחקרים במעבדה לתכנון ועיצוב עירוני, מציגים את דפוסי התכנון המשפיעים ביותר על הסביבה העירונית בישראל של תחילת המאה ה-21.
 
עורכת הספר טלי חתוקה, היא פרופסור חבר וראש המעבדה לתכנון ועיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב (LCUD), פרסמה ספרים ומאמרים רבים בתחום לימודי עיר ותכנון; עורכת את כתב העת האינטרנטי "אורבנולוגיה". מבין ספריה: "רגעי תיקון – אלימות פוליטית, ארכיטקטורה והמרחב העירוני בתל אביב"; "המפעל – על ארכיטקטורה ותעשייה בארגמן, יבנה""; The Design of Protest.
 
 
תוכן עניינים:
 
פתח דבר
 
דפוסי תכנון| על הזיקה בין ידע, פעולה ושינוי, טלי חתוקה
 
דירה| שכפול יחידת המגורים עבור 'משפחת ישראלי', רוני בר
 
בניין| ניכוס כתהליך מעצב מרחב, יואב זילברדיק 
 
שכונה| 'המרחב הלעומתי', בידול וריחוק בערים מעורבות, הילה לוטן
 
מרכז| המרכז העירוני בערים החדשות כתבנית מפוצלת, מיכאל יעקובסון
 
עיר| ניתוק כמחולל תהליכי עיור, מירב בטט
 
מטרופולין| הגבול המוניציפלי כזירה של סתירות, חן רוזנק
 
מדינה| כשתשתית עירונית פוגשת רגולציה לאומית, כרמל חנני

פרק ראשון

פתח דבר
 
 
המעבדה לעיצוב עירוני הוקמה ב-2009 באוניברסיטת תל אביב, בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם. בעשור שחלף היו חברים בה סטודנטים וחוקרים רבים. בספר זה משתתפים מה שאני מכנה ״הדור הראשון״ של המעבדה, שהיו מעורבים בשורה רחבה של מחקרים ועבודות ובין השאר גם בטרילוגיה שכונה־מדינה, עיר־תעשייה וארץ־גנים.1 הטרילוגיה הייתה תוצאה של עבודת צוות משותפת שנמשכה כשבע שנים.
 
נוסף על המעורבות בפרויקטים משותפים של המעבדה, כל חוקר במעבדה נדרש גם לכתיבת עבודת גמר, במסגרת לימודי התואר השני. עבודות גמר בחוג לגאוגרפיה הן רחבות היקף וכוללות סקירת ספרות מקיפה ועבודת שדה מאומצת. כיום, סטודנטים ממעטים לכתוב עבודות גמר, אף שתרומתן לסל המיומנויות של הסטודנט רבה. ניתוח, כתיבה והיכרות מעמיקה עם תהליכים במרחב הבנוי אינם מתאפשרים אלא במסגרת כתיבת עבודת גמר. העבודות של המשתתפים בספר זכו לשבחים רבים ולפרסים, והיה חבל להותירן על מדף הספרייה.
 
בשונה מאסופת מאמרים, שבו העורך מזמין מאמרים מכותבים שונים, תהליך העבודה על הספר היה משותף לכל הכותבים ואף עבר גלגולים אחדים. היה צורך לאתר נקודת מוצא משותפת לכל המחקרים, כדי לומר משהו חדש על זירת התכנון בישראל של תחילת המאה ה-21. נקודת המוצא המשותפת לכל עבודות הגמר הייתה המסגרת המתודולוגית, ובכלל זה זיהוי של תופעה תכנונית חזרתית בזירה הישראלית. זוהי אפוא התפיסה המארגנת של הספר. כל אחת מן העבודות עסקה בכמה קני מידה, אולם למטרת הספר החלטנו שכל כותב יתמקד בקנה מידה אחד ויציג דרכו את התופעה המרכזית שזיהה. במובן זה, הפרקים בספר הם חלק קטן מתוך עבודות הגמר המלאות.
 
ראשית, אני רוצה להודות לכותבים, רוני, יואב, הילה, מיכאל, מירב, חן וכרמל, פעם חברי מעבדה והיום מתכננים בכירים בעמדות מפתח, על התלהבותם ועל רצונם לקדם פרויקט זה. ללא רצונם ומעורבותם, הפרויקט לא היה קורם עור וגידים. הישיבות, השיחות והוויכוחים בתהליך העבודה על עריכה הספר היו מעניינים ומהנים ביותר. אני רוצה להודות גם ללי בן משה, שסייעה רבות בעיבוד החומר הגרפי לספר, לגילי תל אורן, על העריכה הלשונית, ולמיכל פאר על הקריאה המוקפדת וההערות.
 
לבסוף, תודה מיוחדת להוצאת רסלינג, לעידן צבעוני ולאיציק בנימיני, על התמיכה שהם מעניקים בעשור האחרון להוצאת הספרים השונים של המעבדה. אני רואה בפרסום בשפה העברית חלק חשוב מהנגשת הידע התכנוני לדור הבא של סטודנטים, לדור הנוכחי של מקבלי ההחלטות ולשוחרי ידע בתחום העיר והתכנון, הזירה שבה רובנו מתגוררים ופועלים.
 
 
 
טלי חתוקה
 
תל אביב, 2020

טלי חתוקה

ד"ר (אדריכלית) טלי חתוקה היא מייסדת וראש המעבדה לעיצוב עירוני. המעבדה היא גוף מחקר הפועל בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב. מאז הקמתה, בשנת 2009, מעורבת המעבדה בפרויקטים המבקשים לאתגר, לשכלל ולעדכן את מאגרי הידע הקיימים בתחום התכנון בישראל ובעולם.
בין ספריה:
"רגעי תיקון" (רסלינג 2008)
"המפעל" (רסלינג 2011)
יחד עם חברי המעבדה כתבה את "שכונה-מדינה" (רסלינג 2012)
ערכה יחד עם רחל קלוש את אסופת המאמרים "תרבות אדריכלית" (רסלינג 2005).

עוד על הספר

  • הוצאה: רסלינג
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2020
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 234 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 54 דק'
דפוסי תכנון טלי חתוקה
פתח דבר
 
 
המעבדה לעיצוב עירוני הוקמה ב-2009 באוניברסיטת תל אביב, בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם. בעשור שחלף היו חברים בה סטודנטים וחוקרים רבים. בספר זה משתתפים מה שאני מכנה ״הדור הראשון״ של המעבדה, שהיו מעורבים בשורה רחבה של מחקרים ועבודות ובין השאר גם בטרילוגיה שכונה־מדינה, עיר־תעשייה וארץ־גנים.1 הטרילוגיה הייתה תוצאה של עבודת צוות משותפת שנמשכה כשבע שנים.
 
נוסף על המעורבות בפרויקטים משותפים של המעבדה, כל חוקר במעבדה נדרש גם לכתיבת עבודת גמר, במסגרת לימודי התואר השני. עבודות גמר בחוג לגאוגרפיה הן רחבות היקף וכוללות סקירת ספרות מקיפה ועבודת שדה מאומצת. כיום, סטודנטים ממעטים לכתוב עבודות גמר, אף שתרומתן לסל המיומנויות של הסטודנט רבה. ניתוח, כתיבה והיכרות מעמיקה עם תהליכים במרחב הבנוי אינם מתאפשרים אלא במסגרת כתיבת עבודת גמר. העבודות של המשתתפים בספר זכו לשבחים רבים ולפרסים, והיה חבל להותירן על מדף הספרייה.
 
בשונה מאסופת מאמרים, שבו העורך מזמין מאמרים מכותבים שונים, תהליך העבודה על הספר היה משותף לכל הכותבים ואף עבר גלגולים אחדים. היה צורך לאתר נקודת מוצא משותפת לכל המחקרים, כדי לומר משהו חדש על זירת התכנון בישראל של תחילת המאה ה-21. נקודת המוצא המשותפת לכל עבודות הגמר הייתה המסגרת המתודולוגית, ובכלל זה זיהוי של תופעה תכנונית חזרתית בזירה הישראלית. זוהי אפוא התפיסה המארגנת של הספר. כל אחת מן העבודות עסקה בכמה קני מידה, אולם למטרת הספר החלטנו שכל כותב יתמקד בקנה מידה אחד ויציג דרכו את התופעה המרכזית שזיהה. במובן זה, הפרקים בספר הם חלק קטן מתוך עבודות הגמר המלאות.
 
ראשית, אני רוצה להודות לכותבים, רוני, יואב, הילה, מיכאל, מירב, חן וכרמל, פעם חברי מעבדה והיום מתכננים בכירים בעמדות מפתח, על התלהבותם ועל רצונם לקדם פרויקט זה. ללא רצונם ומעורבותם, הפרויקט לא היה קורם עור וגידים. הישיבות, השיחות והוויכוחים בתהליך העבודה על עריכה הספר היו מעניינים ומהנים ביותר. אני רוצה להודות גם ללי בן משה, שסייעה רבות בעיבוד החומר הגרפי לספר, לגילי תל אורן, על העריכה הלשונית, ולמיכל פאר על הקריאה המוקפדת וההערות.
 
לבסוף, תודה מיוחדת להוצאת רסלינג, לעידן צבעוני ולאיציק בנימיני, על התמיכה שהם מעניקים בעשור האחרון להוצאת הספרים השונים של המעבדה. אני רואה בפרסום בשפה העברית חלק חשוב מהנגשת הידע התכנוני לדור הבא של סטודנטים, לדור הנוכחי של מקבלי ההחלטות ולשוחרי ידע בתחום העיר והתכנון, הזירה שבה רובנו מתגוררים ופועלים.
 
 
 
טלי חתוקה
 
תל אביב, 2020