כס הזכוכית 4 - מלכת הצללים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
כס הזכוכית 4 - מלכת הצללים
מכר
מאות
עותקים
כס הזכוכית 4 - מלכת הצללים
מכר
מאות
עותקים

כס הזכוכית 4 - מלכת הצללים

4.8 כוכבים (41 דירוגים)

עוד על הספר

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

המלכה חזרה.
 
כל אהוביה של סלינה סרדותין נלקחו ממנה, אבל היא סוף סוף חוזרת לאימפריה – כדי לנקום, כדי להציל את ממלכתה שהייתה פעם מפוארת, כדי להתמודד עם צללי עברה...
 
היא אימצה את זהותה האמיתית: איילין גלתיאנוס, מלכת טראסן. אך לפני שתוכל לתבוע מחדש את כס המלכות, היא חייבת להילחם.
 
היא תילחם למען בן דודתה, לוחם אמיץ שמוכן למות עבורה.
 
היא תילחם למען חברהּ הטוב, צעיר שהושלך לכלא בתנאים מזעזעים.
 
והיא תילחם למען בני עמה, המשועבדים למלך אכזר ומחכים לשובה של מלכתם האבודה במסע ניצחון. הספר הרביעי ב“כס הזכוכית“, הסדרה רבת המכר של “הניו יורק טיימס“, ממשיך את הרפתקאותיה המסעירות, הקסומות – והמסוכנות מאוד – של סלינה היפה והאמיצה.
 
בהוצאת “קוראים“ יראה אור גם הספר החמישי בסדרה, “מלכת האור“.

פרק ראשון

פרק 1
 
 
משהו ארב בחשכה.
 
המשהו הזה היה עתיק ואכזר ופסע בתוך הצללים שהשתלטו על מוחו. זה לא היה משהו מהעולם שלו, אלא משהו שהובא לכאן ויצק לתוכו קור קדומים. מחסום בלתי נראה עדיין חצץ ביניהם, אבל המחיצה הזאת הלכה והתפוררה בכל פעם שהמשהו הזה פסע לאורכה. בחן את חוסנה.
 
הוא לא הצליח לזכור את שמו שלו.
 
זה היה הדבר הראשון שנשכח ממנו כשאפפה אותו החשכה לפני שבועות, חודשים, או עידנים רבים. ואז הוא שכח את שמותיהם של האחרים שהיו יקרים כל כך לליבו. הוא זכר אימה, הוא זכר ייאוש — רק בגלל הרגע האחד והיחיד שקטע שוב ושוב את החשכה, כמו הלמות קצובה של תוף: כמה דקות של צרחות, דם ורוח מקפיאה. היו אנשים שהוא אהב באולם ההוא, שעשוי שיש אדום וזכוכית. אישה צעירה שאיבדה את ראשה—
 
״איבדה״, כאילו עריפת הראש הייתה באשמתה.
 
צעירה יפה עם ידיים עדינות כמו יונים זהובות. זו לא הייתה אשמתה, גם אם הוא לא הצליח לזכור את שמה. זו הייתה אשמתו של האיש שישב על כס הזכוכית, האיש שציווה על השומר ההוא להניף את חרבו, לשסף בשר ועצם.
 
לא היה בחשכה הזאת דבר מעבר לרגע שבו ראשה של האישה הצעירה נפל ונחבט ברצפה. לא היה דבר מלבד הרגע ההוא, שוב ושוב ושוב — ומלבד המשהו ההוא שפסע בסמוך אליו, חיכה שיישבר, ייכנע, יכניס אותו. נסיך.
 
הוא לא זכר אם המשהו הזר היה נסיך, או שהוא עצמו היה פעם נסיך. לא סביר. נסיך לא היה מרשה שיכרתו את ראשה של האישה הצעירה ההיא. נסיך היה עוצר את החרב. נסיך היה מציל אותה.
 
אבל הוא לא הציל אותה, והוא ידע שאיש אינו בא להציל אותו.
 
עדיין היה עולם אמיתי מעבר לצללים. הוא נאלץ להשתתף בעולם הזה על־ידי האיש שהורה להמית את האישה היפה ההיא. וכשעשה זאת, אף אחד לא שם לב שהוא הפך להיות מריונטה, בובה על חוט, מתאמץ לדבר, לגבור על הכבלים שהגבילו את מוחו. הוא כעס שהם לא שמים לב. כעס היה אחד הרגשות שהוא עדיין זיהה.
 
לא הייתי אמורה להתאהב בך. האישה אמרה את זה — ואז היא מתה. היא לא הייתה צריכה לאהוב אותו, והוא לא היה צריך להעז לאהוב אותה. הוא הרוויח ביושר את החשכה הזאת, וברגע שהמחסום הבלתי נראה יתנפץ והמשהו הזה שמחכה יתנפל עליו, יחדור וימלא אותו... זה יגיע לו.
 
אז הוא נשאר כבול בתוך הלילה, עד לזעקה, לדם, לחבטת הבשר על האבן. הוא ידע שהיה עליו להילחם, ידע שהוא אכן נלחם בשניות האחרונות לפני שקולר עשוי אבן שחורה נסגר על צווארו.
 
אבל היה משהו שחיכה בחשכה, והוא כבר לא היה מסוגל להמשיך להיאבק בו לאורך זמן.

עוד על הספר

הספר מופיע כחלק מ -

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
41 דירוגים
34 דירוגים
6 דירוגים
1 דירוגים
0 דירוגים
0 דירוגים
25/2/2024

לא בא לי שייגמרררררר

1
31/7/2023

מדהים . אין על הספרים של שרה גיי מאס

1
2/7/2023

תקראו

1
10/5/2023

חוץ מזה שהספר קצר כי חילקו את הספר הרביעי ל2 בישראל, מעולה לגמרי!!!

1
12/1/2023

סדרה ענקית ומעולה מתי יוצא עוד ?

1
21/9/2020

ספר מעולה ובכללי סדרה מעולה. הדמות הראשית היא חזקה, עוצמתית ולפעמים גם אכזרית. סרינה היא שורדת אמיתית ובמשך שנים היא שרדה בתור סלינה סרדותין אבל עכשיו היא מתקדמת לקראת היעוד האמיתי שלה ולקראת המלחמה במלך ובכוחות הרשע שהוא מסמל. בספר הזה מצטרפות עוד כמה דמויות חדשות שהן מקסימות ביותר. בכללי אחד הדברים שאהבתי בסדרה הזו זה שיש כמה נקודות מבט מה שמאוד תורם לעלילה. הדבר היחיד שטיפה מפריעה לי זה כל הקטע הרומנטי שהוא טיפה מבולבל אבל חוץ מזה ספר מעולה ממליצה בחום!!

1
10/2/2025

ממליצה בחום , מרתק ומעניין לקריאה.

26/1/2025

אני לא יכולה להפסיק ליקרוא רוצו לקרוא

6/1/2025

וואוו ...מטורף. כל ספר יותר טוב מקודמו....לא בא לי שיגמר

5/1/2025

הספר פשוט וואו הכי טוב בסדרה עד עכשיו!!!!

22/7/2022

סדרה מצויינת!

23/2/2022

עדיין מותח ומושך לקרוא. נהניתי גם מספר 4.

16/12/2020

יוצא מן הכלל, מחכה להמשך

30/11/2020

מושלםםםםם שיתרגמו כבר המשךךך

26/11/2020

ואוו. אין מילים בפי. כל ספר מתעלה על הקודם, ומשאיר אותי במתח עצוםםם אני ממש רוצה לדעת איך זה נגמר, אבל אני לא יודעת מה אני אעשה כשזה יגמר... אחת הסדרות הטובות יותר שקראתי

15/11/2020

ספר מהמם ומושלם ברמות

1/11/2020

מחכה להמשך!!!!

21/10/2020

פשוט מושלםםםם אין על הסדרה הזאת ואין על הספרים של הסופרתתתתתת

29/9/2020

סדרת ספרים ממכרת ,פשוט וואוו לא הצלחתי לעזוב את הספר ומחכה להמשך תזדרזו 🤩🤩🤩🙏🙏🙏🙏

26/9/2020

למה לעזאזל לא אמרו שזה רק החלק הראשון? ממליצה להמשיך באנגלית אהבתי את רואן רק אחרי שישים אחוז מספר ראיתי אותתתוווו (סבל שאי אפשר לתאר) ממליצה בקיצור

25/9/2020

מושלם😍 נגמר מהר מידי

13/9/2020

הספר מושלם!!!! די אני מתה שיצא כבר ההמשך פשוט מושלם. תיאורים חזקים דמויות טובות עם עלילה עוצרת נשימה,שווה קריאה❤👑

12/9/2020

מרתק , מעניין !!!

15/3/2024

הכריכות נוראיות אני יודעת.. העלילה מדהימה! לדעתי יותר טובה מאשר בחצר של ורדים וקוצים! והלוואי ובאמת הוצאת ספרים תתרגם את הסדרה הזאת כמו שצריך , בסדר הנכון ובכבוד עד הסוף תרגמו רק 4 מתוך 8 וגם זה לא בסדר הנכון

22/1/2023

ווואווווווו הכי טוב בסדרה עד עכשיו!!

8/1/2025

ספר טוב, לא ישנתי בגללו.

כס הזכוכית 4 - מלכת הצללים שרה ג’יי מאס
פרק 1
 
 
משהו ארב בחשכה.
 
המשהו הזה היה עתיק ואכזר ופסע בתוך הצללים שהשתלטו על מוחו. זה לא היה משהו מהעולם שלו, אלא משהו שהובא לכאן ויצק לתוכו קור קדומים. מחסום בלתי נראה עדיין חצץ ביניהם, אבל המחיצה הזאת הלכה והתפוררה בכל פעם שהמשהו הזה פסע לאורכה. בחן את חוסנה.
 
הוא לא הצליח לזכור את שמו שלו.
 
זה היה הדבר הראשון שנשכח ממנו כשאפפה אותו החשכה לפני שבועות, חודשים, או עידנים רבים. ואז הוא שכח את שמותיהם של האחרים שהיו יקרים כל כך לליבו. הוא זכר אימה, הוא זכר ייאוש — רק בגלל הרגע האחד והיחיד שקטע שוב ושוב את החשכה, כמו הלמות קצובה של תוף: כמה דקות של צרחות, דם ורוח מקפיאה. היו אנשים שהוא אהב באולם ההוא, שעשוי שיש אדום וזכוכית. אישה צעירה שאיבדה את ראשה—
 
״איבדה״, כאילו עריפת הראש הייתה באשמתה.
 
צעירה יפה עם ידיים עדינות כמו יונים זהובות. זו לא הייתה אשמתה, גם אם הוא לא הצליח לזכור את שמה. זו הייתה אשמתו של האיש שישב על כס הזכוכית, האיש שציווה על השומר ההוא להניף את חרבו, לשסף בשר ועצם.
 
לא היה בחשכה הזאת דבר מעבר לרגע שבו ראשה של האישה הצעירה נפל ונחבט ברצפה. לא היה דבר מלבד הרגע ההוא, שוב ושוב ושוב — ומלבד המשהו ההוא שפסע בסמוך אליו, חיכה שיישבר, ייכנע, יכניס אותו. נסיך.
 
הוא לא זכר אם המשהו הזר היה נסיך, או שהוא עצמו היה פעם נסיך. לא סביר. נסיך לא היה מרשה שיכרתו את ראשה של האישה הצעירה ההיא. נסיך היה עוצר את החרב. נסיך היה מציל אותה.
 
אבל הוא לא הציל אותה, והוא ידע שאיש אינו בא להציל אותו.
 
עדיין היה עולם אמיתי מעבר לצללים. הוא נאלץ להשתתף בעולם הזה על־ידי האיש שהורה להמית את האישה היפה ההיא. וכשעשה זאת, אף אחד לא שם לב שהוא הפך להיות מריונטה, בובה על חוט, מתאמץ לדבר, לגבור על הכבלים שהגבילו את מוחו. הוא כעס שהם לא שמים לב. כעס היה אחד הרגשות שהוא עדיין זיהה.
 
לא הייתי אמורה להתאהב בך. האישה אמרה את זה — ואז היא מתה. היא לא הייתה צריכה לאהוב אותו, והוא לא היה צריך להעז לאהוב אותה. הוא הרוויח ביושר את החשכה הזאת, וברגע שהמחסום הבלתי נראה יתנפץ והמשהו הזה שמחכה יתנפל עליו, יחדור וימלא אותו... זה יגיע לו.
 
אז הוא נשאר כבול בתוך הלילה, עד לזעקה, לדם, לחבטת הבשר על האבן. הוא ידע שהיה עליו להילחם, ידע שהוא אכן נלחם בשניות האחרונות לפני שקולר עשוי אבן שחורה נסגר על צווארו.
 
אבל היה משהו שחיכה בחשכה, והוא כבר לא היה מסוגל להמשיך להיאבק בו לאורך זמן.

המלצות נוספות

עוד ספרים של שרה ג’יי מאס