בריתי שלום

הקדמה

 

 

אנו שמחים להביא בפני קהל הקוראים והקוראות את ספרו של הרב שג״ר 'בריתי שלום: ימין ושמאל, מלחמה ושלום' ובו מאמרים, שיחות ודרשות על נושאים אלה. חלקם מתייחסים למאורעות השעה וחלקם לסוגיות עקרוניות. זהו ספר שני בסדרה 'צירופים חדשים' שבמסגרתה ראה אור בשנת תשע״ג הספר 'לוחות ושברי לוחות'.

 

כמו קודמיו, ספר זה מבוסס על כתבי היד וקבצי המחשב שהותיר אחריו הרב שג״ר זצ״ל עם פטירתו בטרם עת בשנת תשס״ז, ועל תמלולי הקלטות של שיעורים שלו שהצלחנו לאתר. בניגוד לספרים קודמים, הרב לא ריכז את חומרי הגלם להכנתו של ספר זה במדור מיוחד, והם היו מפוזרים במקומות שונים ונאספו לקראת מלאכת העריכה.

 

שאלות פוליטיות (במובן העמוק של המושג) העסיקו את הרב שג״ר מנעוריו ולכל אורך השנים שבהן לימד במוסדות שונים, מישיבת הכותל, דרך ישיבת מקור חיים (שפע), בית המדרש מעלה, בית מורשה, ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים ועד לישיבת שיח, שבראשה עמד עם הרב יאיר דרייפוס יבדל״א ובה לימד בעשור האחרון לחייו. פרקי ספר זה כוללים הרצאות בשאלות פוליטיות אקטואליות, שיעורים במוסדות בהם לימד, דרשות לקראת שבת שבהן שילב התייחסות לענייני דיומא, דרשות ליום העצמאות וליום ירושלים (ימים המזמינים עיסוק בשאלות מדינה וציבור), והרהורים שכתב לעצמו. הפרקים המוקדמים ביותר מתייחסים לפינוי ימית באביב תשמ״ב (1982) ולאחר מכן למלחמת 'שלום הגליל' בקיץ של אותה שנה, והמאוחרים ביותר הם אלה המתייחסים להתנתקות מרצועת עזה וצפון השומרון בקיץ תשס״ה (2005), לפינוי עמונה בחורף תשס״ו, ולמלחמת לבנון השנייה בקיץ של אותה שנה.

 

רוב הפרקים נערכו במיוחד לשם פרסום בספר זה ומתפרסמים כאן לראשונה. מיעוטם התפרסם בימי חייו של הרב או נערך לאחר פטירתו לשם פרסום בספרים אחרים, במיוחד ספר הדרשות למועדי אייר 'ביום ההוא', שנערך על ידי ישי מבורך ועל ידי. בעת שילוב הפרקים שכבר התפרסמו, עברנו שוב על הטיוטות ועל הקבצים של הרב ושינינו היכן שסברנו שיש בהם תוספת משמעותית על מה שכבר נדפס. הדרשות מ'ביום ההוא' ששולבו בספר קוצרו, והושמטו מהן העניינים שאינם קשורים לנושא ספר זה, ושהשמטתם אינם מפריעה לקריאה השוטפת של הדרשה.

 

בפתיחת כל דרשה ישנה הערת כוכבית ובה תיאור חומרי הגלם מהם נערכה, או מקום פרסומה הקודם. בסוף הספר יש רשימה שבה השתדלנו לרכז את התייחסויותיו של הרב לסוגיות הנידונות בספר בבמות אחרות, הן אלה ששולבו בספר והן אלה שלא.

 

התייחסותו של הרב שג״ר לשאלות הפוליטיות העכשוויות היתה, כדרכו גם ביחס לנושאים האחרים, רחבה ויסודית, והוא דן מתוך בירור תורני ורעיוני מעמיק בשאלות אקטואליות כגון החזרת שטחים, מעמדה הדתי של מדינת ישראל, הסכמי שלום וההתנתקות. הוא מברר את הסוגיות האלה תוך הרחבה בנושאים כדוגמת משיחיות, היחס לשלום, משמעותה הרוחנית של ארץ ישראל, לאומיות ואוניברסליות, סולידריות יהודית, ביתיות ועוד. הרב פורס ומנתח בפרקי ספר זה מגוון רחב של מקורות: מקראות ואגדות, מחשבת חז״ל, סוגיות הלכתיות, מקורות קבליים וחסידיים, כתבי הרב קוק — ובמקביל גם משלב עיון בהגות מערבית מודרנית ופוסטמודרנית. מקום מיוחד בספר (ובתורתו של הרב בכלל) תופס הרמב״ם כהוגה וכפוסק, והרב מקדיש עיון נרחב לתפיסתו את השלטון, את מצוות יישוב הארץ, את המלחמה ואת המשיחיות. בירור יסודי זה מעמיד את משנתו כייחודית וחשובה גם עבור מי שלא יסכים עם מסקנותיו. זאת ועוד: לנוכח הסוגיות הבוערות והדילמות הכבדות ניכר כי כתיבתו ושיחתו של הרב נובעות מעומק הלב, מתוך כאב עמוק ותקווה לוהטת לאפשרות של תיקון, ואינן מתמצות במסקנות עיוניות מתוך המקורות. הנגיעה האישית העמוקה מתבטאת לא פעם בכתיבה חריפה ותקיפה. מן הראוי להדגיש שאין לראות בספר מקשה אחת, קרי משנה סדורה ומגובשת שחלקיה השונים מתבארים בפרקים השונים. הפרקים נכתבו לאורך תקופות שונות, ולפיכך מתוך נקודות מוצא שונות, שהרי תפיסותיו של הרב התפתחו לאורך השנים. זאת ועוד: מאורעות שונים גרמו לרב לבחון מחדש את עמדותיו ואת הנחות המוצא העומדות בבסיסן. כמו כן, חלק מפרקי הספר הם הרצאות ציבוריות שלקראתן שקל הרב היטב את המסר שברצונו להשמיע, ואילו חלק אחר הם שיעורים שהעביר לקהל מצומצם או אפילו הרהורים שכתב לעצמו, וממילא אין לראות בהם משנה ציבורית. עם זאת, המכלול של הספר, שניתן בהחלט למצוא בו עקרונות חורזים, מהווה לדעתנו צוהר לתפיסותיו המדיניות של הרב ובסיס למחשבה מחודשת על שאלות אקטואליות.

 

כמו בספרים קודמים, בשל העובדה שהרב שג״ר לא התקין את כתביו לפרסום, נדרשנו במהלך עבודת העריכה להתיך ביחד טיוטה (או קובץ) ותמלולי הקלטה,1 להוסיף מילים ומשפטי קישור כדי לאפשר עיון רציף, לכיד ובהיר בדברים, ולעבות מהלכים בעזרת קבצים אחרים של הרב. במקומות מסוימים נדרשו תיקון הנוסח או חידוד הרעיון שהובע באופן סתום למי שלא הורגל בשפתו ובאורח מחשבתו של הרב. כמו כן השלמנו והוספנו מראי מקום למקורות שהרב הפנה אליהם. בשל השנים שחלפו מאז כתיבת הדברים, הוספנו בהערות עורך (המסומנות בראשי התיבות ה״ע בתוך סוגריים מרובעים) תיאור קצר של התרחשויות אליהן הרב מתייחס. ניסינו ככל שהשיגה ידנו לאתר את המחברים והדוברים שאת מאמריהם והתבטאויותיהם הרב מאזכר, ואנו מתנצלים בפני מי שלא הצלחנו לאתר ולכן פרסמנו את דבריו ללא ציון שמו.

 

לתועלת המעוניינים להרחיב ולהעמיק בדברים נוספו הפניות לחיבורי הרב שראו אור בעבר כאשר הם נוגעים בנושאי הספר הזה. רשימה של כל ספרי הרב שהתפרסמו עד כה מופיעה בסוף הספר.

 

ברצוננו להודות לאשת הרב, הרבנית מרים, המשקיעה עמל רב כדי שתורתו תצא לאור עולם, על מעורבותה ועזרתה, על שתמללה את ההקלטות שבהן השתמשנו ועל שהקלידה את כתבי היד.

 

יעמדו על הברכה עורכי המשנה של הספר, הרב ד״ר אורי ליפשיץ וד״ר עוזי פוקס, שבחנו את עריכתי הראשונה והשוו אותה לחומרי הגלם ובכך תרמו מאוד לדיוק הדברים ולבירור כוונת דברי הרב. תודה לחברי המערכת פרופ' אביעד הכהן וד״ר אליעזר מלכיאל על קריאתם את הפרקים הערוכים ועל הערותיהם החשובות, ובמיוחד לחבר המערכת ויו״ר ועד הכתבים, הרב שמעון דויטש על הערותיו ועל מעורבותו העמוקה במלאכת העריכה על כל שלביה. כמו כן, תודה וברכה לחברי הנהלת הוועד להוצאת כתבי הרב שג״ר, ובמיוחד לרב ד״ר משה פאלוך, על תמיכתו וסיועו בשלבים שונים. תודתנו העמוקה למזכיר 'ועד הכתבים' אוריה שמלצר, המסייע תמיד בעבודה השוטפת ומלווה את העורכים ואת הספר עד להשלמתו וצאתו לאור.

 

תודה לעורכי הלשון, בת־ציון שלומי ונדב גרשון, על עבודתם, ולנדב על הגהתו, למנחם הלברשטט על הציור המעטר את הכריכה ולסטודיו דוב אברמסון על העיצוב והעימוד.

 

אנו מבקשים להודות לאנשי ידיעות ספרים, ובמיוחד למנכ״ל ההוצאה מר דוב איכנולד ולעורך תחום יהדות עמיחי ברהולץ, על האמון בספר ועל הנכונות להיות שותפים עם מכון כתבי הרב שג״ר בהפצת משנתו של הרב.

 

אנו מודים מאוד לקרן 'חסדי יצחק טראו' על התמיכה המתמשכת בהוצאה לאור של כתבי הרב שג״ר זצ״ל.

 

~ • ~

 

הרב שג״ר שאף להתגבר על גבולות המגזר, האידיאולוגיות והעמדות המקובלות, ולהתייחס לשאלות שעל הפרק מתוך אמת אנושית ואמיתה של תורה, ביושר, בכנות ומתוך הכרה נכוחה של המציאות. בהתאם לדרכו של הראי״ה קוק, אותו ראה כמורו ורבו, הוא שאף להימנע מהתבצרות בקצה ערכי מסוים, וביקש לראות את התמונה בשלמותה ואת הערך שיש בכל תפיסה ותפיסה. שילוב שני הקצוות אינו פשוט; זוהי מלאכה סיזיפית המחייבת יגיעת נשמה, ויותר מכך — השראה אלוקית. עם זאת, בשונה מהרב קוק ובעקבות מורו המובהק השני, רבי נחמן מברסלב, האמין ששילוב זה אינו בהכרח הרמוני אלא צורם, סתור, וכאוב, אבל נדרש וחיוני. מתוך כך ספר זה מזמין את הקוראים והקוראות בו, מימין ומשמאל, למסע מטלטל המחייב בחינה מחודשת הן של הנחות היסוד שלהם והן של מסקנותיהם.

 

סיכום של הסוגיות המרכזיות הנידונות בספר זה, קישור עמדותיו של הרב למחשבתו בכללה, וניסיון להערכתן לאור המציאות הפוליטית כיום, מצוי באחרית דבר, פרי עטי. מטבע הדברים, הוא משקף את הבנתי האישית את דברי הרב שג״ר.

 

אני מודה לוועד הכתבים שהפקיד בידי את מלאכת העריכה, ולהבדיל, ליושב במרומים על הזכות לעסוק בתורת הרב. במהלך העריכה התפעמתי בכל פעם מחדש מאומץ הלב של הרב, מהגדלות בתורה, מרוחב הדעת, מהאכפתיות העמוקה למתרחש, ומהיכולת לבקר בחריפות אך גם להציע אופק לשינוי, ולהאמין כי אימוצו אפשרי. אני תפילה שנזכה לשאוב מתורתו כדי לצאת למסע המפרך והנדרש אל 'מעבר לימין ולשמאל'.

 

בימים אלה של מגפה עולמית משתוללת, כאשר אנו סגורים בבתינו, אשא תפילה שנזכה 'וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה' (במדבר י״ז, יג), ורוח של שלום, ברכה והארת פנים תרד לעולם.

 

זוהר מאור

 

ניסן תש"ף