דואט האשליות 2 - חטא האהבה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
דואט האשליות 2 - חטא האהבה
מכר
אלפי
עותקים
דואט האשליות 2 - חטא האהבה
מכר
אלפי
עותקים

דואט האשליות 2 - חטא האהבה

3.9 כוכבים (39 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2035מקורי
ספר מודפס
4959מקורי מחיר על גב הספר 98
תאריך לסיום המבצע 01/09/2025

עוד על הספר

ניתן לרכישה גם ב -

תקציר

גידאון
היא לקחה אותי איתה כשעזבה.
יום. אלף ימים.
אין לזה חשיבות.
היא כיבתה את הלהבה שבערה בתוכי, ועכשיו נותרתי בחשכה.
 
דירדרי
סבל הוא כיסוי הגנה.
המסכה ששומרת על העור הדק.
אושר נועד לאלו שלא סבלו יותר מדי.
אושר אינו גר כאן.
בבית הבובות השבורות.
רק החטא.
 
ספר שני בדואט האשליות. הדואט מכיל יסודות רגשיים חזקים ואלימות. ההנאה מובטחת.
 
***
 
״לקורא של הרומן הרומנטי שאינו חושש מהאפלה. מהאושר. משברון הלב. מההיקסמות. אין רגש שספר זה אינו נוגע בו.״ ג'.ב סלבסרי סופרת ברשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס"
 
״ל.מ. הולרן הובילה אותנו לתוך האפלה, לקחה אותנו לעולם רגשות מסחרר, חשוף ומותח של מציאות קשה, לתוך עולם של צביעות, תשוקה ועבר רדוף שאין בו מנוח. זהו סיפור אהבה כנגד כל הסיכויים שמדהיר את הלב הרומני שלנו. כתיבה נבונה וסוחפת שלא מאפשרת להניח מהיד את הספר.״  TotallyBooks
 
״אלוהים… בדיוק כשנדמה שהכתיבה של הסופרת הזו לא תוכל להשתפר, היא מוכיחה שעוד לא אמרה את המילה האחרונה שלה. הספר הזה מעל ומעבר למדהים.״ איב,  Between the Bookends 
 
״הסופרת הזו מדהימה אותי בכתיבתה בכל פעם מחדש והספר הזה אינו יוצא מן הכלל.״ ג',  The Hopeless Romantics Book Blog
 

פרק ראשון

הקדמה
 
גידאון
 
 
צבע נוטף מאצבעותיי. ארגמן. סמיך מדם. אכזרי. אני מסטול לגמרי, מהופנט מכוח המשיכה, מהגמישות שבה הצבע נפרד מעורי. חוטים זעירים דמויי דם נמתחים עד נקודת השבירה שלהם, ואז—
 
פלאץ'.
 
דממה מוחלטת. לא נשמע שום רחש כשהטיפות הזעירות נחבטות ברצפת הסטודיו שלי, בצמוד לנעלי המלוכלכת בצבע. הרחש נשמע רק בראשי. בין אוזניי, יחד עם כל שאר הדברים הכואבים. כל הידע, ההשלמה עם כך שהכאב הזה לא יתפוגג ולא משנה כמה מריחואנה אעשן, כמה אלכוהול אשתה וכמה שעות אשן.
 
חבר ותיק שלי, משורר שהכרתי בצרפת, אמר לי שאנחנו בוחרים בסבל שלנו; הוא הוסיף ואמר שאצילי לא פחות לבחור בסבל מאשר לבחור באושר. אחרי הכול, המאזניים חייבים להתאזן איכשהו.
 
חלק מאיתנו חייבים לסבול כדי לאשר את קיומם של האושר ושל אלו שהתמזל מזלם ליהנות ממנו.
 
בולשיט, הא?
 
אבל אותה שיחה שהתקיימה לפני זמן רב גרמה לי להתחיל לחשוב על הסבל, ובעיקר על סבל שאדם גורם לעצמו, סבל שנגרם בשל עקרון החטא.
 
איזה רעיון מרתק — לפעול, לחשוב או להרגיש בניגוד לאמות המידה שקובע כוח כל־יכול. עקרון שזוכה לאישוש באמצעות אמונה, שנתיניו הופכים ליוצריו.
 
אבל הפן הדתי אינו מעניין אותי. לעומת זאת, הפן האנושי הופך למפעל חיי.
 
האם היא יודעת שהחטא אופף אותה כאילו היה בושם?
עד כמה היא יפה?
עד כמה היא חזקה?
 
 
 
היא לקחה אותי איתה כשעזבה.
יום.
אלף ימים.
זה לא משנה.
 
היא כיבתה את הלהבה שבתוכי
ועכשיו,
עכשיו
 
אני שרוי בחשכה.
 
יומנו של גידאון מסטרס

עוד על הספר

ניתן לרכישה גם ב -

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
39 דירוגים
18 דירוגים
8 דירוגים
8 דירוגים
1 דירוגים
4 דירוגים
18/4/2025

מאוהבת בסיפור האהבה של גידאון ודירדרי❤️‍🔥 פחות בכל רעשי הרקע שמסביב

1
9/4/2025

דואט מעולה

30/9/2021

אהבתי. הספר הראשון יותר מוצלח מהשני

7/7/2021

התחלה קשה אבל כמו שאומרים סוף טוב הכל טוב. ממליצה בחום.

4/10/2020

מושלם

29/9/2020

וואו. לא גמרתי את הדואט ביומיים. ספר מרתק, לוהט, מותח, רומנטי. נהנתי מכל רגע

28/9/2020

ספר מאד יפה גם הראשון והשני ממש מרתק וסוחף ,הכתיבה יפה מאד אהבתי.

18/9/2020

So I thought Book 1 was brilliant and hoped this book would grip me as much as the first one did. But it didn't. It far surpassed it! Epic writing from LM Halloran!!! It kept me on the edge of my seat with the tension and horror of Julep and the sheer evilness that he was. While Deirdre sacrificed herself to keep her loved ones from harm, Gideon was using every means possible to find her, to save her, and ultimately make her his. MUST READ from me!!!

10/9/2020

דואט מקסים

10/9/2020

שלמות !!!! סופרת מדהימה כובשת במילותיה ומרתקת את הלב ספר מדהים וסוחף שאי אפשר להניחו מהיד עושר לשוני תיאורים מדהימים וצורת הסתכלות מעמיקה על נבכי הנפש מומלץ ביותר ⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️

1/9/2020

#האמזונות_של_עברית אני מציירת. אני מציירת המון. אוהבת בעיקר לצייר בפחם. רישומים, פורטרטים, הכל... אבל כשאני ניצבת מול קיר או קנבס אני אוהבת לערבב צבעים אבל באמת לערבב... אף פעם לא קניתי את כל הצבעים, תמיד היו לי רק 5 - אדום, צהוב, כחול, שחור ולבן. חמשת צבעי היסוד שבעזרתם אני מצליחה ליצור גוונים יפהפיים ולחולל איתם נפלאות. למה אני מספרת לכם את זה❓ טוב, כי פשוט הוקסמתי מהדואט הזה. נשאבתי לעלילה שריתקה אותי וגרמה לי להפעיל את הדמיון ולחפש לכל פרק ופרק גוון אחר של צבע שמאפיין אותו... נהנתנות, יוהרה. התלבטות, פיתוי, כניעה, סטייה. בלבול, שחצנות, יהירות, אשליה. גרגרנות, גאווה, ריקבון, תועבה, השפלה. כפייה, שחיתות. בידוד, תאווה, גבריות. היעדר, פחד, קנאה, ייאוש. ידע בשרים, השמדה, הכחשה, חמדנות, התמכרות פולחן מזוייף, חוסר צדק, פיצוץ, בטלה. אני מסתכלת על הרשימה הארוכה הזאת ועוד היד נטוייה, מנסה לראות לנגד עיניי את הצבעים ואת המשמעות ומוצאת את עצמי מציירת רק אדום. כל כך הרבה גוונים של אדום... הוא 👈 'נער הזהב של עולם האומנות', אומן, אפל וזדוני, שחושק לקלף את כל השכבות שנדבקו ונטמעו בה ולחשוף את האני האמיתי שלה, הוא בוטה ואין לו גבולות וכן, עם המון תסביכים... היא 👈 יחצנית, לא מוכנה להיות מריונטה, 'בובה על חוט', של אף גבר, מלאה בצלקות, מחסומים וזיכרונות המשולבים בסינכרון נפלא בעלילה... ✨"גידאון מסטרס הוא פצצה מתקתקת, ואם הוא יסטה מהמסלול, אכלנו אותה.״"✨ הוא 👈 מדמה אותה לחיה פראית בתחפושת מעונבת. היא 👈 מדמה אותו למרתק והרסני כאחד. הוא 👈 מורכב, חד, פרובוקטיבי וחי על הקצה. היא 👈 מורכבת, קשה ובלתי מתפשרת הוא 👈 עושה הכל בשביל לעצבן אותה היא 👈 מתערערת, המסיכה שלה נסדקת. ✨"״ההבדל בין כבשים לזאבים, גבירותיי ורבותיי, הוא שהכבשים הן הנטבחות ואילו הזאבים הם הטובחים. "✨ כבשה'לה: 👿 ...hooo realy דירדרי מוס היא זאבה לא קטנה... אז מה זה אומר על גידאון מסטרס? שהוא הכבשה הקטנה שצריך לשמור עליה או שבעצם הוא עכביש ארסי שמצפה לטרף שנלכד בין קוריו❓ 😈 ואולי... אולי מסתתרת לה מפלצת מתחת למיטה שרק מחכה בכיליון עיניים ובאובססיביות יתרה לנעוץ את טלפיה בבובה הקטנה❓ אני בטוחה שאם תקראו - תבינו בעצמכם❗ ✨"אנחנו חייבים לשחרר את החיה שבתוכנו. אם לא, קורים דברים רעים."✨ זוהי עלילה רומנטית וחושנית שעטופה בעשן שחור משחור ממעמקי האפלה, היא תסחרר אתכם במערבולת של צבעים וחושים ותשאב אתכם עמוק פנימה בין שברי הנשמה. מומלץץץ ביותר ❗ את הסקירות שלי אתם יכולים למצוא גם ב👇 🐑 הכבשה השחורה 👇 https://www.facebook.com/הכבשה-השחורה-בלוג-על-הכל-ומה-שמעבר-274116393171879/ 🐑 רומנטיקה בעברית👇 https://www.facebook.com/RomanticEvrit/

29/8/2020

דואט מושלם. וואוו איזה טלטלות הם עברו בחייהם . סיפור מומלץ מאוד 💜💜💜💜💜💜💜

23/8/2020

שני הספרים יחד מדהימים, מרתקים. לא נשמתי, בכיתי, צחקתי, כעסתי,נפגעתי והתמלאתי תקווה. מומלץ ביותר

21/8/2020

עונה על השאלה אהבה אמיתית מהי...

20/8/2020

מותח בטירוף, לא יכולתי להניח.

18/8/2020

וואוו, דואט מדהים!

18/8/2020

נהדר. נהנתי מאוד.

15/1/2023

עלילה נחמדה, אבל הספר הראשון והשני שונים לחלוטין זה מזה.

19/9/2020

ספר מאוד יפה אבל הייתי מקצרת קצת. אהבתי את השילוב בין האימה הומור רומנטיקה וקצת אקשן.

8/9/2020

מוצלח יותר מהספר הראשון ומותח יותר,ללא ספק עלילה מעניינת

22/8/2020

מעניין נהנתי לקרוא

15/12/2020

אהבתי את הדמויות, הצלחתי לצחוק מידיי פעם אבל בכל זאת משהו לא עשה לי את זה...אולי אופן הכתיבה...

5/10/2020

הספר נע בין עלילה קיצונית רוויה באלימות וזוועת עולם לבין תשוקה אהבה וכל הבלה בלה. אין שום אישה שתעבור גיהנום כזה ותחזור להיות פאם פאטל מפתה. לא אמין. אפשר לוותר.

18/9/2020

הרבה פחות טוב מהראשון פחות זורם פחות מעניין הכל פחות....

29/8/2020

נחמד לא יותר מזה

23/8/2020

אני לא יכולה להגיד שהוא מרתק או סוחף, נחמד לא יותר מזה. אפשר היה לקצר כי הוא נמרח. ספר ראשון היה יותר טוב, אבל השני הוא המשך אז אי אפשר לוותר עליו.

22/8/2020

הוא יותר טוב מהראשון אבל זה פשוט הרגשה שלקחו ספר אחד וחילקו אותו לשתיים פשוט מיותר לחלוטין לא ממליצה תחסכו לעצמכם את הזמן

18/8/2020

החצי הראשון היה יותר טוב. כל הקטע של השבי נמרח וגם לא אמין. אני חוזרת את הסופרת הזאת מנאמנות בגלל הספר הראשון שקראתי שלה הנסיקה לפני הנפילה, אבל בנתיים יתר הספרים שלה שקראתי לא מגיעים לרמה. היה פוטנציאל אבל מצאתי את עצמי מרפרפת כדי להתקדם

6/11/2020

הספר השני מאכזב, ונמרח. היה עדיף לעצור בראשון

18/11/2020

מיותר ! אפשר לוותר…

22/8/2020

מיותר, מאכזב. אהבתי מאוד את הספר הראשון של הסופרת , אבל מאז זה רק הולך ומדרדר. אין שום דימיון בין הספר הראשון לאחרים, וכל האחרים פשוט חוזרים על עצמם ונהיים פחות ופחות טובים.

21/8/2020

מלא אלימות. חבל על הכסף

18/8/2020

ספר נורא! מיותר לחלוטין

דואט האשליות 2 - חטא האהבה ל.מ. הולרן
הקדמה
 
גידאון
 
 
צבע נוטף מאצבעותיי. ארגמן. סמיך מדם. אכזרי. אני מסטול לגמרי, מהופנט מכוח המשיכה, מהגמישות שבה הצבע נפרד מעורי. חוטים זעירים דמויי דם נמתחים עד נקודת השבירה שלהם, ואז—
 
פלאץ'.
 
דממה מוחלטת. לא נשמע שום רחש כשהטיפות הזעירות נחבטות ברצפת הסטודיו שלי, בצמוד לנעלי המלוכלכת בצבע. הרחש נשמע רק בראשי. בין אוזניי, יחד עם כל שאר הדברים הכואבים. כל הידע, ההשלמה עם כך שהכאב הזה לא יתפוגג ולא משנה כמה מריחואנה אעשן, כמה אלכוהול אשתה וכמה שעות אשן.
 
חבר ותיק שלי, משורר שהכרתי בצרפת, אמר לי שאנחנו בוחרים בסבל שלנו; הוא הוסיף ואמר שאצילי לא פחות לבחור בסבל מאשר לבחור באושר. אחרי הכול, המאזניים חייבים להתאזן איכשהו.
 
חלק מאיתנו חייבים לסבול כדי לאשר את קיומם של האושר ושל אלו שהתמזל מזלם ליהנות ממנו.
 
בולשיט, הא?
 
אבל אותה שיחה שהתקיימה לפני זמן רב גרמה לי להתחיל לחשוב על הסבל, ובעיקר על סבל שאדם גורם לעצמו, סבל שנגרם בשל עקרון החטא.
 
איזה רעיון מרתק — לפעול, לחשוב או להרגיש בניגוד לאמות המידה שקובע כוח כל־יכול. עקרון שזוכה לאישוש באמצעות אמונה, שנתיניו הופכים ליוצריו.
 
אבל הפן הדתי אינו מעניין אותי. לעומת זאת, הפן האנושי הופך למפעל חיי.
 
האם היא יודעת שהחטא אופף אותה כאילו היה בושם?
עד כמה היא יפה?
עד כמה היא חזקה?
 
 
 
היא לקחה אותי איתה כשעזבה.
יום.
אלף ימים.
זה לא משנה.
 
היא כיבתה את הלהבה שבתוכי
ועכשיו,
עכשיו
 
אני שרוי בחשכה.
 
יומנו של גידאון מסטרס

המלצות נוספות