השדים של סבתא
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
השדים של סבתא
מכר
מאות
עותקים
השדים של סבתא
מכר
מאות
עותקים

השדים של סבתא

4.6 כוכבים (33 דירוגים)

עוד על הספר

  • הוצאה: יעל קריצוק
  • תאריך הוצאה: 2020
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 299 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 59 דק'

יעל קריצוק

יעל קריצוק, מתגוררת ברומא, ממש ליד האפיפיור. המשפחה שלה גרה בקיבוץ כפר הנשיא שבגליל העליון. נשואה פלוס 2, מחברת הספר "השדים של סבתא" שיצא לאור ביולי 2020.

תקציר

עם קורט מציאות ודמיון נדיב, אני ממלאת אחר משאלת ליבה של סבתי: "יעלי, את רושמת? יום אחד תכתבי עלי ספר, כולם יקראו ויבכו." אולם הסיפור הזה נכתב בהרבה הומור, כך שאין מה למהר ולהוציא את הממחטה, והוא שזור בצורה נפלאה באירועי ההיסטוריה של ארץ ישראל, מאז הפרימוס ועד לקומקום החשמלי, והשנים שבאמצע גדושות באמונות טפלות, דעות קדומות, טירוף, והרבה מאוד רעש שמלווים את סיפור חייה הצבעוני - המולה שלמה שחתכה בבשרם של היקרים לה מכל, אלה שזיכרונם יעלה מרה בגרונה כאשר תחשוב עליהם לעת זקנה, וליבה יימחץ מחרטה וגעגועים.
רומן שובה לב, מצחיק ומרגש, על הזקנה המשוגעת מהקומה הראשונה, זו שכולם מפחדים לאהוב.
 
יעל קריצוק, סופרת ישראלית ומתרגמת ספרות. מתגוררת באיטליה עם בעלי ושני זאטוטים ששוברים לי את הבית. אוכלת פסטה וחולמת על החצילים של סבתא. 
 
 
  

פרק ראשון

פתח דבר
 
 
בבוקר מעונן של חודש ספטמבר ישבה סבתא מיכל מול השידור החוזר של אחד האירועים הנצפים ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה העולמית. באותה התנוחה, על אותה הכורסה ועם אותה שמיכת הפּיקֶה עם הדפס התפוזים.
 
היא הביטה בדממה במסך וחשה עצב עמוק.
 
"תראה כמה סוסים הם הביאו," אמרה לדוד שלי שלמה בזמן שהכין קפה. "איזה מסכנה. היא הייתה גננת, אתה יודע?"
 
מסע ההלוויה של הנסיכה דיאנה הוקרן בכל מהדורת חדשות, וסבתא פספסה את השידור הישיר כיוון שהנסיכה נקברה בשבת. שבוע לפני כן מתה הנסיכה בתאונת דרכים מסתורית, וסבתא שלי, שביכתה את מותה כאילו הייתה חלק מהעם הבריטי, התקשתה לקבל את הבשורה.
 
"אוי אני לא יכולה לראות אותו, מְנֻוָּול," אמרה ועיוותה את פניה למראה הנסיך צ'רלס. "הוא הלך עם המלוכלכת ההיא. בגד בה."
 
"על מי את מדברת אימא?" שאל שלמה.
 
"על צ'רְלִיס המנוול."
 
עוד בתחילת השבוע, כשהגיעו הידיעות הנוראות על מות הנסיכה האהובה, הביא שלמה לסבתא תמונה ממוסגרת שלה שפורסמה בעיתון הבוקר. היא הוצבה לראווה על המזנון בסלון, בין תמונה בשחור לבן של דודה שלי שולה, לבין פסלון חרסינה של צפרדע ירוקה שקיבלו מתנה מאיזו עובדת סוציאלית בבית הספר ששלמה עבד בו.
 
"כמה יפה היא הייתה, נכון? הייתה יפה, לא?"
 
"כן סבתא, מאוד יפה."
 
"שלמה, תכין קפה גם ליעלי."
 
"לא צריך סבתא, שתיתי מקודם," אמרתי.
 
"קודם התגרשו ועכשיו היא מתה. מסכנה."
 
"באמת מסכנה," הוספתי כדי לנחם אותה.
 
"את גם כבר צריכה להתחתן," היא אמרה פתאום בקול ענייני שלא תאם את מצב רוחה. הנה התחלנו, חשבתי. "את כבר לא צעירה. אני יודעת בת כמה את. זה כתוב לי בלוח."
 
"סבתא, כל הסכם גירושים אכזרי מתחיל בחתונה. עכשיו אני מתרכזת בלימודים," אמרתי וקיוויתי להחליף את הנושא.
 
"יופי! תדאגי לעתיד שלך, שלא תמותי טיפשה. אצל כל אחד מגיע היום שהם באים לבקר אותו."
 
"מי בא לבקר?" שאלתי.
 
"אימא! מספיק עם השטויות האלה!" צעק לעברה שלמה מהמטבח.
 
סבתא הביטה בי וקרצה. נדמה שלא רצתה להרחיב בנושא, היא פחדה שיחשבו אותה למטורללת. עינה השמאלית החלה לדמוע והיא הוציאה ממחטה מבושמת מהשרוול. לא היו אלה דמעות של עצב, אלא של ידיעה.
 
"הם קיימים," לחשה לי, ונגבה את עינה הצורבת.
 
ואני האמנתי.

יעל קריצוק

יעל קריצוק, מתגוררת ברומא, ממש ליד האפיפיור. המשפחה שלה גרה בקיבוץ כפר הנשיא שבגליל העליון. נשואה פלוס 2, מחברת הספר "השדים של סבתא" שיצא לאור ביולי 2020.

עוד על הספר

  • הוצאה: יעל קריצוק
  • תאריך הוצאה: 2020
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 299 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 59 דק'

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
33 דירוגים
22 דירוגים
8 דירוגים
3 דירוגים
0 דירוגים
0 דירוגים
26/9/2022

סיפור נפלא. נכתב ברגישות, ומלא הומור. נתן חלון הצצה לעולם נוסף.

19/8/2022

מתאר את ‏סבתא כאילו הייתה סבתא שלי אבל היא לא הייתה שם אז אימצתי אותה ונהנתי מכל התעלולים שהיא עשתה

4/10/2021

הספר כתוב בכישרון, בעברית כזו של פעם שמתובלת בבדיחות של עכשיו. הספר משעשע ושנון. אנחנו מבלים עם מיכל הילדה השובבה וממש מרגישים כאילו חיים איתה בבית. זה ספר מרגש, מצחיק, משפחתי מאוד שכתוב בהומור ואהבה אין קץ. היו הרבה ציטוטים שהצחיקו אותי, הנה אחד מהם: "שני בנים זו סיבה מספיק טובה לא לבכות על שלוש בנות!" מומלץ מאוד! :)

15/6/2021

פשוט מעולה! ספר מצחיק, חכם ושובה לב, שעל הדרך משלב הרבה דברי חוכמה. הסופרת מוכשרת מאוד, הדמויות מתפתחות בצורה מרתקת, הכל נכתב בשנינות וטוב טעם. הסופרת מצליחה להעביר מסר חשוב בין השורות על חשיבותה של המשפחה, האחדות, הסבלנות והסובלנות. הספר מומלץ כטיפול פסיכולוגי למי שלא מבסוט מהמשפחה שלו. לא רציתי שהספר יגמר, ממש תענוג!

14/6/2021

רגיש, עצוב, מצחיק, מלא חיים ספר שמלווה חיים והיסטוריה. נהנתי מההומור ומהדמויות. סבתא מיכל תישאר בזיכרוני עוד הרבה זמן.

28/5/2021

קוראת וקוראת ועולות ומצטרפות כל שבט האמהות שלי. סבתא שושנה שלא היתה באמת אמא של סבתא יהודית אבל היתה נשואה של סבתא וגם ילדה לה חצי אחות.שבעצם לא באמת קראו לה יהודית, רק פה בארץנקראה כך כי זה יותר קל. היא היתה מכשפת עשנים סבתא שלי יהודית, ידעה לגרש את כל השדים. והסבתא השניה שלי שהיתה תמירה ורזה והיתה מכשפת אדמה טובה, כל דבר ששתלה או זרעה הגיע זמנו לסיר ואז לשולחן ואז לבטנים המתענגות. ואמא שלי הרחומה האהובה טובת הלב והידיים. כולן היו כאן וקראו אותי את הספר הנפלא הזה. צחקנו יחד נזכרנו יחד והזלנו דימעה יחד. תודה עלייך ותודה על ספר קסום.

25/4/2021

ספר נפלא, כתוב באהבה, בהומור ובגעגועים

20/11/2020

ספר מרתק! עברתי סערת רגשות לכל אורך הספר. כתיבה מצויינת של הסופרת המוכשרת שיודעת להמחיש את הרגע בדיקנות מתובלת בהומור ורגישות. תודה רבה על שעות של הנאה.

23/10/2020

מקסיםםםםם

8/10/2020

ספר מרגש, מצחיק ופשוט נפלא!

28/9/2020

קראתי בשקיקה. קולח, מצחיק, עצוב ומעולה.

29/8/2020

יש בספר עברית קולחת שמשרתת את הסיפור והקורא. היה מתאים לי לקרוא ספר המשך שמתאר את ה"ההלאה". הספר מתאים לכל מי שאוהב סיפור טוב כדאי לכם

28/8/2020

ספר נפלא ומרגש

26/8/2020

מצחיק. שנון. מרגש. מלמד. פנטזיה ומציאות חובקים יחדיו. וסבתא אחת מרתקת מאין כמוה. ממליצה בחום רב. ספר שנותן קפיצה למציאות אחרת- מה צריך יותר מזה בימים טרופים אלה?

21/8/2020

מעולה, מצליח להמחיש דמות מרתקת ולעשות פסק זמן מהחיים הסובבים אותנו עכשיו

9/8/2020

סיפור משפחתי מתובל בהומור וחוואיג׳. יעל מצליחה להעלות חיוך ולהכניס את הקורא למשפחתה. סיפורה של סבתא מיכל מקביל לסיפור המדינה. סיפור שעושה טוב על הלב ומלמד עד כמה המשפחה היא היציבות. מומלץ בחום רב,עדיף עם קפה שחור וכפית.

8/8/2020

ספר מרגש ומצחיק. הכתיבה קולחת, שנונה ומעבירה בהצלחה רבה את אווירת התקופה ואת התרבות העדתית. עובדת היותו סיפור אמיתי ואישי, הפכה אותו עבורי כקוראת למרגש במיוחד, על הכבוד הטמון בו לרגעים יפים ופחות, על הסבלנות והאהבה של נכדה לסבתה והמשפחתיות החזקה בין כולם. מומלץ בחום.

6/8/2020

ספר מושלם, מצחיק, מרגש, מאלף ועם קורטוב פנטזיה מרתקת

3/8/2020

יעל, את מוכשרת מאד, הספר ריגש אותי עד דמעות וגם הצחיק ונגע ללבי, אל תפסיקי לכתוב 🙏

4/8/2021

סיפור מחיים של אישה מיוחדת. מלח הארץ. כתוב בהומור ובחן, אומץ של דמות מול כוחות הטבע האנושי בחייה הארוכים. אהבתי!

15/6/2021

יפה, מרגש ומלא הומור. חיים אמיתיים

26/5/2021

ספר מרגש, מצחיק ומאוד מציאותי.

30/11/2020

נהנתי מאוד .

23/9/2020

מצחיק, מרגש,כתוב טוב ,אחד הפרטים המצחיקים: שמיעת הכרזת המדינה באמצעות טרנסיסטור...

24/8/2020

ספר חמוד, קריאה קלילה וזורמת, יש מטען אישי שלא תמיד השתלב לי במאה אחוז... אבל הסיפור מעניין

19/3/2021

ספר מאד מיוחד. מצחיק ועצוב.

15/1/2021

ספר מאכזב. מתחיל מצוין ובהמשך מאבד את הקסם שלו

6/9/2020

ספר אהבת אמת של נכדה לסבתה. כתוב באופן ישיר בלי כחל וסרק - כמו האופי והדיבור הישיר של הסבתא. הערה טכנית: חסרה קצת השלמת ההגהה.

השדים של סבתא יעל קריצוק
פתח דבר
 
 
בבוקר מעונן של חודש ספטמבר ישבה סבתא מיכל מול השידור החוזר של אחד האירועים הנצפים ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה העולמית. באותה התנוחה, על אותה הכורסה ועם אותה שמיכת הפּיקֶה עם הדפס התפוזים.
 
היא הביטה בדממה במסך וחשה עצב עמוק.
 
"תראה כמה סוסים הם הביאו," אמרה לדוד שלי שלמה בזמן שהכין קפה. "איזה מסכנה. היא הייתה גננת, אתה יודע?"
 
מסע ההלוויה של הנסיכה דיאנה הוקרן בכל מהדורת חדשות, וסבתא פספסה את השידור הישיר כיוון שהנסיכה נקברה בשבת. שבוע לפני כן מתה הנסיכה בתאונת דרכים מסתורית, וסבתא שלי, שביכתה את מותה כאילו הייתה חלק מהעם הבריטי, התקשתה לקבל את הבשורה.
 
"אוי אני לא יכולה לראות אותו, מְנֻוָּול," אמרה ועיוותה את פניה למראה הנסיך צ'רלס. "הוא הלך עם המלוכלכת ההיא. בגד בה."
 
"על מי את מדברת אימא?" שאל שלמה.
 
"על צ'רְלִיס המנוול."
 
עוד בתחילת השבוע, כשהגיעו הידיעות הנוראות על מות הנסיכה האהובה, הביא שלמה לסבתא תמונה ממוסגרת שלה שפורסמה בעיתון הבוקר. היא הוצבה לראווה על המזנון בסלון, בין תמונה בשחור לבן של דודה שלי שולה, לבין פסלון חרסינה של צפרדע ירוקה שקיבלו מתנה מאיזו עובדת סוציאלית בבית הספר ששלמה עבד בו.
 
"כמה יפה היא הייתה, נכון? הייתה יפה, לא?"
 
"כן סבתא, מאוד יפה."
 
"שלמה, תכין קפה גם ליעלי."
 
"לא צריך סבתא, שתיתי מקודם," אמרתי.
 
"קודם התגרשו ועכשיו היא מתה. מסכנה."
 
"באמת מסכנה," הוספתי כדי לנחם אותה.
 
"את גם כבר צריכה להתחתן," היא אמרה פתאום בקול ענייני שלא תאם את מצב רוחה. הנה התחלנו, חשבתי. "את כבר לא צעירה. אני יודעת בת כמה את. זה כתוב לי בלוח."
 
"סבתא, כל הסכם גירושים אכזרי מתחיל בחתונה. עכשיו אני מתרכזת בלימודים," אמרתי וקיוויתי להחליף את הנושא.
 
"יופי! תדאגי לעתיד שלך, שלא תמותי טיפשה. אצל כל אחד מגיע היום שהם באים לבקר אותו."
 
"מי בא לבקר?" שאלתי.
 
"אימא! מספיק עם השטויות האלה!" צעק לעברה שלמה מהמטבח.
 
סבתא הביטה בי וקרצה. נדמה שלא רצתה להרחיב בנושא, היא פחדה שיחשבו אותה למטורללת. עינה השמאלית החלה לדמוע והיא הוציאה ממחטה מבושמת מהשרוול. לא היו אלה דמעות של עצב, אלא של ידיעה.
 
"הם קיימים," לחשה לי, ונגבה את עינה הצורבת.
 
ואני האמנתי.