מנהרת הזמן 76 - הטייסים מאקסודוס
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מנהרת הזמן 76 - הטייסים מאקסודוס

מנהרת הזמן 76 - הטייסים מאקסודוס

3 כוכבים (2 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

גלילה רון־פדר עמית

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

הָיִינוּ בְּמוּזֵאוֹן חֵיל הָאֲוִיר בַּחֲצֵרִים. רָאִינוּ שָׁם מָטוֹס דָקוֹטָה יָשָׁן, מְטוֹס מִטְעָן כָּזֶה שֶׁהִסִּיעַ צַנְחָנִים בֶּעָבָר. שָׁמַעְנוּ שָׁם הֶסְבֵּרִים מֵהַטַּיָּסִים הַקְּשִׁישִׁים. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁלֹּא תַּצְלִיחוּ לְנַחֵשׁ מָה קָרָה כְּשֶׁבִּקַּשְׁנוּ מִדֶּלֶת הַמָּטוֹס לְהִפָּתַח.
 
הַאִם מִנְהֶרֶת–הַזְּמַן יְכוֹלָה לָקַחַת אוֹתָנוּ לִשְׁנֵי אֵרוּעִים? הִנֵּה אֲנַחְנוּ נִפְגָּשִׁים עִם הַטַּיָּסִים שֶׁמְּטִיסִים אֶת הַצַּנְחָנִים כְּדֵי לְהִסְתַּעֵר בַּקְּרָב. יְדַעְתֶּם שֶׁבְּמִבְצַע סִינַי הָיְתָה צְנִיחָה בְּמַהֲלַךְ קְרָב?
אֲבָל מַדְהִים עוֹד יוֹתֵר, הַאִם יְדַעְתֶּם שֶׁהַטַּיָּסִים הָאֵלֶּה מַמָּשׁ הָיוּ כַּמָּה שָׁנִים קֹדֶם לָכֵן יְלָדִים נִצּוֹלֵי שׁוֹאָה, שֶׁהִגִּיעוּ לָאָרֶץ בָּאֳנִיַּת הַמַּעְפִּילִים אֶקְסוֹדוּס? יְדַעְתֶּם שֶׁהַמַּעְפִּילִים סֵרְבוּ לָרֶדֶת לָאֳנִיּוֹת הַגֵּרוּשׁ וְנִלְחֲמוּ בְּיָדַיִם חֲשׂוּפוֹת בַּחַיָּלִים הַבְּרִיטִיִּים? יְדַעְתֶּם שֶׁהֵם גֹּרְשׁוּ לְמַחֲנוֹת בְּגֶרְמַנְיָה? כֵּן, בְּגֶרְמַנְיָה! אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַמִּלִּים שֶׁמְּיַצְּגוֹת הֲכִי יָפֶה אֶת מָה שֶׁקָּרָה לָהֶם מֻדְפָּסוֹת עַכְשָׁיו עַל הַחֻלְצָה שֶׁלָּהֶם - "מִתְּקוּמָה לַשְּׁחָקִים”.

פרק ראשון

פֶּרֶק א
שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ פּוֹגְשִׁים אֶת אַנְשֵׁי 'מִתְּקוּמָה לַשְּׁחָקִים'
 
 
אֵיךְ אַתֶּם נוֹהֲגִים לַחְגּוֹג אֶת יוֹם הָעַצְמָאוּת?
 
אֶצְלֵנוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל זֶה הוֹלֵךְ כָּכָה: בְּעֶרֶב יוֹם הָעַצְמָאוּת כַּמָּה חֲבֵרִים מֵהַכִּתָּה נוֹסְעִים לְמֶרְכַּז הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם, כְּלוֹמַר לִרְחוֹב יָפוֹ. כֻּלָּם כַּמּוּבָן מְצֻיָּדִים בְּפַטִּישֵׁי פְּלַסְטִיק וְכָל הָאֲבִיזָרִים הַמֻּכָּרִים. בְּכִכַּר סַפְרָא, לְיַד בִּנְיַן עִירִיַּת יְרוּשָׁלַיִם, מוּקֶמֶת בָּמַת בִּדּוּר וּמִתְקַיְּמִים מוֹפָעִים שֶׁל אֳמָנִים, וְכֻלָּם הוֹלְכִים לְשָׁם. לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ רוֹקְדִים וְלִפְעָמִים רַק צוֹפִים בָּאֳמָנִים. כַּאֲשֶׁר הַהוֹרִים הָרִאשׁוֹנִים, כְּלוֹמַר הַהוֹרִים הֲכִי דַּאֲגָנִים, מִתְקַשְּׁרִים (וְאֵלֶּה אַף פַּעַם לֹא הַהוֹרִים שֶׁלִּי!) וּמוֹדִיעִים שֶׁהֵם בָּאִים לֶאֱסוֹף אֶת מִי שֶׁמּוּכָן לַחְזוֹר הַבַּיְתָה, אֲנַחְנוּ מִתְפַּזְּרִים.
 
לְמָחֳרָת, בַּחַג עַצְמוֹ, אֲנַחְנוּ אַף פַּעַם לֹא נִשְׁאָרִים בַּבַּיִת. זֶה הַזְּמַן שֶׁל הַמִּשְׁפָּחוֹת וְלֹא שֶׁל הַחֲבֵרִים. תָּמִיד נוֹסְעִים עִם הַהוֹרִים לְאֵיזֶשֶׁהוּ בָּסִיס צְבָאִי שֶׁפָּתוּחַ לַקָּהָל לִכְבוֹד הַחַג. אָז אִם פָּתַחְתִּי אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה בַּשְּׁאֵלָה "אֵיךְ אַתֶּם נוֹהֲגִים לַחְגּוֹג אֶת יוֹם הָעַצְמָאוּת?", זֶה הָיָה בְּעִקָּר מִפְּנֵי שֶׁבְּדִיּוּק הַיּוֹם זֶה יוֹם הָעַצְמָאוּת. וּבְדִיּוּק הַיּוֹם אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לְמוּזֵאוֹן חֵיל הָאֲוִיר שֶׁנִּמְצָא לְיַד קִבּוּץ חֲצֵרִים בַּנֶּגֶב. אִם גַּם אַתֶּם בְּדִיּוּק נוֹסְעִים לְשָׁם, יֵשׁ מַצָּב שֶׁנִּפָּגֵשׁ. אַחְלָה.
 
אֲנַחְנוּ לֹא נוֹסְעִים לְבַד. כְּלוֹמַר, אֵלֶּה שֶׁנּוֹסְעִים הֵם לֹא רַק בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ. לָרֹב כַּמָּה מִשְׁפָּחוֹת מִתְאַרְגְּנוֹת וְנוֹסְעוֹת יַחַד וַאֲנַחְנוּ נוֹסְעִים בְּשַׁיָּרָה. זֶה מַמָּשׁ כֵּיף. בֵּין הַמִּשְׁפָּחוֹת הָאֵלֶּה נִמְצֵאת גַּם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל שָׁרוֹן, וְזוֹ עוֹד סִבָּה טוֹבָה לִהְיוֹת מְרֻצֶּה.
 
מָה שֶׁכָּתַבְתִּי עַד כָּאן הָיָה מִין הַקְדָּמָה.
 
כָּתַבְתִּי אֶת הַהַקְדָּמָה הַזּוֹ כְּדֵי שֶׁתָּבִינוּ אֵיךְ פִּתְאוֹם, בָּרֶגַע הַזֶּה, מַמָּשׁ עַכְשָׁיו, שָׁרוֹן וַאֲנִי עוֹמְדִים מוּל מָטוֹס יָשָׁן שֶׁנִּקְרָא 'דָקוֹטָה', וְאִישׁ מְבֻגָּר שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַכִּירִים וְשֶׁלּוֹבֵשׁ טִישֶׁרְט וְעָלֶיהָ כָּתוּב "מִתְּקוּמָה לַשְּׁחָקִים" מְסַפֵּר לְמִישֶׁהוּ, שֶׁגַּם אוֹתוֹ אֲנַחְנוּ לֹא מַכִּירִים, שֶׁגַּם הוּא לוֹבֵשׁ טִישֶׁרְט כָּזוֹ, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא רוֹאֶה דָקוֹטָה, הוּא מוּצָף גַּעְגּוּעִים.
 
"גַּעְגּוּעִים לַמָּטוֹס?" שָׁרוֹן שׁוֹאֶלֶת אוֹתוֹ, כִּי הוּא עוֹמֵד קָרוֹב אֵלֶיהָ.
 
"כֵּן," הָאִישׁ מְהַנְהֵן.
 
"הָיָה לְךָ קֶשֶׁר מְיֻחָד לַמָּטוֹס הַזֶּה?" שָׁרוֹן סַקְרָנִית.
 
"אוֹהוֹ!" הוּא עוֹנֶה.
 
"אוֹהוֹ זֶה כֵּן אוֹ אוֹהוֹ זֶה לֹא?" שָׁרוֹן לֹא מַרְפָּה.
 
"אוֹהוֹ זֶה כֵּן וְעוֹד אֵיךְ," הוּא מְחַיֵּךְ. "כְּשֶׁהָיִיתִי טַיָּס צָעִיר בְּחֵיל הָאֲוִיר, הֵטַסְתִּי מָטוֹס כָּזֶה."
 
"יוּ!" שָׁרוֹן מִתְלַהֶבֶת, "הָיִיתָ טַיָּס???"
 
הָאִישׁ מְהַנְהֵן.
 
"מָתַי זֶה הָיָה?"
 
הַטַּיָּס שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַכִּירִים וְשֶׁנִּרְאָה אֲפִלּוּ יוֹתֵר קָשִׁישׁ מִסַּבָּא שֶׁלִּי, מִתְקָרֵב אֶל הַדָקוֹטָה. קֹדֶם הוּא עָמַד בְּשׁוּלֵי קְבוּצָה שֶׁל גְּבָרִים מְבֻגָּרִים, בְּעֶרֶךְ בַּגִּיל שֶׁל הַסָּבִים שֶׁלָּנוּ וְשֶׁכֻּלָּם לָבְשׁוּ אֶת הַחֻלְצוֹת הָאֵלֶּה עִם הַכְּתֹבֶת "מִתְּקוּמָה לַשְּׁחָקִים". אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁשָּׁרוֹן הִתְחִילָה לַחְקוֹר אוֹתוֹ, הוּא הִתְרַחֵק מֵהֶם.
 
"אֲנִי בּוֹגֵר קוּרְס טַיִס מִסְפָּר 16," הוּא מַכְרִיז בְּגַאֲוָה וְנִכָּר בּוֹ שֶׁהוּא שָׂמֵחַ שֶׁיַּלְדָּה כְּמוֹ שָׁרוֹן מִתְעַנְיֶנֶת בַּהִיסְטוֹרְיָה שֶׁלּוֹ. "הִתְגַּיַּסְתִּי בִּשְׁנַת 1953, הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַדְתְּ, וְהַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלָּךְ נוֹלְדוּ. אַתְּ רוֹאָה אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי שָׁם?—" הוּא מַצְבִּיעַ עַל קְבוּצַת הַגְּבָרִים.
 
"כֵּן," שָׁרוֹן מְהַנְהֶנֶת.
 
"גַּם הֵם הָיוּ טַיָּסִים. כֻּלָּנוּ הָיִינוּ מֵהַטַּיָּסִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל חֵיל הָאֲוִיר."
 
"כָּל הַכָּבוֹד!" אֲנִי צוֹעֵד צַעַד קָדִימָה כְּדֵי שֶׁהוּא יָשִׂים לֵב שֶׁגַּם אֲנִי קַיָּם, "בִּגְלַל זֶה הַמִּלָּה 'שְׁחָקִים' עַל הַחֻלְצוֹת?"
 
"שְׁחָקִים זֶה שָׁמַיִם," הוּא מַסְבִּיר. "מְטוֹסִים מַמְרִיאִים לַשְּׁחָקִים וּתְקוּמָה..." הוּא מְכַחְכֵּחַ בִּגְרוֹנוֹ, "בּוֹאוּ נַסְבִּיר אֶת זֶה כָּכָה - אַתֶּם יוֹדְעִים מָה עוֹד מְשֻׁתָּף לְכֻלָּנוּ חוּץ מִזֶּה שֶׁכֻּלָּנוּ הֵטַסְנוּ מְטוֹסִים?"
 
"מָה?" אֲנִי שׁוֹאֵל.
 
"אַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ לֹא נוֹלַד בְּיִשְׂרָאֵל."
 
"אַף אֶחָד מִכֶּם לֹא נוֹלַד בְּיִשְׂרָאֵל?" אֲנִי חוֹזֵר אַחֲרָיו בִּפְלִיאָה.
 
"לֹא."
 
לְרֶגַע מִשְׂתָּרֶרֶת דְּמָמָה. זוֹ דְּמָמָה שֶׁל מְבוּכָה. אֲנִי מְנַסֶּה לְעַכֵּל אֶת מָה שֶׁהוּא אוֹמֵר. הוּא בּוֹחֵן אוֹתָנוּ כְּאִלּוּ מְבַקֵּשׁ לָדַעַת אֵיזֶה רֹשֶם עוֹשִׂים עָלֵינוּ דְּבָרָיו.
 
"טוֹב, זֶה בָּרוּר," אֲנִי שָׂמֵחַ עַל הַהִזְדַּמְּנוּת לְהַפְגִּין אֶת הַהֲבָנָה שֶׁלִּי בְּהִיסְטוֹרְיָה, "הֲרֵי אִם הֲיִיתֶם בְּקוּרְס טַיִס בַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת אַחֲרֵי שֶׁהַמְּדִינָה קָמָה, הֲיִיתֶם צְרִיכִים לִהְיוֹת אָז לְפָחוֹת בְּנֵי שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה, כִּי לִפְנֵי זֶה לֹא מִתְגַּיְּסִים. וְאִם..."
 
"מָה?"
 
"אִם הֲיִיתֶם בְּנֵי שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה בַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת אַחֲרֵי שֶׁהַמְּדִינָה קָמָה, הֲיִיתֶם צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּנֵי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה כְּשֶׁהַמְּדִינָה קָמָה בִּשְׁנַת 1948, וְלָכֵן לֹא יְכָלְתֶּם לְהִוָלֵד בַּמְּדִינָה, אָז בָּרוּר שֶׁאַף אֶחָד מִכֶּם לֹא נוֹלַד בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל."
 
צִפִּיתִי שֶׁהַטַּיָּס יִתְרַשֵּׁם מֵהַחִשּׁוּבִים הַמְּהִירִים שֶׁעָרַכְתִּי, אֲבָל הוּא לֹא נִרְאָה מִתְרַשֵּׁם בִּמְיֻחָד. הוּא דַּוְקָא מֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ.
 
"לֹא הִתְכַּוַנְתִּי לְזֶה," הוּא אוֹמֵר, "הִתְכַּוַנְתִּי שֶׁאַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ לֹא נוֹלַד בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי שֶׁהַמְּדִינָה קָמָה."
 
"לֹא?" שָׁרוֹן מִתְפַּלֵּאת, "אָז אֵיפֹה נוֹלַדְתֶּם?"
 
"כָּל אֶחָד בְּמָקוֹם אַחֵר..."
 
"וְאֵיךְ הִגַּעְתֶּם לָאָרֶץ?"
 
"כֻּלָּנוּ שוֹרְדֵי שׁוֹאָה," הוּא עוֹנֶה לָהּ, "כֻּלָּנוּ נוֹלַדְנוּ בַּגּוֹלָה."
 
אֲנִי מַעֲבִיר אֶת הַמַּבָּט שֶׁלִּי אֶל חֲבוּרַת הַטַּיָּסִים, שֶׁלְּפִי דִּבְרֵי הָאִישׁ שֶׁמְּדַבֵּר אִתָּנוּ, כֻּלָּם שׂוֹרְדֵי שׁוֹאָה. הַמִּלִּים הָאֵלֶּה "מִתְּקוּמָה לַשְּׁחָקִים" מַעֲלוֹת בְּזִכְרוֹנִי אֶת כְּתֹבֶת הָאֵשׁ שֶׁבָּעֲרָה בְּטֶקֶס יוֹם הַשּׁוֹאָה הָאַחֲרוֹן שֶׁעָרַךְ שֵׁבֶט הַצּוֹפִים שֶׁאֵלָיו מִשְׁתַּיֵּךְ עֵרָן אָחִי. בְּאוֹתִיּוֹת בּוֹעֲרוֹת נִכְתַּב: "מִשּׁוֹאָה לִתְקוּמָה". וַאֲנִי עָמַדְתִּי וְהִבַּטְתִּי בָּאֵשׁ וְכָל הַזְּמַן הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שׂוֹרְדֵי שׁוֹאָה קָמִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה וּמִזְדַּקְּפִים. הֲרֵי זֶה פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה "תְּקוּמָה", כְּאִלּוּ מֵתִים קָמוּ וְשָׁבוּ לְחַיִּים.
 
אֲבָל לְהַגִּיד לָכֶם עוֹד מַשֶּׁהוּ?
 
הַגְּבָרִים הָאֵלֶּה עִם הַחֻלְצוֹת הַזֵּהוֹת נִרְאִים חַיִּים לְגַמְרֵי. הֵם בִּכְלָל לֹא נִרְאִים כְּמוֹ מֵתִים שֶׁקָּמוּ לִתְחִיָּה. הֵם מַחְלִיפִים צַ'פְּחוֹת וְצוֹחֲקִים בְּקוֹל. נִדְמֶה לִי שֶׁהֵם מַזְכִּירִים זֶה לָזֶה כָּל מִינֵי אֵרוּעִים שֶׁקָּרוּ לָהֶם בְּמַהֲלַךְ הַטִּיסוֹת. הֵם נִרְאִים מְאוֹד מְגֻבָּשִׁים, כְּאִלּוּ מֵאָז וּמִתָּמִיד הָיוּ חֲבוּרָה אַחַת מְלֻכֶּדֶת, וְלָכֵן אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת בּוֹגֵר קוּרְס טַיִס מִסְפָּר 16 שֶׁל צַהַ"ל:
 
"כֻּלְּכֶם עֲבַרְתֶּם אֶת הַשּׁוֹאָה בְּיַחַד, וּכְבָר אָז הֶחְלַטְתֶּם שֶׁאִם תִּנָּצְלוּ תִּהְיוּ טַיָּסִים?"
 
הֲיִיתֶם צְרִיכִים לִרְאוֹת אֶת הַחִיּוּךְ עַל פָּנָיו כְּדֵי לְהָבִין עַד כַּמָּה הוּא הָיָה מְבֻדָּח.
 
"לֹא," הוּא אוֹמֵר, "לִפְנֵי שֶׁהִתְגַּיַּסְנוּ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ עָשָׂה מַסְלוּל אַחֵר. רַק בְּמַהֲלַךְ הַשֵּׁרוּת גִּלִּינוּ שֶׁיֵּשׁ לֹא מְעַט שׂוֹרְדֵי שׁוֹאָה שֶׁנִּהְיוּ לְטַיָּסִים."
 
"כָּל אֶחָד עָשָׂה מַסְלוּל אַחֵר?"
 
"לֹא כָּל אֶחָד. אֲנִי וְהוּא לְמָשָׁל—" הוּא מַצְבִּיעַ עַל אַחַד הַגְּבָרִים שֶׁנִּצַּב בְּתוֹךְ הַחֲבוּרָה וְגַבּוֹ מֻפְנֶה אֵלֵינוּ. "אָמְנָם עָבַרְנוּ מַסְלוּל שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי, אֲבָל בַּסּוֹף הִגַּעְנוּ אֶל אוֹתָהּ אוֹנִיַּת מַעְפִּילִים."
 
"אֵיזֶה מַסְלוּל?" שָׁרוֹן מִתְעַנְיֶנֶת.
 
"אֲנִי הִגַּעְתִּי לָאוֹנִיָּה בְּמִסְגֶּרֶת 'עֲלִיַּת הַנֹּעַר'. אִמָּא שֶׁלִּי נִרְצְחָה בַּשּׁוֹאָה, וְהוּא הִגִּיעַ עִם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ."
 
"וּלְאֵיזוֹ אוֹנִיָּה לָקְחוּ אֶתְכֶם?"
 
"אֶקְסוֹדוּס," הוּא עוֹנֶה, "זוֹ הָיְתָה אוֹנִיָּה שֶׁנָּשְׂאָה הֲמוֹן מַעְפִּילִים. הִיא נָשְׂאָה יוֹתֵר מֵאַרְבַּעַת אֲלָפִים מַעְפִּילִים," וּפִתְאוֹם הוּא מַאֲהִיל בְּכַף יָדוֹ הַיְּמָנִית עַל פִּיו וְקוֹרֵא, "שַׁעְיָה!"
 
הָאִישׁ שֶׁעוֹמֵד כְּשֶׁגַּבּוֹ מֻפְנֶה אֵלֵינוּ, וְשֶׁהָיָה יַחַד עִם הַטַּיָּס שֶׁלָּנוּ בְּאוֹתָהּ אוֹנִיַּת מַעְפִּילִים, מִסְתּוֹבֵב אֵלֵינוּ.
 
"בּוֹא! בּוֹא רֶגַע, שַׁעְיָה!" הַטַּיָּס שֶׁלָּנוּ מְסַמֵּן לוֹ בְּיָדוֹ לָבוֹא אֵלָיו וּמַמְתִּין עַד שֶׁאוֹתוֹ שַׁעְיָה מַגִּיעַ, "בּוֹא תִּפְגֹּש שְׁנֵי יְלָדִים סַקְרָנִים," הוּא מַצְבִּיעַ קֹדֶם עַל שָׁרוֹן וְאַחַר כָּךְ עָלַי, "זֶה שַׁעְיָה חַרְסִית," הוּא מַצִּיג אוֹתוֹ וְחוֹזֵר וּפוֹנֶה אֵלָיו, "סַפֵּר לָהֶם אֵיךְ נִרְאוּ הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ עַל הָאוֹנִיָּה אֶקְסוֹדוּס. סַפֵּר לָהֶם אֵיךְ הַתָּא שֶׁלָּכֶם הָיָה בְּדִיּוּק מִתַּחַת לָאַסְלָה שֶׁל הַשֵּׁרוּתִים שֶׁל הָאוֹנִיָּה, וְשֶׁתֶן טִפְטֵף עָלֶיךָ וְ..." עַכְשָׁיו הוּא נִזְכָּר וּמוֹסִיף, "אֲנִי מִתְנַצֵּל, לֹא הִצַּגְתִּי אֶת עַצְמִי. אֲנִי אִיז'וֹ בִּירָן," וְהוּא מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ אֶל שָׁרוֹן.
 
עוֹד לִפְנֵי שֶׁשָּׁרוֹן מַסְפִּיקָה לִלְחוֹץ אֶת יָדוֹ שֶׁל אִיז'וֹ, אֲנִי מַבְחִין בְּיֶלֶד שֶׁנִּרְאֶה בְּעֶרֶךְ בְּגִילֵנוּ. שַׁעְיָה קְצָת מַסְתִּיר אוֹתוֹ בְּגַבּוֹ הָרָחָב, אֲבָל אֲנִי מַצְלִיחַ לָשִׂים לֵב שֶׁהַיֶּלֶד מְמַקֵּד בִּי אֶת מַבָּטוֹ. הוּא נִרְאֶה מְהַסֵּס, כְּאִלּוּ הוּא אֵינוֹ מַצְלִיחַ לְהַחְלִיט הַאִם לְהִתְקָרֵב אֵלֵינוּ אוֹ לְהִשָּׁאֵר מֵאָחוֹר.
 
"נָעִים מְאוֹד, אֲנִי שָׁרוֹן," שָׁרוֹן לוֹחֶצֶת אֶת יָדוֹ שֶׁל אִיז'וֹ וְאַחַר כָּךְ אֶת יָדוֹ שֶׁל שַׁעְיָה, "וְזֶה," הִיא מַרְאָה עָלַי, "זֶה דָּן."
 
"שָׁלוֹם דָּן וְשָׁרוֹן," אִיז'וֹ מְחַיֵּךְ וַאֲנִי מִתְכַּוֵן לִלְחוֹץ אֶת יָדוֹ, אֲבָל לֹא מַסְפִּיק. הַיֶּלֶד שֶׁהִבִּיט בִּי קֹדֶם עוֹקֵף אֶת שַׁעְיָה, מְזַנֵּק לְעֶבְרִי וְקוֹרֵא:
 
"יָדַעְתִּי!"
 
"יָדַעְתָּ???" אֲנִי מִתְפַּלֵּא, "מָה יָדַעְתָּ?"
 
 
 
 
 

  

 
 
 
 
 
"מֵהָרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאִיתִי אֶתְכֶם, יָדַעְתִּי מִי אַתֶּם," הַיֶּלֶד מִתְנַשֵּׁף וּמַפְנֶה אֶת מַבָּטוֹ אֶל אִיז'וֹ, "אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הֵם?" הוּא שׁוֹאֵל.
 
"דָּן וְשָׁרוֹן," אִיז'וֹ אוֹמֵר.
 
"כֵּן," קוֹלוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד צָרוּד, "אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הֵם דָּן וְשָׁרוֹן?"
 
"אֲנִי אָמוּר לָדַעַת?"
 
"דָּן וְשָׁרוֹן הֵם יְלָדִים שֶׁמְּסֻגָּלִים לַחְזוֹר אָחוֹרָה בַּזְּמַן," הַיֶּלֶד אוֹמֵר. "הֵם מְסֻגָּלִים לְהַחְזִיר אוֹתְךָ לָטוּס בַּמָּטוֹס הַזֶּה—" הוּא מַצְבִּיעַ עַל הַדָּקוֹטָה. "לֹא שָׁמַעְתָּ עֲלֵיהֶם?"
 
אִיז'וֹ נִרְאֶה נָבוֹךְ וְגַם שַׁעְיָה נִרְאֶה נָבוֹךְ. אֲנִי מְנַחֵשׁ שֶׁאֵין לָהֶם מֻשָּׂג עַל מָה הַיֶּלֶד הַזֶּה מְדַבֵּר. אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהוּא סְתָם מְדַבֵּר שְׁטוּיוֹת. אֲבָל לַיֶּלֶד לֹא אִכְפַּת מָה הֵם חוֹשְׁבִים, הוּא נִרְאֶה נִסְעָר מְאוֹד וְלֹא עוֹצֵר.
 
"אַתֶּם בֶּטַח חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי מְדַמְיֵן," הוּא אוֹמֵר, "אֲבָל זֶה מַמָּשׁ לֹא דִּמְיוֹן. רוֹצֶה לְנַסּוֹת?" הוּא פּוֹנֶה אֶל אִיז'וֹ.
 
"לְנַסּוֹת מָה?" אִיז'וֹ לֹא מֵבִין.
 
"לְנַסּוֹת לָקַחַת אוֹתָנוּ לְסִיבוּב עַל הַמָּטוֹס הַזֶּה," הוּא מַצְבִּיעַ עַל הַדָּקוֹטָה שֶׁמּוּלֵנוּ.
 
אִיז'וֹ פּוֹרֵץ בִּצְחוֹק וַאֲפִלּוּ לֹא מְנַסֶּה לְהַסְתִּיר אֶת צְחוֹקוֹ.
 
"תַּאֲמִין לִי שֶׁהָיִיתִי מַבְּסוּט אִם הָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה," הוּא אוֹמֵר לַיֶּלֶד, "אֲבָל הַמָּטוֹס הַזֶּה הוּא מֻצָּג בְּמוּזֵאוֹן. הוּא לֹא כָּשִׁיר לְטִיסָה."
 
"וְאִם אֲנִי אוֹכִיחַ לְךָ שֶׁהַמָּטוֹס יָכוֹל לַחְזוֹר לִהְיוֹת כָּשִׁיר לְטִיסָה?" הַיֶּלֶד שׁוֹאֵל.
 
"אֲנִי אַגִּיד שֶׁאַתָּה מְסַפֵּר צִ'יזְבָּטִים," אִיז'וֹ צוֹחֵק.
 
בַּשָּׁלָב הַזֶּה שֶׁל הַשִּׂיחָה אֲנִי כְּבָר לֹא מְסֻגָּל לְהִתְאַפֵּק. אֲנִי עוֹקֵף אֶת שָׁרוֹן וְנִגָּשׁ אֶל הַיֶּלֶד.
 
"תַּגִּיד," אֲנִי לוֹחֵשׁ לוֹ יָשָׁר לְתוֹךְ הָאֹזֶן, "מִי אַתָּה בִּכְלָל? וּמָה אַתָּה מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת כָּאן?"
 
"אֲנִי יוּבַל זֶהָבִי," הַיֶּלֶד מַרְחִיק אֶת הָאֹזֶן שֶׁלּוֹ מִמֶּנִּי, "וְ..." הוּא נוֹשֵׁם עָמֹק, "אַתָּה בֶּאֱמֶת לֹא מֵבִין מָה אֲנִי מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת?"
 
"מַמָּשׁ לֹא."
 
"אָחִי, אֲנִי מְנַסֶּה לְהַחְזִיר לִפְעִילוּת אֶת הַדָּקוֹטָה הַזֶּה," יוּבַל מַסְבִּיר לִי.
 
"לְהַחְזִיר לִפְעִילוּת אֶת הַדָּקוֹטָה הַזֶּה???" אֲנִי מֵרִים אֶת קוֹלִי.
 
"לְגַמְרֵי."
 
"וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה דָּבָר כָּזֶה?"
 
"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת אֵיךְ? בְּעֶזְרַתְכֶם." הוּא קוֹרֵץ לִי כְּאִלּוּ אֲנַחְנוּ חֲבֵרִים וָתִיקִים, "הֲרֵי רַק אַתֶּם יְכוֹלִים לְהַעֲבִיר לְמִנְהֶרֶת־הַזְּמַן אֶת הַבַּקָּשָׁה. תַּסְבִּירוּ לָהּ שֶׁיֵּשׁ פֹּה טַיָּס לְשֶׁעָבַר שֶׁל דָקוֹטָה, שֶׁמָּה־זֶה מִתְגַּעְגֵּעַ לָטוּס וְ..."
 
"עֲצוֹר!" אֲנִי מֵרִים אֶת יָדִי וְקוֹטֵעַ אוֹתוֹ, "אִם אַתָּה כָּזֶה מֻמְחֶה בְּמִנְהֶרֶת־הַזְּמַן, עֲדַיִן לֹא הֵבַנְתָּ שֶׁהַמִּנְהָרָה הַזּוֹ לֹא פּוֹעֶלֶת לְפִי הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁלָּנוּ? לֹא לָמַדְתָּ מֵהַנִּסָּיוֹן שֶׁלָּנוּ בַּחֲזָרוֹת אָחוֹרָה בַּזְּמַן, שֶׁיֵּשׁ לָהּ רָצוֹן מִשֶּׁלָּהּ?"
 
יוּבַל מְחַיֵּךְ.
 
"בָּרוּר שֶׁלָּמַדְתִּי," הוּא אוֹמֵר, "אֲבָל לָמַדְתִּי גַּם שֶׁמִּנְהֶרֶת־הַזְּמַן הִיא מִין מִנְהָרָה רְגִישָׁה כָּזֹאת, שֶׁאִכְפַּת לָהּ מֵאֲנָשִׁים. לְדַעְתִּי, בֶּן אָדָם כְּמוֹ אִיז'וֹ שֶׁשָּׂרַד אֶת הַשּׁוֹאָה, שֶׁנִּצַּל וְנִהְיָה טַיָּס, הוּא מִסּוּג הָאֲנָשִׁים שֶׁהַמִּנְהָרָה שֶׁלָּכֶם אוֹהֶבֶת. אָז מָה אִכְפַּת לְךָ לְנַסּוֹת? מָה כְּבָר תַּפְסִיד? תַּעֲבִיר לָהּ בַּקָּשָׁה. בַּמִּקְרֶה הֲכִי גָּרוּעַ הִיא תִּתְעַלֵּם," הוּא מַנִּיחַ אֶת זְרוֹעוֹ עַל כְּתֵפִי, "יָאלְלָה, אָחִי," הוּא מֵאִיץ בִּי, "תְּבַקֵּשׁ. וְאַל תִּשְׁכַּח לְהוֹסִיף גַּם אוֹתִי לַבַּקָּשָׁה. אִם אַתֶּם טָסִים, אֲנִי רוֹצֶה לָבוֹא אִתְּכֶם."

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

עוד על הספר

הספר מופיע כחלק מ -

מנהרת הזמן 76 - הטייסים מאקסודוס גלילה רון־פדר עמית
פֶּרֶק א
שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ פּוֹגְשִׁים אֶת אַנְשֵׁי 'מִתְּקוּמָה לַשְּׁחָקִים'
 
 
אֵיךְ אַתֶּם נוֹהֲגִים לַחְגּוֹג אֶת יוֹם הָעַצְמָאוּת?
 
אֶצְלֵנוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל זֶה הוֹלֵךְ כָּכָה: בְּעֶרֶב יוֹם הָעַצְמָאוּת כַּמָּה חֲבֵרִים מֵהַכִּתָּה נוֹסְעִים לְמֶרְכַּז הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם, כְּלוֹמַר לִרְחוֹב יָפוֹ. כֻּלָּם כַּמּוּבָן מְצֻיָּדִים בְּפַטִּישֵׁי פְּלַסְטִיק וְכָל הָאֲבִיזָרִים הַמֻּכָּרִים. בְּכִכַּר סַפְרָא, לְיַד בִּנְיַן עִירִיַּת יְרוּשָׁלַיִם, מוּקֶמֶת בָּמַת בִּדּוּר וּמִתְקַיְּמִים מוֹפָעִים שֶׁל אֳמָנִים, וְכֻלָּם הוֹלְכִים לְשָׁם. לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ רוֹקְדִים וְלִפְעָמִים רַק צוֹפִים בָּאֳמָנִים. כַּאֲשֶׁר הַהוֹרִים הָרִאשׁוֹנִים, כְּלוֹמַר הַהוֹרִים הֲכִי דַּאֲגָנִים, מִתְקַשְּׁרִים (וְאֵלֶּה אַף פַּעַם לֹא הַהוֹרִים שֶׁלִּי!) וּמוֹדִיעִים שֶׁהֵם בָּאִים לֶאֱסוֹף אֶת מִי שֶׁמּוּכָן לַחְזוֹר הַבַּיְתָה, אֲנַחְנוּ מִתְפַּזְּרִים.
 
לְמָחֳרָת, בַּחַג עַצְמוֹ, אֲנַחְנוּ אַף פַּעַם לֹא נִשְׁאָרִים בַּבַּיִת. זֶה הַזְּמַן שֶׁל הַמִּשְׁפָּחוֹת וְלֹא שֶׁל הַחֲבֵרִים. תָּמִיד נוֹסְעִים עִם הַהוֹרִים לְאֵיזֶשֶׁהוּ בָּסִיס צְבָאִי שֶׁפָּתוּחַ לַקָּהָל לִכְבוֹד הַחַג. אָז אִם פָּתַחְתִּי אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה בַּשְּׁאֵלָה "אֵיךְ אַתֶּם נוֹהֲגִים לַחְגּוֹג אֶת יוֹם הָעַצְמָאוּת?", זֶה הָיָה בְּעִקָּר מִפְּנֵי שֶׁבְּדִיּוּק הַיּוֹם זֶה יוֹם הָעַצְמָאוּת. וּבְדִיּוּק הַיּוֹם אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לְמוּזֵאוֹן חֵיל הָאֲוִיר שֶׁנִּמְצָא לְיַד קִבּוּץ חֲצֵרִים בַּנֶּגֶב. אִם גַּם אַתֶּם בְּדִיּוּק נוֹסְעִים לְשָׁם, יֵשׁ מַצָּב שֶׁנִּפָּגֵשׁ. אַחְלָה.
 
אֲנַחְנוּ לֹא נוֹסְעִים לְבַד. כְּלוֹמַר, אֵלֶּה שֶׁנּוֹסְעִים הֵם לֹא רַק בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ. לָרֹב כַּמָּה מִשְׁפָּחוֹת מִתְאַרְגְּנוֹת וְנוֹסְעוֹת יַחַד וַאֲנַחְנוּ נוֹסְעִים בְּשַׁיָּרָה. זֶה מַמָּשׁ כֵּיף. בֵּין הַמִּשְׁפָּחוֹת הָאֵלֶּה נִמְצֵאת גַּם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל שָׁרוֹן, וְזוֹ עוֹד סִבָּה טוֹבָה לִהְיוֹת מְרֻצֶּה.
 
מָה שֶׁכָּתַבְתִּי עַד כָּאן הָיָה מִין הַקְדָּמָה.
 
כָּתַבְתִּי אֶת הַהַקְדָּמָה הַזּוֹ כְּדֵי שֶׁתָּבִינוּ אֵיךְ פִּתְאוֹם, בָּרֶגַע הַזֶּה, מַמָּשׁ עַכְשָׁיו, שָׁרוֹן וַאֲנִי עוֹמְדִים מוּל מָטוֹס יָשָׁן שֶׁנִּקְרָא 'דָקוֹטָה', וְאִישׁ מְבֻגָּר שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַכִּירִים וְשֶׁלּוֹבֵשׁ טִישֶׁרְט וְעָלֶיהָ כָּתוּב "מִתְּקוּמָה לַשְּׁחָקִים" מְסַפֵּר לְמִישֶׁהוּ, שֶׁגַּם אוֹתוֹ אֲנַחְנוּ לֹא מַכִּירִים, שֶׁגַּם הוּא לוֹבֵשׁ טִישֶׁרְט כָּזוֹ, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא רוֹאֶה דָקוֹטָה, הוּא מוּצָף גַּעְגּוּעִים.
 
"גַּעְגּוּעִים לַמָּטוֹס?" שָׁרוֹן שׁוֹאֶלֶת אוֹתוֹ, כִּי הוּא עוֹמֵד קָרוֹב אֵלֶיהָ.
 
"כֵּן," הָאִישׁ מְהַנְהֵן.
 
"הָיָה לְךָ קֶשֶׁר מְיֻחָד לַמָּטוֹס הַזֶּה?" שָׁרוֹן סַקְרָנִית.
 
"אוֹהוֹ!" הוּא עוֹנֶה.
 
"אוֹהוֹ זֶה כֵּן אוֹ אוֹהוֹ זֶה לֹא?" שָׁרוֹן לֹא מַרְפָּה.
 
"אוֹהוֹ זֶה כֵּן וְעוֹד אֵיךְ," הוּא מְחַיֵּךְ. "כְּשֶׁהָיִיתִי טַיָּס צָעִיר בְּחֵיל הָאֲוִיר, הֵטַסְתִּי מָטוֹס כָּזֶה."
 
"יוּ!" שָׁרוֹן מִתְלַהֶבֶת, "הָיִיתָ טַיָּס???"
 
הָאִישׁ מְהַנְהֵן.
 
"מָתַי זֶה הָיָה?"
 
הַטַּיָּס שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַכִּירִים וְשֶׁנִּרְאָה אֲפִלּוּ יוֹתֵר קָשִׁישׁ מִסַּבָּא שֶׁלִּי, מִתְקָרֵב אֶל הַדָקוֹטָה. קֹדֶם הוּא עָמַד בְּשׁוּלֵי קְבוּצָה שֶׁל גְּבָרִים מְבֻגָּרִים, בְּעֶרֶךְ בַּגִּיל שֶׁל הַסָּבִים שֶׁלָּנוּ וְשֶׁכֻּלָּם לָבְשׁוּ אֶת הַחֻלְצוֹת הָאֵלֶּה עִם הַכְּתֹבֶת "מִתְּקוּמָה לַשְּׁחָקִים". אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁשָּׁרוֹן הִתְחִילָה לַחְקוֹר אוֹתוֹ, הוּא הִתְרַחֵק מֵהֶם.
 
"אֲנִי בּוֹגֵר קוּרְס טַיִס מִסְפָּר 16," הוּא מַכְרִיז בְּגַאֲוָה וְנִכָּר בּוֹ שֶׁהוּא שָׂמֵחַ שֶׁיַּלְדָּה כְּמוֹ שָׁרוֹן מִתְעַנְיֶנֶת בַּהִיסְטוֹרְיָה שֶׁלּוֹ. "הִתְגַּיַּסְתִּי בִּשְׁנַת 1953, הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַדְתְּ, וְהַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלָּךְ נוֹלְדוּ. אַתְּ רוֹאָה אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי שָׁם?—" הוּא מַצְבִּיעַ עַל קְבוּצַת הַגְּבָרִים.
 
"כֵּן," שָׁרוֹן מְהַנְהֶנֶת.
 
"גַּם הֵם הָיוּ טַיָּסִים. כֻּלָּנוּ הָיִינוּ מֵהַטַּיָּסִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל חֵיל הָאֲוִיר."
 
"כָּל הַכָּבוֹד!" אֲנִי צוֹעֵד צַעַד קָדִימָה כְּדֵי שֶׁהוּא יָשִׂים לֵב שֶׁגַּם אֲנִי קַיָּם, "בִּגְלַל זֶה הַמִּלָּה 'שְׁחָקִים' עַל הַחֻלְצוֹת?"
 
"שְׁחָקִים זֶה שָׁמַיִם," הוּא מַסְבִּיר. "מְטוֹסִים מַמְרִיאִים לַשְּׁחָקִים וּתְקוּמָה..." הוּא מְכַחְכֵּחַ בִּגְרוֹנוֹ, "בּוֹאוּ נַסְבִּיר אֶת זֶה כָּכָה - אַתֶּם יוֹדְעִים מָה עוֹד מְשֻׁתָּף לְכֻלָּנוּ חוּץ מִזֶּה שֶׁכֻּלָּנוּ הֵטַסְנוּ מְטוֹסִים?"
 
"מָה?" אֲנִי שׁוֹאֵל.
 
"אַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ לֹא נוֹלַד בְּיִשְׂרָאֵל."
 
"אַף אֶחָד מִכֶּם לֹא נוֹלַד בְּיִשְׂרָאֵל?" אֲנִי חוֹזֵר אַחֲרָיו בִּפְלִיאָה.
 
"לֹא."
 
לְרֶגַע מִשְׂתָּרֶרֶת דְּמָמָה. זוֹ דְּמָמָה שֶׁל מְבוּכָה. אֲנִי מְנַסֶּה לְעַכֵּל אֶת מָה שֶׁהוּא אוֹמֵר. הוּא בּוֹחֵן אוֹתָנוּ כְּאִלּוּ מְבַקֵּשׁ לָדַעַת אֵיזֶה רֹשֶם עוֹשִׂים עָלֵינוּ דְּבָרָיו.
 
"טוֹב, זֶה בָּרוּר," אֲנִי שָׂמֵחַ עַל הַהִזְדַּמְּנוּת לְהַפְגִּין אֶת הַהֲבָנָה שֶׁלִּי בְּהִיסְטוֹרְיָה, "הֲרֵי אִם הֲיִיתֶם בְּקוּרְס טַיִס בַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת אַחֲרֵי שֶׁהַמְּדִינָה קָמָה, הֲיִיתֶם צְרִיכִים לִהְיוֹת אָז לְפָחוֹת בְּנֵי שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה, כִּי לִפְנֵי זֶה לֹא מִתְגַּיְּסִים. וְאִם..."
 
"מָה?"
 
"אִם הֲיִיתֶם בְּנֵי שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה בַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת אַחֲרֵי שֶׁהַמְּדִינָה קָמָה, הֲיִיתֶם צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּנֵי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה כְּשֶׁהַמְּדִינָה קָמָה בִּשְׁנַת 1948, וְלָכֵן לֹא יְכָלְתֶּם לְהִוָלֵד בַּמְּדִינָה, אָז בָּרוּר שֶׁאַף אֶחָד מִכֶּם לֹא נוֹלַד בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל."
 
צִפִּיתִי שֶׁהַטַּיָּס יִתְרַשֵּׁם מֵהַחִשּׁוּבִים הַמְּהִירִים שֶׁעָרַכְתִּי, אֲבָל הוּא לֹא נִרְאָה מִתְרַשֵּׁם בִּמְיֻחָד. הוּא דַּוְקָא מֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ.
 
"לֹא הִתְכַּוַנְתִּי לְזֶה," הוּא אוֹמֵר, "הִתְכַּוַנְתִּי שֶׁאַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ לֹא נוֹלַד בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי שֶׁהַמְּדִינָה קָמָה."
 
"לֹא?" שָׁרוֹן מִתְפַּלֵּאת, "אָז אֵיפֹה נוֹלַדְתֶּם?"
 
"כָּל אֶחָד בְּמָקוֹם אַחֵר..."
 
"וְאֵיךְ הִגַּעְתֶּם לָאָרֶץ?"
 
"כֻּלָּנוּ שוֹרְדֵי שׁוֹאָה," הוּא עוֹנֶה לָהּ, "כֻּלָּנוּ נוֹלַדְנוּ בַּגּוֹלָה."
 
אֲנִי מַעֲבִיר אֶת הַמַּבָּט שֶׁלִּי אֶל חֲבוּרַת הַטַּיָּסִים, שֶׁלְּפִי דִּבְרֵי הָאִישׁ שֶׁמְּדַבֵּר אִתָּנוּ, כֻּלָּם שׂוֹרְדֵי שׁוֹאָה. הַמִּלִּים הָאֵלֶּה "מִתְּקוּמָה לַשְּׁחָקִים" מַעֲלוֹת בְּזִכְרוֹנִי אֶת כְּתֹבֶת הָאֵשׁ שֶׁבָּעֲרָה בְּטֶקֶס יוֹם הַשּׁוֹאָה הָאַחֲרוֹן שֶׁעָרַךְ שֵׁבֶט הַצּוֹפִים שֶׁאֵלָיו מִשְׁתַּיֵּךְ עֵרָן אָחִי. בְּאוֹתִיּוֹת בּוֹעֲרוֹת נִכְתַּב: "מִשּׁוֹאָה לִתְקוּמָה". וַאֲנִי עָמַדְתִּי וְהִבַּטְתִּי בָּאֵשׁ וְכָל הַזְּמַן הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שׂוֹרְדֵי שׁוֹאָה קָמִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה וּמִזְדַּקְּפִים. הֲרֵי זֶה פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה "תְּקוּמָה", כְּאִלּוּ מֵתִים קָמוּ וְשָׁבוּ לְחַיִּים.
 
אֲבָל לְהַגִּיד לָכֶם עוֹד מַשֶּׁהוּ?
 
הַגְּבָרִים הָאֵלֶּה עִם הַחֻלְצוֹת הַזֵּהוֹת נִרְאִים חַיִּים לְגַמְרֵי. הֵם בִּכְלָל לֹא נִרְאִים כְּמוֹ מֵתִים שֶׁקָּמוּ לִתְחִיָּה. הֵם מַחְלִיפִים צַ'פְּחוֹת וְצוֹחֲקִים בְּקוֹל. נִדְמֶה לִי שֶׁהֵם מַזְכִּירִים זֶה לָזֶה כָּל מִינֵי אֵרוּעִים שֶׁקָּרוּ לָהֶם בְּמַהֲלַךְ הַטִּיסוֹת. הֵם נִרְאִים מְאוֹד מְגֻבָּשִׁים, כְּאִלּוּ מֵאָז וּמִתָּמִיד הָיוּ חֲבוּרָה אַחַת מְלֻכֶּדֶת, וְלָכֵן אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת בּוֹגֵר קוּרְס טַיִס מִסְפָּר 16 שֶׁל צַהַ"ל:
 
"כֻּלְּכֶם עֲבַרְתֶּם אֶת הַשּׁוֹאָה בְּיַחַד, וּכְבָר אָז הֶחְלַטְתֶּם שֶׁאִם תִּנָּצְלוּ תִּהְיוּ טַיָּסִים?"
 
הֲיִיתֶם צְרִיכִים לִרְאוֹת אֶת הַחִיּוּךְ עַל פָּנָיו כְּדֵי לְהָבִין עַד כַּמָּה הוּא הָיָה מְבֻדָּח.
 
"לֹא," הוּא אוֹמֵר, "לִפְנֵי שֶׁהִתְגַּיַּסְנוּ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ עָשָׂה מַסְלוּל אַחֵר. רַק בְּמַהֲלַךְ הַשֵּׁרוּת גִּלִּינוּ שֶׁיֵּשׁ לֹא מְעַט שׂוֹרְדֵי שׁוֹאָה שֶׁנִּהְיוּ לְטַיָּסִים."
 
"כָּל אֶחָד עָשָׂה מַסְלוּל אַחֵר?"
 
"לֹא כָּל אֶחָד. אֲנִי וְהוּא לְמָשָׁל—" הוּא מַצְבִּיעַ עַל אַחַד הַגְּבָרִים שֶׁנִּצַּב בְּתוֹךְ הַחֲבוּרָה וְגַבּוֹ מֻפְנֶה אֵלֵינוּ. "אָמְנָם עָבַרְנוּ מַסְלוּל שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי, אֲבָל בַּסּוֹף הִגַּעְנוּ אֶל אוֹתָהּ אוֹנִיַּת מַעְפִּילִים."
 
"אֵיזֶה מַסְלוּל?" שָׁרוֹן מִתְעַנְיֶנֶת.
 
"אֲנִי הִגַּעְתִּי לָאוֹנִיָּה בְּמִסְגֶּרֶת 'עֲלִיַּת הַנֹּעַר'. אִמָּא שֶׁלִּי נִרְצְחָה בַּשּׁוֹאָה, וְהוּא הִגִּיעַ עִם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ."
 
"וּלְאֵיזוֹ אוֹנִיָּה לָקְחוּ אֶתְכֶם?"
 
"אֶקְסוֹדוּס," הוּא עוֹנֶה, "זוֹ הָיְתָה אוֹנִיָּה שֶׁנָּשְׂאָה הֲמוֹן מַעְפִּילִים. הִיא נָשְׂאָה יוֹתֵר מֵאַרְבַּעַת אֲלָפִים מַעְפִּילִים," וּפִתְאוֹם הוּא מַאֲהִיל בְּכַף יָדוֹ הַיְּמָנִית עַל פִּיו וְקוֹרֵא, "שַׁעְיָה!"
 
הָאִישׁ שֶׁעוֹמֵד כְּשֶׁגַּבּוֹ מֻפְנֶה אֵלֵינוּ, וְשֶׁהָיָה יַחַד עִם הַטַּיָּס שֶׁלָּנוּ בְּאוֹתָהּ אוֹנִיַּת מַעְפִּילִים, מִסְתּוֹבֵב אֵלֵינוּ.
 
"בּוֹא! בּוֹא רֶגַע, שַׁעְיָה!" הַטַּיָּס שֶׁלָּנוּ מְסַמֵּן לוֹ בְּיָדוֹ לָבוֹא אֵלָיו וּמַמְתִּין עַד שֶׁאוֹתוֹ שַׁעְיָה מַגִּיעַ, "בּוֹא תִּפְגֹּש שְׁנֵי יְלָדִים סַקְרָנִים," הוּא מַצְבִּיעַ קֹדֶם עַל שָׁרוֹן וְאַחַר כָּךְ עָלַי, "זֶה שַׁעְיָה חַרְסִית," הוּא מַצִּיג אוֹתוֹ וְחוֹזֵר וּפוֹנֶה אֵלָיו, "סַפֵּר לָהֶם אֵיךְ נִרְאוּ הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ עַל הָאוֹנִיָּה אֶקְסוֹדוּס. סַפֵּר לָהֶם אֵיךְ הַתָּא שֶׁלָּכֶם הָיָה בְּדִיּוּק מִתַּחַת לָאַסְלָה שֶׁל הַשֵּׁרוּתִים שֶׁל הָאוֹנִיָּה, וְשֶׁתֶן טִפְטֵף עָלֶיךָ וְ..." עַכְשָׁיו הוּא נִזְכָּר וּמוֹסִיף, "אֲנִי מִתְנַצֵּל, לֹא הִצַּגְתִּי אֶת עַצְמִי. אֲנִי אִיז'וֹ בִּירָן," וְהוּא מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ אֶל שָׁרוֹן.
 
עוֹד לִפְנֵי שֶׁשָּׁרוֹן מַסְפִּיקָה לִלְחוֹץ אֶת יָדוֹ שֶׁל אִיז'וֹ, אֲנִי מַבְחִין בְּיֶלֶד שֶׁנִּרְאֶה בְּעֶרֶךְ בְּגִילֵנוּ. שַׁעְיָה קְצָת מַסְתִּיר אוֹתוֹ בְּגַבּוֹ הָרָחָב, אֲבָל אֲנִי מַצְלִיחַ לָשִׂים לֵב שֶׁהַיֶּלֶד מְמַקֵּד בִּי אֶת מַבָּטוֹ. הוּא נִרְאֶה מְהַסֵּס, כְּאִלּוּ הוּא אֵינוֹ מַצְלִיחַ לְהַחְלִיט הַאִם לְהִתְקָרֵב אֵלֵינוּ אוֹ לְהִשָּׁאֵר מֵאָחוֹר.
 
"נָעִים מְאוֹד, אֲנִי שָׁרוֹן," שָׁרוֹן לוֹחֶצֶת אֶת יָדוֹ שֶׁל אִיז'וֹ וְאַחַר כָּךְ אֶת יָדוֹ שֶׁל שַׁעְיָה, "וְזֶה," הִיא מַרְאָה עָלַי, "זֶה דָּן."
 
"שָׁלוֹם דָּן וְשָׁרוֹן," אִיז'וֹ מְחַיֵּךְ וַאֲנִי מִתְכַּוֵן לִלְחוֹץ אֶת יָדוֹ, אֲבָל לֹא מַסְפִּיק. הַיֶּלֶד שֶׁהִבִּיט בִּי קֹדֶם עוֹקֵף אֶת שַׁעְיָה, מְזַנֵּק לְעֶבְרִי וְקוֹרֵא:
 
"יָדַעְתִּי!"
 
"יָדַעְתָּ???" אֲנִי מִתְפַּלֵּא, "מָה יָדַעְתָּ?"
 
 
 
 
 

  

 
 
 
 
 
"מֵהָרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאִיתִי אֶתְכֶם, יָדַעְתִּי מִי אַתֶּם," הַיֶּלֶד מִתְנַשֵּׁף וּמַפְנֶה אֶת מַבָּטוֹ אֶל אִיז'וֹ, "אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הֵם?" הוּא שׁוֹאֵל.
 
"דָּן וְשָׁרוֹן," אִיז'וֹ אוֹמֵר.
 
"כֵּן," קוֹלוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד צָרוּד, "אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הֵם דָּן וְשָׁרוֹן?"
 
"אֲנִי אָמוּר לָדַעַת?"
 
"דָּן וְשָׁרוֹן הֵם יְלָדִים שֶׁמְּסֻגָּלִים לַחְזוֹר אָחוֹרָה בַּזְּמַן," הַיֶּלֶד אוֹמֵר. "הֵם מְסֻגָּלִים לְהַחְזִיר אוֹתְךָ לָטוּס בַּמָּטוֹס הַזֶּה—" הוּא מַצְבִּיעַ עַל הַדָּקוֹטָה. "לֹא שָׁמַעְתָּ עֲלֵיהֶם?"
 
אִיז'וֹ נִרְאֶה נָבוֹךְ וְגַם שַׁעְיָה נִרְאֶה נָבוֹךְ. אֲנִי מְנַחֵשׁ שֶׁאֵין לָהֶם מֻשָּׂג עַל מָה הַיֶּלֶד הַזֶּה מְדַבֵּר. אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהוּא סְתָם מְדַבֵּר שְׁטוּיוֹת. אֲבָל לַיֶּלֶד לֹא אִכְפַּת מָה הֵם חוֹשְׁבִים, הוּא נִרְאֶה נִסְעָר מְאוֹד וְלֹא עוֹצֵר.
 
"אַתֶּם בֶּטַח חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי מְדַמְיֵן," הוּא אוֹמֵר, "אֲבָל זֶה מַמָּשׁ לֹא דִּמְיוֹן. רוֹצֶה לְנַסּוֹת?" הוּא פּוֹנֶה אֶל אִיז'וֹ.
 
"לְנַסּוֹת מָה?" אִיז'וֹ לֹא מֵבִין.
 
"לְנַסּוֹת לָקַחַת אוֹתָנוּ לְסִיבוּב עַל הַמָּטוֹס הַזֶּה," הוּא מַצְבִּיעַ עַל הַדָּקוֹטָה שֶׁמּוּלֵנוּ.
 
אִיז'וֹ פּוֹרֵץ בִּצְחוֹק וַאֲפִלּוּ לֹא מְנַסֶּה לְהַסְתִּיר אֶת צְחוֹקוֹ.
 
"תַּאֲמִין לִי שֶׁהָיִיתִי מַבְּסוּט אִם הָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה," הוּא אוֹמֵר לַיֶּלֶד, "אֲבָל הַמָּטוֹס הַזֶּה הוּא מֻצָּג בְּמוּזֵאוֹן. הוּא לֹא כָּשִׁיר לְטִיסָה."
 
"וְאִם אֲנִי אוֹכִיחַ לְךָ שֶׁהַמָּטוֹס יָכוֹל לַחְזוֹר לִהְיוֹת כָּשִׁיר לְטִיסָה?" הַיֶּלֶד שׁוֹאֵל.
 
"אֲנִי אַגִּיד שֶׁאַתָּה מְסַפֵּר צִ'יזְבָּטִים," אִיז'וֹ צוֹחֵק.
 
בַּשָּׁלָב הַזֶּה שֶׁל הַשִּׂיחָה אֲנִי כְּבָר לֹא מְסֻגָּל לְהִתְאַפֵּק. אֲנִי עוֹקֵף אֶת שָׁרוֹן וְנִגָּשׁ אֶל הַיֶּלֶד.
 
"תַּגִּיד," אֲנִי לוֹחֵשׁ לוֹ יָשָׁר לְתוֹךְ הָאֹזֶן, "מִי אַתָּה בִּכְלָל? וּמָה אַתָּה מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת כָּאן?"
 
"אֲנִי יוּבַל זֶהָבִי," הַיֶּלֶד מַרְחִיק אֶת הָאֹזֶן שֶׁלּוֹ מִמֶּנִּי, "וְ..." הוּא נוֹשֵׁם עָמֹק, "אַתָּה בֶּאֱמֶת לֹא מֵבִין מָה אֲנִי מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת?"
 
"מַמָּשׁ לֹא."
 
"אָחִי, אֲנִי מְנַסֶּה לְהַחְזִיר לִפְעִילוּת אֶת הַדָּקוֹטָה הַזֶּה," יוּבַל מַסְבִּיר לִי.
 
"לְהַחְזִיר לִפְעִילוּת אֶת הַדָּקוֹטָה הַזֶּה???" אֲנִי מֵרִים אֶת קוֹלִי.
 
"לְגַמְרֵי."
 
"וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה דָּבָר כָּזֶה?"
 
"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת אֵיךְ? בְּעֶזְרַתְכֶם." הוּא קוֹרֵץ לִי כְּאִלּוּ אֲנַחְנוּ חֲבֵרִים וָתִיקִים, "הֲרֵי רַק אַתֶּם יְכוֹלִים לְהַעֲבִיר לְמִנְהֶרֶת־הַזְּמַן אֶת הַבַּקָּשָׁה. תַּסְבִּירוּ לָהּ שֶׁיֵּשׁ פֹּה טַיָּס לְשֶׁעָבַר שֶׁל דָקוֹטָה, שֶׁמָּה־זֶה מִתְגַּעְגֵּעַ לָטוּס וְ..."
 
"עֲצוֹר!" אֲנִי מֵרִים אֶת יָדִי וְקוֹטֵעַ אוֹתוֹ, "אִם אַתָּה כָּזֶה מֻמְחֶה בְּמִנְהֶרֶת־הַזְּמַן, עֲדַיִן לֹא הֵבַנְתָּ שֶׁהַמִּנְהָרָה הַזּוֹ לֹא פּוֹעֶלֶת לְפִי הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁלָּנוּ? לֹא לָמַדְתָּ מֵהַנִּסָּיוֹן שֶׁלָּנוּ בַּחֲזָרוֹת אָחוֹרָה בַּזְּמַן, שֶׁיֵּשׁ לָהּ רָצוֹן מִשֶּׁלָּהּ?"
 
יוּבַל מְחַיֵּךְ.
 
"בָּרוּר שֶׁלָּמַדְתִּי," הוּא אוֹמֵר, "אֲבָל לָמַדְתִּי גַּם שֶׁמִּנְהֶרֶת־הַזְּמַן הִיא מִין מִנְהָרָה רְגִישָׁה כָּזֹאת, שֶׁאִכְפַּת לָהּ מֵאֲנָשִׁים. לְדַעְתִּי, בֶּן אָדָם כְּמוֹ אִיז'וֹ שֶׁשָּׂרַד אֶת הַשּׁוֹאָה, שֶׁנִּצַּל וְנִהְיָה טַיָּס, הוּא מִסּוּג הָאֲנָשִׁים שֶׁהַמִּנְהָרָה שֶׁלָּכֶם אוֹהֶבֶת. אָז מָה אִכְפַּת לְךָ לְנַסּוֹת? מָה כְּבָר תַּפְסִיד? תַּעֲבִיר לָהּ בַּקָּשָׁה. בַּמִּקְרֶה הֲכִי גָּרוּעַ הִיא תִּתְעַלֵּם," הוּא מַנִּיחַ אֶת זְרוֹעוֹ עַל כְּתֵפִי, "יָאלְלָה, אָחִי," הוּא מֵאִיץ בִּי, "תְּבַקֵּשׁ. וְאַל תִּשְׁכַּח לְהוֹסִיף גַּם אוֹתִי לַבַּקָּשָׁה. אִם אַתֶּם טָסִים, אֲנִי רוֹצֶה לָבוֹא אִתְּכֶם."