אשמה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אשמה
מכר
מאות
עותקים
אשמה
מכר
מאות
עותקים
4.1 כוכבים (22 דירוגים)

עוד על הספר

  • הוצאה: יולנדה הירש
  • תאריך הוצאה: יולי 2020
  • קטגוריה: רומן רומנטי
  • מספר עמודים: 392 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 שעות ו 32 דק'

יולנדה הירש סופר

היוצרת יולנדה הירש סופר בת 41 נשואה פלוס שלושה ילדים, ושלושה כלבים. מתמחה בכתיבת תוכן "אסטרטגיה שיווקית", דוברות ושת"פ. יולנדה בעלת 18 שנות ניסיון בעולם התוכן. עד יולי 2021 יצאו לאור 11 מספריה, וכל אחד מהם התברג במקומות הראשונים בטבלאות רבי המכר. מחזה אותו כתבה עבור תיאטרון הבירה, אמור היה לעלות כבר ביוני 2020 אך נדחה בגלל הקורונה. יולנדה עובדת עם שותפה על כתיבת תסריט לסדרת נוער, ובנוסף על שני תסריטים נוספים. יולנדה סופרת צללים, עורכת תוכן, עוזרת לכותבים לפתח את עלילתם, מלווה כותבים, ומרצה בנושא העצמה נשית, ועולם התוכן.

תקציר

אני מכוונת את האקדח אל הגופה, סוחטת את ההדק, וקול ירייה נוסף מפלח את האוויר.
"מה את עושה?" הוא אוחז בידי.
"דואגת שיהיה לי אבק שרפה על הידיים. לך מכאן."
 
שמי ג'ניפר גורדון, אבל זה לא השם שנתנו לי הוריי. לפני עשרים וחמש שנים העליתי את כל זיכרונותיי באש. הכנסתי את חיי לסחרור והסכמתי לקבל את כל מה שיחרוץ גורלי – והוא היה טוב אליי, הרבה יותר משהגיע לי, ושלח לי את ניית'ן גורדון, שוטר אלמן ממשטרת ניו־יורק.
הכול היה מושלם עד ש...
 
קמרון, אופנוען מקועקע ומסומם, נכנס לחייה של דיאנה, בתו של ניית'ן. כדי להרחיק אותו ממנה לא נותרה לי ברירה אלא לחפור לו בור. והוא נפל בו.
 
לרגע לא חשבתי שזה מה שיפתח דלת לשלדים, והעבר, ההווה והעתיד שלי יתנגשו.
 
כדי להשקיט את מצפוני קיבלתי עליי את האשמה
 
אשמה מגולל סיפור מתח מרגש, המשלב בתוכו רומן בלתי אפשרי שישאיר חותם בליבו של כל קורא.
 
זהו ספרה העשירי של הסופרת יולנדה הירש סופר. ספריה הקודמים: דואט חזקה מתמיד, דואט גן עדן בשערי הגיהנום, הכוח לחזור, סדרת בשליטה ואול אין כיכבו במקומות הראשונים ברשימות רבי המכר.

פרק ראשון

פרולוג
 
 
"אווץ'!" אני מרחיקה את כפות ידיי מהלהבות ונושפת עליהן אוויר קר שלא באמת מקל את השרפה.
 
"משהו חשוב?" קול עבה נשמע מאחוריי, ליבי הולם בחוזקה, אני עוצמת את עיניי, מקווה שהוא ייעלם.
 
"אני לא קניבל," הוא מתאמץ לרכך את קולו.
 
אני מפנה את גופי אליו ונתקלת בעיני דבש יפהפיות. אני מניעה את ראשי באיטיות, מנסה לסרוק את פניו היפים.
 
"את ילדה!" הוא נשמע מזועזע.
 
"הלוואי," אני זורקת לאוויר ומחזירה את מבטי אל החבית. הלהבות כבר כמעט כילו את כל עברי.
 
"תראי, התלוננו כאן על אדם זר," הוא מגרד בראשו בחוסר נעימות, ורק עכשיו אני קולטת את מדי השוטר.
 
"כולם כאן זרים," אני מחווה בידי אל כל ההומלסים שחיים בסמטה הזו.
 
"תתפלאי, דווקא הם אלה שיצרו קשר. הם לא רגילים כאן לדם חדש. בטח לא כזה צעיר," הוא אומר בקול רם במטרה שהאנשים בסביבה ישמעו אותו.
 
"אז אני בבעיה." אני נושכת את שפתיי ושוב מביטה בעברי שהפך ללא יותר מאפר. הוא מסובב את ראשו ומסמן בראשו אל שותפתו.
 
"מה השם השלך?" הוא שואל.
 
אני שואפת אוויר. "מל... ג'ניפר." אני כועסת על עצמי שכמעט פלטתי את שמי האמיתי. הוא נד בראשו, ברור שהוא לא קונה את השם שלי. "תראה, מר שוטר, אני חוגגת היום עשרים ואחת, ואני מבטיחה לך שאין אף אחד שמחכה לי. אם עברתי על החוק אז תעצור אותי, אם לא – תניח לי, בבקשה," אני מנסה להקשיח את קולי, והוא עדיין לא קונה את זה.
 
"המון מזל טוב, מל־ג'ניפר," הוא עוקץ אותי.
 
"רק ג'ניפר," אני מרכינה את ראשי, ושומעת שהוא שואף אוויר.
 
"אתה שוטר, לא פסיכולוג. יש שוד בחנות הנוחות מעבר לפינה," השוטרת חוזרת בקול על מה ששמעה במכשיר הקשר.
 
"תודיעי שלא סגרנו את האירוע הזה," הוא מבקש ממנה ולא מסיר ממני את מבטו.
 
"מה יהיה איתך? מתי תפסיק להציל אנשים אבודים?" היא מגלגלת את העיניים ומעדכנת בקשר שהם בדרך אל המקום. הוא מביט בה במבט מצמית, והיא מושכת בכתפיה.
 
"תבואי איתנו," הוא מבקש, ואם יש מישהו שאסור לי להתעסק איתו הוא אנשי חוק.
 
"אם לא עברתי על החוק, אז תניח לי," אני בולעת את הרוק, ואין לי מושג מה יקרה אם הבקשה שלו תהפוך לדרישה.
 
הוא מסתכל עליי פעם נוספת, מתחבט עם עצמו על אלוהים יודע מה. "מי שיעז להתקשר שוב לתחנה או לפגוע בה – ייעצר," הוא מכריז ועוזב את המקום.
 
אני מחבקת את עצמי וצופה בו ובשותפתו נכנסים אל רכב המשטרה ונעלמים, ולאחר מכן סורקת בעיניי את האנשים הזרים המתחילים להיכנס אל המיטות המאולתרות שלהם, לא לפני שהם דוחפים אל בגדיהם ניירות עיתון כדי להתחמם. אני שונאת עיתונים.
 
המקום נראה מוזנח. מוזנח מדי. נשבעת שלא חשבתי על זה כשהחלטתי למחוק את עברי.

יולנדה הירש סופר

היוצרת יולנדה הירש סופר בת 41 נשואה פלוס שלושה ילדים, ושלושה כלבים. מתמחה בכתיבת תוכן "אסטרטגיה שיווקית", דוברות ושת"פ. יולנדה בעלת 18 שנות ניסיון בעולם התוכן. עד יולי 2021 יצאו לאור 11 מספריה, וכל אחד מהם התברג במקומות הראשונים בטבלאות רבי המכר. מחזה אותו כתבה עבור תיאטרון הבירה, אמור היה לעלות כבר ביוני 2020 אך נדחה בגלל הקורונה. יולנדה עובדת עם שותפה על כתיבת תסריט לסדרת נוער, ובנוסף על שני תסריטים נוספים. יולנדה סופרת צללים, עורכת תוכן, עוזרת לכותבים לפתח את עלילתם, מלווה כותבים, ומרצה בנושא העצמה נשית, ועולם התוכן.

עוד על הספר

  • הוצאה: יולנדה הירש
  • תאריך הוצאה: יולי 2020
  • קטגוריה: רומן רומנטי
  • מספר עמודים: 392 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 שעות ו 32 דק'

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
22 דירוגים
12 דירוגים
5 דירוגים
2 דירוגים
2 דירוגים
1 דירוגים
18/12/2024

מתח ועצב מתערבב עם אהבה

24/2/2024

ספר מצויין. מרתק עם המון תובנות לחיים. קראתי בשקיקה

16/12/2023

עליה סבוכה ומורכבת מותחת עד הסוף

25/11/2023

ספר יפה קל וכיפי

1/1/2021

ספר מעולה ממליץ

15/8/2020

וואוווו, כתיבה סוחפת, סיפור מותח, אהבתי את הדמויות. במילה אחת... שאפו 💜

11/8/2020

בתחילת הספר היו לי ספקות שהסיפור לא מצליח להתרומם אבל וואווו איך התבדתי אני ממש ממליצה סוחף, שונה וכמובן בלי ספוילרים סוף טוב הכל הכל טוב❤

6/8/2020

וואו ספר מהמם נהנתי מהקריאה מאוד סופרת מוכשרת

25/7/2020

ספר מרתק ומעולה

25/7/2020

משובח , יולנדה את אלופה, איזה התפתחות העלילה, אי אפשר להניח מהיד לרגע

20/7/2020

ספר מהמם

15/12/2023

ספר חמוד

9/3/2021

הרעיון מעולה ומקורי, יחד עם זאת העלילה לא תופסת ושואבת אותך כפי שהיא אמורה.

22/12/2020

טוב מאד.כתוב בטוב טעם. נעים לקריאה

22/8/2020

השליש הראשון מתניע לאט ומהשליש השני העלילה דוהרת!

6/9/2020

נחמד, רחוק מלהיות פרוזה.

25/3/2025

לא הצחברתי לכתיבה. אוסף של פסקאות קצרות

2/4/2021

סתם עוד רומן רומנטי במסווה של ״סיפור מתח משפחתי״ לא הגיוני וסכריני להחריד.

26/9/2020

הייתי מוותרת

אשמה יולנדה הירש סופר
פרולוג
 
 
"אווץ'!" אני מרחיקה את כפות ידיי מהלהבות ונושפת עליהן אוויר קר שלא באמת מקל את השרפה.
 
"משהו חשוב?" קול עבה נשמע מאחוריי, ליבי הולם בחוזקה, אני עוצמת את עיניי, מקווה שהוא ייעלם.
 
"אני לא קניבל," הוא מתאמץ לרכך את קולו.
 
אני מפנה את גופי אליו ונתקלת בעיני דבש יפהפיות. אני מניעה את ראשי באיטיות, מנסה לסרוק את פניו היפים.
 
"את ילדה!" הוא נשמע מזועזע.
 
"הלוואי," אני זורקת לאוויר ומחזירה את מבטי אל החבית. הלהבות כבר כמעט כילו את כל עברי.
 
"תראי, התלוננו כאן על אדם זר," הוא מגרד בראשו בחוסר נעימות, ורק עכשיו אני קולטת את מדי השוטר.
 
"כולם כאן זרים," אני מחווה בידי אל כל ההומלסים שחיים בסמטה הזו.
 
"תתפלאי, דווקא הם אלה שיצרו קשר. הם לא רגילים כאן לדם חדש. בטח לא כזה צעיר," הוא אומר בקול רם במטרה שהאנשים בסביבה ישמעו אותו.
 
"אז אני בבעיה." אני נושכת את שפתיי ושוב מביטה בעברי שהפך ללא יותר מאפר. הוא מסובב את ראשו ומסמן בראשו אל שותפתו.
 
"מה השם השלך?" הוא שואל.
 
אני שואפת אוויר. "מל... ג'ניפר." אני כועסת על עצמי שכמעט פלטתי את שמי האמיתי. הוא נד בראשו, ברור שהוא לא קונה את השם שלי. "תראה, מר שוטר, אני חוגגת היום עשרים ואחת, ואני מבטיחה לך שאין אף אחד שמחכה לי. אם עברתי על החוק אז תעצור אותי, אם לא – תניח לי, בבקשה," אני מנסה להקשיח את קולי, והוא עדיין לא קונה את זה.
 
"המון מזל טוב, מל־ג'ניפר," הוא עוקץ אותי.
 
"רק ג'ניפר," אני מרכינה את ראשי, ושומעת שהוא שואף אוויר.
 
"אתה שוטר, לא פסיכולוג. יש שוד בחנות הנוחות מעבר לפינה," השוטרת חוזרת בקול על מה ששמעה במכשיר הקשר.
 
"תודיעי שלא סגרנו את האירוע הזה," הוא מבקש ממנה ולא מסיר ממני את מבטו.
 
"מה יהיה איתך? מתי תפסיק להציל אנשים אבודים?" היא מגלגלת את העיניים ומעדכנת בקשר שהם בדרך אל המקום. הוא מביט בה במבט מצמית, והיא מושכת בכתפיה.
 
"תבואי איתנו," הוא מבקש, ואם יש מישהו שאסור לי להתעסק איתו הוא אנשי חוק.
 
"אם לא עברתי על החוק, אז תניח לי," אני בולעת את הרוק, ואין לי מושג מה יקרה אם הבקשה שלו תהפוך לדרישה.
 
הוא מסתכל עליי פעם נוספת, מתחבט עם עצמו על אלוהים יודע מה. "מי שיעז להתקשר שוב לתחנה או לפגוע בה – ייעצר," הוא מכריז ועוזב את המקום.
 
אני מחבקת את עצמי וצופה בו ובשותפתו נכנסים אל רכב המשטרה ונעלמים, ולאחר מכן סורקת בעיניי את האנשים הזרים המתחילים להיכנס אל המיטות המאולתרות שלהם, לא לפני שהם דוחפים אל בגדיהם ניירות עיתון כדי להתחמם. אני שונאת עיתונים.
 
המקום נראה מוזנח. מוזנח מדי. נשבעת שלא חשבתי על זה כשהחלטתי למחוק את עברי.