דינוזאור באמבטיה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
דינוזאור באמבטיה

דינוזאור באמבטיה

3 כוכבים (2 דירוגים)

עוד על הספר

נטע לזר פוירשטיין

נטע לזר פוירשטיין, מדריכה לליווי התפתחותי בשיטת "צעד ראשון", עסקה באבחון ובטיפול בליקויים ובעיכובים התפתחותיים, בייעוץ לאחר לידה ובליווי נשים לאחר לידה. כמו כן היא ניהלה מרכז הורות בהרצליה – Petit Bebe שכלל מגוון פעילויות והרצאות לנשים בהיריון ולהורים לתינוקות ולפעוטות עד גיל שנתיים. הייתה חברה בצוות המקצועי של מרכז הורים וילדים "פשוש" בגבעת השלושה והנחתה בו סדנאות לליווי התפתחותי. הנחתה במכללת "צעד ראשון" וכחלק מצוות המדריכות הבכיר דריכה וליוותה תהליכים  למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים בארץ ובחו"ל.

תקציר

היום שאחרי הלידה.
תשעה חודשים של התרגשות גדולה, תחושה מוזרה, המון בדיקות, לפעמים גם חששות, מכינים חדר, חושבים על שם, נוסעים לחופשה אחרונה נטולת ילדים, בוחרים בית חולים, מתכננים את התמונה הראשונה, מתכוננים ללידה, הולכים לסדנה, מכינים תוכנית כתובה, אורזים תיק... ואז זה מגיע, לפעמים בסערה ולפעמים אחרי שעות של המתנה, ולא תמיד תואם את תוכנית המגירה... אחרי החלמה קצרה בבית החולים מגיעים הביתה, ואז הכול רק מתחיל. 
 
הספר דינוזאור באמבטיה – עצות מעשיות להורים הוא קרש הצלה להורים שטובעים בים של חוסר ודאות ואולי אפילו פחד, הוא גלגל ים צבעוני למי שהחליטו להיכנס למים ורוצים כלים שיכולים בהחלט לסייע, ורפסודה בטוחה על פני המים, שמזמנים לפעמים סערות ולפעמים שלווה, לפעמים קושי ולפעמים אושר שאין לו מילים בכלל בתוך מה שכולנו מכירים: להיות הורים.
 
נטע לזר פוירשטיין, מדריכה לליווי התפתחותי בשיטת "צעד ראשון", עסקה באבחון ובטיפול בליקויים ובעיכובים התפתחותיים, בייעוץ לאחר לידה ובליווי נשים לאחר לידה. כמו כן היא ניהלה מרכז הורות בהרצליה – Petit Bebe שכלל מגוון פעילויות והרצאות לנשים בהיריון ולהורים לתינוקות ולפעוטות עד גיל שנתיים. הייתה חברה בצוות המקצועי של מרכז הורים וילדים "פשוש" בגבעת השלושה והנחתה בו סדנאות לליווי התפתחותי. הנחתה במכללת "צעד ראשון" וכחלק מצוות המדריכות הבכיר דריכה וליוותה תהליכים  למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים בארץ ובחו"ל.

פרק ראשון

בואו נגדל ילדים שמאמינים בעצמם
 
כשרוצים ומאמינים, היכולת אינה גורם מכריע וההצלחה אינה המדד. המסר הבסיסי שאותו מקבלים תינוק וילד הוא הקול שישמע בראשו כל חייו, ולכן בחירת המילים, בחירת התגובה ועוצמתה צריכות להיות תואמות למסרים שנרצה להעביר. השנים הראשונות ובהן הדמויות המלוות הן מרכיב חשוב בהתפתחות הפסיכולוגית והאישיותית של כל אדם (מה שנקרא בשפתי המקצועית: סביבה התפתחותית, שכוללת בתוכה גם את העולם הרגשי וגם את העולם המוטורי).
למשל: נעדיף לסייע בעידוד, במתן האפשרות לנסות או בהצעת עזרה מאשר לומר לילד "אתה קטן מדי", "אתה לא יכול", "זה לא בשבילך"...
נעדיף לעודד אותו ולשמוח מכך שהילד רוצה לנסות לבד מאשר לעשות עבורו (לרוב כדי לקצר את טווח הזמן...).
נעדיף להגיב בסובלנות ובהכלה (גם כשהילד מאבד את זה...) לאור העובדה שתמיד נהווה עבורו את מודל ההתנהגות בעולם ולא נרצה ללמד אותו להגיב בזעם, בחוסר הקשבה, בחוסר הכלה ובחוסר סבלנות.
לא פעם נגלה ונופתע מכך שיש לו יותר יכולות ממה שאנו משערים. לא פעם נגלה שההצלחה נמדדת בשלל אופנים: בין היתר בתחושת הסיפוק מהדרך, ביכולת לנסות, ברצון לנסות שוב ושוב, בתחושת העשייה, בתחושה ש"מאמינים בי", בתחושה ש"אני מאמין בעצמי".

נטע לזר פוירשטיין, מדריכה לליווי התפתחותי בשיטת "צעד ראשון", עסקה באבחון ובטיפול בליקויים ובעיכובים התפתחותיים, בייעוץ לאחר לידה ובליווי נשים לאחר לידה. כמו כן היא ניהלה מרכז הורות בהרצליה – Petit Bebe שכלל מגוון פעילויות והרצאות לנשים בהיריון ולהורים לתינוקות ולפעוטות עד גיל שנתיים. הייתה חברה בצוות המקצועי של מרכז הורים וילדים "פשוש" בגבעת השלושה והנחתה בו סדנאות לליווי התפתחותי. הנחתה במכללת "צעד ראשון" וכחלק מצוות המדריכות הבכיר דריכה וליוותה תהליכים  למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים בארץ ובחו"ל.

עוד על הספר

דינוזאור באמבטיה נטע לזר פוירשטיין
בואו נגדל ילדים שמאמינים בעצמם
 
כשרוצים ומאמינים, היכולת אינה גורם מכריע וההצלחה אינה המדד. המסר הבסיסי שאותו מקבלים תינוק וילד הוא הקול שישמע בראשו כל חייו, ולכן בחירת המילים, בחירת התגובה ועוצמתה צריכות להיות תואמות למסרים שנרצה להעביר. השנים הראשונות ובהן הדמויות המלוות הן מרכיב חשוב בהתפתחות הפסיכולוגית והאישיותית של כל אדם (מה שנקרא בשפתי המקצועית: סביבה התפתחותית, שכוללת בתוכה גם את העולם הרגשי וגם את העולם המוטורי).
למשל: נעדיף לסייע בעידוד, במתן האפשרות לנסות או בהצעת עזרה מאשר לומר לילד "אתה קטן מדי", "אתה לא יכול", "זה לא בשבילך"...
נעדיף לעודד אותו ולשמוח מכך שהילד רוצה לנסות לבד מאשר לעשות עבורו (לרוב כדי לקצר את טווח הזמן...).
נעדיף להגיב בסובלנות ובהכלה (גם כשהילד מאבד את זה...) לאור העובדה שתמיד נהווה עבורו את מודל ההתנהגות בעולם ולא נרצה ללמד אותו להגיב בזעם, בחוסר הקשבה, בחוסר הכלה ובחוסר סבלנות.
לא פעם נגלה ונופתע מכך שיש לו יותר יכולות ממה שאנו משערים. לא פעם נגלה שההצלחה נמדדת בשלל אופנים: בין היתר בתחושת הסיפוק מהדרך, ביכולת לנסות, ברצון לנסות שוב ושוב, בתחושת העשייה, בתחושה ש"מאמינים בי", בתחושה ש"אני מאמין בעצמי".