פרק 1
תלמיד חדש בכיתה
היי, מה שלומכם? אני רן, יש כאלה שמכנים אותי רן השמנמן. אני בכתה ה’, ואני עומד לגלות לכם עכשיו את הסוד הכי גדול שלי:
יש לי יד פלא!
אם לא קראתם את הספרים הקודמים בסדרת ״יד הפלא״, אסביר לכם. יד ימין שלי היא יותר מביונית. בעזרתה אני יכול להקפיא אנשים. אני יכול לסובב את היד כמו פרופלור של הליקופטר ולעוף באוויר, ועוד ועוד... אבל הכול חייב להישאר בסוד.
איזה כיף לכתוב לכם שוב. ממש התגעגעתי אליכם. אתם יודעים שאתם החברים היחידים שלי? טוב... כמעט היחידים. האמת שבזמן האחרון יש לי חבר חדש, קוראים לו איתמר.
אז למה אני כותב לכם אתם שואלים? כי רבתי איתו, ריב ענקי! ועכשיו אני תקוע! מצד אחד, אני רוצה להשלים איתו כדי שנוכל שוב לשחק ולדבר. מצד שני, אני לא רוצה לדבר איתו או לראות אותו יותר בחיים! הייתם פעם במצב כזה? מצב תקועעעעע!
הכול התחיל לפני חודש.
איתמר הגיע לכיתה בתחילת השנה, ואני מההתחלה חיבבתי אותו. אהבתי את החיוך, את הגומה בלחי, את עיני הפחם שלו והתלתלים השחורים. בעיקר אהבתי את הביטחון העצמי שלו.
הוא נכנס לכיתה והמורה רינה הציגה אותו: ״תאמרו ‘ברוך הבא’, זהו איתמר ויטאלי. הוא עבר לגור בסביבה, הוא אלוף בפורנייט.״
״פורטנייט, המורה,״ תיקן אותה איתמר, חייך וקרץ לילדי הכיתה.
״כן,״ אמרה רינה בקול נבוך והמשיכה, ״והוא כוכב רשת, יוטיונר...״
״יוטיובר, המורה,״ איתמר תיקן אותה שוב.
״כן, ויש לו אלפי עוקבים באינסטלטור.״
״באינסטגרם, המורה.״
״כן, ברור, סליחה. זה התבלבל לי עם האינסטלטור... השרברב שאני צריכה להזמין,״ אמרה רינה והוסיפה, ״אוי, אני כל כך לא מרוכזת היום. נמשיך את תהליך ההיכרות אחר כך. קדימה, איתמר, בחר לך מקום ושב.״
איתמר הסתכל על המקומות הריקים בכיתה.
נלחצתי. תלמידים חדשים תמיד מלחיצים אותי, כי אני חושב לעצמי - איך הם יקבלו אותי, הם יסתכלו עליי בכלל? הם יצחקו על המשקל שלי?
מרוב לחץ התחלתי לצייר עכביש על היד.