מתחת לפני השטח
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מתחת לפני השטח
מכר
אלפי
עותקים
מתחת לפני השטח
מכר
אלפי
עותקים

מתחת לפני השטח

4.7 כוכבים (339 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2437מקורי
ספר מודפס
59 מחיר מוטבע על הספר 98
תאריך לסיום המבצע 01/08/2025

עוד על הספר

  • הוצאה: בוקטיק
  • תאריך הוצאה: מרץ 2020
  • קטגוריה: רומן רומנטי
  • מספר עמודים: 472 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 7 שעות ו 52 דק'

תקציר

"אם באורח נס ניפגש שוב בעוד כמה שנים וכבר תהיי אשת העולם הגדול, מאיימת וסקסית בטירוף, סביר להניח שלא אוכל לשלוט בעצמי כשאראה אותך. בטח אחרי שאומר לך שלום מנומס, אקרע ממך את הבגדים ואזכיר לך במעשים איזה לילה מטורף העברנו לפני שנים."
"מבטיח?"
"מבטיח."
 
זוהר שלו
החיים שלי נעו במסלול של הרס עצמי, איבדתי את היקר לי מכול והייתי מוכנה לאבד גם את עצמי, אבל אבא שלי נלחם עליי ושלח אותי ללוס-אנג'לס להתחיל בחיים חדשים.
 
ארז רוסו
החיים שלי מקבלים תפנית שמשנה את מסלול חיי לתמיד. אני נאלץ להיפרד מכל מה שאהבתי והכרתי, לחזור לישראל ולפתוח בחיים חדשים.
 
שמונה שנים אחרי שבילו יחד יומיים סוערים, זוהר וארז נפגשים שוב. הפעם הם עומדים משני צידי המתרס. זוהר רוצה משהו ששייך לארז, והוא מנגד יעשה הכול על מנת לא לתת לה אותו. הם נסחפים למאבק זה בזה שמאתגר אותם ומתיש אותם.
מי ינצח במאבק הזה? והאם בדרך לניצחון הם יאבדו זה את זה?
 
זהו ספרה השני של קרן גנון רופין. קדם לו "כוונות נסתרות".

פרק ראשון

פרק 1
זוהר
 
הווה – 2018
 
הים הכחול והשטוח שנגלה לנגד עיניי היה מאז ומתמיד הנוף האהוב עליי ביותר בעולם. אני נושמת את ריחו ומתענגת על ניחוח מליחותו. שורות מטעי הבננות שלצידי הכביש מלוות אותי כשיירת אבירים גאה וגורמת לליבי להחסיר פעימה. מרגע כניסתי למושב הבונים שליד הכרמל, הטבע הגולמי שמסביב מזמין אותי אליו, פורש את ידיו, ואני נעטפת בחומו. הרוח הנעימה מלטפת את עורי, ורוגע מסוכך על נשמתי. החיוך שמתפשט על פניי נגדע מהר מאוד, כשאני שומעת את קולו של אלעד שיושב לידי ונוהג במכונית.
 
“מציע לך בחום רב למחוק את החיוך הזה מהפנים, לא באנו לפה לבילוי. חוץ מזה, ממה את כל-כך מתלהבת, מכמה בננות ירוקות? אפשר לחשוב שאף פעם לא ראית או אכלת בננות.”
 
איזה טיפוס, אני מגחכת לעצמי ומתעלמת מההערה הילדותית שלו. ממשיכה לצרוב במוחי את הנוף הפראי, אף על פי שאני מנחשת שאבוא לבקר כאן עוד מספר פעמים. אני כאן, כי אבא שלי הטיל עליי משימה, ואני מתכוונת לבצע אותה. לא קיימת אפשרות אחרת מלבד זו שאגרום לכך להצליח. במיוחד אחרי כל מה שהוא עשה עבורי.
 
“תקשיב, ברגע שאנחנו נכנסים, אתה לא מוציא מילה, רק אני מדברת. אתה פה רק כי הסכמתי, אל תיתן לי להתחרט. זה חשוב מאוד בשביל אבא שלי, באנו לבדוק את השטח ואת רמת הגמישות של בעל המקום. אם זה יתחיל רע, זה גם ייגמר רע, אז בבקשה, תעשה את מה שאני מבקשת ממך.”
 
“הבעלים של המקום הזה הוא חתיכת אגוז קשה לפיצוח. אנחנו על הזנב שלו למעלה משנה וכלום.” הוא מטה את ראשו, ועיניו רושפות. “למה את חושבת שדווקא את תצליחי לשכנע אותו למכור? הוא לא פראייר, המקום הזה הוא לא רק ביזנס עבורו, יש לו קשר רגשי עמוק למקום.”
 
“תאמר לי משהו אחד קטן, איך המוח היצירתי והזדוני שלך ושל הצוות שעומד לרשותך לא הצלחתם עד היום להציע לו הצעה שהוא לא היה יכול לסרב לה?” אני מצמצמת את עיניי. מהניסיון שלי, לכל אחד יש מחיר.
 
“מה נראה לך? מישהו החליק על השכל, מת ועל הדרך גם המליך אותך למלא את מקומו של הסנדק, והעולם לא יודע מזה?” המבט המזלזל שלו לא מאחר לבוא. “זה שחיית בארצות-הברית כמה שנים ועשית עסקאות למתחילים, רק בגלל שהתרבות שם היא יותר משוחררת, פתוחה ויצירתית, עדיין לא עושה אותך למבינה גדולה בתחום. תרדי מהמיטה של זאוס אי שם באולימפוס ותביני איפה את נמצאת.”
 
אני לא עונה לו, גם ככה האגו שלו נסדק באופן אנוש עקב ההחלטה של אבא שלי להעביר את השליטה על הפרויקט אליי, אבל לעזאזל, הוא צודק. הבעיה היחידה והעיקרית כאן היא שלא ממש יצא לי לחקור על הבעלים של המקום. רק לפני שלושה ימים חזרתי לארץ אחרי שמונה שנים בלוס-אנג’לס, וגם זה רק כי אבא שלי ביקש, שלא לומר דרש, ולא היה לי זמן לעבור על כל החומר. לא שזה תירוץ, אבל את רוב התחקיר שלי על המקום עשיתי על הפרמטרים הטכניים של האזור, ופחות על הבעלים שלו.
 
גם כששאלתי את אבא שלי מי הבעלים, הוא פטר אותי בנפנוף יד ואמר עזבי, הוא זבוב טורדני שצריך להזיז משם. שטח הוא שטח, תגיעי, תלמדי את המקום, אני סומך עלייך. כשתיפגשו, אני בטוח שתדעי מה לעשות.
 
אני מקווה שאלעד טועה. כישלון הוא לא אופציה מבחינתי, אחרת אבא שלי יצטרך להתערב, ואין מצב שאאפשר זאת. זה הפרויקט שלי, ואוכיח לו שאני יכולה לפתור את הבעיה ולהוציא אותו לפועל.
 
לאחר כחמש דקות של נסיעה אני מבחינה במספר מצנחי רחיפה חגים מעליי בדרך לנחיתה לא רחוק מהמקום שאליו הגענו. המראה מהפנט, כשאני מתבוננת בהם תלויים בין שמיים לארץ, מדמיינת לעצמי את החוויה המדהימה שהם חווים בעודם מרחפים באוויר. ככל שהם מתקרבים לקרקע, אני שומעת את צעקותיהם הנרגשות, ואט-אט הם נעלמים משדה הראייה שלי.
 
“איך אמרתַ שקוראים לבעל המקום?” אני שואלת את אלעד, בזמן שהוא מחנה את המכונית בחניית שביל העפר המכוסה אבני חצץ אשר צמודה לגב המבנה.
 
“לא אמרתי. קוראים לו ארז רוסו, השם של המקום הוא על שמו ‘רוסו סקיי-דייבינג’.”
 
ארז רוסו... אלוהים, אני מכירה את השם הזה. הכרתי בחור בשם הזה כשרק הגעתי לאל-איי לפני שמונה שנים, אבל הוא היה גולש. לא סתם גולש, אלוף העולם בגלישה, וכאן זה מועדון צניחה. אני מגרשת את המחשבה על הרוסו שהכרתי, כי הזיכרון ממנו היה כל-כך חזק וטוב. יותר מדי טוב.
 
“אחריך.”
 
תחושה מוזרה חותכת את גופי. לרגע אני מצטמררת ומאשימה את רוחות הקיץ הישראליות שנושבות במקום היפה והשלו הזה. מולי ניצב מבנה גדול מבטון, ושלט המקדם את פנינו מדגיש שהגענו למועדון צניחה. אני מתקדמת לעבר חלונות הזכוכית הגדולים שמקיפים חלקית את המבנה ומציצה פנימה. אני רואה האנגר המחולק למבואה מרכזית אשר שולחת זרועות למספר חללים קטנים, בית קפה קטן הממוקם בפינת המבנה ומטוס צסנה חונה ממש בקצה הפתוח של ההאנגר שפונה לים. נראה לי שהוא עתיד להמריא ולהצניח אנשים.
 
אני מקיפה את המבנה ויורדת במדרגות. מימין למבנה משתרע משטח דשא ירוק ומטופח בגודל של חצי אצטדיון. באחת מפינותיו מוצבים שני עמודי ברזל בגובה שני מטרים עם רשת תלויה המחברת בין שני העמודים, ויחד הם יוצרים מגרש כדורעף מאולתר שבו משחקים ביניהם כמה בני נוער.
 
אני פונה שמאלה לכיוון דלת הכניסה. לימיני סככות הצללה גבוהות, ותחתיהן ספסלים, שולחנות וכיסאות מעץ. אלעד שהולך לפניי בוחן כמוני את המקום מתוך אינסטינקט. מרחוק אני מבחינה בכל אותם צונחים שסיימו לצנוח, שקודם לכן ראינו אותם מרחפים בשמיים, נושאים על גבם את ציוד הצניחה שאיתו הם צנחו. לפני שהוא פותח את הדלת, אני עוצרת אותו בידי, והוא מסתובב אליי.
 
“אני רצינית, אלעד, אף מילה.” מבט מתריע מלווה את האזהרה שלי. הוא מהנהן ברוגז ופותח את הדלת. שקט מוחלט מקבל אותנו בתוך ההאנגר, אין אף אחד בדלפק הקבלה. השקט מופר כשהדלת נפתחת, והצונחים נכנסים ברעש אימים, כנראה מהתרגשות ומאדרנלין.
 
“גילי, י’מניאק,” אחד מהם צועק. “זכיתי בהתערבות. אתה חייב לי כסף, איפה אתה? תראה את הפרצוף היפה שלך.” ראשי מחפש אוטומטית את הגילי הזה שהוא קורא לו ומבחינה במרפסת פנימית בפינת ההאנגר ובתוכה עומדת דמות שצוחקת ומוחאת כפיים. אני מנחשת שזה גילי.
 
הוא יורד במדרגות וניגש לעבר אותו צנחן שקרא לו, והם מתחבקים. כשהוא מרים את ראשו, עיניו נתקלות בעיניי. הוא מתבונן בי במבט בוחן ולא מבין. אני דווקא כן מבינה. המקום הזה צועק ספורט אקסטרים, הכול כאן נראה משוחרר ולא רשמי. לעומת זאת, אני לבושה בקפידה בחולצת משי לבנה מחויטת, בחצאית עיפרון שחורה ונעלי עקב שחורות עם עקב דק וארוך בגובה של שנים-עשר סנטימטרים. השיער הבלונדיני והחלק שלי משוך בקוקו נמוך ומתוח. המראה עסקי, מהודק והכי לא מתפשר שיש. מאיים קצת? אולי, אבל בהחלט נחוץ. הוא מתבונן בי בעיניים מחייכות ומזמינות.
 
“אני גילי,” הוא מתקדם לעברי ומושיט את ידו. “איך אני יכול לעזור לך?”
 
אני מושיטה אליו את ידי ולוחצת את שלו, ובידי השנייה מצביעה לעבר אלעד. “זה אלעד, ואני ז...”
 
“כן, אותו אני מכיר,” הוא קוטע אותי, וזיק של כעס חולף בעיניו. “את איתו?” הוא זוקף את סנטרו לעבר אלעד. אני עונה שכן.
 
“שיט, ארז לא יאהב את זה בכלל.” הוא מניח את ידיו על מותניו ומניד בראשו. “הוא יודע שאתם כאן? קבעתם פגישה?”
 
“לא, לא קבענו פגישה.” אני מחייכת אליו את החיוך הכי חם שאני יכולה לייצר. “אשמח מאוד אם הוא יוכל לפגוש אותנו ולהתפנות לחצי שעה של שיחה. לא משהו פורמלי, אני מבטיחה שבאתי בטוב.”
 
הוא בוחן אותי שוב למספר שניות, “איך אמרת שקוראים לך?”
 
“לא אמרתי, קוראים לי זוהר.” בשלב הזה אין טעם לחשוף את שם משפחתי, כי ברור לי שהוא ממש לא רצוי כאן.
 
“הוא לא כאן. הוא צריך להגיע כל רגע, את מוזמנת לחכות לו בבית הקפה שמאחורייך. החבר שלך, מצד שני,” הוא עוצר, מתקרב אליי ולוחש, “יכול לחפש את עצמו.”
 
אני מתאפקת לא לחייך ומודה לו. במקום לשבת בבית הקפה ולחכות לו, מתחשק לי בינתיים לעשות משהו אחר.
 
“תוכל בבקשה לחכות לי בבית הקפה?” אני פונה אל אלעד, “אני רוצה לצאת רגע להסתכל מסביב.”
 
הוא מהנהן בשתיקה, ואני ממהרת להסתובב ופותחת את הדלת, שמחה להתרחק מהפוץ הזה קצת. אני פוסעת אל החבורה שראיתי מקודם משחקת כדורעף, נעמדת במרחק סביר ומתבוננת בהם משחקים. שלושה בנים ובת אחת. על פניהם אפס דאגות וים של שמחת חיים. מעניין אם הם שייכים למקום ומה בדיוק התפקיד שלהם כאן. הם נראים בני חמש-עשרה עד שבע-עשרה, הבת קצת פחות, והם משחקים לא רע בכלל. אחד מהם מתכופף לשרוך את שרוכו באחת מנעליו ומבחין בי.
 
“בא לך להצטרף?” הוא מרים את ראשו לעבר אחד הנערים שנמצא מעבר לרשת. “ליאב מתבכיין שכואבת לו היד. בא לך להחליף אותו לכמה דקות שהוא ינוח?” אני זוקרת גבות בהפתעה, בהחלט לא מוכנה לשאלה שזה עתה נשאלתי מנער בן חמש-עשרה, אבל לא יכולה לעמוד בפיתוי, אני מתה על כדורעף.
 
אני מחייכת ועונה לו שאשמח. מוציאה מהתיק סיכת ביטחון קטנה ומקפלת את אמרת החצאית שלי בערך בכחמישה סנטימטרים פנימה ומהדקת את המכפלת הקטנה שיצרתי בסיכת הביטחון על מנת שהיה לי נוח יותר לשחק, חולצת את נעלי העקב שלי ונשארת יחפה. ברגע שרגליי נוגעות בשערות הדשא החמימות, תחושה של חיות כובשת אותי. אני שוכחת את עצמי לזמן מה ונהנית לא רק מהמשחק אלא גם מהשותפים שלי למשחק.
 
אני מתבוננת בחטף בשעוני ורואה שהשעה רק אחת-עשרה בבוקר, תוהה מדוע הם לא בבית הספר. לאחר חצי שעה של משחק ולקראת סוף המערכה הראשונה, הקבוצה שלי קרובה לניצחון וזקוקה לפער של שתי נקודות כדי לנצח במערכה. אני מגישה את הכדור ובמהלך מהיר אנחנו מנצחים. השותפה הקטנה שלי ואני קופצות זו על זו בשמחה. אלוהים, כמה זמן לא נהניתי מיום שמשי ומשחק מגניב עם ילדים חמודים. בחיים לא חשבתי שככה יתגלגל לי הבוקר.
 
מחיאות כפיים איטיות וחזקות נשמעות מאחורי גבי. אני מסתובבת ומתבוננת בגבר שאחראי להן. אני לא צריכה להסתכל על כולו, מספיק לי זוג עיניים בצבע פלדה שמחזיר אותי בסטירת לחי מטלטלת שמונה שנים אחורה.

עוד על הספר

  • הוצאה: בוקטיק
  • תאריך הוצאה: מרץ 2020
  • קטגוריה: רומן רומנטי
  • מספר עמודים: 472 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 7 שעות ו 52 דק'

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
339 דירוגים
276 דירוגים
39 דירוגים
13 דירוגים
4 דירוגים
7 דירוגים
12/6/2024

כל ספר שלך מפיל לי את הלסת מחדש הספר הזה השאיר אותי ללא מילים מרגש סוחף עוטף מעניק ראיה רחבה לתוכן שלו ימים הפכו ללילה לא הצלחתי להתנתק עד שסיימתי ואני מאושרת שארז וזוהר יחד באהבה ללא תנאים

2
4/11/2024

ספר מושלם, לא יכולתי להפסיק לקרוא. רק קרן בגאונותה יכלה להפתיע עם סוף כזה. מבחינתי ספר חובה כמו כל יתר הספרים של קרן.

1
3/6/2024

מעל שנה שהוא ישב לי בספרייה, לא יודעת איך חיכיתי עד עכשיו! ספר שכתוב מעולה וסוחף. זוג מרגש ולוהט שגורם לפרפרים מתחילת הקריאה ועד סופה. ממליצה בחום!

1
5/7/2021

ספר מרתק ומהנה, עם הרבה עניין.

1
4/11/2020

מהמם, נכתב בטוב טעם לא רציתי להפסיק לקרוא!

1
31/5/2025

אהבתי מאוד. מומלץ בחום. מרגש ואירוטי בו זמנית.

28/5/2025

ספר מעולה!! מרגש, לעיתים מחמם לב ולעיתים מכמיר. תודה קרן על פתח לעולם הילדים בסיכון. ממליצה על הספר בחום 💜

2/1/2025

קרן גונן רופין. סופרת נפלאה כותבת קולח קריא מסקרן מעניין ספרות ישראלית שורשית ,עכשווית, אינטליגנטית , מעניינת סקסית, תמיד יש עניין גיבורים מורכבים, ממליצה בחום, קראתי את כלללל הספרים שלה שוב מההתחלה. תקראו תהנו תתמכרו.

18/12/2024

מקסים!!!!

16/12/2024

ספר מושלם כמו כל הספרים שלה

6/12/2024

מקסים

5/12/2024

ספר מצויין, מרגש, מענג ומרתק . חוויה אמיתית. אהבתי

30/11/2024

וואוווו ספר מושלםםם בדיוק כמו הספרים של פעם עם תוכן ולא רק ס.. ספר פשוט חובה!!!!!

16/11/2024

מעולה, מרגש, סוחף נהנתי ממש

2/11/2024

נהניתי מכל רגע!!! המילה הראשונה ועד האחרונה

26/10/2024

כתוב טוב

14/10/2024

מרגש, רומנטי ,קליל וזורם.

13/10/2024

ספר מושלם עלילה מופלאה סופרת גאונה

11/10/2024

אהבתי ממש 🤗

14/6/2024

ספר אינטנסיבי, כמו רכבת הרים, אין רגע דל. עלילה מעניינת ולא שגרתית ובהחלט נוגעת ללב. הסיפור של זוהר וארז סוחף ואי אפשר להוריד את הספר מהיד

1/6/2024

מעולה. אהבתי

31/5/2024

אהבתי

16/5/2024

ספר מושלם מושלם מושלם

17/4/2024

ספר מדהים!!!!

4/4/2024

ממליצה! עלילה מעניינת שמתקדמת לאט לאט לאורך הספר, לעיתים מצחיקה, לעיתים מרגשת, לעיתים קצת עצובה. דמויות שקל להתחבר אליהן ולהתאהב בהן. החיסרון היחיד: תיאורי סקס שנמרחו והיו מוגזמים, לדעתי זה קצת הורס.

8/3/2024

מקסים, כתוב היטב, סוחף אהבתי 🩷

21/2/2024

קראתי המון ספרים שלה וכל ספר מיוחד אבל אותו לא הצלחתי להוריד מהיד מומלץץץ נהנתי מכל שניה ושניה

14/2/2024

אהבתי

16/1/2024

אין אין על קרן!!! 🩵🩵🩵🩵🩵 הספרים שלה כ"כ סוחפים, מלאי רגש, עומק, מרגיש כ"כ אמיתי, נכון, חודר לנשמה ומותיר חותם, מאוהבת בכתיבה של הסופרת הזו. 🩵🩵🩵🩵🩵🩵🩵🩵🩵🩵🩵🩵

21/11/2023

איזו כתיבה קולחת, אילו דמויות. וואוו. הספר הזה ישב אצלי כמעט שנה עד שקראתי אותו. ממליצה בחום

18/11/2023

ספר מרתק, כתוב יפה, חיכיתי לרגע שבו אוכל לחזור ולקרוא בו. נהנתי מאוד

17/10/2023

ממליצה ביותר ספר קליל , דמות נשית חזקה 💪🏼, תפנית בעלילה שלא מצופה . ממליצה ממש

1/10/2023

מסתבר שתמיד אפשר אחרת, הייתי בטוחה שיהיה טוויסט קליל אבל טעיתי. ספר נהדר.

24/8/2023

ספר קריא, נוגע בנושא כאוב של נערים בסיכון, נהנת לקרוא את ספריה של קרן גנון רופין.

4/6/2023

ספר מופלא, נהניתי התרגשתי שמחתי בכיתי התפעלתי ועצרתי את הקריאה לא רציתי שיגמר משכתי ומשכתי ובסוף נגמר. קרן הצליחה להביא דמויות מיוחדות מלאות רגש הסטוריה אופי והמון ישראליות הדמויות נאמנות לאופיו ומראות את הייחודיות של משפחות שונות ילדים במצוקה מכל קשת סוציו אקונומית זה לא משנה אם יש לך הורים עשירים,עניים הורה אחד או הורה חורג זה מה שאתה יוצר לתוך גידול הילד מה שמעניין יחזור חזרה. תודה קרן על עוד ספר מיוחד ומרגש

9/5/2023

מושלם, התאהבתי בזוהר ובארז❤️❤️❤️❤️

28/4/2023

וואוו, וואוו!! ספר מושלם

14/3/2023

וואוווו! זוהר מדהימה וארז רוסו בכלל וואו חובה קריאה!!

8/3/2023

בתור אחת שלא מתה על ספרות ישראלית, ובטח שלא כרומן רומנטי - ממש הופתעתי לטובה. ספר חמוד וסקסי

26/2/2023

שלמות וואוו התאהבתי בזוהר התאהבתי בארז רוסו התאהבתי בסיפור הגורל מפגיש את אלה שנועדו להיות ביחד לא מבינה איך עד עכשו לא קראתי את הספר שוב כבשת אותי קרן ❤️

26/1/2023

וואו וואו וואו!!! ספר סוחף ומרגש כל כך התחברתי לזוהר והזוגיות שלהם פשוט וואו!

25/1/2023

מקסים, מקסים, מקסים נהנתי, בלעתי את הספר ביום אחד, אי אפשר לעצור, כי הסקרנות גברה.

12/1/2023

מדהים!!!

8/1/2023

ספק מקסים!!! ארז רוסו וזוהר מהממים ביחד. ספר שאי אפשר להניח מהיד

4/1/2023

סיפור יפהפה, דמויות לא כלכך עמוקות אבל כיפיות. שילוב נושא ילדים בסיכון בצורה נעימה, זורמת ולא מתיימרת

31/12/2022

מהנה וסוחף ממליצה!

29/12/2022

ספר מרתק ומומלץ מאוד,מותח,מהנה ומרגש. בזכות הספר חושב לעשות צניחה חופשית

21/12/2022

אחד הספרים היפים שקראתי ! מעט ארוך אבל אם המון מוסר השכל לחיים מעבר לכל הרומנטיקה .

14/12/2022

ממש נהניתי

14/12/2022

מקסים, נקרא בנשימה אחת

14/12/2022

מקסים!!!

13/12/2022

מושלם!

4/12/2022

ספר נהדר. כיף לקרוא, נהנתי.

15/11/2022

ספר מושלם!!!!

9/11/2022

ספר סוחף ברמות!! רומן ישראלי שאי אפשר לא להתאהב בדמויות. כל כך מרגש ואמיתי שממש בכיתי לקראת הסוף. המלצה ענקית

6/11/2022

כמו כל הספרים של קרן. וואו וואו וואו. אי אפשר להפסיק ואי אפשר שלא להתאהב בדמויות.

2/11/2022

ספר מהמם!!! נהניתי מכל רגע.. ממליצה!!!

31/10/2022

ארס רוסו, תעשה לי צניחה בבונים ספר מעלףףףףף

30/10/2022

מאוד נהנתי .ספר מהמם

28/10/2022

מושלם!סוחף.לא יכולתי להפסיק לקרוא!!

26/10/2022

מדהים!!!

24/10/2022

ספר סוחף! נהנתי מכל רגע… מומלץ!

20/10/2022

ספר מאוד ממולץ

16/10/2022

ספר מרתק , קראתי אותו ביום אחד!!!!. קרן הכתיבה שלך מדהימה , וזה משתפר מספר לספר😍

15/10/2022

ספר טוב! סגנון הכתיבה הזכיר לי קצת את הלביאה הלוחמת

7/10/2022

ספר חמוד מאוד קליל שכיף להעביר איתו את הזמן

11/9/2022

וואו...איזה ספר סוחף. כתיבה קולחת וסוחפת , עלילה מעניינת , דמויות מעניינות שכיף להתחבר אליהם. בקיצור ספר מומלץ לכו לקרוא

27/8/2022

קליל וכיפי

27/8/2022

מושלם

25/8/2022

ספר מהמם, כתוב בצורה מאוזנת יש בו הכל מהכל . קראתי את כולו בנשימה אחת

21/8/2022

התחלתי לקרוא בשישי בבוקר, בין הבישולים, וסיימתי בראשון על הבוקר. בכל זאת 😉, יש פה בית עם בעל ושלושה ילדים ואורחים לארוחות השבת. קרן, את מדהימה 😚. מחקר מעמיק בנושאים מגוונים - ים , אוויר ויבשה. חיברת עולמות שאין להם קשר לעתיד משותף אחד. עלילה סוחפת, אין רגע דל והדמויות מתוארות להפליא וכובשות את הלב. נהנתי מאוד ❤

18/8/2022

תענוג של ספר

18/8/2022

מקסים!!!

18/8/2022

מקסים וסוחף

17/8/2022

מושלם

16/8/2022

ספר מרתק ומרגש

16/8/2022

ספר מרתק, מעניין, מותח, אין רגע דל כמו שאני אוהבת... אהבתי את סגנון הכתיבה. מומלץ לקרוא ממשיכה לבדוק ולקרוא עוד ספרים של הסופרת..

16/8/2022

נפלא !!! נהנתי מכל רגע.

15/8/2022

ואו. ואו. ואו. סיימתי את הספר בתחושה של...מה זה היה...מאיפה זה בא....עוצמתי, סוחף. מהמם. אחד הספרים היותר טובים שקראתי בשנים הארונות. רצה לקרוא את כל שאר הספרים של קרן

14/8/2022

חמוד!!! הספר חמוד ,סוחף וקליל. היה כיף לקרוא אותו. סיפור אהבה כפי. תודה קרן גנון רופין

14/8/2022

מקסים ומיוחד, לא ציפיתי לכתיבה כזו חלקה וזורמת, מומלץ בחום

13/8/2022

מרגש וסוחף! הכתיבה של קרן פשוט מרתקת ואי אפשר להניח את הספר מהיד.. אהבתי מאוד!

11/8/2022

וואו איזה ספר מקסים!! נהנתי מכל רגע ממנו

10/8/2022

וואו! סוחף, מרתק, מרגש, כובש! ממש נהניתי!

10/8/2022

ספר נהדר❤

9/8/2022

ספר זורם וקולח, נהנתי מאוד

8/8/2022

הספר הכי יפה של קרן

8/8/2022

מעולה !

25/7/2022

נהדר

8/6/2022

כמו כל ספר שקרן כותבת - סוחף, מרגש , משמח בדרך המיוחדת שלך!!! תודה על החויה המופלאה שנכתבת על ידך. ואם עדיין לא מובן ... ממליצה באהבה.

9/5/2022

ספר מצוין, אי אפשר להפסויק לקרוא

3/5/2022

נהנתי מאוד לקרוא . ספר מרגש. קשה להוריד אותו מהידיים.. תודה..

14/2/2022

ספר קריא סוחף ונהדר שפשוט כיף לקרא ולהשאב לסיפורם של זוהר וארז. ספר נוסף שלה שקראתי - מי אלמה- הביא אותי לחפש עוד ספרים שלה ולא התאכזבתי למרות ש״מי אלמה״ מנצח בגדול.

15/1/2022

ספר מעולה, מרגש, כתוב מצויין, נקרא בנשימה אחת, מומלץ

6/1/2022

פשוט ספר מקסים מתחילה ועד הסוף

4/12/2021

ספר מקסים ומרגש

24/11/2021

ספר ענק כתוב בצורה קולחת כמה שקוראים רוצים עוד לא פחות טוב מסיפרה מי עלמה סימתי לקרוא ביום אחד. ממליץ בחום ממש רמה אחרת ממשיך לסיפרה הבא.

14/11/2021

כתוב מצויין מרגש סקסי

11/11/2021

מקסים!!!!!!!!!!

30/10/2021

קולח ומענג. כיף לקרוא ולשקוע

22/10/2021

יש לקרן כתיבה יפה. סה״כ סיפור אהבה יפה

19/10/2021

וואוו אחד גדול..ספר סוחף מתחילתו ועד סופו מבלי להתיש אותי. לא היה בו רגע דל. אהבתי את העלילה ואת כל דמויות המשנה שכיכבו בתוך הסיפור המרתק..הוציא ממני המון רגש וחמלה. נסחפתי ולא יכולתי להוריד את הספר מהיד. (יומיים של קריאה) שווה יותר 5 כוכבים..החזיר אותי לספר ה"הלביאה הלוחמת" ברעיון ובתחושות. סופרת מהשורה הראשונה. ממליצה בחום.

1/10/2021

ספר מושלם כמו כל הספרים של קרן!!! וואוו סיפור כל כך מרגש… רוצו לקרוא

28/9/2021

ספר מקסים !!

28/9/2021

ספר מדהים, מרגש, שנוגע בנושא רגיש וחשוב. ממליצה בחום

26/9/2021

אהבתי❤️ ממליצה!

12/9/2021

מעולה, איזה כייף לקרוא על ארז וזוהר...פשוט תענוג מומלץ ביותר

26/8/2021

יפה מאוד

21/8/2021

ספר מרתק עלילה מעניינת שהולכת ומסתבכת דמויות מעניינות ושילוב מרתק של רומנטיקה וארוטיקה מומלץ בחום

7/8/2021

ספר נדיר!!! כל כך ישראלי כל כך מפתיע ומותח ולוהט וווואו!!! קרן אני מאוהבת!

6/8/2021

מושלם... טוב יותר בכמה רמות מ"כוונות נסתרות".

25/7/2021

הספרים של הסופרת הם מצויינים, כתיבה עשירה, סיפור אהבה מיוחד, נשים חזקות, דיאלוגים מרגשים, מומלץ לקרוא!

23/7/2021

ספר מדהים ומעורר השראה.

21/7/2021

מצוין! סוחף! לא להחמיץ.

18/7/2021

מקסים

16/7/2021

איזה ספר מקסים, חזק וורומנטי… הלוואי וכל ילדי באומנה היו זוכים לאהבה כזו…

5/7/2021

מהמם, לא עוצרים לדקה

4/7/2021

מושלםםםם

3/7/2021

אין מילים. פשוט מהמם.. כל הספרים שלה מעולים.

3/7/2021

נהנתי התרגשתי... יפהההה ממליצה

15/6/2021

ספר מעולה. מרגש. מומלץ

8/6/2021

וואוו וואו ושוב וואוו! מושלם לא יכולתי להניח לרגע! רוצו לקרוא

11/5/2021

סיפור אהבה מקסים. אי אפשר להניח את הספר מהידיים... נהנתי מאוד!

7/5/2021

מדהים! לא הנחתי אותו לרגע

4/5/2021

ספר מרתק, דיאלוגים שנונים, נהניתי מאוד

23/4/2021

ואו.....ספר מקסים, כתיבה נהדרת, עלילה זורמת...מחכה כבר לספר הבא!!!!

8/4/2021

הצירופי מקרים מעט לא אמינים אבל הכתיבה מפצה על זה.. מהמם!!

1/4/2021

יפיפיה

29/3/2021

ספר מצויין. סוחף ומרגש. ממליצה בחום

27/3/2021

ספר מעולה עלילה מעולה וסוחפת. כיף לקרוא ספר שנכתב בעברית ובכלל להכיר את המקומות שמוזכרים בספר זה מחבר אותך להכל בצורה טובה ואחרת

24/3/2021

ספר נפלא. כתיבה נהדרת.

18/3/2021

ספר מצויין, לא יכולתי להניח אותו. פשוט מושלם, כתיבה נפלאה של הסופרת, סיפור אהבה מרגש. חובה לקרוא.

16/3/2021

מדהים , מרגש, זורם. לא הצלחתי להניח מהיד. קראתי את כל הספרים והתמכרתי. מחכה בקוצר רוח לעוד.

14/3/2021

ספר מהמם. קריאה קולחת. לא יכולתי להניח מהידיים..

12/3/2021

מקסים!

4/3/2021

וואו… אין לי מילים קראתי את הספר בשקיקה ובהתרגשות הלוואי והיה ספר המשך

26/2/2021

סיפור אהבה מרגש, מומלץ בחום רב

1/2/2021

מקסים!

21/1/2021

ספר מדהים! מרגש, סוחף, סקסי. ממש מומלץ

11/1/2021

אהבתי מאוד.

5/1/2021

ספר סוחף!!

21/11/2020

כתוב מדליק וזורם. מתאים בול להעביר שבת חורפית

15/11/2020

מקסים

8/11/2020

ספר מקסים מרגש וסוחף. התחרותי מאוד לדמויות והתאהבתי בזוהר וארז. מהמם

7/11/2020

ספר מהמם. לרוב אני לא אוהבת ספר שכתוב בזמן הווה, עבר. אבל הוא כתוב כל כל יפה וזורם. פשוט ספר מושלם ❤

3/11/2020

בלעתי את הספר בלי מלח! מושלם

28/10/2020

מעולה!!!!!!

3/10/2020

קליל וסוחף..העלילה שזורה בהומור וגם פרטים "משעממים" מתעוררים לחיים, סופרת מוכשרת ביותר, סיימתי את הספר תוך פחות מ24 שעות, כן ירבו!

21/9/2020

מושלםםםםםם הרבה זמן לא נסחפתי לספר ונשארתי ערה כל הלילה בגללו !!!!

17/9/2020

🤗מתחת לפני השטח🤗 סיפור של שני לילות בלתי נשכחים, מוביל למסלול משנה חיים!!! ארז וזוהר, כל אחד מהם נמצא על דרך המלך לאחר מאמצים רבים והשקעה רבה! אך דבר אחד הם לא שוכחים, זה את זו ואת הלילה הבלתי נשכח שלהם לפני שנים רבות בו הם חשפו את עצמם כמו שלא חשפו מעולם! הגורל כמו הגורל מפגיש ביניהם אך גם צוחק עליהם... הם נפגשים משני צידי המתרס הפעם, וזאת הכרזת מלחמה! מי ינצח, מי יפסיד? והאם זה יהיה שווה את זה!?!? זה בשבילי לדעת ובשבילכם לגלות😉

5/9/2020

ספר מצוין כמו הקודם מומלץ בחום

24/8/2020

מצוין

22/8/2020

עלילה מרתקת,זורמת,סוחפת.

21/8/2020

ספר מעולה!!

14/8/2020

ספר מעולה.ממש ממש אהבתי.מעניין מרגש ויש בו המון אהבה ועוצמה.נפלא!

19/7/2020

נהנתי מכל רגע! אני כל כך אוהבת את הסיפורים עם כל ההוויה הישראלית

18/7/2020

ספר מעולה, אי אפשר להפסיק לקרוא.

16/7/2020

ספר מעולה מרגש מומלץ בחום

16/7/2020

עוד ספר מצויין והלוואי שיהיו עוד.

15/7/2020

מושלם

6/7/2020

מהמם הסופרת טיפה משכה יותר מדי אבל לגמרי 5 כוכבים שווה קריאה

1/7/2020

רומנטי ומרגש, כתיבה יפה, נגיעות בתחומים שונים ודמות נשית חזקה ומרשימה. מקסים!

22/6/2020

ספר מעולה!!!

22/6/2020

מקסים!

2/6/2020

מושלם!!!

30/5/2020

ספר יפה מאוד. אהבתי את הכתיבה. סוחף וממש כיף לקרוא

22/5/2020

איזה ספר כיפי, זורם מעניין ומלא התרחשויות, נהנתי לקרוא אותו מאוד, מחכה לעוד ספרים של הסופרת הזאת בכליון עיניים

17/5/2020

מושלם בספר הראשון שלה, הכתיבה הייתה עוד בוסרית עכשיו היא לחלוטין מפצה על זה, כתוב נהדר, , דמויות מרגשות! ממליצה בחום

1/5/2020

וואו..הצליח להפתיע ולרגש. לא רציתי שיסתיים.. במילה אחת:שלמות

26/4/2020

מצוין,ערוך וכתוב טוב מאוד.הראשון היה מאכזב בעיניי אבל זה ממש ממש טוב.

25/4/2020

ספר מצוין!!! מענין, סוחף. תותחית...

25/4/2020

קראתי אותו כמעט בנשימה אחת. נהניתי מאד מהעלילה, הדמויות וההתפתחות שלהן בסיפור. אין ספר שאקרא כל ספר שקרן תכתוב בעתיד. עד כה היא לא אכזבה ואף הפתיעה בשני הספרים המקסימים שכתבה. תודה על ספר מקסים ונוגע ללב ❤

23/4/2020

ספר מקסים וסוחף עלילה מענינת ומרגשת, את כותבת נהדר ,כל הכבוד!

20/4/2020

ממליצה בחום על הספר!! עלילה מלאה ברגש וסוחפת עד כדי כך שסיימתי ביום את הספר. אהבתי שהסופרת שילבה את עניין הילדים. ריגש מאוד ותרם לעלילה.

17/4/2020

קראתי את הספר בנשימה אחת בעודי באשפוז בית כחולת קורונה. קרן תודה, הנעמת את זמני.

9/4/2020

ספר מרתק יפה ומאוד ישראלי כול הכבוד👏💪

6/4/2020

ספר באמת מקסים ! זורם, כתוב טוב עם אהבה אמיתית ונכונה. היו רגעים של נפילה לקלישאות אבל מלבד זה ספר ממש טוב

31/3/2020

ספר מרתק שסוף כל סוף האישה בסיפור היא חזקה!

30/3/2020

ספר ממש מתוק. כתוב יפה וזורם. אהבתי שהסופרת נתנה במה לילדי החוץ ולחשיבות של העזרה ההדדית לעולם טוב יותר. מקסים!!!!!

30/3/2020

פשוט ספר מצויין! דמויות חזקות ועמוקות, מתח, רומנטיקה,כתיבה מושכת וזורמת, דיאלוגים מרגשים. אהבתי מאוד מאוד! שאפו!

29/3/2020

מרתק..אי אפשר להניח מהיד

28/3/2020

פשוט אין מילים .הרגע סיימתי ...שלמות מומלץ מאוד מלא ברגשות היה כיף לקרוא קרן מהממת

24/3/2020

מושלםםםםם

21/3/2020

ספר נהדר לא רק רומן רומנטי אלא מלא בנושאים חברתיים שנסתרים מתחת לפני השטח בעולם שעסוק ברובו בשואו חיצוני. התאהבתי בדמויות ובביפור האהבה המקסים הזה. בעיני, יש הרבה יותר עומק כשהמקומות מוכרים פה בארץ שהשפה היא עברית, שהמציאות היא סו שאנו חיים בה ושהדמויות מזכירות לנו מישהו שאנחנו מכירים. ממליצה מאוד!

21/3/2020

מהמם!!! סופר מוצלח!!! מומלץ!!!

21/3/2020

מושלם!

15/3/2020

מומלץ! לא קראתי ספרים קודמים של הסופרת והספר הזה מקסים! אני פחות נוטה לקרוא ספרות ישראלית ונהנתי מאוד. אהבתי את הדמויות הראשיות, מלאות פלפל! ואהבתי מאוד את דמויות המשנה, יכולות להיות ספרי המשך נהדרים! מחכה לספר הבא

15/3/2020

ספר מדהים אהבתי מאד ממליצה בחום

26/11/2024

זה ספר שני שאני קוראת של קרן ואני חייבת להגיד שהכתיבה שלה פשוט מעולה, סוחפת, נוגעת ללב והיא תמיד נכנסת ומתעמקת בדברים בצורה הכי נכונה שיש אבא של זוהר שולח אותה למשימה, לשכנע גבר מאוד עקשן למכור שטח מסויים רק שהיא לא יודעת שאותו גבר זה ארז, אותו אחד שהשאיר עליה חותם מטורף מלפני כל כך הרבה שנים הדבר העיקרי שהפריע לי בספר הזה, הוא שהקטע שהיה בניהם לפני שמונה שנים נארך בקושי יומיים לא היה לקשר שלהם בעבר יותר בשר או איזשהי סיבה שבגללה זה ישפיע עליהם ברמה מטורפת בעתיד הרגיש שהם דיברו על זה כאילו זה היה חודשיים ובתכלס זה היה יומיים, ביומיים אני בקושי קוראת ספר אחד אז מה כבר הם הספיקו לעשות בזמן הזה🦦 כל הספר חכיתי שהוא יגלה מה הולך לקרות וסוג של היה מובן מאליו וידוע מה יקרה ולדעתי בעיקר בגלל זה הספר היה ארוך מידי כי לקח זמן לעניין להגיע זוהר מצאה פתרון אחר לבעיה שנוצרה שזה יפה בעיניי ומתקשר לשם של הספר וזה משהו שאהבתי כן באיזשהו שלב לא ממש הבנתי איך היה לה מצפון לעשות מה שעשתה ועדיין להיות איתו אבל מנגד לזה היא הייתה מאוד מקצועית וידעה לנתק את עצמה מהסיטואציה ולגשת למצב לא ממקום רגשי, שזה משהו שהערכתי אצלה בתכלס מה שעושה את הספר הזה לטוב יותר זה הסיפור הצדדי, ובעיניי הדמויות המשניות חשובות פה באותה מידה כמו הדמויות הראשיות העלילה הצדדית הייתה מעניינת, על הילדים בסיכון בפנימייה וברגעים שהם באו לאנגר של ארז הרגיש שהם האחים הקטנים שלו והוא ישמור ויעמוד לצידם, והקשר שלו עם עמית היה חמוד ברמות וממיס את הלב בטירוף

10/3/2024

אהבתי לקרוא כי אני אוהבת את הספרים של קרןגנור רופין אבל כאן העלילה מופרכת בצורה קיצונית

25/6/2023

אחרי שקראתי בתקופה האחרונה כ"כ הרבה ספרים של סופרות זרות, היה לי כייף ענק לקרוא ספר של סופרת ישראלית...נהניתי כ”כ מספר עם דמויות ישראליות ... האמת שכבר קראתי מזמן את הספר הראשון שלה, שהיה טוב יחסית לספר ביכורים, ובספר הזה יש שיפור מדהים... שמחה שיש לה עוד ספרים שאוכל לקרוא בהמשך...

27/2/2023

היה לי קצת קשה להכנס לספר בהתחלה אבל ברגע שנכנסתי לא הצלחתי להוריד אותו מהידיים

25/1/2023

הספר קליל, חמוד, מצחיק, נהנתי.

23/1/2023

כתיבה שוטפת היוצרת עניין. קשה להפסיק לקרוא.

19/1/2023

רומן ישראלי-ארצי מדהים ששואב אותך אליו, עם עלילה סוחפת ומהפנטת. מה שכן, לפי דעתי, היה ניתן לקצר מעט ולהוריד תיאורים מיותרים ומידע לא הכרחי. וכפי שכבר ציינתי בסקירות קודמות- לא התחברתי לשילוב בין שפת רחוב לשפה גבוהה- אבל זה לא מורגש בעלילה עצמה. רואים שעשו פה תחקיר מעמיק ואין ספק שקרן גנון רופין יודעת לבנות מתח, דמויות עגולות וכתיבה מדהימה. לסקירה המלאה היכנסו לעמוד האינסטגרם: girlwholikestoread ❤️

4/10/2022

ספר מקסים, קצת נמרח מידי לקראת הסוף

24/8/2022

ספר מקסים. רומן רומנטי קלאסי.

17/8/2022

הכתיבה מעניינת אבל הספר קלישאתי וארוך ברמה מייגעת...ממש נמרח נמרח ואת הדפים האחרונים אפילו לא קראתי. אני כן ממליצה לקרוא לאוהבות הרומנטיקה. בטוחה שיש לה טובים יותר.

12/8/2022

מקסים וכייפי לקריאה

23/5/2022

ספר נחמד. עלילה מעניינת עם כל מיני תפניות.

27/4/2022

ספר כייפי

7/8/2021

עוד ספר מושלם של קרן! כתוב מקסים ואי אפשר להפסיק לקרוא ! מומלץ ממש!!!🧚‍♀️

13/7/2021

מעניין זורם כמובן שחלקים לא מציאותיים אך נקרא במהירות

1/7/2021

ספר טוב ומרגש, ההתחלה קצת נמתחת אבל מאמצע הספר אי אפשר להפסיק

18/3/2021

ספר נחמד. קצת נמרח בעיניי שתי הספרים השניים של הסופרת היו הרבה יותר טובים בעיניי!

24/2/2021

לא הכרתי את הסופרת, כך שלא היו לי ציפיות גבוהות אבל נהנתי מאוד. הספר קולח, כתוב טוב, הסיפור מעניין והדמויות, מקסימות. נהנתי מאוד. תודה

21/1/2021

כתוב מצויין עלילה נהדרת מקבל רק 4 כוכבים כי לפי דעתי הוא ארוך מדי וניתן היה לקצר מעט

26/3/2020

הספר כתוב טוב וזורם מאוד. מה שכן לא הרגשתי קונפליקט כזה גדול והייה צריך קצת יותר עומק ודרמה בין הדמויות בהקשר העבר.

19/11/2022

עלילה משעממת. כל זמן הקריאה חיכיתי שיקרה משהו מעניין, אבל כלום לא קרה . לא משהו שהקפיץ לי את הלב וגרם לי להגיד ווואוווווו כמו ברוב הספרים שאני קוראת. דמויות חסרות צבע. תיאורי סקס שלא דיגדגו לי אפילו... בקיצור, ספר שהוא בזבוז של זמן, אם לא הייתי מקבלת אותו חינם, סביר להניח שלא הייתי קונה. 3 כוכבים בלחץ.

1
25/2/2022

בעיני הכי פחות טוב מבין הספרים של קרן. הרבה יותר מידי תיאורי סקס שכבר היו מעייפים. . וגם העלילה מרוחה מידי ולא אמינה מספיק. יומיים של סטוץ שהותירו כזה חותם על שניהם לאחר 8 שנים..

1
30/3/2023

לטעמי העלילה שטחית ולא מצליחה להכנס לעומק הדמויות. הרגיש לעיתים חוסר אמינות והיגיון. רק לקראת הסוף נסחפתי עם העלילה.

9/12/2022

ספר חביב אבל ארוך מידי, אפשר היה לקצר ממש

22/3/2022

הכי פחות טוב שלה

23/7/2021

שוב בלבול בין שפת גבוהה לשפת רחוב, כעס בלתי נגמר של ארז ואלימות עצורה, קיטשי מהסוג הגרוע

21/1/2021

כל הקלישאות בספר אחד. קצת בהגזמה. יחד עם זאת, ספר קליל וחביב.

5/4/2020

מאוד בינוני. מאכזב. הגיבורה מתנהגת באופן "דו קוטבי"; מלאך או שטן. מעצבנת. בלתי נסבלת - אמנם מנומק, אבל... נסלח לה ע"י הגיבור המקסים רק כי היא בעלת תחת ופרצוף יפים במיוחד.

4/8/2024

ספר נחמד ולא יותר מזה. בעיקר עיצבן אותי להכניס בכח שפה גבוהה. דיאלוגים ארוכים מדי- מי מדבר בצורה כזו ביומיום? תיאורי הסקס לא הזיזו לי. בקיצור, פחות התחברתי.

29/12/2023

ממש מופרז בביקורות המפרגנות ספר עם עלילה די מעייפת ולא פרופורציונלית... יותר מדי, פשוט יותר מדי תיאורים, מעט מדי עלילה וגם כשהיא מגיעה היא לא הגיונית מבאס.

22/8/2020

ארוך.שגיאות עברית.מיותר 😔

26/6/2020

סיפור נחמד אך הספר ברובו לפחות יותר מהמחצית הראשונה שלו, מלא בתיאורים מיותרים ומידע לא הכרחי.

21/1/2023

הגם שהעלילה וסיפור הילדים הם יפים קשה שלא להתרשם שהם רק מהווים רקע לתיאורים הפורנוגרפיים המציפים את הספר בכל הזדמנות שרק יכלה הסופרת למצוא. לאהבה יש ביטויים בשפע בספרות כולל אירוטיים אבל מה שיש פה זו פורנוגרפיה. ממש לא מעניין מה חושב או עושה הזין של ארז בכל פעם שהוא חושב או מדבר עם זוהר. חיבור שאינו ראוי לכינוי ספר.

1
31/5/2024

קראתי אותו אחרי 'כוונות נסתרות' והוא לא טוב, בדיוק כמו הקודם. הכתיבה לא לטעמי, לא הצלחתי להרגיש חיבור לדמויות, היה חסר לי רגש, והיה חסר לי הרצף בעלילה. העלילה עצמה מייגעת ונמרחת, מורכבת ממשפטים על כלום, דיאלוגים מתישים. החלוקה של זווית הראייה שלו ושלה והקפיצות בזמנים לא היו בזרימה. זה הרגיש לי מעייף נורא. לא התחברתי ולא אהבתי. תיאורי הסקס היו מופרכים וממש לא לטעמי. אם היה ניתן לתת חצי כוכב, זה מה שהספר הזה היה מקבל.

28/12/2022

מאכזב ברמות! דמויות צפויות, עלילה צפויה. כל הקטע הראשון נמתח ונמתח. התייאשתי ופרשתי באמצע

11/9/2021

לא מומלץ בכלל

31/3/2021

רכשתי בעקבות הביקורות הטובות וממש התאכזבתי. נמרח מידיי ובחלקו אפילו משעמם.

2/7/2020

נמרח ולא רומנטי כמו שמתיימר להיות מהתקציר. בקיצור, תוותרו.

מתחת לפני השטח קרן גנון־רופין
פרק 1
זוהר
 
הווה – 2018
 
הים הכחול והשטוח שנגלה לנגד עיניי היה מאז ומתמיד הנוף האהוב עליי ביותר בעולם. אני נושמת את ריחו ומתענגת על ניחוח מליחותו. שורות מטעי הבננות שלצידי הכביש מלוות אותי כשיירת אבירים גאה וגורמת לליבי להחסיר פעימה. מרגע כניסתי למושב הבונים שליד הכרמל, הטבע הגולמי שמסביב מזמין אותי אליו, פורש את ידיו, ואני נעטפת בחומו. הרוח הנעימה מלטפת את עורי, ורוגע מסוכך על נשמתי. החיוך שמתפשט על פניי נגדע מהר מאוד, כשאני שומעת את קולו של אלעד שיושב לידי ונוהג במכונית.
 
“מציע לך בחום רב למחוק את החיוך הזה מהפנים, לא באנו לפה לבילוי. חוץ מזה, ממה את כל-כך מתלהבת, מכמה בננות ירוקות? אפשר לחשוב שאף פעם לא ראית או אכלת בננות.”
 
איזה טיפוס, אני מגחכת לעצמי ומתעלמת מההערה הילדותית שלו. ממשיכה לצרוב במוחי את הנוף הפראי, אף על פי שאני מנחשת שאבוא לבקר כאן עוד מספר פעמים. אני כאן, כי אבא שלי הטיל עליי משימה, ואני מתכוונת לבצע אותה. לא קיימת אפשרות אחרת מלבד זו שאגרום לכך להצליח. במיוחד אחרי כל מה שהוא עשה עבורי.
 
“תקשיב, ברגע שאנחנו נכנסים, אתה לא מוציא מילה, רק אני מדברת. אתה פה רק כי הסכמתי, אל תיתן לי להתחרט. זה חשוב מאוד בשביל אבא שלי, באנו לבדוק את השטח ואת רמת הגמישות של בעל המקום. אם זה יתחיל רע, זה גם ייגמר רע, אז בבקשה, תעשה את מה שאני מבקשת ממך.”
 
“הבעלים של המקום הזה הוא חתיכת אגוז קשה לפיצוח. אנחנו על הזנב שלו למעלה משנה וכלום.” הוא מטה את ראשו, ועיניו רושפות. “למה את חושבת שדווקא את תצליחי לשכנע אותו למכור? הוא לא פראייר, המקום הזה הוא לא רק ביזנס עבורו, יש לו קשר רגשי עמוק למקום.”
 
“תאמר לי משהו אחד קטן, איך המוח היצירתי והזדוני שלך ושל הצוות שעומד לרשותך לא הצלחתם עד היום להציע לו הצעה שהוא לא היה יכול לסרב לה?” אני מצמצמת את עיניי. מהניסיון שלי, לכל אחד יש מחיר.
 
“מה נראה לך? מישהו החליק על השכל, מת ועל הדרך גם המליך אותך למלא את מקומו של הסנדק, והעולם לא יודע מזה?” המבט המזלזל שלו לא מאחר לבוא. “זה שחיית בארצות-הברית כמה שנים ועשית עסקאות למתחילים, רק בגלל שהתרבות שם היא יותר משוחררת, פתוחה ויצירתית, עדיין לא עושה אותך למבינה גדולה בתחום. תרדי מהמיטה של זאוס אי שם באולימפוס ותביני איפה את נמצאת.”
 
אני לא עונה לו, גם ככה האגו שלו נסדק באופן אנוש עקב ההחלטה של אבא שלי להעביר את השליטה על הפרויקט אליי, אבל לעזאזל, הוא צודק. הבעיה היחידה והעיקרית כאן היא שלא ממש יצא לי לחקור על הבעלים של המקום. רק לפני שלושה ימים חזרתי לארץ אחרי שמונה שנים בלוס-אנג’לס, וגם זה רק כי אבא שלי ביקש, שלא לומר דרש, ולא היה לי זמן לעבור על כל החומר. לא שזה תירוץ, אבל את רוב התחקיר שלי על המקום עשיתי על הפרמטרים הטכניים של האזור, ופחות על הבעלים שלו.
 
גם כששאלתי את אבא שלי מי הבעלים, הוא פטר אותי בנפנוף יד ואמר עזבי, הוא זבוב טורדני שצריך להזיז משם. שטח הוא שטח, תגיעי, תלמדי את המקום, אני סומך עלייך. כשתיפגשו, אני בטוח שתדעי מה לעשות.
 
אני מקווה שאלעד טועה. כישלון הוא לא אופציה מבחינתי, אחרת אבא שלי יצטרך להתערב, ואין מצב שאאפשר זאת. זה הפרויקט שלי, ואוכיח לו שאני יכולה לפתור את הבעיה ולהוציא אותו לפועל.
 
לאחר כחמש דקות של נסיעה אני מבחינה במספר מצנחי רחיפה חגים מעליי בדרך לנחיתה לא רחוק מהמקום שאליו הגענו. המראה מהפנט, כשאני מתבוננת בהם תלויים בין שמיים לארץ, מדמיינת לעצמי את החוויה המדהימה שהם חווים בעודם מרחפים באוויר. ככל שהם מתקרבים לקרקע, אני שומעת את צעקותיהם הנרגשות, ואט-אט הם נעלמים משדה הראייה שלי.
 
“איך אמרתַ שקוראים לבעל המקום?” אני שואלת את אלעד, בזמן שהוא מחנה את המכונית בחניית שביל העפר המכוסה אבני חצץ אשר צמודה לגב המבנה.
 
“לא אמרתי. קוראים לו ארז רוסו, השם של המקום הוא על שמו ‘רוסו סקיי-דייבינג’.”
 
ארז רוסו... אלוהים, אני מכירה את השם הזה. הכרתי בחור בשם הזה כשרק הגעתי לאל-איי לפני שמונה שנים, אבל הוא היה גולש. לא סתם גולש, אלוף העולם בגלישה, וכאן זה מועדון צניחה. אני מגרשת את המחשבה על הרוסו שהכרתי, כי הזיכרון ממנו היה כל-כך חזק וטוב. יותר מדי טוב.
 
“אחריך.”
 
תחושה מוזרה חותכת את גופי. לרגע אני מצטמררת ומאשימה את רוחות הקיץ הישראליות שנושבות במקום היפה והשלו הזה. מולי ניצב מבנה גדול מבטון, ושלט המקדם את פנינו מדגיש שהגענו למועדון צניחה. אני מתקדמת לעבר חלונות הזכוכית הגדולים שמקיפים חלקית את המבנה ומציצה פנימה. אני רואה האנגר המחולק למבואה מרכזית אשר שולחת זרועות למספר חללים קטנים, בית קפה קטן הממוקם בפינת המבנה ומטוס צסנה חונה ממש בקצה הפתוח של ההאנגר שפונה לים. נראה לי שהוא עתיד להמריא ולהצניח אנשים.
 
אני מקיפה את המבנה ויורדת במדרגות. מימין למבנה משתרע משטח דשא ירוק ומטופח בגודל של חצי אצטדיון. באחת מפינותיו מוצבים שני עמודי ברזל בגובה שני מטרים עם רשת תלויה המחברת בין שני העמודים, ויחד הם יוצרים מגרש כדורעף מאולתר שבו משחקים ביניהם כמה בני נוער.
 
אני פונה שמאלה לכיוון דלת הכניסה. לימיני סככות הצללה גבוהות, ותחתיהן ספסלים, שולחנות וכיסאות מעץ. אלעד שהולך לפניי בוחן כמוני את המקום מתוך אינסטינקט. מרחוק אני מבחינה בכל אותם צונחים שסיימו לצנוח, שקודם לכן ראינו אותם מרחפים בשמיים, נושאים על גבם את ציוד הצניחה שאיתו הם צנחו. לפני שהוא פותח את הדלת, אני עוצרת אותו בידי, והוא מסתובב אליי.
 
“אני רצינית, אלעד, אף מילה.” מבט מתריע מלווה את האזהרה שלי. הוא מהנהן ברוגז ופותח את הדלת. שקט מוחלט מקבל אותנו בתוך ההאנגר, אין אף אחד בדלפק הקבלה. השקט מופר כשהדלת נפתחת, והצונחים נכנסים ברעש אימים, כנראה מהתרגשות ומאדרנלין.
 
“גילי, י’מניאק,” אחד מהם צועק. “זכיתי בהתערבות. אתה חייב לי כסף, איפה אתה? תראה את הפרצוף היפה שלך.” ראשי מחפש אוטומטית את הגילי הזה שהוא קורא לו ומבחינה במרפסת פנימית בפינת ההאנגר ובתוכה עומדת דמות שצוחקת ומוחאת כפיים. אני מנחשת שזה גילי.
 
הוא יורד במדרגות וניגש לעבר אותו צנחן שקרא לו, והם מתחבקים. כשהוא מרים את ראשו, עיניו נתקלות בעיניי. הוא מתבונן בי במבט בוחן ולא מבין. אני דווקא כן מבינה. המקום הזה צועק ספורט אקסטרים, הכול כאן נראה משוחרר ולא רשמי. לעומת זאת, אני לבושה בקפידה בחולצת משי לבנה מחויטת, בחצאית עיפרון שחורה ונעלי עקב שחורות עם עקב דק וארוך בגובה של שנים-עשר סנטימטרים. השיער הבלונדיני והחלק שלי משוך בקוקו נמוך ומתוח. המראה עסקי, מהודק והכי לא מתפשר שיש. מאיים קצת? אולי, אבל בהחלט נחוץ. הוא מתבונן בי בעיניים מחייכות ומזמינות.
 
“אני גילי,” הוא מתקדם לעברי ומושיט את ידו. “איך אני יכול לעזור לך?”
 
אני מושיטה אליו את ידי ולוחצת את שלו, ובידי השנייה מצביעה לעבר אלעד. “זה אלעד, ואני ז...”
 
“כן, אותו אני מכיר,” הוא קוטע אותי, וזיק של כעס חולף בעיניו. “את איתו?” הוא זוקף את סנטרו לעבר אלעד. אני עונה שכן.
 
“שיט, ארז לא יאהב את זה בכלל.” הוא מניח את ידיו על מותניו ומניד בראשו. “הוא יודע שאתם כאן? קבעתם פגישה?”
 
“לא, לא קבענו פגישה.” אני מחייכת אליו את החיוך הכי חם שאני יכולה לייצר. “אשמח מאוד אם הוא יוכל לפגוש אותנו ולהתפנות לחצי שעה של שיחה. לא משהו פורמלי, אני מבטיחה שבאתי בטוב.”
 
הוא בוחן אותי שוב למספר שניות, “איך אמרת שקוראים לך?”
 
“לא אמרתי, קוראים לי זוהר.” בשלב הזה אין טעם לחשוף את שם משפחתי, כי ברור לי שהוא ממש לא רצוי כאן.
 
“הוא לא כאן. הוא צריך להגיע כל רגע, את מוזמנת לחכות לו בבית הקפה שמאחורייך. החבר שלך, מצד שני,” הוא עוצר, מתקרב אליי ולוחש, “יכול לחפש את עצמו.”
 
אני מתאפקת לא לחייך ומודה לו. במקום לשבת בבית הקפה ולחכות לו, מתחשק לי בינתיים לעשות משהו אחר.
 
“תוכל בבקשה לחכות לי בבית הקפה?” אני פונה אל אלעד, “אני רוצה לצאת רגע להסתכל מסביב.”
 
הוא מהנהן בשתיקה, ואני ממהרת להסתובב ופותחת את הדלת, שמחה להתרחק מהפוץ הזה קצת. אני פוסעת אל החבורה שראיתי מקודם משחקת כדורעף, נעמדת במרחק סביר ומתבוננת בהם משחקים. שלושה בנים ובת אחת. על פניהם אפס דאגות וים של שמחת חיים. מעניין אם הם שייכים למקום ומה בדיוק התפקיד שלהם כאן. הם נראים בני חמש-עשרה עד שבע-עשרה, הבת קצת פחות, והם משחקים לא רע בכלל. אחד מהם מתכופף לשרוך את שרוכו באחת מנעליו ומבחין בי.
 
“בא לך להצטרף?” הוא מרים את ראשו לעבר אחד הנערים שנמצא מעבר לרשת. “ליאב מתבכיין שכואבת לו היד. בא לך להחליף אותו לכמה דקות שהוא ינוח?” אני זוקרת גבות בהפתעה, בהחלט לא מוכנה לשאלה שזה עתה נשאלתי מנער בן חמש-עשרה, אבל לא יכולה לעמוד בפיתוי, אני מתה על כדורעף.
 
אני מחייכת ועונה לו שאשמח. מוציאה מהתיק סיכת ביטחון קטנה ומקפלת את אמרת החצאית שלי בערך בכחמישה סנטימטרים פנימה ומהדקת את המכפלת הקטנה שיצרתי בסיכת הביטחון על מנת שהיה לי נוח יותר לשחק, חולצת את נעלי העקב שלי ונשארת יחפה. ברגע שרגליי נוגעות בשערות הדשא החמימות, תחושה של חיות כובשת אותי. אני שוכחת את עצמי לזמן מה ונהנית לא רק מהמשחק אלא גם מהשותפים שלי למשחק.
 
אני מתבוננת בחטף בשעוני ורואה שהשעה רק אחת-עשרה בבוקר, תוהה מדוע הם לא בבית הספר. לאחר חצי שעה של משחק ולקראת סוף המערכה הראשונה, הקבוצה שלי קרובה לניצחון וזקוקה לפער של שתי נקודות כדי לנצח במערכה. אני מגישה את הכדור ובמהלך מהיר אנחנו מנצחים. השותפה הקטנה שלי ואני קופצות זו על זו בשמחה. אלוהים, כמה זמן לא נהניתי מיום שמשי ומשחק מגניב עם ילדים חמודים. בחיים לא חשבתי שככה יתגלגל לי הבוקר.
 
מחיאות כפיים איטיות וחזקות נשמעות מאחורי גבי. אני מסתובבת ומתבוננת בגבר שאחראי להן. אני לא צריכה להסתכל על כולו, מספיק לי זוג עיניים בצבע פלדה שמחזיר אותי בסטירת לחי מטלטלת שמונה שנים אחורה.

המלצות נוספות

עוד ספרים של קרן גנון־רופין