הרפתקאות ספריית רימונים 3 - אל הכוזרי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הרפתקאות ספריית רימונים 3 - אל הכוזרי

הרפתקאות ספריית רימונים 3 - אל הכוזרי

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

תקציר

נֶאֱנַחְתִּי וְנִשְׁעַנְתִּי לְאָחוֹר עַל הַקִּיר, מְיֹאָשׁ. וְהִנֵּה, לְהַפְתָּעָתֵנוּ הָרַבָּה, הַקִּיר כֻּלּוֹ פָּשׁוּט זָז מִמְּקוֹמוֹ! כַּעֲבֹר כַּמָּה שְׁנִיּוֹת הִתְגַּלָּה לְעֵינֵינוּ - סוֹף סוֹף... הַחֶדֶר הַסּוֹדִי! וּמוּלֵנוּ עָמְדָה...
שָׁלוֹם יְלָדִים, כֵּן כֵּן, הִנֵּה אֲנַחְנוּ שׁוּב, אוּרִי וְיָעֵל מִכְּפָר רִמּוֹנִים. הַפַּעַם נִקְלַעְנוּ לְמַסָּע בַּזְּמַן לְגַמְרֵי בְּמִקְרֶה, וְגִלִּינוּ שֶׁהַסִּפְרִיָּה יְכוֹלָה לִשְׁלֹחַ אוֹתָנוּ גַּם אֶל הֶעָבָר הָרָחוֹק מְאֹד... וְלֹא רַק אוֹתָנוּ! 
מָה יֵשׁ בּוֹ בַּחֶדֶר הַסּוֹדִי? הַאִם נַצְלִיחַ בְּעֶזְרָתוֹ לְהָבִין אֵיךְ עוֹבֵד הַקֶּסֶם שֶׁל הַסִּפְרִיָּה? לָמָּה רוֹדְפִים הַנְּשָׁרִים לְכָל מָקוֹם? אֵיזֶה אוֹצָר מָצָאנוּ בַּחֲפִירַת עַתִּיקוֹת? אֵיךְ נִצַּלְנוּ מִסְּעָרָה בְּלֵב יָם? וּמָה הָיָה סוֹפוֹ הַמִּסְתּוֹרִי שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר?
קָדִימָה! תַּהַפְכוּ אֶת הַסֵּפֶר וְתִצְטָרְפוּ לַמַּסָּע הַמֻּפְלָא!
אֶל הַכּוּזָרִי - סִפּוּרוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי

פרק ראשון

פֶּרֶק א 
הַזָּקֵן הַמּוּזָר
 
 
צִיּוֹן צִיּוֹן צִיּוֹן. אֲנִי נִזְכָּר בַּמַּעֲבָר הַמִּסְתּוֹרִי. 
אִישׁ זָקֵן שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הוּא נִמְצָא. 
אֵיפֹה זֶה כָּאבּוּל?
 
 
 
״צִיּוֹן צִיּוֹן צִיּוֹן הֲלוֹא תִשְׁאֲלִי, הֲלוֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ״, שָׁרָה תָּמָר אֲחוֹתִי בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת. הִיא נִכְנְסָה הַבַּיְתָה מֵהַגַּן, זָרְקָה אֶת הַתִּיק בַּפִּנָּה, וְהִסְתּוֹבְבָה לָהּ בְּרַחֲבֵי הַבַּיִת, כְּשֶׁהִיא חוֹזֶרֶת שׁוּב וָשׁוּב עַל הַמִּלִּים הַמֻּכָּרוֹת.
 
יָעֵל יָשְׁבָה עַל הַסַּפָּה וְקָרְאָה סֵפֶר.
 
״תַּגִּידִי, יָעֵל״, דְּפִיקָה קַלָּה עַל הַכָּתֵף שֶׁל אֲחוֹתִי עָזְרָה לִי לִמְשֹׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּהּ, ״אַתְּ זוֹכֶרֶת אֶת הַמַּעֲבָר הַמּוּזָר הַזֶּה שֶׁרָאִינוּ מֵאֲחוֹרֵי הָאָרוֹן בַּסִּפְרִיָּה?״
 
יָעֵל הֵרִימָה אֶת עֵינֶיהָ מֵהַסֵּפֶר, הִסְתַּכְּלָה עָלַי, וְאָמְרָה בְּקוֹל מְהֻרְהָר: ״הָרֶוָח שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הָאָרוֹן? זֶה שֶׁמַּר אַהֲרוֹנִי לֹא רָצָה שֶׁנִּתְבּוֹנֵן בּוֹ יוֹתֵר מִדַּי?״
 
״אַי אַי אַי אַי צִיּוֹן!״, צָרְחָה תָּמָר וְדָפְקָה עַל הַשֻּׁלְחָן לְפִי הַקֶּצֶב.
 
״בְּדִיּוּק!״ אָמַרְתִּי בְּקוֹל רָם, כְּדֵי שֶׁיָּעֵל תַּצְלִיחַ לִשְׁמֹעַ אוֹתִי, ״וְאַתְּ זוֹכֶרֶת אֵיךְ מַר אַהֲרוֹנִי הֵעִיף אוֹתָנוּ מֵהַסִּפְרִיָּה, כְּשֶׁרַק הֵעַזְנוּ לְהִסְתַּכֵּל עַל הַמַּעֲבָר הַזֶּה?״
 
״אֲהָהּ...״ מִלְמְלָה יָעֵל, ״נוּ, אָז מַה נִּזְכַּרְתָּ בּוֹ עַכְשָׁו?״
 
״אַי אַי אַי אַי צִיּוֹן״.
 
״אָז זֶהוּ! הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנָּבִין כְּבָר מַה הוּא מַחְבִּיא שָׁם! וְלָמָּה הוּא לֹא רוֹצֶה שֶׁנִּסְתַּכֵּל עַל הַחֹר הַזֶּה? וּמַה כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת מֵאֲחוֹרֵי הָאָרוֹן?״
 
 
 
***
 
 
 
הָאֱמֶת שֶׁהִתְחַלְתִּי יָשָׁר מֵהָאֶמְצַע, וְאוּלַי יֵשׁ יְלָדִים שֶׁעוֹד לֹא קָרְאוּ אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה, אָז כְּדַאי שֶׁאֶעֱצֹר לְרֶגַע כְּדֵי לְהַכְנִיס גַּם אוֹתָם לָעִנְיָנִים...
 
שְׁמִי אוּרִי. אֲנִי בֶּן תֵּשַׁע, וַאֲנִי גָּר בְּמוֹשַׁב כְּפַר רִמּוֹנִים עִם אֲחוֹתִי יָעֵל בַּת הָאַחַת עֶשְׂרֵה וּשְׁאָר הַמִּשְׁפָּחָה. בְּמֶרְכַּז הַמּוֹשָׁב שֶׁלָּנוּ עוֹמֶדֶת סִפְרִיָּה גְּדוֹלָה וּמוּזָרָה, שֶׁרַק אֲנָשִׁים בּוֹדְדִים נִכְנָסִים אֵלֶיהָ וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ. יוֹם אֶחָד גִּלִּינוּ, יָעֵל וַאֲנִי, שֶׁהַסִּפְרִיָּה הַזֹּאת הִיא סִפְרִיַּת קֶסֶם, שֶׁמְּסֻגֶּלֶת לְהַעֲבִיר אֶת הַקּוֹרֵא בְּדֶרֶךְ כָּלְשֶׁהִי אֶל הַמְחַבְּרִים שֶׁל הַסְּפָרִים, שֶׁחָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, אוֹ אֶל מְאֹרָעוֹת שֶׁמְּתֹאָרִים בָּהֶם. בִּזְכוּת הַקֶּסֶם שֶׁל הַסִּפְרִיָּה כְּבָר הִסְפַּקְנוּ לִפְגֹּשׁ אֶת הָרַב שָׁאוּל יִשְׂרְאֵלִי וְגַם אֶת הָרַבָּנִית בְּרָכָה וְהָרַב יוֹסֵף קַאפַּח. לַקֶּסֶם שֶׁמַּפְעִיל אֶת הַסִּפְרִיָּה יֵשׁ הַרְבֵּה כְּלָלִים, וְהַרְבֵּה סוֹדוֹת מִתְחַבְּאִים בֵּין טוּרֵי הַסְּפָרִים שֶׁלָּהּ. הִיא מָקוֹם חָשׁוּךְ, מֻזְנָח וּמִסְתּוֹרִי, וּמִסְתּוֹבְבִים בָּהּ כָּל מִינֵי ״טִפּוּסִים״ שֶׁאַתֶּם לֹא רְגִילִים לִפְגֹּשׁ בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר.
 
וְעוֹד מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב, יֵשׁ רַק כַּמָּה אֲנָשִׁים מְעַטִּים הַמַּכִּירִים אֶת הַסּוֹד שֶׁל סִפְרִיַּת כְּפַר רִמּוֹנִים. הַסַּפְרָן, מַר אַהֲרוֹנִי, הִדְגִּישׁ לָנוּ שֶׁאָסוּר לְסַפֵּר עָלֶיהָ לְאַף אֶחָד. אָז אֲנִי מַמָּשׁ מְבַקֵּשׁ מִכֶּם שֶׁלֹּא תְגַלּוּ עַל הַסִּפְרִיָּה הַזֹּאת לַאֲחֵרִים! הַסּוֹד חַיָּב לְהִשָּׁאֵר רַק בֵּינֵינוּ...
 
לִפְנֵי זְמַן מָה יָעֵל וַאֲנִי גִּלִּינוּ מִרְוָח צַר מֵאֲחוֹרֵי הָאָרוֹן הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַסִּפְרִיָּה. הוּא הָיָה קָטָן וְצַר מִכְּדֵי לַעֲבֹר בּוֹ בְּנוֹחוּת, וְגַם לֹא הוֹבִיל לְשׁוּם מָקוֹם, אֲבָל בְּכָל זֹאת נִרְאוּ בּוֹ לֹא מְעַט עֲקֵבוֹת וְסִימָנֵי דְרִיכָה בָּאָבָק שֶׁבַּמָּקוֹם. זֶה הָיָה מוּזָר, אֲבָל עוֹד לֹא הִסְפַּקְנוּ לַחְקֹר אֶת הַמָּקוֹם בִּרְצִינוּת. וְאַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁהַחֲקִירָה הַזֹּאת הִיא דָּבָר פָּשׁוּט. הַסַּפְרָן מַמָּשׁ לֹא רוֹצֶה שֶׁנִּסְתּוֹבֵב בָּאֵזוֹר הַזֶּה שֶׁל הַסִּפְרִיָּה, וְאִם אָנוּ רַק מִתְקָרְבִים לְשָׁם הוּא מְגָרֵשׁ אוֹתָנוּ מִיָּד. יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה חֲזָקָה שֶׁלַּמִּרְוָח הַזֶּה יֵשׁ קֶשֶׁר כָּלְשֶׁהוּ לַסּוֹדוֹת שֶׁל הַסִּפְרִיָּה, אֲבָל אֵיזֶה קֶשֶׁר? אֶת זֶה עוֹד לֹא גִּלִּינוּ...
 
 
 
***
 
 
 
מִסִּבּוֹת שׁוֹנוֹת הִתְעַכַּבְנוּ עוֹד קְצָת, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יָצָאנוּ יָעֵל וַאֲנִי מֵהַבַּיִת בִּשְׁעַת עֶרֶב מֻקְדֶּמֶת, כְּשֶׁשִּׁירַת ״צִיּוֹן צִיּוֹן״ מַמְשִׁיכָה לְלַוּוֹת אוֹתָנוּ לְאֹרֶךְ כָּל הָרְחוֹב...
 
בְּדִיּוּק כְּשֶׁפָּנִינוּ יָמִינָה לְכִוּוּן הַסִּפְרִיָּה, עָצַרְתִּי בְּבַת אַחַת וּמָשַׁכְתִּי אֶת יָעֵל בְּיָדָהּ, שֶׁתַּעֲצֹר גַּם הִיא.
 
מוּלֵנוּ צָעַד אָדָם מְבֻגָּר, כִּמְעַט זָקֵן, שֶׁלֹּא הָיָה מֻכָּר לָנוּ מֵהַמּוֹשָׁב. שְׂעָרוֹ הַלָּבָן כַּשֶּׁלֶג הָיָה פָּרוּעַ. מִשְׁקָפַיִם עֲקֻמִּים גָּלְשׁוּ עַל קְצֵה אַפּוֹ, וּמַרְאֵהוּ הַכְּלָלִי הָיָה מְפֻזָּר מְאֹד. הוּא הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ תִּיק קָטָן, שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּלְטוּ סְפָרִים וּקְלָסֶרִים, וְהִתְבּוֹנֵן בְּעַצְבָּנוּת לְכָל הַצְּדָדִים.
 
הָאִישׁ מִהֵר בְּדַרְכּוֹ, אַךְ לְפֶתַע נִתְקַל בְּעַמּוּד חַשְׁמַל, וְהַתִּיק נָפַל מִיָּדוֹ. הַמִּדְרָכָה הִתְכַּסְּתָה בִּקְלָסֶרִים, דַּפִּים מְקֻמָּטִים, עֵטִים, עֲטִיפוֹת שׁוֹקוֹלָדִים וּשְׁלַל חֲפָצִים מְשֻׁנִּים. הוּא מִלְמֵל ״סְלִיחָה״ לְעֵבֶר הָעַמּוּד, הִתְכּוֹפֵף לֶאֱסֹף אֶת חֲפָצָיו בִּמְהִירוּת, וּמִיָּד פָּנָה לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה, בְּלִי לָשִׂים לֵב שֶׁהָיָה זֶה רַק עַמּוּד חַשְׁמַל!
 
״הוֹ, שָׁלוֹם יְלָדִים!״ פָּנָה אֵלֵינוּ הָאִישׁ הַמּוּזָר בְּפִתְאוֹמִיּוּת.
 
״שָׁלוֹם, אֲדֹנִי״, הֵשִׁיבָה יָעֵל בְּנִימוּס.
 
״אַתֶּם מִכָּאן?״ שָׁאַל, וְהִמְשִׁיךְ מִיָּד בְּלִי לְחַכּוֹת לִתְשׁוּבָה, ״אָז בְּוַדַּאי אַתֶּם מַכִּירִים אֶת רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי!״
 
״הָרַב שֶׁל הַמּוֹשָׁב הוּא הָרַב יִצְחָק שֶׁמֶשׁ, וְלֹא יְהוּדָה מַשֶּׁהוּ״, עָנִיתִי.
 
״לֹא, לֹא, לֹא. לֹא הָרַב שֶׁל הַמּוֹשָׁב״, הֵנִיף הַזָּקֵן אֶת יָדוֹ בְּבִטּוּל, ״רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי! גְּדוֹל מְשׁוֹרְרֵי סְפָרַד, מִי שֶׁחִבֵּר אֶת 'צִיּוֹן הֲלוֹא תִשְׁאֲלִי', אֶת 'לִבִּי בְּמִזְרָח', אֶת 'הֲיֵדְעוּ הַדְּמָעוֹת', אֶת 'הֲבָא מַבּוּל' וְעוֹד מֵאוֹת שִׁירִים נִפְלָאִים! הָאִישׁ שֶׁיָּדַע אֶת אָמָּנוּת הַמִּלָּה, שֶׁטָּעַן אֶת עוֹלָמוֹת הָרֶגֶשׁ הַכְּמוּסִים אֶל תּוֹךְ תּוֹכָהּ שֶׁל הַמִּלָּה הַכְּתוּבָה...״
 
״מִי?!״ שָׁאַלְתִּי. לֹא הֵבַנְתִּי מִלָּה מִדְּבָרָיו הַמְשֻׁנִּים שֶׁל הַזָּקֵן הַזָּר, אַף עַל פִּי שֶׁבְּעֵינָיו דַּוְקָא הָיָה בָּרוּר שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים בְּדִיּוּק עַל מָה וְעַל מִי הוּא מְדַבֵּר.
 
 
 
״רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי! נוּ, אַתֶּם בְּוַדַּאי מַכִּירִים אוֹתוֹ, לֹא? הֲרֵי יֵשׁ רַבִּים הַסְּבוּרִים שֶׁקִּבְרוֹ נִמְצָא כָּאן, בִּכְפַר כָּאבּוּל״.
 
״כְּפַר כָּאבּוּל??״ שָׁאֲלָה יָעֵל, ״מַה זֶּה כְּפַר כָּאבּוּל? פֹּה זֶה בִּכְלָל כְּפַר רִמּוֹנִים!״
 
״אָה, בֶּאֱמֶת?״ הִתְפַּלֵּא הַזָּקֵן, ״שׁוּב טָעִיתִי בְּדַרְכִּי?״
 
הוּא הִמְתִּין רֶגַע, נִגֵּב אֶת הַזֵּעָה מִמִּצְחוֹ, וְסִפֵּר: ״אֲנִי חוֹקֵר כְּבָר שָׁנִים אֶת חִידַת חַיָּיו וּמוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי. אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לַחְקֹר גַּם אֶת הַמָּקוֹם שֶׁנֶּחְשָׁב כְּקֶבֶר שֶׁלּוֹ, כָּאן, בִּכְפַר כָּאבּוּל. אֲבָל בְּעֶצֶם, אִם אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁזֶּה לֹא כָּאן...״ הָאִישׁ שָׁתַק לְרֶגַע, שִׁפְשֵׁף אֶת סַנְטֵרוֹ בְּיָדוֹ, וְאָז הוֹסִיף: ״אָז אוּלַי בְּעֶצֶם אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיפֹה זֶה כָּאבּוּל? זֶה חַיָּב לִהְיוֹת אֵיפֹה שֶׁהוּא בַּסְּבִיבָה״.
 
עַכְשָׁו נִזְכַּרְתִּי שֶׁבֶּאֱמֶת רָאִיתִי פַּעַם אֵיזֶה שֶׁלֶט בַּדְּרָכִים, שֶׁהִפְנָה לְמָקוֹם הַנִּקְרָא: ״כָּאבּוּל״, אֲבָל מַמָּשׁ לֹא הִצְלַחְתִּי לְהִזָּכֵר אֵיפֹה זֶה הָיָה.
 
״אַתֶּם הֲרֵי בְּנֵי הָאֵזוֹר״, הִמְשִׁיךְ הַזָּר, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא מְנַסֶּה לִדְחֹף בְּכֹחַ אֶת הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ לַתִּיק הַמִּתְפּוֹצֵץ, וְיָעֵל מְנַסָּה לַעֲזֹר לוֹ, ״אֵין סָפֵק שֶׁאַתֶּם מַכִּירִים אֶת תּוֹלְדוֹת הָאֵזוֹר הַמְיֻחָד הַזֶּה! הֲרֵי לֹא רָחוֹק מִכָּאן הָיְתָה אוּשָׁא הָעַתִּיקָה! שְׁפַרְעָם הַמַּעֲטִירָה! בֵּית שְׁעָרִים! כָּאבּוּל! רֶטֶט שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת מַפְעִים אֶת רוּחִי בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מַגִּיעַ לָאֵזוֹר לְרֶגֶל מֶחְקָרַי. בְּוַדַּאי אַתֶּם יוֹדְעִים!״
 
יָעֵל הִסְתַּכְּלָה עָלַי וַאֲנִי עָלֶיהָ. הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁיָּדַעְנוּ הוּא שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מְבִינִים כְּלוּם מִדְּבָרָיו שֶׁל הָאָדוֹן הַזֶּה. מְעַנְיֵן מִי הוּא? וּמַה הִיא אוּשָׁא שֶׁהִזְכִּיר בִּדְבָרָיו? גַּם מַר אַהֲרוֹנִי הַסַּפְרָן הִזְכִּיר אוֹתָהּ כַּמָּה פְּעָמִים בֶּעָבָר בְּאֹפֶן מִסְתּוֹרִי וּמִבְּלִי לְהַסְבִּיר אֶת דְּבָרָיו!
 
״מַר אַהֲרוֹנִי!״ אָמְרָה פִּתְאֹם יָעֵל, ״כֵּן! מַר אַהֲרוֹנִי הוּא הָאִישׁ שֶׁיּוּכַל לַעֲזֹר לְךָ! זֶה הַסַּפְרָן שֶׁל הַכְּפָר שֶׁלָּנוּ, וְהוּא אִישׁ חָכָם הַבָּקִי בִּתְחוּמִים רַבִּים, הוּא בְּוַדַּאי יֵדַע לְהַדְרִיךְ אוֹתְךָ אֵיךְ לְהַגִּיעַ לַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה״.
 
״יְקוּתִיאֵל אַהֲרוֹנִי?״ פָּנָיו שֶׁל הַזָּקֵן אוֹרוּ לְהַפְתָּעָתִי הָרַבָּה, ״חֲבֵרִי הַוָּתִיק! הוֹ, כֵּן, בְּוַדַּאי אֶשְׂמַח לְדַבֵּר אִתּוֹ. וַהֲרֵי יֵשׁ לוֹ הַסִּפְרִיָּה הַמְפֻרְסֶמֶת הַזֹּאת שֶׁלּוֹ!״
 
נִדְהַמְתִּי. הַאִם גַּם הָאָדוֹן הַמּוּזָר הַזֶּה מַכִּיר אֶת פִּלְאֵי הַסִּפְרִיָּה? אֵילוּ עוֹד טִפּוּסִים יוֹצְאֵי דֹפֶן נִמְצָא שָׁם? וְהַאִם יֵשׁ עוֹד הַפְתָּעוֹת שֶׁמְּצַפּוֹת לָנוּ בַּסִּפְרִיָּה הַזֹּאת?
הרפתקאות ספריית רימונים 3 - אל הכוזרי יקהת רוזן
פֶּרֶק א 
הַזָּקֵן הַמּוּזָר
 
 
צִיּוֹן צִיּוֹן צִיּוֹן. אֲנִי נִזְכָּר בַּמַּעֲבָר הַמִּסְתּוֹרִי. 
אִישׁ זָקֵן שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הוּא נִמְצָא. 
אֵיפֹה זֶה כָּאבּוּל?
 
 
 
״צִיּוֹן צִיּוֹן צִיּוֹן הֲלוֹא תִשְׁאֲלִי, הֲלוֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ״, שָׁרָה תָּמָר אֲחוֹתִי בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת. הִיא נִכְנְסָה הַבַּיְתָה מֵהַגַּן, זָרְקָה אֶת הַתִּיק בַּפִּנָּה, וְהִסְתּוֹבְבָה לָהּ בְּרַחֲבֵי הַבַּיִת, כְּשֶׁהִיא חוֹזֶרֶת שׁוּב וָשׁוּב עַל הַמִּלִּים הַמֻּכָּרוֹת.
 
יָעֵל יָשְׁבָה עַל הַסַּפָּה וְקָרְאָה סֵפֶר.
 
״תַּגִּידִי, יָעֵל״, דְּפִיקָה קַלָּה עַל הַכָּתֵף שֶׁל אֲחוֹתִי עָזְרָה לִי לִמְשֹׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּהּ, ״אַתְּ זוֹכֶרֶת אֶת הַמַּעֲבָר הַמּוּזָר הַזֶּה שֶׁרָאִינוּ מֵאֲחוֹרֵי הָאָרוֹן בַּסִּפְרִיָּה?״
 
יָעֵל הֵרִימָה אֶת עֵינֶיהָ מֵהַסֵּפֶר, הִסְתַּכְּלָה עָלַי, וְאָמְרָה בְּקוֹל מְהֻרְהָר: ״הָרֶוָח שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הָאָרוֹן? זֶה שֶׁמַּר אַהֲרוֹנִי לֹא רָצָה שֶׁנִּתְבּוֹנֵן בּוֹ יוֹתֵר מִדַּי?״
 
״אַי אַי אַי אַי צִיּוֹן!״, צָרְחָה תָּמָר וְדָפְקָה עַל הַשֻּׁלְחָן לְפִי הַקֶּצֶב.
 
״בְּדִיּוּק!״ אָמַרְתִּי בְּקוֹל רָם, כְּדֵי שֶׁיָּעֵל תַּצְלִיחַ לִשְׁמֹעַ אוֹתִי, ״וְאַתְּ זוֹכֶרֶת אֵיךְ מַר אַהֲרוֹנִי הֵעִיף אוֹתָנוּ מֵהַסִּפְרִיָּה, כְּשֶׁרַק הֵעַזְנוּ לְהִסְתַּכֵּל עַל הַמַּעֲבָר הַזֶּה?״
 
״אֲהָהּ...״ מִלְמְלָה יָעֵל, ״נוּ, אָז מַה נִּזְכַּרְתָּ בּוֹ עַכְשָׁו?״
 
״אַי אַי אַי אַי צִיּוֹן״.
 
״אָז זֶהוּ! הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנָּבִין כְּבָר מַה הוּא מַחְבִּיא שָׁם! וְלָמָּה הוּא לֹא רוֹצֶה שֶׁנִּסְתַּכֵּל עַל הַחֹר הַזֶּה? וּמַה כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת מֵאֲחוֹרֵי הָאָרוֹן?״
 
 
 
***
 
 
 
הָאֱמֶת שֶׁהִתְחַלְתִּי יָשָׁר מֵהָאֶמְצַע, וְאוּלַי יֵשׁ יְלָדִים שֶׁעוֹד לֹא קָרְאוּ אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה, אָז כְּדַאי שֶׁאֶעֱצֹר לְרֶגַע כְּדֵי לְהַכְנִיס גַּם אוֹתָם לָעִנְיָנִים...
 
שְׁמִי אוּרִי. אֲנִי בֶּן תֵּשַׁע, וַאֲנִי גָּר בְּמוֹשַׁב כְּפַר רִמּוֹנִים עִם אֲחוֹתִי יָעֵל בַּת הָאַחַת עֶשְׂרֵה וּשְׁאָר הַמִּשְׁפָּחָה. בְּמֶרְכַּז הַמּוֹשָׁב שֶׁלָּנוּ עוֹמֶדֶת סִפְרִיָּה גְּדוֹלָה וּמוּזָרָה, שֶׁרַק אֲנָשִׁים בּוֹדְדִים נִכְנָסִים אֵלֶיהָ וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ. יוֹם אֶחָד גִּלִּינוּ, יָעֵל וַאֲנִי, שֶׁהַסִּפְרִיָּה הַזֹּאת הִיא סִפְרִיַּת קֶסֶם, שֶׁמְּסֻגֶּלֶת לְהַעֲבִיר אֶת הַקּוֹרֵא בְּדֶרֶךְ כָּלְשֶׁהִי אֶל הַמְחַבְּרִים שֶׁל הַסְּפָרִים, שֶׁחָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, אוֹ אֶל מְאֹרָעוֹת שֶׁמְּתֹאָרִים בָּהֶם. בִּזְכוּת הַקֶּסֶם שֶׁל הַסִּפְרִיָּה כְּבָר הִסְפַּקְנוּ לִפְגֹּשׁ אֶת הָרַב שָׁאוּל יִשְׂרְאֵלִי וְגַם אֶת הָרַבָּנִית בְּרָכָה וְהָרַב יוֹסֵף קַאפַּח. לַקֶּסֶם שֶׁמַּפְעִיל אֶת הַסִּפְרִיָּה יֵשׁ הַרְבֵּה כְּלָלִים, וְהַרְבֵּה סוֹדוֹת מִתְחַבְּאִים בֵּין טוּרֵי הַסְּפָרִים שֶׁלָּהּ. הִיא מָקוֹם חָשׁוּךְ, מֻזְנָח וּמִסְתּוֹרִי, וּמִסְתּוֹבְבִים בָּהּ כָּל מִינֵי ״טִפּוּסִים״ שֶׁאַתֶּם לֹא רְגִילִים לִפְגֹּשׁ בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר.
 
וְעוֹד מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב, יֵשׁ רַק כַּמָּה אֲנָשִׁים מְעַטִּים הַמַּכִּירִים אֶת הַסּוֹד שֶׁל סִפְרִיַּת כְּפַר רִמּוֹנִים. הַסַּפְרָן, מַר אַהֲרוֹנִי, הִדְגִּישׁ לָנוּ שֶׁאָסוּר לְסַפֵּר עָלֶיהָ לְאַף אֶחָד. אָז אֲנִי מַמָּשׁ מְבַקֵּשׁ מִכֶּם שֶׁלֹּא תְגַלּוּ עַל הַסִּפְרִיָּה הַזֹּאת לַאֲחֵרִים! הַסּוֹד חַיָּב לְהִשָּׁאֵר רַק בֵּינֵינוּ...
 
לִפְנֵי זְמַן מָה יָעֵל וַאֲנִי גִּלִּינוּ מִרְוָח צַר מֵאֲחוֹרֵי הָאָרוֹן הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַסִּפְרִיָּה. הוּא הָיָה קָטָן וְצַר מִכְּדֵי לַעֲבֹר בּוֹ בְּנוֹחוּת, וְגַם לֹא הוֹבִיל לְשׁוּם מָקוֹם, אֲבָל בְּכָל זֹאת נִרְאוּ בּוֹ לֹא מְעַט עֲקֵבוֹת וְסִימָנֵי דְרִיכָה בָּאָבָק שֶׁבַּמָּקוֹם. זֶה הָיָה מוּזָר, אֲבָל עוֹד לֹא הִסְפַּקְנוּ לַחְקֹר אֶת הַמָּקוֹם בִּרְצִינוּת. וְאַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁהַחֲקִירָה הַזֹּאת הִיא דָּבָר פָּשׁוּט. הַסַּפְרָן מַמָּשׁ לֹא רוֹצֶה שֶׁנִּסְתּוֹבֵב בָּאֵזוֹר הַזֶּה שֶׁל הַסִּפְרִיָּה, וְאִם אָנוּ רַק מִתְקָרְבִים לְשָׁם הוּא מְגָרֵשׁ אוֹתָנוּ מִיָּד. יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה חֲזָקָה שֶׁלַּמִּרְוָח הַזֶּה יֵשׁ קֶשֶׁר כָּלְשֶׁהוּ לַסּוֹדוֹת שֶׁל הַסִּפְרִיָּה, אֲבָל אֵיזֶה קֶשֶׁר? אֶת זֶה עוֹד לֹא גִּלִּינוּ...
 
 
 
***
 
 
 
מִסִּבּוֹת שׁוֹנוֹת הִתְעַכַּבְנוּ עוֹד קְצָת, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יָצָאנוּ יָעֵל וַאֲנִי מֵהַבַּיִת בִּשְׁעַת עֶרֶב מֻקְדֶּמֶת, כְּשֶׁשִּׁירַת ״צִיּוֹן צִיּוֹן״ מַמְשִׁיכָה לְלַוּוֹת אוֹתָנוּ לְאֹרֶךְ כָּל הָרְחוֹב...
 
בְּדִיּוּק כְּשֶׁפָּנִינוּ יָמִינָה לְכִוּוּן הַסִּפְרִיָּה, עָצַרְתִּי בְּבַת אַחַת וּמָשַׁכְתִּי אֶת יָעֵל בְּיָדָהּ, שֶׁתַּעֲצֹר גַּם הִיא.
 
מוּלֵנוּ צָעַד אָדָם מְבֻגָּר, כִּמְעַט זָקֵן, שֶׁלֹּא הָיָה מֻכָּר לָנוּ מֵהַמּוֹשָׁב. שְׂעָרוֹ הַלָּבָן כַּשֶּׁלֶג הָיָה פָּרוּעַ. מִשְׁקָפַיִם עֲקֻמִּים גָּלְשׁוּ עַל קְצֵה אַפּוֹ, וּמַרְאֵהוּ הַכְּלָלִי הָיָה מְפֻזָּר מְאֹד. הוּא הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ תִּיק קָטָן, שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּלְטוּ סְפָרִים וּקְלָסֶרִים, וְהִתְבּוֹנֵן בְּעַצְבָּנוּת לְכָל הַצְּדָדִים.
 
הָאִישׁ מִהֵר בְּדַרְכּוֹ, אַךְ לְפֶתַע נִתְקַל בְּעַמּוּד חַשְׁמַל, וְהַתִּיק נָפַל מִיָּדוֹ. הַמִּדְרָכָה הִתְכַּסְּתָה בִּקְלָסֶרִים, דַּפִּים מְקֻמָּטִים, עֵטִים, עֲטִיפוֹת שׁוֹקוֹלָדִים וּשְׁלַל חֲפָצִים מְשֻׁנִּים. הוּא מִלְמֵל ״סְלִיחָה״ לְעֵבֶר הָעַמּוּד, הִתְכּוֹפֵף לֶאֱסֹף אֶת חֲפָצָיו בִּמְהִירוּת, וּמִיָּד פָּנָה לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה, בְּלִי לָשִׂים לֵב שֶׁהָיָה זֶה רַק עַמּוּד חַשְׁמַל!
 
״הוֹ, שָׁלוֹם יְלָדִים!״ פָּנָה אֵלֵינוּ הָאִישׁ הַמּוּזָר בְּפִתְאוֹמִיּוּת.
 
״שָׁלוֹם, אֲדֹנִי״, הֵשִׁיבָה יָעֵל בְּנִימוּס.
 
״אַתֶּם מִכָּאן?״ שָׁאַל, וְהִמְשִׁיךְ מִיָּד בְּלִי לְחַכּוֹת לִתְשׁוּבָה, ״אָז בְּוַדַּאי אַתֶּם מַכִּירִים אֶת רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי!״
 
״הָרַב שֶׁל הַמּוֹשָׁב הוּא הָרַב יִצְחָק שֶׁמֶשׁ, וְלֹא יְהוּדָה מַשֶּׁהוּ״, עָנִיתִי.
 
״לֹא, לֹא, לֹא. לֹא הָרַב שֶׁל הַמּוֹשָׁב״, הֵנִיף הַזָּקֵן אֶת יָדוֹ בְּבִטּוּל, ״רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי! גְּדוֹל מְשׁוֹרְרֵי סְפָרַד, מִי שֶׁחִבֵּר אֶת 'צִיּוֹן הֲלוֹא תִשְׁאֲלִי', אֶת 'לִבִּי בְּמִזְרָח', אֶת 'הֲיֵדְעוּ הַדְּמָעוֹת', אֶת 'הֲבָא מַבּוּל' וְעוֹד מֵאוֹת שִׁירִים נִפְלָאִים! הָאִישׁ שֶׁיָּדַע אֶת אָמָּנוּת הַמִּלָּה, שֶׁטָּעַן אֶת עוֹלָמוֹת הָרֶגֶשׁ הַכְּמוּסִים אֶל תּוֹךְ תּוֹכָהּ שֶׁל הַמִּלָּה הַכְּתוּבָה...״
 
״מִי?!״ שָׁאַלְתִּי. לֹא הֵבַנְתִּי מִלָּה מִדְּבָרָיו הַמְשֻׁנִּים שֶׁל הַזָּקֵן הַזָּר, אַף עַל פִּי שֶׁבְּעֵינָיו דַּוְקָא הָיָה בָּרוּר שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים בְּדִיּוּק עַל מָה וְעַל מִי הוּא מְדַבֵּר.
 
 
 
״רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי! נוּ, אַתֶּם בְּוַדַּאי מַכִּירִים אוֹתוֹ, לֹא? הֲרֵי יֵשׁ רַבִּים הַסְּבוּרִים שֶׁקִּבְרוֹ נִמְצָא כָּאן, בִּכְפַר כָּאבּוּל״.
 
״כְּפַר כָּאבּוּל??״ שָׁאֲלָה יָעֵל, ״מַה זֶּה כְּפַר כָּאבּוּל? פֹּה זֶה בִּכְלָל כְּפַר רִמּוֹנִים!״
 
״אָה, בֶּאֱמֶת?״ הִתְפַּלֵּא הַזָּקֵן, ״שׁוּב טָעִיתִי בְּדַרְכִּי?״
 
הוּא הִמְתִּין רֶגַע, נִגֵּב אֶת הַזֵּעָה מִמִּצְחוֹ, וְסִפֵּר: ״אֲנִי חוֹקֵר כְּבָר שָׁנִים אֶת חִידַת חַיָּיו וּמוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי. אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לַחְקֹר גַּם אֶת הַמָּקוֹם שֶׁנֶּחְשָׁב כְּקֶבֶר שֶׁלּוֹ, כָּאן, בִּכְפַר כָּאבּוּל. אֲבָל בְּעֶצֶם, אִם אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁזֶּה לֹא כָּאן...״ הָאִישׁ שָׁתַק לְרֶגַע, שִׁפְשֵׁף אֶת סַנְטֵרוֹ בְּיָדוֹ, וְאָז הוֹסִיף: ״אָז אוּלַי בְּעֶצֶם אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיפֹה זֶה כָּאבּוּל? זֶה חַיָּב לִהְיוֹת אֵיפֹה שֶׁהוּא בַּסְּבִיבָה״.
 
עַכְשָׁו נִזְכַּרְתִּי שֶׁבֶּאֱמֶת רָאִיתִי פַּעַם אֵיזֶה שֶׁלֶט בַּדְּרָכִים, שֶׁהִפְנָה לְמָקוֹם הַנִּקְרָא: ״כָּאבּוּל״, אֲבָל מַמָּשׁ לֹא הִצְלַחְתִּי לְהִזָּכֵר אֵיפֹה זֶה הָיָה.
 
״אַתֶּם הֲרֵי בְּנֵי הָאֵזוֹר״, הִמְשִׁיךְ הַזָּר, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא מְנַסֶּה לִדְחֹף בְּכֹחַ אֶת הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ לַתִּיק הַמִּתְפּוֹצֵץ, וְיָעֵל מְנַסָּה לַעֲזֹר לוֹ, ״אֵין סָפֵק שֶׁאַתֶּם מַכִּירִים אֶת תּוֹלְדוֹת הָאֵזוֹר הַמְיֻחָד הַזֶּה! הֲרֵי לֹא רָחוֹק מִכָּאן הָיְתָה אוּשָׁא הָעַתִּיקָה! שְׁפַרְעָם הַמַּעֲטִירָה! בֵּית שְׁעָרִים! כָּאבּוּל! רֶטֶט שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת מַפְעִים אֶת רוּחִי בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מַגִּיעַ לָאֵזוֹר לְרֶגֶל מֶחְקָרַי. בְּוַדַּאי אַתֶּם יוֹדְעִים!״
 
יָעֵל הִסְתַּכְּלָה עָלַי וַאֲנִי עָלֶיהָ. הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁיָּדַעְנוּ הוּא שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מְבִינִים כְּלוּם מִדְּבָרָיו שֶׁל הָאָדוֹן הַזֶּה. מְעַנְיֵן מִי הוּא? וּמַה הִיא אוּשָׁא שֶׁהִזְכִּיר בִּדְבָרָיו? גַּם מַר אַהֲרוֹנִי הַסַּפְרָן הִזְכִּיר אוֹתָהּ כַּמָּה פְּעָמִים בֶּעָבָר בְּאֹפֶן מִסְתּוֹרִי וּמִבְּלִי לְהַסְבִּיר אֶת דְּבָרָיו!
 
״מַר אַהֲרוֹנִי!״ אָמְרָה פִּתְאֹם יָעֵל, ״כֵּן! מַר אַהֲרוֹנִי הוּא הָאִישׁ שֶׁיּוּכַל לַעֲזֹר לְךָ! זֶה הַסַּפְרָן שֶׁל הַכְּפָר שֶׁלָּנוּ, וְהוּא אִישׁ חָכָם הַבָּקִי בִּתְחוּמִים רַבִּים, הוּא בְּוַדַּאי יֵדַע לְהַדְרִיךְ אוֹתְךָ אֵיךְ לְהַגִּיעַ לַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה״.
 
״יְקוּתִיאֵל אַהֲרוֹנִי?״ פָּנָיו שֶׁל הַזָּקֵן אוֹרוּ לְהַפְתָּעָתִי הָרַבָּה, ״חֲבֵרִי הַוָּתִיק! הוֹ, כֵּן, בְּוַדַּאי אֶשְׂמַח לְדַבֵּר אִתּוֹ. וַהֲרֵי יֵשׁ לוֹ הַסִּפְרִיָּה הַמְפֻרְסֶמֶת הַזֹּאת שֶׁלּוֹ!״
 
נִדְהַמְתִּי. הַאִם גַּם הָאָדוֹן הַמּוּזָר הַזֶּה מַכִּיר אֶת פִּלְאֵי הַסִּפְרִיָּה? אֵילוּ עוֹד טִפּוּסִים יוֹצְאֵי דֹפֶן נִמְצָא שָׁם? וְהַאִם יֵשׁ עוֹד הַפְתָּעוֹת שֶׁמְּצַפּוֹת לָנוּ בַּסִּפְרִיָּה הַזֹּאת?