מה לצפות כשמצפים לתינוק

פרק 1
לפני שאת נכנסת להריון

אז החלטתם להקים משפחה (או להרחיב את המשפחה הקיימת). מדובר אמנם בצעד ראשון ומרגש, אבל לפני שהזרע פוגש בביצית ויוצר את תינוק חלומותיכם, כדאי לנצל את תקופת קדם העיבור על מנת להתכונן לקראת הריון - ותינוק - בריאים ככל האפשר. הצעדים שמפורטים בפרק זה יעזרו לך (ולאב לעתיד) להיכנס לכושר שיא מבחינת ייצור תינוקות. הם יסייעו לך לעלות על סוס העיבור ויובילו אותך לנקודת הזינוק של ההריון כשאת מוכנה ומזומנה לקראת העתיד לבוא.
אם את לא נכנסת מיד להריון, הירגעי והמשיכי לנסות (ואל תשכחי ליהנות בשעה שאת מנסה!). אם את כבר בהריון ולא הספקת לעקוב אחר ההוראות האלה לפני שהתעברת - אל דאגה. העיבור נוטה לעתים להתגנב בדלת האחורית, כשהוא מבטל לחלוטין את תקופת קדם העיבור והופך את הטיפים שלהלן לחסרי תועלת. אם בדיקת ההריון כבר בישרה לך את החדשות הטובות, פשוט התחילי לקרוא בפרק 2 והפיקי את המיטב מכל יום של הריון שעומד לפנייך.

קדם עיבור: שיעורי בית לאמהות

מוכנה להעלות את הנוסע הקטן והמתוק אל ספינת האם? להלן כמה פעולות שכדאי לנקוט כדי לוודא שהספינה הזאת מוכנה להפליג לים הפתוח.

בדיקה כללית. את לא צריכה עדיין לבחור רופא למעקב הריון (אם כי זה זמן מצוין לעשות זאת), אבל כדאי לגשת לרופא הנשים הקבוע שלך או לרופא המשפחה לבדיקה יסודית. בדיקה מקיפה שכזאת תאתר כל בעיה רפואית שיש לטפל בה מראש או שיהיה צורך לנטר במהלך ההריון. חוץ מזה, הרופא שלך יוכל להדריך אותך לגבי התרופות שאת לוקחת ולומר לך אילו מהן אסורות בתכלית במהלך ההריון (או לפניו). הוא גם יוודא שאת מחוסנת כראוי וישוחח איתך על משקל, תזונה, שתיית אלכוהול ושאר הרגלי סגנון חיים הקשורים לתקופת קדם העיבור.

בחירת רופא. קל יותר להתחיל כבר עכשיו לחפש רופא למעקב הריון, כשמונה ההריון עדיין לא רץ, מאשר רגע לפני שעלייך לעבור את הבדיקה הקדם לידתית. אם את מתכוונת להמשיך להיות בטיפולו של רופא הנשים הקבוע שלך, אז יש לך יתרון התחלתי. בכל מקרה אחר, שאלי את הסובבים אותך, ערכי בירורים ובחרי בנחת את הרופא המתאים לך (ראי להלן טיפים בנוגע לבחירת הרופא). אחר כך קבעי תור לשיחה ולבדיקת קדם הריון.

בדיקת שיניים. הביקור אצל רופא השיניים לפני שאת נכנסת להריון חשוב כמעט כמו הביקור אצל רופא הנשים או אצל רופא המשפחה. מאחר שההריון העתידי עשוי להשפיע על הפה שלך - והפה שלך מצידו עשוי להשפיע על ההריון העתידי. הורמוני הריון עלולים להחמיר בעיות בשיניים ובחניכיים, ולעשות שמות בפה שלא מטופל כראוי מלכתחילה. יתרה מזאת, מחקרים מראים שמחלות חניכיים עשויות להיות קשורות לאי אלו סיבוכי הריון. אז לפני שאת מתחילה בתהליך, ודאי שהשיניים והחניכיים שלך במצב נאות. אל תשכחי גם לבצע עתה כל פעולה נחוצה כמו צילומי רנטגן, סתימות או ניתוחים דנטליים, על מנת שלא תצטרכי לעשות אותם במהלך ההריון.

בדיקה של אילן היוחסין. בדקי את ההיסטוריה הרפואית של שני הצדדים באילן היוחסין של התינוק העתידי (שלך ושל בן זוגך). זה חשוב במיוחד לגלות אם יש היסטוריה של בעיות רפואיות או ליקויים גנטיים או כרומוזומליים, דוגמת תסמונת דאון, טיי זקס, אנמיה חרמשית, תלסמיה, המופיליה, סיסטיק פיברוזיס, דיסטרופיית שרירים, דיסאוטונומיה משפחתית, תסמונת האיקס השביר ועוד.

היסטוריה של הריונות. אם היה לך הריון קודם עם סיבוכים כלשהם, או הריון שהסתיים בלידה מוקדמת או בהפלה מאוחרת, או אם סבלת בעבר מהפלות מרובות, דברי עם הרופא שלך על האמצעים שיש לנקוט כדי למנוע את הישנות המקרים הללו.

בדיקות גנטיות. שאלי את הרופא בנוגע לבדיקות הגנטיות הנפוצות הקשורות למוצא האתני שלך ושל בן זוגך: טיי זקס אם אחד מכם הוא אשכנזי, אנמיה חרמשית אם המוצא הוא מאפריקה, תלסמיה אם אחד מכם ממוצא יווני, איטלקי או מדרום-מזרח אסיה, וכיוצא באלה. קשיים בהריונות קודמים (כגון שתי הפלות או יותר, לידת ולד מת, תקופה ארוכה של חוסר פוריות או ילד עם מום מולד), או נישואים לבן דוד או לקרוב משפחה אחר מחייבים גם הם התייעצות עם גנטיקאי.

בדיקות דם. בשעה שאת ניגשת לכל הרופאים ובודקת את ההיסטוריה המשפחתית שלך ושל בן זוגך, בקשי לקבל כבר עכשיו הפניה לבדיקות דם שכל אשה בהריון אמורה לעשות:
• סוג דם.
• המוגלובין או המטוקריט - כדי לבדוק אנמיה.
• גורם רזוס (Rh).
• נוגדני אדמת - כדי לבדוק אם את מחוסנת.
• נוגדני אבעבועות רוח - כדי לבדוק אם את מחוסנת.
• שחפת - אם את חיה באזור שבו המחלה שכיחה.
• צהבת נגיפית מסוג B (הפטיטיס B) - אם את בקטגוריה בסיכון גבוה.
• נגיף ציטומגלווירוס (CMV) - כדי לקבוע אם את מחוסנת או לא. אם אובחנת עם CMV, לרוב מומלץ לחכות שישה חודשים לפני שמנסים להרות.
• נוגדני טוקסופלסמה - במקרה שיש לך חתול שיוצא החוצה לצוד ציד; או במקרה שאת אוכלת בשר נא.
• תפקוד בלוטת התריס - תפקודה של בלוטת התריס עשוי להשפיע על ההריון. לכן, אם יש לך או היו לך בעבר בעיות בבלוטת התריס, אם יש לך היסטוריה משפחתית של מחלות בבלוטת התריס, או במקרה שיש לך תסמינים של בעיה בבלוטה, מדובר בבדיקה חשובה מאוד.

בדיקות נוספות
• בדיקת שתן כללית ותרבית.
• בדיקת משטח צוואר הרחם PAP.
• מחלות מין - כל אשה בהריון נבדקת לגבי מחלות מין כעניין שבשגרה, כולל עגבת, זיבה, קלמידיה, הרפס, וירוס הפפילומה האנושי (HPV) ואיידס (HIV). עדיף להיבדק לגבי המחלות הללו עוד לפני העיבור (ובמקרה של וירוס הפפילומה האנושי לקבל חיסון). גם אם את משוכנעת שאין כל סיכוי שאת לוקה במחלת מין כלשהי, בקשי להיבדק, רק ליתר ביטחון.

קבלי טיפול. אם בדיקה כלשהי תגלה מצב המצריך טיפול, דאגי לטפל בבעיה עוד לפני שאת מתעברת. כדאי לך גם לשקול לבצע ניתוחים אלקטיביים פשוטים ולטפל בכל עניין רפואי שדחית עד היום, בין אם הוא קל או רציני. זה גם הזמן לטפל בכל בעיה גינקולוגית שעשויה להפריע לפוריות או להריון, כולל:
• פוליפים ברחם, שרירנים, ציסטות, או גידולים שפירים.
• אנדומטריוזיס (כשתאי רירית הרחם מטיילים אל מחוץ לרחם לאזורים שונים בגוף).
• דלקת באגן.
• דלקות חוזרות בדרכי השתן או זיהומים אחרים כגון דלקות בנרתיק.
• מחלות מין.

עדכני את החיסונים. אם בעשר שנים האחרונות לא קיבלת חיסון דחף נגד טטנוס-דיפטריה, כדאי לקבל אותו עכשיו. אם את יודעת שמעולם לא חלית באדמת ולא חוסנת נגד המחלה, או אם הבדיקות מראות שאת לא מחוסנת, דאגי להתחסן עכשיו נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR), ואז המתיני חודש לפני שאת מנסה להיכנס להריון. אם הבדיקות מגלות שמעולם לא היו לך אבעבועות רוח, או שאת בסיכון גבוה לחלות בצהבת נגיפית מסוג B (הפטיטיס B), מומלץ להתחסן גם נגד המחלות האלה עוד לפני שאת מתעברת. אם את בת פחות מ-26, כדאי לך לשקול להתחסן נגד וירוס הפפילומה האנושי (HPV), אבל תצטרכי לקבל את כל שלושת החיסונים כסדרה לפני העיבור, כך שעלייך לתכנן את ההריון העתידי בהתאם.
בארץ ניתן להשיג זריקות חיסון ל-HPV של שתי חברות: התכשיר Gardasil של חברת Merck והתכשיר Cervarix של חברת Glaxo Smith Kline. בשני התכשירים צריך שלוש זריקות.
לוח הזמנים בתכשיר של מרק הוא: הזריקה השנייה חודשיים לאחר הראשונה, והשלישית 6 חודשים לאחר הראשונה.
לוח הזמנים בתכשיר של גלקסו סמיט קליין הוא: הזריקה השנייה חודש אחד לאחר הראשונה. והשלישית 6 חודשים לאחר הראשונה.

טפלי במחלות כרוניות. אם יש לך סוכרת, אסטמה, מחלת לב, אפילפסיה או כל מחלה כרונית אחרת, עלייך לוודא שהרופא מאשר לך להיכנס להריון וכי המחלה שלך מטופלת ונמצאת בשליטה לפני שאת מתעברת. עלייך להתחיל לטפל בעצמך בצורה המיטבית (אם אינך עושה זאת כבר). אם הייתה לך פנילקטונוריה (PKU), עלייך להתחיל מיד בדיאטה חמורה ללא פניל אלנין. פנילאלנין היא חומצת אמינו הכלולה כמרכיב בחלבונים רבים. לפיכך בדיאטה דלת פנילאלנין יש לצמצם ככל האפשר את כמות החלבון שצורכים. מזונות עתירי חלבון הם: בשר, עוף, דגים, חלב ומוצריו, טופו וקטניות. כמו כן יש להימנע לחלוטין מהממתיק המלאכותי אספרטם (Aspartame) שפנילאלנין הוא אחד ממרכיביו.
אם את נזקקת לזריקות נגד אלרגיה, טפלי בעניין עכשיו. (אם תתחילי עכשיו בטיפול נגד הרגישויות שבהן את לוקה, סביר להניח שתוכלי להמשיך בו לאחר העיבור.) בנוסף, מאחר שדיכאון עלול להפריע לעיבור - ולהריון שמח ובריא - יש לטפל גם בו לפני שאת נכנסת להרפתקה הגדולה.

התכונני להיפטר מאמצעי המניעה. זרקי את חפיסת הקונדומים האחרונה והשליכי את הדיאפרגמה שלך (בכל מקרה אחרי ההריון יצטרכו להתאים לך אחת חדשה). אם את משתמשת בגלולות למניעת הריון, בטבעת נרתיקית או במדבקה, שוחחי עם רופא הנשים על האסטרטגיה הטובה ביותר שכדאי לנקוט. חלק מן הרופאים ממליצים, אם אפשר, לא לנסות להיכנס להריון במשך כמה חודשים לאחר שמפסיקים להשתמש באמצעי מניעה הורמונליים, על מנת לאפשר למערכת הרבייה שלך לעבור לפחות שני מחזורים טבעיים (השתמשו בקונדומים בזמן ההמתנה). אחרים אומרים שזה בסדר להתחיל לנסות ברגע שאתם רוצים. היי מודעת, על כל פנים, לכך שעשוי לקחת למחזור שלך כמה חודשים ואפילו יותר לחזור למצב נורמלי ולכן ייתכן שבזמן הזה עדיין לא תבייצי.
אם את משתמשת בהתקן תוך רחמי, דאגי להוציא אותו לפני שאת מנסה להיכנס להריון. כמו כן, אם את מקבלת זריקות דפו-פרוורה למניעת הריון, המתיני שלושה עד שישה חודשים לאחר שאת מפסיקה לפני שאת מנסה להתעבר (נשים רבות אינן פוריות במשך עשרה חודשים בממוצע לאחר הפסקת הזריקות, אז תכנני בהתאם).

שפרי את התזונה. את אמנם לא אוכלת עדיין בשביל שניים, אבל לעולם לא מוקדם מדי להתחיל לאכול כראוי למען התינוק שאת מתכננת להביא לעולם. הכי חשוב הוא לדאוג לקחת חומצה פולית. לא רק שעושה רושם שכמות נאותה של חומצה פולית משפרת את הפוריות, אלא שמחקרים גם מראים שאשה שצורכת את הוויטמין הזה באופן מספק לפני העיבור ובשלבים המוקדמים של ההריון מקטינה באופן משמעותי את הסיכון לפגמים בתעלה העצבית (דוגמת שדרה שסועה) וללידה מוקדמת. חומצה פולית נמצאת באופן טבעי בדגנים מלאים ובירקות ירוקים עליים, ועל פי חוק מוסיפים אותה לרוב הדגנים המעובדים. אבל מומלץ גם לקחת תוסף המכיל לפחות 400 מיקרו גרם של חומצה פולית החל מ-3 חודשים לפני ההריון.
רצוי גם שתפסיקי לאכול מזון זבל ומזונות בעלי אחוזי שומן גבוהים, ותתחילי לצרוך יותר דגנים מלאים, ירקות ומוצרי חלב בעלי אחוזי שומן נמוכים (חשוב לחיזוק העצמות). את יכולה להשתמש בדיאטת ההריון (פרק 5) בתור בסיס טוב לתוכנית תזונתית מאוזנת, אבל לפני שאת מתעברת תזדקקי רק לשתי מנות חלבון, לשלוש מנות סידן וללא יותר משש מנות דגנים מלאים ביום - וחוץ מזה לא תצטרכי להתחיל להוסיף קלוריות (ואם עלייך להוריד קצת במשקל לפני העיבור, ייתכן שתצטרכי לקצץ בחלק מהקלוריות המצוינות).
התחילי לשנות את צריכת הדגים שלך בהתאם לקווים המנחים לאמהות לעתיד בפרק 5, אבל אל תפסיקי לאכול דגים לחלוטין מאחר שהם מהווים מקור נפלא לחומרים מזינים להתפתחותו של התינוק.
חשוב שתדווחי לרופא המטפל במקרה שיש לך הרגלים תזונתיים שלא יהיו בריאים במהלך ההריון (כמו צומות תקופתיים), אם את סובלת או סבלת בעבר מהפרעת אכילה (כגון אנורקסיה נרבוזה או בולימיה), או במקרה שאת בדיאטה מיוחדת (צמחונית, מקרוביוטית, רוא פוד, סוכרתית או כל דיאטה אחרת).

קחי ויטמין שלפני הלידה (פרה-נאטל). גם אם את אוכלת הרבה מזונות עשירים בחומצה פולית, עדין מומלץ שתיקחי תוסף הריון המכיל 400 מיקרוגרם של הוויטמין הזה, (יש מומחים הממליצים לקחת בעת ההריון 600 ואף 800 מיקרוגרם חומצה פולית. לכן כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל ולשמוע מה גישתו) ועדיף להתחיל 3 חודשים לפני שאת מנסה להתעבר. סיבה טובה נוספת להתחיל לקחת תוסף עוד לפני העיבור: מחקרים מראים שנשים שלוקחות תוספת יומית של מולטי ויטמין המכיל ויטמין B6 לפני שהן נכנסות להריון או במהלך השבועות הראשונים של ההריון חוות פחות הקאות ובחילות במהלך ההריון. על התוסף לכלול אבץ, שעשוי לשפר את הפוריות. בכל מקרה, הפסיקי לקחת תוספי מזון אחרים לפני שאת מתעברת, מאחר שעודף של תוספי מזון מסוימים עלול להיות מסוכן.
שמרי על המשקל. משקל עודף או תת משקל קיצוני לא רק מפחית את הסיכוי להיכנס להריון, אלא שאם את כן מתעברת, בעיות משקל עלולות להגדיל את הסיכון לסיבוכי הריון. לכן הוסיפי או הורידי קלוריות בתקופת קדם ההריון לפי מה שנחוץ. אם את מנסה להוריד במשקל, דאגי לעשות זאת לאט ובשום שכל, אפילו אם משמעות הדבר היא לדחות בכמה חודשים את הכניסה להריון. דיאטה קשה או לא מאוזנת (כולל דיאטות חלבונים דלות פחמימות) עלולה להקשות עלייך בהתעברות ואת עלולה להגיע לגירעון תזונתי שאינו הדרך הטובה ביותר מן הסתם להתחיל את ההריון שלך. אם עשית דיאטת כאסח לאחרונה, התחילי לאכול רגיל ותני לגופך כמה חודשים לחזור לאיזון לפני שאת מנסה להיכנס להריון.

היכנסי לכושר, אבל ברגוע. תכנית אימונים טובה יכולה להעלות אותך על המסלול הנכון בדרך להריון הנכסף. בנוסף, היא תגמיש ותחזק את שרירייך כהכנה לקראת המשימות המאתגרות של נשיאת תינוק לעתיד במשך תשעה חודשים ולידתו. תכנית אימונים מתאימה גם תעזור לך להיפטר ממשקל עודף. אבל אל תגזימי בדבר הטוב הזה, כי אימונים מופרזים (במיוחד אם הם מובילים לגוף כחוש במיוחד) עלולים לפגוע בביוץ - ואם את לא מבייצת, את לא יכולה להתעבר. אל תפריזי גם באימוני סיבולת לב-ריאה מאחר שעלייה ממושכת בטמפרטורת הגוף עלולה גם היא להפריע לעיבור. מאותה הסיבה, הימנעי מאמבטיות חמות, מסאונות ומחשיפה ישירה לכריות חימום או לסדינים חשמליים.

בדקי את ארון התרופות שלך. חלק מהתרופות - אם כי בהחלט לא כולן - נחשבות ללא בטוחות לשימוש בזמן ההריון. אם את נוטלת תרופות כלשהן (באופן קבוע או מדי פעם, בין אם אלה תרופות מרשם ובין שלא), התייעצי עם הרופא שלך בנוגע לבטיחות שלהן בשלב הניסיונות להיכנס להריון ובזמן ההריון עצמו. אם עלייך להחליף תרופה קבועה כלשהי שאינה בטוחה באחרת, שהיא כן בטוחה לשימוש, זה הזמן לעשות זאת.
גם צמחי מרפא ושאר תרופות אלטרנטיביות צריכים לעבור ביקורת של רופא. צמחים הם אמנם טבעיים, אבל טבעי אין פירושו אוטומטית בטוח להריון. יתרה מכך, חלק מן הצמחים הנפוצים - כמו אכינצאה, ג'ינקו בילובה, או סנט ג'ון וורט (St. John's Wort), שבעברית צחה נקרא פרע, עלולים להפריע לעיבור. אל תיקחי אף אחד מהמוצרים או מהתוספים הללו ללא אישורו של רופא המצוי בצמחי מרפא ובתרופות אלטרנטיביות ובהשפעות האפשריות שלהם על עיבור ועל הריון.

צמצמי את צריכת הקפאין. אין שום צורך להיפטר לגמרי מהקפה ההפוך (או לעבור לנטול קפאין) אם את מתכננת להיכנס להריון ואפילו לא בשעה שאת כבר בהריון. רוב המומחים סוברים שאין שום בעיה בשתייה של עד שתי כוסות קפה ביום (או כמות שקולה של קפאין במשקאות אחרים). אבל אם את רגילה לשתות יותר מזה, יהיה זה נבון מצידך להתחיל להפחית כמויות. יש מחקרים שקישרו בין צריכת יתר של קפאין לבין פוריות נמוכה.

צמצמי את צריכת האלכוהול. התחילי לחשוב לפני שאת שותה. אף על פי שמשקה אחד ביום לא יזיק לך בשלב ההכנות להריון, צריכה מופרזת של אלכוהול יכולה להפריע לעיבור משום שהיא עלולה לשבש את המחזור החודשי שלך. מעבר לכך, ברגע שאת מנסה בפועל להיכנס להריון, תמיד יש סיכוי שתצליחי - ושתיית אלכוהול בזמן ההריון עצמו בהחלט אינה מומלצת.

הפסיקי לעשן. האם ידעת שעישון לא רק שיכול לפגום בפוריות אלא גם גורם לביציות שלך להזדקן? כן, כן - ביציות של בת 30 מעשנת מתפקדות יותר כמו ביציות של בת 40, מה שמקשה על העיבור ומגדיל את הסיכויים להפלה. להיפטר מן ההרגל הזה עכשיו אינה רק המתנה הכי טובה שתוכלי להעניק לתינוקך לעתיד (לפני ואחרי הלידה), אלא שזה יגדיל גם את סיכוייך להרות בכלל את התינוק הזה.

אמרי לא לסמים לא חוקיים. מריחואנה, קוקאין, קראק, הרואין ועוד סמים אסורים עלולים להיות מסוכנים להריונך. ברמות משתנות הם עלולים למנוע ממך להתעבר, ואז, אם כן תצליחי להיכנס להריון, הם עלולים להזיק לעובר ולהגדיל את הסיכויים להפלה, ללידה מוקדמת וללידת ולד מת. אם את משתמשת בסמים, מדי פעם או באופן קבוע, הפסיקי מיד להשתמש בהם לחלוטין. אם אינך יכולה להפסיק, בקשי עזרה לפני שאת מנסה להיכנס להריון.

הימנעי מחשיפה מיותרת לקרינה. אם את נזקקת לצילום רנטגן מטעמים רפואיים, ודאי שאיברי הרבייה שלך מוגנים (אלא אם הם המטרה) ושאת מקבלת את מינון הקרינה הנמוך ביותר האפשרי. ברגע שאת מתחילה לנסות להתעבר, התייעצי עם רופאך לפני ביצוע הצילום ודווחי לכל טכנאי רנטגן שאת עשויה להיות בהריון ובקשי ממנו לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים.

הימנעי מסיכונים סביבתיים. כימיקלים מסוימים - אם כי ממש לא כולם, ולרוב רק במינונים גדולים מאוד - מסוכנים בפוטנציה לביציות שלך בטרם העיבור, ומאוחר יותר לעובר המתפתח ברחמך. על אף שהסיכון ברוב המקרים הוא מזערי ואפילו רק היפותטי, לכי על בטוח והימנעי מחשיפה מסוכנת בפוטנציה בעבודה. בתחומי עיסוק מסוימים (דוגמת רפואה ורפואת שיניים, אמנות, צילום, תובלה, חקלאות וגינון נוף, עיצוב שיער וקוסמטיקה, ניקוי יבש ועבודות מסוימות במפעלים תעשייתיים) היי זהירה במיוחד. בחלק מן המקרים יהיה נבון לבקש העברה לתפקיד אחר, להחליף עבודה או לנקוט אמצעי זהירות מיוחדים לפני שמתחילים לנסות להיכנס להריון.
מאחר שרמות גבוהות של עופרת בעת העיבור עלולות לגרום לבעיות אצל תינוקך לעתיד, לכי להיבדק אם נחשפת לעופרת במקום העבודה או במקום אחר. הימנעי גם מחשיפה מופרזת לעוד רעלנים בבית.

התארגני מבחינה כלכלית. הבאת תינוק לעולם עשויה להיות לא זולה. אז בדקי מחדש, יחד עם בן זוגך, את התקציב שלכם והתחילי להכין תכנית כלכלית שקולה. כחלק מהתכנית, בדקי איזה מביטוחי הבריאות משלם בעבור טיפולים ובדיקות שלא כלולים בסל הבריאות, בין אם בהריון ובין אם לאחר הלידה. אם הכיסוי לא תקף לפני תאריך מסוים, שקלי לדחות את הכניסה להריון עד לאותו תאריך. אם את מתכוונת לעבור בין פוליסה אחת לשנייה, עשי זאת בטרם תתעברי. כדאי גם שתבדקי אם, ובאיזו מידה, מחריגה פוליסת הביטוח החדשה הריונות קיימים. ואם עדיין אין לך צוואה, זה הזמן לנסח אחת.

בדקי את זכויותייך בעבודה. גלי כל מה שצריך בנוגע לזכויות נשים הרות במקום עבודתך. כדאי אולי שתשקלי עתה למצוא מקום ידידותי להקמת משפחה כדי שלא תצטרכי להגיע לראיון עבודה עם בטן הריונית.

התחילי לעקוב אחרי המחזור שלך. הכירי את המחזור החודשי שלך ולמדי לזהות את סימני הביוץ כדי שתוכלי לתזמן נכון את קיום יחסי המין (ראי להלן "זיהוי הביוץ"). אם תעקבי אחרי מועדי קיום יחסי המין, תוכלי מאוחר יותר להצביע במדויק על מועד ההתעברות, מה שיקל על הערכת מועד הלידה.

תני לזה זמן. זכרי שלאשה רגילה ובריאה בת 25 לוקח בממוצע חצי שנה להתעבר, ואצל נשים מבוגרות יותר זה לוקח יותר זמן. זה עשוי לקחת יותר זמן גם במקרה שבן זוגך מבוגר יותר. כך שאל תילחצי אם את לא נכנסת להריון תכף ומיד, פשוט המשיכי ליהנות בזמן שאת מנסה, ותני לעצמך לפחות חצי שנה לפני שאת מתייעצת עם הרופא שלך ועם מומחה לפוריות, אם זה בכלל נחוץ. אם עברת את גיל 35, ייתכן שכדאי לך להתייעץ עם הרופא שלך כבר אחרי שלושה חודשי ניסיון.

הירגעי. זהו ככל הנראה הצעד החשוב מכולם. ברור שאת נרגשת בעניין הכניסה להריון - וסביר מאוד להניח שאת גם קצת לחוצה מזה. אבל הלחץ עלול למנוע ממך להתעבר. למדי לעשות תרגילי הירגעות ומדיטציה והפחיתי ככל האפשר את המתחים בחיי היומיום.

צריך שניים לטנגו (או לתינוק)

נכון, אתם קרובים יותר מתמיד, עכשיו כשאתם מנסים להביא תינוק לעולם (זה משהו שהמאמצים להולדת תינוק מבטיחים פחות או יותר) - אבל מה בנוגע לאהבה ששוררת ביניכם? בעודכם חותרים לאותו איחוד מושלם (בין זרע לביצית), האם אתם מזניחים את הקשר שלכם?
כאשר הרחבת הזוגיות שלכם הופכת להיות בעדיפות עליונה מבחינתכם, כאשר יחסי המין נעשים פונקציונליים ולאו דווקא מהנים, כאשר העניין הוא פחות בלעשות את זה אלא יותר בלגמור עם זה (וכאשר המשחק המקדים מורכב מלרוץ לחדר האמבטיה ולבדוק את ריר צוואר הרחם), היחסים עשויים לסבול מזה לפעמים. אבל היחסים שלכם ממש לא חייבים להגיע למצב הזה - למען האמת, אתם יכולים לשמור על זוגיות בריאה מתמיד. להישאר מחוברים רגשית בשעה שאתם מנסים להרות:

• צאו לבלות. אמהות שכבר היו שם יאמרו לכן שזה הזמן לצאת מהעיר - או לפחות מהבית. ברגע שיגיע התינוק, הימים (והלילות) שבהם תוכלו פשוט לקום ולצאת יהיו ספורים. (חופשת לידה? יותר נכון, עבודת לידה!) אז צאו לחופשה קטנה שחסכתם בשבילה - או לירח דבש שני (אתם יכולים לקרוא לו ירח התינוק לעתיד). אין לכם זמן לחופשה? נסו לעשות משהו חדש בסופי השבוע - עדיף משהו שלא תוכלו לעשות ברגע שהעיבור יתחיל להגביל את סגנון החיים שלכם (רכיבה על סוסים, או מסע ג'יפים, מישהו?). זקוקים למשהו יותר רגוע בתור זוג? קפצו למוזיאון באחד מסופי השבוע, לכו לסרט חצות (או שניים) בקולנוע, או סתם התרווחו לכם בארוחת ערב ארוכה במסעדה החביבה עליכם (עדיין לא צריך שמרטף).

• החיו את הרומנטיקה. השתנה על מקלון בדיקת הביוץ והלחץ לתפקד (עכשיו!) עלולים לגרום למין להיראות כמו עבודה קשה מדי. אז החזירו את הכיף לחדר השינה. העלו את הטמפרטורה - ולא רק את חום השחר שלך - בעזרת כתונת לילה סקסית, סרט לוהט, צעצוע מין או שניים, סיבוב של סטריפ פוקר (הקאמה סוטרה תהיה הרבה יותר מסובכת לביצוע ברגע שהבטן שלך תתחיל להיתקע באמצע), מיקום חדש (הגישי את עצמך על שולחן האוכל), או השתמשו בטקטיקה חדשה (מרחו רוטב שוקולד חם זה על זה במקום על גלידה). לא מרגישים הרפתקנים במיוחד? תגברו את הרומנטיקה באמצעות טיול לאור הירח, ארוחת ערב לאור נרות והתכרבלות מול הטלוויזיה.

• הישארו מתואמים. חוששת שבן הזוג מתעניין יותר במדדי המניות מאשר בלעזור לך למדוד את חום השחר שלך? יש לך הרגשה שהוא אדיש משהו לנושא הבאת התינוק לעולם? אל תתנפלי עליו. זה שהוא לא בהכרח כפייתי בענייני ביוץ או נמרח כולו בכל פעם שהוא עובר ליד חנות למוצרי תינוקות לא אומר שהוא אינו להוט בדיוק כמוך שתיכנסי כבר להריון. אולי הוא סתם מתנהג כמו בחור (נינוח במקום לחוץ); ייתכן שהוא פשוט שומר את המתח בעניין העיבור לעצמו (כדי לא להלחיץ גם אותך); אולי הוא מתרכז בקטע המעשי של הבאת תינוק לעולם (הוא עובד יותר שעות משום שהוא רוצה לספק את הקן הכי בטוח שאפשר מבחינה כלכלית לתקופת הקינון שלכם). בכל מקרה, עלייך לזכור שהבאת תינוק לעולם היא צעד נועז בשביל שניכם - אבל שאתם נכנסים לזה כצוות. הישארו מתואמים (גם אם אתם משתמשים במילים שונות), ואל תשכחו לתקשר בזמן שאתם מנסים להתרבות. שניכם תרגישו טוב יותר אם תדעו שאתם בתוך זה ביחד - גם אם הגישה שלכם קצת שונה.

מיתוסים שגויים בנוגע לעיבור

בטוח שמעת הרבה סיפורי סבתא ישנים - וסיפורי אינטרנט חדשים - על הדרך הטובה ביותר להיכנס להריון. להלן כמה סיפורי בדים שכדאי להוציא מהמחזור:

מיתוס. קיום יחסי מין מדי יום מוריד את ספירת הזרע ומקשה על העיבור.
עובדה. על אף שפעם האמינו שזה נכון, מחקרים עדכניים יותר מגלים שקיום יחסי מין מדי יום בתקופה שבה את אמורה לבייץ דווקא מעלה במקצת את הסיכוי שתתעברי מאשר לקיים יחסי מין יום כן יום לא. יותר, מסתבר, זה יותר.

מיתוס. הגבר צריך ללכת עם תחתונים לא הדוקים כדי להעלות את פוריות הזרע שלו.
עובדה. המדענים עוד לא החליטו באופן נחרץ בעניין התחתונים הרפויים אל מול התחתונים הצמודים, אבל דומה שרוב המומחים סוברים שלתחתונים של הגבר יש השפעה קטנה מאוד על המירוץ בדרך לתינוק. אף על פי כן, בהחלט ניתן ללמד זכות על הענקת אוויר קריר לנשימה לאשכים.

מיתוס. קיום יחסי מין בתנוחה המיסיונרית היא הדרך הטובה ביותר בשביל הזרע להגיע ליעדו.
עובדה. הפרשת הריר מצוואר הרחם, שנעשית דלילה ואלסטית סביב הזמן שבו את מבייצת, היא החומר המתווך הטוב ביותר בעבור תאי הזרע, כי היא עוזרת לזירעונים לשחות במעלה מסילת הנרתיק, דרך צוואר הרחם, על פני הרחם ובמעלה החצוצרות אל הביצית הממתינה. אלא אם לתאי הזרע יש בעיית תנועתיות, הם יגיעו ליעדם בכל תנוחה שבה תהיו בזמן שאתם עושים את זה. אף על פי כן, זה לא מזיק לשכב זמן מה לאחר קיום היחסים כדי שתאי הזרע לא ייפלטו מתוך הנרתיק לפני שבכלל קיבלו סיכוי.

מיתוס. חומר סיכה יעזור לתאי הזרע לתפוס טרמפ לתחנת הביצית.
עובדה. למען האמת, ההפך הוא הנכון. חומרי סיכה יכולים לשנות את איזון החומציות בנרתיק וליצור סביבה עוינת בעבור הזירעונים. אז ותרו על חומרי הסיכה עד שמשימת העיבור תושג.

מיתוס. יחסי מין במשך היום עוזרים להיכנס להריון מהר יותר.
עובדה. עושה רושם שרמות תאי הזרע אכן גבוהות יותר בבוקר, אבל אין כל ראיות קליניות שתומכות בכך שקיום יחסי מין כשהשמש זורחת מגדיל את הסיכויים לעיבור. (אבל אל תיתנו לזה לעצור אתכם אם בא לכם חפוז לפני שאתם חוטפים את הכריך מהשיש ורצים לעבודה!)

זיהוי הביוץ

ידיעת מועד הביוץ היא המפתח לכניסה להריון. להלן כמה דרכים שיעזרו לך לזהות במדויק את היום הגדול - ולדעת במדויק מתי לתפוס אחד את השני לפעילות ייצור תינוקות.

עקבי אחר לוח השנה
הביוץ מתרחש לרוב באמצע המחזור החודשי שלך. המחזור הממוצע נמשך 28 יום, שאותם סופרים מהיום הראשון של הווסת (יום 1) עד ליום הראשון של הווסת הבאה. אבל כמו בכל דבר הקשור להריון, טווח הנורמליות הוא רחב כשזה מגיע למחזור החודשי (הוא יכול לארוך בין 23 יום ועד 35 יום), והמחזור האישי שלך עשוי להשתנות קמעה מחודש לחודש. אם תנהלי במשך כמה חודשים יומן מעקב אחרי המחזור שלך, תוכלי להתרשם מהו המצב הנורמלי מבחינתך. (וכשתיכנסי להריון, יומן המעקב הזה יעזור לך ולרופא שלך להעריך טוב יותר מתי יום הלידה המשוער של תינוקך.) אם המחזור החודשי שלך אינו סדיר, תצטרכי להיות יותר ערנית בנוגע לסימנים נוספים לביוץ (ראי בהמשך).

מדדי חום
המעקב אחר חום השחר שלך, בעזרת מד חום רפואי ישראלי סטנדרטי, המאפשר קריאה של עשיריות מעלה, יעזור לך לקבוע במדויק מתי את מבייצת. חום השחר הוא מדידת החום הראשונה ביום, שאותה עלייך לעשות דבר ראשון על הבוקר, לאחר שלוש עד חמש שעות שינה לפחות ולפני שאת קמה מהמיטה, מדברת או אפילו מתיישבת. חום השחר משתנה במהלך החודש. הוא מגיע לנקודה הנמוכה ביותר בעת הביוץ ואז עולה באופן דרמטי (כחמש עשיריות מעלה) בתוך יום פחות או יותר לאחר שמתרחש הביוץ. תני דעתך על כך שמיפוי חום השחר שלך לא מאפשר לך לנבא את יום הביוץ אלא נותן לך עדות לביוץ יומיים או שלושה לאחר שהוא אירע. לאחר מעקב של כמה חודשים תוכלי לגלות דפוסים במחזור החודשי שלך וכך תוכלי לנבא מתי אמור להתרחש הביוץ במחזורים הבאים.

בדקי את התחתונים שלך
סימן נוסף שאת יכולה להיות קשובה לו הוא הופעתן, העלייה בכמותן והשינוי בצמיגותן של הפרשות ריר צוואר הרחם (אותן הפרשות שהופכות את התחתונים שלך לדביקים). לאחר שהווסת מסתיימת, אל תצפי להרבה מהן, אם בכלל.
בחלוף הימים תשימי לב לעלייה בכמות הריר המופרש שייראה לרוב לבן או עכור - ואם תנסי למתוח אותו בין האצבעות, הוא ייקרע. ככל שתתקרבי לביוץ, הריר הזה נעשה אפילו יותר שופע, אבל עכשיו הוא דליל יותר, צלול יותר ובעל איכות חלקלקה הדומה לחלבון של ביצה. אם את מנסה למתוח אותו בין האצבעות, תוכלי למתוח אותו לפתיל באורך של כמה סנטימטרים עד שהוא ייקרע (מה דעתך על זה בתור פעילות כיפית בחדר האמבטיה?). זהו עוד סימן לביוץ הממשמש ובא, כמו גם סימן לכך שהגיע הזמן לצאת מחדר האמבטיה ולעבור לחדר השינה.
ברגע שמתרחש הביוץ, את עשויה להיות יבשה שוב או לפלוט הפרשות צמיגיות יותר. בשילוב עם מיקום צוואר הרחם (ראי בהמשך) ומדידת חום השחר, הכל בטבלה אחת, הפרשות ריר צוואר הרחם עשויות להיות מכשיר שימושי מאוד (גם אם קצת מלכלך) לאיתור היום שבו רוב הסיכויים שתבייצי - כך שיש לך מספיק זמן להתכונן לעשות משהו בנוגע לזה.

למדי להכיר את צוואר הרחם שלך
כאשר גופך חש בשינוי ההורמונלי המצביע על כך שביצית עומדת להשתחרר מהשחלה, הוא מתחיל להכין את עצמו לעדרי הזירעונים המתקרבים שיעניקו לביצית את הסיכוי הטוב ביותר להיות מופרית. סימן מובחן לביוץ הממשמש ובא הוא מיקום צוואר הרחם עצמו. בתחילת המחזור, צוואר הרחם - אותו מעבר דמוי צוואר בקבוק בין הנרתיק לרחם, שצריך להתמתח במהלך הלידה כדי להכיל את ראשו של התינוק - הוא נמוך, קשה וסגור. אבל ככל שמתקרב מועד הביוץ, הוא נסוג לאחור, מתרכך קצת ונפתח טיפ-טיפה כדי לאפשר לתאי הזרע לעבור בדרכם ליעדם. יש נשים שיכולות לחוש בשינויים האלה בקלות, אחרות מתקשות בכך. אם את מוכנה לנסות זאת, בדקי את צוואר הרחם שלך מדי יום, כשאת משתמשת באצבע אחת או שתיים, וערכי מעקב אחר התצפיות שלך. בדיקה זו כרוכה בהחדרה די עמוקה של האצבע לנרתיק.

היי מכווננת פנימה
אם את כמו 20 אחוז מהנשים, הגוף שלך יודיע לך מתי מתרחש הביוץ באמצעות מבזק בצורת מדקרות כאב או סדרת התכווצויות בבטן התחתונה (לרוב בצד אחד של הבטן, הצד שבו את מבייצת). ההערכה היא שהתזכורת החודשית הזאת לפוריות היא תוצאה של הבשלה של ביצית או של שחרורה מהשחלה.

השתיני על מקלון
ערכות הביוץ מסוגלות להצביע על מועד הביוץ שלך כ-12 עד 24 שעות מראש באמצעות מדידת רמות הורמון ההצהבה (LH), או בשמו השני, ההורמון המחלמן, שהוא ההורמון האחרון שמגיע לשיאו לפני שהביוץ מתרחש בפועל. כל שעלייך לעשות הוא להשתין על מקלון ולחכות שהסמן יגלה לך אם את עומדת לבייץ (ככה פשוט).

הציצי בשעון
עוד אפשרות במאגר בדיקות הביוץ היא מכשיר טכנולוגי חדשני שעונדים על מפרק היד שמנטר את המלחים השונים בזיעה שלך (כלוריד, נתרן, אשלגן), שרמתם משתנה בזמנים שונים בחודש. יש בו חיישן המזהה עלייה ברמת יוני הכלוריד שמתרחשת עוד לפני העלייה באסטרוגן ובהורמון ההצהבה, כך שהוא יכול לתת לאשה חלון הזדמנויות של ארבעה ימים שבהם ייתכן שהיא מבייצת, לעומת חלון ההזדמנויות של בין 12 ל-24 שעות שמספקות ערכות הביוץ הסטנדרטיות שבהן משתינים על מקלון. המפתח להצלחה בשימוש בטכנולוגיה העדכנית הזאת הוא שעלייך לענוד את המכשיר הזה על מפרק היד, ביום רגיל, הרחק ממועד הביוץ, במשך שש שעות לפחות ברצף, כדי לדעת מהי רמת ההתחלה של המלחים הנמדדים.

קצת רוק, בבקשה
אפשרות נוספת לניבוי מועד הביוץ היא ערכה לבדיקת דגימת רוק, שבודקת את רמות האסטרוגן ברוק שלך עם התקרב הביוץ. הערכה כוללת מיני-מיקרוסקופ ייעודי שבאמצעותו מסתכלים על דגימת הרוק. כשאת מבייצת, כאשר תסתכלי ברוק שלך מבעד למיני-מיקרוסקופ תראי משהו שדומה לעלים של שרך או לכפור על זגוגית החלון. עם הערכה מגיע הסבר למשמעות הצורות השונות שתראי. את המיני-מיקרוסקופ שוטפים בין בדיקה לבדיקה והוא נועד לשימוש רב פעמי. לא כל הנשים זוכות לראות "שרך" טוב, אבל הבדיקה הזאת, שהיא רב פעמית, עשויה להיות זולה יותר מערכות בדיקת הביוץ הרגילות.
חלק מהערכות לקביעה עצמית של מועד הביוץ ניתנות להשגה בארץ, בבתי מרקחת ובעזרת האינטרנט והאחרות ניתנות לרכישה בחו"ל בסכומים סבירים.