המושבעים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המושבעים
מכר
אלפי
עותקים
המושבעים
מכר
אלפי
עותקים

המושבעים

4.6 כוכבים (344 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2844מקורי
ספר מודפס
58.868.6מקורי מחיר מוטבע על הספר 98
ספר קולי
39
תאריך לסיום המבצע 01/04/2025
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

  • תרגום: ניצן לפידות
  • הוצאה: ידיעות ספרים
  • תאריך הוצאה: ינואר 2020
  • קטגוריה: מתח ופעולה
  • מספר עמודים: 400 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 שעות ו 40 דק'
  • קריינות: מירי גדרון
  • זמן האזנה: 12 שעות ו 47 דק'

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר
הרוצח הסדרתי לא עומד למשפט.
הוא חלק מהמושבעים.
הרצח היה החלק הקל, המהלך הראשון בלבד.
ג'ושוע קיין התכונן לרגע הזה כל חייו. הוא כבר עשה את זה בעבר, אבל הפעם זאת היתה המכה הגדולה.
משפט הרצח של המאה. וקיין היה מוכן להרוג בשביל כרטיס לשורה הראשונה.
אבל מישהו עלה על עקבותיו. מישהו שחושד שהאדם העומד לדין הוא לא הרוצח.
קיין יודע שאין לו הרבה זמן – הוא חייב להשיג הרשעה בלי להתגלות.
והוא גם יודע שהדרך היחידה להבטיח הרשעה היא לשבת על ספסל המושבעים.
 
 
"יוצא מן הכלל – הנחת מוצא מסקרנת, עלילה מותחת שאי־אפשר לעזוב וקליימקס מדהים."
לי צ'יילד 
 
"ממכר לחלוטין, גיבור שקל לאהוב ויותר טוויסטים מבטורנדו... ספר שקוראים במכה."
הגרדיאן
 
"דיאלוגים חדים, סצנות אולם משפט מחשמלות ודמויות מעוצבות ומפותחות היטב הופכים את ׳המושבעים׳ למותחן יוצא דופן."
הוושינגטון טיימס

פרק ראשון

פרולוג
 
 
בחמש ועשר דקות אחר הצהריים ביום דצמבר קר שכב ג'ושוע קיין על מצע קרטון מחוץ לבית המשפט לעניינים פליליים במנהטן וחשב להרוג מישהו. אבל לא סתם מישהו. הוא חשב על מישהו מסוים. למען האמת, מדי פעם, ברכבת התחתית או כשצפה בעוברים ושבים, חשב קיין להרוג איזה ניו יורקי אנונימי אקראי, שנקלע במקרה לשדה הראייה שלו. אולי את המזכירה הבלונדינית שקוראת רומן רומנטי בקו K, או את הבנקאי מוול סטריט שטלטל מטרייה, שהתעלמו מהתחנונים שלו לנדבה, או אפילו ילד או ילדה שנותנים לאמא שלהם יד במעבר החציה.
 
איך הוא ירגיש אם יהרוג אותם? מה הם יגידו כשינשמו את נשימתם האחרונה? האם משהו בעיניים שלהם ישתנה ברגע שבו יעזבו את העולם הזה? כשקיין בחן את המחשבות האלה, אדווה של עונג הקרינה חום לכל גופו.
 
הוא הציץ בשעון.
 
חמש ואחת־עשרה דקות.
 
צלליות חדות וארוכות הציפו את הרחוב כשהיום שקע בדמדומים. הוא הביט בשמים וקידם את פני האור המתעמעם, כאילו מישהו כיסה מנורה במטפחת. האפלולית התאימה למטרותיו. השמים המתקדרים מיקדו שוב את מחשבותיו ברצח.
 
כל זמן ששכב כאן ברחוב, בששת השבועות האחרונים, לא חשב כמעט על שום דבר אחר. שעות על גבי שעות התלבט אם האיש הזה חייב למות. חוץ מאשר חייו או מותו של האיש, הכול תוכנן בקפידה.
 
קיין לא לקח סיכונים מיותרים. זה הדבר החכם לעשות. אם אתה לא רוצה להתגלות, אתה חייב להיזהר. הוא למד את זה מזמן. להניח לאדם הזה לחיות פירושו לקחת סיכון. מה יקרה אם ייפגשו יום אחד בעתיד? האם הוא יזהה את קיין? האם יצליח לחבר הכול יחד?
 
ומה יקרה אם קיין יהרוג אותו? במשימות כאלה תמיד יש סיכונים רבים.
 
אבל קיין הכיר היטב את הסיכונים האלה וכבר הצליח לחמוק מהם פעמים רבות בעבר.
 
מכונית מסחרית של הדואר עצרה וחנתה מול קיין. מתוכה יצא הנהג, גבר כבד גוף בסוף שנות הארבעים לחייו, לבוש במדי הדואר. כמו שעון. כשהדוור חלף על פניו ונכנס דרך כניסת השירות אל בית המשפט, הוא התעלם מקיין ששכב ברחוב. אין לו מטבע בשביל האיש חסר הבית. לא היום. לא בששת השבועות האחרונים. אף לא פעם אחת. וכמו שעון, כשהדוור חלף על פניו, תהה קיין שוב אם הוא צריך להרוג אותו.
 
היו לו שתים־עשרה דקות להחליט.
 
לאיש הדואר קראו אלטון. הוא היה נשוי, והיו לו שני ילדים מתבגרים. אלטון אכל במעדניית בוטיק יקרה פעם בשבוע, כשאשתו חשבה שהוא יוצא לרוץ, קרא רומנים בכריכה רכה שקנה בדולר בחנות קטנה בטרייבקה והוציא את הפח בימי חמישי בנעלי בית פרוותיות. איך הוא ירגיש אם יצפה באלטון ברגעיו האחרונים?
 
ג'ושוע קיין אהב לראות אנשים אחרים מוצפים ברגשות. אובדן, אבל ופחד היו בשבילו תחושות משכרות ומשמחות כמו הסמים הטובים בעולם.
 
ג'ושוע קיין לא היה כמו אנשים אחרים. לא היה עוד בן אדם כמוהו.
 
הוא הציץ בשעון. חמש ועשרים.
 
הגיע הזמן לזוז.
 
הוא גירד את זקנו, שהיה כמעט מלא עכשיו, ותהה אם הלכלוך והזיעה מוסיפים לו צבע. הוא קם לאטו ממצע הקרטון ומתח את הגב. כשזז עלה ריח גופו אל אפו. הוא לא החליף מכנסיים או גרביים זה שישה שבועות וגם לא התקלח. הריח היה מבחיל.
 
הוא היה צריך משהו שיסיח את דעתו מהזוהמה שלו. לרגליו היה מונח במהופך כובע מצחייה מעופש ובו מטבעות בסכום של כמה דולרים.
 
השלמת המשימה וראיית החזון שלו מתממש, בדיוק כמו שדמיין אותו, הסבו לו סיפוק. ואף על פי כן, חשב קיין, יהיה מרגש להכניס איזה אלמנט של מקריות. אלטון לעולם לא יֵדע שגורלו נחרץ ברגע הזה, לא על ידי קיין, אלא בהטלת מטבע. קיין לקח מטבע של רבע דולר, זרק אותו באוויר, בחר צד, תפס אותו והפך אותו על גב ידו. כשהמטבע הסתחרר באדים של הבל פיו החליט קיין שאם ייפול על עץ, אלטון ימות.
 
הוא הביט במטבע, שנראה מבריק וחדש על רקע עורו המטונף, וחייך.
 
במרחק שלושה מטרים ממכונית הדואר החונה ניצב דוכן נקניקיות. המוכר שירת גבר גבוה שלא לבש מעיל. הוא בטח רק השתחרר בערבות וחגג את המאורע עם קצת אוכל אמיתי. המוכר לקח שני דולרים מהאיש והצביע על השלט בתחתית הדוכן. לצד תמונות של נקניקיית קילבסה על האש היתה פרסומת של עורך דין עם מספר טלפון.
 
 
 
נעצרתם?
 
הואשמתם בביצוע פשע?
 
התקשרו לאדי פלין
 
 
 
הגבר הגבוה נגס בנקניקייה, הנהן והלך לדרכו בדיוק כשאלטון יצא מבית המשפט כשעל גבו שלושה שקי יוטה אפורים מלאים במכתבים.
 
שלושה שקים. עכשיו זה סופי.
 
היום זה היום.
 
בדרך כלל יצא אלטון מהבניין עם שני שקי דואר ולפעמים אפילו אחד. אבל אחת לשישה שבועות יצא אלטון מהבניין עם שלושה שקים. שק הדואר השלישי היה הדבר שקיין חיכה לו.
 
אלטון פתח את הדלתות האחוריות של מכונית הדואר וזרק את השק הראשון פנימה. קיין התקרב לאט, יד ימינו מושטת לפנים.
 
גם השק השני הוכנס למכונית.
 
כשאלטון התכונן להכניס גם את השלישי, קיין מיהר לכיוונו.
 
"הֵיי, חבר, יש לך אולי כסף קטן בשבילי?"
 
"לא," אמר אלטון והעמיס את השק האחרון על המכונית. הוא סגר את הדלת הימנית, הניח את ידו על הדלת השמאלית וטרק אותה כמו שטורקים דלת במכונית לא שלך. התזמון הוא המפתח. קיין הושיט את ידו במהירות, כאילו הוא מתחנן לכסף. דלת המסחרית סחפה איתה את ידו והתנופה טרקה את הדלת על זרועו.
 
התזמון של קיין היה מושלם. הוא האזין לצליל צירי המתכת שסגרו על הבשר ומחצו את הזרוע. הוא תפס אותה, פלט זעקה, ירד על ברכיו וראה את אלטון שם את שתי ידיו על ראשו, עיניו ופיו פעורים בתדהמה. בגלל המהירות שבה טרק אלטון את הדלת, ובשל משקלה הרב, לא היה שום ספק שידו של קיין נשברה. ולא סתם, אלא שבר מלוכלך. בכמה מקומות. טראומה קשה.
 
אבל קיין היה מיוחד. זה מה שאמא שלו תמיד אמרה לו. הוא שוב צעק. קיין האמין שחשוב שיעלה הצגה טובה: המעט שהוא יכול לעשות זה להעמיד פנים שכואב לו.
 
"אלוהים, תיזהר על הידיים. לא ידעתי שהיד שלך שם... אתה... סליחה," אמר אלטון בגמגום.
 
הוא כרע לצד קיין והתנצל שוב.
 
"אני חושב שהיא שבורה," אמר קיין, אף שידע שזה לא נכון. לפני עשר שנים הוחלפה רוב העצם בלוחות מתכת, מוטות וברגים. העצם המדולדלת שעוד נותרה שם היתה מחוזקת היטב.
 
"לעזאזל, לעזאזל, לעזאזל..." אמר אלטון והביט סביב בחוסר אונים.
 
"זאת לא אשמתי," אמר אלטון, "אבל אני יכול להזמין אמבולנס."
 
"לא. הם לא יטפלו בי. הם ייקחו אותי לחדר מיון וישאירו אותי על אלונקה כל הלילה ואז יסלקו אותי משם. אין לי ביטוח. יש מרכז רפואי, עשרה רחובות מכאן, מקסימום. הם מטפלים בחסרי בית. קח אותי לשם," אמר קיין.
 
"אני לא יכול לקחת אותך," אמר אלטון.
 
"מה?" אמר קיין.
 
"אסור לי לקחת נוסעים. אם מישהו יראה אותך יושב מקדימה, יכולים לפטר אותי."
 
כשקיין שמע איך אלטון מתאמץ לדבוק בכללי העבודה של שירות הדואר, הוא נשם לרווחה. הוא סמך על זה.
 
"שים אותי מאחורה. אף אחד לא יראה אותי," אמר קיין.
 
אלטון בהה בחלקה האחורי של המכונית ובדלת הצד הפתוחה.
 
"אני לא יודע..."
 
"נו באמת, אני לא אגנוב שום דבר, אני בקושי מזיז את היד," אמר קיין, ליטף את זרועו והוסיף גניחה.
 
אחרי רגע של היסוס אמר אלטון, "אוקיי. אבל אל תתקרב לשקי הדואר. סגור?"
 
"סגור," אמר קיין.
 
הוא נאנח כשאלטון הרים אותו מהכביש, וצעק כשחשב שידיו של אלטון מתקרבות יותר מדי לזרועו הפצועה, אך בתוך כמה רגעים ישב קיין על רצפת הפלדה בחלקה האחורי של מכונית הדואר, וכשהיא החלה בנסיעתה מזרחה הוא ליווה את הקפיצות בדרך בכל הקולות הנכונים. חלקה האחורי של המכונית היה מופרד לחלוטין מתא הנהג, כך שאלטון לא היה יכול לראות אותו, וסביר להניח שגם לא לשמוע אותו, אבל קיין חשב שעדיף לעשות את הקולות ליתר ביטחון. האור היחיד חדר פנימה דרך צוהר של זכוכית אטומה בגג בגודל שישים על שישים סנטימטרים.
 
עוד לפני שהתרחקו מבית המשפט שלף קיין סכין יפנית מתוך מעילו וחתך את האזיקונים שקשרו את שלושת שקי הדואר.
 
השק הראשון היה נפילה. מעטפות רגילות. גם השק השני.
 
השק השלישי היה המנצח.
 
המעטפות בשק הזה היו שונות, וכולן היו זהות. בתחתית כל מעטפה היה פס אדום מודפס ועליו נכתב באותיות לבנות: "יש לפתוח את המכתב באופן מיידי. זימון חשוב לבית המשפט".
 
קיין לא פתח אף אחד מהמכתבים. הוא פרש כל מעטפה ומעטפה על הרצפה. שעה שעשה זאת, סינן את כל המכתבים שמוענו לנשים והחזיר אותם אל השק. כעבור חצי דקה היו שישים או שבעים מעטפות פרושות לפניו. הוא צילם חמש מעטפות בכל פעם במצלמה דיגיטלית ולאחר מכן תחב אותה בחזרה לכיסו. אחר כך יגדיל את התמונות כדי לראות את השמות והכתובות על כל אחת מהמעטפות.
 
כשהשלים את משימתו החזיר קיין את כל המכתבים אל השק וקשר את כל השלושה מחדש באזיקונים שהביא איתו. בבית המשפט ובשירות הדואר השתמשו באזיקונים מאותו סוג, והוא לא התקשה להשיג אותם.
 
לקיין נשאר זמן ולכן הוא ישב ברגליים פשוטות על הרצפה והסתכל על תצלומי המעטפות במסך המצלמה שלו. הוא ימצא ביניהם את האדם המושלם. הוא ידע את זה. הוא הרגיש את זה. ההתרגשות גרמה ללבו לפרפר. זה היה כמו זרם חשמלי שעלה מכפות רגליו ופילח את חזהו.
 
אחרי כל העצירות והקפיצות של הפקקים במנהטן, לקח לקיין כמה שניות להבין שהמכונית חונה. הוא החביא את המצלמה, ואז נפתחו הדלתות האחוריות. קיין תפס את הזרוע עם הפציעה המדומה, ואלטון התכופף פנימה והושיט את ידו לעזרה. קיין ערסל את ידו האחת, הושיט את השנייה ותפס בידו המושטת של אלטון. קיין עמד על רגליו. זה יהיה כל כך קל, כל כך מהיר. הוא רק צריך להתייצב ולמשוך. להפעיל קצת יותר לחץ, ואלטון ייגרר אל תוך המכונית. הסכין היפנית תוכל לחדור אל עורפו בתנועה אחת חלקה ואז לטייל לאורך קו הלסת ולהגיע אל עורק הראש.
 
אלטון עזר לקיין לצאת מהמכונית כאילו היה עשוי מזכוכית וליווה אותו אל המרכז הרפואי.
 
הטלת המטבע הכריעה. אלטון לא ייפגע.
 
קיין הודה למושיע שלו והסתכל עליו כשהתרחק. כעבור כמה דקות יצא קיין מהמרכז אל הרחוב כדי לבדוק אם הוא לא חזר כדי לראות שהוא בסדר.
 
לא היה לו זכר.
 
 
 
מאוחר יותר באותו ערב יצא אלטון, לבוש בבגדי הריצה שלו, מהמעדנייה האהובה עליו עם כריך רובן חצי אכול תחת זרוע אחת ושקית נייר חומה עם מצרכים תחת השנייה. גבר גבוה, מגולח למשעי ולבוש היטב נעמד לפתע מול פניו, חסם את דרכו, והוא קפא על מקומו בחשיכה מתחת לפנס הרחוב השבור.
 
ג'ושוע קיין נהנה מהערב הקריר, מן התחושה של חליפה טובה וצוואר נקי.
 
"הטלתי את המטבע שוב," הוא אמר.
 
קיין ירה בפניו של אלטון, צעד במהירות אל סמטה חשוכה ונעלם. ביצוע כל כך קל ומהיר לא הסב לו שום עונג. הוא היה מעדיף לבלות כמה ימים עם אלטון, אבל לא היה לו זמן.
 
היתה לו עבודה רבה.

עוד על הספר

  • תרגום: ניצן לפידות
  • הוצאה: ידיעות ספרים
  • תאריך הוצאה: ינואר 2020
  • קטגוריה: מתח ופעולה
  • מספר עמודים: 400 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 שעות ו 40 דק'
  • קריינות: מירי גדרון
  • זמן האזנה: 12 שעות ו 47 דק'

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
344 דירוגים
243 דירוגים
64 דירוגים
29 דירוגים
3 דירוגים
5 דירוגים
25/3/2024

וואו וואו וואו מתח עוצר נשימה! ואיך לא רציתי שייגמר! רצוי לקרוא את זה לפני ״הנאשמות״ כי אלה אותן דמויות (העלילה שונה אבל שתי דמויות מהצוות המשפטי הן אותן דמויות), ויש התפתחויות בחיים שלהן ולכן חשוב לקרוא לפי הסדר (אני קראתי הפוך 🙂 אבל זה לא פגם בהנאה). למי שאוהב מתח משפטי, שני ספרים מעולים של סטיב קוואנו! חבל שלא מתרגמים עוד. בקיצור מעולה!

5
11/2/2025

ספר מהנה, מעניין ומותח עד מאוד. מרחץ הדמים בסופו מוגזם ומיותר

2/2/2025

ספר מרתק

25/1/2025

מצוין! חכם כמו סדרת מתח מעולה!

7/1/2025

טוב מאוד, מתח.

1/1/2025

ספר מתח שכתוב מצויין! מומלץ! אחד הטובים שקראתי!

16/12/2024

זה היה ספר מדהים ממש אהבתי את הכתבה והעלילה הייתה ממש טובה, אני אישית מעוד אוהבת מתח משפטי וזה ממש כיף שהספר נכתב על ידי עורך דין🧑‍⚖️

24/11/2024

נהדר!!! אחד הספרים הטובים שקראתי השנה

20/10/2024

הנאה צרופה

19/10/2024

ספר מתח מעולה. ספר מלא תפניות. אחד הטובים מסוגו

13/8/2024

יודע לכתוב ספרי מתח מעולים!מתח מהתחלה ועד הסוף

13/7/2024

מעולה

10/7/2024

מעולה

2/7/2024

ספר מתח מעולה

10/6/2024

ספר שמשאיר אותך במתח מעמוד הראשון ועד הסוף חבל שלסופר סטיב יש רק שני ספרים

8/6/2024

ספר מתח מעולה!

27/5/2024

מרתק! מלא בכל כך הרבה תפניות מפתיעות בעלילה.

19/5/2024

מרתק!

11/5/2024

מדהים , ספר מצוין, מהשנייה הראשונה סוחף אותך ולא ניתן להרפות ממנו , העלילה כתובה כל כך טוב, סופר מעולה , סוף סוף יש יורש טוב לג'ון גירשם.

30/4/2024

ווואווו כמה מותח עד העמודים האחרונים כתוב היטב

29/4/2024

ספר מצויין! לא יכולתי להפסיק לקרוא

6/4/2024

מרתק,לא יכולתי להפסיק לקרא, מפחיד לקרא על הרשע הקיים .

24/3/2024

מרתק, מעניין.

21/3/2024

מצוין!! קראתי גם את הספר השני של סטיב קוואנו וכשיצא השלישי אקרא גם אותו.

14/2/2024

מרתק

31/1/2024

ספר מעולה. מפתיע עד הרגע האחרון.

23/12/2023

נהדר

6/11/2023

מותחן משפטי שעושה מעולה את שני הדברים. מעניין, לא קלישאתי מדי, קולח, מותח מתחילתו ועד סופו. עושה חשק לקרוא עוד מהסופר הזה, חובה לתרגם עוד ספרים שלו!

5/11/2023

ספר מתח מעניין ומפתיע

14/9/2023

ספר טובבב מומלץ

12/9/2023

נפלא

9/9/2023

ספר נהדר! מאוד ממליצה. סופר מבריק. מותח, מקורי, תיאורים גרפים נותנים תחושה מאוד מוחשית, מסופר בצורה יוצאת מן הכלל המתח נמשך עד הרגע האחרון, לא צפוי ומעורר מחשבה.

7/9/2023

ספר מעולה!! למרות שמההתחלה יש כבר את נקודת המבט של הרוצח , עדיין יש כל פעם טוויסט בספר שהופך את הכל . מומלץ ביותר

30/8/2023

מותח. קשה להניח מהיד עד שמסיימים לקרוא

20/8/2023

מותח מאוד, מרתק, תיאורים גרפיים לעתים

12/8/2023

ספר מותח מהרגע הראשון ולא עוזב

22/7/2023

מצוין, מותח, מומלץ ביותר

19/7/2023

ספר פשוט ואווווו אי אפשר להפסיק לקרוא במיוחד את הפרקים האחרונים

13/7/2023

ספר מתח במלוא מובן המילה. מרתק, קצבי ומפתיע.

14/6/2023

מותח מאד

10/6/2023

ספר מעולה.מותח עד הדף האחרון.ממליץ בחום

18/2/2023

ספר מתח מהמשובחים שקראתי לאחרונה. הקלישאה של "לא ניתן להניח מהידיים" לגמרי תופסת על הספר הזה. ספר מתח טוב שגם כתוב טוב, הסופר ממש לא מזלזל בקוראים שלו. מבדיקה קצרה מסתבר שזה הספר הרביעי בסדרה של אותו עורך דין ובאמת חלק ממערכות היחסים שלו עם שאר הדמויות מרגישות קצת חסרות וכנראה שהדברים כבר נידונו בספרים הקודמים. בנתיים זה הספר היחידי שתורגם בסדרה, מקווה שעוד יתורגמו בהמשך.

6/2/2023

ספר מתח מעולה שאי אפשר להפסיק לקרוא

2/2/2023

בהתחלה היה קצת קשה לעיכול, אבל ללא ספק ממש מותח והסוף ממש מפתיע

24/12/2022

מותח וכתוב היטב

12/12/2022

מצויין, סוחף מהרגע הראשון.

6/12/2022

מעולה, מתח טוב.

12/11/2022

ספר מהמם, מותח, מעניין וסיפור טוב

16/10/2022

ספר מעולה. עלילה טובה, מתפתחת בקצב מהיר, ומרתק. מן הטובים בקטגוריה.

9/10/2022

אחד מהספרים הטובים. כמו מגנט, אתה נצמד לספר ולא עוזב.

27/9/2022

וואו וואו וואוווו ספר מתח בין הטובים שקראתי

29/8/2022

ספר מתח נהדר מאד מומלץ אי אפשר להניח

20/8/2022

ספר מתח מעולה!!! מהטובים שקראתי.

10/8/2022

מעולה!!!

9/8/2022

מעולה, אי אפשר להפסיק לקרוא.

4/8/2022

ספר מעולה , מותח מאוד, מעניין , כתוב בצורה אמינה . מומלץ מאוד

29/7/2022

ספר מתח מעולה

10/7/2022

חזק. לא ניתן להניח מהיד.

21/6/2022

ממליץ

19/6/2022

מעולה

18/6/2022

ספר מתח משובח

14/5/2022

נהנתי מכל רגע בספר! הסיפור שומר על המתח מההתחלה ועד הסוף. מומלץ מאוד 👍🏼

30/4/2022

מתח במיטבו אי אפשר להניח מהיד

29/4/2022

ספר מתח מצוין. טוויסט אחרי טוויסט.

25/4/2022

בתור אחד שקרא אלפי ספרים מכל הסוגות והסגנונות אני לא מהסס לומר שהספר הזה נדיר באיכותו.

24/4/2022

מעולה! מותח עד הרגע האחרון.

27/3/2022

ספר מצוין. מרתק , מותח ומעניין

20/3/2022

מדהים מדהים מדהים! דחוף לתרגם עוד ספרים של סטיב קוואנו

13/3/2022

מעולה

1/1/2022

מותח,מעניין נהניתי מאד.

28/12/2021

מדהים! הספר שהחזיר אותי לקריאה

27/12/2021

הספר מעולה ומהנה. מה שהזוי זה שזה ספר מספר 4 בסדרה של ספרים על העורך דין אדי פלין. מה ההיגיון לא לתרגם את כל הסדרה לפי סדר? נכון שהספר עמד בפני עצמו ועדיין....

17/12/2021

אחד המותחנים הטובים שקראתי. אינטיליגנטי, כתוב היטב. ראוי לתסרוט בנטפליקס

9/12/2021

מותח, מעניין ומקורי. תענוג

2/12/2021

מעולה! מותח, מפתיע, בנוי היטב וכתוב מצוין. מומלץ מאוד

25/10/2021

מותח, כתוב מעולה, מפתיע וסוחף לאורך כל העלילה! נהניתי בטירוף!

17/10/2021

מותח, קולח, קשה להפסיק את הקריאה, נשאב תוך יומיים!!

4/10/2021

קיבלתי את הספר הזה במתנה מהסדר של צה"ל עם אתר עברית וגיליתי ספר מרתק שאני לא מפסיק לקרוא.ספר מרתק מומלץ לכל מי שאוהב סרטי פעולה ומתח

4/10/2021

ספר מרתק, לא הנחתי לרגע. מפתיע כל עמוד מחדש.

2/10/2021

מרתק! סיימתי את הספר ביום אחד

10/9/2021

ספר מעולה! מותח מעניין וכתוב טוב

4/9/2021

ספר מתח משובח, הכי טוב שקראתי עד היום בכל רגע תפנית חדשה וגם לקראת הסוף כשבטוחים שכבר הכל נחשף יש הפתעה. לא הצלחתי להפסיק לקרוא סיימתי ב48 שעות !!! ספר חובה

2/9/2021

מעולה, מותח וקולח, מעניין, טויסט אחרי טוויסט. ככה צריך להיות ספר מתח משובח. מומלץ!

10/8/2021

עלילה מותחת ויפה

8/8/2021

ספר מעולה קולח משאיר את הקורא עד לסוף הספר במתח ממליצה בחום

1/7/2021

לא חושבת שאי פעם קראתי ספר מתח כ"כ משובח. ספר ששווה כל שקל. שגורם לך להתאוות לקרוא אותו מהסוף להתחלה בשעה אחת. היה קשה להיפרד. רצה לחפש ספרים נוספים שלו....

23/5/2021

עוצר נשימה. מצוין

19/5/2021

מעולה.

8/5/2021

ספר טוב מאוד וזורם. נהנתי ואפילו קראתי אותו בזמן שהייתי תקוע בפקק. מומלץ מאוד.

3/4/2021

לא הצלחתי לעזוב את הספר, ספר מתח מצוין

29/3/2021

מרתק מענין

27/3/2021

בהחלט מותח, מומלץ

9/3/2021

מעולה וסוחף

25/2/2021

ספר מעולה

25/2/2021

מעולה!

19/2/2021

מתוחכם, מותח, משובח ביותר! לא יכולתי להפסיק לקרוא

15/2/2021

ספר מתח משובח! קצב מהיר, עלילה מהודקת, דמות ראשית מעניינת. מומלץ מאוד!

6/2/2021

ספר מצויין.

2/2/2021

בתור חובב סיפרי מתח זה אחד הספרים היותר טובים שקראתי לאחרונה...

27/1/2021

ספר מצוין !! אי אפשר ולא רוצים להפסיק לקרוא. פשוט כיף

20/12/2020

קריאה סוחפת ומתח לאורך כל הספר, מסוגו אחד הספרים הטובים שקראתי

11/12/2020

לא יכולתי להניח אותו מידי, קראתי אותו מראשיתו עד סופו בנשימה עצורה.

9/12/2020

מושלם מרתק סוף לא צפוי

20/11/2020

נהניתי לקרוא את הספר שהיה מותח ומסקרן. ממליץ!

6/11/2020

קשה להניח אותו מהיד. הטוויסט בעלילה בסוף, היה בהחלט מפתיע.

21/10/2020

פשוט וווואוווו....

19/10/2020

בקיצור מעולה, מהרגע שהתחלתי לא הנחתי את הספר עד לסיומו

19/10/2020

ספר מרתק

10/10/2020

מפתיע מאוד, מותח ומעניין.

8/10/2020

מומלץ ביותר, תקראו ותבינו, אחד הטובים שקראתי.

3/10/2020

מותח מסקרן וזורם

29/9/2020

כתוב בקצב מעולה ושומר על מתח תמידי=מומלץ.

26/9/2020

מרתק מותח פשוט נהדר ומומלץ

22/9/2020

ספר, מתח טוב מאוד, העלילה נבנית היטב, המתח נשמר לאורך כל הספר.

21/8/2020

מעולה קולח ומותח

26/7/2020

מעולה. לא יכולתי לעזוב אותו לרגע.

15/7/2020

ספר מטורף. כתוב טוב מאוד. סוחף אי אפשר להניח אותו מהיד.

11/7/2020

מותחן משפטי מרתק ומבריק. דוהר קדימה ולא עוצר לרגע. מומלץ!!!

9/7/2020

האמת שהיססתי אם לקנות, כי אני יותר בקטע של ספרי מתח, לא בלשות, אבל היה שווה כל שקל! בנוי היטב, עם עלילה מרתקת, מתח טוב, והרבה תפניות בעלילה. שווה ממש!

28/6/2020

ספר שמחזיק אותך במתח עד למילה האחרונה. מומלץ מאוד

26/6/2020

מעולה, משאיר את הקורא עירנו מההתחלה ועד הסוף

24/6/2020

מעולה!!!!

24/6/2020

ספר מותח עם סוף מפתיע

21/6/2020

אחלה ספר

13/6/2020

ספר מעולה, מותח עד הסוף!

5/6/2020

תענוג צרוף, מותחן משובח

3/6/2020

מרתק, מתוחכם, אי אפשר לעזוב מהיד עד שמסיימים

30/5/2020

ספר מעולה! מומלץ מאוד

26/5/2020

מעולה , כתוב טוב

24/5/2020

One word: great!!!

23/5/2020

וואו, פשוט וואו אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי אחד מסופרי המתח הטובים ביותר כיום הלוואי שיתרגמו גם את שאר הספרים שלו מומלץ בחום

12/5/2020

ספר מעולה, אי אפשר להפסיק לקרוא. מומלץ מאוד!

9/5/2020

מותח עד העמוד האחרון

6/5/2020

ספר מעולה החזיק אותי במתח עד הרגע האחרון

2/5/2020

ספר מעניין! קשה להפסיק לקרוא!

2/5/2020

ספר קולח , מותח ומהנה ביותר . נקרא בנשימה עצורה ממליצה בחום

1/5/2020

שונה מכול סיפורי המתח האחרים

29/4/2020

מעניין מותח מפתיע

24/4/2020

ספר מצויין,מותח עד הסוף

23/4/2020

ספר מתח מעולה לא יכולתי להפסיק לקרוא אפילו בשביל תוכנית אהובה בנטפליקס (-;

20/4/2020

ספר איכותי, מעניין וסוחף

16/4/2020

ספר טוב. מותח ואינטלגנטי. מומלץ

16/4/2020

בתחילת הספר לא באמת ברור מדוע הוא נקרא ספר מתח. הרוצח כבר ידוע ומזימתו ברורה. לאורך הספר, המתח מתעצם ועלילה מרתקת נגלית לקורא. ספר מצוין שנקרא בנשימה עצורה

16/4/2020

ספר מותח, מההתחלה ועד הסוף. אי אפשר להפסיק לקרוא.

15/4/2020

מסופר בקצב הנכון מכריח אותך להמשיך לקרוא.

14/4/2020

ספר מצוין, מותח ומרתק

14/4/2020

ספר מעולה, סוחף במיוחד ומהטובים שקראתי

13/4/2020

ספר מצויין, מותח! מפתיע שקשה להפסיק לקרוא.

13/4/2020

מצוין. בדיוק מה שמצופה מספר מתח טוב. עלילה קולחת, התפתחויות מהירות וטוויסטים מעניינים. מומלץ.

12/4/2020

מותח ומורט עצבים ובנוי מצויין

12/4/2020

מעולה

11/4/2020

נהנתי מאד מהספר. עלילה שוטפת ומותחת, לרבות טויסטים לא צפויים. מרתק!

10/4/2020

מרתק לא יכולתי להפסיק לקרוא . כתיבה מצויינת

9/4/2020

ספר מצוין!

9/4/2020

הספר כתוב היטב, וקשה להפסיק לקרא, מאוד נהנתי

6/4/2020

ספר מתח מרתק. מומלץ!

5/4/2020

מרתק

5/4/2020

ספר מותח עד הסוף... אי אפשר להניח את הספר

4/4/2020

מותח, מעניין

2/4/2020

איזה ספר מעולה!

2/4/2020

ספר מצויין, קולח ונקרא בנשימה אחת.

2/4/2020

ספר מצויין לא יכלתי לעזוב אותו לרגע

1/4/2020

ספר מרתק ומותח שלא ניתן להפסיק לקרוא. כתוב יפה מאוד.

28/3/2020

ספר מומלץ מאד, לא יכולתי להפסיק לקרוא😍

26/3/2020

מותח בהחלט. לאורך כל הספר המתח נשמר ולמרות המחשבה שהכל גלוי בפני הקורא הדברים משתנים במהירות וללא הפסק

25/3/2020

ספר מדהים, כשאתה מתחיל לקרוא אותו אתה לא יכול להניח אותו... עד שאתה לא מסיימו.

24/3/2020

מצויין, מעניין מהעמוד הראשון

12/3/2020

ספר מהמם.

7/3/2020

פשוט מעולה!

7/3/2020

ספר מתח קולח. נהנתי

25/2/2020

מרתק.היה כיף לקרוא.מומלץ

23/2/2020

מעולה ומותח

22/2/2020

נפלא

22/2/2020

מעולה, ספר מרתק ומפתיע שמציג את עולם המשפט

22/2/2020

מרתק, אי אפשר להניח לרגע, כתיבת מתח מתגלגלת מעולה!! מומלץ!

21/2/2020

מרתק מותח מהנה קשה להפסיק לקרוא!

11/2/2020

ספר מצויין. דמויות חזקות. לא מידי פילוסופי. סגנון כתיבה מעניין ומיוחד. קראתי בנשימה אחת. מומלץ!

5/2/2020

מדהים !

31/1/2020

עוצר נשימה ומפתיע עד הסוף. מומלץ

30/1/2020

מותח לכל אורכו אי אפשר להניח מהיד. אהבתי

28/1/2020

מצויין

27/1/2020

מעולה

25/1/2020

מתח מעולה, כתוב היטב תרגום איכותי

22/1/2020

מעולה !!!

18/1/2020

מצויין. קולח. לא מניחים מהיד. מומלץ מאד

17/1/2020

וואווו כל הספר הפתעה אחת גדולה. הטוויסט בעלילה בלתי צפוי. כתיבה זורמת. אהבתי כל דקה.

9/10/2024

אני לא קוראת ספרי מתח בדרך כלל ולכן לא יודעת להשוות לספרי מתח אחרים... יכולה להגיד כמי שאין לה הרבה ניסיון בז'אנר, שזה היה מעניין וסוחף, המתח עבד ונשארתי סקרנית לכל אורך הספר לראות לאן זה יתפתח. היו כמה טוויסטים יצירתיים, והרעיון עצמו מקורי. הוא לא הותיר עליי רושם עמוק במיוחד, והדמויות והעלילה לא נשארו בזיכרון שלי אחרי שסיימתי. אבל לגמרי ספר טוב להעביר איתו את הזמן.

1
9/1/2025

ספר נהדר כתוב בצורה קולחת מענין ומרתק עד הסוף

9/1/2025

רעיון טוב, טיפה מוגזם, מופשט ועם חורים... בסופו של דבר נהניתי

3/12/2024

ספר מתח מצויין

26/10/2024

חוץ מהחלחלות שקיבלתי מהתיאורים המפורטים של הרוצח הכתיבה הייתה סוחפת מאוד, סיימתי את הספר תוך יומיים ג'ושוע קיין גרם לי לצמרמורות מחרידות אדי פלין הנוכל לשעבר (או גם עכשווי😂) מבין הדמויות הכי סוחפות שקראתי בזמן האחרון וממש נהניתי! אני קצת מבולבלת למה לא תרגמו את הסדרה מהספר הראשון, זה גורם לי לרצות לקרוא מההתחלה ולהמשיך עד הסוף כי נשארתי עם טעם של עוד כן ניחשתי נכון חשד על דמות שקצת בלבלה אותי אז לא ממש הפתעה גדולה אבלללל כן הופתעתי מהרבה טוויסטים מהספר אני אקנה את הספר הבא ואמשיך גם אליו כי הכתיבה של סטיב קוואנו (בתוספת התרגום של ניצן לפידות שהיה מעולה!) ממש גרמו לי לחוויה מדהימה אחרי נטישות מרובות בעקבות תרגום לקוי סוף־סוף ספר שתפס אותי מהמילה הראשונה ועד האחרונה!

26/10/2024

מותח, קולח, מפתיע

22/9/2024

אהבתי מאוד, סוחף וחכם. אהבתי גם את ההקראה

6/8/2024

ספר מעולה, לא הצלחתי להניח אותו לרגע

6/8/2024

הספר יפה, עשוי היטב.

14/7/2024

קראתי ספרי מתח טובים יותר, נחמד.

10/5/2024

פחות אהבתי. העלילה לעיתים מופרכת, לא אמינה. לדמויות אין עומק. נתתי 4 כוכבים כי הספר קריא וזורם ומעביר יופי את הזמן.

26/8/2023

לא רע.

9/6/2023

ספר מתח משובח, יחג עם זאת קצת לא אמין

25/3/2023

כתוב היטב. קצב מסחרר. קצת יותר מידי טוויסטים. פלין אחלה דמות

2/1/2023

נחמד

12/8/2022

לא סוג הספרים שאני בדרך כלל קוראת,אבל ממש נהניתי!

11/1/2022

ספר מתח טוב, אם כי קצת קלישאתי. כתוב טוב ומושך להמשיך לקרוא עוד ועוד. חיסרון אחד גדול זה שהספר הוא חלק מסדרת ספרים על אותו גיבור. ברור מהסיפור שקרה הרבה קודם אבל זה הספר היחידי מהסדרה שתורגם ואין שום התייחסות לעובדה שזה ספר אחד מתוך סדרה בתיאור הספר וזה מכעיס מאוד. חבל שההוצאה לאור בחרה להוציא את הספר באופן הזה.

9/10/2021

ספר מעולה! אמנם יש לו זמן עד שהוא מתחיל לסחוף אבל כשזה מתחיל - הנשימה נעצרת!! מותח עד הרגע האחרון!!

27/6/2021

ספר מותח. מאמצע הספר יש בו קצב טוב. מסופר יפה, משני צידי הגיבורים. היו בו כמה דברים "מוגזמים" אבל בסהכ מאוד נהנתי.

13/6/2021

היה נפלא! מרתק, מותח, מעניין ממש נהניתי 🍬

22/3/2021

ספר טוב, קצת איטי ומרתק ל י שאוהב ספרי בילוש

9/10/2020

מותח, קראתי כמעט בנשימה אחת, אבל קצת פקטני מצד אחד ואולי גם מעט דימיוני. אבל ספר טוב לימי קורונה או לחופשה קצרה

3/8/2020

הספר כתוב היטב, מעניין ומותח. הדמויות טובות. מומלץ.

18/7/2020

צריך לשרוד את ה100 דפים הראשונים ואז מתחיל המתח עד סוף הספר

28/6/2020

מותח ומהנה על אף האלימות שאינה לטעמי האישי

29/5/2020

מותחן מעולה, אהבתי במיוחד את סצנות בית המשפט, חלק מהעלילה לוקה בחוסר אמינות, עלילה מורכבת מדי.

10/5/2020

טוב

10/5/2020

מתקדם מהר. יותר מידי סופרמן. אבל מעביר את הזמן בכייף

7/5/2020

הרעיון מבריק. הביצוע פחות. יותר מדי קטעים שלא מתקבלים על הדעת

19/4/2020

ספר טוב. מעניין , מקורי ומותח. ספר מתח מצויין

18/4/2020

נהניתי ספר מותח ממליץ בשביל הכיף כתוב היטב.

12/4/2020

ספר סוחף, הרעיון מקורי ונעשה בצורה טובה. גם הסוף טוב אם כי מתאמץ מידי לטעמי, הייתי נותנת 5 כוכבים אם הסוף היה קצת פחות מסועף אבל זה לא אומר שהסוף מאכזב.

10/4/2020

ספר מותח ומרתק, קשה להניחו לרגע. מומלץ

6/4/2020

קולח, מותח

28/3/2020

הספר קולח ומאד מעניין

28/3/2020

סוחף ומרתק שמשאיר את הקורא במתח עד המשפט האחרון בספר.

27/3/2020

העלילה מרתקת, הסוף מפתיע...

21/3/2020

מתח טוב מוד אהבתי

17/3/2020

העלילה מזכירה ספרי מתח אחרים מסוג זה ועם זאת, הספר קריא ומותח. אשמח לקרוא ספרים נוספים של מחבר ספר זה.

23/2/2020

אחד הטובים. מותח עד הסוף למרות שלכאורה הכל ברור ונהיר מכיוון שהספר כתוב מנקודת המבט של הגיבור הטוב והגיבור הרע.

15/2/2020

מבריק ברובו ,מאכזב בסופו-בגלל פיתולים מיותרים. יותר מידי תיאורים אכזריים בפרטי פרטים

2/1/2020

ספר מעולה לסוף שבוע

8/4/2020

ספר נחמד, אבל הסופר מאכיל יותר מידי בכפית, הוא לא סומך על הקורא שיזכור דברים שכבר נכתבו או נאמרו, בספר הזה 90 אחוז צפוי ורק הדבר האחרון שצריך להפתיע כבר לא מפתיע ומגיע מאוחר מידי, ספר נחמד ותו לא.

1
27/9/2024

הסיפור טוב אבל כתוב בצורה מאד מסורבלת וקשה להבין את המעברים בין הדמויות. גם את הקריינות פחות אהבתי.

22/5/2024

כמו עוד פרק של חוק וסדר/מחשבות פליליות... חביב אבל קצת צפוי

7/2/2024

עלילה צפויה ונמתחת כמו מסטיק

30/12/2023

הספר מצוין. הקריינות קצת פחות. משפטים לא מוטעמים, מילים ושמות שנקראים בצורה לא תקנית.

15/5/2023

נחמד

19/4/2023

היה מותח, אך עשוי לא הכי משכנע.

11/4/2022

ספר מעניין.מקורי.אלים באופן מוגזם.

26/3/2022

ספר מתח עם רעיון טוב ועלילה שונה ולכאורה יש פה בסיס למשהו מיוחד. אבל נראה שהסיפור לא הדוק עד הסוף, יש בעייה עם חלק מהדברים שלא מסתדרים בסיפור הכולל ואת הסוף סגרו מהר מידיי ועם בעייתיות בחלק מהעובדות שלא מסתדר באופן ברור. בקיצור, אפשר לוותר.

11/4/2021

כתוב היטב, בצורה מעניינת ומותחת. היה חסר לי עוד משהו בספר, יותר שיח ואינטראקציה של הגיבור מול ה״איש הרע״. הספר מוגדר בתור דרמה משפטית, אבל לי אישית היה חסר קצת יותר קטעי משפט. בסך הכל זוהי קריאה מהנה.

26/1/2021

זז לאט... צפוי ברובו...

5/9/2020

"כגודל הציפייה כך גודל האכזבה" היו לי ציפיות אדירות מהספר הזה אחרי כל ההמלצות שקראתי עליו. הבטיחו לי מותחן אינטליגנטי ואני מרגיש קצת מרומה. בספר מתח שבו אתה יודע מההתחלה מיהו הרוצח אתה מצפה מתישהו לטוויסט דרמטי בעלילה ואתה מחכה, מחכה, מחכה ומחכה והוא פשוט לא מגיע. ועם זאת, הספר היה קריא ובשליש האחרון שלו זורם יותר. אבל למי שאוהב מתח ללא הפסקה לא הייתי ממליץ. מהבחינה הזו הוא אכזבה גדולה

4/9/2020

זורם

4/8/2020

כל כך הרבה המלצות נגמרו באכזבה גדולה

16/7/2020

ספר מתח. עד שניבנה המתח צריךהרבה סבלנות. ההתחלה מיגעת. השליש האחרון ניפלא.

28/5/2020

ספר מתח נחמד, הסוף קצת חלש.

30/4/2020

נכון שזה ספר מאד מותח ושכיף לקרוא, אבל יש כמה חורים גדולים ומופרכים מדי (כל מי שקראה ספר של גרישם או ראתה סדרות עורכי דין, יודעת שאין שום סיכוי שכך ייראה משפט בפרופיל כזה גבוה. הקטע הזה מאכזב. אפשר לשים את זה בצד ולהינות בכל זאת)

30/3/2020

בסך הכל ספר נחמד עם קטעים מותחים. חלקים לא מעניינים וצפויים.

26/2/2020

סביר עד ט6ב, קצת נישמע כמו" want to be" אבל די קולח עם כמה קירטועים

25/2/2020

מותח בהחלט.אבל קצת צפוי

24/2/2020

ספר מתח קליל ופשטני להעביר את הזמן. העלילה קלישאתית ולא הגיונית בשום צורה אבל עדיין כיף לקרוא.

2/10/2021

לא התחברתי לסיפור העלילה. נראה לי מוגזם, קיצוני ומלאכותי. מצד אחד, פרשת הרציחות ומצד שני, הסיפור המשפטי. הניסיון לחבר אותם נראה לי גס ולא אמין. הפסקתי את הקריאה בערך אחרי 20%. אולי בהמשך הספר מתחבר והעלילה נראית יותר אוטנטית. אולי. לי לא הייתה סבלנות לחכות.

12/3/2020

ספר מתח קצת דוחה בתיאור הרציחות וגם הסוף המפתיע לא היה משהו לא אנבתי

6/8/2024

עלילה הזוייה ומופרכת. לא אהבתי.

23/7/2021

המון אקשן. אבל, מי שאוהב למצוא הגיון בספר מתח, זה לא הספר הזה. הכל מופרך, גם העלילה וגם האופן בו נפתרת התעלומה. בזבוז זמן.

14/5/2021

צר לי אך הצלחתי לסיים, אפילו לא הגעתי לרבע.. אוירת הפילם נואר לא עושה לי את זה. הדמויות חד מימדיות ולא מעניינות. העלילה לא משכנעת. בקיצור, שיעמום! חבל שהאפליקציה לא מאפשרת כתיבת חוו"ד בסיום ספר אם הגעתי לדף האחרון. זה מטה את הביקורות לאלו שמסיימים לעומת המתייאשים. נאלצתי "לדפדף" את הספר לעמוד האחרון כדי להזהיר אתכם מפניו.

המושבעים סטיב קוואנו
פרולוג
 
 
בחמש ועשר דקות אחר הצהריים ביום דצמבר קר שכב ג'ושוע קיין על מצע קרטון מחוץ לבית המשפט לעניינים פליליים במנהטן וחשב להרוג מישהו. אבל לא סתם מישהו. הוא חשב על מישהו מסוים. למען האמת, מדי פעם, ברכבת התחתית או כשצפה בעוברים ושבים, חשב קיין להרוג איזה ניו יורקי אנונימי אקראי, שנקלע במקרה לשדה הראייה שלו. אולי את המזכירה הבלונדינית שקוראת רומן רומנטי בקו K, או את הבנקאי מוול סטריט שטלטל מטרייה, שהתעלמו מהתחנונים שלו לנדבה, או אפילו ילד או ילדה שנותנים לאמא שלהם יד במעבר החציה.
 
איך הוא ירגיש אם יהרוג אותם? מה הם יגידו כשינשמו את נשימתם האחרונה? האם משהו בעיניים שלהם ישתנה ברגע שבו יעזבו את העולם הזה? כשקיין בחן את המחשבות האלה, אדווה של עונג הקרינה חום לכל גופו.
 
הוא הציץ בשעון.
 
חמש ואחת־עשרה דקות.
 
צלליות חדות וארוכות הציפו את הרחוב כשהיום שקע בדמדומים. הוא הביט בשמים וקידם את פני האור המתעמעם, כאילו מישהו כיסה מנורה במטפחת. האפלולית התאימה למטרותיו. השמים המתקדרים מיקדו שוב את מחשבותיו ברצח.
 
כל זמן ששכב כאן ברחוב, בששת השבועות האחרונים, לא חשב כמעט על שום דבר אחר. שעות על גבי שעות התלבט אם האיש הזה חייב למות. חוץ מאשר חייו או מותו של האיש, הכול תוכנן בקפידה.
 
קיין לא לקח סיכונים מיותרים. זה הדבר החכם לעשות. אם אתה לא רוצה להתגלות, אתה חייב להיזהר. הוא למד את זה מזמן. להניח לאדם הזה לחיות פירושו לקחת סיכון. מה יקרה אם ייפגשו יום אחד בעתיד? האם הוא יזהה את קיין? האם יצליח לחבר הכול יחד?
 
ומה יקרה אם קיין יהרוג אותו? במשימות כאלה תמיד יש סיכונים רבים.
 
אבל קיין הכיר היטב את הסיכונים האלה וכבר הצליח לחמוק מהם פעמים רבות בעבר.
 
מכונית מסחרית של הדואר עצרה וחנתה מול קיין. מתוכה יצא הנהג, גבר כבד גוף בסוף שנות הארבעים לחייו, לבוש במדי הדואר. כמו שעון. כשהדוור חלף על פניו ונכנס דרך כניסת השירות אל בית המשפט, הוא התעלם מקיין ששכב ברחוב. אין לו מטבע בשביל האיש חסר הבית. לא היום. לא בששת השבועות האחרונים. אף לא פעם אחת. וכמו שעון, כשהדוור חלף על פניו, תהה קיין שוב אם הוא צריך להרוג אותו.
 
היו לו שתים־עשרה דקות להחליט.
 
לאיש הדואר קראו אלטון. הוא היה נשוי, והיו לו שני ילדים מתבגרים. אלטון אכל במעדניית בוטיק יקרה פעם בשבוע, כשאשתו חשבה שהוא יוצא לרוץ, קרא רומנים בכריכה רכה שקנה בדולר בחנות קטנה בטרייבקה והוציא את הפח בימי חמישי בנעלי בית פרוותיות. איך הוא ירגיש אם יצפה באלטון ברגעיו האחרונים?
 
ג'ושוע קיין אהב לראות אנשים אחרים מוצפים ברגשות. אובדן, אבל ופחד היו בשבילו תחושות משכרות ומשמחות כמו הסמים הטובים בעולם.
 
ג'ושוע קיין לא היה כמו אנשים אחרים. לא היה עוד בן אדם כמוהו.
 
הוא הציץ בשעון. חמש ועשרים.
 
הגיע הזמן לזוז.
 
הוא גירד את זקנו, שהיה כמעט מלא עכשיו, ותהה אם הלכלוך והזיעה מוסיפים לו צבע. הוא קם לאטו ממצע הקרטון ומתח את הגב. כשזז עלה ריח גופו אל אפו. הוא לא החליף מכנסיים או גרביים זה שישה שבועות וגם לא התקלח. הריח היה מבחיל.
 
הוא היה צריך משהו שיסיח את דעתו מהזוהמה שלו. לרגליו היה מונח במהופך כובע מצחייה מעופש ובו מטבעות בסכום של כמה דולרים.
 
השלמת המשימה וראיית החזון שלו מתממש, בדיוק כמו שדמיין אותו, הסבו לו סיפוק. ואף על פי כן, חשב קיין, יהיה מרגש להכניס איזה אלמנט של מקריות. אלטון לעולם לא יֵדע שגורלו נחרץ ברגע הזה, לא על ידי קיין, אלא בהטלת מטבע. קיין לקח מטבע של רבע דולר, זרק אותו באוויר, בחר צד, תפס אותו והפך אותו על גב ידו. כשהמטבע הסתחרר באדים של הבל פיו החליט קיין שאם ייפול על עץ, אלטון ימות.
 
הוא הביט במטבע, שנראה מבריק וחדש על רקע עורו המטונף, וחייך.
 
במרחק שלושה מטרים ממכונית הדואר החונה ניצב דוכן נקניקיות. המוכר שירת גבר גבוה שלא לבש מעיל. הוא בטח רק השתחרר בערבות וחגג את המאורע עם קצת אוכל אמיתי. המוכר לקח שני דולרים מהאיש והצביע על השלט בתחתית הדוכן. לצד תמונות של נקניקיית קילבסה על האש היתה פרסומת של עורך דין עם מספר טלפון.
 
 
 
נעצרתם?
 
הואשמתם בביצוע פשע?
 
התקשרו לאדי פלין
 
 
 
הגבר הגבוה נגס בנקניקייה, הנהן והלך לדרכו בדיוק כשאלטון יצא מבית המשפט כשעל גבו שלושה שקי יוטה אפורים מלאים במכתבים.
 
שלושה שקים. עכשיו זה סופי.
 
היום זה היום.
 
בדרך כלל יצא אלטון מהבניין עם שני שקי דואר ולפעמים אפילו אחד. אבל אחת לשישה שבועות יצא אלטון מהבניין עם שלושה שקים. שק הדואר השלישי היה הדבר שקיין חיכה לו.
 
אלטון פתח את הדלתות האחוריות של מכונית הדואר וזרק את השק הראשון פנימה. קיין התקרב לאט, יד ימינו מושטת לפנים.
 
גם השק השני הוכנס למכונית.
 
כשאלטון התכונן להכניס גם את השלישי, קיין מיהר לכיוונו.
 
"הֵיי, חבר, יש לך אולי כסף קטן בשבילי?"
 
"לא," אמר אלטון והעמיס את השק האחרון על המכונית. הוא סגר את הדלת הימנית, הניח את ידו על הדלת השמאלית וטרק אותה כמו שטורקים דלת במכונית לא שלך. התזמון הוא המפתח. קיין הושיט את ידו במהירות, כאילו הוא מתחנן לכסף. דלת המסחרית סחפה איתה את ידו והתנופה טרקה את הדלת על זרועו.
 
התזמון של קיין היה מושלם. הוא האזין לצליל צירי המתכת שסגרו על הבשר ומחצו את הזרוע. הוא תפס אותה, פלט זעקה, ירד על ברכיו וראה את אלטון שם את שתי ידיו על ראשו, עיניו ופיו פעורים בתדהמה. בגלל המהירות שבה טרק אלטון את הדלת, ובשל משקלה הרב, לא היה שום ספק שידו של קיין נשברה. ולא סתם, אלא שבר מלוכלך. בכמה מקומות. טראומה קשה.
 
אבל קיין היה מיוחד. זה מה שאמא שלו תמיד אמרה לו. הוא שוב צעק. קיין האמין שחשוב שיעלה הצגה טובה: המעט שהוא יכול לעשות זה להעמיד פנים שכואב לו.
 
"אלוהים, תיזהר על הידיים. לא ידעתי שהיד שלך שם... אתה... סליחה," אמר אלטון בגמגום.
 
הוא כרע לצד קיין והתנצל שוב.
 
"אני חושב שהיא שבורה," אמר קיין, אף שידע שזה לא נכון. לפני עשר שנים הוחלפה רוב העצם בלוחות מתכת, מוטות וברגים. העצם המדולדלת שעוד נותרה שם היתה מחוזקת היטב.
 
"לעזאזל, לעזאזל, לעזאזל..." אמר אלטון והביט סביב בחוסר אונים.
 
"זאת לא אשמתי," אמר אלטון, "אבל אני יכול להזמין אמבולנס."
 
"לא. הם לא יטפלו בי. הם ייקחו אותי לחדר מיון וישאירו אותי על אלונקה כל הלילה ואז יסלקו אותי משם. אין לי ביטוח. יש מרכז רפואי, עשרה רחובות מכאן, מקסימום. הם מטפלים בחסרי בית. קח אותי לשם," אמר קיין.
 
"אני לא יכול לקחת אותך," אמר אלטון.
 
"מה?" אמר קיין.
 
"אסור לי לקחת נוסעים. אם מישהו יראה אותך יושב מקדימה, יכולים לפטר אותי."
 
כשקיין שמע איך אלטון מתאמץ לדבוק בכללי העבודה של שירות הדואר, הוא נשם לרווחה. הוא סמך על זה.
 
"שים אותי מאחורה. אף אחד לא יראה אותי," אמר קיין.
 
אלטון בהה בחלקה האחורי של המכונית ובדלת הצד הפתוחה.
 
"אני לא יודע..."
 
"נו באמת, אני לא אגנוב שום דבר, אני בקושי מזיז את היד," אמר קיין, ליטף את זרועו והוסיף גניחה.
 
אחרי רגע של היסוס אמר אלטון, "אוקיי. אבל אל תתקרב לשקי הדואר. סגור?"
 
"סגור," אמר קיין.
 
הוא נאנח כשאלטון הרים אותו מהכביש, וצעק כשחשב שידיו של אלטון מתקרבות יותר מדי לזרועו הפצועה, אך בתוך כמה רגעים ישב קיין על רצפת הפלדה בחלקה האחורי של מכונית הדואר, וכשהיא החלה בנסיעתה מזרחה הוא ליווה את הקפיצות בדרך בכל הקולות הנכונים. חלקה האחורי של המכונית היה מופרד לחלוטין מתא הנהג, כך שאלטון לא היה יכול לראות אותו, וסביר להניח שגם לא לשמוע אותו, אבל קיין חשב שעדיף לעשות את הקולות ליתר ביטחון. האור היחיד חדר פנימה דרך צוהר של זכוכית אטומה בגג בגודל שישים על שישים סנטימטרים.
 
עוד לפני שהתרחקו מבית המשפט שלף קיין סכין יפנית מתוך מעילו וחתך את האזיקונים שקשרו את שלושת שקי הדואר.
 
השק הראשון היה נפילה. מעטפות רגילות. גם השק השני.
 
השק השלישי היה המנצח.
 
המעטפות בשק הזה היו שונות, וכולן היו זהות. בתחתית כל מעטפה היה פס אדום מודפס ועליו נכתב באותיות לבנות: "יש לפתוח את המכתב באופן מיידי. זימון חשוב לבית המשפט".
 
קיין לא פתח אף אחד מהמכתבים. הוא פרש כל מעטפה ומעטפה על הרצפה. שעה שעשה זאת, סינן את כל המכתבים שמוענו לנשים והחזיר אותם אל השק. כעבור חצי דקה היו שישים או שבעים מעטפות פרושות לפניו. הוא צילם חמש מעטפות בכל פעם במצלמה דיגיטלית ולאחר מכן תחב אותה בחזרה לכיסו. אחר כך יגדיל את התמונות כדי לראות את השמות והכתובות על כל אחת מהמעטפות.
 
כשהשלים את משימתו החזיר קיין את כל המכתבים אל השק וקשר את כל השלושה מחדש באזיקונים שהביא איתו. בבית המשפט ובשירות הדואר השתמשו באזיקונים מאותו סוג, והוא לא התקשה להשיג אותם.
 
לקיין נשאר זמן ולכן הוא ישב ברגליים פשוטות על הרצפה והסתכל על תצלומי המעטפות במסך המצלמה שלו. הוא ימצא ביניהם את האדם המושלם. הוא ידע את זה. הוא הרגיש את זה. ההתרגשות גרמה ללבו לפרפר. זה היה כמו זרם חשמלי שעלה מכפות רגליו ופילח את חזהו.
 
אחרי כל העצירות והקפיצות של הפקקים במנהטן, לקח לקיין כמה שניות להבין שהמכונית חונה. הוא החביא את המצלמה, ואז נפתחו הדלתות האחוריות. קיין תפס את הזרוע עם הפציעה המדומה, ואלטון התכופף פנימה והושיט את ידו לעזרה. קיין ערסל את ידו האחת, הושיט את השנייה ותפס בידו המושטת של אלטון. קיין עמד על רגליו. זה יהיה כל כך קל, כל כך מהיר. הוא רק צריך להתייצב ולמשוך. להפעיל קצת יותר לחץ, ואלטון ייגרר אל תוך המכונית. הסכין היפנית תוכל לחדור אל עורפו בתנועה אחת חלקה ואז לטייל לאורך קו הלסת ולהגיע אל עורק הראש.
 
אלטון עזר לקיין לצאת מהמכונית כאילו היה עשוי מזכוכית וליווה אותו אל המרכז הרפואי.
 
הטלת המטבע הכריעה. אלטון לא ייפגע.
 
קיין הודה למושיע שלו והסתכל עליו כשהתרחק. כעבור כמה דקות יצא קיין מהמרכז אל הרחוב כדי לבדוק אם הוא לא חזר כדי לראות שהוא בסדר.
 
לא היה לו זכר.
 
 
 
מאוחר יותר באותו ערב יצא אלטון, לבוש בבגדי הריצה שלו, מהמעדנייה האהובה עליו עם כריך רובן חצי אכול תחת זרוע אחת ושקית נייר חומה עם מצרכים תחת השנייה. גבר גבוה, מגולח למשעי ולבוש היטב נעמד לפתע מול פניו, חסם את דרכו, והוא קפא על מקומו בחשיכה מתחת לפנס הרחוב השבור.
 
ג'ושוע קיין נהנה מהערב הקריר, מן התחושה של חליפה טובה וצוואר נקי.
 
"הטלתי את המטבע שוב," הוא אמר.
 
קיין ירה בפניו של אלטון, צעד במהירות אל סמטה חשוכה ונעלם. ביצוע כל כך קל ומהיר לא הסב לו שום עונג. הוא היה מעדיף לבלות כמה ימים עם אלטון, אבל לא היה לו זמן.
 
היתה לו עבודה רבה.