מנהרת הזמן 21 - מחלקת הישע נכנסת לצפת

אפילו לא נכנסתי למערה, רק שלחתי את שרון לבדוק מה קורה בה. ואז היינו שנינו בתוך מנהרת הזמן. פתאום התחברו ביחד הצימר בגליל, החלום המוזר שחלמתי, וגל אבק גדול שנשא אותי ואת שרון, והפגיש אותנו בהרים מול צפת. ואנחנו, ילדים של היום, עם טלפון סלולרי, מחשב והכל, היינו בארועים שחשבנו שרק קוראים עליהם בספרים. היה מאוחר מאוד בלילה. היינו צריכים להגיע ברגל לצפת. אם לא נגיע לפני עלות השחר, העיר תיפול לידי הערבים. מרחוק האירו את השמים הפגזים שנפלו על צפת, הלכנו והלכנו והלכנו, הדרך היתה קשה יותר ויותר, ולא ידעתי אם נוכל להמשיך ללכת. הלוחמים היו מותשים ורעבים, וצפת הלכה והתקרבה. ובבית הכנסת של צפת, בשבת, עמדו הלוחמים והתחבקו עם התושבים הדתיים, ומפקד הפלמ"ח לחץ ידיים עם מפקד האצ"ל, ושרון ואני עמדנו והתרגשנו נורא.