הקדמת המתרגמת
את הספר 'ריפוי אולטימטיבי' בגרסתו המקורית באנגלית, Ultimate Healing, קיבלתי במתנה מחברה לאחר שחליתי (שוב) בסרטן, אבל רק כשהתחלתי לקרוא בו בשנית, לקראת נסיעה ללימוד של לאמה זופה רינפוצ'ה, הבנתי את חשיבותו וכמה נדיר הוא: קיימים ספרים רבים על דרכים לריפוי מסרטן וקיימים אינספור ספרים בודהיסטיים, אך למיטב ידיעתי, זה הספר היחיד המשלב בין השניים: ריפוי מסרטן ובודהיזם. ההחלטה לתרגם את הספר נולדה מהכרה זו ומהבנת החשיבות שבזמינותו בשפה העברית עבור חולי סרטן.
הגישה הבודהיסטית בכלל, ובעיקר זו הבאה לידי ביטוי בספר הזה, אינה סותרת או באה במקום תרופה או טיפול אחר נגד סרטן, וגם לא במקום אמונה דתית כלשהי, אלא היא חושפת ומציעה עוד רובד לריפוי ממחלת הסרטן (וממחלות אחרות). לפי הבודהיזם מדובר בלא פחות מן הרובד העמוק ביותר והמשותף לכלל התופעות, ומכאן המונח 'אולטימטיבי' בשם הספר.
למרות היותו מוגש בשפה העברית, אין הספר צפוי להיות קל לקריאה, ועל אחת כמה וכמה אם אין לכם כל רקע בודהיסטי, שכן אז מובטחת לכם קריאה מאתגרת.
כמי שהגיעה לבודהיזם מאתאיזם ומ'מדעיזם', וגם אחרי שנים של תרגול בודהיסטי שומרת על חיים מערביים וחילוניים, לא יכולתי שלא לחשוב שוב ושוב, תוך כדי מלאכת התרגום, על הרתיעה שקטעים רבים בספר צפויים לעורר בהיעדר רקע בבודהיזם. עצתי היא שאם כבר הגיע ספר זה לידיכם, אל תחמיצו את ההזדמנות להיפתח לרעיונות המובאים בו, שכן יש בכוחם לשפר את חייכם בתוך זמן קצר. זה מה שאני חוויתי מהרגע שגיליתי את הבודהיזם, וזה מה שמספר כמעט כל מי שפגשתי בדרך הזאת.
נסו אפוא להתעלם מכל מה שלא ברור או דתי או לא הגיוני לדעתכם ועשו מאמץ להמשיך ולקרוא בספר לפחות עד תום חלקו הראשון (שני חלקים לספר: בראשון ההסברים ובשני ההנחיות לתרגול). אני תקווה שמילון המונחים המובא בסוף הספר יקל עליכם במקצת. שימו לב שמילון זה יש בו גם כמה מילים מוכרות, כגון 'אהבה' ו'חמלה', שלהן הגדרה מעט שונה מהרגיל.
ספר זה תורגם בזכות כוונותיהם הטובות וטוב לבם של אנשים רבים שהיו מעורבים בתהליך. על אף המאמצים של כולם להישאר נאמנים למקור ולהעביר את הדברים באופן מדויק, בהיר ונכון, לא מן הנמנע שנפלו טעויות. הטעויות כולן שלי, אנא קבלו את התנצלותי הכנה, ולמען הקוראים הבאים אודה לכם מאוד אם תיידעו אותנו עליהן.
תודה ענקית למורה הנדיר ויוצא הדופן לאמה זופה רינפוצ'ה, שבחמלתו הרבה יצר ספר זה. תודה לכל מי שהיה מעורב בהוצאת ספר המקור באנגלית, ובכלל זה להוצאה לאור Wisdom Publications, לריצ'רד גיר וקרן גיר שמימנו את הוצאת הספר ולעורכת אילסה קמרון.
תודה גדולה לכל האנשים הנפלאים שהשתתפו בתרגום הספר ובהוצאתו לאור בעברית, ובכלל זה לנזיר הנכבד טנזין תקצ'וק ול-FPMT-Merit-Box שמימנו את הדפסת הספר; לצוות שנטידווהFPMT ישראל שתמכו ועזרו; ליוסי רודוי שתיקן וערך ללא לאות ובסבלנות רבה ושיפר מאוד את התרגום; לנזיר הנכבד קארמה צטונדרו (יקי פלט), לליהי סלע, טלי ריץ וירון בהיר שעזרו בתרגום המונחים הטיבטיים; לקוראות דלית הררי ועליזה ספורטה-כהן על הגהותיהן; לעורכת הלשון חגית ולמעצבת הגרפית ורדה שנרתמו ותרמו ממקצועיותן תרומה רבת ערך, כל אחת בתחומה.
תודה לכל המורים הנפלאים ולחברים שלי לדרך שבלעדיהם לא הייתה יכולה לעלות בי המחשבה לתרגם ספר זה, ותודה אחרונה לכם קוראים יקרים, שעצם היותכם קוראים פוטנציאליים הניע אותי לתרגם את הספר הזה.
מי ייתן ולא תדעו עוד סבל ותזכו לבריאות, לאושר ולמימוש חייכם יקרי הערך.
באהבה,
Meria
מריעה לחיים ולשומרים עליהם
ultimateh.he@gmail.com
הקדמה
זהו באמת ספר מדהים. מעמודיו נובעים חוכמה כה מנחמת ואור מרפא כה רב, המגלים את נוכחותו, את מילותיו ואת לימודיו של אחד המורים הטיבטים הגדולים והחשובים בעולם. לפנינו ספר הממקד את תשומת הלב בריפוי רוחני בעבור אלה השרויים בכאב; ספר המכוון את תשומת הלב של התודעה לחוכמה המיוחדת של סוגי הריפוי המאפשרים ריפוי תמידי; ספר לחולה, למי שאינו מאושר ולפגוע.
עם זאת 'ריפוי אולטימטיבי' הוא יותר מספר תפילה להקלת מחלותינו הגופניות. הלימוד והתרגולים הנכללים כאן מביאים את התודעה לידי הבנה עמוקה יותר של חיים ומוות, ארעיות וסבל. הבנה כזו מאפשרת לנו להתחיל להסתכל על חולי ועל מחלות בהיבט רחב יותר. מתוך היבט זה התפיסות של קארמה, גלגולים והאיכות של לידה מחדש מקבלות משמעות חדשה שיש לה הכוח לנחם אותנו ובסופו של דבר לרפא אותנו.
לאמה זופה רינפוצ'ה הוא מורה רוחני אשר חמלתו, אדיבותו וצניעותו יוצאת הדופן הם בגדר אגדה לאלפי תלמידיו ומעריציו מרחבי העולם. בהיותו בן ארבע זוהה כגלגולו של חכם ומודט שחי באזור לוודו (Lawudo) של ההימלאיות בנפאל.
היה לי המזל הטוב הגדול ביותר לפגוש את רינפוצ'ה בהודו בפברואר 1997, פגישה ששינתה לתמיד את הדרך שבה הסתכלתי על החיים. לאותה פגישה הבאתי מטען שלילי של חיים שלמים שעברו בהעמדת פנים ובהוקרה עצמית. עישנתי כמו ארובה, בקלות שרפתי שתי חפיסות ביום. עישנתי במשך שלושים שנה! בהודו התבקשתי בנימוס שלא לעשן בנוכחותו של מורה כה גדול, ואני זוכרת את עצמי מתגנבת אל מאחורי הבניין כדי להדליק סיגריה נואשת כל כמה שעות. הרגשתי מטופשת מאוד, אבל כפי שיסביר כל מי שהיה פעם מכור לעישון, לא מתוך בחירה אנו המעשנים מתנהגים כמו מכורים. לאחר חיים שלמים של סיגריות לא קל להפסיק.
והנה הדבר הנפלא: לאחר שחזרתי מהודו לא נגעתי אפילו בסיגריה אחת, ומאז לא עישנתי. אני זוכרת שעברו כמה חודשים עד שהבנתי שהגמילה שלי קשורה בפגישה עם רינפוצ'ה. כל מאמץ שעשיתי עד אז כדי להפסיק לעשן נכשל, ובעזרת הברכות שלו הצלחתי להיגמל. ועם זאת, כשניסיתי להודות לו, רינפוצ'ה אף לא הודה שהיה לו קשר כלשהו לזה. הוא פשוט התעלם מכל התייחסות לכך – זו מידת הענווה של רינפוצ'ה.
התרגולים המקובצים כאן הם חיוניים בייחוד לאלה הסובלים ממחלות מסכנות חיים. התרגול של בודהה המַרפא הוא רב-עוצמה, בפרט ביכולת שלו להביא ריפוי, פלאי לכאורה, בחיינו ובחיי אלה הסובלים מכאבים כרוניים וממחלות. טוב לבו של לאמה זופה רינפוצ'ה הוא אין סופי בהעברת ידע ולימודים אלה לעולם.
אז התכוננו לריפוי, אבל עשו גם מאמץ לחדור את מסך הבורות והאכזבה אשר מונע מהתודעה לקבל מצב שבו הריפוי לא מצליח. הבקיעו את הבורות הקארמית באמצעות מדיטציה על לימודים אלה, עשו את ההדמיות ודקלמו את המנטרות. רינפוצ'ה מראה לנו כיצד על ידי הבנת הטבע האמיתי של הקיום אנחנו מסוגלים לראות בכל סבל דבר הטומן בחובו זרעים לאושר. כאן שוכנת החוכמה העליונה של ספר נפלא זה.
מי ייתן וכל הקוראים את מילותיו של מורי יזכו לאושר לנצח. מי ייתן ויוקל להם וכל המכאובים, המחלות והחוליים שלהם ירופאו מיד.
ליליאן טו
יולי 2001
דבר העורכת
(של הגרסה באנגלית)
לאמה זופה רינפוצ'ה, מנהלה הרוחני של 'הקרן לשימור מסורת המהיאנה' (The Foundation for the Preservation of the Mahayana Tradition – FPMT), כבר עזר לאנשים עם בעיות בריאותיות יותר מעשרים שנה כשהחליט לערוך את הקורס הראשון באוגוסט 1991 במכון טארה, מרכז FPMT במלבורן, אוסטרליה. נוסף על עשבי מרפא טיבטיים מסורתיים, המליץ לאמה זופה לאלפי אנשים על מדיטציות, מנטרות ותרגולי ריפוי שונים אחרים מן הבודהיזם הטיבטי. בראותו שיותר ויותר אנשים זקוקים לעזרה ושלבודהיזם הטיבטי יש כל כך הרבה להציע להם, ובייחוד לאלה החולים במחלות חשוכות מרפא, ארגן רינפוצ'ה קורס של שבעה ימים.
הקורס, אשר שווק בשם 'שיטות ומדיטציות לעזרה בריפוי תודעה וגוף', לא הבטיח ריפוי פלא. לאמה זופה התעקש שרק חולים במחלה מסכנת חיים ישתתפו בקורס, ולבסוף התקבלו שישה אנשים בלבד: ארבעה חולי סרטן, נשא HIV וחולה בטרשת נפוצה. נוסף על אלה השתתפו בקורס שישה אנשים שנבחרו לארגן את הקורס או לנהל קורסי ריפוי עתידיים.
בבוקרו של ה-28 באוגוסט, 1991, התכנסו המשתתפים בחדר המדיטציה של מכון טארה לשיעור הראשון. לאמה זופה ויתר על סגנון הלימוד המסורתי מעל כס כבוד והתיישב על כורסה נוחה הפונה אל ששת המשתתפים, אשר ישבו גם הם על כורסאות. רינפוצ'ה בירך אותם ואמר: 'ברצוני להודות לכולכם על שהגעתם לכאן. ביחד נעזור זה לזה לפתח את תודעתנו ואת הדבר החשוב ביותר בחיים, את הלב הטוב שלנו. כך נוכל להביא ליצורים אחרים תועלת רבה יותר. ברצוני להודות לכם מאוד על שאפשרתם הזדמנות זו'.
כל חברי הקבוצה, ולאמה זופה בכללם, הציגו את עצמם בקצרה ודיברו מעט על ציפיותיהם מהקורס. לאחר זמן העיר רינפוצ'ה כי תחילה תכנן להתמקד במהלך הקורס בתרגול מדיטציות, אבל כשהציגו את עצמם המשתתפים, הופתע לגלות שהם מעוניינים במציאת שלוות נפש יותר מאשר בריפוי מחלתם. הדבר עודד את רינפוצ'ה להעמיק יותר בהרצאותיו בנושא הפילוסופיה הבודהיסטית.
במהלך שבעת ימי הקורס לימד רינפוצ'ה פעמיים ביום, בוקר ואחר הצהריים, בדרך כלל שיעורים קצרים בגלל מגבלותיהם הפיזיות של המשתתפים. הוא נמנע בזהירות משימוש במושגים בסנסקריט ותחת זאת ניסה להשתמש בשפה בעלת משמעות אוניברסלית יותר. מלבד הרצאות היו תרגולים עדינים בכל בוקר, מדיטציות מונחות ודיונים כלליים. רינפוצ'ה הציג פילוסופיה בודהיסטית בסיסית עם הדגשה מיוחדת של התמרת התודעה. הוא נתן לכל משתתף העתק חתום של ספרו 'התמרת בעיות לאושר' (Transforming Problems into Happiness), וציין שבספר מופיעים הנושאים הבסיסיים שיידונו במהלך קורס הריפוי. רינפוצ'ה גם הנחה מדיטציות 'אור לבן מרפא'; זמירות של מנטרות ומדיטציית דייטי, ובייחוד של לוגיונמה; הקפות סביב סטופות, רליקס וטקסטים; ולברך מים – מים ששתו בתחילת כל שיעור ובסופו. לקראת סוף הקורס דאג רינפוצ'ה לשוחח עם כל משתתף על מצבו האישי ולהמליץ לו על תרגולים אישיים. בחדרו הוא ערך בעבורם גם פוג'ות.
אישה צעירה אחת אמנם עזבה את הקורס לאחר היום השני, כי הייתה זקוקה לעוד משככי כאבים, אבל האחרים אמרו שהרגישו הרבה יותר טוב בסוף הקורס וציינו הפחתה בכאב והעצמה של שלוות הנפש.
לסיכום הקורס נתן רינפוצ'ה את הג'ננגס (jenangs), הרשות לתרגל, לבודהה המַרפא, לסינגהנדה ולסיטטפטרה. הוא גם חיבר 'תרגול טיהור לסרטן או לאיידס' (ראו פרק 20) ותרגם תרגול קצר לריפוי של פדמסמבהווה (ראו 'בודהה הריפוי' בפרק 16). רינפוצ'ה נתן לכל משתתף תרגולים לימים שאחרי הקורס. אחר כך הוא הסביר שהוא מעדיף שחולים במחלות מסכנות חיים ימשיכו את תרגולם הרוחני לאחר החלמתם, וכך יתקרבו יותר לקץ של כל הסבל והגורמים לסבל, שאם לא כן, אולי הם יהיו בריאים, אבל יבזבזו את חייהם.
אף שהקורס במכון טארה היה קורס הריפוי היחיד שלאמה זופה לימד, בפברואר 1993 נתן רינפוצ'ה שלוש הרצאות על 'ריפוי התודעה והגוף' באוקלנד, ניו זילנד. להרצאות אלו הביא איתו פנקס קטן ובו ראשי פרקים לקורסי ריפוי שאותם תיאר כ'תמצית הריפוי'. רינפוצ'ה לא היה יכול לטפל בכל הנושאים באוקלנד והשלים את הסברם במהלך לימודי המשך במרכז מהמודרה (Mahamudra Center), גם הוא בניו זילנד. אף שראשי הפרקים האלה מעולם לא הוזכרו במהלך קורס הריפוי במכון טארה, היה ברור שהם היו המסגרת להרצאות.
הם גם המסגרת לחלק הראשון של הספר הזה. הנושא הראשון, הנידון בשני הפרקים הראשונים, הוא חיזוק האמונה בתועלת שבשיטות המדיטציה השונות דרך סיפורים רלוונטיים על אנשים שהחלימו ממחלה בעזרת התרגולים האלה. פרק 3 מפתח את הנושא השני: הצורך לנפץ את התפיסה המקובעת של קביעות. כלומר להבין שאם יש מחלה מסכנת חיים ואם אין מחלה מסכנת חיים היינו הך הוא, שכן מוות יכול לקרות לכל אחד בכל זמן.
הנושא השלישי, המוסבר בפרק 4, דן במטרה האולטימטיבית של החיים, אשר אינה רק להיות בריאים ולחיות זמן רב, אלא גם לשחרר יצורים חיים אחרים מסבל ולהביא להם אושר. נושא זה מוסבר גם בפרקים 5, 6 ו-7.
הנושא הרביעי, שהכול מגיע מהתודעה, מורכב משני חלקים. הראשון, הנדרש לתהליך של תיוג מנטלי, נידון בפרקים 8 ו-9, והשני, הנדרש לקארמה, נידון בפרק 10.
נושא המפתח של התמרת התודעה ובו בעיות מותמרות לאושר על ידי מחשבה על התועלת הצומחת מהן נידון בפרקים 11, 12 ו-13. הנושא האחרון, מדיטציית ה'לקיחה ונתינה' (טונג-לן בטיבטית), מוסבר בפרק 14.
בחלק השני של הספר מופיעים מדיטציות ותרגולי ריפוי שונים שרבים מהם תורגמו או חוברו על ידי לאמה זופה בעצמו. פרק 15 מציע מדיטציות של 'אור לבן מרפא', 'חמלה' ו'לקיחה ונתינה'. פרק 16 מסביר על התועלת הצומחת מתרגול בודהה המַרפא ונכלל בו התרגום של לאמה זופה לשני טקסטים של בודהה המַרפא מאת פדמסמבהווה. שני הפרקים הבאים דנים בשחרור בעלי חיים. פרק 17 מסביר על התועלת הצומחת מהקפות, מדקלום מנטרות ומלברך מים (התרגולים העיקריים המעורבים בשחרור בעלי חיים), ופרק 18 הוא הטקס לשחרור בעלי החיים הלכה למעשה שחיבר רינפוצ'ה. פרק 19 מציג שלוש טכניקות שאפשר להשתמש בהן כדי לרפא דיכאון. בפרק 20 יש הסבר קצר על ריפוי ארבעת הכוחות ולאחריו תרגול פשוט לטיהור שחיבר רינפוצ'ה בסוף קורס הריפוי הראשון. פרקים 21 ו-22 מציעים מדיטציית צ'נרזיג פשוטה לברך מים וכן הצצה לתרגולים בהתמודדות עם נאגות ועם רוחות – יצורים שאינם בשר ודם ומעורבים בגרימת מחלות. פרק 23 מציג את ניסיונותיו של רינפוצ'ה למצוא תרופה צמחית לאיידס, ובפרק 24 מופיע תרגום לתפילה מפורסמת לריפוי שהמליץ רינפוצ'ה לדקלם במהלך קורסי הריפוי. בפרק המסיים מופיעות שלוש תפילות ההקדשה שדקלם רינפוצ'ה בסיום ההרצאות והמדיטציות במהלך הקורס במכון טארה.
אף שהבניית 'ריפוי אולטימטיבי' הייתה פשוטה למדי כי לאמה זופה נתן מראש את ההנחיות הבסיסיות לספר, היה צריך להחליט החלטות שונות הנוגעות לבחירת החומר הרלוונטי מתוך יותר משש מאות עמודי תעתיקים לא ערוכים של לימודי לאמה זופה על ריפוי. נוסף על שלושת הלימודים המרכזיים שהוזכרו, נבחנו יותר משלושים לימודים אחרים באורכים שונים, כמו גם קטעים מתוך ייעוץ אישי שהוא נתן לתלמידים בשנים 1998 ו-1999. הלימודים ניתנו בתקופה שבין תחילת 1981 לאמצע 1999, אבל רובם נתנו בשנות התשעים המוקדמות.
במהלך הקורס במכון טארה נבחר עבור הקבוצה, באמצעות חיזוי העתידות של רינפוצ'ה, הדייטי לריפוי לוגיונמה – דייטי נקבי אשר בדרך כלל מתרגלים אותו נגד מחלות מדבקות. במקום לכלול בספר הזה מספר רב מאוד של תרגולי דייטי לריפוי, בחרתי להתמקד בבודהה המַרפא בלבד, בעיקר מפני שהוא קשור קשר הדוק בריפוי, אבל גם מפני שאפשר לתרגל אותו כדי להביא לידי הצלחה כללית. אם אתם חולים, הטוב ביותר הוא להתייעץ עם לאמה מוסמך באשר לדייטי הריפוי שעמו יש לכם קשר קארמי חזק ואז להתמיד בתרגול זה. למידע נוסף על תרגולי ריפוי מסוימים, אנא צרו קשר עם מרכזי הלימוד של FPMT (FPMT Education Services).
חלק מהתרגולים בספר יכולים להתאים אם מאן דהוא בודהיסט ואם לא. עם זאת הרבה מהתרגולים מניחים שהמתרגל לקח מקלט בבודהה, בדהרמה ובסנגהה. בייחוד בנוגע לתרגולי הדייטי, מומלץ לתרגל את המדיטציות המקדימות של הדרך המדורגת להארה, או לָאם-רִים, קודם שמנסים את ההדמיות ואת דקלומי המנטרה. שוב, הנחיה ממורה מוסמך היא אידאלית כדי להפיק את מרב התועלת משיטות אלה.
תרגולים אלה אינם קסמים ואינם על טבעיים, אלא זריעה סבלנית של הגורמים הפנימיים האמיתיים לבריאות ואושר. ובכלל, על פי תרגולי הבודהיזם, התוצאות שאדם מסוים מקבל תלויות בקארמות מעברו ובתנאי ההווה שלו. למשל, רינפוצ'ה מסביר במקומות רבים על התועלת הנפלאה הצומחת מדקלום מנטרות שונות ולפעמים מרמז שדקלום מנטרה פעם אחת בלבד יכול למנוע לידה בעולמות התחתונים. הסברים שכאלה בדבר תועלת בלתי נתפסת מעודדים אמונה והתמדה. הוא גם מציין ש'התועלת שאתם מפיקים תלויה כמובן באיכות של דקלום המנטרה, וזו נקבעת על ידי המוטיבציה שלכם ועל ידי האיכות של תודעתכם'.
אני מודה בכל לב לאנשים הרבים שעזרו לי עם הספר הזה. בייחוד אני מודה ללאמה זופה רינפו'צה על טוב לבו האין סופי ועל סבלנותו; לקלייר אטקינס על תמיכתה הכספית הנדיבה; לרובינה קורטין הנכבדה על המלצותיה הנדיבות; לניק ריבוש מארכיונו של לאמה ישה (LYWA) על תמיכתו; לוונדי קוק מ-LYWA על משלוחיה המהירים של טייפים ותמלולים; לקוני מילר הנכבדה משירותי החינוך של FPMT על נדיבותה בהמלצות וחומרים; ללונדרופ גמצ'ו הנכבד על הספקת חומרים; לתובטן גיאצו הנכבד, פנדה הווטר ומוריי ריגט על התמלול שעשו ועל עריכתם המוקדמת; ולכל המתמללים הרבים של הקלטות, ובהם וונדי פינסטר, ישה צ'ודרון הנכבד, קיי מינר הנכבדה, תובטן וונגמו הנכבד, קריס ניילור, קטרינה הלונבלאד, טרייסי הו, סלי בראוד, סו הנג, חוליה הנגסט, גרט רובינסון, סגן ספיר-סנר, דיאנה וולז ואינטה מקמים ז"ל.
הלוואי שכל מי שקורא את 'ריפוי אולטימטיבי' ישוחרר מיד מכל מחלותיו, מרוחות מזיקות, מקארמה שלילית, וממערפלי תודעה וישיג במהרה את האושר של הארה מלאה שאין כמותו. מי ייתן וספר זה יהיה תרופה לכל היצורים החיים, ולא תרופה שתרפא ריפוי זמני בלבד את הסבל הפיזי שלהם, אלא תרופה שתרפא ריפוי אולטימטיבי את גופם ואת תודעתם כך שלעולם לא יהיה עליהם לחוות שוב סבל.
חלק ראשון
פסיכולוגיית ריפוי
1. כוח הריפוי של התודעה
טבע התודעה
מאחר שריפוי ביסודו מגיע מתודעתנו, לא מגופנו, חשוב להבין את טבע התודעה. הטבע החבוי של התודעה הוא טהור במובן שהוא אינו מאוחד עם הפגמים שלה, עם המחשבות העוכרות שלה ועם מערפלי התודעה שלה. כל פגמי התודעה שלנו — אנוכיות, בורות, כעס, היקשרות, רגשות אשם ומחשבות עוכרות אחרות — הם זמניים, לא קבועים ונצחיים. ומאחר שהגורם לסבל שלנו, המחשבות העוכרות ומערפלי התודעה, הוא זמני, גם הסבל שלנו זמני.
התודעה אף ריקה מקיום אמיתי, מקיום מצד עצמה. איכות זו של התודעה, המכונה טבע הבודהה, מספקת לנו את הפוטנציאל לשחרר את עצמנו לחלוטין מכל סבל, ובכלל זה ממחלות, ומהגורמים לסבל ולהשיג כל אושר שנרצה, גם את האושר של הארה שאין כמותו. מאחר שהתודעה ניחנה בכל הפוטנציאל הזה, אל לנו להרגיש מדוכאים או חסרי תקווה. הרי לא יהיה עלינו לחוות בעיות לנצח. יש לנו החופש הלא ייאמן לפתח את תודעתנו בכל דרך שנרצה. זו רק שאלה של מציאת הדרך הנכונה לניצול הפוטנציאל של תודעתנו.
התודעה והגוף הם שתי תופעות נפרדות. התודעה כהגדרתה היא צלולה ותופסת אובייקטים. כמו השתקפויות המופיעות במראה, אובייקטים נגלים לתודעה בבירור והתודעה מסוגלת לזהותם. הגוף מוצק, ואילו לתודעה אין מתאר, היא חסרת צבע או צורה. הגוף מתפורר לאחר המוות, והתודעה ממשיכה מגלגול לגלגול. אין זה יוצא דופן לשמוע אנשים, הן במערב והן במזרח, אשר מסוגלים לזכור חיים קודמים ולראות חיים עתידיים, לא רק את שלהם אלא גם של אחרים. אחדים נולדים עם היכולת הזאת; אחרים מפתחים אותה דרך מדיטציה. ישנם אנשים שיכולים לזכור חיים מלפני מאות או אלפי שנים. כאשר לאמה ישה, שהיה המנחה שלי במשך שנים רבות, ביקר בפירמידות במצרים, הוא היה יכול לזכור שהוא גר שם בחיים קודמים.
אנשים רבים לא מאמינים בחיים קודמים ובחיים עתידיים, אבל איש לא הוכיח שחיים קודמים וחיים עתידיים אינם קיימים. לעומת זאת, הרבה אנשים נוכחו לדעת שחיים קודמים קיימים משום שהם זוכרים אותם בבירור, ממש כמו שאנחנו זוכרים מה עשינו אתמול. הם הבינו את האמת על גלגולים כי יש להם את יכולת התודעה לראות חיים קודמים וחיים עתידיים.
ידע על אודות טבע התודעה הוא חשוב יותר, וגם הנושא רחב יותר, מידע על טבען של תופעות חיצוניות. אין כל דרך שנוכל להבין נכונה את הטבע הקונוונציונלי ואת הטבע האולטימטיבי של תופעות אחרות, אלא אם כן אנחנו מבינים את טבע התודעה. אפילו במונחים גשמיים אנו יכולים להגדיר ולהבין במדויק כיצד תופעות חיצוניות קיימות אך ורק דרך הבנת התודעה.
ובכלל, פיתוח ידע על אודות התודעה שלנו הוא הפתרון המעשי לבעיותינו. קודם כול אנחנו צריכים לזהות את שורשי בעיותינו, ורק אחר כך תהיה לנו היכולת לשים להן קץ ולהבטיח שלא נחווה אותן שוב. כמו כן עלינו לזהות את כל הטווח של בעיותינו, שהרי אם אנחנו רואים רק חלק מהבעיות, תהיה התפיסה שלנו של שחרור מוגבלת.
ריפוי התודעה
ריפוי התודעה שלנו הוא קריטי, שאם לא כן בעיותינו, שנטולות ראשית הן, לא יהיה להן סוף. אנו יכולים להשתמש בתרופה או באמצעים חיצוניים אחרים כדי לרפא מחלה מסוימת, אבל המחלה תחזור, אלא אם כן נרפא את התודעה. אם לא נעשה דבר כדי לרפא את התודעה שלנו, לא מן הנמנע שניצור שוב את הגורם למחלה, שנחזור על הפעולות שגרמו לנו להיות לא בריאים פיזית. לאחר מכן נחווה שוב אותה מחלה בחיים עתידיים, או אפילו בחיים האלה.
ריפוי מחלה באמצעים חיצוניים אינו הפתרון הטוב ביותר מפני שהגורם למחלה אינו חיצוני. חיידקים, וירוסים, רוחות ועוד יכולים להיות תנאים חיצוניים למחלה, אבל מחלה כשלעצמה אין לה גורם חיצוני. ובכל זאת במערב רואים לרוב בתנאים החיצוניים של מחלה מסוימת את הגורם שלה. הגורם למחלה הוא לא חיצוני, הוא בתודעה — או, אפשר לומר, הוא התודעה. מחלה נגרמת בגלל הוקרת העצמי, בורות, כעס, היקשרות ומצבי תודעה שליליים אחרים ועל ידי הפעולות השליליות שמניעות המחשבות השליליות הללו. מחשבותינו השליליות ומעשינו השליליים משאירים רישומים בתודעה, ואלה לאחר זמן באים לידי ביטוי במחלה או בבעיות אחרות. הרישומים גם מאפשרים למחשבות העוכרות לצוף ולעלות שוב ולפעולות השליליות לחזור.
לסימן פיזי יש בהכרח גורם פיזי, אבל הגורם הפיזי מופיע בגלל הגורם הפנימי — הרישומים שהותירו בתודעה מחשבות ומעשים שליליים. כדי להבין מחלה הבנה גמורה אנחנו צריכים להבין את הגורם הפנימי הזה, שהוא גם הגורם למחלה וגם זה שיוצר את התנאים הפיזיים למחלה. כל זמן שאנחנו מתעלמים מהגורם הפנימי שלה, אין לנו ריפוי אמיתי למחלה. עלינו לחקור את התפתחותה ולהבין שהגורם לה נמצא בתודעה. ברגע שנזהה זאת, מיד נבין שריפוי של מחלה צריך לבוא גם מהתודעה.
מה שתיארתי כאן תואם לא רק את לימודי הבודהיזם אלא גם את ניסיון החיים שלנו. המחקר המדעי אף מראה שלבריאות יש קשר הדוק לגישתו של האדם בחיי היום־יום וליכולתו לשמור על תודעה חיובית. ב'חוכמה יוצאת דופן' (Uncommon Wisdom), למשל, ראיין פריג'וף קפרה (Fritjof Capra) רופאים ופסיכולוגים ידועים על הגורם לסרטן. ממחקרם הם הסיקו שהשורש לסרטן נשען על גישות שליליות, ושהסרטן ניתן לריפוי על ידי יצירת גישות חיוביות.
הדבר מלמד על התקרבות המדע לפילוסופיה של הבודהה. 3
בעיה היא יצירה ייחודית של התודעה. אם הגורם לבעיה קיים בתודעתנו, הבעיה ללא ספק תופיע, אלא אם כן נטהר את הגורם הזה. אם הגורם הפנימי לבעיה קיים, גם התנאים החיצוניים לבעיה יתקיימו, מפני שהגורם הפנימי יוצר אותם. במילים אחרות, מכשולים חיצוניים הם תולדה של מכשולים פנימיים. אפילו תנאיה החיצוניים של בעיה נוצרים על ידי תודעתנו. גורמים חיצוניים נעשים תנאים לבעיה בגלל הגורם הפנימי שבתודעתנו, אבל אם אין גורם פנימי, גם אם הגורמים החיצוניים נוכחים, הם לא יכולים להיעשות תנאים לבעיה. בלי מכשול פנימי אין מכשול חיצוני.
קחו לדוגמה את סרטן העור. אמונה רווחת היא שסרטן העור נגרם על ידי חשיפה ממושכת לשמש. ואולם אם אור השמש הוא הגורם העיקרי לסרטן העור, הרי כל מי שעושה אמבטיות שמש אמור לפתח את המחלה. העובדה שלא כל מי שעושה אמבטיות שמש מפתח סרטן עור מוכיחה שאור השמש הוא לא הגורם העיקרי לסרטן הזה. חשיפה לשמש היא תנאי לסרטן העור אבל לא הגורם העיקרי לו. הגורם העיקרי לסרטן העור הוא פנימי ולא חיצוני. הגורם העיקרי הוא התודעה. לאנשים אשר בתודעתם מצוי הגורם העיקרי לסרטן העור, חשיפה לשמש היא אכן תנאי לפיתוח סרטן העור, אבל לאלה אשר הגורם הפנימי אינו מצוי בהם, לא תהיה חשיפה לשמש תנאי לפיתוח סרטן עור.
כמו שכבר הזכרתי, השורש לבעיותינו מצוי בתודעה שלנו, והוא דרכי החשיבה הלא מיומנת שלנו. עלינו לזהות את דרכי החשיבה הנכונה, שמביאות אושר, ואת דרכי החשיבה השגויה, שמביאות סבל. עם דרך חשיבה אחת יש לנו בעיות בחיים ועם דרך אחרת לא. במילים אחרות, אושר וסבל באים מן התודעה שלנו. התודעה שלנו יוצרת את חיינו.
מדיטציה היא התרופה
כדי לרפא מחלה פיזית אפשר לקחת תרופה חיצונית, אבל כדי לרפא את הגורם למחלה ולהבטיח שלא נחווה אותה שוב צריך לקחת תרופה פנימית. מה היא אותה תרופה פנימית? מדיטציה. מדיטציה היא שימוש בתודעתנו, בגישתנו החיובית, כדי לרפא את עצמנו, ואל לנו להגביל את הגדרת הריפוי להחלמה ממחלה מסוימת אחת, אלא להרחיבה לכדי החלמה מכל הבעיות ומכל הגורמים לבעיות. מאחר שמחלות וכל הבעיות האחרות שלנו נגרמות על ידי רישומים שליליים שנותרו בתודעה שלנו, הריפוי של עצמנו מהגורמים לבעיותינו צריך גם הוא לבוא מהתודעה שלנו. 'מדיטציה' היא פשוט תווית למה שאנחנו עושים עם התודעה שלנו, והיא הטיפול הטוב ביותר משום שאין לו תופעות לוואי.
מאחר שאושר וסבל באים מהתודעה שלנו, מדיטציה היא המפתח הבסיסי לריפוי. היא הדרך היחידה לעצור את הגורם לסבל וליצור את הגורם לאושר. אין לנו דרך להשיג את התוצאה הזאת באמצעות גורם חיצוני כלשהו; עלינו לעשות זאת באמצעות תודעתנו. תרופה בלבד או הדמיה פשוטה יכולים אולי לרפא מחלה מסוימת, אך לא די באלה לרפא את התודעה. אין דרך לרפא מחלה ואת הגורם לה אלא דרך מדיטציה.
במדיטציה גישתנו החיובית היא התרופה הפנימית שמרפאה את תודעתנו ואת הגורם לכל בעיותינו. ריפוי מוצלח דורש פיתוח של האיכויות הטובות של תודעתנו. דרכי חשיבה מסוימות הן שלוות ומרפאות, אחרות מפריעות ומזיקות. חולי וכל הבעיות האחרות בחיינו נגרמים על ידי תודעה לא בריאה. תודעה לא בריאה היא כל פעולה מנטלית שמטרידה אותנו ועושה אותנו לא מאושרים, וגוף לא בריא הוא תולדה של תודעה לא בריאה.
מדיטציה לא רק מרפאה מחלות אלא אף מביאה לתודעתנו שלווה גדולה. טבען של מחשבות חיוביות הוא שהן גורמות לנו להרגיש רגועים ושלווים. המחשבות החיוביות הטובות ביותר לריפוי הן של אהבה ושל חמלה. אהבה היא המשאלה שאחרים ישיגו אושר ואת הגורמים לאושר. אהבה גדולה היא לקבל עלינו את האחריות להביא לאחרים אושר ואת הגורמים לאושר. חמלה היא המשאלה שאחרים יהיו חופשיים מסבל ומהגורמים לסבל. חמלה גדולה היא לקבל עלינו את האחריות לשחרר אחרים מסבל ומהגורמים לסבל. גישות חיוביות אלו יכולות לרפא מחלות.
חמלה היא המְרַפֵא הטוב ביותר. הריפוי בעל העוצמה הרבה ביותר מגיע מפיתוח חמלה כלפי כל היצורים החיים, ללא קשר לגזע, לאום, אמונה דתית או לקרבה שלהם אלינו. אנחנו צריכים להרגיש חמלה כלפי כל היצורים, כל אחד מהם רוצה אושר ואינו רוצה סבל. אנחנו צריכים לפתח לא רק חמלה, המשאלה לשחרר כל אחד מכל סבל, אלא גם חמלה גדולה, כלומר לקבל עלינו את האחריות להגשים את המשאלה הזאת. הדבר מביא ריפוי עמוק ורב־עוצמה.
טבען של מחשבות אוהבות וחומלות הוא שלווה ובריאות, שונה מאוד מהטבע של בורות, כעס, היקשרות, גאווה או קנאה. אף שאדם חומל מרגיש דאגה אמיתית לאחרים ורואה בסבל של האחר דבר בלתי נסבל, הטבע הבסיסי של תודעתו הוא עדיין שלווה.
לעומת זאת, התודעה של רצון רע, הרצון לפגוע באחרים, אינה שלֵווה. כאילו קוץ חד נעוץ בלִבנו. גם להיקשרות יש הכאב שלה. היא צפופה ולחוצה ומכאיב מאוד להיפרד מאובייקט שאנחנו משתוקקים לו. היקשרות גם מערפלת את התודעה שלנו, יוצרת חיץ בינינו ובין המציאות. כשאנחנו בהיקשרות לאדם מסוים, או אפילו לחיה מסוימת, איננו יכולים לראות את המציאות של סבלם, או להרגיש חמלה כלפיהם, מכיוון שההיקשרות מערפלת את תודעתנו. היקשרות אינה מותירה מקום לחמלה. גם אם אנחנו עוזרים להם, תמיד ישנה הציפייה לקבל משהו בחזרה. העזרה שלנו אינה ניתנת רק משום שהם חולים או נתונים בסכנה, אלא מתוך ציפייה שהם יתגמלו אותנו בדרך כלשהי בעתיד.
כשהתודעה שלנו מותקפת בהיקשרות, אנחנו מגלים שקשה להרגיש חמלה. אם נבדוק נגלה שכאשר אנחנו מוצפים בהיקשרות חזקה, אכפת לנו רק ממה שאנחנו רוצים. המטרה העיקרית שלנו היא האושר שלנו. גם אם אנו עוזרים לאחרים, אנו עוזרים כי אנו רוצים משהו בחזרה. התודעה שלנו מוטרדת ומעורפלת. איננו יכולים לראות שהאדם שיש לנו אליו היקשרות חזקה חשוב לפחות כמונו. איננו יכולים להוקיר אותו ובכנות להציע לו עזרה.
על ידי ריפוי התודעה בעזרת חמלה גדולה נוכל לפתור את כל הבעיות שלנו ושל אחרים. המחשבה החיובית של חמלה לא זו בלבד שתעזור לנו להתאושש ממחלה, אלא גם תביא לנו שלווה, אושר וסיפוק. היא תאפשר לנו ליהנות מהחיים. היא גם תביא שלווה ואושר למשפחתנו ולחברינו ולכל האחרים הסובבים אותנו. מכיוון שלא יהיו לנו מחשבות שליליות כלפיהם, בני האדם ואפילו החיות שאיתם נבוא במגע, ירגישו שמחה. אם יש בנו אהבה וחמלה, הדאגה העיקרית שלנו תהיה תמיד שלא לפגוע באחרים, וזה כשלעצמו ריפוי. אדם חומל הוא המרפא בעל העוצמה הרבה ביותר, לא רק של מחלות ובעיות אחרות שלו, אלא גם כאלה של אחרים. אדם עם אהבה וחמלה מרפא אחרים מעצם קיומו.
ריפוי אולטימטיבי
בכל פעם שאנחנו מודטים על חמלה למען כל היצורים החיים, אנחנו צוברים אין סוף חסד — הגורם לכל אושר והצלחה; כל אימת שאנחנו מתרגלים מדיטציה לטובת כל היצורים החיים, אנחנו מבצעים ריפוי אולטימטיבי.
פיתוח החמלה שלנו עוזר לנו לפתח גם חוכמה, ובייחוד את החוכמה של הבנה ישירה של ריקות4 — הטבע האולטימטיבי של האני, של התודעה ושל כל התופעות האחרות. חוכמה זו מפזרת בהדרגה את ענני הערפולים המערפְּלים זמנית את התודעה, עד שזו נהיית צלולה כמו שמים כחולים ובהירים שמוצפים באור שמש. חוכמה זו מטהרת את התודעה באופן ישיר. היא משחררת את התודעה מבורות, כעס, היקשרות ומכל המחשבות העוכרות האחרות, מן הזרעים של מחשבות עוכרות אלו ואפילו מן הרישומים שלהן. כל מערפלי התודעה, אפילו העדינים ביותר, מטוהרים לחלוטין באמצעות חוכמה זו.
עם פיתוח מלא של חמלה וחוכמה, התודעה משוחררת לגמרי ממערפלים גסים ועדינים. באותו רגע התודעה היא כול־יודעת, או יודעת לחלוטין. תודעה כול־יודעת יכולה לראות באופן ישיר את כל העבר, ההווה והעתיד. היא יכולה לראות את התודעות של כל היצורים החיים ולדעת את השיטות שישחררו אותם מבעיותיהם ויביאו להם אושר, גם את האושר הגבוה ביותר של הארה מלאה.
כרגע הידע שלנו מוגבל מאוד. אפילו כדי לדעת את מצב בריאותנו עלינו להסתמך על רופאים, מכונות, בדיקות דם וכדומה. גם בתחום הצר ביותר של הטיפול הרפואי אין אנו יכולים להבין את הבעיות של יצורים אחרים, את הגורמים להן ואת הפתרונות שיתאימו להן. הבנתנו מוגבלת מאוד, וכך גם יכולתנו לעזור לאחרים. יכולתנו לראות את העתיד גם היא מוגבלת מאוד. איננו יכולים לומר מה יקרה בשנה הבאה, בחודש הבא, בשבוע הבא, או אפילו מחר, לא כל שכן מה יקרה בחיים הבאים.
הכוח של גופנו, של דיבורנו ושל תודעתנו מוגבל בשל המערפלים המנטליים שלנו. אבל כאשר נשחרר את הרצף המנטלי שלנו מכל המערפלים העדינים והגסים, לא תהיה לכוחנו כל מגבלה. תודעתנו לא רק שהיא תוכל לראות ישירות את כל העבר, ההווה והעתיד, אלא היא תהיה שרויה בכול. ללא כל התנגדות תוכל התודעה שלנו לגשת לכל אובייקט שאנחנו חושבים עליו. כשהתודעה שלנו מוארת במלואה, כלומר משוחררת מכל המערפלים הגסים והעדינים, אנחנו משוחררים לחלוטין גם מהתודעה הגסה וגם מהגוף הגס. ברגע זה דבר לא יגבילנו. זהו החופש האולטימטיבי.
כשהשמש זורחת, מיד משתקפת זריחתה בכל מקום. היא משתקפת על פני כל גוף מים גלוי על פני כדור הארץ, בכל אוקיינוס, נחל, אגם ואפילו בטיפת טל. באותו אופן, מאחר שהוסרו כל המערפלים הגסים והעדינים, התודעה הכול־יודעת חודרת בטבעיות לכל מקום. כל אימת שרישום חיובי של יצור חי מבשיל, התודעה הכול־יודעת יכולה מיד להופיע בצורה שמתאימה לרמת תודעתו של אותו יצור. אם יש לו תודעה טהורה, היא מופיעה בצורה טהורה כדי להדריך אותו. אם יש לו תודעה לא טהורה, היא מופיעה בצורה לא טהורה. מכיוון שתודעה כול־יודעת רואה את כל הקיום בכל זמן, אזי בכל פעם שרישום חיובי מבשיל בתודעה של יצור כלשהו, התודעה הכול־יודעת יכולה להופיע מיד כדי להנחות את היצור הזה מאושר אל אושר, עד לאושר ההארה המלאה שאין כמותו. זו המשמעות של כוח מושלם.
ואולם ידע וכוח לבדם לא די בהם. נדרשת חמלה. אף שתודעה כול־יודעת רואה הכול, המקור העיקרי לעזרה ליצורים חיים הוא החמלה. למשל, גם אם מישהו ידען גדול, אין ללמוד מכך שהוא ישתמש בידע שלו כדי לעזור לאחרים. ידע וכוח יכולים אפילו להיות מכשול בעזרה לאחרים אם לאדם אין חמלה. גם אם הוא יודע איך לעזור ויש לו הכוח לעשות זאת, ייתכן שהוא לא יעזור לכם גם אם תבקשו ממנו לעזור. אדם עם חמלה, לעומת זאת, תמיד יעזור לכם אם תבקשו את עזרתו.
החמלה היא שעוזרת לנו להביא לידי שלמות את החוכמה ואת העוצמה שלנו. החמלה מאיצה בנו לפתח את תודעתנו למען אחרים. עלינו לחולל חמלה ולהביאה לידי שלמות, לפתח חמלה למען כל היצורים, כדי שנוכל להגביר את כל האיכויות החיוביות האחרות. עם חמלה מושלמת, ידע מושלם וכוח מושלם אנחנו באמת יכולים לעזור לאחרים.
התמרה זו של התודעה היא ריפוי אולטימטיבי. אני הוא האומר כל זאת, אבל הריפוי עצמו צריך לבוא מכם, מן התודעה שלכם. הריפוי מגיע מהמדיטציה שלכם, ממחשבותיכם החיוביות, כלומר מן החוכמה ומן החמלה שלכם. מדיטציה על ריקות ועל אהבה וחמלה שמה קץ לצורך בריפוי. בעזרת ריפוי אולטימטיבי זה, לעולם לא תצטרכו לחוות שוב מחלה.
