עפיפון של געגוע

מָה זֶה גּעְַגּוּעַ

עַד שֶׁעָבַרְתִּי בַּיִת,

לִפְנֵי אֵיזֶה שָׁבוּעַ..."

מֵרֶגעַ שֶׁעוֹמֶר נוֹלדַ הוּא וְסָבְתָא בִּלּוּ יחַַד שָׁעוֹת רַבּוֹת בְּכָל יוֹם.

בְּגִיל חָמֵשׁ עוֹמֶר הָיָה צָרִיךְ לעֲַבֹר לְעִיר אַחֶרֶת וְהוּא הָיָה מֻדְאָג נוֹרָא.

עוֹמֶר הִתְגּעְַגֵּעַ. הוּא נִזְכּרַ אֵיךְ הוּא וְסָבְתָא עָקְבוּ אַחֲרֵי הָאוֹטוֹ-זֶבֶל, חִפְּשׂוּ חֲפָצִים קְטַנִּים שֶׁהָלְכוּ לְאִבּוּד וְעָשׂוּ תַּחֲֻריּוֹת זְחִילָה. הוּא הִתְחִיל לִקְשֹׁר אֶת כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת בְּחוּט, הַחוּט נֶהֱפַךְ לעֲַפִיפוֹן שֶׁטִּיֵּל בֵּין הַבַּיִת שֶׁלּוֹ לבַַּיִת שֶׁל סָבְתָא.

עֲפִיפוֹן שֶׁל גּעְַגּוּעַ הוּא סֵפֶר מָלֵא הוּמוֹר, הַשּׁוֹזֵר תְּמוּנוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל חַיִּים מְשֻׁתָּפִים לְסַבְתָּא וָנֶכֶד, שֶׁפּוֹגְשִׁים בְּחַיֵּיהֶם אַהֲבָה וְגעְַגּוּעַ.

דּוֹרִית רוֹתֶם הִיא אָמָּנִית הַמִּתְגוֹרֶרֶת בִּירוּשָׁליִַם וְגםַ סָבְתָא שֶׁל עוֹמֶר וְיוּבַל.

המַּאְיּרֶֶַת מוֹר בֶּן דְּרוֹר מִתְמַחָה בְּטֶכְנִיקַת הַקּוֹלָאז', בּוֹגֶרֶת תִּקְשֹׁרֶת חָזוּתִית בְּוִיצ"וֹ חֵיפָה.