החבר'ה הטובים 1 - אלכס ולוקאס
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
החבר'ה הטובים 1 - אלכס ולוקאס
מכר
אלפי
עותקים
החבר'ה הטובים 1 - אלכס ולוקאס
מכר
אלפי
עותקים

החבר'ה הטובים 1 - אלכס ולוקאס

4.1 כוכבים (97 דירוגים)
ספר דיגיטלי
36
ספר מודפס
59 מחיר מוטבע על הספר 98

עוד על הספר

מוניקה רובינסון

מוניקה רובינסון כתבה ספרים רבים אשר הגיעו לרשימות רבי המכר בארה"ב.

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

אומרים שלכל אדם יש רגע בחיים שבו הוא מבין איך הדברים יכלו להתנהל אחרת. אותו רגע אחד שמשנה את מסלול חיינו, צעד ללא מחשבה שמסיט לנתיב אחר את העתיד כולו.  

זה היה מסובך. 

מורכב, בלשון המעטה. 

החלטה ובחירה פשוטה. 

אבל בחיים האמיתיים שום דבר לא באמת פשוט. 

אלכסנדרה, לוקאס, דילן, ג'ייקוב ואוסטין הם החברים הכי טובים עוד מילדותם ומתגוררים בעיירה אוק איילנד שבארצות הברית. אך משהו במרקם היחסים של לוקאס ואלכס מתחיל להשתנות. רגשות ומשיכה מתפתחים ביניהם והיצרים פנימיים מערפלים את החושים. 

החברות בין השניים, שהייתה בעבר תמימה ומגוננת, הולכת ומסתבכת כשהם נאלצים להתמודד לא רק עם רגשותיהם, אלא גם עם הלחצים הנפשיים והפיזיים הנלווים למשהו בלתי צפוי. 

הקלפים של חייהם נטרפים בעקבות לילה סוער. 

האם הם ישרדו את הטלטלה?

האם תהיה דרך חזרה? 

***

אלכס ולוקאס הוא הספר הראשון בסדרת החבר'ה הטובים מאת מוניקה רובינסון, סופרת רבי־המכר של הניו יורק טיימס, וול סטריט ג'ורנל ועוד...

מוניקה מבלה את מרבית הימים שלה על היאכטה של בעלה. היא כותבת ללא הפסקה ומקבלת השראה מרחש אוושת הגלים ומהים הכחול האינסופי. 

עד כה תורגמו לעברית ספריה: VIP, המדאם, MPV ואל דיאבלו. הם זכו להצלחה רבה בקרב הקוראים והפכו לרבי־מכר בישראל.  

פרק ראשון

הקדמה
 
אלכס
 
"את נראית נפלא, אלכס," לוקאס לחש מאחוריי בקול ניחר ושבור. כל הטעויות שהוא עשה בחיים חזרו כעת כדי להתנקם בו והיה אפשר לשמוע את זה בקולו. כאב לי לשמוע אותו ככה, כבר לא הילד חסר הדאגות שאיתו גדלתי.
"אני מצטערת שהיית צריך לראות את זה," עניתי, מנסה למנוע מקולי להישבר. כאב לי פיזית ממש. הכאב עטף אותי וכילה את נשמתי בעוצמה שאף פעם לא דמיינתי שהיא אפשרית. המשיכה האדירה שלנו זה לזה הרסה אותנו.
זה לא היה אמור להיות קשה כל כך. היום הזה היה אמור להיות אחד הימים המאושרים בחיי. אני צריכה לחגוג, לא להתפלש בזיכרונות שאני שומרת במקום עמוק כל כך בליבי, בנשמתי. לא ראיתי אותו כל הערב ואז הוא פשוט צץ פתאום.
מצמצתי, והוא היה שם.
הרגשתי אותו מהצד השני של החדר עוד לפני שפגשתי במבט שלו. לא חשבתי שהוא יגיע אבל הייתי צריכה לנחש.
הוא תמיד עשה מה שהתחשק לו. מאז שהיינו ילדים אף אחד לא היה יכול להגיד ללוקאס מה לעשות. זה היה אחד הדברים ששנאתי בו יותר מכול.
"אני לא מצטער," הוא הדגיש בפשטות, והלהט בקולו כמעט צרב לי חור בגב.
"את מאושרת?" הוא שאל.
עצמתי את העיניים ודמעה בודדה זלגה על לחיי. כמה לילות בכיתי עליו.
עלינו.
"אני רק רוצה שתהיי מאושרת, עכברונת." הוא לא קרא לי ככה שנים. מאז שהיינו ילדים.
"ואתה מאושר, בּוֹ?" הגבתי באותו המטבע, משליכה עליו את השאלה ואת כינוי החיבה, כי ידעתי שזה ישפיע עליו בדיוק כמו שזה השפיע עליי.
"רק לך מתאים לעמוד בחוץ על החול בשמלה כזאת," הוא התעלם מדבריי ומיהר לשנות נושא.
"אף פעם לא פחדתי להתלכלך," הזכרתי לו, כפות רגליי התחפרו בחול ותוך כדי כך משכו את השמלה מטה.
"כן, תמיד מנסה להיות כמו הבנים. מה בכלל את עושה כאן על החוף? לפני שראית אותי נראית כל כך מאושרת. מה גנב לך את האושר?"
גיחכתי. "אתה בכלל צריך לשאול? זה עושה לך את החיים קלים יותר? להיות כאן? לראות אותי ככה? בשביל זה באת?"
"זה אף פעם לא היה קל," הוא דיבר ברכות.
"לְמה ציפית ממני? מה רצית שאעשה, לוקאס?"
"את יודעת מה רציתי. את יודעת את זה עוד מאז שהיינו ילדים, מאז שהרכבתי אותך לכל מקום על הכידון של האופניים. זה לא השתנה, זה אף פעם לא משתנה בינינו. את יודעת את זה בדיוק כמוני."
חיבקתי את עצמי בזרועותיי, מנסה להתנחם. זה לא עזר. שום דבר לא מנחם כמו הזרועות שלו שעוטפות אותי.
"למה לא השתמשת בבית הנטוש, אלכס?" הוא מיהר להוסיף.
שנאתי את העובדה שהוא יודע עליי כל כך הרבה, הילדות שלו והילדות שלי שלובות יחד כמו חבל שמישהו ארג בצפיפות. פעם שמות החיבה שלנו היו כמו מילים נרדפות, לא הייתה עכברונת בלי בּוֹ. אלא שכעת אנחנו כבר לא ילדים, כעת אנחנו סתם אלכס ולוקאס.
"אתה יודע למה," רמזתי בעדינות, קולי סופג את קול הרוח ואת רחש גלי האוקיינוס.
אלה היו קולות מרגיעים של שלווה לעומת כל הכאוס שסבב אותי. לא משנה לאן לוקאס הלך ההוריקן תמיד הלך איתו. הוא תמיד היה בעין הסערה. כשהיינו ילדים אהבתי את זה, רציתי להישאב לתוך הסערה שלו ולאפשר לו לסחוף אותי איתו לכל מקום. הייתי הולכת אחריו תמיד. אבל כשהתבגרנו הבנתי שמאוחר מדי ואין מפלט. הוא כבר היה ההרס שלי, לא הייתה דרך להתגבר על משבי הרוח העזים של אהבתנו המסובכת.
"בכל זאת, תגידי."
הנדתי בראשי. כזה הוא לוקאס, אמיתי לגמרי. רוצה את מה שהוא רוצה ורוצה את זה עכשיו. "כי הוא שלנו," הודיתי בהכנעה, אומרת לו את מה שהוא רצה לשמוע. לעולם לא אוכל לשקר לו.
"לעזאזל, את יפה. כל כך יפה," הוא לחש באוזני, מציף אותי בניחוח משכר. לא יכולתי לזוז גם אם הייתי רוצה והוא המשיך בלי היסוס, "אני יודע, אלכס, אני צריך לחיות עם זה שאכזבתי אותך. שאיבדתי אותך."
"זאת לא אשמתך."
"את משקרת, עכברונת. אני מכיר אותך, תפסיקי להעמיד פנים שאת לא. את אוהבת אותו?"
נשמתי נשימה עמוקה, כמי שמסכימה עם דבריו, לא מסוגלת להגיד את המילים בקול.
"יותר מאשר אותי?"
 
"זה לא הוגן," טענתי, מחבקת את עצמי חזק יותר בניסיון לשלוט ברגשות שאיימו להשתלט עליי.
"אף פעם לא אמרתי שהחיים הוגנים." הוא הסיט את השיער שלי לצד הצוואר ונישק ברוך את כתפי החשופה. ניסיתי לא להצטמרר ממגע שפתיו על עורי.
"כדאי שתחזרי פנימה, אלכס."
"אני יודעת."
"את יודעת שאני לא יכול להיכנס לשם לפנייך. אני לא יכול להפנות לך את הגב וללכת. עשיתי את זה יותר מדי פעמים וזה כמעט הרג אותי בפעם האחרונה."
"ולמה אתה חושב שאני יכולה, לוקאס? למה אתה חושב שאצלי זה אחרת?"
הוא סובב אותי אליו, ליטף את לחיי ובעדינות זקף את סנטרי כדי שאביט בו. ושם זה היה...
החיבור שלנו.
מונח בינינו יחד עם כל הרגעים הגנובים מהעבר שלנו.
ואז הופיע בעיניו הפיתוי המושך, הקר, המרוחק. והוא אמר...
"זה לא הייתי אני שאמר שם 'כן'."

מוניקה רובינסון

מוניקה רובינסון כתבה ספרים רבים אשר הגיעו לרשימות רבי המכר בארה"ב.

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
97 דירוגים
55 דירוגים
17 דירוגים
13 דירוגים
7 דירוגים
5 דירוגים
26/5/2024

סיפור מרגש ממש

26/5/2024

וואווווו איזה ספר מרתק! יש בו הכל ..... תשוקה, חברות, והמוןןןןןן אהבה. אחד מהספרים הטובים שקראתי..... רוצו לקרא בטוחה שתאהבו💙💙💙

14/12/2023

וואו, יצא לי המיץ עד שהם הגיעו לסוף הטוב אמה פעמים אפילו רציתי לשלוח להם כמה סטירות שתעיר אותם סיכום : הכתיבה מעולה, העלילה מסובכת והלב שלי 💔💔💔

3/12/2023

מדהים !!! כתיבה מעולה !!!

12/5/2023

סדרה מ ו ש ל מ ת❤️ באמת כדאי לקרוא יש בה הכל❤️

1/8/2022

אי אפשר להפסיק לקרוא, פשוט מדהיםםםםםם

13/5/2022

למה לא קראתי את הספר הזה עד עכשיו???? מושלםםםםן

20/3/2022

מעולה!! הכתיבה,העלילה,הדמויות.

17/1/2022

כתוב מהמם, מרתק ומפתיע

15/10/2021

סידרה מקסימה, מומלץ מאוד

26/9/2021

כמה בכיתי, שמחתי והתרגשתי יחד עם הדמויות. כל כך אהבתי את הספר , לא הייתי מסוגלת להפסיק לקרוא אותו ❤️

28/8/2021

לא יכולתי להניח את הספר. פשוט תקראו ותתרגשו כמוני (מזהירה שיש הרבה רגעים עצובים וכואבים אבל הסוף אופטימי)

17/8/2021

ספר שריגש אותי מתחילתו ועד סופו

29/7/2021

ספר ממש חמוד ורומנטי. הזכיר לי ממש את הסרט ״באהבה רוזי״

8/7/2021

מומלץ מאוד

1/7/2021

סיפור סוחף ועוצמתי. כיף ללכת עם הדמויות לטיול ארוך שנים ולא להתעייף מהדרך... ממלימה בחום

27/6/2021

ההתחלה מעט מעיקה אבל שווה להמשיך!

10/6/2021

מקסים.

6/6/2021

מושלם סוחף מההתחלה עד הסוף

22/5/2021

מהמם

11/5/2021

סיפור נחמד , היה מצחיק, עצוב, מחמם את הלב כל הרגשות יחד בהחלט שווה את הקריאה

31/1/2021

וואו!!! ספר מלא ברגש, אהבה מדהימה שאפשר רק לחלום עליה.. חבל רק שהאהבה שלהם התממשה רק בסוף.... קראתי את שלושת הספרים ונהנתי מכל רגע. שווה ומומלץ🙂

28/1/2021

טיפה נמרח אבל מלא רגש..מסע מהמם💘

19/1/2021

ספר מקסים!! ממש אהבתי את אלכס.

14/1/2021

ספר נהדר

8/1/2021

ספר יפה העלילה יוצר מידי נגררת ונמשכת אבל סדרה חמודה מאוד ממליצה....

4/8/2020

למה רק בסוףףףףף הם יחד

13/7/2020

ספר מושלם!!! מרגש בטירופים💓💜

13/7/2020

מהמם

23/6/2020

פשוט מהמם! פעם ראשונה שאני קוראת ספר דיגיטלי. זו חויה בפיני עצמה. והספר מרתק! מהמם! צחקתי בכיתי התעצבנתי. וסיימתי לקרוא אותו בפחות מיומיים... הפכתי להיות אלכס וגם לוקאס... מדהים. נהנתי מכל רגע!

13/6/2020

מושלם מתחילתו ועד סופו!!!!

22/5/2020

מעולה.

21/5/2020

אהבתי מאוד

18/5/2020

מושלם

27/1/2020

ספר מושלם!!! מלא רגש, הומור, מתח, אהבה, תשוקה, חברות, נחישות, חיים, מוות, ועוד הרבה מאוד אהבה. אני חושבת שזה אחד מהספרים היותר טובים שקראתי זה מכבר. אני מאוד אוהבת את מוניקה רובינסון, הכתיבה שלה היא מפעם ואט אט היא מתקדמת, אבל לא נמרחת, זה מה שאני אוהבת אצלה. סדרת "החבר'ה הטובים" היא סדרה מופלאה שמעיפה אותנו במנהרת הזמן אחורנית, לזמן שאנחנו היינו ילדים, נערים ומתבגרים. אני לא יודעת איך יהיו הספרים הבאים בסדרה, אבל אין שמץ של ספק שג'ייקוב ולילי זה ה-ספר!! ממליצה במיידית לרכוש. לא תצטערו. תקראו גם את אלכס ולוקאס, אתם תודו לי.

13/12/2019

מושלםםםם,מחכה לחלק הבא

4/12/2019

אהבתי מאוד, מיוחד.

13/9/2024

חמוד מציג מערכת יחסים מורכבת ורבת שנים

31/3/2024

קליל וכיף לקרוא. לא יכולתי להפסיק לקרוא מהרגע שהתחלתי!

21/7/2021

ואווו, מרגש ועוצמתי מאוד. כתוב באופן סוחף

13/6/2021

חמוד

12/4/2021

מצד אחד, סיפורי הילדות שלהם ממש חמודים ומציגים מערכת יחסים מורכבת ורבת שנים. מצד שני יש בספר יותר מדי הלוך ושוב. באיזשהו שלב כבר בכלל לא הבנתי למה הם לא ביחד הפעם, ומה שוב הצליח להפריד בניהם.

22/3/2021

ארוך מידי... וקצת לא הגיוני

4/2/2021

חמוד! הספר כתוב טוב, זורם. העלילה מתפתחת. סיפור על לוקס שאוהב ותמיד אהב חברה ולא היה מסוגל לעשות את הדבר הנכון עד גיל 30

17/1/2021

ואוו היא שברה לי את הלב שוב ושוב ולא נתנה לי מספיק להתענג על כך שהם בסופו של דבר ביחד. קראתי אותו כל הלילה בלי להפסיק אבל ואוו

1/6/2020

סיפור נחמד אבל ארוך ונמתח מאוד קצת מתיש

17/12/2023

הספר חמוד אבל נ מ ר ח שבאיזה שהוא שלב כבר חשבתי להפסיק לקרוא… סהכ, נחמד להעביר איתו את הזמן

4/12/2023

למה כן - הרעיון הכללי מצוין. רוב הזמן כתוב היטב ומעניין. למה פחות - רכבת הרים של טלטלות בלתי נגמרות שלעיתים אף יורדות מהפסים. יש חלקים מאוד טובים, אבל לעיתים לוקה בחוסר אמינות, תגובות לא מציאותיות וללא ספק נמרח מידי

30/11/2023

כמה אני אוהבת סיפורים על חברות אמיתית מעיירה קטנה - אבל כאן זה פשוט לא עובד. הרעיון של הספר מקסים - הביצוע פחות. הכתיבה מעיקה - אלכס חסרת עמוד שידרה - לוקאס פשוט דפוק…. מערכת היחסים שלהם רעילה וכל הסיפור נמרח ונמרח ונמרח. קטעי הסמאט מרדימים…. נראה לי שאפשר לוותר. 🧚🏻‍♀️

2/11/2023

אפשר היה לקצר קצת עם הסיפור ילדות של הגיבורים היו פעמים שזה היה פשוט מתיש

9/6/2021

חמוד ולא יותר. אוותר על ההמשכים

26/5/2021

הספר הזה בעיניי היה טיפה מרוח ולא הצלחתי להשאב אליו. נתתי שלושה כוכבים כי סך הכל זה פשוט לא הסגנון סיפור שלי

24/5/2021

לא יזיק לחתוך את הספר בחצי

17/1/2021

חמוד אבל ארוך ומייגע אפשר לקצץ שליש ספר כדי שיצא סיפור אהבה נעים מרגיש שהסופרת התמקדה יותר מידי בעלילה שבילדות ונערות (שהם כמובן מתפספסים) עד שנהיה כבר מסטיק למרות זאת העלילה הכללית נחמדה. חברות, התבגרות, החברים הכי טובים וכו..

3/10/2020

ספר לבני הנעורים...

30/8/2020

קצת מייגע

28/8/2020

טוב , אני בקונפליקט ענק לגבי הספר הזה שלא תבינו אותי נכון הספרים האחרים בסדרה מאוד המסו אותי אבל ! הספר הזה לא יודעת איך להגדיר את זה אבל זה נמאס כל ההתרחשויות כבר נהיות יותר מדי לדעתי הוא היה יכול להיות טוב יותר אבל בסך הכל היה טוב אבל יש מי שיתאכזבו לא אשקר . מה שבטוח ספרי ההמשך יותר טובים :)

11/10/2019

מרוח לגמרי. אחרי חצי ספר דילגתי וקראתי את הפרק האחרון. לא הרגשתי שהיה חסר לי משהו...

1
12/12/2023

הכתיבה נמרחת מאוד ומאכזבת. ספוילרים לאורך כל הספר ואז סוף צפוי שאי אפשר להתענג עליו הרבה כי דווקא הוא קצר מאוד. מפוספס

5/11/2023

ספר מפוספס

7/7/2021

ספר ילדים עד הפרקים האחרונים.

3/6/2021

מתיש מאוד לצערי.. התסביכים של הדמויות חוזרים על עצמם כל פעם וזה נדמה שהעלילה בנויה רק על זה. למה כל כך הרבה זמן עד שהעלילה מסתדרת? ארוך לי מידי קצת ילדותי טו מאץ מיני.

6/10/2019

ספר רומנטיקה שנמרח ללא סוף. הזוג הם זוג מילדות אבל כל הספר יש כל מיני מכשולים כאלו ואחרים בעיקר הורים שמעונינים שהילדים יחוו הכל בחיים לפני שיתמסדו (קצת תמוה לאור העובדה שכל הספר הם פשוט ביחד כחבורה או כזוג) לטעמי יש בערך 300 עמודים דיגטלים שאפשר לוותר ולצמצם כי באמת, הורים שמעודדים את הבת שלהם לצאת לדייטים אבל רק לא עם הכוכב הראשי כי זה מוקדם מידי להחליט כאלה החלטות ... די נו.

17/11/2023

לבני נוער

15/9/2022

אכזבה גדולה! היו לי ממש צפיות מהספר הזה. הוא התחיל מעניין, אבל ככל שנמשכה הקריאה זה פשוט הוציא ממני אנרגיות. הספר נמשך, נמשך ונמשך כמו מסטיק ובגדול לא קורה הרבה, אפשר לחתוך חצי ממנו! יש בו קטעים לא הגיוניים בכלל למשל זה בסדר שהדמות הראשית תהיה עם אחת הדמויות מגיל צעיר אך עם דמות אחרת לא?!?! לא ממליצה.

26/6/2021

אחד הספרים היותר משעממים שקראתי

1/2/2021

סבל. פשוט לעבור סבל עם הספר הזה. אהבה שלא מומשת, מלא דברים קורים רק לא בין בני הזוג. לקרוא ולשאול את עצמך מתי יקרה סוף סוף משהו ביניהםםםםם!?!?!?!! כאב לב לאורך כללללל הספר. זאת ההרגשה!

5/9/2020

על הפנים. נמרח כמו מסטיק.

החבר'ה הטובים 1 - אלכס ולוקאס מוניקה רובינסון
הקדמה
 
אלכס
 
"את נראית נפלא, אלכס," לוקאס לחש מאחוריי בקול ניחר ושבור. כל הטעויות שהוא עשה בחיים חזרו כעת כדי להתנקם בו והיה אפשר לשמוע את זה בקולו. כאב לי לשמוע אותו ככה, כבר לא הילד חסר הדאגות שאיתו גדלתי.
"אני מצטערת שהיית צריך לראות את זה," עניתי, מנסה למנוע מקולי להישבר. כאב לי פיזית ממש. הכאב עטף אותי וכילה את נשמתי בעוצמה שאף פעם לא דמיינתי שהיא אפשרית. המשיכה האדירה שלנו זה לזה הרסה אותנו.
זה לא היה אמור להיות קשה כל כך. היום הזה היה אמור להיות אחד הימים המאושרים בחיי. אני צריכה לחגוג, לא להתפלש בזיכרונות שאני שומרת במקום עמוק כל כך בליבי, בנשמתי. לא ראיתי אותו כל הערב ואז הוא פשוט צץ פתאום.
מצמצתי, והוא היה שם.
הרגשתי אותו מהצד השני של החדר עוד לפני שפגשתי במבט שלו. לא חשבתי שהוא יגיע אבל הייתי צריכה לנחש.
הוא תמיד עשה מה שהתחשק לו. מאז שהיינו ילדים אף אחד לא היה יכול להגיד ללוקאס מה לעשות. זה היה אחד הדברים ששנאתי בו יותר מכול.
"אני לא מצטער," הוא הדגיש בפשטות, והלהט בקולו כמעט צרב לי חור בגב.
"את מאושרת?" הוא שאל.
עצמתי את העיניים ודמעה בודדה זלגה על לחיי. כמה לילות בכיתי עליו.
עלינו.
"אני רק רוצה שתהיי מאושרת, עכברונת." הוא לא קרא לי ככה שנים. מאז שהיינו ילדים.
"ואתה מאושר, בּוֹ?" הגבתי באותו המטבע, משליכה עליו את השאלה ואת כינוי החיבה, כי ידעתי שזה ישפיע עליו בדיוק כמו שזה השפיע עליי.
"רק לך מתאים לעמוד בחוץ על החול בשמלה כזאת," הוא התעלם מדבריי ומיהר לשנות נושא.
"אף פעם לא פחדתי להתלכלך," הזכרתי לו, כפות רגליי התחפרו בחול ותוך כדי כך משכו את השמלה מטה.
"כן, תמיד מנסה להיות כמו הבנים. מה בכלל את עושה כאן על החוף? לפני שראית אותי נראית כל כך מאושרת. מה גנב לך את האושר?"
גיחכתי. "אתה בכלל צריך לשאול? זה עושה לך את החיים קלים יותר? להיות כאן? לראות אותי ככה? בשביל זה באת?"
"זה אף פעם לא היה קל," הוא דיבר ברכות.
"לְמה ציפית ממני? מה רצית שאעשה, לוקאס?"
"את יודעת מה רציתי. את יודעת את זה עוד מאז שהיינו ילדים, מאז שהרכבתי אותך לכל מקום על הכידון של האופניים. זה לא השתנה, זה אף פעם לא משתנה בינינו. את יודעת את זה בדיוק כמוני."
חיבקתי את עצמי בזרועותיי, מנסה להתנחם. זה לא עזר. שום דבר לא מנחם כמו הזרועות שלו שעוטפות אותי.
"למה לא השתמשת בבית הנטוש, אלכס?" הוא מיהר להוסיף.
שנאתי את העובדה שהוא יודע עליי כל כך הרבה, הילדות שלו והילדות שלי שלובות יחד כמו חבל שמישהו ארג בצפיפות. פעם שמות החיבה שלנו היו כמו מילים נרדפות, לא הייתה עכברונת בלי בּוֹ. אלא שכעת אנחנו כבר לא ילדים, כעת אנחנו סתם אלכס ולוקאס.
"אתה יודע למה," רמזתי בעדינות, קולי סופג את קול הרוח ואת רחש גלי האוקיינוס.
אלה היו קולות מרגיעים של שלווה לעומת כל הכאוס שסבב אותי. לא משנה לאן לוקאס הלך ההוריקן תמיד הלך איתו. הוא תמיד היה בעין הסערה. כשהיינו ילדים אהבתי את זה, רציתי להישאב לתוך הסערה שלו ולאפשר לו לסחוף אותי איתו לכל מקום. הייתי הולכת אחריו תמיד. אבל כשהתבגרנו הבנתי שמאוחר מדי ואין מפלט. הוא כבר היה ההרס שלי, לא הייתה דרך להתגבר על משבי הרוח העזים של אהבתנו המסובכת.
"בכל זאת, תגידי."
הנדתי בראשי. כזה הוא לוקאס, אמיתי לגמרי. רוצה את מה שהוא רוצה ורוצה את זה עכשיו. "כי הוא שלנו," הודיתי בהכנעה, אומרת לו את מה שהוא רצה לשמוע. לעולם לא אוכל לשקר לו.
"לעזאזל, את יפה. כל כך יפה," הוא לחש באוזני, מציף אותי בניחוח משכר. לא יכולתי לזוז גם אם הייתי רוצה והוא המשיך בלי היסוס, "אני יודע, אלכס, אני צריך לחיות עם זה שאכזבתי אותך. שאיבדתי אותך."
"זאת לא אשמתך."
"את משקרת, עכברונת. אני מכיר אותך, תפסיקי להעמיד פנים שאת לא. את אוהבת אותו?"
נשמתי נשימה עמוקה, כמי שמסכימה עם דבריו, לא מסוגלת להגיד את המילים בקול.
"יותר מאשר אותי?"
 
"זה לא הוגן," טענתי, מחבקת את עצמי חזק יותר בניסיון לשלוט ברגשות שאיימו להשתלט עליי.
"אף פעם לא אמרתי שהחיים הוגנים." הוא הסיט את השיער שלי לצד הצוואר ונישק ברוך את כתפי החשופה. ניסיתי לא להצטמרר ממגע שפתיו על עורי.
"כדאי שתחזרי פנימה, אלכס."
"אני יודעת."
"את יודעת שאני לא יכול להיכנס לשם לפנייך. אני לא יכול להפנות לך את הגב וללכת. עשיתי את זה יותר מדי פעמים וזה כמעט הרג אותי בפעם האחרונה."
"ולמה אתה חושב שאני יכולה, לוקאס? למה אתה חושב שאצלי זה אחרת?"
הוא סובב אותי אליו, ליטף את לחיי ובעדינות זקף את סנטרי כדי שאביט בו. ושם זה היה...
החיבור שלנו.
מונח בינינו יחד עם כל הרגעים הגנובים מהעבר שלנו.
ואז הופיע בעיניו הפיתוי המושך, הקר, המרוחק. והוא אמר...
"זה לא הייתי אני שאמר שם 'כן'."

עוד ספרים של מוניקה רובינסון