ממקום מושבו בבגדאד וממרחק של למעלה מחמישים שנה, מצליח גַ'בְּרָא אִבְּרַאהִים גַ'בְּרָא לשחזר תמונות וחוויות מילדותו בבית-לחם של שנות העשרים, עיירה שהיתה אז, חברתית ותרבותית, לא יותר מכפר גדול. גַ'בְּרָא נולד להורים עניים מרודים, וחוויות הסבל והעוני שעברו עליו ועל בני משפחתו תופסות נתח מרכזי בסיפור חייו. אביו של גַ'בְּרָא היה פועל קשה יום שפירנס את משפחתו בסיתות אבני בניין. חוויות ילדותו של המחבר הצטמצמו במרחב הצר שבין בית המשפחה לבית-ספרו, בקרבת כנסיית המולד והרחבה שלפניה. את העולם הצר כביכול הזה פורש ג'ברא לפנינו בכישרון של יוצר שמבטו המפוכח ולבו החם חוברים להמחיש לנו את המירקם העשיר של המקום הזמן והחברה. גם ירושלים, שאליה הוא עובר עם משפחתו לאחר זמן, זוכה לתיאורים מדויקים, מלאי הומור וחמלה. במבט חודר וביקורתי שנמנע מחריצת משפט, בלב אוהב אך בכתיבה אנינה ומאופקת, מצליח ג'ברא להחיות בשבילנו את חיי הדלות, את היחסים המורכבים בתוך המשפחה ובין המשפחה לסביבתה, את התרבות והפוליטיקה של התקופה, ואולי יותר מכל – את נופי פלסטין שהיתה ואיננה. קולמוסו של גַ'בְּרָא, האמן הרב-תחומי, מפליא לתאר את חוויות הילדות בכישרון של מי שמיטיב לשלוט בצבעים, בצלילים, ובדקויות טבע האדם. לפנינו יצירה אוטוביוגרפית שופעת עדינות וכנה, שזורה הומור וחן שמושכים את לב הקורא מפרק לפרק בקלילות, כאילו צפה בסרט מרתק.
ג'ברא אבראהים ג'ברא (1920-1994) היה יוצר רב-כשרונות. מלבד השירה, הסיפורים הקצרים והרומאנים שהוציאו לו מוניטין, הוא נודע גם כחוקר ומבקר ספרות, וכמתרגם מיומן מאנגלית (בין השאר תירגם את שקספיר לערבית). בין פרסומיו נמצא גם מאמרים ומחקרים העוסקים במוסיקה, בציור, ובאמנויות אחרות. ציור ומוסיקה לא היו לו רק מושא למחקר ולביקורת, אלא תחומים שיצר בהם בעצמו, והדבר ניכר היטב בפרוזה ובשירה שכתב.
"ילדותו של ג'ברא אברהים ג'ברא שמתוארת בספרו 'בור המים הראשון', היא שיר ארוך ומענג של גיאוגרפיה אבודה". אריאנה מלמד, ynet, 21.1.04
"ג'ברא ממחיש גם הוא כי הילדות שלא באה אתו, הילדות שנעזבה בארץ הולדתו, לא נעקרה ממקומה הגיאוגרפי ומהלב, ויש בכוחה להשיב את נפש העקור או לפחות להרוות את געגועיו". ורד לי, תרבות וספרות, "הארץ", 24.3.04.
"גלרית התמונות מזכירה בהומור הכובז את הכפר הוולשי של דילן תומס ב"Under Milkwood": הרופא היווני בעל המגבעת המהודרת, הרוכב על חמורו הלבן ומעולם לא מחייך, בוטרוס הסנדלר רע המזג הרודף חתולים, רופא האליל 'המטפל' באמצעות כוויות נוראות, האסטרולוג-הספירטואליסט המזווג זיווגים ואחרים". חיים פסח, ידיעות אחרונות, 13.4.04.
