הַקְדָּמָה
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אִם אַתֶּם יוֹדְעִים, אֲבָל הַסֵּפֶר שֶׁאַתֶּם עוֹמְדִים לִקְרֹא -
אִם תַּתְחִילוּ לִקְרֹא אוֹתוֹ -
בֶּטַח שֶׁהֵם יַתְחִילוּ לִקְרֹא אוֹתוֹ! הֵם כָּרֶגַע פָּתְחוּ אוֹתוֹ, לָמָּה שֶׁהֵם לֹא יִרְצוּ לִקְרֹא אוֹתוֹ?
לֹא יוֹדַעַת, אֲנִי רַק אוֹמֶרֶת.
אַחֲרֵי אַרְבַּע שׁוּרוֹת הַקְדָּמָה?
לְכִי תֵּדְעִי.
זֹאת גַּל, דֶּרֶךְ אַגַּב, הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלִּי, שֶׁתָּמִיד אוֹהֶבֶת לְהִתְפָּרֵץ לַאֲנָשִׁים בְּאֶמְצַע הַדְּבָרִים. אֵיפֹה הָיִיתִי?
אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת לְהִתְפָּרֵץ לַאֲנָשִׁים בְּאֶמְצַע הַדְּבָרִים! זֶה מַמָּשׁ לֹא יָפֶה, וְגַם לֹא נָכוֹן.
זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁעָשִׂית עַכְשָׁו, גַּל.
זֹאת תָּמַרָה, דֶּרֶךְ אַגַּב. הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלִּי מִגִּיל שָׁלוֹשׁ. אֲנַחְנוּ מִסְתַּדְּרוֹת מְצֻיָּן וְאַף פַּעַם לֹא מִתְוַכְּחוֹת.
אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת בְּסַרְקַזְם.
לֹא, מַמָּשׁ לֹא.
אָה. כִּי גַּם אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנַחְנוּ מִסְתַּדְּרוֹת מְעֻלֶּה.
עֻבְדָּה שֶׁהִצְלַחְנוּ לִכְתֹּב סֵפֶר שָׁלֵם בְּיַחַד.
פֶּרֶק - פֶּרֶק.
נוּ, זֶה נִקְרָא לִכְתֹּב בְּיַחַד. וְהִצְלַחְנוּ גַּם לְתַפְעֵל אֶת הַקַּיְטָנָה הֲכִי טוֹבָה בָּעוֹלָם לִשְׁנֵי יְלָדִים בְּנֵי שֵׁשׁ.
״הַקַּיְטָנָה לְהַגְשָׁמַת חֲלוֹמוֹת״ בִּרְחוֹב יְהוּדָה הַלֵּוִי פִּנַּת אוֹלִיפֶנְט בְּתֵל אָבִיב. לַמְּעֻנְיָנִים, נָא לִפְנוֹת אֵלַי בַּפְּרָטִי.
וְהִצְלַחְנוּ גַּם לְהֵרָשֵׁם לַסַּדְנָה לִכְתִיבָה יוֹצֶרֶת שֶׁל חֶדְוָה בֶּן־דָּוִד, הַסּוֹפֶרֶת הֲכִי טוֹבָה בָּעוֹלָם, שֶׁכָּתְבָה אֶת הַסִּדְרָה הַמְּעֻלָּה ״חֲבוּרַת הַיַּנְשׁוּפִים״, בְּלִי עֶזְרָה שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ.
כִּי הֵם חָשְׁבוּ שֶׁזֶּה לֹא רְצִינִי, כְּמוֹ כָּל שְׁאַר הַחוּגִים שֶׁנִּרְשַׁמְנוּ אֲלֵיהֶם. אַתְּ זוֹכֶרֶת אֶת הַחוּג לִפְלַמֶנְקוֹ?
טוֹב, חָשַׁבְנוּ שֶׁזֶּה חוּג סְטֶפְּס.
וְהַקּוּרְס לִרְכִיבָה עַל סוּסִים.
דַּי, נוּ, הַסּוּסִים שָׁם הָיוּ מְשֻׁגָּעִים.
וְקוּרְס בִּשּׁוּל, חוּג ג'וּדוֹ, חוּג כַּדּוּרֶגֶל, חוּג בַּלֶט, חוּג הִתְעַמְּלוּת קַרְקַע, חוּג מַחְשְׁבִים, חוּג רוֹבּוֹטִיקָה, חוּג סְרִיגָה, חוּג קִרְקָס, חוּג שְׂחִיָּה, חוּג סוּדוֹקוּ, חוּג צִיּוּר גְּרַפִיטִי, חוּג קוֹמִיקְס, חוּג פִּסּוּל בְּקֶמַח, חוּג גְּלִישָׁה...
טוֹב, תָּמַרָה, אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל כְּבָר בַּסִּפּוּר? מִי מַתְחִיל, אַתְּ אוֹ אֲנִי?
אֲנִי אַתְחִיל. אֲנִי אֲסַפֵּר עַל הָרַעְיוֹן שֶׁל הַקַּיְטָנָה לְהַגְשָׁמַת חֲלוֹמוֹת וְעַל אֵיךְ שֶׁלְּמַזָּלֵנוּ, הַהוֹרִים שֶׁל יָהֵל וְתָהֵל הַתְּאוֹמִים גִּלּוּ שֶׁהַמְּטַפֶּלֶת שֶׁלָּהֶם הִבְרִיזָה לָהֶם.
יָהֵל זֶה הַבֵּן, דֶּרֶךְ אַגַּב, וְתָהֵל זֹאת הַבַּת. וְהֵם תְּאוֹמִים בְּנֵי שֵׁשׁ שֶׁגָּרִים בָּרְחוֹב שֶׁל תָּמַרָה.
גַּל, אָמַרְנוּ שֶׁאֲנִי מַתְחִילָה!
תַּתְחִילִי, תַּתְחִילִי.