נולדתי בקיבוץ בישראל בימים שבהם היה הקיבוץ שיתופי ושוויוני. כל חיי הבוגרים עברו בקיבוץ שלי. למדתי הוראה והפכתי מורה, ומאוחר יותר נבחרתי לנהל את בית הספר המקומי. התחתנתי עם בת הקיבוץ, ובגיל 36 כבר היו לי ארבעה ילדים. באותם ימים לא היה מקובל שחבר צעיר הלומד על חשבון הקיבוץ ילמד לתואר דוקטור או ילמד מקצוע שאינו פונקציונאלי לצרכי הקיבוץ, ובוודאי לא בחו"ל.
איבדתי את אבי במלחמת העצמאות כשהייתי בן שש. אימי, אף שנישאה בהמשך חייה בשנית, מעולם לא התאוששה ממות בעלה האהוב והאשימה במותו את אלה שלקחו אותו לקרב. אז לא היה טיפול פסיכולוגי ואני גדלתי עם עצבות גדולה בתוכי ותחושת מסכנות וקיפוח מתמדת. רק בגיל 40 העזתי להגשים את חלום הילדות שלי, לעסוק בייעוץ והדרכה לארגונים, לעסקים ולמנהלים. בגיל מבוגר יחסית הבנתי כי אני המנהיג של עצמי וכי איני יכול לשנות את המציאות שבה גדלתי אלא רק את המציאות שבתוכי. במקביל גם הגעתי לתובנה כי אבי זכרונו לברכה, היה רוצה להיות גאה בי והיה רוצה שאגשים את חלומי וכישרוני. על קברו נפרדתי מהיתום שבי, לקחתי סיכון ועם אשתי, ארבעת ילדיי ומעט כסף שהיה לנו - עזבנו לארה"ב להגשים את החלום שלי. במהלך השנים הפכתי להיות מרצה בכיר ומקובל באקדמיה, יועץ ארגוני ומדריך מנהלים וצוותים, נבחרתי פעמיים לנהל את הקיבוץ, הייתי שליח של הסוכנות באירופה והייתי בין מובילי החידושים בקיבוצים. פרסמתי שלושה ספרים בתחום המנהיגות והשינוי. הרעיונות והתובנות בספר זה הם תוצר של כל מה שלמדתי וחוויתי במהלך חיי מעצמי ומאחרים אותם הדרכתי.
מבוא
"שלושה סוגים של בני אדם יש בעולם: אלה שגורמים לדברים להתרחש, אלה שמתבוננים במה שמתרחש ואלה שתוהים מה התרחש".
(סוזן פוליס שוץ)
ספר זה נועד לענות על השאלות החשובות הבאות:
האם כל אחד יכול להצליח?
מהי מנהיגות אישית?
מה גורם לאנשים להצליח?
האם לאנשים האלה יש יכולות משותפות?
מהן היכולות הללו?
האם ניתן לרכוש או ללמוד אותן?
המחקר, כמו גם הניסיון שלי, מספק לנו תשובות לכל השאלות הללו: כולן חיוביות. אנחנו יודעים מה גורם לאנשים להצליח, אנחנו יודעים מהם המאפיינים המשותפים לאנשים מצליחים, ואנחנו יודעים שתכונות וכישורים אלו הינם נרכשים ונלמדים, גם בגיל מאוחר יחסית.
מטרה נוספת לספר זה נובעת מהראשונה והיא: להדריך ולסייע לאותם אנשים הרוצים לחיות חיים מלאים יותר, משמעותיים יותר, חיים שהם עצמם יצרו ויישמו.
מה היא "הצלחה" ומי הוא אדם מצליח
אדם מצליח הוא זה שחלם חלום על עתידו הרצוי, ראה בעיני רוחו את חלומו מתגשם והגשים אותו למרות הקשיים שבדרך, תוך הרגשת סיפוק ותחושת משמעות בכך שעשה משהו חיובי עבור עצמו ואחרים. המבחן האנושי להצלחת האדם אינו נמדד בכמות הכסף שהרוויח בחייו אלא בכמות היופי הפנימי שצבר והמידה שבה פיתח עצמו והגשים חלומות. הרדיפה אחר הכסף היא התמכרות ואינה מביאה להצלחה אמתית אלא להתמכרות ולריצה אינסופית המובילות לכישלון. מנגד, תהליך הפיתוח האישי, בדרך למימוש חלומות, מוביל לבריאות ואושר ארוכי טווח ולשפע כלכלי בצידם.
מהי מנהיגות עצמית ומהו פיתוח עצמי
מנהיגות עצמית פירושה קבלת אחריות על חיינו ועל פעילויות הקשורות בעולמנו האישי במטרה לשפר את האפקטיביות האישית ולממש ערכים, יכולות, כישורים וחלומות לטובתנו ולטובת אחרים.
פיתוח עצמי פירושו ניהול מתוכנן ויזום שלנו שייעודו הרחבה, העמקה וחידוש הידע, המיומנויות, היכולות והתובנות שלנו כל זאת על מנת לאפשר לנו לממש את הפוטנציאל הטמון בנו, ובכך להעשיר את חיינו ולהפוך אותנו לאנשים ההופכים את עצמם ואת סביבתם לטובים יותר.
״אף אדם אינו דגול דיו או חכם דיו כדי שמישהו מאתנו ימסור גורלו בידיו. היחיד שיוכל להנהיגנו או זה שיחדיר בנו את האמונה בכושרנו להנהיג הוא אנו עצמנו." - (הנרי מילר)
האם איננו נתונים לגורלנו, מוצאנו, סביבתנו?
אף כי אנו נתונים למוצאנו, לחינוכנו ולסביבתנו, עדיין רב חופש הבחירה שיש בידינו:
• מודעות עצמית המאפשרת גילוי עצמי.
• דמיון המאפשר ליצור מציאות פנימית וחיצונית מעבר למציאות הכובלת.
• מצפון היודע להבדיל בין טוב לרע וערכים מיטביים.
• רצון בלתי תלוי, שהוא היכולת להגיב ולפעול על בסיס מודעותנו העצמית המשוחררת מהשפעות סביבתיות.
ויקטור פרנקל, בספרו "האדם מחפש משמעות", מתאר את השעות הנוראיות שעבר במחנה ההשמדה אושוויץ, מצפה לרגע שישלח לתא הגזים. פרנקל מתאר כיצד החלום שלו להיות פסיכולוג של השואה ולהבין את נפש האדם תחת תנאים בלתי אפשריים החזיק אותו בחיים: היה לו משהו חשוב לחיות למענו — חזון חיובי אישי.
"ניסיון חיי המחנה מורה לנו, כי יש בידי האדם חופש בחירת פעולה. מצויות דוגמאות רבות, מהן דוגמאות שיש בהן מיסוד הגבורה, המוכיחות לנו, כי אפשר היה לגבור על האפתיה, לדכא את הרגיזות. אדם מסוגל לשמור על שארית של חירות רוחנית, של עצמאות המחשבה, אף בתנאים נוראים אלה של ערה נפשית וגופנית. אנחנו שהיינו במחנות ריכוז, זוכרים את האנשים אשר היו עוברים מצריף לצריף כדי לעודד רוחם של אחרים, כדי לפרוס להם מפרוסת לחמם האחרונה. אולי הם היו מעטים אך די בהם להוכיח, כי אפשר ליטול מן האדם את הכול חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש - לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבור את דרכו. ותמיד היו הזדמנויות לבחירה. יום יום, שעה שעה, נקראת לחתוך הכרעות, הכרעות שקבעו, אם תיכנע או לא תיכנע לכוחות שאיימו לשלול ממך את עצם ישותך, את חירותך הפנימית: שקבעו אם תהיה או לא תהיה כדור משחק בידי הנסיבות, אם תוותר על חירותך ועל הדרת כבודך ותתגלגל בדמות האסיר הטיפוסי.״ (ויקטור פרנקל / האדם מחפש משמעות, 1970)
הפרקים הבאים מפרטים 12 מאפיינים של מנהיגות עצמית בדרך להצלחה.
