1Q84 - ספר ראשון ושני
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
1Q84 - ספר ראשון ושני
מכר
מאות
עותקים
1Q84 - ספר ראשון ושני
מכר
מאות
עותקים

1Q84 - ספר ראשון ושני

5 כוכבים (2 דירוגים)
ספר מודפס

עוד על הספר

  • שם במקור: 1Q84
  • תרגום: עינת קופר
  • הוצאה: כתר - כנרת
  • תאריך הוצאה: 2011
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 774 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 12 שעות ו 54 דק'

הרוקי מורקמי

הַארוּקי מוּרַקַמי (ביפנית: 村上 春樹; נולד ב-12 בינואר 1949) הוא סופר ומתרגם יפני.

אביו היה בן לנזיר בודהיסטי, אמו הייתה בתו של סוחר מאוסקה. שניהם לימדו ספרות יפנית. מורקמי הושפע עוד מילדותו מהתרבות המערבית, ובמיוחד מהמוזיקה והספרות, והשפעה זו ניכרת בספריו.
ספריו תורגמו ל-15 שפות וזכו להצלחה רבה במזרח אסיה, באירופה, בארצות הברית וגם בישראל.
מורקמי זכה בפרסים רבים על כתיבתו, בהם פרס פרנץ קפקא ב-2006 ופרס ירושלים לשנת 2009.

תקציר

היזהרי שלא ללכת שולל אחר מראית עין, כי מציאות יש תמיד רק אחת." אמר נהג מונית מסתורי לאָאוֹמָמֶה, רגע לפני שיצאה מהמונית התקועה בפקק, טיפסה מעל גדר הבטיחות בחצאית מיני ונעלמה במדרגות חירום הידועות רק לפועלי דרכים. בנקודת זמן זו חייה של אאוממה מקבלים תפנית משמעותית.


הזיכרון המוקדם ביותר של טֶנְגוֹ הוא מינקותו: אמו בקומבינזון לבן כורכת זרועותיה סביב גבר שאינו אביו, והוא, התינוק, צופה בהם מעריסתו.  כאשר טנגו נענה לבקשה לשכתב סיפור שהגתה נערה צעירה בשם פוקה-ארי, חייו משתנים לחלוטין והוא נשאב אל הלא-מובן והמזעזע.


טֶנְגוֹ הוא סופר אלמוני, אָאוֹמָמֶה היא רוצחת שכירה. דרכיהם נפרדו כשהיו ילדים, ורק במציאות הבלתי אפשרית לכאורה של 1Q84 הם עשויים למצוא זה את זה, אך באיזה מחיר?


1Q84 מתרחש בשנת 1984 בדיונית, שנה שבה מגלות שתי הדמויות הראשיות שאולי יש יותר ממציאות אחת, ותמיד, אבל תמיד, צריך להיזהר. בסגנונו המוכר והאהוב, מורקמי בורא עולם שבו שני ירחים צפים בשמים, ומשרטט דיוקנאות מורכבים ושובי לב של נפשות אבודות.


1Q84 היא פסגת יצירתו של הרוקי מורקמי, זוכה פרס ירושלים לשנת 2009. האפוס המודרני של הסופר פורסם ביפן במשך שנתיים בשלושה כרכים, נמכר ביותר ממיליון עותקים בחודש הראשון להופעתו, והוגדר
כ- Magnum Opus – היצירה הגדולה ביותר של האמן.


הספר שלפניכם כולל את שני הכרכים הראשונים, ובשנה הבאה יראה אור החלק השלישי.


עוד מספריו של מורקמי בעברית: "יער נורבגי", "קפקא על החוף", "ערבה עיוורת, עלמה נמה", "אחרי החשכה" ו"על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה". כולם זכו לשבחי הביקורת ולאהבת הקהל.

הרוקי מורקמי

הַארוּקי מוּרַקַמי (ביפנית: 村上 春樹; נולד ב-12 בינואר 1949) הוא סופר ומתרגם יפני.

אביו היה בן לנזיר בודהיסטי, אמו הייתה בתו של סוחר מאוסקה. שניהם לימדו ספרות יפנית. מורקמי הושפע עוד מילדותו מהתרבות המערבית, ובמיוחד מהמוזיקה והספרות, והשפעה זו ניכרת בספריו.
ספריו תורגמו ל-15 שפות וזכו להצלחה רבה במזרח אסיה, באירופה, בארצות הברית וגם בישראל.
מורקמי זכה בפרסים רבים על כתיבתו, בהם פרס פרנץ קפקא ב-2006 ופרס ירושלים לשנת 2009.

סקירות וביקורות

רוץ, הרוקי, רוץ ‭,'1Q84'‬ ספרו החדש והמונומנטלי של הרוקי מורקמי, יכול להסביר את הפופולריות הגדולה שלו וגם את חולשותיו הגדולות כסופר דמיינו שאתם צופים באתלט שרץ מרתון. עיניכם נתקלו קודם-כל בכפות רגליו הארוזות בנעלי הספורט הנכונות. אחר כך טיפס מבטכם אל שוקיו וירכיו השריריות. משם עלה אל בטנו השטוחה, ומשם אל הנשיפות הסדורות של חזהו החסון. ברור לכם, מדובר במקצוען. הוא רץ ורץ וגופו לא מסגיר מאמץ. זיעה קלה נוצצת על כתפיו - ותו לא. מבטכם עולה למעלה ואז נעצר בתדהמה. לרץ אין ראש!

זו הייתה התחושה שלי בקריאת הספר החדש של הרוקי מורקמי, כמו גם בקריאת כמה מספריו בעבר (למעט 'יער נורווגי‭,'‬ אותו אהבתי ללא סייג‭.(‬ לפנינו מספר בעל יכולת טכנית גבוהה מאוד, שכותב בסופו של דבר יצירות ילדותיות. אגדות למבוגרים.

‭'1Q84'‬ (משחק מילים על ‭ '1984'‬ של אורוול; ביפנית, הספרה תשע נהגית כמו האות ‭ (Q‬ היה סנסציה מו"לית בארצו. הספר עב הכרס ראה אור ביפן בשלושה חלקים, ב‭ 2009-‬ וב‭,2010-‬ מהדורתו הראשונה נמכרה ביום פרסומו, ותוך חודש נמכרו ממנו מיליון עותקים. הוא נחשב על ידי מבקרים שם ל"מגנום אופוס‭,"‬ היצירה הגדולה של מורקמי. אצלנו, כמו גם באנגליה, רואים אור שני החלקים הראשונים של היצירה בכרך אחד, ובעוד כשנה ייצא החלק השלישי.

ב‭773-‬ עמודי הספר, המתורגמים היטב, מסופרים בגוף שלישי ולסירוגין, פרק-פרק, סיפוריהם של שני צעירים יפנים כבני ‭ ;30‬ שניהם מתרחשים ביפן ב‭ .1984-‬ משלב מסוים ברור שסיפוריהם יתלכדו. הסיפור הראשון הוא סיפורה של אאוממֶ ה (למי שהמילה מזכירה אדממה, אותם פולי סויה המשמשים מתאבן במסעדות יפניות, יתברר חיש שאכן יש קירבה בין המילים) - רווקה העובדת במכון כושר, שמתמחה באימונים ובטיפולים גופניים. אבל יש לאאוממה חיים סודיים: היא נשכרה על ידי אלמנה מסתורית לשמש מחסלת של גברים שפוגעים בנשותיהם. כמו האלמנה האניגמטית, איבדה גם אאוממה המופנמת את האישה הקרובה לה ביותר בשל מעלליו של גבר מתעלל. זה המניע לתשוקת הנקמה המפעמת בה.

קו העלילה השני הוא סיפורו של טֶנגו - רווק מופנם אף הוא, עילוי לשעבר במתמטיקה שמתפרנס מהוראתה במכינה אוניברסיטאית וחולם להיות סופר. טנגו נקלע לקנוניה ספרותית שמסתבכת והולכת כשהוא מסכים לרעיון של עורכו הנכלולי ונוטל על עצמו לשכתב סיפור פנטזיה של צעירה יפה בת ‭ .17‬ מעורבותו כסופר צללים מכניסה את טנגו לעולם אפלולי ומסויט של כת דתית (הנערה הסופרת היא בתו של מייסד הכת‭,(‬ שבה מתקיימים פולחנים נוראיים הכוללים משכב עם קטינות. גם אאוממה הנוקמת תגיע אל הכת ושם, אולי, ייפגשו שני קווי העלילה וגיבוריהם.

משלב מסוים, וכדרכו של מורקמי, מתווספים אלמנטים פנטסטיים לעלילה. למשל, ירח נוסף נתלה בשמיים בצד זה המוכר לנו. בהדרגה, האלמנטים האלה משתלטים על הסיפור.

כשמנסים לפענח את ההצלחה הגדולה של מורקמי מדברים על המערביות הבולטת שלו. הוא פשוט יפני שאינו יותר מדי יפני. זה אכן חלק מההסבר לפופולריות שלו. ראו לדוגמה את תיאור הכפר היפני שאליו מגיע טנגו על מנת להיפגש עם האפוטרופוס של הסופרת הצעירה: "איש אינו בא לפוטמטאו כדי לצפות בהצגה של 'דון קיחוטה איש לה מנצ'ה‭,'‬ לבקר בדיסקוטק פרוע במיוחד, לראות את אולם התצוגה של 'אסטון מרטין‭,'‬ או לאכול במסעדה הצרפתית הידועה בלובסטר המוקרם שהיא מגישה‭."‬ כל האפיונים הללו הם מערביים במפגיע.

נוסף על מערביותו, הקסם שמהלך מורקמי על קוראים רבים נובע מכך שגיבוריו הם פעמים רבות רווקים אורבניים שחיים בסטייל, שומעים מוזיקה טובה וצורכים מותגים נחשבים (כך הם אאוממה וטנגו‭.(‬ על אף המלנכוליות שלהם, ובעצם גם בגללה, יש בגיבוריו משהו שמחניף לקהל הרווקים, הרווקים-לשעבר והרווקים-לעתיד, האורבניים, אלה המתוחכמים, השואפים-להיות-מתוחכמים והמתוחכמים-כביכול, שמאכלסים את הכרכים המערביים.

גם ה"פמיניזם" של מורקמי מחניף לקוראות אורבניות מתוחכמות או אלו השואפות להיות כאלו. אאוממה, למשל, צדה גברים לסקס. היא גם דוגמה ומופת ל"העצמה" נשית, אמנם מעט קיצונית (מורקמי מייחס לה גם התנסות לסבית, אופנתית ובלתי נמנעת אף היא‭.(‬ גיבורותיו של מורקמי מייצגות היטב פמיניזם קפיטליסטי: נשים המשוחררות סוףסוף לסקס נטול מחויבות, צריכת מותגים ועבודה קשה. ממש כמו גברים. הכתיבה הזו היא חלק ממארג לייף-סטייל אורבני, שניתן להוסיף לו את העיסוק האופנתי של מורקמי בתרבות הגוף (כאן דרך דמותה של אאוממה; בחיים דרך היותו רץ ידוע‭.(‬

הקשר ההדוק של יצירתו של מורקמי לעולמות הקולנוע והמוזיקה הפופולריים - דוגמאות מסרטים ומשירים מופיעות לאורך ולרוחב הטקסט - תורם גם הוא לפופולריות שלו, ומנגיש את יצירתו גם לאנשים שאינם רגילים בקריאת ספרים. מורקמי הוא, למעשה, חלק אורגני מתרבות הפופ. לא רק איזכור תכוף של יצירות מהתרבות הפופולרית גורם לכך, אלא גם העובדה שגיבוריו הם בדרך כלל צעירים או צעירים מאוד.

פירוט המאכלים ברומן החדש, שמזכיר לעיתים תפריטים במסעדות אופנתיות, תורם גם הוא לתחושה שספריו של מורקמי הם חלק ממארג לייף-סטייל של הבורגני הבוהמייני האורבני המערבי לא פחות משהם יצירות אמנות. מזמינים סיני וקוראים יפני.

אבל אי אפשר לבטל את מורקמי ולפטור את הצלחתו בהסברים סוציולוגיים וגיאופוליטיים. הכישרון הספרותי שלו יוצא דופן. מורקמי הוא מספר שיודע ליצור איזון כמעט מושלם בין חלקי הטקסט. לפרוזה שלו יש קצב מצוין. משפטיו מחוטבים, נקיים, אווריריים, לעיתים רבי-יופי ובעלי עומק מסוים (ב‭'1Q84'‬ יש דיון מאלף על ההבדל בין ספרות למתמטיקה‭.(‬ מורקמי הוא כמעט גאון בבניית עלילה, בעל יכולת כמעט מתמטית לשוות לעלילות שלו מעין הכרחיות של משוואה ארוכה אך אלגנטית. מורקמי, ממש כטנגו גיבורו, הוא טכנאי ספרותי מרשים ביותר (דוגמה אקראית מתוך עשרות: מורקמי הרגיש, ובצדק, שיש לחזור על הביוגרפיה של טנגו לקראת סוף הרומן הארוך הזה, על מנת לרענן את זכרונו של הקורא ולארוז את הביוגרפיה לקראת סגירתה. לצורך כך יצר אמתלה אמינה: אביו של טנגו שוכב על ערש דווי, הפך לצמח, וטנגו מסכם את חייו באוזני אביו הדומם לקראת פרידתם‭.(‬

ובכל זאת, בסופו של דבר, זהו כאמור מספר בלי ראש; מספר שכותב פנטזיה רומנטית ילדותית ומתקתקה.

לא מעט מגבלות של מורקמי מתבטאות גם ב‭.'1Q84'‬ מוגבלת היא דמותה של אאוממה, למשל, דמות של כמעט-גיבורת-על נוקמת, שכמו לקוחה מהזיה קודחת של תיכוניסט חְ נון. חלק מהסצינות ברומן הן קולנועיות במובן הרע של המילה. כלומר, נשענות על קלישאות וארכיטיפים ויזואליים גסים. כזה הוא, למשל, שומר הראש, השתקן והאימתני אך טוב הלב, של האלמנה המסתורית. בכלל, כל סצינות המפגש בין האלמנה העשירה והאניגמטית לאאוממה הן כמעט קלישאות הוליוודיות. מטרידה גם הרומנטיקה הקיטשית על פגישתם המיוחלת של שני הנאהבים שנועדו זו לזה מילדות. היצירה סובלת גם מסנטימנטליות כבדה שנגרמת כשעוסקים באופן לא מורכב בנשים מוכות או בפגיעה מינית בקטינים. בנוסף, זולה וילדותית היא הצגת הרוע המוחלט של מנהיג הכת הדתית, או הרוע של הכוח שעומד מאחריו.

ועדיין, לולא החלק האחרון של הספר (שהוא, כאמור, שני שלישים מתוך הרומן המלא‭,(‬ הייתי מסכם בכך ש‭'1Q84'‬ הוא ספרות פנאי מהנה ביותר. לא יותר אבל גם לא פחות. אלא שהחלק האחרון הגיע גם הגיע, והחלק הזה - ואני מדבר על כמה מאות עמודים - הוא כזה קשקוש ילדותי, על מלחמה בין כוח מרושע, אנשים קטנים ורעים המכונים "ליטל פיפל‭,"‬ ובין כוחות הטוב, שאתה תוהה אם הסופר לועג לקוראיו. כאן נחשפת ערוותו של מורקמי: החלק הפנטסטי, שמתעצם בחלק האחרון הזה, פשוט מביך.

כך שבסופו של חשבון, ‭ '1Q84'‬ הוא יצירה בעייתית מאוד. הנפח הפיזי הגדול שלה לא יוצר איזו תובנה חברתית או העמקה הגותית או פסיכולוגית. הוא פשוט עדות ליכולת הווירטואוזית של מורקמי ליצור עלילה לופתת שיכולה כביכול להמשיך עד אינסוף. לרוץ ולרוץ. המעין-מחווה ל‭'1984'‬ של אורוול הופכת כאן לגול עצמי. ‭ '1984'‬ היה ספר שאמר משהו על העולם. ‭ '1Q84'‬ אינו יודע לומר עליו הרבה. בנקודה כלשהי ברומן אומר טנגו: "וחוץ מזה, אם בעולם הזה (או בעולם ההוא) יש ירח אחד, או שניים, או שלושה, בסופו של דבר היה רק אדם אחד שהוא טנגו. ומה ההבדל? באיזה עולם שלא יהיה, טנגו הוא רק טנגו. הוא אותו אדם אחד, עם הבעיות המיוחדות שלו, ועם האישיות המיוחדת שלו. זהו, הנקודה האמיתית היא לא הירח, אלא הוא עצמו‭."‬ אלה משפטים כדורבנות, אבל גם הם משמשים גול עצמי. כי מורקמי אכן טורח רבות על הצגת העולם בעל שני הירחים, העולם האחר, עולם הפנטזיה, והטורח הזה נובע בדיוק מכך שעל טנגו, "עם האישיות המיוחדת שלו‭,"‬ מורקמי לא יכול לבנות רומן מלא ומספק.

יש המדברים על מורקמי בהקשר של פרס נובל. לו אני איש אקדמיה שוודי, הייתי חס על כבוד הפרס ולא מעניק אותו לאצן היפני המוכשר.

עוד 5 ספרים של מורקמי:
מרדף הכבשה ‭ 1982 <‬
יער נורווגי ‭ 1987 <‬
ספוטניק אהובתי ‭ 1999 <‬
קפקא על החוף ‭ 2002 <‬
ריקוד האדמה ‭ 2003 < ‬

פירוט המאכלים בספר החדש, שמזכיר לעיתים תפריטים במסעדות אופנתיות, תורם לתחושה שספריו של מורקמי הם חלק ממארג לייף סטייל של הבורגני הבוהמייני האורבני המערבי לא פחות משהם יצירות אמנות. מזמינים סיני וקוראים יפני
מורקמי הוא מספר בעל יכולת טכנית גבוהה מאוד, כמעט גאון בבניית עלילה, אבל הוא כותב בסופו של דבר יצירות ילדותיות. אגדות למבוגרים. אם ‭ '1984'‬ היה ספר שאמר משהו על העולם, ‭ '1Q84'‬ אינו יודע לומר עליו הרבה

בתמונה: צילום: איי.פי
אריק גלסנר 7 לילות 04/11/2011 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

  • שם במקור: 1Q84
  • תרגום: עינת קופר
  • הוצאה: כתר - כנרת
  • תאריך הוצאה: 2011
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 774 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 12 שעות ו 54 דק'

סקירות וביקורות

רוץ, הרוקי, רוץ ‭,'1Q84'‬ ספרו החדש והמונומנטלי של הרוקי מורקמי, יכול להסביר את הפופולריות הגדולה שלו וגם את חולשותיו הגדולות כסופר דמיינו שאתם צופים באתלט שרץ מרתון. עיניכם נתקלו קודם-כל בכפות רגליו הארוזות בנעלי הספורט הנכונות. אחר כך טיפס מבטכם אל שוקיו וירכיו השריריות. משם עלה אל בטנו השטוחה, ומשם אל הנשיפות הסדורות של חזהו החסון. ברור לכם, מדובר במקצוען. הוא רץ ורץ וגופו לא מסגיר מאמץ. זיעה קלה נוצצת על כתפיו - ותו לא. מבטכם עולה למעלה ואז נעצר בתדהמה. לרץ אין ראש!

זו הייתה התחושה שלי בקריאת הספר החדש של הרוקי מורקמי, כמו גם בקריאת כמה מספריו בעבר (למעט 'יער נורווגי‭,'‬ אותו אהבתי ללא סייג‭.(‬ לפנינו מספר בעל יכולת טכנית גבוהה מאוד, שכותב בסופו של דבר יצירות ילדותיות. אגדות למבוגרים.

‭'1Q84'‬ (משחק מילים על ‭ '1984'‬ של אורוול; ביפנית, הספרה תשע נהגית כמו האות ‭ (Q‬ היה סנסציה מו"לית בארצו. הספר עב הכרס ראה אור ביפן בשלושה חלקים, ב‭ 2009-‬ וב‭,2010-‬ מהדורתו הראשונה נמכרה ביום פרסומו, ותוך חודש נמכרו ממנו מיליון עותקים. הוא נחשב על ידי מבקרים שם ל"מגנום אופוס‭,"‬ היצירה הגדולה של מורקמי. אצלנו, כמו גם באנגליה, רואים אור שני החלקים הראשונים של היצירה בכרך אחד, ובעוד כשנה ייצא החלק השלישי.

ב‭773-‬ עמודי הספר, המתורגמים היטב, מסופרים בגוף שלישי ולסירוגין, פרק-פרק, סיפוריהם של שני צעירים יפנים כבני ‭ ;30‬ שניהם מתרחשים ביפן ב‭ .1984-‬ משלב מסוים ברור שסיפוריהם יתלכדו. הסיפור הראשון הוא סיפורה של אאוממֶ ה (למי שהמילה מזכירה אדממה, אותם פולי סויה המשמשים מתאבן במסעדות יפניות, יתברר חיש שאכן יש קירבה בין המילים) - רווקה העובדת במכון כושר, שמתמחה באימונים ובטיפולים גופניים. אבל יש לאאוממה חיים סודיים: היא נשכרה על ידי אלמנה מסתורית לשמש מחסלת של גברים שפוגעים בנשותיהם. כמו האלמנה האניגמטית, איבדה גם אאוממה המופנמת את האישה הקרובה לה ביותר בשל מעלליו של גבר מתעלל. זה המניע לתשוקת הנקמה המפעמת בה.

קו העלילה השני הוא סיפורו של טֶנגו - רווק מופנם אף הוא, עילוי לשעבר במתמטיקה שמתפרנס מהוראתה במכינה אוניברסיטאית וחולם להיות סופר. טנגו נקלע לקנוניה ספרותית שמסתבכת והולכת כשהוא מסכים לרעיון של עורכו הנכלולי ונוטל על עצמו לשכתב סיפור פנטזיה של צעירה יפה בת ‭ .17‬ מעורבותו כסופר צללים מכניסה את טנגו לעולם אפלולי ומסויט של כת דתית (הנערה הסופרת היא בתו של מייסד הכת‭,(‬ שבה מתקיימים פולחנים נוראיים הכוללים משכב עם קטינות. גם אאוממה הנוקמת תגיע אל הכת ושם, אולי, ייפגשו שני קווי העלילה וגיבוריהם.

משלב מסוים, וכדרכו של מורקמי, מתווספים אלמנטים פנטסטיים לעלילה. למשל, ירח נוסף נתלה בשמיים בצד זה המוכר לנו. בהדרגה, האלמנטים האלה משתלטים על הסיפור.

כשמנסים לפענח את ההצלחה הגדולה של מורקמי מדברים על המערביות הבולטת שלו. הוא פשוט יפני שאינו יותר מדי יפני. זה אכן חלק מההסבר לפופולריות שלו. ראו לדוגמה את תיאור הכפר היפני שאליו מגיע טנגו על מנת להיפגש עם האפוטרופוס של הסופרת הצעירה: "איש אינו בא לפוטמטאו כדי לצפות בהצגה של 'דון קיחוטה איש לה מנצ'ה‭,'‬ לבקר בדיסקוטק פרוע במיוחד, לראות את אולם התצוגה של 'אסטון מרטין‭,'‬ או לאכול במסעדה הצרפתית הידועה בלובסטר המוקרם שהיא מגישה‭."‬ כל האפיונים הללו הם מערביים במפגיע.

נוסף על מערביותו, הקסם שמהלך מורקמי על קוראים רבים נובע מכך שגיבוריו הם פעמים רבות רווקים אורבניים שחיים בסטייל, שומעים מוזיקה טובה וצורכים מותגים נחשבים (כך הם אאוממה וטנגו‭.(‬ על אף המלנכוליות שלהם, ובעצם גם בגללה, יש בגיבוריו משהו שמחניף לקהל הרווקים, הרווקים-לשעבר והרווקים-לעתיד, האורבניים, אלה המתוחכמים, השואפים-להיות-מתוחכמים והמתוחכמים-כביכול, שמאכלסים את הכרכים המערביים.

גם ה"פמיניזם" של מורקמי מחניף לקוראות אורבניות מתוחכמות או אלו השואפות להיות כאלו. אאוממה, למשל, צדה גברים לסקס. היא גם דוגמה ומופת ל"העצמה" נשית, אמנם מעט קיצונית (מורקמי מייחס לה גם התנסות לסבית, אופנתית ובלתי נמנעת אף היא‭.(‬ גיבורותיו של מורקמי מייצגות היטב פמיניזם קפיטליסטי: נשים המשוחררות סוףסוף לסקס נטול מחויבות, צריכת מותגים ועבודה קשה. ממש כמו גברים. הכתיבה הזו היא חלק ממארג לייף-סטייל אורבני, שניתן להוסיף לו את העיסוק האופנתי של מורקמי בתרבות הגוף (כאן דרך דמותה של אאוממה; בחיים דרך היותו רץ ידוע‭.(‬

הקשר ההדוק של יצירתו של מורקמי לעולמות הקולנוע והמוזיקה הפופולריים - דוגמאות מסרטים ומשירים מופיעות לאורך ולרוחב הטקסט - תורם גם הוא לפופולריות שלו, ומנגיש את יצירתו גם לאנשים שאינם רגילים בקריאת ספרים. מורקמי הוא, למעשה, חלק אורגני מתרבות הפופ. לא רק איזכור תכוף של יצירות מהתרבות הפופולרית גורם לכך, אלא גם העובדה שגיבוריו הם בדרך כלל צעירים או צעירים מאוד.

פירוט המאכלים ברומן החדש, שמזכיר לעיתים תפריטים במסעדות אופנתיות, תורם גם הוא לתחושה שספריו של מורקמי הם חלק ממארג לייף-סטייל של הבורגני הבוהמייני האורבני המערבי לא פחות משהם יצירות אמנות. מזמינים סיני וקוראים יפני.

אבל אי אפשר לבטל את מורקמי ולפטור את הצלחתו בהסברים סוציולוגיים וגיאופוליטיים. הכישרון הספרותי שלו יוצא דופן. מורקמי הוא מספר שיודע ליצור איזון כמעט מושלם בין חלקי הטקסט. לפרוזה שלו יש קצב מצוין. משפטיו מחוטבים, נקיים, אווריריים, לעיתים רבי-יופי ובעלי עומק מסוים (ב‭'1Q84'‬ יש דיון מאלף על ההבדל בין ספרות למתמטיקה‭.(‬ מורקמי הוא כמעט גאון בבניית עלילה, בעל יכולת כמעט מתמטית לשוות לעלילות שלו מעין הכרחיות של משוואה ארוכה אך אלגנטית. מורקמי, ממש כטנגו גיבורו, הוא טכנאי ספרותי מרשים ביותר (דוגמה אקראית מתוך עשרות: מורקמי הרגיש, ובצדק, שיש לחזור על הביוגרפיה של טנגו לקראת סוף הרומן הארוך הזה, על מנת לרענן את זכרונו של הקורא ולארוז את הביוגרפיה לקראת סגירתה. לצורך כך יצר אמתלה אמינה: אביו של טנגו שוכב על ערש דווי, הפך לצמח, וטנגו מסכם את חייו באוזני אביו הדומם לקראת פרידתם‭.(‬

ובכל זאת, בסופו של דבר, זהו כאמור מספר בלי ראש; מספר שכותב פנטזיה רומנטית ילדותית ומתקתקה.

לא מעט מגבלות של מורקמי מתבטאות גם ב‭.'1Q84'‬ מוגבלת היא דמותה של אאוממה, למשל, דמות של כמעט-גיבורת-על נוקמת, שכמו לקוחה מהזיה קודחת של תיכוניסט חְ נון. חלק מהסצינות ברומן הן קולנועיות במובן הרע של המילה. כלומר, נשענות על קלישאות וארכיטיפים ויזואליים גסים. כזה הוא, למשל, שומר הראש, השתקן והאימתני אך טוב הלב, של האלמנה המסתורית. בכלל, כל סצינות המפגש בין האלמנה העשירה והאניגמטית לאאוממה הן כמעט קלישאות הוליוודיות. מטרידה גם הרומנטיקה הקיטשית על פגישתם המיוחלת של שני הנאהבים שנועדו זו לזה מילדות. היצירה סובלת גם מסנטימנטליות כבדה שנגרמת כשעוסקים באופן לא מורכב בנשים מוכות או בפגיעה מינית בקטינים. בנוסף, זולה וילדותית היא הצגת הרוע המוחלט של מנהיג הכת הדתית, או הרוע של הכוח שעומד מאחריו.

ועדיין, לולא החלק האחרון של הספר (שהוא, כאמור, שני שלישים מתוך הרומן המלא‭,(‬ הייתי מסכם בכך ש‭'1Q84'‬ הוא ספרות פנאי מהנה ביותר. לא יותר אבל גם לא פחות. אלא שהחלק האחרון הגיע גם הגיע, והחלק הזה - ואני מדבר על כמה מאות עמודים - הוא כזה קשקוש ילדותי, על מלחמה בין כוח מרושע, אנשים קטנים ורעים המכונים "ליטל פיפל‭,"‬ ובין כוחות הטוב, שאתה תוהה אם הסופר לועג לקוראיו. כאן נחשפת ערוותו של מורקמי: החלק הפנטסטי, שמתעצם בחלק האחרון הזה, פשוט מביך.

כך שבסופו של חשבון, ‭ '1Q84'‬ הוא יצירה בעייתית מאוד. הנפח הפיזי הגדול שלה לא יוצר איזו תובנה חברתית או העמקה הגותית או פסיכולוגית. הוא פשוט עדות ליכולת הווירטואוזית של מורקמי ליצור עלילה לופתת שיכולה כביכול להמשיך עד אינסוף. לרוץ ולרוץ. המעין-מחווה ל‭'1984'‬ של אורוול הופכת כאן לגול עצמי. ‭ '1984'‬ היה ספר שאמר משהו על העולם. ‭ '1Q84'‬ אינו יודע לומר עליו הרבה. בנקודה כלשהי ברומן אומר טנגו: "וחוץ מזה, אם בעולם הזה (או בעולם ההוא) יש ירח אחד, או שניים, או שלושה, בסופו של דבר היה רק אדם אחד שהוא טנגו. ומה ההבדל? באיזה עולם שלא יהיה, טנגו הוא רק טנגו. הוא אותו אדם אחד, עם הבעיות המיוחדות שלו, ועם האישיות המיוחדת שלו. זהו, הנקודה האמיתית היא לא הירח, אלא הוא עצמו‭."‬ אלה משפטים כדורבנות, אבל גם הם משמשים גול עצמי. כי מורקמי אכן טורח רבות על הצגת העולם בעל שני הירחים, העולם האחר, עולם הפנטזיה, והטורח הזה נובע בדיוק מכך שעל טנגו, "עם האישיות המיוחדת שלו‭,"‬ מורקמי לא יכול לבנות רומן מלא ומספק.

יש המדברים על מורקמי בהקשר של פרס נובל. לו אני איש אקדמיה שוודי, הייתי חס על כבוד הפרס ולא מעניק אותו לאצן היפני המוכשר.

עוד 5 ספרים של מורקמי:
מרדף הכבשה ‭ 1982 <‬
יער נורווגי ‭ 1987 <‬
ספוטניק אהובתי ‭ 1999 <‬
קפקא על החוף ‭ 2002 <‬
ריקוד האדמה ‭ 2003 < ‬

פירוט המאכלים בספר החדש, שמזכיר לעיתים תפריטים במסעדות אופנתיות, תורם לתחושה שספריו של מורקמי הם חלק ממארג לייף סטייל של הבורגני הבוהמייני האורבני המערבי לא פחות משהם יצירות אמנות. מזמינים סיני וקוראים יפני
מורקמי הוא מספר בעל יכולת טכנית גבוהה מאוד, כמעט גאון בבניית עלילה, אבל הוא כותב בסופו של דבר יצירות ילדותיות. אגדות למבוגרים. אם ‭ '1984'‬ היה ספר שאמר משהו על העולם, ‭ '1Q84'‬ אינו יודע לומר עליו הרבה

בתמונה: צילום: איי.פי
אריק גלסנר 7 לילות 04/11/2011 לקריאת הסקירה המלאה >
1Q84 - ספר ראשון ושני הרוקי מורקמי

טעימה מהספר תעלה בקרוב...