עכביש הערב
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
עכביש הערב

עכביש הערב

2 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

תקציר

מותחן מבריק, שבו עבר והווה מתערבבים, והתוצאות מקפיאות דם.

קונטיקט, 1879 . פרנסס בארנט, נערה מאושרת ושאפתנית, היא כעת אם טרייה ומבולבלת אחרי לידה קשה. היא נמשכת לסיקור משפט רצח של צעירה מקומית, אך ההתעניינות התמימה הופכת מהר מאוד לקיבעון. פרנסס מתמקדת באובססיביות בפרטי הרצח המחריד, בדרמה המתחוללת בבית המשפט ובחומר העומד במוקד הפרשה — רעל.

קונטיקט, בהווה: לאבּי ברנקי יש בעל תומך, בית היסטורי יפהפה וחופשת לידה של שנה - כל מה שהיא צריכה כדי לטפל בבתה התינוקת, לוסי, אבל משום-מה זה קשה לה. לילה אחד היא מתעוררת ושומעת לחישה מסתורית דרך המוניטור של התינוקת. בעלה לא שומע דבר, ואיש לא נמצא בחדר התינוקת, אבל בבוקר יש על פניה של לוסי חבורה מוזרה. אבּי מחפשת הסבר, ונתקלת ביומנה של פרנסס - מסמך המעורר את הפחדים האפלים ביותר שלה. כשהיא קוראת על הסערה הפנימית של פרנסס, מוטרדת אבּי מכך שיש להן כל כך הרבה מן המשותף, ובדומה לפרנסס, גם אבּי מפתחת אובססיה: היא לא יכולה להפסיק לחשוב על היומן. חייה מתחילים להתמזג עם חייה של פרנסס.

“מה היה צליל החבטה ששמעתי בלילה, כשהרמתי את לוסי מהמיטה? חבטה קשה בראש. תינוקת שעברה טלטלה. אסור לתת לה לישון אחרי שקיבלה מכה בראש. ראיתי את זה שוב ושוב בפורומים של אמהות באינטרנט. לבי שקע והתחלתי לעלות במדרגות. איך שכחתי את זה? את שתי המדרגות האחרונות עליתי בבת-אחת, זינקתי לעבר חדרה של לוסי, זרועי כבר מושטת לעבר הדלת...”

* * *

“ארסנו נעה במיומנות בין שלוש נקודות מבט במזיגה המפחידה והמרהיבה הזאת של דיווח אמיתי על פשע מן העבר עם סיפור רוחות מודרני... הכישרון שלה לתת לקוראים לחוש את ייסוריהן של הדמויות מבפנים, תוך הצגת המוזרות הבלתי רציונלית שלהן מבחוץ, מייצר אימה בלתי פוסקת” — פאבלישרז וויקלי

פרק ראשון

פרק 1
 
 
אישה צעירה מצאה את מותה הטרגי
 
גופתה של מרי סטנרד התגלתה בדורהם, קונטיקט ■ סיבת המוות לא ברורה ■ תצהיר מפליל כומר
 
מיוחד לניו יורק טיימס
 
הרטפורד, 5 בספטמבר 1878 — גופתה של מרי א. סטנרד, בת 22, נמצאה בדורהם, ליד גבול העיר מדיסון, בשלישי בלילה. היא גרה עם אביה, וביום שלישי יצאה מביתה ואמרה שהיא הולכת ללקט גרגירים ביער שנמצא כשמונה־מאות מטרים ממקום מגוריה. משלא שבה נערך חיפוש, וגופתה נמצאה בשביל צדדי ביער, מוטלת על גבה, ידיה שלובות על חזה. בצד השמאלי של צווארה נמצא פצע דקירה, שנעשה כנראה באמצעות סכין חד, שחתך את העורק התרדמני, את הווריד הצווארי ואת הצוואר. נמצאו גם נקב בגולגולתה וחבלה קשה בגב ידה הימנית. לבקשת הרופא המשפטי, אחותה של הצעירה סיפרה את הסיפור הבא:
״מרי חזרה מגילפורד ביום ראשון שעבר והביאה איתה את בתה הלא חוקית בת השנתיים — הסיבה שבגללה נאלצה לעזוב את הבית שבו עבדה. היא הייתה מדוכדכת מאוד ואמרה שהיא הרה, ושהכומר ה. ה. היידן, המתגורר ברוקלנד ומטיף בכנסייה המתודיסטית במדיסון, הוא אבי העובר שבבטנה. היא סיפרה גם שעדכנה את הכומר במצבה, ושהוא הבטיח להתייצב לצדה. הוא הגיע לבית באחת־עשרה באותו יום וקבע להיפגש איתה ליד סלע גדול, שם נמצאה הגופה. המנוחה יצאה בזמן כדי להיפגש איתו.״
נתיחת הגופה הבהירה, שהצעירה לא הייתה במצב שבו התיימרה להיות. גם לא היו ראיות לכך שהותקפה מינית — עובדה בעלת חשיבות, בגלל ההשערה שהיא נאנסה ולאחר מכן נרצחה על־ידי גבר משוטט. עדות של אישה שעברה ליד היער שבו נמצאה הגופה ושמעה צעקות מרמזת כביכול על תקיפה. סיפורה של האחות, המפליל את הכומר, נראה כמו בדותה, וככל הנראה המנוחה סיפרה אותו כשהייתה שרויה בסערת נפש. אומרים שמחלת נפש עוברת במשפחה, ושהאם מתה לא שפויה בדעתה.
ידיעה מיוחדת שהגיעה הערב ממדיסון אומרת כי לכומר היידן יש מוניטין ללא רבב, ושלא ידוע על כל כוונה לעצור אותו. אזור האסון מרוחק ממקום יישוב, ממסילות רכבת ומקשר טלגרפי, וחלק ניכר מהדברים מסתמך על שמועות.

עוד על הספר

עכביש הערב אמילי ארסנו
פרק 1
 
 
אישה צעירה מצאה את מותה הטרגי
 
גופתה של מרי סטנרד התגלתה בדורהם, קונטיקט ■ סיבת המוות לא ברורה ■ תצהיר מפליל כומר
 
מיוחד לניו יורק טיימס
 
הרטפורד, 5 בספטמבר 1878 — גופתה של מרי א. סטנרד, בת 22, נמצאה בדורהם, ליד גבול העיר מדיסון, בשלישי בלילה. היא גרה עם אביה, וביום שלישי יצאה מביתה ואמרה שהיא הולכת ללקט גרגירים ביער שנמצא כשמונה־מאות מטרים ממקום מגוריה. משלא שבה נערך חיפוש, וגופתה נמצאה בשביל צדדי ביער, מוטלת על גבה, ידיה שלובות על חזה. בצד השמאלי של צווארה נמצא פצע דקירה, שנעשה כנראה באמצעות סכין חד, שחתך את העורק התרדמני, את הווריד הצווארי ואת הצוואר. נמצאו גם נקב בגולגולתה וחבלה קשה בגב ידה הימנית. לבקשת הרופא המשפטי, אחותה של הצעירה סיפרה את הסיפור הבא:
״מרי חזרה מגילפורד ביום ראשון שעבר והביאה איתה את בתה הלא חוקית בת השנתיים — הסיבה שבגללה נאלצה לעזוב את הבית שבו עבדה. היא הייתה מדוכדכת מאוד ואמרה שהיא הרה, ושהכומר ה. ה. היידן, המתגורר ברוקלנד ומטיף בכנסייה המתודיסטית במדיסון, הוא אבי העובר שבבטנה. היא סיפרה גם שעדכנה את הכומר במצבה, ושהוא הבטיח להתייצב לצדה. הוא הגיע לבית באחת־עשרה באותו יום וקבע להיפגש איתה ליד סלע גדול, שם נמצאה הגופה. המנוחה יצאה בזמן כדי להיפגש איתו.״
נתיחת הגופה הבהירה, שהצעירה לא הייתה במצב שבו התיימרה להיות. גם לא היו ראיות לכך שהותקפה מינית — עובדה בעלת חשיבות, בגלל ההשערה שהיא נאנסה ולאחר מכן נרצחה על־ידי גבר משוטט. עדות של אישה שעברה ליד היער שבו נמצאה הגופה ושמעה צעקות מרמזת כביכול על תקיפה. סיפורה של האחות, המפליל את הכומר, נראה כמו בדותה, וככל הנראה המנוחה סיפרה אותו כשהייתה שרויה בסערת נפש. אומרים שמחלת נפש עוברת במשפחה, ושהאם מתה לא שפויה בדעתה.
ידיעה מיוחדת שהגיעה הערב ממדיסון אומרת כי לכומר היידן יש מוניטין ללא רבב, ושלא ידוע על כל כוונה לעצור אותו. אזור האסון מרוחק ממקום יישוב, ממסילות רכבת ומקשר טלגרפי, וחלק ניכר מהדברים מסתמך על שמועות.