במלאת חמש שנים למותה של דליה רביקוביץ רואה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד הספר דליה רביקוביץ: כל השירים בעריכת גדעון טיקוצקי ופרופ' עוזי שביט. זוהי המהדורה המוסמכת ביותר לשירת רביקוביץ ויש בה חידושים רבים.
בשנת 1995 קיבצה רביקוביץ לראשונה את ספרי שירתה לאסופה ששמה מעיד על זמניותה, 'כל השירים עד כה'. מאז ראו אור שני ספרי שירה פרי-עטה, 'חצי שעה לפני המונסון' (1998) ו'מים רבים' (2006). כעת נאספו כל שיריה בכרך אחד מקיף.
זאת ועוד: במהדורה זו כונסו לראשונה לא רק כל השירים שהופיעו בספרי שירתה של רביקוביץ אלא גם כעשרים שירים שפרסמה בעיתונות ולא נכללו בספריה, והם בבחינת חידוש גמור לרוב קוראיה ואף לחוקרי שירתה. לצד זה קובצו כאן כשלושים שירים בתרגומה. מחיצתם נכללה בספרה 'תהום קורא' (ובהמשך ב'כל השירים עד כה') והשאר נדפס בעיתונות או נמצא בעזבונה הספרותי, וזו לוֹ פעם ראשונה שהוא רואה אור בְּספר.
במהדורה זו תוקנו שיבושים שנפלו ב'כל השירים עד כה' ונוספו נספחים ומפתחות. הקוראים ימצאו שם בין השאר אפראט מלא לשירת רביקוביץ ובכלל זה תאריכי הפרסום הראשון של שיריה, הערות תמציתיות על חילופי נוסח ועוד. נספח זה עשוי אולי להיראות טכני, אולם הקריאה בו מאירה לא אחת באור חדש את שיריה המוכרים של רביקוביץ. בנוסף הותקן כאן לראשונה מפתח משולב לשיריה, שיקל מאוד על הקוראים לאתר במהירות את שיריה - הן על פי מילות פתיחתם והן על פי הסדר האלפביתי של כותרותיהם.
עטיפת הספר עוצבה בידי פרופ' ירום ורדימון, דיקן הפקולטה לעיצוב בשנקר וחתן פרס ישראל בתחום העיצוב לשנת התשס"ז.
פרופ' עוזי שביט, אחד משני עורכי הספר, הוא המנכ"ל והעורך הראשי של הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים וראש המרכז לחקר הספרות והתרבות העברית על שם לאורה שוורץ-קיפ באוניברסיטת תל אביב. גדעון טיקוצקי, שותפו לעריכה, כותב דוקטורט באוניברסיטת תל אביב על שירת רביקוביץ ומשמש עורך בהוצאה.
גדעון טיקוצקי, שערך את הקובץ, מספר לידיעות אחרונות, ספטמבר 2010:
"באחד הראיונות האחרונים שלה היא אמרה: "את כל מה שקרה לי צריך לשכוח ולזכור רק את השירים". המוטו הזה עמד לנגד עיניי בכל תהליך העבודה. דליה רביקוביץ חיה חיים חשופים. זה לא משנה אם היא תפרה לעצמה בגד מאש או שתפרו לה - היא הייתה זו הבוערת, ובקובץ הזה אנחנו מחזירים למוקד את השירים עצמם". בשנים הקרובות צפויים לצאת תחת ניצוחו גם קובצי שירים גנוזים של רביקוביץ, פזמונים שכתבה, כתיבה עיתונאית ושירי ילדים.
"שירה נדירה ביופיה. על אהבה, על בנה הגדל, על עוולות וכאב ועל היופי. וכל זה בלשון חד פעמית. יש כאן שירים רבים שיופיים עוצר נשימה, כמו "האהבה האמיתית אינה כפי שהיא נראית" וכמו השיר "חמדה", המסתיים כך: "ואותו היום היה יום השביעי שבת וכל בדי אילנות מתעצמים בתשוקה לגבוה ואז ידעתי חמדה שלא היתה כמוה".
יואל כהן, עשרת המומלצים של לאשה
