מותו של אדם קרוב מערער את המבנה הנפשי הפנימי של הפרט וכן את המערכת החברתית של אלה שהיו שותפים לחייו של הנפטר. אבל בעקבות שכול ואובדן הוא תגובה אוניברסלית, אנושית ונורמלית. השכול והאובדן מהווים חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית, והחברה הישראלית מתמודדת עמם מאז התהוותה, ובשנים האחרונות אולי ביתר שאת. בספר זה מתוארים היבטים שונים של שכול ואובדן, והוא מתייחס לשאלות מהותיות רבות הנוגעות להם: מהו אבל נורמלי? מה משכו ומהלכו של אבל תקין? כיצד מעריכים אבל לא תקין בעקבות אובדן? מהי זיקת הגומלין בין האבל הציבורי לבין האבל האישי בחברה הישראלית? ועוד.
הספר מציג לקורא את המחקר העדכני וסוקר את הגישות הפסיכולוגיות העיקריות הייחודיות בתחום זה. ככזה הוא מתאים לאנשי מקצוע, לאלה שחוו אובדן ושכול, וכן לקהל קוראים רחב המתעניין בנושא.
אליעזר ויצטום הוא פרופסור מין המניין לפסיכאטריה באוניברסיטת בן גוריון ופסיכאטר בכיר במרכז לבריאות הנפש "עזרת נשים" בירושלים, וכן מעורכי "שיחות"- הירחון הישראלי לפסיכותרפיה, הוא מתמחה בהשפעתם של גורמים תרבותיים על ביטויים של מצוקה פסיכולוגית, בדרכי התמודדות עם אבל ובהפרעות פוסט- טראומתיות, בפסיכותרפיה קצרת מועד ובטיפול נרטיבי.
הוא מרבה לפרסם בכתבי עת מקצועיים ופרסם למעלה ממאתיים פרסומים בתחומי התמחותו. ערך ספרים בעברית ובאנגלית על אובדן וטראומה ועל טיפול באוכלוסייה החרדית בירושלים.
