גם לנו יש תרבות-נגד מקורית, ברסלב שמה. וכמו שההיפים האמריקאים בשנות ,60-ה במחאתם נגד החברה החומרנית, שאבו השראה מגדולי השירה הרומנטית האנגלית של סוף המאה 18-ה ותחילת ,19-ה כך יכולה תרבות הנגד שלנו בהווה לשאוב השראה מר' נחמן מברסלב ,)1810-1772( שחי בדיוק בתקופתם של וויליאם בלייק, וורדסוורת' .'וקולרידג אבל מה אני מדבר - הרי היא כבר עושה את זה!
קחו לדוגמה את הסיפור 'מעשה מבעל תפילה' שמופיע בקובץ 'כל סיפורי רבי נחמן ,'מברסלב סיפור שמציג ממלכה גרוטסקית שסוגדת לממון. העשירים ביותר נחשבים שם כאלוהות, הבינוניים כבני אדם, והעניים כחיות. ר' נחמן מגיע לפסגות של הומור אבסורדי בתארו את בני הממלכה תאבת הבצע. משלחת חשובה ששולחת המדינה, למשל, מסתכנת באי-הגעה ליעדה כיוון שכל אימת שפוגשים חברי המשלחת בדרכם בעושר מופלג, הם ממהרים להעלות את עצמם קורבן לפניו. ר' נחמן גם מטרים/ מאשר את האבחנה הפרוידיאנית כי תאוות בצע היא אנאלית בטיבה, וקשורה ביחסו של האדם לצואה: "שהרגישו גודל הסירחון של הממון שהוא מסריח כמו צואה ממש."
בסיפור אחר, 'מעשה מחכם ,'ותם ננעצים חיציו של איש תנועת הרומנטיקה היהודית, הלא היא החסידות, לא בתאוות הבצע אלא באמביציוזיות חסרת מצרים ובאמונה קנאית ברציונליות. שני החברים שבלב הסיפור גדלו יחד עד שנפרדו כשאחד הפך ל"חכם" והתקדם בעולם ואילו האחר נשאר "תם" בעיירתם. אלא שר' נחמן מדגים איך "החכם" אינו מוצא מנוח לנפשו כיוון שהוא תמיד רוצה יותר, ואילו ה"תם" דווקא נהנה מחייו: "והיה רק מלא שמחה תמיד. והיו לו כל המאכלים וכל המשקאות וכל המלבושים. והיה אומר לאשתו: אשתי, תן לי לאכול; והייתה נותנת לו חתיכת לחם, ואכל. אחר כך היה אומר: תן לי הרוטב עם הקטנית; והייתה חותכת לו עוד חתיכת לחם, ואכל, והיה משבח ואומר: כמה יפה וטוב מאוד הרוטב הזה... ובעד כל מאכל ומאכל הייתה נותנת לו חתיכת לחם, והוא היה מתענג מאוד מזה... מחמת תמימותו ושמחתו הגדולה." לשיאה של גאונות קומית מגיע ר' נחמן כשהוא מתאר איך ה"חכם" הופך לנוירוטי שאינו יכול ליהנות מדבר בגלל הפרפקציוניזם שלו: "והיו לו להחכם ייסורים גדולים מן השגיאה ]הגם שאיש לא משגיח בה מלבדו;] הלא עד היכן מגיע חוכמתי, ועתה יזדמן לי שגיאה"?
שני הסיפורים הללו הופיעו ב'סיפורי מעשיות' של ר' נחמן, ספר שראה אור מעט לאחר מותו, ,1815-ב באוסטרהא שבאוקראינה, ומילא תפקיד חשוב מאוד בייסודה של הספרות העברית המודרנית. קודם כל בהתנגדות שהוא עורר בקרב המשכילים - התנגדות שהביאה ליצירת אחד מספרי ההשכלה העברית החשובים ביותר, 'מגלה טמירין' של יוסף פרל, שנכתב כסאטירה על יצירת ר' נחמן )ושראה אור לאחרונה ב'מוסד .)'ביאליק אבל בהמשך - בדורם של י"ל פרץ, ברדיצ'בסקי, מרטין בובר ואחריהם עגנון, עם פרוץ הגל הניאו-חסידי של מפנה המאה - 20-ה השפיעה יצירתו של ר' נחמן לא רק על דרך השלילה.
13 מעשיות בלבד הופיעו ב'סיפורי ,'מעשיות אבל עורך הקובץ החדש, פרופסור צבי מרק, עשה מלאכת ליקוט, מחקר, קונטקסטואליזציה והנהרה מרשימה ביותר, כשאסף אל הספר הדשן את כל סיפורי ר' נחמן מכל הכתבים של החסידות המיוחדת הזו. לא תמיד הסיפורים קולעים לטעם המודרני. הרובד האלגורי של חלקם )שמתפרש לחסידי ר' נחמן לפי רעיונות מדרשיים, קבליים וחסידיים( לא ידבר לקורא העכשווי. ועדיין, רבות פניני החוכמה והדמיון העז שיש כאן.
את סוד המשיכה של הגותו עד ימינו אפשר לזקוף גם לסגולה נוספת, מרכזית, ביצירתו של ר' נחמן: סיפוריו מצליחים ליצור אינטימיות גדולה מאוד עם הקורא. הם עושים זאת הן בגילויי עדינות ורוך מופלגים, הן בפרשם את חיי הנפש הסוערים והפגיעים של ר' נחמן עצמו ובשיתוף הקורא בהם, והן בהציגם גופניות ארצית מאוד. בסיפור 'מעשה ,'מביטחון למשל, מועלה על נס לא תלמיד חכם או ירא שמים גדול, אלא אדם עני, חסר דאגות: "וקדרה עם משקה עומד לפניו והמשקה היה יין, ומאכלים עומדים לפניו והוא שמח מאוד." במקום אחר ממשיל ר' נחמן את תורתו שלו ל"יין הונגרי" משובח. בחלום שעליו הוא מספר, בכה ר' נחמן בכי גדול עד כדי כך שסוליות נעליו שנרטבו מדמעותיו השמיעו קולות יניקה. ובסיפור קצרצר אחר נפרד צדיק מן העולם באופן הפלסטי הבא: "ואמר בשמחה בזה הלשון: 'איבער גישפרינגין' ]דילגתי, ביידיש,] כלומר שהיה בשמחה גדולה על שקפץ ודילג על העולם הזה והבליו." התחושה בקריאת הסיפורים, לפיכך, היא של רועה רוחני אכפתי, שער למצוקות הנפש אבל גם לחשיבותה של רווחת הגוף.
עוד 3 קבצי סיפורים חסידיים:
אור הגנוז > מרטין בובר
סיפורי הבעש"ט > פנחס שדה
סיפורי חסידים > ש"י זווין
איש חסיד היה
גם אם אינו קולע לטעם העכשווי, 'כל סיפורי רבי נחמן מברסלב' מתפקע מחוכמה, דמיון והומור
גם לנו יש תרבות-נגד מקורית, ברסלב שמה. וכמו שההיפים האמריקאים בשנות ,60-ה במחאתם נגד החברה החומרנית, שאבו השראה מגדולי השירה הרומנטית האנגלית של סוף המאה 18-ה ותחילת ,19-ה כך יכולה תרבות הנגד שלנו בהווה לשאוב השראה מר' נחמן מברסלב ,)1810-1772( שחי בדיוק בתקופתם של וויליאם בלייק, וורדסוורת' .'וקולרידג אבל מה אני מדבר - הרי היא כבר עושה את זה!
קחו לדוגמה את הסיפור 'מעשה מבעל תפילה' שמופיע בקובץ 'כל סיפורי רבי נחמן ,'מברסלב סיפור שמציג ממלכה גרוטסקית שסוגדת לממון. העשירים ביותר נחשבים שם כאלוהות, הבינוניים כבני אדם, והעניים כחיות. ר' נחמן מגיע לפסגות של הומור אבסורדי בתארו את בני הממלכה תאבת הבצע. משלחת חשובה ששולחת המדינה, למשל, מסתכנת באי-הגעה ליעדה כיוון שכל אימת שפוגשים חברי המשלחת בדרכם בעושר מופלג, הם ממהרים להעלות את עצמם קורבן לפניו. ר' נחמן גם מטרים/ מאשר את האבחנה הפרוידיאנית כי תאוות בצע היא אנאלית בטיבה, וקשורה ביחסו של האדם לצואה: "שהרגישו גודל הסירחון של הממון שהוא מסריח כמו צואה ממש."
בסיפור אחר, 'מעשה מחכם ,'ותם ננעצים חיציו של איש תנועת הרומנטיקה היהודית, הלא היא החסידות, לא בתאוות הבצע אלא באמביציוזיות חסרת מצרים ובאמונה קנאית ברציונליות. שני החברים שבלב הסיפור גדלו יחד עד שנפרדו כשאחד הפך ל"חכם" והתקדם בעולם ואילו האחר נשאר "תם" בעיירתם. אלא שר' נחמן מדגים איך "החכם" אינו מוצא מנוח לנפשו כיוון שהוא תמיד רוצה יותר, ואילו ה"תם" דווקא נהנה מחייו: "והיה רק מלא שמחה תמיד. והיו לו כל המאכלים וכל המשקאות וכל המלבושים. והיה אומר לאשתו: אשתי, תן לי לאכול; והייתה נותנת לו חתיכת לחם, ואכל. אחר כך היה אומר: תן לי הרוטב עם הקטנית; והייתה חותכת לו עוד חתיכת לחם, ואכל, והיה משבח ואומר: כמה יפה וטוב מאוד הרוטב הזה... ובעד כל מאכל ומאכל הייתה נותנת לו חתיכת לחם, והוא היה מתענג מאוד מזה... מחמת תמימותו ושמחתו הגדולה." לשיאה של גאונות קומית מגיע ר' נחמן כשהוא מתאר איך ה"חכם" הופך לנוירוטי שאינו יכול ליהנות מדבר בגלל הפרפקציוניזם שלו: "והיו לו להחכם ייסורים גדולים מן השגיאה ]הגם שאיש לא משגיח בה מלבדו;] הלא עד היכן מגיע חוכמתי, ועתה יזדמן לי שגיאה"?
שני הסיפורים הללו הופיעו ב'סיפורי מעשיות' של ר' נחמן, ספר שראה אור מעט לאחר מותו, ,1815-ב באוסטרהא שבאוקראינה, ומילא תפקיד חשוב מאוד בייסודה של הספרות העברית המודרנית. קודם כל בהתנגדות שהוא עורר בקרב המשכילים - התנגדות שהביאה ליצירת אחד מספרי ההשכלה העברית החשובים ביותר, 'מגלה טמירין' של יוסף פרל, שנכתב כסאטירה על יצירת ר' נחמן )ושראה אור לאחרונה ב'מוסד .)'ביאליק אבל בהמשך - בדורם של י"ל פרץ, ברדיצ'בסקי, מרטין בובר ואחריהם עגנון, עם פרוץ הגל הניאו-חסידי של מפנה המאה - 20-ה השפיעה יצירתו של ר' נחמן לא רק על דרך השלילה.
13 מעשיות בלבד הופיעו ב'סיפורי ,'מעשיות אבל עורך הקובץ החדש, פרופסור צבי מרק, עשה מלאכת ליקוט, מחקר, קונטקסטואליזציה והנהרה מרשימה ביותר, כשאסף אל הספר הדשן את כל סיפורי ר' נחמן מכל הכתבים של החסידות המיוחדת הזו. לא תמיד הסיפורים קולעים לטעם המודרני. הרובד האלגורי של חלקם )שמתפרש לחסידי ר' נחמן לפי רעיונות מדרשיים, קבליים וחסידיים( לא ידבר לקורא העכשווי. ועדיין, רבות פניני החוכמה והדמיון העז שיש כאן.
את סוד המשיכה של הגותו עד ימינו אפשר לזקוף גם לסגולה נוספת, מרכזית, ביצירתו של ר' נחמן: סיפוריו מצליחים ליצור אינטימיות גדולה מאוד עם הקורא. הם עושים זאת הן בגילויי עדינות ורוך מופלגים, הן בפרשם את חיי הנפש הסוערים והפגיעים של ר' נחמן עצמו ובשיתוף הקורא בהם, והן בהציגם גופניות ארצית מאוד. בסיפור 'מעשה ,'מביטחון למשל, מועלה על נס לא תלמיד חכם או ירא שמים גדול, אלא אדם עני, חסר דאגות: "וקדרה עם משקה עומד לפניו והמשקה היה יין, ומאכלים עומדים לפניו והוא שמח מאוד." במקום אחר ממשיל ר' נחמן את תורתו שלו ל"יין הונגרי" משובח. בחלום שעליו הוא מספר, בכה ר' נחמן בכי גדול עד כדי כך שסוליות נעליו שנרטבו מדמעותיו השמיעו קולות יניקה. ובסיפור קצרצר אחר נפרד צדיק מן העולם באופן הפלסטי הבא: "ואמר בשמחה בזה הלשון: 'איבער גישפרינגין' ]דילגתי, ביידיש,] כלומר שהיה בשמחה גדולה על שקפץ ודילג על העולם הזה והבליו." התחושה בקריאת הסיפורים, לפיכך, היא של רועה רוחני אכפתי, שער למצוקות הנפש אבל גם לחשיבותה של רווחת הגוף.
עוד 3 קבצי סיפורים חסידיים:
אור הגנוז > מרטין בובר
סיפורי הבעש"ט > פנחס שדה
סיפורי חסידים > ש"י זווין
אריק גלסנר
7 לילות
16/01/2015
לקריאת הסקירה המלאה >
מעשה באבדת בת מלך / רבי נחמן מברסלב. אורח: יובל דיין
צוף וייסבוך
פודקאסט מדברים עברית
27/03/2022
לקריאת הסקירה המלאה >
