בסתיו 2008, כשהתרסקות שוקי המניות באמריקה נודעה ברבים, היו אלה כבר חדשות ישנות. ההתרסקות האמיתית התרחשה שנה קודם לכן, בשוקי-משנה מוזרים אליהם לא חודר אור השמש וגם הרשות לניירות-ערך לא מעזה, או לא טורחת, לחדור: שוקי הנגזרים על איגרות חוב ונדל"ן, שבהם ממציאים החְנוּנים ניירות-ערך בלתי חדירים כדי להרוויח מאומללותם של אנשים מהמעמד הבינוני-הנמוך שלא יכולים לשלם את חובותיהם. התקווה או הפחד שיתקו את האנשים החכמים שהבינו מה קורה, או מה עלול לקרות; בכל אופן, הם לא פתחו את הפה.
השאלה המכרעת היא: מי הבין את הסיכון הטבוע בהנחה כי מחירי הנדל"ן ימשיכו לעלות תמידית, סיכון שהלך ונעשה מורכב מיום ליום בגלל יצירתן של אותן איגרות חוב אזוטריות המבוססות באופן רופף על ערימות של משכנתאות מפוקפקות?
מייקל לואיס הופך את השאלה על ראשה בסיפור רענן, המונע על-ידי דמויותיו ומתפקע מזעם והומור שחור, המשך הולם לרב-המכר, "פוקר שקרנים".
מי הבין את העסק? מי קלט ששוק הנדל"ן עומד להפוך לחור שחור, ומי בסופו של דבר עשה מיליארדים מיכולתו הנבואית? ואילו תכונות אופי גרמו לאותם מעטים להתעקש כאשר חבריהם ושותפיהם ראו בהם סתם פחדנים? מקומץ גיבורים מפתיעים – מפתיעים באמת – טווה לואיס סיפור מרתק ובלתי רגיל כמו בכל רבי-המכר הקודמים שלו, ומוכיח שוב שהוא אחד המתעדים המצטיינים והמשעשעים ביותר של זמננו.