אלימות קשה מנשוא, הרס וחורבן של ערים שלמות והרג של מיליונים ציינו את חודשיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה באירופה. סופו של הרייך השלישי וקִצהּ של האימפריה הנאצית נראו יותר ויותר כאותות מבשרים לסופה של התרבות האירופית עצמה.
סר איאן קרשו, הביוגרף המהולל של אדולף היטלר, מתאר בספרו החדש ורצוף הגילויים המסעירים את תולדות הרייך השלישי - מהניסיון להתנקש בחייו של היטלר ביולי 1944 עד כניעת הנאצים במאי 1945.
מדוע הוסיפו הגרמנים להילחם בשעה שכל הסימנים העידו על תבוסתם וחורבנם שאינם נמנעים? בכל מלחמה גדולה, פוסק איאן קרשו, מגיע שלב שהצד הנדון לתבוסה מכיר בחורבנו הקרב ומבקש מן האויב המנצח תנאים של כניעה, שימנעו את ההרס המיותר או למצער יצילו את עורם של המנהיגים המובסים. היטלר, גבלס, גרינג, הימלר וראשי השלטון האחרים בחרו להטביע את ארצם בנהרות של דם וחורבן.
בחודשי "הסוף" הנהיגו ראשי הרייך השלישי מדיניות של טרור ואימה, שעד אז היו מנת חלקם של עמי אירופה הכבושים בלבד. הגרמנים נדרשו לעצור בגופם, עד הסוף המר, את הכוחות השועטים של בעלות הברית. קולות של מחאה והתנגדות דוכאו בלא רחם, והאומה כולה גויסה, מוּנעת מכוח האמונה שתבוסת הרייך השלישי משמעה סופה של גרמניה.
הסוף הוא ספר מקורי ומרתק, המאיר באור חדש תקופה כואבת בתולדות אירופה. איאן קרשו מעמיד לבחינה מחודשת סוגיות מרכזיות בקורות מלחמת העולם השנייה, בטבעו של הרייך השלישי ובאופני התנהגותם של אנשים מן השורה בתנאים קיצוניים.
אלימות קשה מנשוא, הרס וחורבן של ערים שלמות והרג של מיליונים ציינו את חודשיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה באירופה. סופו של הרייך השלישי וקִצהּ של האימפריה הנאצית נראו יותר ויותר כאותות מבשרים לסופה של התרבות האירופית עצמה.
סר איאן קרשו, הביוגרף המהולל של אדולף היטלר, מתאר בספרו החדש ורצוף הגילויים המסעירים את תולדות הרייך השלישי - מהניסיון להתנקש בחייו של היטלר ביולי 1944 עד כניעת הנאצים במאי 1945.
מדוע הוסיפו הגרמנים להילחם בשעה שכל הסימנים העידו על תבוסתם וחורבנם שאינם נמנעים? בכל מלחמה גדולה, פוסק איאן קרשו, מגיע שלב שהצד הנדון לתבוסה מכיר בחורבנו הקרב ומבקש מן האויב המנצח תנאים של כניעה, שימנעו את ההרס המיותר או למצער יצילו את עורם של המנהיגים המובסים. היטלר, גבלס, גרינג, הימלר וראשי השלטון האחרים בחרו להטביע את ארצם בנהרות של דם וחורבן.
בחודשי "הסוף" הנהיגו ראשי הרייך השלישי מדיניות של טרור ואימה, שעד אז היו מנת חלקם של עמי אירופה הכבושים בלבד. הגרמנים נדרשו לעצור בגופם, עד הסוף המר, את הכוחות השועטים של בעלות הברית. קולות של מחאה והתנגדות דוכאו בלא רחם, והאומה כולה גויסה, מוּנעת מכוח האמונה שתבוסת הרייך השלישי משמעה סופה של גרמניה.
הסוף הוא ספר מקורי ומרתק, המאיר באור חדש תקופה כואבת בתולדות אירופה. איאן קרשו מעמיד לבחינה מחודשת סוגיות מרכזיות בקורות מלחמת העולם השנייה, בטבעו של הרייך השלישי ובאופני התנהגותם של אנשים מן השורה בתנאים קיצוניים.
מוטה גור מספר את קורותיה של פלוגת צנחנים, פלוגה ד', במחזור מאי 1954. בספר מובאות קורות הפלוגה החל מהימים הראשונים לגיבושה באימונים ובפעילות מבצעית דרך מבצעיה בפעולות-התגמול בשנים 1956-1954 ועד להשתתפות לוחמיה כבודדים במבצע "קדש".
הפלוגה היתה מורכבת מכל שכבות האוכלוסיה וביניהם עולים מעשרות ארצות גלות.
ברשימותיו מתאר המחבר את חתירתו להביא את הפלוגה לרמת ביצוע גבוהה, ולשיתופה, מהר ככל האפשר, במבצעים מעבר לגבול.
גיבוש חברתי, אחוות לוחמים, חוסן נפשי, גאוות יחידה ויחסי אנוש באים לידי ביטוי רב-עוצמה בתו לדות הפלוגה.
הקורא יתמה על חופש הפעולה שניתן לפלוגה ועל אמצעים חינוכיים מסויימים, שאינם מקובלים היום בצה"ל - אך ספור הפלוגה מובא כפי שהתרחש, ללא יפוי ותוך דבקות בעובדות ובתהליכים אשר אפיינו אותה תקופה.
צנחני פעולות-התגמול מהווים עד היום דוגמא ומופת ללוחמי צה"ל.
על-אף עשרות השנים שחלפו, הספר הינו אקטואלי במידה רבה, ויש בו כדי לסייע בפתרון בעיות, שמפקדי-שדה מתלבטים בהן שעה שהם באים להכשיר ולחנך לוחמים.
מוטה גור מספר את קורותיה של פלוגת צנחנים, פלוגה ד', במחזור מאי 1954. בספר מובאות קורות הפלוגה החל מהימים הראשונים לגיבושה באימונים ובפעילות מבצעית דרך מבצעיה בפעולות-התגמול בשנים 1956-1954 ועד להשתתפות לוחמיה כבודדים במבצע "קדש".
הפלוגה היתה מורכבת מכל שכבות האוכלוסיה וביניהם עולים מעשרות ארצות גלות.
ברשימותיו מתאר המחבר את חתירתו להביא את הפלוגה לרמת ביצוע גבוהה, ולשיתופה, מהר ככל האפשר, במבצעים מעבר לגבול.
גיבוש חברתי, אחוות לוחמים, חוסן נפשי, גאוות יחידה ויחסי אנוש באים לידי ביטוי רב-עוצמה בתו לדות הפלוגה.
הקורא יתמה על חופש הפעולה שניתן לפלוגה ועל אמצעים חינוכיים מסויימים, שאינם מקובלים היום בצה"ל - אך ספור הפלוגה מובא כפי שהתרחש, ללא יפוי ותוך דבקות בעובדות ובתהליכים אשר אפיינו אותה תקופה.
צנחני פעולות-התגמול מהווים עד היום דוגמא ומופת ללוחמי צה"ל.
על-אף עשרות השנים שחלפו, הספר הינו אקטואלי במידה רבה, ויש בו כדי לסייע בפתרון בעיות, שמפקדי-שדה מתלבטים בהן שעה שהם באים להכשיר ולחנך לוחמים.
יוחאי בן־נון הוא כמעט שם נרדף לחיל הים הישראלי, מימי הקמתו בשלהי מלחמת השחרור ועד למלחמת יום הכיפורים, ואולי עד ימינו אלה.
הרוח המיוחדת שנסך בן־נון בחייליו ובקציניו עדיין מנשבת בחיל הים ובעיקר בשייטת 13, שהוא היה בין מקימיה וראשון מפקדיה. אך תרומתו הסגולית ניכרת לא רק בחיל שעליו פיקד, ולא רק במבצעי הגבורה הרבים שבהם השתתף, אלא גם בהשפעתו המכרעת על צה״ל כולו ועל ביטחון ישראל.
האש והדממה מביא את סיפור חייו של יוחאי בן־נון, מימיו כילד בירושלים ועד לפיקוד על חיל הים. הספר נקרא ממש כספר מתח, אלא שכל הדמויות בו אמיתיות וכל הסיפורים המתוארים בו קרו במציאות, ויחד הם מהווים את אחד הנדבכים החשובים בביטחון ישראל עד היום.
לכתיבת הספר חברו אבנר שור, מחברם של רבי המכר ׳צוות איתמר׳ ו׳חוצה גבולות׳, אבירם הלוי, לשעבר סגן מפקד סיירת מטכ״ל, וטל בשן – עיתונאית ב״מעריב״.
יוחאי בן־נון הוא כמעט שם נרדף לחיל הים הישראלי, מימי הקמתו בשלהי מלחמת השחרור ועד למלחמת יום הכיפורים, ואולי עד ימינו אלה.
הרוח המיוחדת שנסך בן־נון בחייליו ובקציניו עדיין מנשבת בחיל הים ובעיקר בשייטת 13, שהוא היה בין מקימיה וראשון מפקדיה. אך תרומתו הסגולית ניכרת לא רק בחיל שעליו פיקד, ולא רק במבצעי הגבורה הרבים שבהם השתתף, אלא גם בהשפעתו המכרעת על צה״ל כולו ועל ביטחון ישראל.
האש והדממה מביא את סיפור חייו של יוחאי בן־נון, מימיו כילד בירושלים ועד לפיקוד על חיל הים. הספר נקרא ממש כספר מתח, אלא שכל הדמויות בו אמיתיות וכל הסיפורים המתוארים בו קרו במציאות, ויחד הם מהווים את אחד הנדבכים החשובים בביטחון ישראל עד היום.
לכתיבת הספר חברו אבנר שור, מחברם של רבי המכר ׳צוות איתמר׳ ו׳חוצה גבולות׳, אבירם הלוי, לשעבר סגן מפקד סיירת מטכ״ל, וטל בשן – עיתונאית ב״מעריב״.
רבות נכתב על מלחמת יום הכיפורים, בייחוד על ההפתעה האסטרטגית, על גבורת הכוחות אשר בלמו את צבאות מצרים וסוריה ועל המעבר ממגננה למתקפה בשתי החזיתות. בספר זה נבחנת יכולת העמידה של המטכ"ל, של פיקוד הדרום כמערכת ושל לוחמי צה"ל ומפקדיו בחזית הדרום בקרבות ההגנה בין 9 ל־ 14 באוקטובר 1973.
זהו המשך מחקרו של ד״ר עמירם אזוב שנכתב במחלקה להיסטוריה בצה"ל, והוא מתמקד בקרב ההגנה שניהל פיקוד הדרום בשלב שלאחר הבלימה הראשונית של הכוחות המצריים, ולאחר כישלונה של מתקפת הנגד ב־ 8 בחודש. המחקר מנתח את השיקולים לגבי אופן הפעולה של צה"ל ומניח את הדילמות שעמדו בפני המטכ"ל והפיקוד - האם לתקוף או להגן; האם להמשיך להילחם או לחתור להפסקת אש. נוסף על כך מפרט המחקר את מהלכי הקרבות בגזרות שלוש האוגדות (252, 143, 162) ובגזרה העצמאית של צפון התעלה.
הספר מציג את הדיונים והשיקולים של הפיקוד העליון (המטכ''ל) ושל פיקוד הדרום, ובמקביל את המהלכים העיקריים של האוגדות והחטיבות בחזית, ואת שיקולי המפקדים ותכנוניהם. בהקשר זה מתוארים המתחים בין המפקדים הבכירים, מה שכונה "מלחמות הגנרלים", ובכלל זאת מינוי רא"ל (במיל') חיים בר־לב למפקד החזית מעל אלוף הפיקוד שמואל גונן (גורודיש); הדרמות של נפילת המעוזים; נפילתו של אלוף אלברט מנדלר וקרבות היום המכריע, 14 באוקטובר, שבעקבותיו עבר צה"ל לצליחת התעלה.
ד"ר עמירם אזוב, חבר קיבוץ משמר העמק, חקר במסגרת המחלקה להיסטוריה את קרבות חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. מחקרו על המלחמה בחזית הדרום, 7-6 באוקטובר -"בלימה" - יצא לאור בשנת 2023. המחקר עודכן בסיוע אל"ם (במיל') בעז זלמנוביץ.
רבות נכתב על מלחמת יום הכיפורים, בייחוד על ההפתעה האסטרטגית, על גבורת הכוחות אשר בלמו את צבאות מצרים וסוריה ועל המעבר ממגננה למתקפה בשתי החזיתות. בספר זה נבחנת יכולת העמידה של המטכ"ל, של פיקוד הדרום כמערכת ושל לוחמי צה"ל ומפקדיו בחזית הדרום בקרבות ההגנה בין 9 ל־ 14 באוקטובר 1973.
זהו המשך מחקרו של ד״ר עמירם אזוב שנכתב במחלקה להיסטוריה בצה"ל, והוא מתמקד בקרב ההגנה שניהל פיקוד הדרום בשלב שלאחר הבלימה הראשונית של הכוחות המצריים, ולאחר כישלונה של מתקפת הנגד ב־ 8 בחודש. המחקר מנתח את השיקולים לגבי אופן הפעולה של צה"ל ומניח את הדילמות שעמדו בפני המטכ"ל והפיקוד - האם לתקוף או להגן; האם להמשיך להילחם או לחתור להפסקת אש. נוסף על כך מפרט המחקר את מהלכי הקרבות בגזרות שלוש האוגדות (252, 143, 162) ובגזרה העצמאית של צפון התעלה.
הספר מציג את הדיונים והשיקולים של הפיקוד העליון (המטכ''ל) ושל פיקוד הדרום, ובמקביל את המהלכים העיקריים של האוגדות והחטיבות בחזית, ואת שיקולי המפקדים ותכנוניהם. בהקשר זה מתוארים המתחים בין המפקדים הבכירים, מה שכונה "מלחמות הגנרלים", ובכלל זאת מינוי רא"ל (במיל') חיים בר־לב למפקד החזית מעל אלוף הפיקוד שמואל גונן (גורודיש); הדרמות של נפילת המעוזים; נפילתו של אלוף אלברט מנדלר וקרבות היום המכריע, 14 באוקטובר, שבעקבותיו עבר צה"ל לצליחת התעלה.
ד"ר עמירם אזוב, חבר קיבוץ משמר העמק, חקר במסגרת המחלקה להיסטוריה את קרבות חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. מחקרו על המלחמה בחזית הדרום, 7-6 באוקטובר -"בלימה" - יצא לאור בשנת 2023. המחקר עודכן בסיוע אל"ם (במיל') בעז זלמנוביץ.
רבות נכתב על מלחמת יום הכיפורים, בייחוד על ההפתעה האסטרטגית שבפריצתה. במהלך המלחמה ליוותה המחלקה להיסטוריה בצה"ל את המתרחש במפקדות הבכירות ותיעדה את הלחימה. לאחר מכן עמל צוות גדול על איסוף החומרים הרבים ועל תחקור המשתתפים. התעודות שנאספו שימשו לעריכת מחקרים במחלקה להיסטוריה, שמהווים את ההיסטוריה הרשמית של צה"ל על המלחמה.
בבלימה מחקרו של ד״ר עמירם אזוב שנכתב במחלקה להיסטוריה בצה"ל, נבחנת יכולת העמידה של פיקוד הדרום כמערכת, ויכולתם של לוחמי צה"ל ומפקדיו בחזית לבלום את הכוחות המצריים שצלחו את תעלת סואץ ואת מאמציהם להתקדם אל מעבר לה. הספר מתמקד בקרב ההגנה שניהל פיקוד הדרום ב־6-7 באוקטובר 1973. הוא מצביע על האתגרים והקשיים שעמדו בפני מקבלי ההחלטות והלוחמים במציאות של "הפתעה אסטרטגית" ובוחן באיזו מידה עמדו התפיסות המבצעיות של המטכ"ל ופיקוד הדרום באתגר הַצליחה והמתקפה המצרית ביממה הראשונה של המלחמה.
הספר נפתח בהצגת התוכניות והתפיסות המבצעיות בפיקוד העליון (המטכ''ל) ובפיקוד הדרום ערב מלחמת יום הכיפורים. לאחר מכן הוא מנתח בפירוט את ניהול קרב הבלימה ביממה הראשונה של המלחמה בחזית סיני. במוקד המחקר עומדת הרמה המערכתית, הפיקודית, אולם אזוב מתאר ובוחן גם את קשרי הגומלין בין פיקוד הדרום למטכ״ל ובין פיקוד הדרום לאוגדה 252 וליתר היחידות הכפופות לו.
ד"ר עמירם אזוב, חבר קיבוץ משמר העמק, חקר במסגרת המחלקה להיסטוריה את קרבות חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. המחקר עודכן בסיוע אל"ם (במיל') בעז זלמנוביץ
רבות נכתב על מלחמת יום הכיפורים, בייחוד על ההפתעה האסטרטגית שבפריצתה. במהלך המלחמה ליוותה המחלקה להיסטוריה בצה"ל את המתרחש במפקדות הבכירות ותיעדה את הלחימה. לאחר מכן עמל צוות גדול על איסוף החומרים הרבים ועל תחקור המשתתפים. התעודות שנאספו שימשו לעריכת מחקרים במחלקה להיסטוריה, שמהווים את ההיסטוריה הרשמית של צה"ל על המלחמה.
בבלימה מחקרו של ד״ר עמירם אזוב שנכתב במחלקה להיסטוריה בצה"ל, נבחנת יכולת העמידה של פיקוד הדרום כמערכת, ויכולתם של לוחמי צה"ל ומפקדיו בחזית לבלום את הכוחות המצריים שצלחו את תעלת סואץ ואת מאמציהם להתקדם אל מעבר לה. הספר מתמקד בקרב ההגנה שניהל פיקוד הדרום ב־6-7 באוקטובר 1973. הוא מצביע על האתגרים והקשיים שעמדו בפני מקבלי ההחלטות והלוחמים במציאות של "הפתעה אסטרטגית" ובוחן באיזו מידה עמדו התפיסות המבצעיות של המטכ"ל ופיקוד הדרום באתגר הַצליחה והמתקפה המצרית ביממה הראשונה של המלחמה.
הספר נפתח בהצגת התוכניות והתפיסות המבצעיות בפיקוד העליון (המטכ''ל) ובפיקוד הדרום ערב מלחמת יום הכיפורים. לאחר מכן הוא מנתח בפירוט את ניהול קרב הבלימה ביממה הראשונה של המלחמה בחזית סיני. במוקד המחקר עומדת הרמה המערכתית, הפיקודית, אולם אזוב מתאר ובוחן גם את קשרי הגומלין בין פיקוד הדרום למטכ״ל ובין פיקוד הדרום לאוגדה 252 וליתר היחידות הכפופות לו.
ד"ר עמירם אזוב, חבר קיבוץ משמר העמק, חקר במסגרת המחלקה להיסטוריה את קרבות חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. המחקר עודכן בסיוע אל"ם (במיל') בעז זלמנוביץ
"שבועיים עברו מאז האסון הגדול ביותר שפקד את צה"ל מעודו, עד אז. אני יושב דרוך ומהורהר במסוק ה'ינשוף'. להבי המדחף בוחשים באפלה הסמיכה של שמי לבנון, כמו מנסים לייצב איזה סדר בבלילה רוחשת רע שמשתרעת הרחק אל קו האופק... ההוויה המוכרת כל כך חודרת דרך מַדֵּי העבודה הדקים ונספגת בגוף. מתג התודעה מועבר ממצב 'שגרה' למצב 'גֶּרִילָה'. ברוכים השבים ללבנון."
מיד לאחר אסון המסוקים ב־1997, נקרא יפתח גיא להחליף את מג"ד הבופור שנהרג: "בוא, הדגל מונח. בבוץ". אבל חיזבאללה לא היה הגורם היחיד שהדיר שינה מעיניו.
מלבנון בשאלה הוא מסמך כן ואותנטי, המתאר את הלחימה המדשדשת ברצועת הביטחון בדרום־לבנון של שנות ה־90, לצד התהליכים הפנימיים שעבר המחבר מול הקריאה הנוקבת של נשות ארגון "ארבע אמהות, לצאת בשלום מלבנון". בפתיחות וברגישות מוביל המחבר את הקוראים אחריו למסע של שינוי והתפתחות, מסע שבמהלכו הפכו הנשים המוחות מיריבות מרות לגיבורות, המתייצבות מול המוסכמות הצבאיות והמדיניות של זמנן.
זהו ספר מעורר השראה על מנהיגות, על מחשבה צלולה וביקורתית ועל אחריות. הוא מיועד למפקדים ולמפקדות, למחנכים ולמחנכות, ולכל השואלים את עצמם שאלות על תפקידם כאזרחים בחברה דמוקרטית. תובנותיו פוקחות עיניים, ומהדהדות בעוצמה לאירועי ימים אלה.
סא"ל (מיל.) יפתח גיא היה מפקד גדוד הבופור (רכס עלי טאהר) בלבנון ומפקד הפנימייה הצבאית לפיקוד. בעל תואר שני בביטחון לאומי ומינהל ציבורי, בוגר בית הספר למנהיגות חינוכית של מכון מנדל, משמש בתפקידי ניהול בכירים במערכת החינוך.
"זה אינו ספר קונבנציונלי על מנהיגות קרבית. יש בו ביטויים של חשיבה עצמאית וביקורתית וביטוי יוצא דופן של אומץ צבאי לצד אומץ אזרחי — צירוף נדיר... כל מי שמתעניין באנשים, בלמידה על הטבע האנושי ובמצבים ייחודיים, ייצא נשכר מקריאתו. מומלץ מאוד." - פרופ' מיכה פופר, לשעבר מפקד בית הספר למנהיגות בצה"ל
"שבועיים עברו מאז האסון הגדול ביותר שפקד את צה"ל מעודו, עד אז. אני יושב דרוך ומהורהר במסוק ה'ינשוף'. להבי המדחף בוחשים באפלה הסמיכה של שמי לבנון, כמו מנסים לייצב איזה סדר בבלילה רוחשת רע שמשתרעת הרחק אל קו האופק... ההוויה המוכרת כל כך חודרת דרך מַדֵּי העבודה הדקים ונספגת בגוף. מתג התודעה מועבר ממצב 'שגרה' למצב 'גֶּרִילָה'. ברוכים השבים ללבנון."
מיד לאחר אסון המסוקים ב־1997, נקרא יפתח גיא להחליף את מג"ד הבופור שנהרג: "בוא, הדגל מונח. בבוץ". אבל חיזבאללה לא היה הגורם היחיד שהדיר שינה מעיניו.
מלבנון בשאלה הוא מסמך כן ואותנטי, המתאר את הלחימה המדשדשת ברצועת הביטחון בדרום־לבנון של שנות ה־90, לצד התהליכים הפנימיים שעבר המחבר מול הקריאה הנוקבת של נשות ארגון "ארבע אמהות, לצאת בשלום מלבנון". בפתיחות וברגישות מוביל המחבר את הקוראים אחריו למסע של שינוי והתפתחות, מסע שבמהלכו הפכו הנשים המוחות מיריבות מרות לגיבורות, המתייצבות מול המוסכמות הצבאיות והמדיניות של זמנן.
זהו ספר מעורר השראה על מנהיגות, על מחשבה צלולה וביקורתית ועל אחריות. הוא מיועד למפקדים ולמפקדות, למחנכים ולמחנכות, ולכל השואלים את עצמם שאלות על תפקידם כאזרחים בחברה דמוקרטית. תובנותיו פוקחות עיניים, ומהדהדות בעוצמה לאירועי ימים אלה.
סא"ל (מיל.) יפתח גיא היה מפקד גדוד הבופור (רכס עלי טאהר) בלבנון ומפקד הפנימייה הצבאית לפיקוד. בעל תואר שני בביטחון לאומי ומינהל ציבורי, בוגר בית הספר למנהיגות חינוכית של מכון מנדל, משמש בתפקידי ניהול בכירים במערכת החינוך.
"זה אינו ספר קונבנציונלי על מנהיגות קרבית. יש בו ביטויים של חשיבה עצמאית וביקורתית וביטוי יוצא דופן של אומץ צבאי לצד אומץ אזרחי — צירוף נדיר... כל מי שמתעניין באנשים, בלמידה על הטבע האנושי ובמצבים ייחודיים, ייצא נשכר מקריאתו. מומלץ מאוד." - פרופ' מיכה פופר, לשעבר מפקד בית הספר למנהיגות בצה"ל
״נפוליאון הפסיד את האימפריה משום שבלבל מטרות עם יכולות. לינקולן הציל את האימפריה כיוון שלא בלבל מטרות עם יכולות...״
מהי אסטרטגיית על?
זהו מצב שבו מתקיימת הלימה בין השאיפות של מדינה ושל שליט – שאיפות שעשויות להיות בלתי מוגבלות - לבין היכולות שלהם, שהן בהכרח מוגבלות.
האם אפשר ללמוד כיצד לעצב אסטרטגיית על?
זה בדיוק מה שג׳ון לואיס גדיס מנסה לעשות, בדרכו המיוחדת, ובסיוע של חברים כמו תוקידידס, טולסטוי, אוגוסטינוס, פון קלאוזביץ׳, סון דזה, מקיאוולי וישעיהו ברלין. גדיס, במסע חוצה דורות, יבשות, ניצחונות ומפלות, חושף קשרי גומלין מורכבים ומופלאים שמובילים הנהגות ואומות להכרעה או לתבוסה.
מי זקוק לאסטרטגיית על?
החיים הפוליטיים, מזכיר גדיס, בהשארתו של הפילוסוף ברלין, מחייבים הסתגלות לסתירות. לכך התכוון הגנרל קלאוזביץ כשקבע שהמלחמה היא מעשה של מדיניות. לכך חתר הקדוש אוגוסטינוס, כשביקש לעשות את המלחמות צודקות. בזה הודה גם האסטרטג סון דזה: אדם כועס אולי ישוב להיות מאושר, אבל אי-אפשר לחזור ולהקים מדינה שנכחדה.
נו, אז מי באמת זקוק לאסטרטגיית על?
נדמה שהשאלה הזאת נעשתה כמעט מיותרת. בעולם בכלל, ובישראל בפרט.
שמואל רוזנר
״נפוליאון הפסיד את האימפריה משום שבלבל מטרות עם יכולות. לינקולן הציל את האימפריה כיוון שלא בלבל מטרות עם יכולות...״
מהי אסטרטגיית על?
זהו מצב שבו מתקיימת הלימה בין השאיפות של מדינה ושל שליט – שאיפות שעשויות להיות בלתי מוגבלות - לבין היכולות שלהם, שהן בהכרח מוגבלות.
האם אפשר ללמוד כיצד לעצב אסטרטגיית על?
זה בדיוק מה שג׳ון לואיס גדיס מנסה לעשות, בדרכו המיוחדת, ובסיוע של חברים כמו תוקידידס, טולסטוי, אוגוסטינוס, פון קלאוזביץ׳, סון דזה, מקיאוולי וישעיהו ברלין. גדיס, במסע חוצה דורות, יבשות, ניצחונות ומפלות, חושף קשרי גומלין מורכבים ומופלאים שמובילים הנהגות ואומות להכרעה או לתבוסה.
מי זקוק לאסטרטגיית על?
החיים הפוליטיים, מזכיר גדיס, בהשארתו של הפילוסוף ברלין, מחייבים הסתגלות לסתירות. לכך התכוון הגנרל קלאוזביץ כשקבע שהמלחמה היא מעשה של מדיניות. לכך חתר הקדוש אוגוסטינוס, כשביקש לעשות את המלחמות צודקות. בזה הודה גם האסטרטג סון דזה: אדם כועס אולי ישוב להיות מאושר, אבל אי-אפשר לחזור ולהקים מדינה שנכחדה.
נו, אז מי באמת זקוק לאסטרטגיית על?
נדמה שהשאלה הזאת נעשתה כמעט מיותרת. בעולם בכלל, ובישראל בפרט.
שמואל רוזנר
הספר הדינמיקה של מהפכות צבאיות 2050-1300 נועד לגשר על פער עמוק בספרות הזמינה על מהפכות צבאיות. עולה ממנו ששתי תופעות שונות לחלוטין באו לידי ביטוי במאות השנים האחרונות: האחת – "מהפכה צבאית" – המונעת באמצעות תמורות חברתיות ומדיניות עצומות. השנייה – "מהפכה בענייני הצבא" – אשר מכוונת על־ידי מוסדות צבאיים, אף אם בקשיים רבים ובתוצאות מעורפלות בדרך כלל. הספר מציע מסגרת רעיונית והקשר היסטורי להבנת תבניות השינוי, החדשנות וההסתגלות שאפיינו את המלחמה בעולם המערבי החל מן המאה ה-14. מקרי המבחן וסקירת התפיסות מציעים מבוא רב ערך לשינוי צבאי מהפכני במאה העשרים ואחת, שהוא באותה המידה גם בלתי נמנע וגם קשה לחיזוי.
עורכי הספר:
מקגרגור נוקס שירת בווייטנאם כמפקד מחלקת רובאים בחטיבה המוטסת 173. הוא משמש מרצה להיסטוריה בינלאומית בבית הספר לכלכלה ולמדעי המדינה בלונדון. נוקס כתב ספרים רבים בנושא היסטוריה מדינית ובנושאי צבא.
ויליאמסון מארי הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה צבאית של אירופה באוניברסיטת מדינת אוהיו ועמית בכיר במכון למחקרי ביטחון. מארי כתב וערך ספרים רבים בתחום ההיסטוריה הצבאית.
הספר הדינמיקה של מהפכות צבאיות 2050-1300 נועד לגשר על פער עמוק בספרות הזמינה על מהפכות צבאיות. עולה ממנו ששתי תופעות שונות לחלוטין באו לידי ביטוי במאות השנים האחרונות: האחת – "מהפכה צבאית" – המונעת באמצעות תמורות חברתיות ומדיניות עצומות. השנייה – "מהפכה בענייני הצבא" – אשר מכוונת על־ידי מוסדות צבאיים, אף אם בקשיים רבים ובתוצאות מעורפלות בדרך כלל. הספר מציע מסגרת רעיונית והקשר היסטורי להבנת תבניות השינוי, החדשנות וההסתגלות שאפיינו את המלחמה בעולם המערבי החל מן המאה ה-14. מקרי המבחן וסקירת התפיסות מציעים מבוא רב ערך לשינוי צבאי מהפכני במאה העשרים ואחת, שהוא באותה המידה גם בלתי נמנע וגם קשה לחיזוי.
עורכי הספר:
מקגרגור נוקס שירת בווייטנאם כמפקד מחלקת רובאים בחטיבה המוטסת 173. הוא משמש מרצה להיסטוריה בינלאומית בבית הספר לכלכלה ולמדעי המדינה בלונדון. נוקס כתב ספרים רבים בנושא היסטוריה מדינית ובנושאי צבא.
ויליאמסון מארי הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה צבאית של אירופה באוניברסיטת מדינת אוהיו ועמית בכיר במכון למחקרי ביטחון. מארי כתב וערך ספרים רבים בתחום ההיסטוריה הצבאית.
"יותר משדברי הילקוט הזה באו ללמד על העבר - הם מכוּוָנים להזהיר על העתיד, כאשר עשו זאת בשעת נתינתם, בעל־פה או בכתב. כמעט כל הדברים שנקבצו בספר זה נאמרו או נכתבו בשעתם כלפי המחר. בינתיים נהפך המחר ליום אתמול והתכונות והבירורים והסידורים שכותב השורות האלה טיפל בהם בימי הגורל נעשו כאילו לנחלת העבר. אולם דאגת בטחון ישראל במקומה עומדת - במלוא חומרתה ודחיפותה. יש דברים שבוצעו - ובוצעו סופית. המעבר מהגנה במחתרת, של ישוב כפוף לשלטון זר, לצבא הגנה הכפוף לממשלת האומה העצמאית - מעבר שהיה כרוך במפגעים ובמכשולים פנימיים, הרבה יותר חמורים וקשים ממה שידוע לציבור וממה שילמד הקורא מדפי הספר הזה - הושלם וברובו המכריע הוא עכשיו שייך להיסטוריה. אולם כוננות דרוכה לקראת הסכנה החיצונית נדרשת היום ומחר לא פחות מאשר אתמול ושלשום. ואסור שנצחונותינו בעבר יעוורו עינינו ותזוח דעתנו. האמצעים והתכונה ודרכי המלחמה והכוחות שהספיקו לנו במלחמת 1948 לא יספיקו עוד בשום אופן אם אויבינו יכריזו עלינו מלחמה שנית. מסורת־הגבורה של ההגנה ושל צה"ל היא עצמה בלי ספק מעין חשוב של כוח וחוסן, אבל היא תעמוד לנו רק אם נדע לראות העתיד לא בעיני העבר, ונתכונן למחר לא באמצעי אתמול..."
דוד בן גוריון, ט' בתמוז תש"י - 24.6.1950
"יותר משדברי הילקוט הזה באו ללמד על העבר - הם מכוּוָנים להזהיר על העתיד, כאשר עשו זאת בשעת נתינתם, בעל־פה או בכתב. כמעט כל הדברים שנקבצו בספר זה נאמרו או נכתבו בשעתם כלפי המחר. בינתיים נהפך המחר ליום אתמול והתכונות והבירורים והסידורים שכותב השורות האלה טיפל בהם בימי הגורל נעשו כאילו לנחלת העבר. אולם דאגת בטחון ישראל במקומה עומדת - במלוא חומרתה ודחיפותה. יש דברים שבוצעו - ובוצעו סופית. המעבר מהגנה במחתרת, של ישוב כפוף לשלטון זר, לצבא הגנה הכפוף לממשלת האומה העצמאית - מעבר שהיה כרוך במפגעים ובמכשולים פנימיים, הרבה יותר חמורים וקשים ממה שידוע לציבור וממה שילמד הקורא מדפי הספר הזה - הושלם וברובו המכריע הוא עכשיו שייך להיסטוריה. אולם כוננות דרוכה לקראת הסכנה החיצונית נדרשת היום ומחר לא פחות מאשר אתמול ושלשום. ואסור שנצחונותינו בעבר יעוורו עינינו ותזוח דעתנו. האמצעים והתכונה ודרכי המלחמה והכוחות שהספיקו לנו במלחמת 1948 לא יספיקו עוד בשום אופן אם אויבינו יכריזו עלינו מלחמה שנית. מסורת־הגבורה של ההגנה ושל צה"ל היא עצמה בלי ספק מעין חשוב של כוח וחוסן, אבל היא תעמוד לנו רק אם נדע לראות העתיד לא בעיני העבר, ונתכונן למחר לא באמצעי אתמול..."
דוד בן גוריון, ט' בתמוז תש"י - 24.6.1950
אוגדה 38 הייתה הראשונה בתולדות צה"ל שהשתתפה במלחמה כלשהי - מלחמת סיני. היא הראשונה שהפעילה שריון והראשונה שפיקדה על עוצבות מילואים. האוגדה כללה שתי חטיבות שריון - חטיבה 7 הסדירה וחטיבה 37 מילואים - בעוד שבאותה המלחמה הפעילה מִפקדת גיסות השריון בפיקודו של אלוף חיים לסקוב חטיבת שריון אחת בלבד: חטיבה 27 מילואים. במהלך המלחמה השמידה האוגדה ארבע חטיבות אויב. אוגדה 38 ביצעה את התמרון האוגף הראוי לציון ביותר והמכריע במלחמה, על ידי כך שהחדירה את חטיבה 7 דרך מצר הדייקה לשטח המפתח של צומת אבו עגילה ולעורף מתחם אום־כתף המצרי, ובמקביל חדרה לעומק סיני בטווח של 250 ק"מ.
ספר זה הוא היחיד המנתח את קרבות מלחמת סיני הן ברמה הטקטית והן ברמה המערכתית, וכן את נושא עבודת המטה והפיקוד והשליטה בשתי אוגדות תוך השוואה ביניהן. הספר שופך אור על תהליך הפיכת האוגדה למפקדה על־חטיבתית קבועה, כלקח ממלחמת סיני ולקראת מלחמת ששת הימים, ומבהיר מדוע מחקר מלחמת סיני לקה בחסר שנים כה רבות.
אל"ם (מיל') ד"ר בני מיכלסון, לשעבר רמ"ח היסטוריה של צה"ל, הוא יו"ר העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית. ד"ר מיכלסון משמש היסטוריון עמותת השריון בלטרון, עמותת חיל הקשר והתקשוב ביהוד ועוד מספר גופים. כתב וערך 14 ספרים.
אוגדה 38 הייתה הראשונה בתולדות צה"ל שהשתתפה במלחמה כלשהי - מלחמת סיני. היא הראשונה שהפעילה שריון והראשונה שפיקדה על עוצבות מילואים. האוגדה כללה שתי חטיבות שריון - חטיבה 7 הסדירה וחטיבה 37 מילואים - בעוד שבאותה המלחמה הפעילה מִפקדת גיסות השריון בפיקודו של אלוף חיים לסקוב חטיבת שריון אחת בלבד: חטיבה 27 מילואים. במהלך המלחמה השמידה האוגדה ארבע חטיבות אויב. אוגדה 38 ביצעה את התמרון האוגף הראוי לציון ביותר והמכריע במלחמה, על ידי כך שהחדירה את חטיבה 7 דרך מצר הדייקה לשטח המפתח של צומת אבו עגילה ולעורף מתחם אום־כתף המצרי, ובמקביל חדרה לעומק סיני בטווח של 250 ק"מ.
ספר זה הוא היחיד המנתח את קרבות מלחמת סיני הן ברמה הטקטית והן ברמה המערכתית, וכן את נושא עבודת המטה והפיקוד והשליטה בשתי אוגדות תוך השוואה ביניהן. הספר שופך אור על תהליך הפיכת האוגדה למפקדה על־חטיבתית קבועה, כלקח ממלחמת סיני ולקראת מלחמת ששת הימים, ומבהיר מדוע מחקר מלחמת סיני לקה בחסר שנים כה רבות.
אל"ם (מיל') ד"ר בני מיכלסון, לשעבר רמ"ח היסטוריה של צה"ל, הוא יו"ר העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית. ד"ר מיכלסון משמש היסטוריון עמותת השריון בלטרון, עמותת חיל הקשר והתקשוב ביהוד ועוד מספר גופים. כתב וערך 14 ספרים.
"אנחנו נשרפים!"
חשבתי שזהו. ראיתי את קירות האש האדירים רצים אלינו מפיצול הוואדיות. לא נצליח לצאת מזה, אנחנו עומדים למות. את הקריאות הללו בקשר וקולות נוספים של הפצועים שמעתי כל הדרך עד שיצאנו מהוואדי. אני שומע אותם מדי פעם עד היום.
ב־28 באוגוסט 1997, במהלך הקרב בוואדי בריך, המוּכר בשם "השריפה בסלוקי", הרג כוח מארב מחטיבת גולני חמישה מחבלים, אך בשל אש שהתפתחה במהלך הקרב נהרגו חמישה לוחמים ממחלקה 2 בפלוגה הרובאית בגדוד 13.
לאחר סיפור הקרב, מגולל דותן דרוק, מפקד מחלקה 2, את סיפור ההתמודדות האישי שלו כמ"מ בקרב ובעיקר לאחריו. הוא משתף בהתמודדות עם ההחלטות שקיבל, בפגישות עם משפחות הנופלים והלוחמים שיצאו משם בחיים, כאשר כל אחד מהם השאיר שם משהו ממנו.
הספר נכתב במקביל לתהליך טיפול, ומהווה קריאה למפקדים וללוחמים להיות קשובים לפקודים ולעצמם לאחר אירועי לחימה כאוטיים ובכלל, וככל שנדרש גם לטפל בעצמם.
סא"ל (מיל') ד"ר דותן דרוק, בוגר הפנימייה הצבאית בחיפה, שירת ביחידת אגוז וביצע בה ובחטיבת גולני מגוון תפקידי פיקוד. היה מ"פ בפנימייה הצבאית בחיפה, שימש כקצין במחלקת תורת הלחימה בזרוע היבשה ופרש מצה"ל כראש ענף. במקביל לשירותו במחלקת תורת הלחימה שימש במינוי משני כמפקד גדוד של יוצאי אגוז במילואים. זה שנים מספר משמש כמנהל לחימה בחטיבה 401, כולל במלחמת "חרבות ברזל". דרוק הוא ד"ר להיסטוריה צבאית, לימד ומלמד סוגיות בצבא ובביטחון במכללות הצבאיות ובאוניברסיטאות.
"אנחנו נשרפים!"
חשבתי שזהו. ראיתי את קירות האש האדירים רצים אלינו מפיצול הוואדיות. לא נצליח לצאת מזה, אנחנו עומדים למות. את הקריאות הללו בקשר וקולות נוספים של הפצועים שמעתי כל הדרך עד שיצאנו מהוואדי. אני שומע אותם מדי פעם עד היום.
ב־28 באוגוסט 1997, במהלך הקרב בוואדי בריך, המוּכר בשם "השריפה בסלוקי", הרג כוח מארב מחטיבת גולני חמישה מחבלים, אך בשל אש שהתפתחה במהלך הקרב נהרגו חמישה לוחמים ממחלקה 2 בפלוגה הרובאית בגדוד 13.
לאחר סיפור הקרב, מגולל דותן דרוק, מפקד מחלקה 2, את סיפור ההתמודדות האישי שלו כמ"מ בקרב ובעיקר לאחריו. הוא משתף בהתמודדות עם ההחלטות שקיבל, בפגישות עם משפחות הנופלים והלוחמים שיצאו משם בחיים, כאשר כל אחד מהם השאיר שם משהו ממנו.
הספר נכתב במקביל לתהליך טיפול, ומהווה קריאה למפקדים וללוחמים להיות קשובים לפקודים ולעצמם לאחר אירועי לחימה כאוטיים ובכלל, וככל שנדרש גם לטפל בעצמם.
סא"ל (מיל') ד"ר דותן דרוק, בוגר הפנימייה הצבאית בחיפה, שירת ביחידת אגוז וביצע בה ובחטיבת גולני מגוון תפקידי פיקוד. היה מ"פ בפנימייה הצבאית בחיפה, שימש כקצין במחלקת תורת הלחימה בזרוע היבשה ופרש מצה"ל כראש ענף. במקביל לשירותו במחלקת תורת הלחימה שימש במינוי משני כמפקד גדוד של יוצאי אגוז במילואים. זה שנים מספר משמש כמנהל לחימה בחטיבה 401, כולל במלחמת "חרבות ברזל". דרוק הוא ד"ר להיסטוריה צבאית, לימד ומלמד סוגיות בצבא ובביטחון במכללות הצבאיות ובאוניברסיטאות.
העיסוק בחקר הכשל הקולוסלי, ערב מלחמת יום הכיפורים, נותר כפצע פתוח גם כחלוף יובל שנים, ופולמוס רווי אמוציות עדיין מזין ארגומנטים של אסכולות לעומתיות בסביבה הביטחונית והאקדמית. ההיה למצרים עניין בחשיפה יזומה של ה'סימנים המעידים' למלחמה כדי להנחיל לישראל מסר אמין, לפיו הנשיא סאדאת רציני בכוונותיו ובידיו יכולות צבאיות להשגת מטרות המלחמה שלו?
בצד הישראלי, מכל מקום, לא נסדקת כהוא זה חומת 'הקונספציה' המודיעינית של קברניטי אמ"ן. המציאות המרה טפחה על פנינו. לא עוד הדימוי של הישראלים, בני האלים, השולטים ברזי משחק השח־מט, בעוד הערבים דבקים במשחק השש־בש... אכן הגניוס היהודי הכזיב!
המחבר, כמי ששימש קצין מודיעין רב־תחומי ובעיקר כמי שכיהן כראש מחלקת הבקרה באמ"ן (ה'איפכא מסתברא'), סוגר מעגל ומגשים מאוויים סמויים המלווים אותו שנים ארוכות. מחקרו פורם את החוליות בשרשרת הטעויות והתקלות הבלתי נתפסות בצידנו.
• מה הייתה מטרת הגעתו הבהולה של חוסיין לפגישה עם גולדה מאיר?
• האם ידע המודיעין האמריקני על המלחמה האימננטית?
• מדוע התרסק המהלך הדיפלומטי הקרדינלי של ישראל מול קיסינג'ר?
המחבר מתמודד באומץ, באזמל של מנתח מודיעין עם תהיות אלה.
ומה באשר לאשרף מרואן? הלנו אתה אם לצרינו? האם היה סוכן כפול, או שמא יועד לשמש ממשק רם דרג לקשר חשאי עם ישראל? הספר מספק פרשנות יצירתית, במתכונת של בקרה מודיעינית, לסימני השאלה וללבטים המורכבים שעמדו גם לנגד עיניה של ועדת אגרנט, באופן המאפשר שחזור מקורי של תמונת המציאות והמחדלים, ממרחק הזמן, בהתייחס לנסיבות הפתעת יום הכיפורים תשל"ד.
מי היה מעלה בדעתו שכחלוף 50 שנה תחווה ישראל הפתעה מודיעינית ומבצעית מטלטלת, ביום שמחת תורה תשפ"ד? האם 'לעולם לא עוד'?
העיסוק בחקר הכשל הקולוסלי, ערב מלחמת יום הכיפורים, נותר כפצע פתוח גם כחלוף יובל שנים, ופולמוס רווי אמוציות עדיין מזין ארגומנטים של אסכולות לעומתיות בסביבה הביטחונית והאקדמית. ההיה למצרים עניין בחשיפה יזומה של ה'סימנים המעידים' למלחמה כדי להנחיל לישראל מסר אמין, לפיו הנשיא סאדאת רציני בכוונותיו ובידיו יכולות צבאיות להשגת מטרות המלחמה שלו?
בצד הישראלי, מכל מקום, לא נסדקת כהוא זה חומת 'הקונספציה' המודיעינית של קברניטי אמ"ן. המציאות המרה טפחה על פנינו. לא עוד הדימוי של הישראלים, בני האלים, השולטים ברזי משחק השח־מט, בעוד הערבים דבקים במשחק השש־בש... אכן הגניוס היהודי הכזיב!
המחבר, כמי ששימש קצין מודיעין רב־תחומי ובעיקר כמי שכיהן כראש מחלקת הבקרה באמ"ן (ה'איפכא מסתברא'), סוגר מעגל ומגשים מאוויים סמויים המלווים אותו שנים ארוכות. מחקרו פורם את החוליות בשרשרת הטעויות והתקלות הבלתי נתפסות בצידנו.
• מה הייתה מטרת הגעתו הבהולה של חוסיין לפגישה עם גולדה מאיר?
• האם ידע המודיעין האמריקני על המלחמה האימננטית?
• מדוע התרסק המהלך הדיפלומטי הקרדינלי של ישראל מול קיסינג'ר?
המחבר מתמודד באומץ, באזמל של מנתח מודיעין עם תהיות אלה.
ומה באשר לאשרף מרואן? הלנו אתה אם לצרינו? האם היה סוכן כפול, או שמא יועד לשמש ממשק רם דרג לקשר חשאי עם ישראל? הספר מספק פרשנות יצירתית, במתכונת של בקרה מודיעינית, לסימני השאלה וללבטים המורכבים שעמדו גם לנגד עיניה של ועדת אגרנט, באופן המאפשר שחזור מקורי של תמונת המציאות והמחדלים, ממרחק הזמן, בהתייחס לנסיבות הפתעת יום הכיפורים תשל"ד.
מי היה מעלה בדעתו שכחלוף 50 שנה תחווה ישראל הפתעה מודיעינית ומבצעית מטלטלת, ביום שמחת תורה תשפ"ד? האם 'לעולם לא עוד'?
הרבה נכתב על פרשיות מודיעיניות ועל הצלחות וכישלונות אמ"ן באירועי שונים וכן על היבטים מתודולוגיים בעבודת המודיעין אך חסר מחקר שיטתי על אמ"ן לאורך תקופות ארוכות.
ספר זה ממשיך ומשלים את ספריו הקודמים של המחבר - הרמטכ"ל והמטכ"ל, שבהם המיקוד היה במפקדה האסטרטגית של צה"ל ובעומד בראשה; 'מפקדת חיל האוויר' ו'מפקדות היבשה', שעסקו במפקדות זרועות ופיקודים מרחביים. מחקר זה הוא צעד נוסף בהשלמת התמונה המתארת את התפקוד של הדרג האסטרטגי (מטכ"ל ואגפיו) והדרג האופרטיבי (זרועות ופיקודי) ואת היחסים ביניהם.
הספר מתחיל בתיאור התרבות הארגונית של אמ"ן על יתרונותיה וחסרונותיה. לאחר מכן מחולק הספר לשני חלקים: הראשון עוסק בניתוח מקרי מבחן זירתיים-נושאיים אמ"ן בתחילת האינתיפאדה הראשונה; לפני ותוך כדי האינתיפאדה השנייה; בשנים שלפני מלחמת לבנון השנייה; מחקר הנשק הבלתי קונבנציונלי באמ"ן הכולל שמונה מקרי מבחן המשתרעים מ- 1979 ועד 2013. החלק השני מציג היבטים רוחביים: פלורליזם מחקרי בתוך צה"ל - בין חטיבת המחקר לגופי המודיעין הפיקודיים והזרועיים; התפתחות המודיעין לכוחות היבשה; היחסים בין האיסוף והמחקר; פיתוח הסייבר באמ"ן והשפעתו על אמ"ן.
הספר נכתב לפני מלחמת "חרבות ברזל", ומחקר מעמיק של תפקוד אמ"ן בה יצריך ביצוע תחקירים ופרספקטיבה רחבה מעבר לעשייה המודיעינית. עם זאת, במקומות המתאימים הוספה התייחסות לדרך שבה התשתית העיונית וההיסטורית שמוצגת בספר תסייע למחקר עומק של העשייה המודיעינית במספר היבטים ובהם: ההבנה העקרונית של ארגון החמאס יכולותיו ותוכניותיו לפני המלחמה, ההתרעה הקונקרטית ערב מתקפת הפתע ותפקוד המודיעין במהלך המלחמה.
הספר מנתח תהליכים בפיתוח האיסוף והמחקר, ובוחן את השפעת ההבנות שהתפתחו באמ"ן על תהליכי בניין הכוח הצבאי ועל הפעלתו. המגוון הגדול של הדוגמאות וההשוואה ביניהן מאפשרים לזהות מנעד של דרכי מענה ודפוסי פעולה חוזרים. הספר מציע לכל אורכו, בהתאם לנושא, נקודות מחשבה לעתיד.
תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל הוא ראש תחום מחקר במרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית באגף המבצעים במטכ"ל. בין תפקידיו הקודמים בצה"ל היה מח"ט שריון (במלחמת לבנון השנייה), ראש מחלקת תו"ל ותפיסות בזרוע היבשה ומפקד מרכז דדו.
הרבה נכתב על פרשיות מודיעיניות ועל הצלחות וכישלונות אמ"ן באירועי שונים וכן על היבטים מתודולוגיים בעבודת המודיעין אך חסר מחקר שיטתי על אמ"ן לאורך תקופות ארוכות.
ספר זה ממשיך ומשלים את ספריו הקודמים של המחבר - הרמטכ"ל והמטכ"ל, שבהם המיקוד היה במפקדה האסטרטגית של צה"ל ובעומד בראשה; 'מפקדת חיל האוויר' ו'מפקדות היבשה', שעסקו במפקדות זרועות ופיקודים מרחביים. מחקר זה הוא צעד נוסף בהשלמת התמונה המתארת את התפקוד של הדרג האסטרטגי (מטכ"ל ואגפיו) והדרג האופרטיבי (זרועות ופיקודי) ואת היחסים ביניהם.
הספר מתחיל בתיאור התרבות הארגונית של אמ"ן על יתרונותיה וחסרונותיה. לאחר מכן מחולק הספר לשני חלקים: הראשון עוסק בניתוח מקרי מבחן זירתיים-נושאיים אמ"ן בתחילת האינתיפאדה הראשונה; לפני ותוך כדי האינתיפאדה השנייה; בשנים שלפני מלחמת לבנון השנייה; מחקר הנשק הבלתי קונבנציונלי באמ"ן הכולל שמונה מקרי מבחן המשתרעים מ- 1979 ועד 2013. החלק השני מציג היבטים רוחביים: פלורליזם מחקרי בתוך צה"ל - בין חטיבת המחקר לגופי המודיעין הפיקודיים והזרועיים; התפתחות המודיעין לכוחות היבשה; היחסים בין האיסוף והמחקר; פיתוח הסייבר באמ"ן והשפעתו על אמ"ן.
הספר נכתב לפני מלחמת "חרבות ברזל", ומחקר מעמיק של תפקוד אמ"ן בה יצריך ביצוע תחקירים ופרספקטיבה רחבה מעבר לעשייה המודיעינית. עם זאת, במקומות המתאימים הוספה התייחסות לדרך שבה התשתית העיונית וההיסטורית שמוצגת בספר תסייע למחקר עומק של העשייה המודיעינית במספר היבטים ובהם: ההבנה העקרונית של ארגון החמאס יכולותיו ותוכניותיו לפני המלחמה, ההתרעה הקונקרטית ערב מתקפת הפתע ותפקוד המודיעין במהלך המלחמה.
הספר מנתח תהליכים בפיתוח האיסוף והמחקר, ובוחן את השפעת ההבנות שהתפתחו באמ"ן על תהליכי בניין הכוח הצבאי ועל הפעלתו. המגוון הגדול של הדוגמאות וההשוואה ביניהן מאפשרים לזהות מנעד של דרכי מענה ודפוסי פעולה חוזרים. הספר מציע לכל אורכו, בהתאם לנושא, נקודות מחשבה לעתיד.
תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל הוא ראש תחום מחקר במרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית באגף המבצעים במטכ"ל. בין תפקידיו הקודמים בצה"ל היה מח"ט שריון (במלחמת לבנון השנייה), ראש מחלקת תו"ל ותפיסות בזרוע היבשה ומפקד מרכז דדו.
לישון עם נעליים חודר אל "מאחורי הקלעים" של הפיקוד ביחידה קרבית ואפשר ללמוד ממנו שיעורים מאלפים על אופי הלחימה של צה"ל ועל מנהיגות בשגרה ובקרב. הספר נכתב ברובו בזמן אמת, סמוך מאוד למאורעות שהוא מתאר ומתוך סערת רגשות. לא רק הצלחות מתוארות בו, אלא גם רגעי כאב, אכזבות וכישלונות.
פיקוד הוא זכות גדולה שבצדה אחריות עצומה. ארז כ"ץ, ששירת 32 שנים בצה"ל במגוון תפקידי פיקוד ביחידות קרביות, משתף את הקוראים בחוויה משמעותית ומיוחדת במינה וחולק עם הקוראים לא רק את סיפורי המבצעים בפיקודו בעזה ובאיו"ש ואת עלילות המרדפים אחרי מחבלים בעומק הלבנון, אלא גם מדבר בגילוי לב על האתגרים שמזמן הפיקוד, על מנהיגות, על המפגשים הקשים מנשוא עם המשפחות השכולות, לפעמים שעות מעטות לאחר נפילת הבן, ועל ההשפעה הגדולה של האובדן והשכול על תפיסת עולמו כמפקד.
לישון עם נעליים הוא סיפורו של מפקד אחד – אבל הוא מספר את סיפורם של חיילים ומפקדים רבים. תמצאו כאן סיפורים עצובים, משמחים, מרגשים ובעיקר מעוררי מחשבה.
ארז כ"ץ, אל"מ (במיל'), נולד וגדל במושב דישון בגליל. נשוי לזהר ואב למאור, עומרי, זיו ואורי. היה מג"ד דוכיפת, מג"ד שקד, מפקד בא"ח גבעתי, מח"ט הנגב, סגן מפקד אוגדת עזה ועוד, וכן כיהן כנספח הגנה בגרמניה. במלחמת 7 באוקטובר שימש כמנהל לחימה בפיקוד הדרום. כיום הוא יועץ אסטרטגי בנושאי צבא וביטחון ומרצה בנושאי הנצחת השואה, ניהול משברים ומנהיגות.
לישון עם נעליים חודר אל "מאחורי הקלעים" של הפיקוד ביחידה קרבית ואפשר ללמוד ממנו שיעורים מאלפים על אופי הלחימה של צה"ל ועל מנהיגות בשגרה ובקרב. הספר נכתב ברובו בזמן אמת, סמוך מאוד למאורעות שהוא מתאר ומתוך סערת רגשות. לא רק הצלחות מתוארות בו, אלא גם רגעי כאב, אכזבות וכישלונות.
פיקוד הוא זכות גדולה שבצדה אחריות עצומה. ארז כ"ץ, ששירת 32 שנים בצה"ל במגוון תפקידי פיקוד ביחידות קרביות, משתף את הקוראים בחוויה משמעותית ומיוחדת במינה וחולק עם הקוראים לא רק את סיפורי המבצעים בפיקודו בעזה ובאיו"ש ואת עלילות המרדפים אחרי מחבלים בעומק הלבנון, אלא גם מדבר בגילוי לב על האתגרים שמזמן הפיקוד, על מנהיגות, על המפגשים הקשים מנשוא עם המשפחות השכולות, לפעמים שעות מעטות לאחר נפילת הבן, ועל ההשפעה הגדולה של האובדן והשכול על תפיסת עולמו כמפקד.
לישון עם נעליים הוא סיפורו של מפקד אחד – אבל הוא מספר את סיפורם של חיילים ומפקדים רבים. תמצאו כאן סיפורים עצובים, משמחים, מרגשים ובעיקר מעוררי מחשבה.
ארז כ"ץ, אל"מ (במיל'), נולד וגדל במושב דישון בגליל. נשוי לזהר ואב למאור, עומרי, זיו ואורי. היה מג"ד דוכיפת, מג"ד שקד, מפקד בא"ח גבעתי, מח"ט הנגב, סגן מפקד אוגדת עזה ועוד, וכן כיהן כנספח הגנה בגרמניה. במלחמת 7 באוקטובר שימש כמנהל לחימה בפיקוד הדרום. כיום הוא יועץ אסטרטגי בנושאי צבא וביטחון ומרצה בנושאי הנצחת השואה, ניהול משברים ומנהיגות.
הספר כוח לעשות חיל מתמקד בחקר ההסברה ב"הגנה", שהתנהלה בעיקרה בקרב חברי ה"שורה", וכן בהסברה שיועדה ליישוב כולו בתשע השנים האחרונות לקיומה של ה"הגנה", עד המעבר לצה"ל. התייחסות ההסברה לערבים ולבריטים לא נדונה אלא כחלק מהנושאים שנבחרו לעיון בספר זה. בהסברה ב"הגנה" נתכוון לכל הפעילות הענפה והלא צנטרליסטית בעיקרה, שהתרחשה ב"הגנה" בהרצאות, בשיחות, בקורסים, בימי־עיון, בשידורי הרדיו החשאי ובחומר כתוב רב – הכול בשילוב עם תוכניות האימון השוטפות.
פרק הזמן 1948-1939 היה משמעותי ביותר להיזקקות להסברה ב"הגנה" בעיקר בחמישה תחומים: התחום האחד הוא תחום היחסים עם שלטונות המנדט בתשע שנותיו האחרונות. תחום אחר הוא תחום היחסים עם הגורם הערבי בארץ־ישראל לאחר מאורעות 1939-1936, עם התחדדות המאבק על ארץ־ישראל; תחום נוסף הוא התחום הרגיש והמורכב של היחסים עם הפורשים; כהשלמה לכל אלה היה תחום התייחסות ה"הגנה" למשימות ההתנדבות, ההעפלה וההתיישבות על רקע התמורות בשנות המנדט האחרונות, לאמור: פעילות ה"הגנה" בתהליך הגשמת הציונות. נושאי תחום זה התרחבו לעבר עניין התייחסותה להיסטוריה הישראלית בכלל (זיכרון היסטורי, הקשר ההיסטורי לארץ, פרשות גבורה בישראל ועוד). תחום נוסף, שנכנס למארג הזה, הוא עיסוק בהתפתחויות הגלובליות ביחסי הכוחות בין הגושים הגדולים במלחמת העולם השנייה ולאחריה - בצבא, בכלכלה ובחברה - והשלכותיהן על אזורנו.
מחקר זה הוא ראשוני וייחודי מסוגו. הוא מתבסס על אפָּראט שלם של ארכיונים פרטיים של חברי ה"הגנה", שנמסרו באדיבותם הנרגשת לידי החוקרת, וכן על ראיונות אישיים עימם ועדויות רבות בכתובים, שכולם פרי אחרון וסופי של דור שנעלם ונאלם.
הספר כוח לעשות חיל מתמקד בחקר ההסברה ב"הגנה", שהתנהלה בעיקרה בקרב חברי ה"שורה", וכן בהסברה שיועדה ליישוב כולו בתשע השנים האחרונות לקיומה של ה"הגנה", עד המעבר לצה"ל. התייחסות ההסברה לערבים ולבריטים לא נדונה אלא כחלק מהנושאים שנבחרו לעיון בספר זה. בהסברה ב"הגנה" נתכוון לכל הפעילות הענפה והלא צנטרליסטית בעיקרה, שהתרחשה ב"הגנה" בהרצאות, בשיחות, בקורסים, בימי־עיון, בשידורי הרדיו החשאי ובחומר כתוב רב – הכול בשילוב עם תוכניות האימון השוטפות.
פרק הזמן 1948-1939 היה משמעותי ביותר להיזקקות להסברה ב"הגנה" בעיקר בחמישה תחומים: התחום האחד הוא תחום היחסים עם שלטונות המנדט בתשע שנותיו האחרונות. תחום אחר הוא תחום היחסים עם הגורם הערבי בארץ־ישראל לאחר מאורעות 1939-1936, עם התחדדות המאבק על ארץ־ישראל; תחום נוסף הוא התחום הרגיש והמורכב של היחסים עם הפורשים; כהשלמה לכל אלה היה תחום התייחסות ה"הגנה" למשימות ההתנדבות, ההעפלה וההתיישבות על רקע התמורות בשנות המנדט האחרונות, לאמור: פעילות ה"הגנה" בתהליך הגשמת הציונות. נושאי תחום זה התרחבו לעבר עניין התייחסותה להיסטוריה הישראלית בכלל (זיכרון היסטורי, הקשר ההיסטורי לארץ, פרשות גבורה בישראל ועוד). תחום נוסף, שנכנס למארג הזה, הוא עיסוק בהתפתחויות הגלובליות ביחסי הכוחות בין הגושים הגדולים במלחמת העולם השנייה ולאחריה - בצבא, בכלכלה ובחברה - והשלכותיהן על אזורנו.
מחקר זה הוא ראשוני וייחודי מסוגו. הוא מתבסס על אפָּראט שלם של ארכיונים פרטיים של חברי ה"הגנה", שנמסרו באדיבותם הנרגשת לידי החוקרת, וכן על ראיונות אישיים עימם ועדויות רבות בכתובים, שכולם פרי אחרון וסופי של דור שנעלם ונאלם.
ב-16 באוקטובר 1986, רון ארד, נווט קרב בחיל האוויר, יצא למשימת הפצצה בלבנון שממנה לא שב. מדינת ישראל השקיעה, ועדיין משקיעה, מאמצים אדירים למען איתורו והשבתו לחיק משפחתו, אך עד כה טרם עלה הדבר בידה.
ב-1992 הוקמה במוסד יחידת שו"ן (שבויים ונעדרים) במטרה לברר מה עלה בגורלם של רון ארד ושל הנעדרים מקרב סולטאן יעקוב שנערך ב-11 ביוני 1982.
ישראל פרלוב, מייסדה של היחידה ומי שעמד בראשה עד מאי 1995, חושף לראשונה בפני הציבור הרחב את סיפור הקמתה ואת מבצעי המוסד שעסקו באיתורו של רון ארד בין השנים 1992–1995 והיו עד כה סמויים מן העין.
ישראל פרלוב, יליד תל אביב, אב לבן ובת וסב לשבעה נכדים. שירת 25 שנים במוסד במגוון תפקידים מבצעיים. לאחר פרישתו מהמוסד ניהל חברות ייעוץ בארץ ובחו"ל. בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר שני במדעי המדינה. שייט וחובב יין. זהו ספרו הראשון.
ב-16 באוקטובר 1986, רון ארד, נווט קרב בחיל האוויר, יצא למשימת הפצצה בלבנון שממנה לא שב. מדינת ישראל השקיעה, ועדיין משקיעה, מאמצים אדירים למען איתורו והשבתו לחיק משפחתו, אך עד כה טרם עלה הדבר בידה.
ב-1992 הוקמה במוסד יחידת שו"ן (שבויים ונעדרים) במטרה לברר מה עלה בגורלם של רון ארד ושל הנעדרים מקרב סולטאן יעקוב שנערך ב-11 ביוני 1982.
ישראל פרלוב, מייסדה של היחידה ומי שעמד בראשה עד מאי 1995, חושף לראשונה בפני הציבור הרחב את סיפור הקמתה ואת מבצעי המוסד שעסקו באיתורו של רון ארד בין השנים 1992–1995 והיו עד כה סמויים מן העין.
ישראל פרלוב, יליד תל אביב, אב לבן ובת וסב לשבעה נכדים. שירת 25 שנים במוסד במגוון תפקידים מבצעיים. לאחר פרישתו מהמוסד ניהל חברות ייעוץ בארץ ובחו"ל. בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר שני במדעי המדינה. שייט וחובב יין. זהו ספרו הראשון.
במלחמת העצמאות נחלצו ובאו לעזרת היישוב כ-3,000 מתנדבים מארצות המערב, שיעור נכבד מהם מארצות הברית ומקנדה. מתנדבים אלה נקראו מח"ל: מתנדבי חוץ לארץ. מה שייחד אותם מיתר החיילים, פרט לעצם ההתנדבות, הייתה יכולתם, וההנחה שבכוונתם, לחזור לארץ מוצאם לאחר המלחמה.
תרומת המח"ל ניכרה במספר חילות של צה"ל, בייחוד אלה בהם היה צורך בידע מקצועי רב. אלה היו, בראש ובראשונה, חיל האוויר. כן תרומתם ניכרת בחיל הרפואה. בנוסף, ניכרה נוכחות אנשי מח"ל בחילות השריון, הים והתותחנים. לעומת זאת, בחיל הרגלים שיעורם היה פחות.
עבודה זו תתמקד במתנדבים מצפון אמריקה, אשר סיפורם כקבוצה הוא ה'מעניין' ביותר מחקרית.
במלחמת העצמאות נחלצו ובאו לעזרת היישוב כ-3,000 מתנדבים מארצות המערב, שיעור נכבד מהם מארצות הברית ומקנדה. מתנדבים אלה נקראו מח"ל: מתנדבי חוץ לארץ. מה שייחד אותם מיתר החיילים, פרט לעצם ההתנדבות, הייתה יכולתם, וההנחה שבכוונתם, לחזור לארץ מוצאם לאחר המלחמה.
תרומת המח"ל ניכרה במספר חילות של צה"ל, בייחוד אלה בהם היה צורך בידע מקצועי רב. אלה היו, בראש ובראשונה, חיל האוויר. כן תרומתם ניכרת בחיל הרפואה. בנוסף, ניכרה נוכחות אנשי מח"ל בחילות השריון, הים והתותחנים. לעומת זאת, בחיל הרגלים שיעורם היה פחות.
עבודה זו תתמקד במתנדבים מצפון אמריקה, אשר סיפורם כקבוצה הוא ה'מעניין' ביותר מחקרית.
״השעה 4:03 לפנות בוקר בקוריאה הצפונית. בשדה צחיח, מרחק 32 קילומטרים מהבירה פיונגיאנג, פורץ ענן כבד של אש היישר מעל הקרקע. אדים לוהטים נפלטים מזנב הטיל הבליסטי הבין־יבשתי. הוואסונג-17, המכונה "המפלצת", מתחיל בהמראה.
3 דקות ו־15 שניות אחר כך, נשיא ארה"ב יקבל תדרוך על המצב.
יש לו שש דקות בלבד לחשוב ולהחליט איזה נשק גרעיני לשגר בתגובה.
שש דקות.״
הספר מלחמה גרעינית – תרחיש אפשרי הוא מסמך עיתונאי מרשים מאין כמותו – וגם סיפור מתח מסחרר. על בסיס ראיונות עם ראשי מערכת הביטחון האמריקנית, טווה העיתונאית החוקרת אנני ג'ייקובסן תרחיש ריאלי לחלוטין, מעורר פלצות, של מלחמה גרעינית עולמית. המלחמה הזאת תפרוץ בעקבות שיגור ראש קרב גרעיני מצפון קוריאה לארצות הברית, ולאחריו תתרחש שרשרת טעויות הרות־גורל, שינבעו מהלחץ לקבל החלטות תוך דקות.
כוחו של הספר מלחמה גרעינית בפרטיו: תיעוד מהימן ומפוכח של הכלים העומדים לרשות מעצמות גרעיניות, ממערכות לווייני התרעה, דרך טילים בליסטיים בין־יבשתיים ועד צוללות שמכונות "שפחות האפוקליפסה" בגלל כוח ההרס שלהן.
הדרך לסוף העולם מהירה מאוד, ופשוטה להחריד, בין השאר בגלל פרוטוקולים מיושנים מתקופת המלחמה הקרה לגבי השמדה הדדית, שהאמריקנים יודעים שהם חייבים לשנות בהקדם – אך מעולם עשו זאת. וכך, השימוש ב"פוטבול" האמריקני או ה"צ'גט" הרוסי – תמיד נמצא במרחק טעות אחת קטנה.
אנני ג'ייקובסן היא עיתונאית חוקרת, מועמדת לפרס פוליצר (2016), ומחברת של ספרים בנושאי ביטחון, לוחמה, כלי נשק ופרשיות עלומות. זהו ספרה הראשון המתורגם לעברית.
״השעה 4:03 לפנות בוקר בקוריאה הצפונית. בשדה צחיח, מרחק 32 קילומטרים מהבירה פיונגיאנג, פורץ ענן כבד של אש היישר מעל הקרקע. אדים לוהטים נפלטים מזנב הטיל הבליסטי הבין־יבשתי. הוואסונג-17, המכונה "המפלצת", מתחיל בהמראה.
3 דקות ו־15 שניות אחר כך, נשיא ארה"ב יקבל תדרוך על המצב.
יש לו שש דקות בלבד לחשוב ולהחליט איזה נשק גרעיני לשגר בתגובה.
שש דקות.״
הספר מלחמה גרעינית – תרחיש אפשרי הוא מסמך עיתונאי מרשים מאין כמותו – וגם סיפור מתח מסחרר. על בסיס ראיונות עם ראשי מערכת הביטחון האמריקנית, טווה העיתונאית החוקרת אנני ג'ייקובסן תרחיש ריאלי לחלוטין, מעורר פלצות, של מלחמה גרעינית עולמית. המלחמה הזאת תפרוץ בעקבות שיגור ראש קרב גרעיני מצפון קוריאה לארצות הברית, ולאחריו תתרחש שרשרת טעויות הרות־גורל, שינבעו מהלחץ לקבל החלטות תוך דקות.
כוחו של הספר מלחמה גרעינית בפרטיו: תיעוד מהימן ומפוכח של הכלים העומדים לרשות מעצמות גרעיניות, ממערכות לווייני התרעה, דרך טילים בליסטיים בין־יבשתיים ועד צוללות שמכונות "שפחות האפוקליפסה" בגלל כוח ההרס שלהן.
הדרך לסוף העולם מהירה מאוד, ופשוטה להחריד, בין השאר בגלל פרוטוקולים מיושנים מתקופת המלחמה הקרה לגבי השמדה הדדית, שהאמריקנים יודעים שהם חייבים לשנות בהקדם – אך מעולם עשו זאת. וכך, השימוש ב"פוטבול" האמריקני או ה"צ'גט" הרוסי – תמיד נמצא במרחק טעות אחת קטנה.
אנני ג'ייקובסן היא עיתונאית חוקרת, מועמדת לפרס פוליצר (2016), ומחברת של ספרים בנושאי ביטחון, לוחמה, כלי נשק ופרשיות עלומות. זהו ספרה הראשון המתורגם לעברית.
איך הגענו לאסון הנורא הזה? המכשול הקרקעי קרס בתוך דקות; אלפי מחבלי חמאס כבשו את יישובי ומוצבי העוטף; אוגדת עזה נכבשה; כ-1200 הרוגים ב-7 באוקטובר, יום המלחמה הראשון; אלפים הסתגרו בממ"דים וזעקו לעזרה שאיחרה להגיע; מאות נחטפו לרצועת עזה; טבח אכזרי בנשים, בילדים ובמבוגרים.
לצד האירועים הקשים של 7 באוקטובר – המכה האנושה ביותר שספגה ישראל מאז 1948 – אוגדת עזה נכבשה מתאר את האירועים שקדמו ליום שבת הנורא: העיוורון המודיעיני, הכשלים המבצעיים, טיפוח החמאס והערכת החסר של יכולותיו המבצעיות, הכישלון המדיני של הממשלה ושל העומד בראשה. כל אלה לצד סיפורי הגבורה של לוחמים ואזרחים בודדים שהתייצבו מול מאות מחבלים ביישובים ובמוצבים. ישראל במלחמה קיומית ברצועת עזה ובצפון.
אילן כפיר הוא עיתונאי בכיר, ביוגרף וחוקר מלחמות ישראל.
איך הגענו לאסון הנורא הזה? המכשול הקרקעי קרס בתוך דקות; אלפי מחבלי חמאס כבשו את יישובי ומוצבי העוטף; אוגדת עזה נכבשה; כ-1200 הרוגים ב-7 באוקטובר, יום המלחמה הראשון; אלפים הסתגרו בממ"דים וזעקו לעזרה שאיחרה להגיע; מאות נחטפו לרצועת עזה; טבח אכזרי בנשים, בילדים ובמבוגרים.
לצד האירועים הקשים של 7 באוקטובר – המכה האנושה ביותר שספגה ישראל מאז 1948 – אוגדת עזה נכבשה מתאר את האירועים שקדמו ליום שבת הנורא: העיוורון המודיעיני, הכשלים המבצעיים, טיפוח החמאס והערכת החסר של יכולותיו המבצעיות, הכישלון המדיני של הממשלה ושל העומד בראשה. כל אלה לצד סיפורי הגבורה של לוחמים ואזרחים בודדים שהתייצבו מול מאות מחבלים ביישובים ובמוצבים. ישראל במלחמה קיומית ברצועת עזה ובצפון.
אילן כפיר הוא עיתונאי בכיר, ביוגרף וחוקר מלחמות ישראל.
בעיני רבים הטנק נתפס כמכונת המלחמה המושלמת, כוח אש, ניידות ומיגון המשולבים יחד כדי ליצור את התמונות המפורסמות של הטנקים הגרמניים שמסתערים בדרך לכיבוש אירופה בשנות מלחמת העולם השנייה, אך לא כך הטנק נולד.
הטנק בא לעולם כדי להחזיר את הלוחמה הניידת לשדות הקרב של החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה, שדות קרב שבהם בין מכתשי הפגזים לגדרות התיל מצאו את מותם מיליוני חיילים. במלחמת העולם הראשונה אולי הטנק לא היה מספיק בשל כדי לעמוד במשימה זו, אך במלחמת העולם השנייה הוא כבר עשה זאת, ובגדול. ספר זה סוקר את האנשים, הרעיונות והמכונות בין השנים 1940-1903 אשר הפכו את הדבר לאפשרי ואת הטנק למרכבת ברזל רומסת כול.
המחבר, יוסף אקרמן, יליד 1987, נשוי ואב לילדים המהווים את דור העתיד, אך חי ונושם את העבר. היסטוריה תמיד היוותה מוקד עניין עבור המחבר, בייחוד היסטוריה צבאית ומעל הכול - טנקים. המחבר הוא שריונר שעוסק בהוראה ורואה בכך את משימת חייו - להנחיל את אהבת ההיסטוריה.
בעיני רבים הטנק נתפס כמכונת המלחמה המושלמת, כוח אש, ניידות ומיגון המשולבים יחד כדי ליצור את התמונות המפורסמות של הטנקים הגרמניים שמסתערים בדרך לכיבוש אירופה בשנות מלחמת העולם השנייה, אך לא כך הטנק נולד.
הטנק בא לעולם כדי להחזיר את הלוחמה הניידת לשדות הקרב של החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה, שדות קרב שבהם בין מכתשי הפגזים לגדרות התיל מצאו את מותם מיליוני חיילים. במלחמת העולם הראשונה אולי הטנק לא היה מספיק בשל כדי לעמוד במשימה זו, אך במלחמת העולם השנייה הוא כבר עשה זאת, ובגדול. ספר זה סוקר את האנשים, הרעיונות והמכונות בין השנים 1940-1903 אשר הפכו את הדבר לאפשרי ואת הטנק למרכבת ברזל רומסת כול.
המחבר, יוסף אקרמן, יליד 1987, נשוי ואב לילדים המהווים את דור העתיד, אך חי ונושם את העבר. היסטוריה תמיד היוותה מוקד עניין עבור המחבר, בייחוד היסטוריה צבאית ומעל הכול - טנקים. המחבר הוא שריונר שעוסק בהוראה ורואה בכך את משימת חייו - להנחיל את אהבת ההיסטוריה.
קרב תל חי בי"א באדר 1920 היה, ללא ספק, אחד האירועים המכוננים של "המדינה שבדרך". למעלה ממאה שנים חלפו ועמידתה, נפילתה ויישובה מחדש של תל חי הם אירוע היסטורי ששב ועולה אל סדר היום הלאומי. סיפורה של תל חי ומגִניה, תחת פיקודו של יוסף טרומפלדור, הנו סיפור יוצא דופן בהיסטוריה הציונית, יחיד מסוגו ואדיר בעוצמתו. זהו הסיפור המאחד של מקבץ אנשים, אוהבי אדם וארצם שנהפכו לנאמני ארצם ומשרתי עַמם.
ספר זה במהדורתו החדשה והמעודכנת, מאיר מחדש את האירוע ההיסטורי של הקרב, את המחלוקות שליוו את הקמת תל חי, את השוני בהשקפות עולם שהתאגדו לרגע מכריע אחד, את הסכנות שאיימו על נקודת ההתיישבות הצעירה באצבע הגליל, את ההתקפה על חצר תל חי ואת המורשת שנוצרה ברבות השנים. הספר מאגד דעות, מאמרים, תכתובות, תמונות, קטעי ארכיון חדשים וישנים, מגולל את גבורתם של נשים וגברים שנפלו בקרב זה לצד זה ואת בנייתו של מיתוס ההולך ומתעצם.
קרב תל חי ומורשת תל חי הם כמו הסימפוניה הבלתי גמורה – לעולם לא נס ליחם. כמו ביציאת מצרים חובה עלינו לספר לדור ודור את אשר אירע בתל חי, ואת המסד שהונח שם, שתרם להקמת המדינה וממשיך לעצב את דמותה וצביונה.
"איש תל חי הוא סיפור ההקרבה של צעירים ומעטים עבור הגשמת חלום בן אלפי שנים. אלו הם החלוצים לפני המחנה שזכו שמעשיהם יהפכו לאתוס מכונן, גם אחרי יותר ממאה שנים. טוב לזוכרם ולחיות למען ארצנו"
מרים פרץ, אשת חינוך וכלת פרס ישראל
"מורשת תל חי צריכה להיות המניע לפעולה של כל מי שאהבת המולדת, העם וצימאון החיים פועמים בו. איש תל חי הוא סיפור הגבורה של צעירות וצעירים שפתחו בחיים חדשים על אדמה חדשה־ישנה ובחרו להגן עליה בחירוף נפש וכנגד כל הסיכויים. עוז רוחם ומורשתם מהווים השראה לכולנו עד ימינו אלה, גם במסדרונות המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ובפעולתו מעבר לגבולות ישראל"
יוסי כהן, ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לשעבר
"ספר יוצא דופן על אירוע יוצא דופן שרק קצה קצהו מוכר לציבור הרחב"
עמית סגל, עיתונאי, פרשן פוליטי ואיש תקשורת
"הכרת האירועים המכוננים של מדינת ישראל, מה הוביל אליהם, והתהודה שהם חוללו, טומנים בתוכם את החיבור וההבנה העמוקה של ערכי היהדות, הציונות והסולידריות בחברה הישראלית. קרב תל חי הוא מהנדבכים החשובים והמרתקים שבהם"
נועה תשבי, שליחת משרד החוץ למאבק באנטישמיות ובדה־לגיטימציה נגד מדינת ישראל
קרב תל חי בי"א באדר 1920 היה, ללא ספק, אחד האירועים המכוננים של "המדינה שבדרך". למעלה ממאה שנים חלפו ועמידתה, נפילתה ויישובה מחדש של תל חי הם אירוע היסטורי ששב ועולה אל סדר היום הלאומי. סיפורה של תל חי ומגִניה, תחת פיקודו של יוסף טרומפלדור, הנו סיפור יוצא דופן בהיסטוריה הציונית, יחיד מסוגו ואדיר בעוצמתו. זהו הסיפור המאחד של מקבץ אנשים, אוהבי אדם וארצם שנהפכו לנאמני ארצם ומשרתי עַמם.
ספר זה במהדורתו החדשה והמעודכנת, מאיר מחדש את האירוע ההיסטורי של הקרב, את המחלוקות שליוו את הקמת תל חי, את השוני בהשקפות עולם שהתאגדו לרגע מכריע אחד, את הסכנות שאיימו על נקודת ההתיישבות הצעירה באצבע הגליל, את ההתקפה על חצר תל חי ואת המורשת שנוצרה ברבות השנים. הספר מאגד דעות, מאמרים, תכתובות, תמונות, קטעי ארכיון חדשים וישנים, מגולל את גבורתם של נשים וגברים שנפלו בקרב זה לצד זה ואת בנייתו של מיתוס ההולך ומתעצם.
קרב תל חי ומורשת תל חי הם כמו הסימפוניה הבלתי גמורה – לעולם לא נס ליחם. כמו ביציאת מצרים חובה עלינו לספר לדור ודור את אשר אירע בתל חי, ואת המסד שהונח שם, שתרם להקמת המדינה וממשיך לעצב את דמותה וצביונה.
"איש תל חי הוא סיפור ההקרבה של צעירים ומעטים עבור הגשמת חלום בן אלפי שנים. אלו הם החלוצים לפני המחנה שזכו שמעשיהם יהפכו לאתוס מכונן, גם אחרי יותר ממאה שנים. טוב לזוכרם ולחיות למען ארצנו"
מרים פרץ, אשת חינוך וכלת פרס ישראל
"מורשת תל חי צריכה להיות המניע לפעולה של כל מי שאהבת המולדת, העם וצימאון החיים פועמים בו. איש תל חי הוא סיפור הגבורה של צעירות וצעירים שפתחו בחיים חדשים על אדמה חדשה־ישנה ובחרו להגן עליה בחירוף נפש וכנגד כל הסיכויים. עוז רוחם ומורשתם מהווים השראה לכולנו עד ימינו אלה, גם במסדרונות המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ובפעולתו מעבר לגבולות ישראל"
יוסי כהן, ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לשעבר
"ספר יוצא דופן על אירוע יוצא דופן שרק קצה קצהו מוכר לציבור הרחב"
עמית סגל, עיתונאי, פרשן פוליטי ואיש תקשורת
"הכרת האירועים המכוננים של מדינת ישראל, מה הוביל אליהם, והתהודה שהם חוללו, טומנים בתוכם את החיבור וההבנה העמוקה של ערכי היהדות, הציונות והסולידריות בחברה הישראלית. קרב תל חי הוא מהנדבכים החשובים והמרתקים שבהם"
נועה תשבי, שליחת משרד החוץ למאבק באנטישמיות ובדה־לגיטימציה נגד מדינת ישראל
מלחמות מלוות אותנו משחר ההיסטוריה, עד שנדמה כאילו הן חלק בלתי נפרד מן האופי האנושי. האם זה באמת
כך? האם יצר הלחימה וההרג אכן טבוע בנו, או שאולי אפשר לדמיין עתיד ללא מלחמות כלל?
ההיסטוריון הצבאי גווין דאייר בוחן את הסוגיה תוך שהוא סוקר את ההיסטוריה של המלחמה האנושית מהציידים־לקטים ועד האיום הגרעיני — ומגבש מסקנות בלתי נמנעות על טבע האדם.
דאייר מעלה שאלות מעניינות נוספות, בהן:
• מה הופך מלחמה למלחמת עולם?
• האם המלחמה הקרה באמת מאחורינו?
• מדוע המזרח התיכון הוא אחד המקומות היחידים בעולם שעדיין מתנהלים בהם סכסוכים צבאיים?
• כיצד ייראו המלחמות של המאה ה־ 21 , בצל ההתפתחות הטכנולוגית וההתחממות הגלובלית?
ההיסטוריה הקצרה של המלחמה הוא ספר קולח, תמציתי ומאיר עיניים, המציג תובנות חדשות על אירועים היסטוריים
מסעירים, מסביר מונחים מורכבים בשפה בהירה, ובעיקר מספר את סיפורו של המין האנושי מנקודת מבט מרתקת.
מלחמות מלוות אותנו משחר ההיסטוריה, עד שנדמה כאילו הן חלק בלתי נפרד מן האופי האנושי. האם זה באמת
כך? האם יצר הלחימה וההרג אכן טבוע בנו, או שאולי אפשר לדמיין עתיד ללא מלחמות כלל?
ההיסטוריון הצבאי גווין דאייר בוחן את הסוגיה תוך שהוא סוקר את ההיסטוריה של המלחמה האנושית מהציידים־לקטים ועד האיום הגרעיני — ומגבש מסקנות בלתי נמנעות על טבע האדם.
דאייר מעלה שאלות מעניינות נוספות, בהן:
• מה הופך מלחמה למלחמת עולם?
• האם המלחמה הקרה באמת מאחורינו?
• מדוע המזרח התיכון הוא אחד המקומות היחידים בעולם שעדיין מתנהלים בהם סכסוכים צבאיים?
• כיצד ייראו המלחמות של המאה ה־ 21 , בצל ההתפתחות הטכנולוגית וההתחממות הגלובלית?
ההיסטוריה הקצרה של המלחמה הוא ספר קולח, תמציתי ומאיר עיניים, המציג תובנות חדשות על אירועים היסטוריים
מסעירים, מסביר מונחים מורכבים בשפה בהירה, ובעיקר מספר את סיפורו של המין האנושי מנקודת מבט מרתקת.
במלחמת יום הכיפורים נבחן צה"ל באופן חסר תקדים. תוך זמן קצר ובאופן מפ תיע נכנס ללחימה אינטנסיבית בצפון ובדרום, באוויר ובים. על אף תנאי הפתיחה הקשים הצליח צה"ל לבלום בחזית הדרום, לצלוח את התעלה ולכתר את הארמייה השלישית; בחזית הצפון הצליח להדוף את הצבא הסורי מרמת הגולן ולתפוס אחיזה בשטח סוריה; השיג עליונות בזירה האווירית, והכריע בזירה הימית. לצד ההישגים הכבירים ספג צה"ל אבדות קשות - אלפי פצועים והרוגים. מאורעות המלחמה המשיכו להשפיע על המזרח התיכון, על החברה הישראלית ועל צה"ל עצמו שנים לאחר סיומה.
ביובל השנים מאז המלחמה פרסמה המחלקה להיסטוריה מחקרים חשובים על המלחמה, שנכללים בהיסטוריה הרשמית של צה"ל על מלחמת יום הכיפורים. אולם לצד תיעוד וחקר המלחמה עומדת שאלת ההנגשה: כיצד מחלחל המידע לצה"ל ומה ערכם של לקחי העבר ותובנותיו לבניין צה"ל ולהפעלתו כיום? ספר זה מנסה לתת מענה לשאלה זו.
הספר פותח בתיאור הדרך אל המלחמה ומרחיב על הרקע המדיני והצבאי שעיצב את מהלכה. בהמשך מתוארת הלחימה מפרוץ המלחמה ועד הפסקת האש בארבעה חלקים על פי זירה: חזית הדרום, חזית הצפון, הזירה הימית והזירה האווירית. הרצף התיאורי נחתם בהרחבה על הדרך אל הסכמי הפרדת הכוחות, על תוצאות המלחמה והשלכותיה על המדינה, על החברה הישראלית ועל צה"ל.
במרכז הספר מפות ותרשימים שערכו חוקרי המחלקה להיסטוריה, ושימשו במקור כעזרים למחקרים דקדקניים ומקיפים על המלחמה. מפות ותרשימים אלו רואים אור במסגרת עריכה מחודשת ובתוספת תמונות של אתרי הקרבות ושל הכוחות הלוחמים. כל אלו משרטטים יחדיו קווי מתאר למלחמת יום הכיפורים ולכוחות שלחמו בה.
מלחמת יום הכיפורים - מפות ומבצעים הוא הכרך השלישי בסדרת ספרים מיוחדת של המחלקה להיסטוריה של צה"ל על מלחמות ישראל, שמטרתה לספק ביאור ועומק חזותי למלחמות באמצעות מפות, תרשימים, תמונות ותיאור מילולי. עד כה יצאו לאור בסדרה זו הכרכים קרבות מלחמת העצמאות (2018) ומלחמת שלום הגליל (2022). עם פרסום כרך זה, עומד לרשות הציבור כלי נוסף למחקר ולעיון בקורות צה"ל במלחמת יום הכיפורים.
**ספר בכריכה קשה
במלחמת יום הכיפורים נבחן צה"ל באופן חסר תקדים. תוך זמן קצר ובאופן מפ תיע נכנס ללחימה אינטנסיבית בצפון ובדרום, באוויר ובים. על אף תנאי הפתיחה הקשים הצליח צה"ל לבלום בחזית הדרום, לצלוח את התעלה ולכתר את הארמייה השלישית; בחזית הצפון הצליח להדוף את הצבא הסורי מרמת הגולן ולתפוס אחיזה בשטח סוריה; השיג עליונות בזירה האווירית, והכריע בזירה הימית. לצד ההישגים הכבירים ספג צה"ל אבדות קשות - אלפי פצועים והרוגים. מאורעות המלחמה המשיכו להשפיע על המזרח התיכון, על החברה הישראלית ועל צה"ל עצמו שנים לאחר סיומה.
ביובל השנים מאז המלחמה פרסמה המחלקה להיסטוריה מחקרים חשובים על המלחמה, שנכללים בהיסטוריה הרשמית של צה"ל על מלחמת יום הכיפורים. אולם לצד תיעוד וחקר המלחמה עומדת שאלת ההנגשה: כיצד מחלחל המידע לצה"ל ומה ערכם של לקחי העבר ותובנותיו לבניין צה"ל ולהפעלתו כיום? ספר זה מנסה לתת מענה לשאלה זו.
הספר פותח בתיאור הדרך אל המלחמה ומרחיב על הרקע המדיני והצבאי שעיצב את מהלכה. בהמשך מתוארת הלחימה מפרוץ המלחמה ועד הפסקת האש בארבעה חלקים על פי זירה: חזית הדרום, חזית הצפון, הזירה הימית והזירה האווירית. הרצף התיאורי נחתם בהרחבה על הדרך אל הסכמי הפרדת הכוחות, על תוצאות המלחמה והשלכותיה על המדינה, על החברה הישראלית ועל צה"ל.
במרכז הספר מפות ותרשימים שערכו חוקרי המחלקה להיסטוריה, ושימשו במקור כעזרים למחקרים דקדקניים ומקיפים על המלחמה. מפות ותרשימים אלו רואים אור במסגרת עריכה מחודשת ובתוספת תמונות של אתרי הקרבות ושל הכוחות הלוחמים. כל אלו משרטטים יחדיו קווי מתאר למלחמת יום הכיפורים ולכוחות שלחמו בה.
מלחמת יום הכיפורים - מפות ומבצעים הוא הכרך השלישי בסדרת ספרים מיוחדת של המחלקה להיסטוריה של צה"ל על מלחמות ישראל, שמטרתה לספק ביאור ועומק חזותי למלחמות באמצעות מפות, תרשימים, תמונות ותיאור מילולי. עד כה יצאו לאור בסדרה זו הכרכים קרבות מלחמת העצמאות (2018) ומלחמת שלום הגליל (2022). עם פרסום כרך זה, עומד לרשות הציבור כלי נוסף למחקר ולעיון בקורות צה"ל במלחמת יום הכיפורים.
**ספר בכריכה קשה
זהו הסיפור המרתק על הולדת חיל האוויר כשברקע הולדת המדינה.
הכרזת האו"ם הייתה אות הזינוק לצורך הדחוף בהצטיידות, ולכך נקבצה חבורה של אנשי צוות אוויר שהתנדבו והתלכדו מארצות הברית, מקנדה, מבריטניה, מצרפת ומדרום אפריקה. רובם נלחמו במלחמת העולם השנייה – צעירים, אידיאליסטים, הרפתקנים, אציליים, תימהוניים, אמיצים להפליא. אל שוויימר, עזר ויצמן, בוריס סניור, גדעון ליכטמן, לו לנרט, סיד כהן, רודי אוגרטן, סליק גודלין, מודי אלון אלה וחבריהם – לא כולם יהודים, כמה מהם ילידי הארץ – הפרו ביודעין את האיסור על משלוחי נשק ומטוסים לישראל. הם הבריחו מסרשמיטים מצ'כוסלובקיה, הטיסו 'פרימוסים', דקוטות וקונסטליישנים מקצווי הגלובוס לארץ. המתנדבים מרדו בחוקים הנוקשים של מדינותיהם וסיכנו הכול – את חייהם, את הקריירות שלהם, את אזרחותם – כדי להילחם למען ישראל.
הם הביאו מטוסים ונשק, טעו בניווט, הם התרסקו בשערי הארץ, ישבו בבתי כלא – הכול בדרכם לעזור למדינה בדרך.
במאי 1948, אחרי הכרזת העצמאות, הם הצטרפו לכוחות הלוחמים והקימו יש מאין את חיל האוויר. הם עצרו את המצרים באשדוד, הפציצו עם מטוסים קלים את רבת עמון ועם 'מבצרים מעופפים' את קהיר, הם הפילו מפציצים מצריים מעל תל אביב, לחמו בקרבות אוויר בקולגות מחיל האוויר הבריטי... והם נפלו והתרסקו ונעלמו ונגוזו כמלאכים בשמיים.
זהו סיפורה של קבוצה שמנתה פחות מ-150 איש, שהמלחמה הפכה אותם לאחים לנשק. הם לחמו למען מטרה נאצלת, ונגד כל הסיכויים סייעו לתקומתה של האומה החדשה. הסאגה של מתנדבי חוץ לארץ (המח"לניקים) וחיל האוויר, לפני ובמהלך מלחמת העצמאות של ישראל, היא אחד מסיפורי הלחימה העלומים והמרגשים ביותר של לידת ישראל.
זהו הסיפור המרתק על הולדת חיל האוויר כשברקע הולדת המדינה.
הכרזת האו"ם הייתה אות הזינוק לצורך הדחוף בהצטיידות, ולכך נקבצה חבורה של אנשי צוות אוויר שהתנדבו והתלכדו מארצות הברית, מקנדה, מבריטניה, מצרפת ומדרום אפריקה. רובם נלחמו במלחמת העולם השנייה – צעירים, אידיאליסטים, הרפתקנים, אציליים, תימהוניים, אמיצים להפליא. אל שוויימר, עזר ויצמן, בוריס סניור, גדעון ליכטמן, לו לנרט, סיד כהן, רודי אוגרטן, סליק גודלין, מודי אלון אלה וחבריהם – לא כולם יהודים, כמה מהם ילידי הארץ – הפרו ביודעין את האיסור על משלוחי נשק ומטוסים לישראל. הם הבריחו מסרשמיטים מצ'כוסלובקיה, הטיסו 'פרימוסים', דקוטות וקונסטליישנים מקצווי הגלובוס לארץ. המתנדבים מרדו בחוקים הנוקשים של מדינותיהם וסיכנו הכול – את חייהם, את הקריירות שלהם, את אזרחותם – כדי להילחם למען ישראל.
הם הביאו מטוסים ונשק, טעו בניווט, הם התרסקו בשערי הארץ, ישבו בבתי כלא – הכול בדרכם לעזור למדינה בדרך.
במאי 1948, אחרי הכרזת העצמאות, הם הצטרפו לכוחות הלוחמים והקימו יש מאין את חיל האוויר. הם עצרו את המצרים באשדוד, הפציצו עם מטוסים קלים את רבת עמון ועם 'מבצרים מעופפים' את קהיר, הם הפילו מפציצים מצריים מעל תל אביב, לחמו בקרבות אוויר בקולגות מחיל האוויר הבריטי... והם נפלו והתרסקו ונעלמו ונגוזו כמלאכים בשמיים.
זהו סיפורה של קבוצה שמנתה פחות מ-150 איש, שהמלחמה הפכה אותם לאחים לנשק. הם לחמו למען מטרה נאצלת, ונגד כל הסיכויים סייעו לתקומתה של האומה החדשה. הסאגה של מתנדבי חוץ לארץ (המח"לניקים) וחיל האוויר, לפני ובמהלך מלחמת העצמאות של ישראל, היא אחד מסיפורי הלחימה העלומים והמרגשים ביותר של לידת ישראל.
בבוקר 30 באפריל 1975, יומיים לאחר שהושבע לנשיא וכמעט שלושים שנה לאחר שארצו שקעה במלחמה המוכרת בשם מלחמת וייטנאם, הכריז נשיא וייטנאם הדרומית דוּאוֹנג ואן מין "הגדול" על כניעת ארצו לשכנתה וייטנאם הצפונית. בכך הסתיימה מלחמה שעלתה בחייהם של כ–58,000 חיילים אמריקאים ומספר לא ידוע של אזרחים וחיילים וייטנאמים - ההערכות נעות בין 1.5 מיליון ל–3.5 מיליון - ואשר צלקותיה עדיין מורגשות היטב הן בהודו–סין והן באמריקה הצפונית.
בספרו המונומנטלי וייטנאם - טרגדיה אפית מספר ההיסטוריון הבריטי מקס הייסטינגס את סיפורה של המלחמה ההיא, שהייתה המלחמה הארוכה ביותר ו השנויה במחלוקת ביותר מכל המלחמות שהתנהלו במחצית השנייה של המאה ה–20; מפריצתה בגלל התעקשותה של צרפת להיאחז באימפריה שלה, דרך שקיעתה של ארצות הברית בה, ועד נפילת וייטנאם הדרומית לאחר שוושינגטון נטשה אותה.
לצד תיאור בהיר ומקיף של המלחמה ושל המהלכים המדיניים שהניעו אותה, מביא הייסטינגס קולות וסיפורים של עשרות אנשים שהיו שם, לוחמים לצד אזרחים, אמריקאים לצד וייטנאמים: כוכב הפוטבול האמריקאי שהסתבך ברצח אזרחים, איש העסקים הדרום וייטנאמי שהתברר שאינו אלא מרגל קומוניסט, הרופאה חברת הווייטקונג שיומנה מאפשר הצצה לראשו של מהפכן נלהב ועוד רבים אחרים.
מקס הייסטינגס הוא עיתונאי והיסטוריון בריטי. עם ספריו, שעליהם זכה בפרסים רבים, נמנים רבי–המכר פורענות על מלחמת העולם הראשונה, ונפתחו שערי הגיהנום על מלחמת העולם השנייה, שיצאו בעברית בהוצאת מודן.
בבוקר 30 באפריל 1975, יומיים לאחר שהושבע לנשיא וכמעט שלושים שנה לאחר שארצו שקעה במלחמה המוכרת בשם מלחמת וייטנאם, הכריז נשיא וייטנאם הדרומית דוּאוֹנג ואן מין "הגדול" על כניעת ארצו לשכנתה וייטנאם הצפונית. בכך הסתיימה מלחמה שעלתה בחייהם של כ–58,000 חיילים אמריקאים ומספר לא ידוע של אזרחים וחיילים וייטנאמים - ההערכות נעות בין 1.5 מיליון ל–3.5 מיליון - ואשר צלקותיה עדיין מורגשות היטב הן בהודו–סין והן באמריקה הצפונית.
בספרו המונומנטלי וייטנאם - טרגדיה אפית מספר ההיסטוריון הבריטי מקס הייסטינגס את סיפורה של המלחמה ההיא, שהייתה המלחמה הארוכה ביותר ו השנויה במחלוקת ביותר מכל המלחמות שהתנהלו במחצית השנייה של המאה ה–20; מפריצתה בגלל התעקשותה של צרפת להיאחז באימפריה שלה, דרך שקיעתה של ארצות הברית בה, ועד נפילת וייטנאם הדרומית לאחר שוושינגטון נטשה אותה.
לצד תיאור בהיר ומקיף של המלחמה ושל המהלכים המדיניים שהניעו אותה, מביא הייסטינגס קולות וסיפורים של עשרות אנשים שהיו שם, לוחמים לצד אזרחים, אמריקאים לצד וייטנאמים: כוכב הפוטבול האמריקאי שהסתבך ברצח אזרחים, איש העסקים הדרום וייטנאמי שהתברר שאינו אלא מרגל קומוניסט, הרופאה חברת הווייטקונג שיומנה מאפשר הצצה לראשו של מהפכן נלהב ועוד רבים אחרים.
מקס הייסטינגס הוא עיתונאי והיסטוריון בריטי. עם ספריו, שעליהם זכה בפרסים רבים, נמנים רבי–המכר פורענות על מלחמת העולם הראשונה, ונפתחו שערי הגיהנום על מלחמת העולם השנייה, שיצאו בעברית בהוצאת מודן.
12 באפריל 1945: בעיצומה של מלחמה עקובה מדם באירופה, באפריקה ובאוקיינוס השקט, אמריקה מוכה בתדהמה בעקבות מותו הפתאומי של הנשיא פרנקלין ד' רוזוולט. בן רגע חייב סגן הנשיא, הארי טרומן – שלא ידע דבר על תוכניות המלחמה ועל פרויקט מנהטן הסודי לפיתוח פצצת האטום הראשונה בעולם – ליטול את הפיקוד לידיו ולהתמודד עם אחת ההחלטות הגורליות ביותר בהיסטוריה. הספירה לאחור 1945 מתאר את החודשים, השבועות והימים הסוערים שהובילו לרגע הטלת הפצצה האטומית על הירושימה, ב־6 באוגוסט 1945.
כריס ואלאס, העיתונאי ושדרן החדשות הוותיק (פוקס ניוז, CNN), מכניס את הקוראים לתוך ראשן של הדמויות הבלתי נשכחות שהיו שותפות למסע אל הרכבת הפצצה, כל אחת בדרכה ומסיבותיה: אלברט איינשטיין, שבדיעבד טען כי המלצתו הראשונית לבנות פצצות אטום היתה "הטעות הגדולה של חיי"; המדען הראשי של פרויקט מנהטן, רוברט אופנהיימר, והמרגלים הסובייטים שהסתננו לצוותו; קבוצת הטייסים התחרותית שנבחרה להטיל את הפצצה; ועוד רבים אחרים.
זהו סיפורו של נשיא חדש וחסר ניסיון, המתמודד עם החלטה שתשנה את העולם לעד. מסעו של טרומן ב־116 הימים האלה הוא סיפור דרמטי מרתק: החל בהלם שחש בעקבות התוודעותו לקיומה של פצצה אטומית, דרך העצות הסותרות שקיבל מגנרלים כמו דווייט אייזנהאואר וג'ורג' מרשל, וכלה במתן ההוראה הגורלית להשתמש לראשונה בהיסטוריה בנשק להשמדה המונית, שהובילה לקטל הנורא.
הספר מגולל גם את סיפור חייהם המרתק של אזרחים אמריקאים ויפנים פשוטים משני עברי המתרס, ביניהם עובדת במתקן הגרעיני בטנסי שאהובה נמצא בחזית; ילדה בת עשר מהירושימה ששרדה את הפיצוץ אך איבדה את אמה ולימים היגרה לארצות הברית; וחיילים אמריקאים שנשלחו להילחם באוקיינוס השקט והמתינו בחרדה לפקודה שתורֶה להם לפלוש ליפן.
הספירה לאחור 1945, המסופר בעוצמה, בתבונה ובאנושיות, הוא תיאור מקיף של אחד הרגעים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה המודרנית.
"נקרא כמו מותחן עוצר נשימה."
– The Washington Post
12 באפריל 1945: בעיצומה של מלחמה עקובה מדם באירופה, באפריקה ובאוקיינוס השקט, אמריקה מוכה בתדהמה בעקבות מותו הפתאומי של הנשיא פרנקלין ד' רוזוולט. בן רגע חייב סגן הנשיא, הארי טרומן – שלא ידע דבר על תוכניות המלחמה ועל פרויקט מנהטן הסודי לפיתוח פצצת האטום הראשונה בעולם – ליטול את הפיקוד לידיו ולהתמודד עם אחת ההחלטות הגורליות ביותר בהיסטוריה. הספירה לאחור 1945 מתאר את החודשים, השבועות והימים הסוערים שהובילו לרגע הטלת הפצצה האטומית על הירושימה, ב־6 באוגוסט 1945.
כריס ואלאס, העיתונאי ושדרן החדשות הוותיק (פוקס ניוז, CNN), מכניס את הקוראים לתוך ראשן של הדמויות הבלתי נשכחות שהיו שותפות למסע אל הרכבת הפצצה, כל אחת בדרכה ומסיבותיה: אלברט איינשטיין, שבדיעבד טען כי המלצתו הראשונית לבנות פצצות אטום היתה "הטעות הגדולה של חיי"; המדען הראשי של פרויקט מנהטן, רוברט אופנהיימר, והמרגלים הסובייטים שהסתננו לצוותו; קבוצת הטייסים התחרותית שנבחרה להטיל את הפצצה; ועוד רבים אחרים.
זהו סיפורו של נשיא חדש וחסר ניסיון, המתמודד עם החלטה שתשנה את העולם לעד. מסעו של טרומן ב־116 הימים האלה הוא סיפור דרמטי מרתק: החל בהלם שחש בעקבות התוודעותו לקיומה של פצצה אטומית, דרך העצות הסותרות שקיבל מגנרלים כמו דווייט אייזנהאואר וג'ורג' מרשל, וכלה במתן ההוראה הגורלית להשתמש לראשונה בהיסטוריה בנשק להשמדה המונית, שהובילה לקטל הנורא.
הספר מגולל גם את סיפור חייהם המרתק של אזרחים אמריקאים ויפנים פשוטים משני עברי המתרס, ביניהם עובדת במתקן הגרעיני בטנסי שאהובה נמצא בחזית; ילדה בת עשר מהירושימה ששרדה את הפיצוץ אך איבדה את אמה ולימים היגרה לארצות הברית; וחיילים אמריקאים שנשלחו להילחם באוקיינוס השקט והמתינו בחרדה לפקודה שתורֶה להם לפלוש ליפן.
הספירה לאחור 1945, המסופר בעוצמה, בתבונה ובאנושיות, הוא תיאור מקיף של אחד הרגעים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה המודרנית.
"נקרא כמו מותחן עוצר נשימה."
– The Washington Post
מִשִּׁפְחָה חֲרוּפָה למלכת הקרב - סיפורו של חיל התותחנים דרך נתיב חייו של תא"ל (מיל') אריה מזרחי.
"לקראת השעה שמונה בבוקר דיווחו כל כוחות חטיבה 7 על הפגזה סורית רצחנית. כולם ירדו לאחור. הטנקים הסוריים חצו את תעלת הנ"ט והתקדמו כמו פָלַנְקְס רומאי. לוז ההתקפה היה 'כוח אסד' – 100 טנקי T-62 חדישים בפיקודו של אחי הנשיא ריפעת אסד, ולצידם כ־70 טנקים של דיוויזיית החי"ר.
"זה היה רגע קריטי. טנקים מעטים שלנו היו בעמדותיהם, השמש היתה בעיניים, ארטילריה סורית — ׳הגיהנום של דנטה׳ בלשונו של יאנוש בן־גל — ירדה ללא הפוגה. יאנוש לא איבד את קור רוחו. 'אני רוצה ברד', הוא אמר לי בקשר מהנגמ"ש הסמוך, כשהוא מדגיש את המילים בתנועות ידיים.
"הכוח הארטילרי שעמד לרשותי באותו שלב מנה שבעה גדודים, עם 21 סוללות, וכולם ירו למטרות. ברד של פלדה ואש ירד על עמק הבכא".
כך מתאר אריה מזרחי, מפקד חיל התותחנים במלחמת שלום הגליל, שהיה מג"ד 405 ומפקד הארטילריה של חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים, את קרב הבלימה המיתולוגי ברמת הגולן ב־9 אוקטובר 1973.
במלחמת שלום הגליל חילץ חיל התותחנים את גדוד הטנקים שכּוּתר על ידי הסורים בסולטן יעקב, בעזרת מה שנודע בשם "מטרת קתמ"ר" (קצין תותחנים ראשי).
עמי זגגי, קמב"ץ גדוד השריון 362: "בלי ארטילריה זה לא היה קורה. הארטילריה ירתה משני הצדדים, ונזכרתי באיור מסֵפר שהיה בבית של ההורים, בו רואים את בני ישראל בקריעת ים סוף עוברים בחרבה.
ככה הרגשתי באותם רגעים של החילוץ - חומות של פלדה, אש ועשן משני עברינו. תחושה מדהימה. מרגשת ממש".
אריה מזרחי, בן למשפחה שורשית של אנשי שמירה והגנה ואיש ספר מנעוריו, מתאר בשפה קולחת, דרך תחנות חייו והתפקידים המרכזיים שמילא, את המהפך של חיל התותחנים הישראלי - מחיל זניח עד מלחמת יום הכיפורים למלכת הקרב במלחמת שלום הגליל ומאז ועד היום.
לאחר שחרורו מצה"ל, בגיל 41, מילא תא"ל (מיל') אריה מזרחי תפקידים ממלכתיים, ובהם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בממשלת רבין, בתקופת קליטתם ושיכונם של מיליון עולים מחבר העמים, ויו"ר התעשייה הצבאית בתחילת שנות האלפיים.
אריה נשוי לתמר ולהם שלושה בנים ובת ו־14 נכדים.
מִשִּׁפְחָה חֲרוּפָה למלכת הקרב - סיפורו של חיל התותחנים דרך נתיב חייו של תא"ל (מיל') אריה מזרחי.
"לקראת השעה שמונה בבוקר דיווחו כל כוחות חטיבה 7 על הפגזה סורית רצחנית. כולם ירדו לאחור. הטנקים הסוריים חצו את תעלת הנ"ט והתקדמו כמו פָלַנְקְס רומאי. לוז ההתקפה היה 'כוח אסד' – 100 טנקי T-62 חדישים בפיקודו של אחי הנשיא ריפעת אסד, ולצידם כ־70 טנקים של דיוויזיית החי"ר.
"זה היה רגע קריטי. טנקים מעטים שלנו היו בעמדותיהם, השמש היתה בעיניים, ארטילריה סורית — ׳הגיהנום של דנטה׳ בלשונו של יאנוש בן־גל — ירדה ללא הפוגה. יאנוש לא איבד את קור רוחו. 'אני רוצה ברד', הוא אמר לי בקשר מהנגמ"ש הסמוך, כשהוא מדגיש את המילים בתנועות ידיים.
"הכוח הארטילרי שעמד לרשותי באותו שלב מנה שבעה גדודים, עם 21 סוללות, וכולם ירו למטרות. ברד של פלדה ואש ירד על עמק הבכא".
כך מתאר אריה מזרחי, מפקד חיל התותחנים במלחמת שלום הגליל, שהיה מג"ד 405 ומפקד הארטילריה של חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים, את קרב הבלימה המיתולוגי ברמת הגולן ב־9 אוקטובר 1973.
במלחמת שלום הגליל חילץ חיל התותחנים את גדוד הטנקים שכּוּתר על ידי הסורים בסולטן יעקב, בעזרת מה שנודע בשם "מטרת קתמ"ר" (קצין תותחנים ראשי).
עמי זגגי, קמב"ץ גדוד השריון 362: "בלי ארטילריה זה לא היה קורה. הארטילריה ירתה משני הצדדים, ונזכרתי באיור מסֵפר שהיה בבית של ההורים, בו רואים את בני ישראל בקריעת ים סוף עוברים בחרבה.
ככה הרגשתי באותם רגעים של החילוץ - חומות של פלדה, אש ועשן משני עברינו. תחושה מדהימה. מרגשת ממש".
אריה מזרחי, בן למשפחה שורשית של אנשי שמירה והגנה ואיש ספר מנעוריו, מתאר בשפה קולחת, דרך תחנות חייו והתפקידים המרכזיים שמילא, את המהפך של חיל התותחנים הישראלי - מחיל זניח עד מלחמת יום הכיפורים למלכת הקרב במלחמת שלום הגליל ומאז ועד היום.
לאחר שחרורו מצה"ל, בגיל 41, מילא תא"ל (מיל') אריה מזרחי תפקידים ממלכתיים, ובהם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בממשלת רבין, בתקופת קליטתם ושיכונם של מיליון עולים מחבר העמים, ויו"ר התעשייה הצבאית בתחילת שנות האלפיים.
אריה נשוי לתמר ולהם שלושה בנים ובת ו־14 נכדים.
• הישיבה הדרמטית במטה השב"כ שבה הוחלט לעבור לשימוש בעינויים על נחקרים יהודים.
• הרובה שכיוונו האחים קהלני לעבר ראשו של פועל פלסטיני, אשר ניצל בזכות טיפול מוקדם של השב"כ בנשק.
• הפתקים המזויפים שהמתינו במקלחות בית המעצר לחשודים שגזרו על עצמם שתיקה בחקירות.
• המכתב שהשאיר אחריו החייל העריק שיצא לרצוח ערבים בגליל כדי לעצור את תכנית ההתנתקות.
• תאונת הדרכים שפברקו החוקרים כדי לגרום לשני החשודים שישבו בניידת להודות בניסיון רצח.
• תנועת היד שנקלטה במצלמת האבטחה במאפיית הפיתות והסגירה את החשוד ברצח הנער מוחמד אבו ח'דיר.
• הפרשה שבה הערימו שני הבדוקאים, נעם פדרמן ואיתמר בן גביר, על אנשי השב"כ.
• והרוורס שמנע רצח של מאות תלמידות והציל את המזרח התיכון כולו ממגה־פיגוע קטלני.
בספרו וְאִנָּקְמָה – סיפורו של הטרור היהודי מנתח העיתונאי והפרשן רועי שרון את התופעה המרתקת. בסיפורים עוצרי נשימה, תוך שהוא חושף מסמכים חסויים ופרטים שלא פורסמו מעולם, משרטט בפנינו שרון את המניעים, שיטות הפעולה והאישים המרכזיים מאחורי שורת פיגועים נגד ערבים, ומנגד – את קרב המוחות המתמשך שמנהלים מולם אנשי החטיבה היהודית של השב"כ.
ב־15 השנה האחרונות עוקב רועי שרון אחר מעלליו של הטרור היהודי מקרוב: בתחילה ככתב המתנחלים של מעריב, אחר כך ככתב השטחים של ערוץ 10 ובימים אלה ככתב וכפרשן לענייני צבא וביטחון של כאן 11.
וְאִנָּקְמָה הוא מסמך תחקירי מרתק, חסר תקדים בהיקפו, הנקרא כספר מתח שכולו מציאות מצמררת.
• הישיבה הדרמטית במטה השב"כ שבה הוחלט לעבור לשימוש בעינויים על נחקרים יהודים.
• הרובה שכיוונו האחים קהלני לעבר ראשו של פועל פלסטיני, אשר ניצל בזכות טיפול מוקדם של השב"כ בנשק.
• הפתקים המזויפים שהמתינו במקלחות בית המעצר לחשודים שגזרו על עצמם שתיקה בחקירות.
• המכתב שהשאיר אחריו החייל העריק שיצא לרצוח ערבים בגליל כדי לעצור את תכנית ההתנתקות.
• תאונת הדרכים שפברקו החוקרים כדי לגרום לשני החשודים שישבו בניידת להודות בניסיון רצח.
• תנועת היד שנקלטה במצלמת האבטחה במאפיית הפיתות והסגירה את החשוד ברצח הנער מוחמד אבו ח'דיר.
• הפרשה שבה הערימו שני הבדוקאים, נעם פדרמן ואיתמר בן גביר, על אנשי השב"כ.
• והרוורס שמנע רצח של מאות תלמידות והציל את המזרח התיכון כולו ממגה־פיגוע קטלני.
בספרו וְאִנָּקְמָה – סיפורו של הטרור היהודי מנתח העיתונאי והפרשן רועי שרון את התופעה המרתקת. בסיפורים עוצרי נשימה, תוך שהוא חושף מסמכים חסויים ופרטים שלא פורסמו מעולם, משרטט בפנינו שרון את המניעים, שיטות הפעולה והאישים המרכזיים מאחורי שורת פיגועים נגד ערבים, ומנגד – את קרב המוחות המתמשך שמנהלים מולם אנשי החטיבה היהודית של השב"כ.
ב־15 השנה האחרונות עוקב רועי שרון אחר מעלליו של הטרור היהודי מקרוב: בתחילה ככתב המתנחלים של מעריב, אחר כך ככתב השטחים של ערוץ 10 ובימים אלה ככתב וכפרשן לענייני צבא וביטחון של כאן 11.
וְאִנָּקְמָה הוא מסמך תחקירי מרתק, חסר תקדים בהיקפו, הנקרא כספר מתח שכולו מציאות מצמררת.
התיאור הקלאסי של כיבוש ברלין, נפילת הנאציזם, סופו של היטלר וסיום מלחמת העולם השנייה – עכשיו בתרגום חדש לעברית. בספר נפילת ברלין פורס אנטוני ביוור ("מלחמת העולם השנייה", "סטלינגרד") יריעה רחבה של קץ הרייך השלישי במלחמת העולם השנייה ומספר את סיפורה המרתק והאכזרי של נפילת עיר הבירה. בעט מיומן הוא מתאר קרבות ומתקפות, מצעדי ניצחון וסבל מחריד של מיליוני קורבנות. לפני הקורא נגלים התפתחויות ואירועים הרי משמעות, וימיהם האחרונים בבונקר התת-קרקעי של היטלר ואווה בראון, ושל יוזף ומגדה גבלס, שהרעילו את ששת ילדיהם לפני שהתאבדו.
התיאור הקלאסי של כיבוש ברלין, נפילת הנאציזם, סופו של היטלר וסיום מלחמת העולם השנייה – עכשיו בתרגום חדש לעברית. בספר נפילת ברלין פורס אנטוני ביוור ("מלחמת העולם השנייה", "סטלינגרד") יריעה רחבה של קץ הרייך השלישי במלחמת העולם השנייה ומספר את סיפורה המרתק והאכזרי של נפילת עיר הבירה. בעט מיומן הוא מתאר קרבות ומתקפות, מצעדי ניצחון וסבל מחריד של מיליוני קורבנות. לפני הקורא נגלים התפתחויות ואירועים הרי משמעות, וימיהם האחרונים בבונקר התת-קרקעי של היטלר ואווה בראון, ושל יוזף ומגדה גבלס, שהרעילו את ששת ילדיהם לפני שהתאבדו.
ב‑15 במאי, מיד לאחר שדוד בן‑גוריון הכריז במוזיאון תל אביב על הקמת המדינה, שעטו אל עמק הירדן אלפי חיילים סוריים ועיראקיים, עם עשרות טנקים ומשוריינים. הם גובו בארטילריה ובמטוסים, והיו חוד החנית בקואליציה של צבאות סדירים. משימתם היתה להבקיע את עמק הירדן, לפרוץ מערבה ולבתר את מדינת ישראל.
מולם ניצבו אנשי ההתיישבות העובדת בעמק הירדן, ועימם ילדים ו"בלתי לוחמים", וכן כמה מאות חיילי חטיבת גולני שהיתה עדיין בהקמה. הם היו חמושים בעיקר בנשק קל, שנרכש לאורך שנים כדי להגן על היישובים, ובמספר קטן של תותחים ומרגמות ‑ אבל הם הגנו על בתיהם, על משפחותיהם ועל יצירת חייהם, והצליחו לבלום ולהדוף את הפלישה ‑ בעין גב, בשערי הדגניות ובגשר.
המחיר בנפש היה כבד, אולם הניסיון לקרוע את המדינה סוכל.
אסף אגין, בן דגניה ב', התגייס למאבק בגיל 17 והשתתף בקרבות. לאחר מכן היה חבר הקיבוץ במשך 50 שנה, מילא קשת של תפקידים ועסק בפעילות ציבורית ענפה, אך השאיפה להנחלת ההיסטוריה (והאמת ההיסטורית) ליוותה אותו תמיד.
בעשרים שנות חייו האחרונות אסף התמסר לחקר המערכה על עמק הירדן, וחיבר שתי עבודות מחקר בנושא. לאחר מותו לקחו על עצמם שלושה חברים מעמק הירדן להפוך את העבודות לספר, והתוצאה היא הספר הזה.
עמק במערכה סוקר את ראשית ההגנה העצמית של יישובי העמק, מתאר את קרבות המלחמה, דן בגלגוליו של "צו תל חי", שעל פיו אין לנטוש יישובים בשום תנאי ‑ ומוכיח כי הניצחון במערכה על עמק הירדן במלחמת העצמאות אכן היה ניצחון המעטים על הרבים.
אל מול האופנה של ניתוץ מיתוסים, ראוי לעיתים לחזור אל העובדות.
ב‑15 במאי, מיד לאחר שדוד בן‑גוריון הכריז במוזיאון תל אביב על הקמת המדינה, שעטו אל עמק הירדן אלפי חיילים סוריים ועיראקיים, עם עשרות טנקים ומשוריינים. הם גובו בארטילריה ובמטוסים, והיו חוד החנית בקואליציה של צבאות סדירים. משימתם היתה להבקיע את עמק הירדן, לפרוץ מערבה ולבתר את מדינת ישראל.
מולם ניצבו אנשי ההתיישבות העובדת בעמק הירדן, ועימם ילדים ו"בלתי לוחמים", וכן כמה מאות חיילי חטיבת גולני שהיתה עדיין בהקמה. הם היו חמושים בעיקר בנשק קל, שנרכש לאורך שנים כדי להגן על היישובים, ובמספר קטן של תותחים ומרגמות ‑ אבל הם הגנו על בתיהם, על משפחותיהם ועל יצירת חייהם, והצליחו לבלום ולהדוף את הפלישה ‑ בעין גב, בשערי הדגניות ובגשר.
המחיר בנפש היה כבד, אולם הניסיון לקרוע את המדינה סוכל.
אסף אגין, בן דגניה ב', התגייס למאבק בגיל 17 והשתתף בקרבות. לאחר מכן היה חבר הקיבוץ במשך 50 שנה, מילא קשת של תפקידים ועסק בפעילות ציבורית ענפה, אך השאיפה להנחלת ההיסטוריה (והאמת ההיסטורית) ליוותה אותו תמיד.
בעשרים שנות חייו האחרונות אסף התמסר לחקר המערכה על עמק הירדן, וחיבר שתי עבודות מחקר בנושא. לאחר מותו לקחו על עצמם שלושה חברים מעמק הירדן להפוך את העבודות לספר, והתוצאה היא הספר הזה.
עמק במערכה סוקר את ראשית ההגנה העצמית של יישובי העמק, מתאר את קרבות המלחמה, דן בגלגוליו של "צו תל חי", שעל פיו אין לנטוש יישובים בשום תנאי ‑ ומוכיח כי הניצחון במערכה על עמק הירדן במלחמת העצמאות אכן היה ניצחון המעטים על הרבים.
אל מול האופנה של ניתוץ מיתוסים, ראוי לעיתים לחזור אל העובדות.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
