המוקיון, שראה אור לראשונה ב-1963, נחשב ליצירת מופת ולאחד מספריו האהובים והבולטים של היינריך בל, זוכה פרס נובל לספרות.
במרכז הרומן ניצבת דמותו של הַאנְס שניר, מוקיון – "קומיקאי" כהגדרתו – בשנות העשרים לחייו. הַאנְס, המגולל בגוף ראשון את קורותיו, מצוי במשבר אישי ומקצועי עמוק. אהובתו, מארי, נטשה אותו לטובת אמונתה האדוקה בדת הקתולית. משפחתו העשירה, בעבר תומכת מושבעת בנאציזם, הוקיעה אותו מקרבה וממאנת לתמוך בו. הוא סובל מדכדוך ומכור לטיפה המרה. מעמדו המקצועי בשפל המדרגה: הופעותיו, כולן על בימות זניחות ביישובים נידחים, מבוטלות בזו אחר זו, הכנסותיו דלות ומצבו הכספי בכי רע. ומכיוון שהוא עצמאי ברוחו ומודרני בהשקפותיו ובאורחות חייו, הוא גם דחוי חברתית.
ולצד הדיוקן האינטימי של צעיר שבור לב ואבוד מצייר היינריך בל תמונה רחבה של רוח הזמן והמקום: גרמניה המערבית, המתאוששת ממלחמת העולם השנייה. לאורך הספר, האנס, אגב סיפור עלילת חייו, יוצא למתקפה ניצחת הן על הדת הקתולית והן על החברה הגרמנית השמרנית. בשפה ישירה ופשוטה לרוב, ובנימה הנעה בין זעם נשכני ותיעוב עצמי לכיסופי אהבה ולחדווה והומור, הוא מצביע, ברוח המסורת הקלאסית של ליצני החצר, על הצביעות שסביבו. במהלך היממה שבה מתרחש הסיפור, מחדש האנס את קשריו עם מכריו הוותיקים ובני משפחתו, וסוגר עם כולם חשבונות ישנים.
המוקיון ממשיך לסחוף קוראים ברחבי העולם גם כיום בזכות דמותו הבלתי נשכחת של האנס שניר, סיפור האהבה היפה ושובר הלב בינו לבין מארי, והאמת והאומץ הנשקפים מהרומן גם ממרחק השנים. לא בכדי הוא זכה למעמד של קלאסיקה מודרנית, וכעת, יותר מחמישים שנה לאחר שתורגם לעברית, הספר מוגש לקוראים בתרגום חדש של חנן אלשטיין, שגם הוסיף אחרית דבר.
המוקיון, שראה אור לראשונה ב-1963, נחשב ליצירת מופת ולאחד מספריו האהובים והבולטים של היינריך בל, זוכה פרס נובל לספרות.
במרכז הרומן ניצבת דמותו של הַאנְס שניר, מוקיון – "קומיקאי" כהגדרתו – בשנות העשרים לחייו. הַאנְס, המגולל בגוף ראשון את קורותיו, מצוי במשבר אישי ומקצועי עמוק. אהובתו, מארי, נטשה אותו לטובת אמונתה האדוקה בדת הקתולית. משפחתו העשירה, בעבר תומכת מושבעת בנאציזם, הוקיעה אותו מקרבה וממאנת לתמוך בו. הוא סובל מדכדוך ומכור לטיפה המרה. מעמדו המקצועי בשפל המדרגה: הופעותיו, כולן על בימות זניחות ביישובים נידחים, מבוטלות בזו אחר זו, הכנסותיו דלות ומצבו הכספי בכי רע. ומכיוון שהוא עצמאי ברוחו ומודרני בהשקפותיו ובאורחות חייו, הוא גם דחוי חברתית.
ולצד הדיוקן האינטימי של צעיר שבור לב ואבוד מצייר היינריך בל תמונה רחבה של רוח הזמן והמקום: גרמניה המערבית, המתאוששת ממלחמת העולם השנייה. לאורך הספר, האנס, אגב סיפור עלילת חייו, יוצא למתקפה ניצחת הן על הדת הקתולית והן על החברה הגרמנית השמרנית. בשפה ישירה ופשוטה לרוב, ובנימה הנעה בין זעם נשכני ותיעוב עצמי לכיסופי אהבה ולחדווה והומור, הוא מצביע, ברוח המסורת הקלאסית של ליצני החצר, על הצביעות שסביבו. במהלך היממה שבה מתרחש הסיפור, מחדש האנס את קשריו עם מכריו הוותיקים ובני משפחתו, וסוגר עם כולם חשבונות ישנים.
המוקיון ממשיך לסחוף קוראים ברחבי העולם גם כיום בזכות דמותו הבלתי נשכחת של האנס שניר, סיפור האהבה היפה ושובר הלב בינו לבין מארי, והאמת והאומץ הנשקפים מהרומן גם ממרחק השנים. לא בכדי הוא זכה למעמד של קלאסיקה מודרנית, וכעת, יותר מחמישים שנה לאחר שתורגם לעברית, הספר מוגש לקוראים בתרגום חדש של חנן אלשטיין, שגם הוסיף אחרית דבר.
שמיכת טלאים ראה אור לראשונה לפני כעשרים שנה – ושינה באחת את פני הרומן הגרפי. זוהי יצירת ספרותית מהפנטת ורחבת יריעה, קלאסיקה מודרנית עטורת פרסים הנוגעת בכל נימי הנפש. באמצעות איורים מלאי חיים וטקסט חשוף היא מגוללת סיפור התבגרות אוטוביוגרפי על אמונה וספק, על אהבה ראשונה ועל שברון לב.
מבעד לעיניו של קרייג תומפסון אנחנו חווים את הכאב ואת היופי השלובים בהתבגרות לבלי הפרד, ואת הנחמה הגלומה בגילוי עצמי ובנאמנות לאמת הפנימית. זהו ספר רב קסם ובלתי נשכח, שהקריאה בו עוטפת את הלב כמו שמיכה חמה ונדיבה בליל חורף קר.
שמיכת טלאים ראה אור לראשונה לפני כעשרים שנה – ושינה באחת את פני הרומן הגרפי. זוהי יצירת ספרותית מהפנטת ורחבת יריעה, קלאסיקה מודרנית עטורת פרסים הנוגעת בכל נימי הנפש. באמצעות איורים מלאי חיים וטקסט חשוף היא מגוללת סיפור התבגרות אוטוביוגרפי על אמונה וספק, על אהבה ראשונה ועל שברון לב.
מבעד לעיניו של קרייג תומפסון אנחנו חווים את הכאב ואת היופי השלובים בהתבגרות לבלי הפרד, ואת הנחמה הגלומה בגילוי עצמי ובנאמנות לאמת הפנימית. זהו ספר רב קסם ובלתי נשכח, שהקריאה בו עוטפת את הלב כמו שמיכה חמה ונדיבה בליל חורף קר.
ג'ורג'ינה פוטרה זה עתה מהביסטרו הבינוני שעבדה בו (בתקרית מבישה שכללה טבח איטלקי–לכאורה ומבקר מסעדות נרגן), נפרדה מהחבר שלה (פרידה היא מילה עדינה מדי לתאר את מה שבאמת קרה שם), השותפה שלה לדירה שוב השאירה לה פתק פאסיב–אגרסיב, ובאופק צפוי לה אירוע משפחתי שבו היא ללא ספק תרגיש, כרגיל, שהיא מאכזבת את כולם. אמנם יש לה שלושה חברים טובים שתומכים בה ומעיל פרוותי ורוד, אבל היא לא מרגישה בשיאה, בלשון המעטה.
דווקא בנקודה הזאת היא פוגשת את לוקָס, שהיה האהבה הראשונה שלה, והפך מנער רזה ומבויש לבחור נאה במיוחד שמנהל פאבים ברחבי בריטניה. כשהיא רואה אותו, היא נזכרת בקשר העוצמתי שהיה ביניהם בסוף התיכון, אבל גם בסיום הצורם שלו, ובפצעים שלא הגלידו מאז. לוקס, מצידו, טוען שהוא בכלל לא זוכר אותה. אולי היא דמיינה הכול ובעצם זאת הייתה אהבה חד–צדדית?
רק אל תשכח אותי הוא רומן מקסים, מרגש, שנון ומצחיק על שיברון לב, אובדן והחמצה, אבל גם על סגירת מעגל, על כוחה של כנות, ועל אהבה שלא דוהה.
וארי מקפרליין, עיתונאית לשעבר וסופרת, נולדה בסקוטלנד ומתגוררת כיום באנגליה. זהו ספרה החמישי, והראשון שרואה אור בעברית.
"שילוב יפהפה של עדינות, הומור יבש ורגשות עמוקים." - פבלישרז ויקלי
ג'ורג'ינה פוטרה זה עתה מהביסטרו הבינוני שעבדה בו (בתקרית מבישה שכללה טבח איטלקי–לכאורה ומבקר מסעדות נרגן), נפרדה מהחבר שלה (פרידה היא מילה עדינה מדי לתאר את מה שבאמת קרה שם), השותפה שלה לדירה שוב השאירה לה פתק פאסיב–אגרסיב, ובאופק צפוי לה אירוע משפחתי שבו היא ללא ספק תרגיש, כרגיל, שהיא מאכזבת את כולם. אמנם יש לה שלושה חברים טובים שתומכים בה ומעיל פרוותי ורוד, אבל היא לא מרגישה בשיאה, בלשון המעטה.
דווקא בנקודה הזאת היא פוגשת את לוקָס, שהיה האהבה הראשונה שלה, והפך מנער רזה ומבויש לבחור נאה במיוחד שמנהל פאבים ברחבי בריטניה. כשהיא רואה אותו, היא נזכרת בקשר העוצמתי שהיה ביניהם בסוף התיכון, אבל גם בסיום הצורם שלו, ובפצעים שלא הגלידו מאז. לוקס, מצידו, טוען שהוא בכלל לא זוכר אותה. אולי היא דמיינה הכול ובעצם זאת הייתה אהבה חד–צדדית?
רק אל תשכח אותי הוא רומן מקסים, מרגש, שנון ומצחיק על שיברון לב, אובדן והחמצה, אבל גם על סגירת מעגל, על כוחה של כנות, ועל אהבה שלא דוהה.
וארי מקפרליין, עיתונאית לשעבר וסופרת, נולדה בסקוטלנד ומתגוררת כיום באנגליה. זהו ספרה החמישי, והראשון שרואה אור בעברית.
"שילוב יפהפה של עדינות, הומור יבש ורגשות עמוקים." - פבלישרז ויקלי
"היו תקופות שבהן שקלנו למדוד את הזמן בשיחות שעוד נותרו לנו לנהל. אך מערכת זו התבררה כמבלבלת מדי. כי בדרך משונה, לפעמים לצד אחד נותרו אלפי שיחות בדמיונו, בעוד האחר האמין שכל מה שהיה לומר, כבר נאמר."
עשר שנים חלפו מאז צאת הספר על אהבה ומעשיות אחרות לאור. עשר שנים שבהן הזמן נשא הלאה אנשים, מערכות יחסים, זיכרונות ואהבות. ספרון זה שבידכם, שהודפס במהדורה מוגבלת, מכיל שברים מן העבר. הם נדבקו אל הדף וסירבו להיעלם באופק. חלקם, קטעים קצרים שנכתבו אז, לפני עשור, אחרים נתווספו בשנים האחרונות. בין לבין, נמצאים גם סיפורים שהמתינו לשעתם לצאת לאור, והשעה הגיעה. עתה הם שלכם. זהו ספרון מחווה לשבורי הלב שהמשיכו הלאה, אבל עצרו להביט לאחור. ולשבורי הלב הטריים, שעודם מביטים, ואינם יכולים לדמיין מצב אחר.
"על הספסל ברחוב ראיתי אדם נועץ מבטו בעוברים-ושבים ומונה אותם בשפתיים אילמות. מיד ידעתי, גבר אחר פרידה: סופר את האנשים ברחוב שאינם את."
עוד קצת על אהבה הוא ספרון המשך עבור על אהבה ומעשיות אחרות, רב המכר המצליח של הסופר תה. תה ידוע בשל סיפוריו מלאי הדמיון, צורת כתיבתו הייחודית וקטעיו הנוגים המתפרסמים ברשתות החברתיות.
"היו תקופות שבהן שקלנו למדוד את הזמן בשיחות שעוד נותרו לנו לנהל. אך מערכת זו התבררה כמבלבלת מדי. כי בדרך משונה, לפעמים לצד אחד נותרו אלפי שיחות בדמיונו, בעוד האחר האמין שכל מה שהיה לומר, כבר נאמר."
עשר שנים חלפו מאז צאת הספר על אהבה ומעשיות אחרות לאור. עשר שנים שבהן הזמן נשא הלאה אנשים, מערכות יחסים, זיכרונות ואהבות. ספרון זה שבידכם, שהודפס במהדורה מוגבלת, מכיל שברים מן העבר. הם נדבקו אל הדף וסירבו להיעלם באופק. חלקם, קטעים קצרים שנכתבו אז, לפני עשור, אחרים נתווספו בשנים האחרונות. בין לבין, נמצאים גם סיפורים שהמתינו לשעתם לצאת לאור, והשעה הגיעה. עתה הם שלכם. זהו ספרון מחווה לשבורי הלב שהמשיכו הלאה, אבל עצרו להביט לאחור. ולשבורי הלב הטריים, שעודם מביטים, ואינם יכולים לדמיין מצב אחר.
"על הספסל ברחוב ראיתי אדם נועץ מבטו בעוברים-ושבים ומונה אותם בשפתיים אילמות. מיד ידעתי, גבר אחר פרידה: סופר את האנשים ברחוב שאינם את."
עוד קצת על אהבה הוא ספרון המשך עבור על אהבה ומעשיות אחרות, רב המכר המצליח של הסופר תה. תה ידוע בשל סיפוריו מלאי הדמיון, צורת כתיבתו הייחודית וקטעיו הנוגים המתפרסמים ברשתות החברתיות.
מתורגמנית עוזבת את ניו יורק ונוסעת להאג כדי לעבוד בבית הדין הבינלאומי, בחיפוש אחר מקום שבו אולי תרגיש סוף־סוף בבית.
בהאג היא נקלעת לדרמות אישיות רוחשות: עם בן זוגה אדריאן, שפרוד מאשתו אבל עדיין סבוך בכבלי נישואיו, עם חברתה יאנה העדה למעשה אלימות אקראי, שהיא מפתחת כלפיו אובססיה.
במקביל היא גם נשאבת לעולם פוליטי נפיץ ובוער, עבודתה כמתורגמנית של נשיא לשעבר המואשם בפשעי מלחמה הולכת ונעשית מסוכנת ככל שהיחסים ביניהם נצבעים במשמעויות של השפות השונות.
קולה של האישה הוא זה שמגיע אל כולם, אבל האם עובדה זו מעניקה לה שליטה, ועד כמה היא מותירה אותה פגיעה? דעותיה הנחרצות באשר לנושאים כמו כוח, אהבה ואלימות עומדות למבחן, הן בקשריה האינטימיים האישיים והן בתפקידה בבית הדין, והיא נדחפת אל פי תהום, לנקודה שבה בגידה ושברון לב מאיימים להכריע אותה: חתירתה אל האמת ואל האהבה מתווה לה בבהירות את דרכה בחיים.
אינטימיות נבחר לרשימת הספרים הטובים של השנה של הניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט, סן פרנסיסקו כרוניקל, אופרה ועוד, הספר נכלל ברשימות רבי-המכר.
"כתיבה מלוטשת, יפהפייה ומערערת גם יחד, סופרת מבריקה"- ניו יורק טיימס בוק ריוויו
"אחד הרומנים הטובים ביותר שקראתי ב-2021" - ניו יורק טיימס
"אשפית ביצירת אי שקט עצור, קייטי קיטמורה כותבת פרוזה ישירה וחזקה, שמותירה את הקוראים דרוכים ומרותקים" - ווג
מתורגמנית עוזבת את ניו יורק ונוסעת להאג כדי לעבוד בבית הדין הבינלאומי, בחיפוש אחר מקום שבו אולי תרגיש סוף־סוף בבית.
בהאג היא נקלעת לדרמות אישיות רוחשות: עם בן זוגה אדריאן, שפרוד מאשתו אבל עדיין סבוך בכבלי נישואיו, עם חברתה יאנה העדה למעשה אלימות אקראי, שהיא מפתחת כלפיו אובססיה.
במקביל היא גם נשאבת לעולם פוליטי נפיץ ובוער, עבודתה כמתורגמנית של נשיא לשעבר המואשם בפשעי מלחמה הולכת ונעשית מסוכנת ככל שהיחסים ביניהם נצבעים במשמעויות של השפות השונות.
קולה של האישה הוא זה שמגיע אל כולם, אבל האם עובדה זו מעניקה לה שליטה, ועד כמה היא מותירה אותה פגיעה? דעותיה הנחרצות באשר לנושאים כמו כוח, אהבה ואלימות עומדות למבחן, הן בקשריה האינטימיים האישיים והן בתפקידה בבית הדין, והיא נדחפת אל פי תהום, לנקודה שבה בגידה ושברון לב מאיימים להכריע אותה: חתירתה אל האמת ואל האהבה מתווה לה בבהירות את דרכה בחיים.
אינטימיות נבחר לרשימת הספרים הטובים של השנה של הניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט, סן פרנסיסקו כרוניקל, אופרה ועוד, הספר נכלל ברשימות רבי-המכר.
"כתיבה מלוטשת, יפהפייה ומערערת גם יחד, סופרת מבריקה"- ניו יורק טיימס בוק ריוויו
"אחד הרומנים הטובים ביותר שקראתי ב-2021" - ניו יורק טיימס
"אשפית ביצירת אי שקט עצור, קייטי קיטמורה כותבת פרוזה ישירה וחזקה, שמותירה את הקוראים דרוכים ומרותקים" - ווג
חגית שורש כותבת בעיניים משתאות על העולם, מביטה בתום וחמלה על קשיי העולם ותוגותיו. הטקסטים של שורש מנצנצים, פלאיים, משחקיים, ומוליכים את הקורא בכשף.
ההומור הנסוך על הספר מאפשר לדוברת להכיל מצבים מורכבים - עבודה בבית תשושי נפש, ביקור בברלין וזיכרונות שהוא מציף, שברונות לב ועוד - בלב רחב ובחיוך קטן.
הספר יצא לאור בסיוע קרן יצחק לייב ורחל גולדברג – קרן קיימת לישראל.
חגית שורש כותבת בעיניים משתאות על העולם, מביטה בתום וחמלה על קשיי העולם ותוגותיו. הטקסטים של שורש מנצנצים, פלאיים, משחקיים, ומוליכים את הקורא בכשף.
ההומור הנסוך על הספר מאפשר לדוברת להכיל מצבים מורכבים - עבודה בבית תשושי נפש, ביקור בברלין וזיכרונות שהוא מציף, שברונות לב ועוד - בלב רחב ובחיוך קטן.
הספר יצא לאור בסיוע קרן יצחק לייב ורחל גולדברג – קרן קיימת לישראל.
״ציפור מתעופפת בחדר מואר״ הוא הספר הראשון של המשוררת יעל לוקסמבורג כהנא ובו סיפור של צמיחה מפוכחת, של אישה המחפשת מגע אמיתי עם הרגש.
לוקסמבורג כהנא היא פסיכולוגית במקצועה, ואכן שירי הספר חושפים את האנושיות הפשוטה, המזוקקת, בצורה קלה להזדהות ומיוחדת בנוף השירה העברית. הספר מגלה כיצד למרות נפתולי החיים וקשיים כמו פרידה ומוות, יכול האדם להתבונן על הכול בעיניים בעלות חמלה וכוח. נושא זה צומח בכל נושא שהספר נוגע בו: הורות, נישואים, גירושים, שברון לב וכל זאת בלי קמצוץ של רחמים עצמיים.
הספר מציג בצורה כנה, אם כי לא פרובוקטיבית, חוויה פנימית ומרגשת של אישה שעוברת מהלך בחייה, מהחוץ אל הפנים. שוב ושוב, ובכל פעם מסיימת כאישה אחרת, בשלה יותר. המפגש עם העולם ועם הכאב שבו, רק מלטשים אותה יותר ויותר. שירי הספר מלטפים, ומציעים לקורא פיוס עם מצבי קושי.
״ציפור מתעופפת בחדר מואר״ הוא הספר הראשון של המשוררת יעל לוקסמבורג כהנא ובו סיפור של צמיחה מפוכחת, של אישה המחפשת מגע אמיתי עם הרגש.
לוקסמבורג כהנא היא פסיכולוגית במקצועה, ואכן שירי הספר חושפים את האנושיות הפשוטה, המזוקקת, בצורה קלה להזדהות ומיוחדת בנוף השירה העברית. הספר מגלה כיצד למרות נפתולי החיים וקשיים כמו פרידה ומוות, יכול האדם להתבונן על הכול בעיניים בעלות חמלה וכוח. נושא זה צומח בכל נושא שהספר נוגע בו: הורות, נישואים, גירושים, שברון לב וכל זאת בלי קמצוץ של רחמים עצמיים.
הספר מציג בצורה כנה, אם כי לא פרובוקטיבית, חוויה פנימית ומרגשת של אישה שעוברת מהלך בחייה, מהחוץ אל הפנים. שוב ושוב, ובכל פעם מסיימת כאישה אחרת, בשלה יותר. המפגש עם העולם ועם הכאב שבו, רק מלטשים אותה יותר ויותר. שירי הספר מלטפים, ומציעים לקורא פיוס עם מצבי קושי.
אלה נישואים טובים, אולי כי אלה כבר נישואים שניים. אנני וגרהם מכירים במקרה. שניהם פנויים, כמעט. אנני עדיין נמצאת במערכת יחסים קלילה עם מישהו. גרהם תמיד עסוק באיזה זנב לא פתור של קשר. ולמרות זאת, משהו מתחיל ביניהם. מהוסס, עדין, ואז מהיר וסוער ומלא שמחה. הם עוברים לגור יחד, הם נישאים זה לזה, החיים מתחילים שוב.
גם שלושים שנה לאחר מכן, הם נחשבים לזוג מעורר קנאה. החיים שלהם מלאים מחוות קטנות והומור וחום של חברות עמוקה. גרהם מוחצן, שמח, נדיב. אנני שקטה יותר, רכה, עדינה. שניהם מתחזקים קריירות נינוחות. לו יש חנות ספרים קטנה, היא מצלמת. העולם שלהם שקט.
ואז גרהם מת במפתיע, ועולמה של אנני מתפורר באחת. כשנדמה שאי אפשר להכיל עוד את הצער, מגלה אנני להפתעתה שהשבר עמוק עוד יותר. גרהם - האהוב שלה, החבר שלה, העולם שלה – ניהל רומן. ועכשיו חייה נקרעים שוב ומתערבלים בתוהו שאין ממנו מוצא: שברון לב וזעם, געגועים ותיעוב, צלילות מחשבה ובלבול עמוק. אנני מרגישה שהיא שוקעת. אין לה בשביל מה לחיות, אין לה עבור מי למות.
מונוגמיה הוא רומן חכם על נישואים ועל אובדן, על משפחה ועל חברות, על סודות ועל זיכרון שנבנה ומתפענח בדיעבד, על אהבה שהיא תמיד גדולה ממוות.
מונוגמיה מאת סו מילר היה לרב מכר של ה"ניו יורק טיימס", זכה לביקורות מצוינות ושבה את לב הקוראים במדינות רבות.
אלה נישואים טובים, אולי כי אלה כבר נישואים שניים. אנני וגרהם מכירים במקרה. שניהם פנויים, כמעט. אנני עדיין נמצאת במערכת יחסים קלילה עם מישהו. גרהם תמיד עסוק באיזה זנב לא פתור של קשר. ולמרות זאת, משהו מתחיל ביניהם. מהוסס, עדין, ואז מהיר וסוער ומלא שמחה. הם עוברים לגור יחד, הם נישאים זה לזה, החיים מתחילים שוב.
גם שלושים שנה לאחר מכן, הם נחשבים לזוג מעורר קנאה. החיים שלהם מלאים מחוות קטנות והומור וחום של חברות עמוקה. גרהם מוחצן, שמח, נדיב. אנני שקטה יותר, רכה, עדינה. שניהם מתחזקים קריירות נינוחות. לו יש חנות ספרים קטנה, היא מצלמת. העולם שלהם שקט.
ואז גרהם מת במפתיע, ועולמה של אנני מתפורר באחת. כשנדמה שאי אפשר להכיל עוד את הצער, מגלה אנני להפתעתה שהשבר עמוק עוד יותר. גרהם - האהוב שלה, החבר שלה, העולם שלה – ניהל רומן. ועכשיו חייה נקרעים שוב ומתערבלים בתוהו שאין ממנו מוצא: שברון לב וזעם, געגועים ותיעוב, צלילות מחשבה ובלבול עמוק. אנני מרגישה שהיא שוקעת. אין לה בשביל מה לחיות, אין לה עבור מי למות.
מונוגמיה הוא רומן חכם על נישואים ועל אובדן, על משפחה ועל חברות, על סודות ועל זיכרון שנבנה ומתפענח בדיעבד, על אהבה שהיא תמיד גדולה ממוות.
מונוגמיה מאת סו מילר היה לרב מכר של ה"ניו יורק טיימס", זכה לביקורות מצוינות ושבה את לב הקוראים במדינות רבות.
גבר ואישה נפגשים בצ'רנוביל, שנים רבות אחרי האסון. נועם הוא עיתונאי ישראלי וסשה היא צלמת רוסייה־צרפתייה. הם מתאהבים, חיים יחד בפריז ומגדלים את בתם היחידה. בכל בוקר נועם זוכר שסשה היא האישה הכי מעניינת, הכי מסעירה, שפגש אי־פעם. ערב אחד הוא מגלה שסשה אוהבת גם מישהו. אחר כך מתגלגל סיפור אחר של אהבה ושל פרידה. שניהם שותים בלילות, ומתחלפים במגורים בדירה המשותפת כמו במשמרות במפעל. בימים שלו עם הילדה, נועם מראה לה ציפורים ומתעקש לדבר בעברית. בימים שבהם הוא נותר לבד, הוא מתגעגע לשתיהן. בזמן הזה פורצת מגפה עולמית. עכשיו נועם וסשה צריכים לשרטט מחדש את גבולות האהבה והמשפחה, ונועם מוכרח להבין מיהו בלעדיה.
מותר הוא רומן על אהבה, על ריסוק ועל התפכחות. זוהי כרוניקה של פרידה המצטיירת כמו הילוך איטי של קליע החודר את הבשר. אך זהו גם חשבון הנפש הנוקב שגבר עורך עם עצמו, עם חייו ובחירותיו.
גבר ואישה נפגשים בצ'רנוביל, שנים רבות אחרי האסון. נועם הוא עיתונאי ישראלי וסשה היא צלמת רוסייה־צרפתייה. הם מתאהבים, חיים יחד בפריז ומגדלים את בתם היחידה. בכל בוקר נועם זוכר שסשה היא האישה הכי מעניינת, הכי מסעירה, שפגש אי־פעם. ערב אחד הוא מגלה שסשה אוהבת גם מישהו. אחר כך מתגלגל סיפור אחר של אהבה ושל פרידה. שניהם שותים בלילות, ומתחלפים במגורים בדירה המשותפת כמו במשמרות במפעל. בימים שלו עם הילדה, נועם מראה לה ציפורים ומתעקש לדבר בעברית. בימים שבהם הוא נותר לבד, הוא מתגעגע לשתיהן. בזמן הזה פורצת מגפה עולמית. עכשיו נועם וסשה צריכים לשרטט מחדש את גבולות האהבה והמשפחה, ונועם מוכרח להבין מיהו בלעדיה.
מותר הוא רומן על אהבה, על ריסוק ועל התפכחות. זוהי כרוניקה של פרידה המצטיירת כמו הילוך איטי של קליע החודר את הבשר. אך זהו גם חשבון הנפש הנוקב שגבר עורך עם עצמו, עם חייו ובחירותיו.
מידה לא מבוטלת של ציניות נואשת ומתוסכלת אופפת את מיקי כהן, מפקד יחידה בשב"כ בדימוס, המכונה על ידי חבריו 'הגנגסטר'. הוא פוּטר על ידי מפקדיו ב'ארגון' משלא עמד בעומס הנפשי הכרוך במילוי התפקיד וכעת הוא משחזר את קורות חייו, כשהוא מחלים משבץ לב שמקורו, כמדומה, בעיקר בשברון לב.
ניכר בו ב'גנגסטר' שראה כבר 'הכל' בימי חייו: את ימי התום של ישראל של טרום 'ששת הימים', את הימים הגדולים וקצרי המועד שלאחריה, ובעיקר את תהליך הסתאבותה, בעיקר על רקע הכיבוש והשליטה בעם אחר. בחשבון הנפש שהוא עורך דומה שהציניות המחוספסת מכסה גם על מידה של ייסורי מצפון: כהן עצמו הוא תוצר מובהק של ישראל העכשווית. חייו נעים בין התמסרות רגישה ואוהבת לבני משפחתו, לבין עסקי הימורים, רומנים זולים עם נשים מפוקפקות, ופעילות ענפה - לאו דווקא מחמיאה - בארגון ממנו פוטר.
כך או כך, השב"כ, כפי שהוא מצטייר מפיו של גיבור הסיפור, הוא ארגון כוחני, ציני, אלים, רווי תככים ואינטריגות, ובעיקר נטול שמץ עכבות מוסריות, וככזה הוא משמש בבואה מטרידה ונוקבת של החברה הישראלית על כל רבדיה. את סיפורו מספר כהן תוך שהוא מנהל 'דיאלוג חד צדדי' עם בנו המת יהונתן, שנפל בפעולה צבאית כלשהי. מות הבן מותיר צלקת קשה וכואבת בנפש האב, הנוטה לראות בטרגדיה שפקדה אותו מעין עקדה מודרנית. בו בזמן נפרסת מערכת יחסיו הסבוכה עם בנו החי, אבשלום, עם אשתו אורה, עם נשים אחרות ועם חבריו מימים עברו. החוטים הנשזרים בינו לבין הדמויות והאירועים מותחים קווי הקבלה גלויים לעין בין הסיפור האישי לבין זה הקולקטיבי. לא בכדי נכתב הספר כמעין רצף של סצנות קולנועיות הרודפות זו את זו והטקסט מאזכר לא פעם דפי תסריט.
"עוד אני הולך" הוא רומן ראשון למחברו, יקי יושע, יוצר ובמאי קולנוע מוערך שלזכותו רשומים כמה וכמה סרטים ישראליים נודעים. אלא ש'הצורה' עליה הוא אמון היא גם מסגרת ורקע הולמים לעלילת הספר, שהקולנוע - הכתוב או המוסרט - הוא מדיום אפשרי מאוד להצגתה ולהגשתה.
מידה לא מבוטלת של ציניות נואשת ומתוסכלת אופפת את מיקי כהן, מפקד יחידה בשב"כ בדימוס, המכונה על ידי חבריו 'הגנגסטר'. הוא פוּטר על ידי מפקדיו ב'ארגון' משלא עמד בעומס הנפשי הכרוך במילוי התפקיד וכעת הוא משחזר את קורות חייו, כשהוא מחלים משבץ לב שמקורו, כמדומה, בעיקר בשברון לב.
ניכר בו ב'גנגסטר' שראה כבר 'הכל' בימי חייו: את ימי התום של ישראל של טרום 'ששת הימים', את הימים הגדולים וקצרי המועד שלאחריה, ובעיקר את תהליך הסתאבותה, בעיקר על רקע הכיבוש והשליטה בעם אחר. בחשבון הנפש שהוא עורך דומה שהציניות המחוספסת מכסה גם על מידה של ייסורי מצפון: כהן עצמו הוא תוצר מובהק של ישראל העכשווית. חייו נעים בין התמסרות רגישה ואוהבת לבני משפחתו, לבין עסקי הימורים, רומנים זולים עם נשים מפוקפקות, ופעילות ענפה - לאו דווקא מחמיאה - בארגון ממנו פוטר.
כך או כך, השב"כ, כפי שהוא מצטייר מפיו של גיבור הסיפור, הוא ארגון כוחני, ציני, אלים, רווי תככים ואינטריגות, ובעיקר נטול שמץ עכבות מוסריות, וככזה הוא משמש בבואה מטרידה ונוקבת של החברה הישראלית על כל רבדיה. את סיפורו מספר כהן תוך שהוא מנהל 'דיאלוג חד צדדי' עם בנו המת יהונתן, שנפל בפעולה צבאית כלשהי. מות הבן מותיר צלקת קשה וכואבת בנפש האב, הנוטה לראות בטרגדיה שפקדה אותו מעין עקדה מודרנית. בו בזמן נפרסת מערכת יחסיו הסבוכה עם בנו החי, אבשלום, עם אשתו אורה, עם נשים אחרות ועם חבריו מימים עברו. החוטים הנשזרים בינו לבין הדמויות והאירועים מותחים קווי הקבלה גלויים לעין בין הסיפור האישי לבין זה הקולקטיבי. לא בכדי נכתב הספר כמעין רצף של סצנות קולנועיות הרודפות זו את זו והטקסט מאזכר לא פעם דפי תסריט.
"עוד אני הולך" הוא רומן ראשון למחברו, יקי יושע, יוצר ובמאי קולנוע מוערך שלזכותו רשומים כמה וכמה סרטים ישראליים נודעים. אלא ש'הצורה' עליה הוא אמון היא גם מסגרת ורקע הולמים לעלילת הספר, שהקולנוע - הכתוב או המוסרט - הוא מדיום אפשרי מאוד להצגתה ולהגשתה.
בגיל 32 יוני אלול כבר היה בטוח שהחיים שלו הגיעו לתחתית: סטודיו הצילום שלו בלונדון נסגר; חשבון הבנק שלו התרוקן; יערה, בת הזוג שלו מאז שהיו בני חמש עשרה, השאירה על המקרר פתק שבו כתובה מילה אחת בלבד - "מצטערת" - ונעלמה מהדירה המשותפת שלהם; ובעקבות העובדה שאין לו איפה לגור הוא אולץ להצטרף לקרוז משפחתי שאימא שלו קנתה במבצע באתר קופונים. בדיוק כשנדמה שגרוע מזה כבר לא יכול להיות, בוקעת הצעת נישואין מכל הרמקולים על הסיפון, והאישה היחידה שיוני אהב בחייו אומרת "כן" לבחור אחר.
בלב מנותץ, וכשהוא תקוע על ספינה ענקית עם משפחה עמוסה במרמור, פגיעות-ובסודות, שרוחשת חיבה גדולה מדי למחירי מבצע, יוני יודע שיש לו הזדמנות אחת בלבד להחזיר אליו את אהבת חייו. הוא גם יודע שלמרות שאחותו הגדולה, גיסו, אחיו הצעיר והוריו הם ללא ספק השותפים הגרועים ביותר שהיה יכול לבחור למשימה הזאת, הדרך היחידה אל המשפחה שעוד יכולה להיות לו עוברת רק דרך המשפחה שעשה כל שביכולתו כדי להשאיר מאחור.
בכישרונו הייחודי לכתוב קומדיות שמצליחות להאיר אפילו את המקומות האפלים ביותר בלב, מגיש לנו עומר ברק רומן תזזיתי, סוער, מצחיק ומפתיע שמצליח לעמת אותנו עם השאלות הדחופות ביותר של הקיום שלנו.
כולם לחייך תוהה על טבעה של האהבה ועל מלאכת הגעגועים, על הדרכים השונות שבהן אנחנו טומנים את חלומותינו באלבומי תמונות שלעולם לא נפתח, ועל השאלה מתי מגיע הרגע המדויק (אם הוא בכלל מגיע) שבו אימא שלך יכולה להגיד "אמרתי לך."
ספרו הקודם של עומר ברק, לחוץ חתונה, טיפס לראש רשימת רבי המכר, עובד לסרט שובר קופות, זכה לשבחי הביקורות והיה לאחד הספרים המצליחים ביותר בישראל בשנים האחרונות.
בגיל 32 יוני אלול כבר היה בטוח שהחיים שלו הגיעו לתחתית: סטודיו הצילום שלו בלונדון נסגר; חשבון הבנק שלו התרוקן; יערה, בת הזוג שלו מאז שהיו בני חמש עשרה, השאירה על המקרר פתק שבו כתובה מילה אחת בלבד - "מצטערת" - ונעלמה מהדירה המשותפת שלהם; ובעקבות העובדה שאין לו איפה לגור הוא אולץ להצטרף לקרוז משפחתי שאימא שלו קנתה במבצע באתר קופונים. בדיוק כשנדמה שגרוע מזה כבר לא יכול להיות, בוקעת הצעת נישואין מכל הרמקולים על הסיפון, והאישה היחידה שיוני אהב בחייו אומרת "כן" לבחור אחר.
בלב מנותץ, וכשהוא תקוע על ספינה ענקית עם משפחה עמוסה במרמור, פגיעות-ובסודות, שרוחשת חיבה גדולה מדי למחירי מבצע, יוני יודע שיש לו הזדמנות אחת בלבד להחזיר אליו את אהבת חייו. הוא גם יודע שלמרות שאחותו הגדולה, גיסו, אחיו הצעיר והוריו הם ללא ספק השותפים הגרועים ביותר שהיה יכול לבחור למשימה הזאת, הדרך היחידה אל המשפחה שעוד יכולה להיות לו עוברת רק דרך המשפחה שעשה כל שביכולתו כדי להשאיר מאחור.
בכישרונו הייחודי לכתוב קומדיות שמצליחות להאיר אפילו את המקומות האפלים ביותר בלב, מגיש לנו עומר ברק רומן תזזיתי, סוער, מצחיק ומפתיע שמצליח לעמת אותנו עם השאלות הדחופות ביותר של הקיום שלנו.
כולם לחייך תוהה על טבעה של האהבה ועל מלאכת הגעגועים, על הדרכים השונות שבהן אנחנו טומנים את חלומותינו באלבומי תמונות שלעולם לא נפתח, ועל השאלה מתי מגיע הרגע המדויק (אם הוא בכלל מגיע) שבו אימא שלך יכולה להגיד "אמרתי לך."
ספרו הקודם של עומר ברק, לחוץ חתונה, טיפס לראש רשימת רבי המכר, עובד לסרט שובר קופות, זכה לשבחי הביקורות והיה לאחד הספרים המצליחים ביותר בישראל בשנים האחרונות.
יותר מ־100 גברים, יותר מ־100 סיפורי פרידה,
יותר מ־100 לבבות שבורים, ומסקנה ברורה אחת:
אתה לא (צריך להיות) לבד!
הגברים שהתראיינו לספר הזה הם רופאים, עורכי דין, פרופסורים, מעצבי שיער, קצינים, רבנים ושיפוצניקים; יהודים, נוצרים ומוסלמים; בישראל ובמדינות שונות בעולם; בני 22 עד 70. הם שונים זה מזה כמעט בכל דרך אפשרית, אבל כולם סבלו מטראומת הפרידה הגברית. כשחיפשו אוזן קשבת שתכיל את כאבם, הם שמעו שוב ושוב את המילים: "תתקדם כבר! תמשיך הלאה!"
אבל לא תמיד אפשר. לא כולם מסוגלים. והפער בין הכאב הפרטי לבין הציפיות החברתיות רק הולך ומחריף.
החוקרת טובה הרטמן יוצאת למסע עם גברים שבורי לב, שעברו פרידה כואבת. היא מאזינה להם, ומסבירה להם — ולנו, איך להפוך את המסע שלהם לנסבל יותר וכואב פחות, ואיך מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה.
פרופסור טובה הרטמן היא דיקנית החוג למדעי הרוח והחברה בקריה האקדמית אונו, חוקרת מגדר, פסיכולוגיה ודת. זהו ספרה הרביעי.
יותר מ־100 גברים, יותר מ־100 סיפורי פרידה,
יותר מ־100 לבבות שבורים, ומסקנה ברורה אחת:
אתה לא (צריך להיות) לבד!
הגברים שהתראיינו לספר הזה הם רופאים, עורכי דין, פרופסורים, מעצבי שיער, קצינים, רבנים ושיפוצניקים; יהודים, נוצרים ומוסלמים; בישראל ובמדינות שונות בעולם; בני 22 עד 70. הם שונים זה מזה כמעט בכל דרך אפשרית, אבל כולם סבלו מטראומת הפרידה הגברית. כשחיפשו אוזן קשבת שתכיל את כאבם, הם שמעו שוב ושוב את המילים: "תתקדם כבר! תמשיך הלאה!"
אבל לא תמיד אפשר. לא כולם מסוגלים. והפער בין הכאב הפרטי לבין הציפיות החברתיות רק הולך ומחריף.
החוקרת טובה הרטמן יוצאת למסע עם גברים שבורי לב, שעברו פרידה כואבת. היא מאזינה להם, ומסבירה להם — ולנו, איך להפוך את המסע שלהם לנסבל יותר וכואב פחות, ואיך מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה.
פרופסור טובה הרטמן היא דיקנית החוג למדעי הרוח והחברה בקריה האקדמית אונו, חוקרת מגדר, פסיכולוגיה ודת. זהו ספרה הרביעי.
בדירתו השכורה באחת מסמטאות מרסיי מנסה יונתן, נגן וויולה ברביעייה קאמרית, לפענח את סיפור אהבתו הסוערת ופרדתו המייסרת מאנה הציירת, למענה עזב את אשתו וביתו. בכדי להבין מה בדיוק ארע בינו לבין אנה ומדוע חרבה אהבתם, הוא כותב. לילה אחר לילה הוא בורא דמויות בדויות ומעניק להן שברירים מסיפורו האישי תוך ניסיון למצוא פשר לאירועי חייו ולראות אותם באור אחר. בסופה של אותה שנת התבודדות יש בידו כתב־יד.
יצירת הביכורים שעליה עמל מתקבלת להוצאת ספרים מכובדת, ויונתן הנרגש מתמסר לעריכה ולבנייה מחודשת של חייו בארץ. דבר אינו מכין אותו לסערה שפורצת עם פרסום הספר, ולתביעה יוצאת דופן אשר מוגשת כנגדו וכנגד ההוצאה.
מרחובות ירושלים, לסמטאות מרסיי וברצלונה, מן החצר האחורית של הוצאה לאור, למסדרונות בתי המשפט, היצירה מביאה בפני הקורא סיפור אהבה ופרידה השזור בדרמה משפטית מרתקת,
רם פרוסט הוא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. היצירה הוא הרומן השני שלו.
בדירתו השכורה באחת מסמטאות מרסיי מנסה יונתן, נגן וויולה ברביעייה קאמרית, לפענח את סיפור אהבתו הסוערת ופרדתו המייסרת מאנה הציירת, למענה עזב את אשתו וביתו. בכדי להבין מה בדיוק ארע בינו לבין אנה ומדוע חרבה אהבתם, הוא כותב. לילה אחר לילה הוא בורא דמויות בדויות ומעניק להן שברירים מסיפורו האישי תוך ניסיון למצוא פשר לאירועי חייו ולראות אותם באור אחר. בסופה של אותה שנת התבודדות יש בידו כתב־יד.
יצירת הביכורים שעליה עמל מתקבלת להוצאת ספרים מכובדת, ויונתן הנרגש מתמסר לעריכה ולבנייה מחודשת של חייו בארץ. דבר אינו מכין אותו לסערה שפורצת עם פרסום הספר, ולתביעה יוצאת דופן אשר מוגשת כנגדו וכנגד ההוצאה.
מרחובות ירושלים, לסמטאות מרסיי וברצלונה, מן החצר האחורית של הוצאה לאור, למסדרונות בתי המשפט, היצירה מביאה בפני הקורא סיפור אהבה ופרידה השזור בדרמה משפטית מרתקת,
רם פרוסט הוא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. היצירה הוא הרומן השני שלו.
החיים אחרי הפרידה דומים לשיבה אל ארץ שכל חוקיה השתנו מאז ביקרת בה לאחרונה.
סיפורי הקובץ הזה הם ניסיון למפות את הטריטוריה הזו ולסמן בה נקודות ציון: הלילה הראשון בו הילדים ישנים אצל אביהם, החג הראשון בנפרד, המאץ' הראשון בטינדר, דייט ראשון עם גבר זר — אך גם פרידה מילדים שגדלו, מהורים שהזדקנו ובעיקר מגרסאות ישנות של עצמנו.
"את חשבון הבנק לא חילקנו בינינו אבל את הימים עם הילדים חילקנו כמו שמחלקים חפיסת קלפים בתחילת משחק, אחד לו ואחד לי, יום אצלו ויום אצלי, ואת סופי השבוע שהיו הג'וקרים שבחבילה חילקנו באותו אופן סימטרי ושוויוני שהפך את יומנינו לשתי תמונות מראה, שתי רשתות שתי וערב של נוכחות והיעדרות, עם ובלי. הילדים נדדו בינינו במבטים סהרוריים, שפופים מכובד תרמילי הגב. הם נראו מותשים כאילו יצאו לטיול שנתי שמתמשך ומתמשך ומסרב להיגמר... הזמן מעולם לא דמה יותר לכיכר לחם, נחתך ונפרס בחישובים מדויקים כדי שאף אחד לא יישאר רעב ובכל זאת הסתובבתי עם תחושה בלתי פוסקת של חור בבטן."
בכל הסיפורים הנפרדים הללו, לכאורה, מפעם לב אחד ואהבה אחת, רבת שנים, המצליחה כנגד כל הסיכויים להוליד את עצמה מחדש. הם כולם משרטטים פנים שונות של אותה אשה, כמו מופעי הירח. בעודם נעים קדימה ואחורה על ציר הזמן, לובשים ופושטים צורה, ומתלכדים לכדי אודיסיאה נשית, חשופה ועכשווית.
סיפורים מן הפרידה פורש רשת של מהלכים מסעירים בהם הסוף הוא גם הבטחה לחופש וההתחלה היא הזדמנות למצוא את מה שאבד. בכל הדרכים המסתעפות בהן היא הולכת, הגיבורה של שירי ארצי נעה בין קושי לכוח, בין הצער הנורא על התפרקות היחד לבין ההתרגשות העזה של גילויי הלבד ובין הכאב שבהתבגרות למתיקות הבשלות.
שירי ארצי היא תסריטאית, סופרת ואשת תקשורת. ספרה הראשון, "בוץ" (הוצאת חרגול־עם עובד 2006) זכה בפרס שר התרבות לספר ביכורים.
החיים אחרי הפרידה דומים לשיבה אל ארץ שכל חוקיה השתנו מאז ביקרת בה לאחרונה.
סיפורי הקובץ הזה הם ניסיון למפות את הטריטוריה הזו ולסמן בה נקודות ציון: הלילה הראשון בו הילדים ישנים אצל אביהם, החג הראשון בנפרד, המאץ' הראשון בטינדר, דייט ראשון עם גבר זר — אך גם פרידה מילדים שגדלו, מהורים שהזדקנו ובעיקר מגרסאות ישנות של עצמנו.
"את חשבון הבנק לא חילקנו בינינו אבל את הימים עם הילדים חילקנו כמו שמחלקים חפיסת קלפים בתחילת משחק, אחד לו ואחד לי, יום אצלו ויום אצלי, ואת סופי השבוע שהיו הג'וקרים שבחבילה חילקנו באותו אופן סימטרי ושוויוני שהפך את יומנינו לשתי תמונות מראה, שתי רשתות שתי וערב של נוכחות והיעדרות, עם ובלי. הילדים נדדו בינינו במבטים סהרוריים, שפופים מכובד תרמילי הגב. הם נראו מותשים כאילו יצאו לטיול שנתי שמתמשך ומתמשך ומסרב להיגמר... הזמן מעולם לא דמה יותר לכיכר לחם, נחתך ונפרס בחישובים מדויקים כדי שאף אחד לא יישאר רעב ובכל זאת הסתובבתי עם תחושה בלתי פוסקת של חור בבטן."
בכל הסיפורים הנפרדים הללו, לכאורה, מפעם לב אחד ואהבה אחת, רבת שנים, המצליחה כנגד כל הסיכויים להוליד את עצמה מחדש. הם כולם משרטטים פנים שונות של אותה אשה, כמו מופעי הירח. בעודם נעים קדימה ואחורה על ציר הזמן, לובשים ופושטים צורה, ומתלכדים לכדי אודיסיאה נשית, חשופה ועכשווית.
סיפורים מן הפרידה פורש רשת של מהלכים מסעירים בהם הסוף הוא גם הבטחה לחופש וההתחלה היא הזדמנות למצוא את מה שאבד. בכל הדרכים המסתעפות בהן היא הולכת, הגיבורה של שירי ארצי נעה בין קושי לכוח, בין הצער הנורא על התפרקות היחד לבין ההתרגשות העזה של גילויי הלבד ובין הכאב שבהתבגרות למתיקות הבשלות.
שירי ארצי היא תסריטאית, סופרת ואשת תקשורת. ספרה הראשון, "בוץ" (הוצאת חרגול־עם עובד 2006) זכה בפרס שר התרבות לספר ביכורים.
שמי סיון בת 20.
בספר ישנם קטעים שכתבתי.
מילים ממני ללב שלי,
תהיות על אהבה, זוגיות, אכזבה, אובדן,חלומות ונקודות מבט על החיים
"הלב שלי לא מפסיק לחשוב עליך
עם כל פעימה אני רק נזכרת יותר
איך היינו שם ביחד
והאוזן שלי הייתה על החזה שלך
שמעתי את הפעימות
איך דיברנו וצחקנו
ושמעתי שאתה מתרגש
לפני הנשיקה שלנו
הלב שלך היה פועם במהירות
לעומת זאת העיניים
העיניים שלך לא זזו ממני
מסתכל עלי עם החיוך היפה שלך
שרק מלדמיין אותו אני מחייכת בעצמי
הלב שלי רוצה לשמוע את הלב שלך קרוב שוב"
שמי סיון בת 20.
בספר ישנם קטעים שכתבתי.
מילים ממני ללב שלי,
תהיות על אהבה, זוגיות, אכזבה, אובדן,חלומות ונקודות מבט על החיים
"הלב שלי לא מפסיק לחשוב עליך
עם כל פעימה אני רק נזכרת יותר
איך היינו שם ביחד
והאוזן שלי הייתה על החזה שלך
שמעתי את הפעימות
איך דיברנו וצחקנו
ושמעתי שאתה מתרגש
לפני הנשיקה שלנו
הלב שלך היה פועם במהירות
לעומת זאת העיניים
העיניים שלך לא זזו ממני
מסתכל עלי עם החיוך היפה שלך
שרק מלדמיין אותו אני מחייכת בעצמי
הלב שלי רוצה לשמוע את הלב שלך קרוב שוב"
"כביש 90 ואני נוהגת. פעם כל כך פחדתי לנהוג. הרבה זמן ביליתי בכביש 90 בתקופה ההיא. לא במושב הנהג. מלא כביש, מלא דמעות, מלא ערבה. הרכב המפנק שאורי התעקש לקנות לי ליום הולדת ארבעים חצה את הצומת שבו אמרתי לנטע שאם הוא לא רוצה להתחתן איתי, אז עדיף שיגיד לי עכשיו. הוא כבר ידע שהוא לא רוצה ולא אמר, וזמן קצר אחרי עזב אותי להתמודד עם העולם מינוס איבר. אני עדיין חסרה אותו, את האיבר, גם היום כשיש את אורי והילדים. אחת-עשרה שנים חלפו ואני יכולה להגיד שמשקרים לנו כשאומרים שהזמן עושה את שלו. יותר כמו אחרי תאונה, פשוט לומדים לחיות בלי החלק החסר. או שאולי מצמיחים חלקים דומים. רעיון לסטארטאפ – מדפסות תלת-ממד שמייצרות לבבות עבור אלה שנשברו להם. תחליף זול. יש לי פיפי, מלא מלא פיפי."
בבוקר שבו רונה, אשת תקשורת בת ארבעים ואחת, מגיעה לבדיקה גינקולוגית שגרתית, היא לא יודעת שתהא זאת נקודת מפנה שתסיט את חייה ממסלולם ותשלח אותה למסע אל המדבר, הרחק מאזור הנוחות שלה, מבעלה אורי ומילדיה. במדבר מתעוררים מרבצם סודות, פחדים ומאוויים. הם דורשים להיישיר אליהם מבט, תובעים את מקומם בחייה.
בשפה קצבית ועכשווית נוגעת שירה עדן בעצבים החשופים המכוננים מערכות יחסים בחיינו, את מי שהיינו ואת מי שאנו עתידים להיות. כל אחד צריך ללכת למדבר מתישהו. לסדוק, להמית, להחיות, לפסוע בין אלפי כוכבים ולאבד את הדרך, להאזין לרחשי המדבר הַמְּדַבֵּר בשפתו את העולם, מגלה טפח ומכסה טפחיים.
שתי אהבות המתקיימות בזמנים שונים, קשורות ברשת של חוטים, סמויים וגלויים. פרימתם חושפת אט אט את רקמתה השבירה של האהבה.
שירה עדן היא עיתונאית, יוצרת תוכן, תסריטאית ושחקנית.
כל אחד צריך ללכת למדבר מתישהו הוא ספרה הראשון.
"כביש 90 ואני נוהגת. פעם כל כך פחדתי לנהוג. הרבה זמן ביליתי בכביש 90 בתקופה ההיא. לא במושב הנהג. מלא כביש, מלא דמעות, מלא ערבה. הרכב המפנק שאורי התעקש לקנות לי ליום הולדת ארבעים חצה את הצומת שבו אמרתי לנטע שאם הוא לא רוצה להתחתן איתי, אז עדיף שיגיד לי עכשיו. הוא כבר ידע שהוא לא רוצה ולא אמר, וזמן קצר אחרי עזב אותי להתמודד עם העולם מינוס איבר. אני עדיין חסרה אותו, את האיבר, גם היום כשיש את אורי והילדים. אחת-עשרה שנים חלפו ואני יכולה להגיד שמשקרים לנו כשאומרים שהזמן עושה את שלו. יותר כמו אחרי תאונה, פשוט לומדים לחיות בלי החלק החסר. או שאולי מצמיחים חלקים דומים. רעיון לסטארטאפ – מדפסות תלת-ממד שמייצרות לבבות עבור אלה שנשברו להם. תחליף זול. יש לי פיפי, מלא מלא פיפי."
בבוקר שבו רונה, אשת תקשורת בת ארבעים ואחת, מגיעה לבדיקה גינקולוגית שגרתית, היא לא יודעת שתהא זאת נקודת מפנה שתסיט את חייה ממסלולם ותשלח אותה למסע אל המדבר, הרחק מאזור הנוחות שלה, מבעלה אורי ומילדיה. במדבר מתעוררים מרבצם סודות, פחדים ומאוויים. הם דורשים להיישיר אליהם מבט, תובעים את מקומם בחייה.
בשפה קצבית ועכשווית נוגעת שירה עדן בעצבים החשופים המכוננים מערכות יחסים בחיינו, את מי שהיינו ואת מי שאנו עתידים להיות. כל אחד צריך ללכת למדבר מתישהו. לסדוק, להמית, להחיות, לפסוע בין אלפי כוכבים ולאבד את הדרך, להאזין לרחשי המדבר הַמְּדַבֵּר בשפתו את העולם, מגלה טפח ומכסה טפחיים.
שתי אהבות המתקיימות בזמנים שונים, קשורות ברשת של חוטים, סמויים וגלויים. פרימתם חושפת אט אט את רקמתה השבירה של האהבה.
שירה עדן היא עיתונאית, יוצרת תוכן, תסריטאית ושחקנית.
כל אחד צריך ללכת למדבר מתישהו הוא ספרה הראשון.
אלף לילה
אַחֲרֵי הַחֻלְצָה הַוְּרֻדָּה שֶׁלְּךָ הַקְּרוּעָה, וְאַחֲרֵי שֶׁדִּמְיַנְתִּי שֶׁאֲנִי זוֹ שֶׁקּוֹנָה לְךָ אַחֶרֶת, וְאַחֲרֵי שֶׁנָּסַעְתָּ עַד לָעִיר שֶׁלִּי כְּדֵי לִרְקֹד, וְאַחֲרֵי שֶׁסָּחַבְנוּ אֶת הַסַּפּוֹת הַכְּחֻלּוֹת לַדִּירָה הַחֲדָשָׁה, וְאַחֲרֵי שֶׁהִתְקַשַּׁרְנוּ לַאֲנָשִׁים עִם שֵׁמוֹת רוּסִיִּים מִדַּפֵּי זָהָב בִּשְׁבִיל לִשְׁאֹל עַל הַמִּשְׂחָק שֶׁסַּבְתָּא שֶׁלְּךָ הָיְתָה מְשַׂחֶקֶת, וְאַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם שֶׁיָּרַד מֵהַתִּקְרָה בַּחֹרֶף אֲבָל לֹא נֶעֱלַבְנוּ מֵאֵיךְ שֶׁהַחַיִּים שֶׁלָּנוּ נִרְאִים, וְאַחֲרֵי הַדִּיסְק שֶׁנִּתְקַע דַּוְקָא בַּחֻפָּה, אָמַרְתִּי לְךָ לִבְדֹּק שֶׁהַטֵּיְפּ שֶׁל הַמָּקוֹם קוֹרֵא צְרוּבִים, וְאַחֲרֵי הַיְלָדִים שֶׁהֵגִיחוּ אֶל הַבֶּכִי מִן הַצְּעָקָה, וְאַחֲרֵי הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְהַמָּמוֹנוֹת שֶׁהִצְטַבְּרוּ כְּמַחֲלָה וְכִתְרוּפָה לֹא תּוֹאֶמֶת, וְאַחֲרֵי מְסִבַּת הַסְּלוֹאוּ מִיּוּטְיוּבּ בַּסָּלוֹן כִּי הִתְקַמְצַנּוּ עַל בֵּיבִּיסִיטֶר לַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה (וְאַחֲרֵי שֶׁהֵשַׁבְתִּי לְךָ כֵּן פְּעָמִים רַבּוֹת וּפָחוֹת מִזֶּה הֵשַׁבְתִּי לְךָ לֹא, אֲנִי מִתְגָּאָה בְּזֶה עַכְשָׁו, מִישֶׁהִי שֶׁחָיְתָה אֶת חַיֶּיהָ כְּסִפְרוּת וּמְגַלָּה שֶׁהָיוּ מָתֵמָטִיקָה) וְאַחֲרֵי שֶׁהָלַכְנוּ לַאֲסֵפוֹת הוֹרִים אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא חַיָּבִים, וְאַחֲרֵי שֶׁאִלְתַּרְנוּ כִּסּוּי לְחַלּוֹנוֹת הַמְּכוֹנִית, וְאַחֲרֵי שֶׁהִרְגַּעְתָּ אוֹתִי אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה, וְאַחֲרֵי שֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתְךָ מַה יּוֹתֵר מֵהַכֹּל, וְאַחֲרֵי שֶׁאֲפִלּוּ מִתּוֹךְ שֵׁנָה, וְאַחֲרֵי שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁלֹּא תָּפֵר אֶת הַהַבְטָחָה הַגְּדוֹלָה לֶאֱהֹב אוֹתִי גַּם אִם תָּפֵר אֶת הַהַבְטָחָה הַקְּטַנָּה עַד הַזִּקְנָה, וְאַחֲרֵי שֶׁלִּרְגָעִים לֹא דָּאַגְתִּי, וְאַחֲרֵי שֶׁרָאִיתִי אֶת הַהוֹדָעָה בַּטֶּלֶפוֹן שֶׁלְּךָ, וְאַחֲרֵי שֶׁשָּׁאַלְתִּי מִי זֹאת שֶׁכָּתְבָה, וְאַחֲרֵי שֶׁהֵרַמְתָּ אֵלַי עֵינַיִם, וְאַחֲרֵי שֶׁעָצַרְתִּי לִנְשֹׁם, רֶגַע לִפְנֵי הַתְּשׁוּבָה
השירים "בתאומים" ספרה החדש של אורית גידלי, עוסקים במשבר אמון בנישואים. הם מלווים שני אוהבים משברון הלב המקורי שלהם ועד לפרידתם. לכאורה- אלו שירים על סוף ועל אכזריות, ובכל זאת, כותרת המשנה של הספר עומדת- שירי אהבה.
איזו אהבה זו אם כן? אהבה שמתגלה מתוך ההריסות ומתוך מה שנותר, אהבה שבוחרת בחיים ומציתה להבה שבכוחה להצית יער שלם. שפת ההרבה נוכחת בקובץ בכל עוצמתה, והיא מחזיקה בתוכה אפילו סימני קריאה שנוכחים בה כאמצעי פואטי.
אלף לילה
אַחֲרֵי הַחֻלְצָה הַוְּרֻדָּה שֶׁלְּךָ הַקְּרוּעָה, וְאַחֲרֵי שֶׁדִּמְיַנְתִּי שֶׁאֲנִי זוֹ שֶׁקּוֹנָה לְךָ אַחֶרֶת, וְאַחֲרֵי שֶׁנָּסַעְתָּ עַד לָעִיר שֶׁלִּי כְּדֵי לִרְקֹד, וְאַחֲרֵי שֶׁסָּחַבְנוּ אֶת הַסַּפּוֹת הַכְּחֻלּוֹת לַדִּירָה הַחֲדָשָׁה, וְאַחֲרֵי שֶׁהִתְקַשַּׁרְנוּ לַאֲנָשִׁים עִם שֵׁמוֹת רוּסִיִּים מִדַּפֵּי זָהָב בִּשְׁבִיל לִשְׁאֹל עַל הַמִּשְׂחָק שֶׁסַּבְתָּא שֶׁלְּךָ הָיְתָה מְשַׂחֶקֶת, וְאַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם שֶׁיָּרַד מֵהַתִּקְרָה בַּחֹרֶף אֲבָל לֹא נֶעֱלַבְנוּ מֵאֵיךְ שֶׁהַחַיִּים שֶׁלָּנוּ נִרְאִים, וְאַחֲרֵי הַדִּיסְק שֶׁנִּתְקַע דַּוְקָא בַּחֻפָּה, אָמַרְתִּי לְךָ לִבְדֹּק שֶׁהַטֵּיְפּ שֶׁל הַמָּקוֹם קוֹרֵא צְרוּבִים, וְאַחֲרֵי הַיְלָדִים שֶׁהֵגִיחוּ אֶל הַבֶּכִי מִן הַצְּעָקָה, וְאַחֲרֵי הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְהַמָּמוֹנוֹת שֶׁהִצְטַבְּרוּ כְּמַחֲלָה וְכִתְרוּפָה לֹא תּוֹאֶמֶת, וְאַחֲרֵי מְסִבַּת הַסְּלוֹאוּ מִיּוּטְיוּבּ בַּסָּלוֹן כִּי הִתְקַמְצַנּוּ עַל בֵּיבִּיסִיטֶר לַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה (וְאַחֲרֵי שֶׁהֵשַׁבְתִּי לְךָ כֵּן פְּעָמִים רַבּוֹת וּפָחוֹת מִזֶּה הֵשַׁבְתִּי לְךָ לֹא, אֲנִי מִתְגָּאָה בְּזֶה עַכְשָׁו, מִישֶׁהִי שֶׁחָיְתָה אֶת חַיֶּיהָ כְּסִפְרוּת וּמְגַלָּה שֶׁהָיוּ מָתֵמָטִיקָה) וְאַחֲרֵי שֶׁהָלַכְנוּ לַאֲסֵפוֹת הוֹרִים אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא חַיָּבִים, וְאַחֲרֵי שֶׁאִלְתַּרְנוּ כִּסּוּי לְחַלּוֹנוֹת הַמְּכוֹנִית, וְאַחֲרֵי שֶׁהִרְגַּעְתָּ אוֹתִי אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה, וְאַחֲרֵי שֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתְךָ מַה יּוֹתֵר מֵהַכֹּל, וְאַחֲרֵי שֶׁאֲפִלּוּ מִתּוֹךְ שֵׁנָה, וְאַחֲרֵי שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁלֹּא תָּפֵר אֶת הַהַבְטָחָה הַגְּדוֹלָה לֶאֱהֹב אוֹתִי גַּם אִם תָּפֵר אֶת הַהַבְטָחָה הַקְּטַנָּה עַד הַזִּקְנָה, וְאַחֲרֵי שֶׁלִּרְגָעִים לֹא דָּאַגְתִּי, וְאַחֲרֵי שֶׁרָאִיתִי אֶת הַהוֹדָעָה בַּטֶּלֶפוֹן שֶׁלְּךָ, וְאַחֲרֵי שֶׁשָּׁאַלְתִּי מִי זֹאת שֶׁכָּתְבָה, וְאַחֲרֵי שֶׁהֵרַמְתָּ אֵלַי עֵינַיִם, וְאַחֲרֵי שֶׁעָצַרְתִּי לִנְשֹׁם, רֶגַע לִפְנֵי הַתְּשׁוּבָה
השירים "בתאומים" ספרה החדש של אורית גידלי, עוסקים במשבר אמון בנישואים. הם מלווים שני אוהבים משברון הלב המקורי שלהם ועד לפרידתם. לכאורה- אלו שירים על סוף ועל אכזריות, ובכל זאת, כותרת המשנה של הספר עומדת- שירי אהבה.
איזו אהבה זו אם כן? אהבה שמתגלה מתוך ההריסות ומתוך מה שנותר, אהבה שבוחרת בחיים ומציתה להבה שבכוחה להצית יער שלם. שפת ההרבה נוכחת בקובץ בכל עוצמתה, והיא מחזיקה בתוכה אפילו סימני קריאה שנוכחים בה כאמצעי פואטי.
כולם אומרים למרתה דברים כל כך יפים: כמה שהיא חכמה. כמה כישרון יש בכתיבה שלה. כמה מוצלח פטריק, בעלה. אבל אז מגיע יום הולדת 39 ומרתה קולטת שאין לה שום אפשרות לעצור את הארבעים. בעצם, אין לה שום אפשרות לעצור משהו. לא את הבדידות, לא את העולם שמסתחרר סביבה, לא את פטריק שמחליט, בוקר אחד, פשוט ללכת ממנה.
וכך, בגיל ארבעים, שבה מרתה מובסת ומושפלת לבית הוריה. לחדר ילדותה. חוזרת ונחבטת, כמו במנהרת זמן אכזרית, אל הרגע שהתפוצץ בה אי אז כשהיתה בת שבע-עשרה, והותיר אותה במצב שאף רופא או פסיכולוג לא הצליח להסביר לה. או בכלל.
זהו רגע שקיים בו הכול: שיברון לב וחשבון נפש, התרסקות ושאיפה עמוקה, ארוכה, של החיים עצמם. זאת אולי גם ההזדמנות האחרונה של מרתה לגלות אם תוכל לברוא לחייה שלה סוף אחר, טוב יותר.
בכתיבה מבריקה ובמבט חד יצרה מג מייסון האוסטרלית רומן מהפנט ביופיו, שיש בו תוגה והומור, שמחת חיים ואהבה. צער ואושר, שזכה להצלחה עולמית מסחררת ותורגם לעשרות שפות, הוא דיוקן אינטימי בלתי נשכח שחוטף את הלב ואז נצרב בו לאורך זמן.
כולם אומרים למרתה דברים כל כך יפים: כמה שהיא חכמה. כמה כישרון יש בכתיבה שלה. כמה מוצלח פטריק, בעלה. אבל אז מגיע יום הולדת 39 ומרתה קולטת שאין לה שום אפשרות לעצור את הארבעים. בעצם, אין לה שום אפשרות לעצור משהו. לא את הבדידות, לא את העולם שמסתחרר סביבה, לא את פטריק שמחליט, בוקר אחד, פשוט ללכת ממנה.
וכך, בגיל ארבעים, שבה מרתה מובסת ומושפלת לבית הוריה. לחדר ילדותה. חוזרת ונחבטת, כמו במנהרת זמן אכזרית, אל הרגע שהתפוצץ בה אי אז כשהיתה בת שבע-עשרה, והותיר אותה במצב שאף רופא או פסיכולוג לא הצליח להסביר לה. או בכלל.
זהו רגע שקיים בו הכול: שיברון לב וחשבון נפש, התרסקות ושאיפה עמוקה, ארוכה, של החיים עצמם. זאת אולי גם ההזדמנות האחרונה של מרתה לגלות אם תוכל לברוא לחייה שלה סוף אחר, טוב יותר.
בכתיבה מבריקה ובמבט חד יצרה מג מייסון האוסטרלית רומן מהפנט ביופיו, שיש בו תוגה והומור, שמחת חיים ואהבה. צער ואושר, שזכה להצלחה עולמית מסחררת ותורגם לעשרות שפות, הוא דיוקן אינטימי בלתי נשכח שחוטף את הלב ואז נצרב בו לאורך זמן.
״בארוחת הבוקר החטופה התחבטו סביב ארבעתם וביניהם רגשות שנעו בין החזקה ולפיתה לשִחרור חסר אונים. בין הריח של הקפה והמילוי של הסנדוויצ'ים, עמד במטבח ריח של מתח. כן, למתח יש ריח ולא רק כלבים מריחים אותו. ואפילו במקום קטן כמו המטבח אפשר להתרחק, כי לא רוצים לגעת ולהתחכך ובכך לשלהב שאריות חתרניות של כעסים קודמים. וכדי להישמֵר.״
דווקא כשנדמה שהכל בסדר, הילדות גדלות, המאבק על הפרנסה נרגע, החיים במסלולם הצפוי והטוב — משהו משתנה באיתן, אירוע זניח מעברו כחייל שב ורודף אותו והוא לא מוצא את עצמו בבית של עצמו, בין שלוש הנשים שהוא אוהב.
משפחה, סיפור. עוקב אחר הכרוניקה של פרידה ושל פירוק התא המשפחתי במבט מפוכח, שקט וכמעט נטול אמוציות. קולם של בני המשפחה, שני ההורים ושתי הבנות, נמזגים זה בזה ופורשים את כל שלבי האבל על הפירוק של הסיפור המשפחתי, על מה שיש בו, על מה שיכול היה להיות בו ועל מה שהיה ואיננו.
נירה מאי היא אשת חינוך, יועצת חינוכית ודוקטור לפילוסופיה. עוסקת כיום בהכשרת מורות ומורים במרכז בובר לחינוך דיאלוגי. אמא לשתי בנות וסבתא לשישה נכדים.
״בארוחת הבוקר החטופה התחבטו סביב ארבעתם וביניהם רגשות שנעו בין החזקה ולפיתה לשִחרור חסר אונים. בין הריח של הקפה והמילוי של הסנדוויצ'ים, עמד במטבח ריח של מתח. כן, למתח יש ריח ולא רק כלבים מריחים אותו. ואפילו במקום קטן כמו המטבח אפשר להתרחק, כי לא רוצים לגעת ולהתחכך ובכך לשלהב שאריות חתרניות של כעסים קודמים. וכדי להישמֵר.״
דווקא כשנדמה שהכל בסדר, הילדות גדלות, המאבק על הפרנסה נרגע, החיים במסלולם הצפוי והטוב — משהו משתנה באיתן, אירוע זניח מעברו כחייל שב ורודף אותו והוא לא מוצא את עצמו בבית של עצמו, בין שלוש הנשים שהוא אוהב.
משפחה, סיפור. עוקב אחר הכרוניקה של פרידה ושל פירוק התא המשפחתי במבט מפוכח, שקט וכמעט נטול אמוציות. קולם של בני המשפחה, שני ההורים ושתי הבנות, נמזגים זה בזה ופורשים את כל שלבי האבל על הפירוק של הסיפור המשפחתי, על מה שיש בו, על מה שיכול היה להיות בו ועל מה שהיה ואיננו.
נירה מאי היא אשת חינוך, יועצת חינוכית ודוקטור לפילוסופיה. עוסקת כיום בהכשרת מורות ומורים במרכז בובר לחינוך דיאלוגי. אמא לשתי בנות וסבתא לשישה נכדים.
בהיותה בת שלושים וארבע ניהלה מיכל קשר עם אור, שהיה צעיר ממנה בשש שנים, ועבד כמנהל מסעדה בבניין שבו עבדה. הוא היה אמור להיות סטוץ ללילה, אבל היא איננה בחורה של סטוצים, היא שייכת לאהבה והאהבה שייכת לה. המומחיות העיקרית שלה היא להתאהב בבלתי מושג. היא מנסה לצאת עם כל מיני טיפוסים שונים ומשונים וכל אחד מהם זוכה לכינוי שמאפיין את דמותו: המתקתק, הקוסם, המפיק, החנון, היועץ, המבושם, הלא אפוי וכו'. באשר לאור, הוא הופך להתמכרות מענגת עד שליבה נשבר לרסיסים, בפעם הראשונה מני רבות שהגיעו לאחר מכן. ברקע הכמיהה לאהבה. מיכל שוקלת להביא ילד דרך בנק הזרע, אולם באופן קוסמי שום דבר אינו מתנהל כצפוי, והיא מתמודדת עם שאלות הרות גורל.
בכתיבה קולחת, רגישה, רוויית הומור, כנה באופן אכזרי, מתארת המחברת את מסעה המטלטל אל תוך תוכה. היא נעה בין עצב לשמחה, בין תקווה לייאוש ובין חיים לחידלון, אולם לבסוף לומדת את כוחה של הבחירה. אין זו עוד טלנובלה, שבה הגיבורים נפגשים, נפרדים ומוצאים את דרכם זה לזה. זהו ספר על החיים עצמם, על הבדידות שהיא מנת חלקם, על החרדה הכרוכה בהם, על האבסורד החריף, שלעיתים יגרום לכם להתגלגל מצחוק ועל הכוח לקום בכל בוקר מחדש בתקווה ליום שמח.
בהיותה בת שלושים וארבע ניהלה מיכל קשר עם אור, שהיה צעיר ממנה בשש שנים, ועבד כמנהל מסעדה בבניין שבו עבדה. הוא היה אמור להיות סטוץ ללילה, אבל היא איננה בחורה של סטוצים, היא שייכת לאהבה והאהבה שייכת לה. המומחיות העיקרית שלה היא להתאהב בבלתי מושג. היא מנסה לצאת עם כל מיני טיפוסים שונים ומשונים וכל אחד מהם זוכה לכינוי שמאפיין את דמותו: המתקתק, הקוסם, המפיק, החנון, היועץ, המבושם, הלא אפוי וכו'. באשר לאור, הוא הופך להתמכרות מענגת עד שליבה נשבר לרסיסים, בפעם הראשונה מני רבות שהגיעו לאחר מכן. ברקע הכמיהה לאהבה. מיכל שוקלת להביא ילד דרך בנק הזרע, אולם באופן קוסמי שום דבר אינו מתנהל כצפוי, והיא מתמודדת עם שאלות הרות גורל.
בכתיבה קולחת, רגישה, רוויית הומור, כנה באופן אכזרי, מתארת המחברת את מסעה המטלטל אל תוך תוכה. היא נעה בין עצב לשמחה, בין תקווה לייאוש ובין חיים לחידלון, אולם לבסוף לומדת את כוחה של הבחירה. אין זו עוד טלנובלה, שבה הגיבורים נפגשים, נפרדים ומוצאים את דרכם זה לזה. זהו ספר על החיים עצמם, על הבדידות שהיא מנת חלקם, על החרדה הכרוכה בהם, על האבסורד החריף, שלעיתים יגרום לכם להתגלגל מצחוק ועל הכוח לקום בכל בוקר מחדש בתקווה ליום שמח.
"רוב האנשים אוהבים בנחת, ברוגע, מתוך בחירה מודעת ומחויבת ומסודרת ומתאמצת, הנה עכשיו אני אוהב, עכשיו אני אוהבת, שלוש ארבע וְ, רוב האנשים אומרים לעצמם, היא חמודה, ויפה, והיה לי כיף אִתה, אז נראה לי שזה זה, נראה לי שאני אלך על זה. רוב האנשים אוהבים סתם, בלי לגעוש, אבל יש כאלה, ברי מזל, בני זונות, שהאהבה שבוקעת מהם גודשת אותם ומציפה אותם וממלאת אותם ומכניעה אותם עד שהלבבות שלהם גואים בשצף חם. לפעמים זה קורה. זה לא קורה לכולם".
ספר האקסיות הוא גם ספר האקסים, ובו חמישה סיפורי אהבה כושלים, על גברים ונשים שרצו להתאהב, לאהוב ולחיות באושר ובעושר עד עצם היום הזה, אבל משהו לא הלך. הם כבר חיפשו, ומצאו, והשתוקקו, ואהבו, הם כבר הרגישו שזה זה, שעכשיו זה אמִתי, ואז באה הכלימה המרה של הפרידה.
בחמשת סיפורי האהבה שבספר אין "הֶפִּי־אנד" הוליוודי, רחוק מזה, ישנם החיים עצמם, מחוספסים וסדוקים, בוערים ואפורים, עגומים ומלאי נדיבות.
המסַפר כאן הוא מעין אקס מיתולוגי של המספר העממי היהודי. כמוהו הוא מכיר מקרוב את הדמויות, מרכל עליהן מאחורי גבן עם הקוראים והקוראות, כמוהו הוא מתמצא, לכאורה, בדרך העולם ובהליכותיו יותר טוב מגיבורי הסיפורים, אבל פעם אחר פעם הוא מתגלה כאדם שבור, ושבור לב, שאין לו מושג על כלום. בטח שלא על אהבה.
וכמו המספר היהודי, גם כאן, בספר האקסיות, יש לקח ומוסר – לא, לא להיזהר מאהבה! – להפך, לחגוג אותה, להתפלש בה, להתרסק אִתה, ולהסניף דרכה את החיים האלה, על עליבותם ועל תפארתם.
יאיר אגמון הוא סופר ובמאי קולנוע. זהו ספרו השישי.
"רוב האנשים אוהבים בנחת, ברוגע, מתוך בחירה מודעת ומחויבת ומסודרת ומתאמצת, הנה עכשיו אני אוהב, עכשיו אני אוהבת, שלוש ארבע וְ, רוב האנשים אומרים לעצמם, היא חמודה, ויפה, והיה לי כיף אִתה, אז נראה לי שזה זה, נראה לי שאני אלך על זה. רוב האנשים אוהבים סתם, בלי לגעוש, אבל יש כאלה, ברי מזל, בני זונות, שהאהבה שבוקעת מהם גודשת אותם ומציפה אותם וממלאת אותם ומכניעה אותם עד שהלבבות שלהם גואים בשצף חם. לפעמים זה קורה. זה לא קורה לכולם".
ספר האקסיות הוא גם ספר האקסים, ובו חמישה סיפורי אהבה כושלים, על גברים ונשים שרצו להתאהב, לאהוב ולחיות באושר ובעושר עד עצם היום הזה, אבל משהו לא הלך. הם כבר חיפשו, ומצאו, והשתוקקו, ואהבו, הם כבר הרגישו שזה זה, שעכשיו זה אמִתי, ואז באה הכלימה המרה של הפרידה.
בחמשת סיפורי האהבה שבספר אין "הֶפִּי־אנד" הוליוודי, רחוק מזה, ישנם החיים עצמם, מחוספסים וסדוקים, בוערים ואפורים, עגומים ומלאי נדיבות.
המסַפר כאן הוא מעין אקס מיתולוגי של המספר העממי היהודי. כמוהו הוא מכיר מקרוב את הדמויות, מרכל עליהן מאחורי גבן עם הקוראים והקוראות, כמוהו הוא מתמצא, לכאורה, בדרך העולם ובהליכותיו יותר טוב מגיבורי הסיפורים, אבל פעם אחר פעם הוא מתגלה כאדם שבור, ושבור לב, שאין לו מושג על כלום. בטח שלא על אהבה.
וכמו המספר היהודי, גם כאן, בספר האקסיות, יש לקח ומוסר – לא, לא להיזהר מאהבה! – להפך, לחגוג אותה, להתפלש בה, להתרסק אִתה, ולהסניף דרכה את החיים האלה, על עליבותם ועל תפארתם.
יאיר אגמון הוא סופר ובמאי קולנוע. זהו ספרו השישי.
מיה פלדמן, הפסנתרנית הצעירה והמוכשרת, היא נצר לשושלת נשים חזקות, עצמאיות ושבורות לב. כמו אמהּ גאולה וסבתה בֵּקה, גם היא השיגה את הגבר שבו חשקה ואיבדה אותו לטובת אחרת.
כשהיא שוקעת בתהום הייאוש עולה מתוכה קול נחוש ורך, זר ומוכר הלואט באוזניה בעברית מתובלת בלאדינו את המנטרה של נשות משפחת בכר.
זהו סיפורן של שלוש נשים; בקה הבולגרייה שעלתה ארצה בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת ופירנסה את משפחתה ממכירת צ'יקוריקוס פריכים וטעימים ומחיזוי עתידות, גאולה, בת הזקונים שנולדה לבקה ולניסים הקלפן בבית שהקימו בשכונת פלורנטין, ומיה - שזכתה לתהילה על במות הקונצרטים ברחבי העולם אך חשה כל העת כי הצלחתה המקצועית נוגסת באהבתו של בעלה אליה.
איז'ה מִיה הוא מסע ספרותי מרתק וצבעוני המתחיל בראשית המאה העשרים בתל אביב הצעירה ההולכת ונמלאת בעולי העלייה הרביעית, ממשיך בשדרות הרחבות של פאריס, לימה וניו יורק ומסתיים בנקודה שבה החל - על גבול תל אביב יפו - בראשית המילניום החדש.
בסקרנות, ברגישות ובתנופה סיפורית צבעונית ומלאת דמיון בודקת אושרת קוטלר בנגל איזה כוח מעניקה השייכות לשושלת ארוכה, איזה מחירים היא תובעת וכיצד משפיע המיתוס המשפחתי על חיינו.
אושרת קוטלר בנגל, ילידת יפו, 1965, עורכת ומגישת חדשות. מתגוררת בהוד השרון עם בן זוגה ושתי בנותיה. ספרה הראשון "סיפור שמתחיל בדמעות" ראה אור בהוצאת כתר בשנת 2006 והתקבל בחום רב על ידי הקהל הקוראים.
מיה פלדמן, הפסנתרנית הצעירה והמוכשרת, היא נצר לשושלת נשים חזקות, עצמאיות ושבורות לב. כמו אמהּ גאולה וסבתה בֵּקה, גם היא השיגה את הגבר שבו חשקה ואיבדה אותו לטובת אחרת.
כשהיא שוקעת בתהום הייאוש עולה מתוכה קול נחוש ורך, זר ומוכר הלואט באוזניה בעברית מתובלת בלאדינו את המנטרה של נשות משפחת בכר.
זהו סיפורן של שלוש נשים; בקה הבולגרייה שעלתה ארצה בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת ופירנסה את משפחתה ממכירת צ'יקוריקוס פריכים וטעימים ומחיזוי עתידות, גאולה, בת הזקונים שנולדה לבקה ולניסים הקלפן בבית שהקימו בשכונת פלורנטין, ומיה - שזכתה לתהילה על במות הקונצרטים ברחבי העולם אך חשה כל העת כי הצלחתה המקצועית נוגסת באהבתו של בעלה אליה.
איז'ה מִיה הוא מסע ספרותי מרתק וצבעוני המתחיל בראשית המאה העשרים בתל אביב הצעירה ההולכת ונמלאת בעולי העלייה הרביעית, ממשיך בשדרות הרחבות של פאריס, לימה וניו יורק ומסתיים בנקודה שבה החל - על גבול תל אביב יפו - בראשית המילניום החדש.
בסקרנות, ברגישות ובתנופה סיפורית צבעונית ומלאת דמיון בודקת אושרת קוטלר בנגל איזה כוח מעניקה השייכות לשושלת ארוכה, איזה מחירים היא תובעת וכיצד משפיע המיתוס המשפחתי על חיינו.
אושרת קוטלר בנגל, ילידת יפו, 1965, עורכת ומגישת חדשות. מתגוררת בהוד השרון עם בן זוגה ושתי בנותיה. ספרה הראשון "סיפור שמתחיל בדמעות" ראה אור בהוצאת כתר בשנת 2006 והתקבל בחום רב על ידי הקהל הקוראים.
אהבה היא משאת הנפש של כל אחת ואחד מאיתנו. כאשר מישהו שובר את לבנו, קשה לנו לחשוב על משהו אחר. לעתים קרובות אין לנו מה לעשות בקשר לכך ולא נותר לנו אלא להתבוסס בכאב הנורא, בצער ובגעגועים. שברון לב יכול להימשך ימים, שבועות, חודשים ואפילו שנים.
ובכל זאת, בעוד שלא מצפים ממישהו שנשברה לו היד או הרגל לנהוג כאילו לא קרה דבר, מאנשים שלבם נשבר מצופה להמשיך לתפקד כרגיל למרות כאבם.
בין אם מדובר באהבה רומנטית שנגמרה ובין אם מדובר במוות של מישהו קרוב ויקר, שברון לב הוא דבר נפוץ, אך עדיין אין לנו כמעט שום מושג כיצד להתמודד איתו. בתבונה ובחמלה מגלה לנו הפסיכולוג גיא וינש כיצד ישתפרו חיינו א ם נבין טוב יותר את הכאב הרגשי המיוחד הזה.
וינש מפציר בנו לחשוב מחדש על הדרך שבה אנחנו מתייחסים לכאבי לב ומציע עצות נבונות, מלאות חמלה ושנונות לשבורי הלב שבינינו. הלב שלנו אולי נשבר, הוא טוען, אבל זה לא אומר שגם אנחנו צריכים להישבר יחד איתו. יש באפשרותנו לתפוס שליטה על חיינו ועל רוחנו ולעלות על הנתיב שיוביל לריפוי. איך מרפאים לב שבור מעניק לנו ארגז כלים להתמודדות עם שברון לב, כשהמטרה בסופו של דבר היא לצאת ממנו מחוזקים אל דרך חדשה.
גיא וינש, שגדל בירושלים, הוא פסיכולוג מוסמך, סופר ומרצה, שספריו תורגמו ל־ 22 שפות. שיחת ה־TED שלו: Why We All Need to Practice Emotional First Aid , זכתה לחמישה מיליון צפיות.
אהבה היא משאת הנפש של כל אחת ואחד מאיתנו. כאשר מישהו שובר את לבנו, קשה לנו לחשוב על משהו אחר. לעתים קרובות אין לנו מה לעשות בקשר לכך ולא נותר לנו אלא להתבוסס בכאב הנורא, בצער ובגעגועים. שברון לב יכול להימשך ימים, שבועות, חודשים ואפילו שנים.
ובכל זאת, בעוד שלא מצפים ממישהו שנשברה לו היד או הרגל לנהוג כאילו לא קרה דבר, מאנשים שלבם נשבר מצופה להמשיך לתפקד כרגיל למרות כאבם.
בין אם מדובר באהבה רומנטית שנגמרה ובין אם מדובר במוות של מישהו קרוב ויקר, שברון לב הוא דבר נפוץ, אך עדיין אין לנו כמעט שום מושג כיצד להתמודד איתו. בתבונה ובחמלה מגלה לנו הפסיכולוג גיא וינש כיצד ישתפרו חיינו א ם נבין טוב יותר את הכאב הרגשי המיוחד הזה.
וינש מפציר בנו לחשוב מחדש על הדרך שבה אנחנו מתייחסים לכאבי לב ומציע עצות נבונות, מלאות חמלה ושנונות לשבורי הלב שבינינו. הלב שלנו אולי נשבר, הוא טוען, אבל זה לא אומר שגם אנחנו צריכים להישבר יחד איתו. יש באפשרותנו לתפוס שליטה על חיינו ועל רוחנו ולעלות על הנתיב שיוביל לריפוי. איך מרפאים לב שבור מעניק לנו ארגז כלים להתמודדות עם שברון לב, כשהמטרה בסופו של דבר היא לצאת ממנו מחוזקים אל דרך חדשה.
גיא וינש, שגדל בירושלים, הוא פסיכולוג מוסמך, סופר ומרצה, שספריו תורגמו ל־ 22 שפות. שיחת ה־TED שלו: Why We All Need to Practice Emotional First Aid , זכתה לחמישה מיליון צפיות.
מעטים האנשים שלא חוו את הייסורים הכרוכים במערכות יחסים אינטימיות. לייסורים אלה צורות רבות: אנחנו אוהבים גבר או אישה שלא מוכנים להתחייב לנו, לבנו נשבר כאשר אהובנו או אהובתנו עוזבים אותנו, אנחנו שקועים בחיפושים סיזיפיים באינטרנט, חוזרים גלמודים מברים, ממסיבות או מפגישות עיוורות, משתעממים במערכת יחסים הרחוקה כל כך מציפיותינו.
בספרה החדש והנועז, מדוע האהבה כואבת, מנסה פרופסור אווה אילוז, מבכירי הסוציולוגים בעולם, לבחון את החוויות האלה, הפרטיות לכאורה, באמצעות התבוננות ביקורתית בדרכים שבהן מיוצרת, נכתבת, משווקת ונחווית האהבה בימינו. לטענת אילוז, הפסיכואנליזה והפסיכולוגיה הפופולרית הפליאו לשכנע אותנו שיחידים נושאים באחריות לאומללות חייהם הרומנטיים והארוטיים. ואילו מטרתו של הספר הזה היא לשנות את זווית הניתוח של הבעיה במערכות יחסים בימינו ולהסביר כי לא ילדות לקויה היא הבעיה אלא הכוחות המוסדיים שמעצבים את האופן שבו אנחנו אוהבים.
דרך קריאה ביצירות ספרות קלאסיות ומודרניות וביצירות מן התרבות הפופולרית, עיון בטקסטים פילוסופיים מרכזיים אבל גם באתרי היכרויות אינטרנט, מצביעה אילוז על השינויים העמוקים שחלו בתפיסת האהבה והקשר הזוגי והארוטי בעשורים האחרונים ועל ההשפעה ההולכת וגוברת של ערכי חברת הצריכה על האישי מכול, האופן שבו כולנו חווים את אהבותינו.
אווה אילוז, פרופ' לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאת האקדמיה לאמנות בצלאל, היא מבכירי האינטלקטואלים בעולם ועבודותיה בתחום הסוציולוגיה של הרגשות זכו להכרה רחבה.
מדוע האהבה כואבת פורסם באנגלית, בצרפתית ובגרמנית, עורר הדים רבים, זכה לשבחים ואף היה לרב-מכר. בעברית ראו אור עד כה ארבעה מספריה הקודמים, ביניהם אינטימיות קרה – עלייתו של הקפיטליזם הרגשי וגאולת הנפש המודרנית – פסיכולוגיה, רגשות ועזרה עצמית. כמו כן מפרסמת אילוז מסות בענייני תרבות וחברה במוסף "הארץ".
"אי אפשר לדבר על אהבה מבלי להתייחס לספר הזה" - Die Zeit
***הגרסה הדיגיטלית אינה מכילה את מפתח העניינים***
מעטים האנשים שלא חוו את הייסורים הכרוכים במערכות יחסים אינטימיות. לייסורים אלה צורות רבות: אנחנו אוהבים גבר או אישה שלא מוכנים להתחייב לנו, לבנו נשבר כאשר אהובנו או אהובתנו עוזבים אותנו, אנחנו שקועים בחיפושים סיזיפיים באינטרנט, חוזרים גלמודים מברים, ממסיבות או מפגישות עיוורות, משתעממים במערכת יחסים הרחוקה כל כך מציפיותינו.
בספרה החדש והנועז, מדוע האהבה כואבת, מנסה פרופסור אווה אילוז, מבכירי הסוציולוגים בעולם, לבחון את החוויות האלה, הפרטיות לכאורה, באמצעות התבוננות ביקורתית בדרכים שבהן מיוצרת, נכתבת, משווקת ונחווית האהבה בימינו. לטענת אילוז, הפסיכואנליזה והפסיכולוגיה הפופולרית הפליאו לשכנע אותנו שיחידים נושאים באחריות לאומללות חייהם הרומנטיים והארוטיים. ואילו מטרתו של הספר הזה היא לשנות את זווית הניתוח של הבעיה במערכות יחסים בימינו ולהסביר כי לא ילדות לקויה היא הבעיה אלא הכוחות המוסדיים שמעצבים את האופן שבו אנחנו אוהבים.
דרך קריאה ביצירות ספרות קלאסיות ומודרניות וביצירות מן התרבות הפופולרית, עיון בטקסטים פילוסופיים מרכזיים אבל גם באתרי היכרויות אינטרנט, מצביעה אילוז על השינויים העמוקים שחלו בתפיסת האהבה והקשר הזוגי והארוטי בעשורים האחרונים ועל ההשפעה ההולכת וגוברת של ערכי חברת הצריכה על האישי מכול, האופן שבו כולנו חווים את אהבותינו.
אווה אילוז, פרופ' לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאת האקדמיה לאמנות בצלאל, היא מבכירי האינטלקטואלים בעולם ועבודותיה בתחום הסוציולוגיה של הרגשות זכו להכרה רחבה.
מדוע האהבה כואבת פורסם באנגלית, בצרפתית ובגרמנית, עורר הדים רבים, זכה לשבחים ואף היה לרב-מכר. בעברית ראו אור עד כה ארבעה מספריה הקודמים, ביניהם אינטימיות קרה – עלייתו של הקפיטליזם הרגשי וגאולת הנפש המודרנית – פסיכולוגיה, רגשות ועזרה עצמית. כמו כן מפרסמת אילוז מסות בענייני תרבות וחברה במוסף "הארץ".
"אי אפשר לדבר על אהבה מבלי להתייחס לספר הזה" - Die Zeit
***הגרסה הדיגיטלית אינה מכילה את מפתח העניינים***
אורה, שבנה החייל יוצא למבצע צבאי גדול, בורחת מביתה כדי לא להתענות בציפייה לבשורה הרעה, שאין לה ספק כי תגיע; כסרבנית-בשורה אולי בכלל תוכל למנוע אותה ולהציל את בנה. בדרכה אל הגליל היא כמעט חוטפת את אברם, אהוב נעוריה, ובמשך ימים ולילות היא נודדת אתו על-פני הארץ, ברגל, ועושה את הדבר היחיד שיש ביכולתה לעשות כדי לגונן על בנה ולתת לו כוח: היא מדברת עליו, היא חיה את סיפור חייו. "אשה בורחת מבשורה" הוא סיפור על שני גברים ואשה ושני בניה, על אהבה ואהבה נכזבת, על חברוּת ורגש ונדיבוּת בין גברים, על הוֹרוּת ונתינה, ובעיקר על 'עבודת-המשפחה', המאמץ הכמעט הרואי לקיים את רקמתה העדינה של משפחה בלב האלימות והאימה והחד-פעמיוּת של המציאות הישראלית. זהו סיפור שמתלכדות בו השבריריות והחרדה של הקיום הישראלי כולו עם אלה של תא משפחתי אחד. "הספר המכונן של המאה ה-21" אריאנה מלמד
אורה, שבנה החייל יוצא למבצע צבאי גדול, בורחת מביתה כדי לא להתענות בציפייה לבשורה הרעה, שאין לה ספק כי תגיע; כסרבנית-בשורה אולי בכלל תוכל למנוע אותה ולהציל את בנה. בדרכה אל הגליל היא כמעט חוטפת את אברם, אהוב נעוריה, ובמשך ימים ולילות היא נודדת אתו על-פני הארץ, ברגל, ועושה את הדבר היחיד שיש ביכולתה לעשות כדי לגונן על בנה ולתת לו כוח: היא מדברת עליו, היא חיה את סיפור חייו. "אשה בורחת מבשורה" הוא סיפור על שני גברים ואשה ושני בניה, על אהבה ואהבה נכזבת, על חברוּת ורגש ונדיבוּת בין גברים, על הוֹרוּת ונתינה, ובעיקר על 'עבודת-המשפחה', המאמץ הכמעט הרואי לקיים את רקמתה העדינה של משפחה בלב האלימות והאימה והחד-פעמיוּת של המציאות הישראלית. זהו סיפור שמתלכדות בו השבריריות והחרדה של הקיום הישראלי כולו עם אלה של תא משפחתי אחד. "הספר המכונן של המאה ה-21" אריאנה מלמד
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
