ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9
אחותי אירופה
נל זינק

תקציר

כשהלילה יורד על ברלין ועוטף את חזית הזכוכית של מלון מהודר, חבורה ססגונית של דמויות עירוניות נפגשת בטקס ספרותי. במהרה מתברר שההבטחה לאירוע אלגנטי לא תתממש: הנאומים מתארכים, הטקס מייגע וארוחת השף אינה נראית באופק. עקצוצי שעמום מפנים את מקומם לרעב והיצרים מתלהטים. האורחים – מבקר אמנות ובתו הטרנסית, מוציא לאור אמריקאי וזוגתו המעופפת, נכדתו העשירה של פושע נאצי ונסיך ערבי מפונק – ייצאו יחדיו מהאירוע וייסחפו להרפתקה לילית מסעירה בין האורות והצללים של העיר.

מתוחכם, חושני ומשעשע להפליא, אחותי אירופה הוא ממתק ספרותי ממכר מאת נל זינק, מהקולות המקוריים בספרות העולמית העכשווית. זינק כבשה את ליבנו בספרה הכותלי (2016), ועתה היא מגישה את יצירתה הבשלה ביותר עד כה – אודיסיאה חסרת עכבות על התבגרות, הזדקנות ושחרור מכבלים חברתיים.

טרנס יורופ אסקפרס / רן בן נון
נל זינק כתבה ספר שכולו טרנדי, אבל זה ממש בסדר
טרנס יורופ אסקפרס / רן בן נון
נל זינק כתבה ספר שכולו טרנדי, אבל זה ממש בסדר
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • מסעוד, 78, סופר ממוצא ערבי המתמחה בסיפורים פולקלוריסטיים, ממשיך לכתוב בערבית למרות שהוא חי בנורווגיה מאז גיל 11. הוא זהיר ורחוק מלהיות אמיץ כמו סלמן רושדי - בימינו מסוכן לכתוב דברים נחרצים מדי – ומעדיף לכתוב על התקופה הטרום אסלאמית, הבטוחה יחסית. מסעוד זוכה בפרס ספרותי יוקרתי ומוזמן להענקתו במלון ישן ונאה בברלין – והמוזמנים לטקס המשמים הם גיבורי אחותי אירופה, ספרה החדש של נל זינק, שעילפה אותנו לפני יותר מעשור עם הכותלי המבריק.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • האישה המוזרה והעיר הגדולה/ ויוויאן גורניק
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • לא כבד מדי, וכיפי להפליא.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • הם שישה: דמיאן, העוסק בקידום פרויקטים אמנותיים, מתגורר עם אשתו הארייט בווילה לשפת אחד האגמים הסובבים את העיר. הוא סובל מדיכאון קל ומתחבט כמו כולם בסוגיות הרגילות של עידן פוליטיקת הזהויות (האם לסופר ערבי מותר להתגזען על שחורים?); ברדלי. המכונה טוטו, בעל הוצאה קטנה לספרי פופ ורוק, נולד בטקסס וחי בברלין עוד מימי מסך הברזל, והוא חברו הטוב של דמיאן בזכות היותו האקס של הארייט; חברה אחרת של דמיאן היא ליוויה היפהפייה, אהבת חייו המוחמצת, שמאחוריה שובל של אקסים מיליארדרים, והיא יועצת לשיקום גנים, בת לאצולה ברלינאית ישנה ממשפחה עם עבר נאצי מפואר, המתגוררת בבית פרטי יפהפה משומר, נוהגת בפורשה בוקסטר קלאסית, וכרגע מאוהבת רק בפודל הענק שלה, פיסטי; אוויאנקה, המכונה "המעופפת", היא הדייט של טוטו, שמעגלת את גילה כלפי מעלה, כך שבעצם היא באמצע שנות העשרים לחייה וזה ממש לא הולם; ואז מגיע ראדי, נסיך ערבי אמיתי ונכדה של מעניקת הפרס, מאלה שיש להם נסיכות נפט משלהם. הוא למד ניהול וקיימות כדי לנצל את מעמדה של משפחתו לעשיית טוב, אבל זה לא ממש הצליח לו, אז כעת הוא סוג של בליין מסומם עשיר מן השורה. אבל הגיבורה האמיתית של הסיפור, אחותי אירופה האמיתית, היא ניקול בת ה-15 (במקור קיליאן), בתו הטרנסית של דמיאן, שבתחילת העלילה מנסה להתחזות לזונת רחוב כדי לקבל תגובות אותנטיות מגברים סטרייטים ונכשלת קשות, תוך תצוגה מרהיבה, כמעט חסרת תקדים בספרות העכשווית, של בעיות זהות, בלבול עמוק, מבוכה עצומה ואובדן דרך מגדרי. הטיול הלילי של גיבורי הספר דרך רחובות העיר וגניה (בינינו, הם הגיעו להשקה בזכות הבטחה לארוחת מישלן אך פשוט התעלפו משעמום), הוא טקס החניכה ומסע ההתבגרות של ניקול, המתואר בעדינות, רגישות ועומק שטרם קראנו.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • אחותי אירופה הוא שיר אהבה לברלין, מקום מטורף ואלוהי, עם היסטוריה שלא תיאמן, תפרים גסים בין עבר להווה, כיעור מול יופי, כסף מול דלות, והמון פוליטיקה מקומית. התיאורים של זינק מוגזמים על סף הקריקטורה, מהנים להפליא, וחוגגים טיפוסים מופרכים עם מקצועות אקזוטיים מומצאים למדי, שהם סוג של בטלה נצחית בתוך שלולית חמימה של אמנות, אדריכלות, ותרבות עשירה, מתפנקת, דקדנטית. הדיונים הם אינטלקטואליים או פסבדו-אינטלקטואליים, שבהם צריך להוכיח מי הכי משכיל וחכם, אבל בכל זאת הם מעניינים, בזכות דעות מקוריות, שמות ואזכורים הדורשים הערות שוליים, בקריאה שדומה לעתים להתמודדות השבועית עם 20 שאלות של הארץ. הסיפור מורכב מקשת קודים זעירים, מיקרוסקופיים, של שיחה והתנהגות חברתית שזינק פורשת ומפענחת בעדינות מרפרפת, וככה זה מתגלגל ומתגלגל, מהנה עד אין קץ אך עם זאת מלאכותי במקצת, במתכוון, כאילו הזיוף החברתי המדבק נוגע גם בטקסט עצמו.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • לפעמים זה כאילו זינק מסמנת V בכל המשבצות הנכונות של התקופה, מעין תצודת אופנה אינסופית של דעות לא מאוד מקוריות.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • ליוויה. וואו, איזו דיווה שמיימית לסגוד לה ולהעריץ. כבר לא עושים עוד כאלו.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • מי שרוצה לשלוט בעולם חייב להיות חמוד. אנשים ילכו עד קצה העולם אחרי ארנבון קטן.
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • קחו עכשיו מטוס לברלין, לפני שיהיה מאוחר מדי. היא פשוט מהממת, הגיבורה האמיתית של הספר.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • לגמרי. זינק רק עולה ועולה, הסופרת לקרוא עכשיו ובעתיד הקרוב.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • השעמום כה מהמם ואינסופי, שאפילו אי אפשר להתמודד עימו בעזרת אלכוהול, כי הטקס מוסלמי יבש. אז הסיפור ממשיך לערב של שוטטות (גנים פורחים, מסיבת אנדרגראונד, סניף ברגר קינג) ופטפוט, בלי ממש עלילה אבל אין בה צורך, כי הכל, או לפחות הרוב, ממש מעניין. לזינק יש תובנות נפלאות על החלקים הנעים הזעירים של יחסי אנוש - למה אנחנו נמשכים דווקא לטירוף, למה חיי חברה הם עבודה כה קשה, עד שיש כאלה שמתעצלים ונשארים לבד - וגם כשהיא סתם מקשקשת להנאתה, היא כל כך מגניבה שזה פשוט מהנה, או לפחות עובר. אחותי אירופה הוא מעין שילוב בין טקס חניכה קווירי לתמונת מצב נוכחית של תרבות המערב ההולך ומתחרפן בעידן ה-WOKE (ובעברית – נעורות). אז נכון, כולם כותבים על זה עכשיו – אבל לא ככה.