ביקורת העורך

סיפור אימה בבית מרפא...

בספטמבר 1913 מגיע מייצ'יסלב ווֹיניץ', סטודנט צעיר מלבוב, אל הכפר המקסים גרברסדורף שבשלזיה. בגרברסדורף שוכן בית מרפא הידוע בטיפול במחלות "חזה ולוע", ומייצ'יסלב וויניץ' הצעיר מקווה ששיטות הטיפול החדשניות שהמקום מציע יצליחו לרפא אותו. בפנסיון לגברים שבו הוא שוהה בין טיפולים, פוגש וויניץ' מטופלים נוספים מאזורים אחרים באירופה. הם נוהגים לשתות יחדיו אלכוהול מקומי, לשוחח ללא לאות על ענייני השעה ולדון בשאלות ברומו של עולם: האם איום מלחמה מרחף מעל אירופה? האם שדים קיימים? האם מתוך קריאת טקסט ניתן לדעת מי כתב אותו – גבר או אישה? 

אך שאלות נוספות מעסיקות את דיירי הפנסיון. וויניץ' נחשף לאירועים מחרידים המתרחשים בהרים סביב הכפר ומערערים את שלוות המקומיים. דיירי הפנסיון חשים שמישהו צופה בהם ומנסה לפלוש לעולמם. אף שוויניץ' עסוק בהסתרת סודות משלו, המסתורין והאימה סוחפים ומרתקים אותו. הוא מנסה לגלות מה עומד מאחורי האירועים הטרגיים ומהם הכוחות המסתוריים המניעים אותם. אלא שהקורבן הבא כבר נבחר.

מאה שנים לאחר הר הקסמים, אולגה טוקרצ'וק מבקרת במחוזותיו של תומאס מאן, מניחה גם היא את הגיבור שלה בבית מרפא, ומספרת סיפור משלה שעומד בפני עצמו. בעלילה מרתקת המשלבת אימה, קומדיה, אגדות עם, ומשל על גבריות פצועה ורעילה, טוקרצ'וק חושפת בנשף האֶמפּוּזוֹת אמיתות על העולם שחמקו מאיתנו, או כאלה שהעדפנו שלא להישיר אליהן מבט. 

נשף האמפוזות, הרומן הראשון שכתבה טוקרצ'וק לאחר הזכייה בפרס נובל לספרות, הוא ספרה הרביעי המתורגם לעברית. קדמו לו ספרי יעקב, על עצמות המתים ונדודים. ארבעתם תורגמו על ידי מרים בורנשטיין, המיטיבה להעביר לקהל הישראלי את קסמה של טוקרצ'וק, שקנתה לה מעריצים רבים ברחבי העולם.