ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
שיעורים בפיתוח קול
דורית רביניאן

תקציר

קרע נקרע בין אח לאחות. פעם היו קרובים בלב ובנפש, ובשנים האחרונות השתררה ביניהם שתיקה. עכשיו מתמוטט האח ומיטלטל בין חיים למוות, ואחותו מוזעקת אל מיטת חוליו, שם היא מואשמת האשמה זדונית, כאילו מרוב אהבתה אל אחיה היא שהביאה עליו את אסונו. האומנם אהבה אותו “יותר מדי”, אהבה שאין עליה כפרה?

עשור אחרי ההצלחה הבינלאומית של גדר חיה והסערה שחולל סביבו, פונה דורית רביניאן בספרה הרביעי, הנועז מכל קודמיו, אל הגלעין המשפחתי העמוק ביותר ומתחקה אחרי חרדת החטא הטמונה בו: עד כמה מותר לאהוב בן משפחה ומאיזה רגע נהפכת האהבה לרגש אסור.

השאלה האמיצה הזאת תובעת תשובה פעמיים: פעם אחת בעלילתו של רומן בדוי שכתבה רביניאן וגנזה את פרסומו לפני שנים; ופעם אחרת בתולדות משפחתה האמיתית. שם וגם כאן טמון סוד, מעשה קיצוני שקשור באח קטן. נפתחת חקירה פנימית, מתעתעת, וככל שמעמיקים בה מתגלה כי אותה אשמה – אם אינה רק פרי דמיונה – כוונה אל בן משפחה אחר, קרוב אף יותר.

בעברית צלולה וסוחפת חוזרת רביניאן עם יצירה מפתיעה בתכניה ובמבנה המקורי שלה: “סיפור בתוך סיפור” שחושף את המציאות שמתחת לבדיה עם מה שרוחש במעמקיהן – רגש חתרני שאי אפשר עוד להתכחש אליו.

התשמע קולי / רן בן-נון
דורית רביניאן כתבה שני ספרים, ושהקורא יחליט איזה מהם הוא אוהב יותר
התשמע קולי / רן בן-נון
דורית רביניאן כתבה שני ספרים, ושהקורא יחליט איזה מהם הוא אוהב יותר
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • סטודנטית למשחק ישראלית בניו יורק מקבלת הודעה איומה: אחיה האהוב מאושפז כשהוא מחוסר הכרה בבית החולים מאיר בכפר סבא לאחר שלקה לפתע, בגיל 32 בלבד, בזיהום מסתורי בליבו. הם מנותקים ומנוכרים, אחרי שחזר בתשובה בעקבות אשתו הנמצאת בהריון, שהוסתר מהשחקנית, כדי שלא תקנא. היא לא מקנאת, היא כועסת נורא. גיבורת "שיעורים בפיתוח קול" החדש של דורית רביניאן האהובה היא תלמידה מצטיינת שזכתה בתפקיד הראשי בהצגת סוף השנה של בית הספר, "שוליית הקוסם", אבל אחרי תשעה שיעורי פיתוח קול היא נאלצת לעזוב הכל ולחזור ארצה, אל מיטת חוליו של אחיה. בינתיים, דודתה של אשתו של האח, זו שגידלה אותה ומכונה הרבנית, מאשימה וטוענת שכל הצרות באות כי בין הגיבורה לאחיה הי הקשר אסור, לא טהור, כי ככה זה אצלכם החילונים. האם באמת היה שם משהו "לא בסדר", טאבו שנשבר? משחקי ילדים שחרגו מגבול המותר? היא עצמה כבר לא לגמרי בטוחה. כל הדרמה המטורפת הזו מסופרת כתקציר של ספר שטרם פורסם, ביעילות קלינית שרק מעצימה את כוחו של הסיפור – ואת יכולותיה של רביניאן כמספרת עילאית מהשורה הראשונה של כותבי ישראל.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • הסגת גבול/ רוז טרמיין
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • תראו, זה מסובך.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • הקשר הסימביוטי נמשך גם בבגרותם של האחים, כצמד צעירים הוללים בשכונת פלורנטין בתל אביב. תוך דילוג תזזיתי בין הזמנים, רביניאן יוצרת מתח שרק עולה ומתגבר, התרחשות מוגזמת בכוונה, תיאטרלית, עם סיום דרמטי שכולו גורל וקארמה אלוהית. קפיצה לשנת 2006 ולרביניאן עצמה, שכתבה במשך חמש שנים תמימות את הסיפור על האח והאחות שקראנו עד עכשיו. זה אמור היה להיות ספרה השלישי, שעבורו קיבלה מקדמה מרשימה וזכויות התרגום שלו כבר נמכרו בחו"ל, אבל בהחלטה של רגע היא מחליטה לגנוז אותו, מחזירה את המקדמה ושוקעת בדיכאון כבד. גם אחרי 14 שנים, הספר הגנוז עדיין מלווה אותה כצל מאיים, למרות שכבר השלימה כתיבת ספר אחר. השנה היא 2020, תחילת ימי הקורונה וכשהיא כותבת על התקופה מופיעים ביצירתה של רביניאן לראשונה אלמנטים של ספרות אימה, משהו קריפי מדגדג כמו דיבוק, מאיים, מטריד, אך מרענן ונועז להפליא. היא מגלה את מה שהיה בעצם די ברור – את הספר הגנוז היא כתבה בעצם על אחיה ועל עצמה. היא היתה בת שלוש וחצי והוא תינוק שהלך לעולמו בגיל שבעה חודשים בלבד והותיר את הוריה הלומי צער ושבורי לב.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • ומכאן משהו משתבש מאוד. רביניאן עוברת לתיאור של הוריה הפוסט טראומטיים אחרי מות התינוק, אפופי לחשי הגנה וחרדות, למרות שכבר יש לה שני אחים ואחות חיים ובריאים. היא נזכרת איך השאירו אותה אצל סבה וסבתה והלכו לבית החולים. דורית הצעירה רצתה שיחזרו, התפללה ולבסוף האשימה עצמה במותו של אחיה הפעוט. כל זה מסופר בתוך הרבה פולקלור סמיך ועבה מהוויי קהילת יוצאי איראן בישראל – מנהגים ומסורות מפורקים לשברי התנהגויות מפורטים להדהים ונבחנים בראייה מיקרוסקופית דקדקנית היוצרת קריאה מאתגר למדי. בשלבים מסוימים העלילה נדמית להרצאה משונה על תרבות ומורשת פרסית, שהייתם מצפים לקבל בראיון למוספי החג עם ריטה או אולי מהלהיט העולמי האחרון של מרג'אן כמאלי, אבל ודאי שלא מסופרת עתירת איכויות כמו דורית רביניאן.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • תחשבו על זה כמו קובץ נובלות; כמה מהן גאוניות ממש, אחרות פחות.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • הרבנית הזו היא משהו מבעית לגמרי. בקלות היא יכלה להיות גיבורה של סיפור אימה מעולה.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "תנופת הדרמה ואף יותר מזה, עונג השפה, ההתפלשות בה, המשחקיות שבמעשה הכתיבה — כל זה סם חיים שאני לא יכולה בלעדיו".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • בבית החולים, בשעות הנוראות האלו של ההמתנה האינסופית. זה יכול לעזור.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • ברור. רביניאן תמיד היתה ותמיד תהיה אחת הגדולות.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • ובתוך כל המלל הזה היא טומנת את הסוד הגדול שבליבת העלילה, הקשור לאהבה האינסופית של בת לאביה הנערץ, שנפטר באופן פתאומי בגיל 66 בלבד. כך שבגדול, "שיעורים בפיתוח קול" הוא סיפור חזק מאוד על אובדן עצום, שהנפש האנושית מתקשה להכילו. אך לבסוף, עם כל הצער והכאב - אין דרך קלה לומר זאת, אבל חייבים לשאול: האם יכול להיות שרביניאן הנפלאה פשוט גנזה את הספר הלא נכון?