ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
שמיים כחולים
ת.ק. בויל

תקציר

קאט, אישה צעירה בפלורידה, שארוסה מסרב לכלב חתול או תינוק, נופלת בקסמו של פיתון שעיניו זוהרות כמו יהלומים ומקווה שהוא המפתח שיאפשר לה להיות משפיענית ויפיג את השעמום בחייה רצופי הגשמים והשטפונות. אחיה, קופר, חוקר את ההיעלמות ההדרגתית של החרקים בקליפורניה הרותחת מחום ומשמיע נבואות שחורות על האסון הסביבתי הממשמש ובא, ואולי כבר הגיע. אימם, אוטילי, מפתחת מתכונים על בסיס חרקים, רודה את הדבש של דבוריה וממחזרת כל מה שאפשר.

הדרמה המשפחתית המטלטלת, המתחוללת על רקע סופות הוריקן ושריפות קטלניות, הופכת בכתיבתו המופלאה של ת.ק. בויל לדיוקן ביקורתי ושנון של החברה האמריקאית החומרנית ולאזהרה מפני הצפוי לנו על פני כדור הארץ. בין בצורת ומבול, בין דבורים ונחשים המשמשים כחיות מחמד, ובין אסונות אנושיים מזעזעים שמיים כחולים בוחן את היחסים המורכבים והשבירים בין בני האדם לסביבתם, שדומה שיכולים רק להחמיר.

ת.ק. בויל גדל בצפון מדינת ניו יורק ומתגורר בקליפורניה. הוא לימד באוניברסיטת דרום קליפורניה, ופרסם 18 רומנים ותריסר קבצי סיפורים, שתורגמו לשפות רבות. שמיים כחולים הוא ספרו החמישי הרואה אור בעברית, אחרי מסך הטורטייה (2001), ידיד האדמה (2004), המעגל הפנימי (2004), והנשים (2012).

"חץ שחור של אימה העולה על כל דמיון עומד במרכז הרומן... בויל גורם לנו לבחון את 'העצב הבל יתואר ששוכן בליבו של כל דבר' לצד יופיו המופלא של העולם"  - אני פרו, חדשות הספנות

פרשי האפוקליפסה / רן בן-נון
אין זמן למסרים מעודנים, הקטסטרופה כבר כאן
פרשי האפוקליפסה / רן בן-נון
אין זמן למסרים מעודנים, הקטסטרופה כבר כאן
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • וילי, ככה קאט קוראת לנחש הפיתון שרכשה זה עתה ב-300 דולר. טוד, החבר הגועלי שלה, בדיוק קנה לה טבעת אירוסין אבל הוא לא רוצה ילד ואפילו לא כלב או חתול, אז שיהיה נחש. קאט, יפהפייה מובטלת שחולמת להיות משפיענית רשת, היא הגיבורה הראשונה ב"שמיים כחולים" של ת. ק. בויל, נביא הזעם האקולוגי מהשורה הראשונה של סופרי אמריקה בדור הנוכחי. בויל מגיש לנו עוד מניפסט אפוקליפטי זועם, שנון ומרושע על תרבות הצריכה המטומטמת שהופכת את יופיו של הטבע לעוד מוצר צריכה. וכשהטבע מגיב, הוא עושה זאת באכזריות מקסימלית איומה שלא תיאמן – מגיע לנו. נקודה. פלורידה שבה מתגוררת קאט הופכת לבלתי נסבלת למחייה, בחום ולחות איומים, הוריקנים והצפות הפוגעות קשות בבית החוף שהורישה להם אימו של טוד, איש שיווק העוסק במסיבות קידום מכירות לרום בקרדי. אצל בויל, ריקנות החיים המודרניים משתלבת היטב בניצול הטבע ליצירת מיצג טמטום אחד גדול, אם כי קצת פלקאטי ושקוף; לבויל אין את הסאבטקסט המעודן והמתוחכם של בני דורו פראנזן, שייבון או טארט - הוא לגמרי כפשוטו.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • על עצמות המתים/ אולגה טוקרצ'וק
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • לא כבד מדי.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • כשפלורידה טובעת, בקצה השני של היבשת מתרחש ההפך הגמור - קליפורניה המיובשת, מוכת הבצורת, הרוחות העזות והשריפות הקטלניות, שמגיעות כמעט עד לביתה של אוטילי, אמה של קאט ופודית לא רעה בכלל (בויל הוא אלוף מתכונים מרשים), שמתחילה לבשל צרצרים במצוות בנה קופר, אנטומולוג ומשוגע איכות הסביבה. קופר מגיע לארוחת ערב עם החברה הנוכחית שלו, מארי האסייתית, אקרולוגית זערורית ומומחית לטפילים. קופר ומארי יוצאים לאסוף חרקים וקרציות כדי לבדוק אם הם נושאי מחלות, ונחים בדרינק בטברנה מקומית המסתיים בהתקפת נחיל דבורים. גם החרקים הולכים ומתמעטים, מנסים לחיות את הרגע. האדם האמריקני של בויל שורד בתוך הטבע ההולך וכלה מסביבו - פרפר הדנאית המלכותית בסכנת הכחדה, הדבורים נעלמות, המערכת האקולוגית קורסת מסביבנו, ובויל נע בין הטפה לאירוניה דקה, בין הצורך להתעשת לבין ההבנה שכנראה כבר מאוחר מדי.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • אורח החיים האמריקני חולה ודפוק, משועבד לתרבות הצריכה, דיכאוני, חרדתי ומכור למשככי כאבים ותרופות פסיכיאטריות. וכשנלחמים בטבע, הטבע נלחם בחזרה וזהו קרב מאסף אכזרי; הפלנטה מתנערת ומנסה למחות אותנו מעליה: קרציות אכזריות, חיידקים עמידים בפני אנטיביוטיקה - לטבע לא אכפת אם אתה לטובתו או נגדו. עבורו, כולנו אויבים. המסרים של בויל קצת פשטניים, אבל עובדים. הזמן הוא הרבה אחרי נקודת האל חזור, עכשיו צריך מסרים חזקים ישר לפנים, אין זמן להתחכמויות. העצב הקיומי על גוויעתו של כדור הארץ משתלב היטב בטרגדיה האישית של הגיבורים; החיים והעולם נהרסים באנטרופיה איטית חסרת מעצורים, סופנית. האישי הוא הכללי, הפרטי הוא הציבורי; הכל הולך לעזאזל, או ליתר דיוק, לכל הרוחות שמותירות אחריהן רק כאוס וחורבן. אליגטורים ברחובות, שפמנונים בכבישים, נחילי יתושים בכל מקום - האפוקליפסה כבר כאן, ואולי צריך פשוט לסגור את הבאסטה על כל הפרויקט הכושל הזה שנקרא המין האנושי, ולפרוש מהבריאה לפני שנחסל אותה סופית.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • עומס הפרטים יוצר לעתיםהרצאה אקולוגית מתישה; מסר סביבתי, חשוב כשלעצמו, במקום ספרות טובה.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • אר-ג'יי, הבחור שמכר לקאט את הנחש והופך לחבר הכי טוב שלה ואף למעלה מזה. כן, הוא מוזר, אבל הוא אוהב אותה באמת וזה מה שחשוב.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "טקסים צריכים להתנהל באריכות, וככל שהם משעממים יותר כן ייטב, כל העניין הוא להוסיף חגיגיות לאירוע בעזרת התחסדות, קלישאות וצביעות, כדי שכשהמילים סוף סוף יאזלו, ההקלה תהיה מחשמלת".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • מיאמי הטובעת או אל-איי הבוערת? תחשבו טוב טוב לפני שאתם בוחרים.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • כן. בויל הוא כותב חשוב שמטפל בנושאים קריטיים בלי כפפות של משי. כל ספר שלו הוא אירוע בקנה מידה גלובלי ממש.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • הטבע נלחם בנו בדרכים יצירתיות והקיום היומיומי שלנו כבר לא מובן מאליו. בויל מכה בגיבוריו בתקריות מעצבנות ומכשולים טורדניים בעוצמה הולכת וגוברת, ההופכת בהדרגה לשרשרת אסונות קטסטרופלית, עד לאימה האולטימטיבית, זוועה בלתי נתפסת הטמונה בלב העלילה ולא נועדה לקוראים רגישים ורכי לבב. הטבע מעניש אותנו על כל חטאינו כלפיו, והוא קר כקרח או בוער מזעם, אכזר וחסר רחמים. זה אלים, חסר עידון וישר לפרצוף. אבל אולי זו הסטירה שאנחנו צריכים כדי להתעורר. ותאמינו או לא, הסוף כמעט אופטימי: יש עוד תקווה, פרפרי הדנאית עוד ישובו לפרפר; זה עדיין לא מאוחר מדי, אבל נשאר רק עוד רגע, רק עוד רגע אחד, והזמן לפעול הוא בדיוק עכשיו.