מעבר לקופה

ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
להבות
רובי ארנוט

תקציר

מדוע אחיה של שרלוט בת ה־ 23 נחוש לבנות לה ארון מתים, אף שהיא בריאה לגמרי? ומדוע היא נמלטת על נפשה לקצה העולם ברגע שהיא מגלה זאת? מי רוצח את בעלי החיים בחוות מללוקה, ומדוע הפסיקו קרל וכלב הים שלו לצוד יחד את דגי טונת הדם?
האם יצליח לב שבור לכבות את הלהבות המשתוללות באי טסמניה? התשובות לחידות הללו נמצאות ביצירה המכשפת הזאת, שבמרכזה הנופים עוצרי הנשימה של האי הקטן שמדרום לאוסטרליה.

להבות הוא רומן מקורי ויוצא דופן; חגיגה של סגנון ודמיון, שפה וכישרון. זהו סיפור על אבל ואובדן, על אהבה וקשרי משפחה, תעלומה ששזורה באגדה שופעת הומור ואהבת אדם וטבע.

רובי ארנוט, אחד הכותבים הצעירים הבולטים כיום באוסטרליה, בורא בספרו הראשון מיתולוגיה תמימה ומהנה שמעוגנת בידע מרשים. בעיצומו של משבר האקלים הוא משמיע שיר הלל לנופי מולדתו, שיר שהוא גם קינה וקריאת אזהרה לכל מי שהחיים הנכחדים הללו יקרים לליבו.

"תענוג. [...] סיפור מהלך קסם שלוכד בתוכו משהו ממשי מרוח החיים בטסמניה."
גארדיאן

להציג הכל...
לקריאת הפרק הראשון
חם, מתחמם, לוהט / רן בן-נון
בטזמניה הטבעי פוגש בעל טבעי והפמיניסטי באקו-טרוריסטי
לקריאת הפרק הראשון
חם, מתחמם, לוהט / רן בן-נון
בטזמניה הטבעי פוגש בעל טבעי והפמיניסטי באקו-טרוריסטי
  • תקציר מנהלים

  • תקציר מנהלים

  • טזמניה, האי הגדול והמסתורי שמדרום לאוסטרליה, הוא מקום של אגדה ומיתולוגיה, עולם שבו האדם פוגש את החיה ואת הבריאה, שבו הטבעי נמהל בעל טבעי בחיבור קוסמי שאינו ניתן לניתוק. העולם הזה נתון בסכנה ועל כך כותב רובי ארנוט בספר הביכורים הכה מיוחד שלו, "להבות". הוא כותב על בנות משפחת מקאליסטר, שחוזרות אל האי זמן לא רב לאחר מותן כשהן עטורות צמחיית טחב מוזרה כדי לפתור עניינים לא סגורים. שרלוט, בת הדור הבא של המשפחה, התברכה או קוללה במתת הבעירה הספונטנית, והעלילה המעגלית והמתוחכמת תלווה אותה לאורך מסע בריחה שהוא גם טקס חניכה רוחני, בדרך להפיכתה למי שהיא, דמות גדולה מהחיים - וגם קצת מהמוות.
  • כמו מה זה

  • כמו מה זה

  • דברים מוזרים קורים/ קלי לינק
  • קל/כבד?

  • קל/כבד?

  • קל, אך ממש לא קליל.
  • למה כן?

  • למה כן?

  • ארנוט עוקב אחר מסע הגיבורה שלו באמצעות רצף של דמויות מספרות המביטות בה ממרחקים שונים בהתפעמות, בחשש, בתהייה, בהערצה, ולבסוף גם באהבה. אחרי דייג דגי סלמון המפתח קשר סימביוטי עם כלב ים, שהרלוונטיות שלו לסיפור תתברר בהמשך, מופיע ליוויי, אחיה של שרלוט, שמחליט לשנות את גורלה: הוא יכין עבורה ארון מתים, כך שגופתה לא תישרף, והיא לא תשוב לאדמה לאחר מותה בעוד מופע אש מתעתע. מודעת לטפשיותו המדהימה של המהלך, שרלוט מחליטה לברוח כל הדרך אל אביהם הנעלם, שדמותו האניגמטית מטילה צל כבד על קורות המשפחה.
  • למה גם כן?

  • למה גם כן?

  • רצף הדמויות המספרות הולך ומסתחרר אל הגבולות המרוחקים של המציאות והדמיון: בונה הארון המיועד לשרלוט, מיזנתרופ קיצוני וקריפי במיוחד; הבלשית המגניבה שליווי שוכר כדי לעלות על עקבותיה של אחותו; בעל החווה הצפונית שאליה היא מגיעה במסעה; ולבסוף ניקולה, אהובתה של שרלוט, שראשה כולו להבה אדמונית והיא היחידה שביכולתה לשכך את האש המפעמת בגיבורה ומאיימת להתפרץ ולאכל את כל הנקרה בדרכה. לא במקרה, אהבת הנשים היא זו שתנצח את הפטריארכיה הגברית ואת כל מה שעוללה לאדמת האי המקודשת.
  • למה לא?

  • למה לא?

  • אבל לפעמים הדמויות המספרות קצת מוגזמות. למשל, חולדת המים שפרוותה אמורה לרפד את ארונה של שרלוט. המכרסמת השעירה רואה בעצמה מעין יישות אלילית השולטת במימי האי ושואפת לאיחוד עם יישות הענן השמיימית. הזוי זה לא מילה
  • דמות לקחת

  • דמות לקחת

  • הבלשית המגניבה. היא לא מזדהה בשמה, אך מתארת את עצמה באלו המילים: "אני לא ציור שמן. לא מעט גברים מצאו לא מעט דרכים לעמוד בפני נסיונות הפיתוי שלי. אבל באווירה מסוימת ובאור מסוים אני יכולה להפעיל סוג של כוח משיכה – מין קסם חמור, קצת אנדרוגיני, של 'מעניין אם אצליח להתמודד איתה'".
  • משפט לקחת

  • משפט לקחת

  • "הפליאה התקבלה תמיד בברכה, ומפני שקיבל אותה בברכה שכח שהיא עלולה גם לזעזע אותו. שהיא עלולה לרגש אותו, להקפיא אותו, לטלטל אותו, אך לעולם לא לעורר בו זעם או אלימות".
  • איפה קוראים?

  • איפה קוראים?

  • וואו, טזמניה, איזה מקום קסום ומופלא. האי המדהים הזה הוא ממש דמות בתוך הספר, עם חיים משלה ואפילו אישיות. הלוואי שפעם עוד נצליח לקפוץ לבקר.
  • נחזור לעוד?

  • נחזור לעוד?

  • ברור. רובי ארנוט הוא כישרון מטורף, שנמצא רק בתחילת הדרך.
  • השורה האחרונה

  • השורה האחרונה

  • בין השורות, במסר התת הכרתי, "להבות" הוא טקסט אקו-טרוריסטי בועט ובריא, שבו הכל מתחבר להכל והאנושות והאלוהות משתפות פעולה כדי לתקן את החורבן שהמיט האדם הלבן על הבריאה היפה, הנשית. בסופו נותר רק להתפלל שעדיין לא מאוחר מדי.
עוד ביקורות לספרים