ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
אין מה לראות פה
קווין וילסון

תקציר

משרת אומנת לשני תאומים בני עשר, בבית משפחה עשירה עד גיחוך, לתקופה מוגבלת ובשכר מופלג. כמה קשה זה כבר יכול להיות? 

שתים עשרה שנה חלפו מאז התראו ליליאן ומדיסון בפעם האחרונה, מאז חלקו חדר בפנימייה יוקרתית לנערות. כעת אחת מנהלת קריירה פוליטית מאחוזתה העצומה, והאחרת קופאית משועממת בסופרמרקט "הראשון בחסכון". במכתב מסתורי מדיסון קוראת לחברתה לבקר אותה בטנסי. הנערה היפה להכאיב שהייתה מתגנבת לחדרה של ליליאן בלילות זקוקה לעזרתה, וליליאן – הצינית המושבעת – מתרככת ונענית מיד. 

על ספה קטיפתית כענן, לצד קנקן תה קר צונן, מדיסון יפהפייה עוד יותר. היא ממתינה שהמשרתים ישאירו אותן לבדן ומגלה לה את הסוד הבוער: שני התאומים מנישואיו הקודמים של בעלה עוברים לגור איתם, והם זקוקים לאומנת. זהו? זה האיום הנורא? ליליאן חושבת בהקלה, היא ממהרת להרגיע את חברתה כשזו עוצרת בעדה לומר דבר נוסף. "יש עוד עניין", מדיסון לוחשת, "הם יכולים – לעיתים נדירות כמובן – להתחמם קצת יותר מדי..."

בשנינות ובהומור מלא לב, קווין וילסון רוקח סיפור מפגש מצחיק ומופלא, מפתיע לכל אורכו, ובה בעת מוּכר עד כאב. בכתיבה פשוטה וחסרת מאמץ הוא מצליח לשכנע אותנו כי הכול אפשרי, כי קשר אנושי הוא המצרך היקר בעולם וכי בכולנו בוערת אש תמה שמסרבת לכבות. 

יש מה לקרוא פה? / רן בן-נון
קווין וילסון עמוק במשבר הספר השני, אבל זה לא כזה נורא
יש מה לקרוא פה? / רן בן-נון
קווין וילסון עמוק במשבר הספר השני, אבל זה לא כזה נורא
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • ליליאן באה מחור שחור כלשהו באמצע שומקום אמריקה והתקבלה כתלמידה מצטיינת על מלגה מלאה לתיכון יוקרתי לבנות עשירים, שם פגשה בחברה הכי טובה שלה, מדיסון, היורשת הצעירה והיפה לאימפריית מרכולים דרומית. כשבכליה של מדיסון מתגלה קוקאין, אביה משלם לאימה של ליליאן סכום נכבד כדי שתיקח עליה את האשמה. ליליאן מגורשת אחר כבוד מגן העדן בחזרה לעיירת הולדתה המצחינה ולחיי עבודות מזדמנות ונטולות עתיד. אחרי 12 שנים, בגיל 28, ליליאן מקבלת מכתב ממדיסון המזמינה אותה לאחוזתה המפוארת בטנסי כדי להציע לה עבודה כאומנת לשני ילדיו מנישואים קודמים של בעלה, סנtטור המיועד לתפקיד מזכיר המדינה, שאולי פעם אפילו יהיה נשיא. רק עוד עניין קטן: לצמד בני העשר יש בעיה קלה, שאפשר לכנות אותה על-טבעית, בלי ספוילרים, ולכן לא ניתן לשכור עבורם אומנת מקצועית, אלא רק את בת הברית ושותפת הסוד הנצחית ליליאן.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • איילין/ אוטסה מושפג
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • קליל ומשגע, גם בחלקים הכאילו רציניים.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • ליליאן היא בערך האדם הכי מיזנתרופי ואנטי סוציאלי שיש, אין לה שום מושג איך לטפל בילדים או אפילו איך לגשת אליהם או לדבר איתם. אבל עכשיו, כשהאחוזה החלומית פתוחה בפניה על כל אוצרותיה ותפנוקיה, אין מצב שהיא תסרב. וחוץ מזה, הילדים המשונים האלה נזנחו על ידי אביהם אחרי שאימם התאבדה וגרו אצל סביהם התשושים, כך שכעת הם שונאי אדם אפילו יותר מהאומנת המיועדת שלהם. זו אהבה ממבט ראשון.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • כי אולי חתיכת טראש אמריקני מעולה זה בדיוק החומר המתוק והממכר, מזון הנחמה שאנו זקוקים לו בימים טרופים ונטולי ודאות אלה.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • "אין מה לראות פה" הוא ספרו השני של קווין וילסון, האיש שכתב את "משפחת פאנג" הגאוני, מהבכורות המרשימות והמבריקות בספרות האמריקנית במאה הנוכחית. האם וילסון עובר בהצלחה את מבחן הספר השני? במילה אחת: לא. בחמש מילים: אבל זה לא כזה נורא.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • אליסון היא כאילו הבארבי המושלמת, בלונדינית זוהרת, מרוחקת ובלתי מושגת, אבל היא חכמה, ערמומית, מחודדת כסכין, ויש לה צד אפל מבעית ומבריק.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "הרגשתי כאילו אלה כבר לא החיים שלי. אלה חיים של מישהי אחרת. החלטתי שפשוט אחיה בתוכם ואראה אם מישהו ישים לב, ואולי הם יהפכו לשלי. אולי אני אוהב את החיים האלה".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • נאשוויל, טנסי והסביבה. קצת קאנטרי איכותי, ברביקיו משובח, מה כבר יכול להשתבש?
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • כן. אולי אחרי הספר השלישי נדע כבר באופן סופי מה קווין וילסון שווה באמת והאם היה רק הברקה של להיט אחד.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • אם יש דבר כזה, משבר הספר השני – ככה בדיוק הוא נראה: עלילה מופרכת לחלוטין, רעועה, דביקה לפרקים ומלאת חורים כמסננת. אבל אם לוקחים את זה בקלות ובקריצה, אפשר ליהנות כאןן מקריאה משעשעת וקלילה ומספק פארודיה נשכנית על אמריקה הפוסט טראמפיסטית, המחולקת בחדות לאלה שיש להם ואלה שלעולם לא יהיה להם. זה מוגזם ומגוחך, אבל המציאות מוגזמת ומגוחכת אפילו יותר.