מעבר לקופה

ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9
מהנדסי הנפש האנושית
לאון פרנקו

תקציר

מהנדסי הנפש האנושית היא מיצירות הספרות הייחודיות שנכתבו לאחרונה בעברית. הדבר ניכר כבר ב"הקדמת המתרגם" שפותחת אותה, המציגה את הספר כתרגומה העברי של יצירת מופת מסתורית שנכתבה ברוסית מעט אחרי מלחמת העולם השנייה. למרבה הפלא הספר מצליח להצדיק את הציפיות שההקדמה יוצרת, וההרגשה היא שמחבר הרומן, לאון פרנקו, לא רק כתב ספר עברי מפתיע ביופיו אלא גם המציא סופר רוסי מחתרתי, ומדובר כמובן בהישג יוצא דופן. 

גם מבנה הספר ייחודי ומלא יופי. אף שהעלילה בדיונית לחלוטין, היא חגה סביב דמותה ההיסטורית של לודמילה פאבליצ'נקו, שהיתה הצלפית הסובייטית המהוללת ביותר במלחמת העולם השנייה. דמותה המכשפת של פאבליצ'נקו מניעה את הרומן כולו, אלא שאנחנו זוכים להכירה בעיקר מבעד לדמויות הגבריות שמקיפות אותה: חייל רוסי שפאבליצ'נקו מצילה, צלם עיתונות שנשלח לתעד אותה, ובכיר במערך התעמולה הסובייטי שמתאהב בה נואשות. רק לקראת סוף הספר מתגלה תודעתה של פאבליצ'נקו עצמה ומאירה באור חדש את העלילה כולה. לספר ייחוד צורני נוסף – לכל פרק מצורף תצלום היסטורי שהטקסט מתכתב איתו ושואב ממנו השראה. התוצאה היא עלילת דברים מסחררת, בעלת אופי ספירלי, שמרחיבה ללא הרף את תודעתם של הקוראים בעודה מענגת אותם במשחקי פרספקטיבה עדינים ובהומור דק ומפתיע. (אלי הירש)    

לאון פרנקו נולד ב־1979 בבאר שבע. 'מהנדסי הנפש האנושית' הוא ספרו הראשון. 

להציג הכל...
לקריאת הפרק הראשון
בול בפוני / רן בן-נון
כשספרות רוסית גדולה נכתבת דווקא בעברית נפלאה
לקריאת הפרק הראשון
בול בפוני / רן בן-נון
כשספרות רוסית גדולה נכתבת דווקא בעברית נפלאה
  • תקציר מנהלים

  • תקציר מנהלים

  • מלחמת העולם השנייה, חזית הקרבות בין גרמניה ורוסיה על חצי האי קרים. פטרוביץ', מורה לספרות שגויס בעל כורחו, רואה את חבריו ליחידה נקטלים בזה אחר זה, ואז היא מופיעה – לודמילה פאבליצ'נקו, הצלפית האגדית מכותרות עיתוני התעמולה, שמחסלת את כל חיילי האויב ומצילה את חייו. את הימים הבאים מבלה פטרוביץ' במחיצת נערת החלומות הזו, וכך בין הפנטזיה האולטימטיבית, מנות קרב, שינה חטופה וגופות נאצים, נפתח "מהנדסי הנפש האנושית", ספר ביכורים שהוא חגיגה נפלאה ומשעשעת של מיתולוגיה סובייטית מפוברקת לחלוטין.
  • כמו מה זה

  • כמו מה זה

  • מלחמתה של רוסיה/ ריצ'רד אוברי
  • קל/כבד?

  • קל/כבד?

  • בדיוק באמצע, ספר במשקל נכון.
  • למה כן?

  • למה כן?

  • חלקו השני של "מהנדסי הנפש האנושית" (השם לקוח מציטוט שגוי של סטאלין על עיצוב דעת הקהל) מסופר מנקודת מבטו של בוריס איבאנוביץ', הצלם שנשלח לתעד את מעלליה של הצלפית האוקראינית היפהפיה בחזית. בוריס הוא כישרון טבעי מולד, שמצלמת הלייקה תלויה על חזהו מאז שהוא זוכר את עצמו, וכל יישותו מוקדשת למאמץ לרומם את רוחו של העם – במיוחד אחרי שהמגזין בו הוא מועסק עבר עוד גל טיהור אכזרי בסגנון הקומוניסטי הקלאסי. בעינו החדה, בוריס מגלה בפאבליצ'נקו איכויות נשיות עמוקות, המתבטאות אפילו בעדינות שבה היא אוחזת ברובה שלה, ממש כמו שהוא עצמו אוחז במצלמתו.
  • למה גם כן?

  • למה גם כן?

  • ואז מגיע זארין, עורך הביטאון הצבאי ואיש צללים ותיק, שעסוק רוב הזמן בפעילויות שהשתיקה יפה להן. אבל גם הוא, כמו כולם, מתאהב בלודמילה ללא תנאי. זארין מסדר לגיבורה נסיעה לאמריקה, כנציגה גאה של עילית הצבא האדום, ומקווה לזכות בתשומת ליבה, אך נכשל בלשונו, קופא ולא מצליח להעלות אפילו חיוך דקיק על שפתיה היפות. ומה שהכי גרוע – אחרי המסע כבר לא מרשים לה לחזור לשירות קרבי, וזארין מבין שהוא פשוט הרס את חייה.
  • למה לא?

  • למה לא?

  • הספר קצת קצר מדי, מעין הערת שוליים היסטורית. נשארים עם תחושה של עוד.
  • דמות לקחת

  • דמות לקחת

  • רק אחרי כולם מופיעה לבסוף הגברת עצמה, לודמילה. אנו מגלים שהמלחמה גזלה ממנה את אהבתה הראשונה והיחידה, ניקולאי, ושבעצם כל סיפור הפיכתה לצלפית אגדית, גדולה מהחיים, מונע על ידי יצר הנקמה. היא רק רצתה למצוא את הצלף הנאצי שהרג את אהוב ליבה – ולדפוק לו כדור אחד בראש. אחרי הכל, וונדרוומן הסובייטית היא לא יותר מאשר ילדה עצובה עם לב שבור, שרק זקוקה לחיבוק חם.
  • משפט לקחת

  • משפט לקחת

  • "חאסימיקוב חוטף כדור במצח. הוא נשאר עומד רגע, משתהה, תמיד לוקח לו זמן להבין דברים. לבסוף הוא קולט מה קרה ונופל מת על הקרקע".
  • איפה קוראים?

  • איפה קוראים?

  • טיול שורשים בקייב היפהפייה, שבו מתאהבים בה מחדש.
  • נחזור לעוד?

  • נחזור לעוד?

  • בהחלט. זו הבכורה הכי מרשימה בעברית השנה, ללא תחרות.
  • השורה האחרונה

  • השורה האחרונה

  • פרנקו כתב בעצם ספרות רוסית גדולה: מצד אחד הציניות המרירה המפורסמת של כל מי שאי פעם מצא את עצמו מאחורי מסך הברזל, ומצד שני לב ענק שפועם בקצב שירתה של אמא רוסיה, שכולה יופי וכאב. וכשספרות רוסית גדולה נכתבת בעברית נפלאה – זה לא פחות מנס ספרותי אמיתי.
עוד ביקורות לספרים