שלושה עשורים אחרי שתוּמרנה ופוּתתה על ידי סופר בעל שם כבן חמישים, והיא בת ארבע-עשרה בלבד, מתארת ונסה ספרינגורה את החותם שהותיר הקשר ההוא על חייה. בצעד אמיץ היא משיבה לעצמה את הסיפור שהופקע ממנה, והופכת אותו לראשונה לשלה, תוך שהיא בוחנת לעומק את מהותו של המושג "הסכמה".
בטקסט יוצא דופן, מניחה בפנינו ספרינגורה את העובדות המצמררות: כל המבוגרים שהקיפו אותה ידעו על המתרחש בזמן אמת. איש לא נחלץ להציל אותה, גם כשביקשה מפורשות או שידרה אותות מצוקה. רובם הסבו פניהם נוכח הניצול שהתרחש לנגד עיניהם.
"שנים רבות אני סובבת סחור-סחור בכלוב שלי", כותבת ספרינגורה. "חלומותי רוויים רצח ונקמה. עד היום שבו הפתרון מתגלה סוף סוף לעיני: תפסי את הצייד במלכודת שלו עצמו, כלאי אותו בתוך ספר".
ההסכמה ראה אור בצרפת בתחילת 2020 ועורר שערורייה. הוא זכה לשבחי המבקרים ותורגם לשפות רבות, ולא בכדי: זהו טקסט יוצא דופן, חשוף ואותנטי, של אישה בוגרת, העומדת כיום בראש הוצאת הספרים ז'וליאר הצרפתית, שבחרה להשיב לעצמה את הקול שנגזל ממנה.
