הביקורות של ענייני מקצועי וכתוב בצורה מעמיקה ונגישה👍👍

"רוב החתולאים גאים בחתולאיות שלהם כמין זהות רחבה, כלל יקומית. אומה נפרדת"

הספר הנשמה העשירית הוא שיטוט ברבדיה של החיה החידתית ביותר: החתול.

בכתיבה עדינה ומהורהרת, יגאל סרנה מביא לנו יצירה מופלאה: הוא אינו מתחיל כחתולאי מובהק, אך בת זוגו אורית וחתולתה האהובה, גרייסי, שולחות את הסופר לחקור את החיה שאוהביה המסורים מוכנים לעשות בשבילה כמעט הכול.

סרנה משוחח עם בעלי חתולים, שבמציאות רגילה היינו מציינים בחשיבות את שמם, אך במציאות חתולית נציין ברוב ייחוס קודם את ההולכים על ארבע: משפומי, החתול הטיילן של המשורר דניאל עוז, החתולה פיצה של ריטה קוגן, חתולה שנעלמה יום אחד ושינתה את חייה של המשוררת; באגירה, החתול הפראי של נעמה תורן; החתולה לולה של הצמד ג'יין בורדו, וגם החתול שנועה רוצה ללדת. לצידם חתולים אירופיים כמו זו החיה עם הסופרת סאלי על סירתה באוקספורד, החתול התקיף הנרי של המשוררת האנגלייה קייט, ופרנקי הבנגלי, הרוצח של תחקירן הצמרת הבריטי פילדינג.  

כמו חתול, סרנה חוקר בנינוחות מסוקרנת את ההיסטוריה ואת הקשריו התרבותיים והספרותיים של החתול, ודרך המפגשים עם החתולים או עם בעליהם נוצר חיבור בין תל אביב, פורטוגל, קפריסין, אנגליה והולנד, ומתקבל גרגור יפה בין האדם, החיה והמקום.

"ספר שהוא הודיה על ההיכרות עם יצור שהרחיב את עולמי ופתח את ליבי גם אל ברואים פרוותיים ודומיהם החיים, בעת שבה בני אדם שבים ונהפכים לטורפים אכזריים מזן שאין דומה לו בטבע."

זא פאולו הוא גבר גבה קומה שמחייך מתוך זקן סבוך ומתחת לאף גדול. הוא נדיב, מצחיק ונטול חומרנות. זא מתגורר בעיירה קמיניה שבפורטוגל, עיירה עם חומה ומצודה עתיקה ושפך נהר אל האוקיינוס וסמטאות צרות של חיים שחלפו. יש לזא חנות של חפצים שבורים. בחנות נחים חפצים שממתינים לאדונים החדשים שלהם, כמו נס של תחיית מתים, שאינו חל על בני אדם. זא משמר את הישן ומתקן את הפגום, כי אלו לא חפצים מתים עבורו. אלו חפצים מעניקי חיים. יגאל סרנה, גולה ממולדתו ואוהב את ארצו, חושב שזא הוא הנסיך של קמיניה, ומשתאה לנוכח חנות הכאוס שלו. סרנה שב ומבקר אצל זא עם מחברת, שואל שאלות ומגשר על פערי מרחק ושפה. מזר גמור, הופך זא לחבר קרוב.

אחרי ספרו בית בפורטוגל, שהיה לרב־מכר, מעמיק סרנה את מבטו אל הנשים והאנשים שסובבים את חייו החדשים. יש והוא מציץ אל נשמתם. 

זהו ספר רב יופי, הכתוב בעברית של בדולח ואפוף באהבת אדם ובאהבת הספרות. סרנה, שהגיע אל העולם שבע שנים אחרי סיום מלחמת העולם השנייה, אשר מחקה את העבר היהודי ברובו והכחידה כליל את עולם הסבים והסבתות שלו, מגלה בפורטוגל יקום הפוך בתכלית: ארץ של סבים וסבתות, שבה הישן מתקיים לצד החדש.

יגאל סרנה (יליד תל אביב, 1952) הוא עיתונאי חתן פרס סוקולוב וסופר חתן פרס היצירה על שם לוי אשכול. היה עיתונאי הגון ומוערך במשך 37 שנים. זהו ספרו השנים עשר.

משפחה קטנה של עולים מפולין מנסה לשרוד איכשהו במקום הקטן והנורא הזה, מלחמה אחרי מלחמה ועוד אחת.

ארבעה־עשר סיפורים מאת סופרות וסופרים ישראליים המציעים פרשנוית מקוריות ונקדות מבט מגוונות על המושג משפחה, מנוסטלגיה ועד אימה, מזכרון ילדות ועד מוות.

אשמה/ מרב הלפרין
בטחוניסט שפישל בענק ב-7 באוקטובר, ואשתו האוהבת שהולכת ומאבדת סבלנות, מנסים להתמודד ולהתגבר.

אמנית המוות/ עדי ענבי
אחרי חמש שנים עם נוכל רומנטי שכבש את ליבה בגזלייטינג וניצל אותה עד תום, היא חושבת שאולי יש עוד תקווה.

ארוחת חג/ יונתן דה שליט
מנהל המחלקה מוזמן על ידי חבורת "הפרסיות" לחגוג איתן את הנורוז, ראש השנה האיראני, שמתקיים קצת לפני פסח.

הכל כלול/ מעין רוגל
אחרי יום ולילה בחופשה במלון בחו"ל, פורץ ביניהן ריב מטורף, שאחריו היא בורחת מהחדר כדי לשתות משהו ולנסות להירגע.

זמן מקלחת/ דריה מעוז
להתעללות יש ממד מתעתע. היא יכולה להתחזות להתנהגות "נורמלית", שאם את מתנגדת לה, קוראים לך משוגעת. סיפור התעללות שקטה של גבר בבת זוגו. הכל בו לכאורה נורמלי, אבל שום דבר לא.

דלתות/ טל ניצן
מה גרם לראש המכון לפסיכותרפיה לשים קץ לחייו רגע לפני השימוע בוועדת האתיקה, והאם אנו באמת רוצים לדעת.

סימונה / גיא עד
איך מתנהל המשך חייה של ילדה, שאבא לקח אותה לבית מרחץ לגברים כשהייתה קטנטנה, ואז יצא מהארון ונטש.

מגניפיקט/ גלית דהן קרליבך
בישראל פוסט אפוקליפטית, מדריכת סיורי פולקלור ואנתרופולוגיה, רווקה מושבעת, מביטה בזלזול בנשים שנותרו בשולי החברה.

משפחה/ יגאל סרנה
משפחה קטנה של עולים מפולין מנסה לשרוד איכשהו במקום הקטן והנורא הזה, מלחמה אחרי מלחמה ועוד אחת.

הזיכרון המוקדם ביותר/ דורית זילברמן
כשהיא מבקשת מהסטודנטים שלה לכתוב על הזיכרון הראשון שלהם, היא נזכרת גם בזה שלה – הולדת אחותה כשהייתה בת ארבע וחצי.

אל תסתר פניך/ מרב לבנה
הם מתגוררים בקרוון על גבעה בשומרון, ובניגוד מוחלט לאמונתם ולתפיסת עולמם, הוא צריך להשתתף כמילואימניק בפינוי גוש קטיף.

כישורי חיים/ עמרי חורש
לאריאלה חסרות שתי הידיים, אבל היא לא אחת שתיתן למגבלה הקלה הזו לעצור אותה או לעכב אותה. להיפך, היא מסתערת על החיים.

מצולקת/ נועה רום
לאחר התמודדות מורכבת עם מחלה קשה, שאולי טרם הסתיימה, היא מוכנה להרגיש מגע של ידי גבר על גופה, אבל זה לא יהיה קל או פשוט.

ארוחה משפחתית/ רפי טופז
אמא, אבא ושני ילדיהם נוסעים לארוחת ערב מתוחה אצל הורי האב ביישוב כפרי. עבור הילדים מדובר במסע לארץ קסם מסתורית, עבור ההורים פחות, ואכן משהו במשפחה הקטנה משתבש מאוד.

אדם יוצא לחופשי. הוא מתרחק ממולדתו ומוצא את מקומו. זוהי אירופה במאה העשרים ואחת. שבעים ושבע שנים אחרי שנחרב הבית של הוריו באירופה של המאה שעברה, הוא גולה ושב אל קצה מערב. בעזרת בנאים מקומיים הוא משפץ בית ישן בכפר. הפורטוגלים מזכירים לו את הוריו. עכשיו הוא יהודי נודד. הוא משוטט בבתים נטושים, בארמונות ריקים, במרתפים אפלים. הוא אוכל פירות שגדלים פרא. יחד עם אהובתו הוא מוצא מבנה אבן ומרגיש שזה הבית שחיכה לו. יום אחר יום הוא מתרגל לביתו החדש, מתאים אותו למידותיו. מקלף קירות, חושף אבן עתיקה, מזיז חפצים, מוסיף תנור, שטיח. כיסא ליד התנור. עיניהם של השכנים ממלאות אותו באהבה. הבית מגן על החולם.

יגאל סרנה ממשיך את פרויקט התיעוד של חייו, אליו התחייב עוד בספריו הקודמים: "שיטפון", "יד ענוגה", "פשוטעור" ו"השנה האחרונה", וכותב בכנות ובבהירות, בעברית שקופה כבדולח, על התרחשויות בנפש ומחוצה לה. זהו תיאור מסע, זהו ממואר, זהו ספר מלא סקרנות ואהבת חיים, עכשוויים וקודמים. זה ספר פורטוגל של ישראלי גולה.
 
יגאל סרנה (יליד תל אביב, 1952) הוא עיתונאי חתן פרס סוקולוב וסופר חתן פרס היצירה על שם לוי אשכול. היה עיתונאי הגון ומוערך במשך 37 שנים. פרסם עשרה ספרים שזכו לאהדת הביקורת והקוראים, מ"יונה וולך" ועד "השנה האחרונה". זהו ספרו האחד עשר.
 

בליל 24 בספטמבר 1956 חלמה יונה וולך כי בעוד שלושה ימים תמות. היא הייתה בת עשרים ואחת, ארבעה חודשים אחרי אשפוזה במוסד לחולי נפש טלביה, ובמגירת ארונה כבר נצברו שירים שיציבו אותה בלבה הפראי של השירה הישראלית. יונה האמינה שהכתיבה מסוכנת כמו חומרים רדיואקטיביים, אך לא היססה לצלול אל תהומות ולרדות דבש ודם. בסתיו 1985, עשרים שנה אחרי אותו חלום, גוועה בייסורים והותירה אחריה שישה ספרי שירה, הערצה וזעם. השנים שחלפו מאז מותה לא עמעמו את כוחה והשפעתה. קולה חי גם היום, מפתה ותובע, מרעיב ומשביע את קוראיה. הביוגרפיה יונה וולך שראתה אור לראשונה ב- 1993, היא מסמך תרבותי אמיץ ומרתק. כארבע שנים הלך יגאל סרנה בעקבותיה של המשוררת, מילדותה בבית אמה בכפר אונו ומות אביה מיכאל במלחמה, דרך פריצתה בשנות השישים, החבורות הספרותיות, אשפוזיה ואהבותיה והתמודדותה עם מחלת הסרטן. בתנופה ובכישרון מתארת הביוגרפיה את מה שהתרחש בחדרי חדרים ונוכח פני הקהל, בכיכרות העיר ועל הגגות, וכורכת את השירה בחיים ואת החיים בשירה. ההוצאה המחודשת כוללת אחרית דבר מאת הלית ישורון, שירים וגם תצלומים שטרם פורסמו.

"בכמה גרמי מדרגות טיפסתי ועל כמה דלתות הקשתי, אמרתי מעבר לדלת מי אני. נכנסתי ושאלתי על חייהם? מאות? אלפים? עתה אני הולך בעקבות אמי. זה הסיפור הנכון מכל הסיפורים. זה דלק ההליכות שלי." יגאל סרנה, עיתונאי וסופר מוערך יוצא שוב לחשוף את הרקמה האנושית העדינה שמאחורי טרגדיה משפחתית. אבל הפעם הוא חוזר הביתה, למשפחתו שלו. בטקסט חושפני, נוקב ומרגש הוא מתחקה אחרי החיים הסודיים של אמו הסגורה והשתקנית. הוא מגלה נישואים ראשונים של האם לגבר חולה, שאותו נטשה כעבור שנים של סבל; מאהב סודי, הגבר היחיד שבו התאהבה; משפחה שלמה שאובדנה הכתיב את מהלך חייה; והוא מגלה גם אח גדול שמת בן יומו, וזכרו ריחף כצל רפאים מעל הבית.
"תמיד היינו בית של סודות," הוא כותב. "נדמה לי כי מתוך תחושת ההסתרה הפכתי עם השנים לחוקר ובלש, צייד זיכרון התר בחיי זרים אחרי סודות ילדותו הוא." כארכיאולוג סבלני מחלץ סרנה מפי אמו בערוב ימיה רסיסי חיים שישלחו אותו למסע של גילויים מסעירים בארץ, בעולם ובתוך נפשו. הפרידה הצפויה מהאם הופכת לפגישה ראשונה עם אישה שגידלה אותו אך מעולם לא הכיר באמת.
יגאל סרנה, יליד 1952, נודע בתחקיריו האנושיים והבלתי מתפשרים ובסגנון הכתיבה הייחודי שלו. מספריו: "יונה וולך: ביוגרפיה", "צייד הזיכרון", "מוזונגו", "שיטפון" ו"עד מדינה".

מסע אישי רב שנים אל השטחים ובחזרה. מבט נדיר של עד המחבר במסעו שני עולמות בעקשנות של מי שליבו שסוע, ופורש את הפאזל המלא כשרשרת של מפגשים עם פלסטינים וישראלים, ידועים יותר או פחות, פוליטיקאים ומתאבדים, לוחמים וקורבנות, וכמארג של רגעי שלווה ובעירה, אימה וחסד. תיעוד בעל איכויות ספרותיות של כותב רב כישרון ובעל עין פקוחה גם לפרטים הקטנים ביותר.

ארבעים שנה אחרי מלחמת ששת הימים רואה אור הספר הזה, שראשיתו ביום גשם אחד ב-1967, כשהכותב, עדיין נער, נוסע עם משפחתו לטיול בטריטוריות החדשות שכבשה ישראל, שבעוד כמה חודשים יעלה בה לאוויר ערוץ טלוויזיה אחד, בשחור-לבן.

"עד מדינה" הוא סיכומה של עבודת שטח עיתונאית מאז הכניסה ללבנון ב-1982 ועד יציאת עזה ב-2005: מסע אישי אל השטחים ובחזרה, שוב ושוב, מאות פעמים, אל חבל ארץ בוער, מוכה ומכה, במרחק שעת נהיגה מהאספרסו-בר הנינוח בתל-אביב. יגאל סרנה קיבל על עצמו את תפקיד העד המתעקש לדעת, לתעד, לספר, להיאבק בבורות, בזחיחות, בשכחה האורבת תמיד, כשהוא מלווה תמיד בצלמת או צלם, ובנאדֶם עודה יליד דהיישה, תחקירן, מתרגם וחבר. יותר מכל דבר אחר סרנה מציג בפנינו את גיבורי הסכסוך הפשוטים, הדמויות השוליות לכאורה, את המראות והקולות של הדרכים הצדדיות, הרגעים הקטנים, לפעמים של אימה לפעמים של חסד. ספרו אינו עוד מחקר, אקדמי או פופולרי, על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כי אם סיפור מגובש של כותב רב כישרון ובעל עין פקוחה גם לפרטים הקטנים ביותר, תיעוד בעל איכויות ספרותיות הנע קדימה ואחורה בזמן.
יגאל סרנה, יליד תל-אביב, הוא סופר ועיתונאי מוערך בישראל ומחוצה לה. ספריו: יונה וולך: ביוגרפיה (כתר 1993), צייד הזיכרון (עם עובד 1998), מקום של אושר (ידיעות אחרונות 2000) מוזונגו (ידיעות אחרונות 2003) ושיטפון (הספרייה החדשה 2005).

בספטמבר 1998 התרסק מטוס דו-מנועי קטן על רכס הרים בגבול אוגנדה-קונגו. בין עשרת נוסעי המטוס היו קולונל אוגדני משולח-רסן, איש עסקים הודי, אלמנתו של קצין, וגם הישראלי זאב שיף, שיהיה בדרכו לעיסקת זהב גדולה. במשך שמונה ימים נאבקו הניצולים לשרוד בלבד הסבך האפריקאי כשהם פצועים, תשושים ומורעבים, נאבקים באיתני הטבע, בעצמם, וזה בזה.

תמר, אשתו של זאב שיף, הפכה עולמות כדי שנוסעי המטוס האבוד לא יינטשו לגורלם. רק חמישה מהם חזרו. שלוש שנים אחרי ההתרסקות הגיע לאוגנדה יגאל סרנה לחקור את סיפור ההישרדות המופלא ואת המסתורין שאפף את הטיסה, ולנסות לפענח את קסמה החמקמק של ארץ השבויה עדיין בזכרון הדם שזרם ברחובותיה בימי המפלצת אידי אמין.

יגאל סרנה הביא לספרות הישראלית זרם שיש לו מקום של כבוד בספרות העולם. הוא מגיש לקוראיו סיפורים אמיתיים יוצאי-דופן, באמינות ובדייקנות של עיתונאי דוקומנטרי חסר פשרות, ובכשרונו הספרותי המלוטש הוא הופך אותם ליצירות ספרות עשירות ומרגשות. מברים חשוכים בקמפלה, לטקסי נחשים אקזוטיים, מפגישות עם מחפשי זהב ומשוררים, למכרות נטושים וכפרים שכוחי-אל, מוביל אותנו סרנה במסע מהפנט אל ליבה השסוע של היבשת השחורה, אל האנשים, היצרים והתככים שהובילו אל ההתרסקות, ופותח עבורנו צוהר אל המקום שבו יש שתי דלתות לכל שאלה, דלת לבדיה ודלת לאמת. וואו!!! סיפור מסע מאלף. החוויות, הרשמים, התיאורים....מתוארים בצורה בלתי רגילה.

"יגאל סרנה גדול מהחיים!!! פשוט עושה חשק לארוז מזוודה ולטוס היישר לאפריקה (קונגו, אוגנדה ....) ספר מומלץ בחום!" יגאל, אתר סטימצקי