הביקורות של כלום💓💓💓💓😉😀🤗🎒🫀👍🏼🏫👍🏽💬🤚😘😜🥹

בשנות הארבעים של המאה העשרים ניסה ארווין שרדינגר להציג את נקודת מבטו של "הפיזיקאי הנאיבי" על השאלה הנצחית מה הם החיים. התוצאה היא ספרון קטן שהשפיע על דורות של מדענים, עורר מחלוקת עזה ונהפך זה מכבר לקלאסיקה. בספר שרדינגר מסיק ממעט הראיות שהיו לפניו שהחומר התורשתי מאורגן כ"גביש לא-מחזורי", משער שהמידע התורשתי מוצפן בדומה לקוד מורס, טוען שיצורים חיים ניזונים מ"אנטרופיה שלילית", ולבסוף גם מהרהר בשאלה איך כל זה קשור להינדואיזם ולחופש הרצון. 

מה הם החיים? מוגש כאן לראשונה בתרגום לעברית, ובצירוף אחרית דבר מאת פרופ' אבשלום אליצור, המדגישה עד כמה תובנותיו של שרדינגר עודן רלוונטיות גם במלאות שמונים שנה להוצאתו המקורית.

"אחד מהכתבים המדעיים המשפיעים ביותר במאה העשרים. […] כמו עבודות רבות שהשפיעו עמוקות על המחשבה האנושית, הוא מעלה טענות שאם רק תופסים אותן, מיד אופפת אותן הילה של אמת כמעט מובנת מאליה". - רוג'ר פנרוז

"מה שנכון בספרו [של שרדינגר] אינו מקורי, ומרבית ממה שמקורי בו היה ידוע כלא נכון עוד בזמן כתיבת הספר". -מקס פרוץ

"לעניות דעתי, הספר לא השיא שום תרומה, או אולי אפילו, בדיון על 'אנטרופיה שלילית' בהקשר של החיים, השיא תרומה שלילית". - לינוס פאולינג

"בספר זה הוצגה באורח משכנע ביותר הטענה כי הגנים הם מרכיב-המפתח בתא החי, וכי על-מנת להבין את מהותם של החיים יש לדעת כיצד פועלים הגנים". - ג'יימס ווטסון

"גם אני קראתי את הספר הקטן של שרדינגר. בקריאה ביקורתית נוצר הרושם המוזר שזהו ספר שנכתב על ידי פיזיקאי שלא יודע כימיה בכלל! אבל ההשפעה - אין ספק ששרדינגר כתב בסגנון שובה לב, לא כמו הזבל שרוב האנשים כותבים, וזה היה יצירתי. הספר טען שניתן לחשוב על בעיות ביולוגיות במונחים פיזיקליים, וכך יצר את הרושם שדברים מרגשים בתחום זה נמצאים ממש מעבר לפינה". - פרנסיס קריק

כן, בואו נדבר על פיזיקת קוונטים.

רגע, אל תלכו. זה הרבה יותר כיף ממה שנדמה לכם.

פיזיקת קוונטים, מתברר, היא עולם מרתק שלא רק משפיע על חיי היום־יום של כולנו – מהטלפון הסלולרי ועד לבדיקות MRI – אלא גם מספר לנו המון על התודעה האנושית, על הרצון החופשי שלנו, ואפילו על החיים שאחרי המוות.

ז'רמי האריס – פיזיקאי, יזם בתחום ה־AI וחובב חתולים מושבע – לוקח אותנו בספר הזה למסע משוגע ומצחיק אל נבכי היקום הקוונטי, ומנסה (ולפעמים גם מצליח) לענות בצורה ברורה ונגישה על שאלות כבדות משקל כמו "האם אנחנו לבדנו ביקום?", "האם הכול נקבע מראש מאז המפץ הגדול?", ו"האם לבוטנים יש תודעה?"

בדרך, הוא מכניס אותנו גם אל מאחורי הקלעים הסוערים של עולם המדע, ומכיר לנו את הפיזיקאים הדגולים והמעט־מוזרים שפיתחו את התיאוריה הקוונטית על שלל גלגוליה.

בכתיבה מבדרת, סוחפת ומחכימה, האריס מזמין את קוראיו להרפתקה פרועה ומאירת עיניים, שמתחילה בשורשים הקדומים ביותר של האמונה האנושית, אבל לא פוסחת גם על המהפכה הגדולה של הבינה המלאכותית.
ועל חתולים זומבים, כמובן.

קוראים יקרים, אתם ודאי תוהים מהו סוג היצירה שלפניכם, אולם הז'אנר הספרותי אינו מעסיק אותי; מה שחשוב לי יותר הוא הממד האינטלקטואלי והלכידות בין העולמות שסביבנו, שלעיתים נראים סותרים זה את זה כמו מדעי הטבע והמדעים ההומניים.

מעטים הם אלה החווים את עולם הכימיה על פרטי פרטיו ואת המדעים הקרובים אליו, כמו הביולוגיה והרפואה, זאת על אף שבמאה הנוכחית ובמאות האחרונות קיים בתחומים אלה כר נרחב של תגליות מדהימות, רבות חשיבות ובעלות השפעה עמוקה. כמדען העוסק בתחום זה, מתעוררות בי בכל פעם מחדש תשוקה והתלהבות לשתף עם אחרים את הפרטים המרתקים של אותן תגליות; דומה הדבר למה שקורה למי מאיתנו שמקשיב למוזיקה או לשיר, הפורטים על מיתרי ליבו ומרוממים את נפשו, והוא משמיע אותם לאחרים כדי לשתף אותם בשיכרון החושים שחווה, מה גם שעצם השיתוף מכפיל פי כמה וכמה את הנאתו.

אין פלא אפוא שחלק גדול מאותן תגליות כפו את עצמן על הספר, בסיפורים שמאחוריהן ובהשפעתן, הפכו לחלק מרכזי בו והשתלבו באופן קולח עם האירועים המתוארים בו.

מאחורי התגליות האלה עומדים חוקרים, המתמודדים במהלך מסעם המדעי גם עם הפן ההומני, שהוא עמוד השדרה של כל מדעי הרוח.

אינכם חייבים להיות מדענים כדי לקרוא את הספר הזה. די אם תגלו סקרנות, והשאר יבוא מרצון.

אשרף בריק

אשרף בריק, יליד הכפר אבו סנאן שבגליל ומתגורר בחיפה, הוא מדען ופרופסור בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון; הוא גם פעיל חברתי בולט. בריק פרסם יותר מ-150 מאמרים בכתבי עת מדעיים מובילים ורשם פטנטים רבים; הוא זכה בפרסים ארציים ובינלאומיים רבים, וב-2024 הוא נבחר לחבר באקדמיה הישראלית הלאומית למדעים. ב-2019 פורסם ספר הביכורים שלו, תווי הכימאי.

כשהסופר והמדען דין בֶּרנֶט החליט לכתוב ספר על רגשות, הוא חשב שהמשימה תהיה קלה. כחוקר מוח, הוא הניח שבניגוד לתהליכים אחרים שמתרחשים במוח, רגשות אינם מסובכים במיוחד. אבל אז אביו נפטר מקורונה, וברנט מצא את עצמו לכוד לבד בבידוד עם המון רגשות, שהוא לא הבין ולא ידע איך להתמודד איתם. נכון, הוא כבר חווה בעבר חשש, דאגה, פחד וחרדה. אבל לא בעוצמות האלה. אך דווקא ברגעי האבל וחוסר האונים, נכנס לפעולה חוקר המוח שבו. ברנט הבין שכחוקר וכותב מנוסה ניתנה לו הזדמנות נדירה, והוא החליט לבחון את הרגשות שלו עצמו תחת מיקרוסקופ - בשם המדע.

ברגשות מעורבים ברנט צולל למעמקי עולם הרגש ומוביל את הקוראים במסע לגילוי המקורות של הרגשות שלנו, תוך שהוא שואל (ועונה) על שאלות מפתיעות רבות:
• למה כדאי לנו להקשיב לתחושות הבטן שלנו?
• מדוע גלילה בטלפון ממכרת כל כך?
• איך מוזיקה עצובה יכולה לעשות אותנו מאושרים יותר?
• למה אנחנו לא יכולים להתרכז כשאנחנו רעבים?
• למה יש לנו סיוטים?
• ולמה כל כך בלתי אפשרי להיפטר מזיכרונות מביכים?

ברנט משלב כתיבה מדעית בהירה ומרתקת, תובנות אישיות וחוש הומור מבריק, ומראה כיצד הרגשות שלנו הופכים אותנו למי שאנחנו. 

ספריו הקודמים של דין ברנט, המוח הטיפש והמוח המאושר, יצאו בהוצאת כתר והפכו לרבי־מכר. זהו ספרו השלישי המתורגם לעברית.

25 שנה לאחר צאת ספרו פורץ הדרך הראשון "נקודת המפנה", מלקולם גלדוול חוזר עם ספר חדש לגמרי שמציג את הלקחים באור חדש ומטלטל.

מדוע מיאמי היא... מיאמי? מה יכול לספר לנו גורלה העגום של הצ'יטה על האופן שבו אנחנו מגדלים את ילדינו? למה אוניברסיטאות ליגת הקיסוס משקיעות משאבים רבים כל כך בספורט? מהו שליש הקסם ומהי משמעותו ביחס להרמוניה בין גזעים? בספרו הפרובוקטיבי החדש, מלקולם גלדוול חוזר שוב לנושא המגפות החברתיות ונקודות המפנה, הפעם מתוך כוונה להסביר את צדן האפל של תופעות מידבקות.

באמצעות שורת סיפורים מרתקים, גלדוול עוקב אחר צורה חדשה וטורדת מנוחה של הנדוס חברתי. הוא לוקח אותנו לסיור ברחובות לוס אנג'לס כדי לפגוש את שודדי הבנקים המצליחים ביותר בעולם, מגלה מחדש תוכנית טלוויזיה נשכחת משנות ה-70 ששינתה את העולם, מבקר באתר של ניסוי היסטורי ברחוב קטנטן ללא מוצא בצפון קליפורניה ומציע היסטוריה אלטרנטיבית לשתיים מן המגפות הגדולות ביותר של ימינו: הקורונה ומשבר האופיואידים.

נקמתה של נקודת המפנה הוא ספרו האישי ביותר של גלדוול עד כה. במזיגה הייחודית לו כל כך, של מספר סיפורים ואיש מדעי החברה, הוא מציע מדריך להבנת מגפות בעולם המודרני.

מלקולם גלדוול, מחברם של רבי־מכר רבים, הוא סופר, עיתונאי ומרצה שנכלל ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר של המגזין "טיים", ואחד מהוגי הדעות המובילים בעולם. כתביו עוסקים בהשלכות היישומיות של מחקר במדעי החברה. גלדוול, יליד בריטניה שגדל בקנדה, מתגורר כיום בארצות הברית.

"ניתוח פיקחי ומרתק של האופן שבו תרבויות מצליחות או נכשלות." – Booklist

"מלא מחשבה, כתוב בקפידה... גלדוול מזקק ומעמיק את הבנתו ואת הבנתנו בהתפשטות מנהגים, מוסכמות ופרקטיקות." - Kirkus Review 

בכל פעם שמתפרסם מחקר שנוגע למוצא האדם הוא זוכה להד אדיר בתקשורת ולעניין בקרב מדענים. אך בספר זה יוחאי עתריה טוען שהעניין במוצאו של האדם נובע לא רק מהניסיון המדעי לאשש את תורת האבולוציה אלא דווקא מהניסיון להסביר את הזוועות שהתרחשו בעולם במאה ה־20. בעצם אנחנו משתוקקים למצוא את עצמות "האדם הראשון", ולידו עוד שלד, ובידי שניהם אלות וגולגולותיהם מנופצות משום שממצאים כאלה יאפשרו לטעון כי אנחנו רָעים מטבענו. אם נוכיח שהאדם רע מטבעו, נוכל להסיר מעצמנו אחריות לזוועות מסביבנו – "זה טבוּע בנו". 

אולם מאחר שמדענים אינם מסוגלים לספק ממצא ארכאולוגי־היסטורי מפורש שיעיד כי אנחנו "רוצחים מלידה", אנחנו פועלים בעוד ערוץ – הטכנולוגיה אשמה בהרג, ולא האדם. כך למשל חתם אלברט שפאר, מבכירי המשטר הנאצי, את נאומו במשפטי נירנברג: "אין עוד דבר שיעצור בעד המדע והטכנולוגיה, אם אמנם יופעלו ללא ביקורת ורסן, מלהשלים את מלאכת השמדת האנושות שהם (המדע והטכנולוגיה) פתחו בה ביעילות כה מחרידה". 

מנגד, גם אבי פצצת האטום רוברט אופנהיימר גרס כי פיתוח הפצצה נבע בסך הכול מהאפשרויות הטכניות שהתגלו למדענים. לפי גישה זו, אין האדם אחראי להטלת פצצת האטום, ובוודאי לא ליצירת אינטליגנצייה מלאכותית שהפוטנציאל לנזקים ממנה כבר ידוע. 

באמצעות דיון חדשני בממצאים ארכאולוגיים, עמדות פילוסופיות, ספרי מדע פופולרי וסרטי מופת עתריה מבקש להוכיח כיצד החיפוש אחר עצמות האדם הראשון והדינמיקה הטכנולוגית פועלים מתוך תפיסה אפוקליפטית: החיפוש אחר עצמות האדם הראשון מוּנע מהתשוקה לחשוף את ראשית הזמן, ואילו הטכנולוגיה דוחפת אותנו לעבר סוף העולם וקץ הזמן. אך המטרה משותפת וסמויה: זיכוי האדם מאשמה והסרת אחריות למעשינו.

מדוע אצבע גלילאו?

גלילאו, שאחת מאצבעותיו משומרת בצנצנת ומוצגת לראווה בפירנצה, היה אחד האישים שדחפו את המדע המודרני תוך שהוא מורה את דרך המוצא מבערות ימי הביניים. בסקירה מבריקה של הרעיונות המרכזיים במדע העכשווי — אבולוציה, דנ"א, אנרגיה, אנטרופיה, אטומים, סימטריה, קוונטים, קוסמולוגיה, מרחב־זמן, אריתמטיקה — מפגין מחבר רבי המכר פיטר אטקינס את עוצמתה של השיטה המדעית בחשיפת טבעם של היקום, של עולמנו ושל עצמנו. 

פיטר אטקינס הוא פרופסור לכימיה ועמית בקולג' לינקולן של אוניברסיטת אוקספורד, אנגליה. הוא מחברם של ספרי לימוד בכימיה שזכו לפרסום עולמי. אחת הסיבות לכך שספריו ממשיכים להוביל בתחומם בעולם כולו היא כישרונו יוצא הדופן בהסברת עניינים — בפרט רעיונות מאתגרים — בבהירות רבה הנשמרת בזיכרון. כישרונו זה בא לביטוי בספריו המיועדים לציבור הרחב, אך מעולם לא היטיב לעשות זאת מבספרו הנוכחי, אצבע גלילאו.

בתמונה זו נראית אצבע האמה המשומרת מידו הימנית של גלילאו, שהופרדה מגופתו כמאה שנה אחרי מותו והוצגה לקהל מעריציו הנלהבים. כיום אפשר לראותה במוזיאון לתולדות המדע בפירנצה.

"אחת התמונות הפנורמיות המעולות ביותר של הסימטריה, השנינות והמסתורין המדהימים של הטבע המוצעות כיום". - ג'ון קורנוול, 'סנדיי טיימס'

"קרוב ככל שניתן לקורא הכללי להגיע להבנת יסודות המדע המודרני. כל מה שחשוב נמצא כאן". - מוסף החינוך הגבוה של 'טיים'

"המחבר מאיר את עינינו לפיוט שבמדע העמוק. הפרוזה הספרותית של אטקינס מותירה אותנו מלאי השראה, עושר רוחני, ועם זאת בחיים". - ריצ'רד דוקינס, מחבר 'הגן האנוכיי'

מה היא הדרך הנכוה לחתוך עוגה? ופיצה?
האם סכום הזוויות במשולש הוא תמיד 180 מעלות?
ולמה האקרים שונאים מספרים ראשוניים?

אי אפשר לדמיין את חיינו ללא מספרים. אנחנו תלויים בסודותיה של המתמטיקה יותר משנדמה לנו, ובלי שנשים לב היא עוזרת לנו גם בהחלטות הקטנות של היומיום.

בעשרת הפרקים הקצרים של הספר הזה, תמצאו עובדות מעניינות ומפתיעות על המספרים שבחיינו, וסיפורים מרתקים ומשעשעים על האנשים שאחראים לגילויים המתמטיים החשובים של ההיסטוריה (וכן, יש אפילו עוגה).

10 דברים שכדאי לדעת על: מספרים הוא ספר חובה לכל חובב מתמטיקה – וגם לכל מי שנמאס לו לפחד ממנה. קולין סטיוארט הוא מרצה וסופר עטור פרסים שכתב עשרות ספרים בנושאי אסטרונומיה ומדע פופולרי (ויש אפילו אסטרואיד על שמו!). ספריו נמכרו במאות אלפי עותקים ותורגמו ליותר מעשרים שפות.

מהדורה מעודכנת וחגיגית עם כל השיאים הכי גדולים, ההישגים הכי יוצאי דופן והאנשים הכי מעניינים במהדורה החדשה של גינס שיאי עולם 2025 , שלכבוד חגיגות ה־70 כוללת גם מסע אל העבר לאורך ההיסטוריה של גינס שיאי עולם והשיאים הגדולים ביותר. לכל המשפחה.

האם בעלי חיים יודעים לאהוב? לצחוק? להתאבל? האם הם יודעים לספור ולהשתמש בכלים? כיצד הם מתמצאים בסביבה, משתפים פעולה ומנחילים לצאצאיהם מנהגים ומסורת? על התהייה הכמעט נצחית, מה מותר האדם מן הבהמה, עונה הזואולוג דוד עילם בספר זה.

באמצעות שלל ניסויים, מגוון בעלי חיים ממקומות רבים בעולם, ואיורים מאירי עיניים מצליח עילם להעניק לקוראים טפח מעולמם הפנימי של בעלי החיים – עולם עשיר, מלא ניואנסים ורגשות, כמעט כמו אצל בני האדם. כך תוכלו לצאת למסע בעקבות תבונתם של קופים, לווייתנים, כלבים, ציפורים, חולדות, נמלים ואפילו סוס אחד שהפך לסנסציה עולמית כשהצליח לפתור תרגילי חשבון!

פרופסור דוד עילם הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, הנחה תלמידים לתארים מתקדמים, ופרסם מחקרים רבים המתבססים על תצפיות בבעלי חיים ובני אדם. זהו ספרו הראשון. 

פקיד הבנק רך המזג, בעל קשיי הריכוז והדמיון הפורה, הקסים צעירים וזקנים כאחד והיה מקור השראה ומידע במשך שנים רבות, מאז פרסומו הראשון של "מר טומפקינס" (1965).

עכשיו הוא מגיע אלינו, ערוך ומעודכן, בהרפתקאות חדשות הלוקחות אותו אל קצות היקום – הכי קטן, הכי גדול, הכי מהיר, הכי רחוק.

בעזרת חוויותיו וחלומותיו של מר טומפקינס תוכלו לעמוד לצדו ולהשתתף בריקוד העליז של התעלומות הקוסמיות: היחסוּת של איינשטיין והתופעות המוזרות המתרחשות כשמתקרבים למהירות האור, הולדתו ומותו של היקום, חורים שחורים, קווארקים, עיוותי מרחב ואנטי־חומר, העולם המטושטש של הקוואנטים, מרוץ הפירוק של מפצחי אטומים, והתעלומה הקוסמית הגדולה מכולן... האהבה.

מי שיקרא בספר בשביל הפיזיקה, ימצא סיפור מקסים של הרפתקה ואהבה. מי שיקרא בו בשביל הסיפור, ימצא ברקע את הנושאים החמים ביותר, החדשניים ביותר, המוזרים והמופלאים ביותר בפיזיקה – כולם מוסברים בדרך הפשוטה והבהירה ביותר. בכל דרך שתיגשו אליו, צפוי לכם עינוג פוקח עיניים.

ג'ורג' גאמוב (1904-1968) הוא מן הפיזיקאים המשפיעים ביותר במאה העשרים (אחד ממייסדי תיאוריית המפץ הגדול) וגם כותב מחונן של מדע פופולרי בנושא פיזיקה.

ראסל סטנארד הוא מן האנשים המוכשרים ביותר העוסקים במדע פופולרי. בין השאר כתב סדרת ספרים העוסקת בעבודתו של אלברט איינשטיין ובתיאוריית הקוואנטים ("הדוד אלברט"), שאחדים מהם תורגמו לעברית.

האסטרופיזיקאית מוֹיָה מקטיר, מעבירה לנו את סיפורה האישי והמסעיר של גלקסיית שביל החלב. במשך מיליארדי שנים היתה הגלקסיה שלנו עדה לחיים על כדור הארץ, צפתה ב־100 מיליארד בני אדם באים והולכים, שקועים בחיי היום־יום שלהם, כשהיא עצמה שקועה בתחושת בדידות קשה מנשוא. אחרי ששמעה את סיפורה מסופר מפי אחרים, החליטה גלקסיית שביל החלב, על כל 100 מיליארד הכוכבים ו־50 אוּנְדֶסילְיוֹן טונות של גז ואבק המרכיבים אותה, לספר אותו בעצמה.

באוטוביוגרפיה מרתקת זו הגלקסיה מספרת לקוראיה את כל מה שגילו בני האדם על אודותיה, החל מהיווצרותה בעקבות המפץ הגדול לפני 13 מיליארד שנים, דרך התפשטותה במרחב בקצב הולך וגדל, עד למותה העתיד לבוא בעוד כמה מיליארדי שנים, וגם את כל מה שעדיין נסתר מעינינו ועוד נותר לנו ללמוד על אודותיה.

אחרי זמן רב כל כך, הגלקסיה חשה כי צברה ניסיון די הצורך לספר את קורות חייה הסוערים במלואם, וסיפורה גדוש מידע מרתק על גלקסיות, חורים שחורים, חומר אפל וגם על אגדות עמים עתיקות, כל אלה נמסרים בפירוט המדעי-אסטרונומי המתבקש.

שביל החלב מביא לקוראים סיפור מרתק המסכם את הידע האנושי על אודות היקום בו אנו חיים ומוגש לקוראים בסגנון מקורי ויוצא דופן.

"מבט מיוחד במינו על הגלקסיה שלנו... חינוכי, אינפורמטיבי ומקורי, שישאיר את הקוראים בציפייה דרוכה לספר הבא של מקטיר." – Booklist

"האסטרופיזיקאית מקטיר מוסרת בספר הביכורים שלה דוח מענג על פעולתו הפנימית של שביל החלב... מקטיר כותבת שהמטרה שלה היא לעזור לאנשים 'להבין עד כמה הקיום [שלנו] הוא חולף'. היא מצליחה בכך להפליא." – Publishers Weekly

בטח לא ידעתם ש...

עכברים מייצרים שירים על־קוליים, חרקים קטנטנים שואגים כמו אריות, חולדות צוחקות אם שמדגדגים אותן, צבי ים ולווייתנים מזהים את השדות המגנטיים של כדור הארץ, ושני פילים עם קיר ביניהם יכולים לשוחח בשפה שאנחנו לא שומעים (ובטח לא מבינים).

החושים שלנו, בני האנוש, מגבילים אותנו, ואיננו יכולים לתפוס באמת את כל מה שקורה סביבנו. חושיהם של בעלי החיים, לעומת זאת, מופלאים ועוצמתיים הרבה יותר. הספר עולם עצום מזמין אותנו ליקום־חוּשי מסחרר של מאות אלפי בעלי חיים, מידידינו החיים איתנו בבית, כמו הכלב והעכביש, ועד הנסתרים מעינינו, כמו החפרפרת ככובת האף והחסילון גמל שלמה.

הכותב המדעי זוכה פרס פוליצר, אֵד יוֹנג, יוצא איתנו למסע "מסעיר" (ניו־יורק טיימס) ו"מפעים" (הוול סטריט ז'ורנל), וגם משעשע ומלא הנאה, בעולם שאיננו רואים, שומעים או מריחים, ומספר לנו על חושיהם יוצאי הדופן של בעלי חיים, המאפשרים להם לשרוד ולהתרבות. 

מה הם יודעים — שאנחנו לעולם לא נבין ונדע? איך הם תופסים את העולם הזה? והאם נוכל אי פעם להציל את עצמנו ואותם מהאסונות שאנחנו ממיטים עליהם?

הספר עולם עצום הוא מסע קסום, שישנה לנצח את הדרך שבה אתם מסתכלים על העולם סביבכם.

אד יונג הוא כותב מדעי עטור־פרסים, בהם פרס פוליצר. כתבותיו הופיעו בכתבי עת רבים, בהם האטלנטיק, הניו יורקר, נשיונל ג'יאוגרפיק, ויירד, ניו יורק טיימס וסיינטיפיק אמריקן.

היקום ההולוגרפי מציע השערה נועזת ומלאת השראה להבנת החומר, הרוח, והתופעות הנגזרות מהם: בקצה החומר ניצבת לא יותר ולא פחות מאשר התודעה; היקום הנגלה מגיח כולו מתוך רובד סמוי, שבו התודעה, הזמן והמרחב, העתיד והעבר, מאוחדים כמו בהולוגרמת ענק, שבה כל חלקיק מכיל את השלם כולו. תפיסה מהפכנית זו נשענת על עבודותיהם של פורצי הדרך: קרל פריברם, אחד הנוירו-פסיכולוגים הבולטים, ואחד הבכירים בימינו בפיזיקה קוונטית בוהם (דיוויד), בן טיפוחיו של איינשטיין ובן-שיחו של יידו קרישנמורטי.

מהי המציאות? מי אנו ומה ייעודנו בתוכה?

תשובות לשאלות אלה, המבוססות על ממצאי מחקריהם של מדענים מהמובילים בתחומם ושל ספרי הוגים מכל התקופות, ביניהם סוודנבורג ואליזבת קובלר רוס, נרקמות למודל מדעי-רוחני מהפכני, המסביר חידות בלתי פתורות בתחום חקר המוח והתודעה, חקר היקום ותורת הקוונטים, נסים רפואיים ונסים אחרים, ריפוי אנרגטי, ראייה רוחית, מצבי טרום מוות, מסעות חוץ גופיים, מציאות חלופית, ועוד:

– כל חלקיק ביקום מכיל את אינפורמציית היקום כולו.

– היקום הפיסי הוא אדווה על פני ים אנרגיה קוסמי המתקיים מעבר לזמן ולמרחב הידועים, והוא נוצר מתוך אינטראקציה בין תודעתנו לבין אותו ים סמוי.

– היקום אינו ממשי יותר או פחות מחלום משותף לאנושות כולה.

– היכולות הטמונות בנו הן, פשוטו כמשמעו, בלתי מוגבלות. יש ביכולת התודעה לרפא מחלות קשות, לחדור למסתרי העתיד והעבר ולחולל כמעט כל שינוי אפשרי במציאות הפיסית, כל זאת על ידי "הדהוד משמעויות" עם המציאות הסובבת אותנו.

הספר פותח חלון מדעי-תיעודי, אנושי ומרתק להתעוררות של כולנו מחלום העולם המנוכר, ה"אובייקטיבי" הנובע מהפרדה והבחנה, ל"חיבוריות" ולתפיסה הוליסטית מאוחדת. מתוך עולם המתפורר לנגד עינינו מסתמנת דרך חדשה לחיים מלאים של יצירה ומימוש, ביקום שאינו נמצא עוד מחוצה לנו, כפי שאנו איננו ניצבים מחוצה לו.

תובנות וגילויים אלו ואחרים מביא מייקל טלבוט, מהמבריקים שבסופרי המדע הפופולרי, בשפה פשוטה השווה לכל נפש ובאופן העשוי להתמיר את חיינו. טלבוט, שנפטר זמן קצר לאחר הוצאת הספר בארה"ב, ראה בו את גולת הכותרת של עבודתו וחייו.

"כשזה נוגע לחברה שבה אנחנו חיים, לעולם שבו אנחנו חיים, למחשבות שאנחנו וסובבינו נוטים לחשוב ולאמונות שבהן כולנו נוטים להחזיק, רובנו המוחלט אכן חובבנים גמורים. איך נהיה בני־דעת בחיים האנושיים, בהבנה הבסיסית של מה שקורה סביבנו וביכולת להתנהל בעצמנו בתוך החברה האנושית, אם לא נבין איך הגענו למקום שבו אנחנו נמצאים כרגע?"

תולדות המחשבה האנושית הוא סיפור קצר וקולח שיעשה לכם סדר באופן שבו התפתחו היסודות של החשיבה המערבית שלנו, כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. הסיפור עובר דרך הקפיצות ההיסטוריות החשובות ומכיר לנו "גיבורי מחשבה" שפרצו דרך באופן שבו חושב העולם המערבי – וכך, אבן על אבן, רעיון על רעיון ומחשבה על מחשבה, נרקם לנגד עינינו הסיפור כולו.

למה אנחנו חושבים במונחים של טוב ורע, ולמה זה משנה? האם הדת קידמה את המחשבה שלנו או להפך? איך מהפכת החקלאות שינתה את אופן המחשבה של האדם? איך השפיעה עלינו התגלית שכדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא להפך? למה "אני חושב משמע אני קיים" הוא משפט ששינה את האנושות? במה תרם הדפוס לדפוסי החשיבה שלנו? והאינטרנט? 

מה יקרה אם מערכת השמש תתמלא במרק?
האם אפשר לבנות בניין בן מיליארד קומות?

אם היקום יפסיק להתפשט ברגע זה, כמה זמן יידרש לאדם כדי לנסוע במכונית אל קצה היקום?

וגם: אם ישחררו טי־רקס בניו יורק, כמה בני אדם הוא יצטרך לטרוף כדי לקבל את מנת הקלוריות היומית שלו?

רנדל מונרו מתייחס ברצינות לכל שאלה, אבסורדית או מגוחכת ככל שתהיה, ועונה עליה תוך התבססות על עקרונות מדעיים אמיתיים ועל מחקרים רציניים. את התשובות הוא מלווה באיורים משעשעים שעוזרים להדגים את העקרונות המדעיים שהוא מנסה להסביר.
אז לפני שתמלאו את כל כנסיות העולם בבננות, תבנו מנורת לבה מלבה אמיתית או תנסו להגיע לחלל בעזרת נדנדה, תעיפו מבט במה היה קורה אם? ואולי תמצאו איזו עצה שימושית. ואם לא, אולי תלמדו משהו מעניין על העולם שלנו.

רנדל מונרו הוא אחד מאמני הקומיקס המקוון המצליחים ביותר בעולם. הוא עזב את עבודתו כמהנדס רובוטיקה בנאס"א כדי ליצור קומיקס במשרה מלאה, ופרנס את עצמו באמצעות מכירת חולצות טריקו, פוסטרים וספרים. הוא והקומיקס xkcd שיצר הפכו כבר מזמן לתופעת קאלט, וכך גם האתר what if , שעליו מתבסס ספר זה.

"נפלא!"
- וול סטריט ג'ורנל

"פשוט נהדר! הדרך הכי מגניבה ללמוד איך העולם באמת עובד."
- האנק גרין

מהעננים ומהכוכבים שמעל לראשנו עד לתאים הזעירים ביותר בגופנו, עולם הטבע מלא פלאות. פעמים רבות אנו מתייחסים לתופעות מדהימות אלו כאל דבר מובן מאליו, שכן אנו מאמינים שיש ביקום מוּבנוּת המאפשרת חיזוי מדויק כמו שעון. אולם, ההערכה כלפי הפּלאוֹת אינה נובעת מהידוע לנו על הטבע, אלא דווקא מהלא ידוע לנו על אודותיו.

בספרו, לחבק את הלא־נודע, ובשפה בהירה וחופשית, חוקר הנוירולוג, ד"ר אליהו סימון, את מסתרי המדע והטבע, בתקווה לעורר רגש של יראת כבוד בקרב הקוראים. הוא דן, בין היתר, בנושאים הבאים:
* שיטות מדעיות להטלת ספק בתפיסות מקובלות ולרכישת ידע. 
* תגליות פורצות דרך במדע במאות האחרונות.
* נפלאות המוח האנושי.
* ההבדלים בין בני אנוש לקופי אדם.
* מה עושה את הטבע ליפה.

לחבק את הלא־נודע הוא ספר חובה לכל מי שמבקש להיות מודע יותר לפלאי היקום. 

לאחר עדכון יסודי משורש ועד עלה, המהדורה המעודכנת של רב המכר פורץ הדרך צמח – מה הוא יודע? מציעה גילויים חדשים ומרעישים לכל מי ששכנינו הירוקים והפרחוניים קרובים ללבו. מתברר שצמחים כן יכולים לשמוע – וגם לטעום!

הביולוג הנודע דניאל חיימוביץ מרענן את המהדורה המקורית של ספרו ומציג מבט מסקרן על עולם החושים העשיר של הצמחים והאופן שבו הם חווים את העולם, מהצבעים שהם רואים, לוחות הזמנים שהם מקיימים, הזיכרונות שלהם לטווח קצר וארוך, חוש הטעם המפותח שלהם, כיצד מוזיקה וצלילים משפיעים עליהם ואף מתייחס לשאלה המרתקת, האם יש לצמחים תודעה?
צמח – מה הוא יודע? מציג דיווח נדיר מבפנים על טיבם של החיים מנקודת מבטם של הדשא שאנו דורכים עליו, הפרח שאנו מרחרחים והעץ שאנו מטפסים עליו, ומעניק לנו תפיסה רחבה יותר של מקומם, תפקידם בטבע והדמיון המפתיע בינם לבין בני האדם.

פרופ' דניאל חיימוביץ הוא נשיא אוניברסיטת בן־גוריון בנגב וחבר מועצת המנהלים ב-ICIPE, הארגון האפריקאי לחקר החרקים והמזיקים. הוא הקים את מרכז מן לאבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב, וכיהן כמדען אורח באוניברסיטת ייל, במרכז לחקר הסרטן ע"ש פרד הצ'ינסון בסיאטל, ובאוניברסיטת בייג'ינג. חיימוביץ הוא מרצה מבוקש ופרשן מדעי. ספר זה תורגם ל־19 שפות, והוצג בערוצי תקשורת מובילים בעולם. פרופ' חיימוביץ נשוי לפרופ' שירה ילון־חיימוביץ ולזוג שלושה ילדים. 

הניפו את החדק ונופפו באוזניים, כי בקרוב תצטרפו למשפחת הפילים!
במדריך הקרוב תקבלו הכשרה מקיפה לקראת החיים לצד עדר של פילים בסוואנות של אפריקה או בג'ונגלים של אסיה: 
* שימושים מקוריים לחדק.
* האזנה לפילים אחרים דרך הרגליים.
* שחייה צורנית לפיל המתחיל.

הספר 'המדריך לפיל המתחיל' מכיל גם סקירה מקיפה של הפילים מפורסמים לאורך ההיסטוריה, טופי - הפילה שברחה מרכבת נוסעת, פאדאיפה הפיל שצופה במשחקי כדורגל, ומודוק, הפילה שהצילה נוסעי ספינה טרופה. 

הספר 'איך להיות פיל?' הוא הראשון בסדרת 'המדריך לחיות המתחילות' מאת דארטה אגליטיס, סופרת ילידת לטביה, מדינה קטנה לאורך חופי הים הבלטי. ספריה של דארטה אגליטיס תורגמו לעשרות שפות והופקו לסדרות ילדים.

ברוכה הבאה למשפחת הציפורים, מלכות השמיים. בין אם תבקעי בקרוב בתור אנפה, יען או יונה, 
 במדריך הקרוב, תלמדי כל מה שאת צריכה לדעת כדי להיות ציפור!
• כיצד לעוף בשמיים?
• איך לבנות קן כדי להטיל בו ביצים?
• מתי לצאת לעונת הנדידה?

מלבד ההכשרה הבסיסית שתקבלי בתור ציפור לעתיד, המדריך הקרוב ילמד אותך גם על ההיסטוריה של בעלות הכנף. למה יוונים קדמונים חשבו שאנחנו הולכות לישון במימי האגם הקפוא? מדוע רוב הציפורים בעולם נודדות לבדן ולא כחלק מלהקה? מתי איבדנו את השיניים שלנו?  וכיצד עוררנו השראה בקרב יהודי אתיופיה? 

הספר 'איך להיות ציפור?' הוא השני בסדרת 'המדריך לחיות המתחילות' מאת הסופרת הלטבית האהובה דארטה אגליטיס, הנחשבת למלכת ספרות הילדים הבלטית. ספריה תורגמו לעשרות שפות וזכו לעיבודים בתיאטרון הלטבי המלכותי.

שלום ומיאו. בקרוב תתחילו להיות חתולים, תזכו לשפם מפואר, זנב מהפנט ותשע נשמות. במדריך הקרוב תלמדו כיצד לישון במשך כל היום, וללקק את עצמכם בשאר הזמן. כמו כן, תלמדו את כללי היסוד הבאים:

* איך לנחות על הרגליים?
* בני אדם, וכיצד לשלוט בהם?
*למה אנחנו עושים מיאו?

בחלקו השני של המדריך תגלו על המורשת המפוארת שהחלה אצל אבותינו במצרים העתיקה והמשיכה עד לחתולה הזועפת גארמפי קאט בת ימינו. כך למשל תגלו על החתולה שניהלה תחנת רכבת, החתול שהיה לראש עיר ואפילו חתול מיליונר! 

הספר 'איך להיות חתול?' ממשיך את סדרת 'המדריך לחיות המתחילות' מאת דארטה אגליטיס, סופרת ילידת לטביה, מדינה קטנה לאורך חופי הים הבלטי. ספריה של דארטה אגליטיס תורגמו לעשרות שפות והוסרטו לקולנוע.

כל המדענים הגדולים האלה: מקס פּלנק, מארי קירי, אלברט איינשטיין, נילס בּוֹהר, מקס בּוֹרן, אֶרְווין שְרֵדינְגֶר, ורנר הַייזנבּרג... וכל המושגים האלה: רדיואקטיביות, תורת היחסוּת, E = mc2, מכניקת הקוונטים, דוּאליוּת גל-חלקיק... פתאום, עם הפיזיקה המודרנית הזאת, כל מה שמאז ימי ניוטון היה כל־כך ברור, כל־כך וַדָאִי, עכשיו כבר לא כל־כך ברור או וַדָאִי. כי מה שקורה בעולם האטומים, אומרים לנו הפיזיקאים, לא דומה לְמה שקורה בעולם המוּכּר לנו בחיי היומיום.

אבל מה בדיוק קורה שם, בעולם ה"אטומי" הזה? טוב, על זה לא כולם ממהרים להסכים... מי הגה את הרעיונות הפיזיקליים החדשניים, על מה התווכחו המדענים, וגם מי התווכח עם מי – לרבים מאיתנו כל זה קצת מעורפל. מה גם שהכל התרחש תוך חצי־מאה של תהפוכות פוליטיות וחברתיות אדירות: למן הניסויים הראשונים ברדיואקטיביות של מארי קירי, שגרמו בסופו של דבר למותה מסרטן, ועד פצצות האטום שהוטלו על הירושימה ונגסאקי וקטלו מאות אלפי בני־אדם, האנושות עברה שתי מלחמות עולם. התברר שהמדע עשוי להביא להישגים מופלאים, אבל עלול גם לאפשר אסונות נוראים.

עידן האי־ודאוּת עושה לנו סדר בכל השמות והמושגים שעיצבו את תפיסת העולם הפיזיקלית שלנו מתחילת המאה ה-20 ועד היום. והוא עושה את זה בסיפור מרתק להפליא, כמעט מותחן בלשי. בדרך אנחנו לומדים על פיזיקה, על פוליטיקה, על גברים ונשים, ומגלים עד כמה גם מדענים גדולים הם רק בני־אדם, אנושיים יותר או פחות, מוסריים יותר או פחות. ובתוך כל האי־ודאוּת דבר אחד ברור: כשמתחילים לקרוא את הספר הזה, קשה להניח אותו מן היד. 

טוֹבּיאס הירְטֶר למד מתמטיקה ופילוסופיה במינכן ובבּרקלי. הוא כותב על מדע ופילוסופיה עבור עיתונים ומגזינים שונים מאז שנת 2000, שימש כעורך ב-MIT Technology Review והוא מייסד־שותף של המגזין הפילוסופי Hohe Luft. הירטר מתגורר במינכן.

"מיצ'יו קאקו הוא מספר סיפורים מחונן, המפיח חיים בנתונים יבשים ובתיאוריות מסועפות ומנגיש אותם לקורא הסקרן בצורה מענגת." וול סטריט ג'ורנל

מקום ראשון ברשימת רבי־המכר של הניו יורק טיימס

כל תופעה פיזיקלית מוסברת באמצעות ארבעת כוחות היסוד של היקום: כוח הכבידה, הכוח האלקטרומגנטי ושני הכוחות הגרעיניים, החזק והחלש. משאת נפשם של הפיזיקאים היא לכתוב את משוואת האלוהים, התיאוריה שתאחד את ארבעת הכוחות. משוואה זו תהיה המוצר הסופי של אלפיים שנות חקירה מדעית, תאחד את כל כוחות הקוסמוס ותכתיב את הכוריאוגרפיה של כל הדברים, מתנועת היקום המתפשט ועד למחול הזערורי ביותר של החלקיקים התת־אטומיים. משוואה זו עשויה לספק תשובות לתעלומות המסקרנות ביותר:
מה קרה לפני המפץ הגדול? 
מה נמצא בצידו האחר של חור שחור?
האם מסע בזמן אפשרי?
האם יש חורי תולעת שמוליכים ליקומים אחרים?
האם יש רב־יקום של יקומים מקבילים?

במשוואת אלוהים מתוארים החיפושים אחר התיאוריה העילאית, וכל העיקולים והתפניות בפרק זה בתולדות הפיזיקה. בכתיבה מרתקת פורש מיצ'יו קאקו את המהפכות הטכנולוגיות, החל במהפכה הניוטונית, דרך התיאוריה האלקטרומגנטית, תורת היחסות והתיאוריה הקוונטית, וכלה בתורת המיתרים של ימינו. בלשונו הרהוטה, הוא מסביר כיצד עשויה המשוואה האלוהית לחשוף את התעלומות העמוקות ביותר של המרחב והזמן.

"ספר מרתק ופוקח עיניים המתאר במיומנות את משאת הנפש של עולם הפיזיקה." פבלישרז ויקלי

"קאקו פורש בפני הקורא עולם של אפשרויות פורצות דרך ואת יופיו המסתורי והמלהיב של המדע." בוקליסט

"ספר מעולה על רעיונות גדולים ומורכבים, כתוב בשפה פשוטה ושווה לכל נפש." נייצ'ר

סופר המדע הבדיוני הרברט ג'ורג' ולס כתב, שיום אחד חשיבה סטטיסטית תהיה חשובה לכל אזרח ממש כמו היכולת לקרוא ולכתוב. היום הזה כבר כאן. 
חיים שפירא מזמין אתכם בספרו תנינים, הימורים וימי הולדת להצטרף למסע לממלכת הסטטיסטיקה וההסתברות.
⋅ נלמד מהתנין דימה על ההבדלים בין ממוצע לחציון.
⋅ נבקר בקזינו של מונטה קרלו ונמצא אסטרטגיית הימורים אופטימלית.
⋅ נחטט בנתוני השכר של שחקני ה־NBA ונגלה מי הקלע הגדול ביותר בתולדות ליגה זו.
⋅ נגלה איזו טעות סטטיסטית קרתה במשפטו של או. ג'יי סימפסון. 
⋅ נכיר את המספרים שמאחורי חוק המספרים הגדולים באמת.
⋅ ניפגש עם איש ששדד בנק בעזרת לימון ונתעמק באפקט דאנינג־קרוגר.
⋅ נשתתף בהגרלה מוזרה ממש ונלמד לחשב מקדם מתאם.
⋅ נבדוק אם מהירות נסיעה גבוהה גורמת לתאונות דרכים.
⋅ יחד עם בלז פסקל ופייר פרמה נעזור לאציל צרפתי בהימוריו ונלמד את יסודות תורת ההסתברות.
⋅ נחקור את הטעויות הסטטיסטיות במקרה העצוב של סאלי קלארק.
⋅ נשתתף בתלת־קרב ונעזור למאה אסירים לזכות בחנינה.
⋅ נבדוק אם יש סיכוי לדמוקרטיה ונגלה מה ההסתברות שמחר תזרח השמש.

"היסטוריה מרתקת אל מול ידע עכשווי. על הסכין הוא ספר אמיץ, מעמיק ולגמרי מדמם", הסאנדיי טיימס

"תיאור מפעים של ניתוחים יוצאי דופן לאורך ההיסטוריה. כתוב בצלילות, נקרא בנשימה אחת", פבלישרז וויקלי

כיצד הציתה החלטה אחת בזמן ניתוח חירום שלל תיאוריות קונספירציה סביב הירצחו של הנשיא קנדי? * האם היה ניתן למנוע את מותו של אמן האשליות הארי הודיני? * מהי תרומתה האדירה של המלכה ויקטוריה לעולם הכירורגיה? * וכיצד הצליח אלברט איינשטיין לחיות הרבה יותר שנים מכפי שחזו לו רופאיו?

אילו היינו נקלעים לזירת ניתוחים במאה השמונה-עשרה היינו מזדעזעים עד עמקי נשמתנו. הצרחות בוודאי היו איומות ונוראות, דם ניתז לכל עבר והריח מצריבת הגדם של איבר כרות (ללא הרדמה, כמובן) היה עושה לנו סחרחורת. זאת ועוד: חלק ניכר מאותם חולים אומללים לא שרדו ומתו על שולחן הניתוחים או זמן קצר לאחר מכן.

כיום חדרי הניתוח הם מקומות שקטים המדיפים ריחות של חומרי חיטוי. ועדיין, נשאלות השאלות: מה קורה לגוף בשעת הניתוח, וכיצד הוא מגיב על פגיעתם של סכין, בקטריה, תא סרטני או קליע? מהי הסיבה לרוב הניתוחים שכולנו מכירים ומי חשב עליהם לראשונה?

המנתח ארנולד ואן דה לאר בוחן בספר מבריק זה את הסיפורים הגדולים של עולם הכירורגיה, החל במאות שנים של הקזות דם מיותרות וכלה בסיפורי מקרה של מטופלים מפורסמים, מנתחים ידועי שם ובעיקר – ניתוחים יוצאי דופן, שדרכם הוא משרטט, באזמל חד ובהומור דק, את ההיסטוריה של עולם הכירורגיה.

האם מחשב יוכל אי-פעם להלחין סימפוניה, לכתוב רומאן זוכה פרסים, או לצייר יצירת מופת? ואם כן, האם נהיה אנחנו מסוגלים להבחין בין יצירה ממוחשבת לבין יצירה אנושית?
כבני-אנוש יש לנו היכולת המדהימה ליצור יצירות אמנות שמרוממות את הנפש, מרחיבות את הלב, ומשנות מן היסוד את משמעות החיים. אבל בתחומים רבים, ההתפתחויות בבינה המלאכותית מערערות את המצב הקיים, עם הגילוי שמכונות מסוגלות לבצע באותה מידה של הצלחה, ולעיתים אף בצורה טובה יותר, מטלות רבות שבני-אדם ממלאים בדרך כלל. אבל האם מכונות יכולות להיות יצירתיות? האם בקרוב הן יוכלו ללמוד מן האמנות שמרגשת אותנו ולהבין מה מייחד ומבדיל אותה מהשיגרתי, היומיומי והמשמים?
בספר תוכנת היצירתיות, בוחן מרכוס דו סוֹטוֹי את טיבה של היצירתיות, ובמקביל מציע לקוראים מדריך חיוני לאופן הפעולה של האלגוֹריתמים והחוקים המתמטיים שביסודם. הוא שואל באיזו מידה התגובה הרגשית שלנו לאמנות נובעת מתגובת המוח שלנו לדפוסים ולמיבנים, ועומד על משמעות היצירתיות במתמטיקה, באמנות, בשפה ובמוזיקה.
כמה זמן עשוי לחלוף עד שמכונות יפיקו תוצר יצירתי? או שמא עיקר התרומה שלהן תהיה בכך שידחפו אותנו להעשיר את הדמיון שלנו? הדיון בשאלות האלה ואחרות הוא מסע מרתק ויוצא-דופן הן למחוזות הבינה המלאכותית והן למשמעות של היותנו בני-אנוש.

מרכוס דו סוֹטוֹי הוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת אוקספורד. בשנת 2008 זכה במינוי היוקרתי כראש הקתדרה על שם סימוֹני להבנה ציבורית של המדע. ב-2009 זכה בפרס פָרָדֵיי מטעם החברה המלכותית הבריטית על הצטיינות בהנגשת המדע לציבור, וב-2010 העניקה לו המלכה את אות מסדר האימפריה הבריטית על תרומתו למדע. הוא נבחר לכהן כחבר בחברה המלכותית הבריטית בשנת 2016. דו סוֹטוֹי מתגורר בלונדון.

"מדריך טיולים מבריק למסע אל העולם הממשמש-ובא של הבינה המלאכותית".
ג'נט וינטרסון

"איזה ספר נפלא, מבריק ומהנה".
פיליפ סנדס

עיר הבָּרֶקֶת היא עיר בירה דמיונית של ארץ דמיונית — ארץ עוץ. בסיפור המפורסם על הקוסם מארץ עוץ, כל מי שנכנסים לעיר הברקת נדרשים להרכיב משקפיים ירוקים. העיר לא ירוקה. אבל בגלל המשקפיים, בעיני כל מי שנמצא בה, עיר הברקת היא עיר ירוקה.  
עכשיו עזבו את סיפור הילדים. חשבו על ההכרה שלנו, כבני אדם. גם אנחנו מביטים בעולם דרך משקפיים. יש לנו עיניים, שרואות. יש לנו מוח, שמעבד את המראות. את המשקפיים האלה (עיניים ומוח) אין לנו יכולת להסיר. כלומר, אין לנו יכולת לדעת איך העולם נראה ״באמת״, בלי משקפיים אנושיים.
האם יש בכלל עולם ״באמת״? ואולי המשקפיים שלנו — זה כל מה שיש. אולי, כמו במטריקס, הכל קורה רק בראש, ובחוץ אין שום דבר? זאת שאלה שפילוסופים ומדענים רבים התחבטו בה. שאלה שהודגשה בעקבות שלוש קפיצות ענק של המחשבה האנושית: הפילוסופיה של עמנואל קאנט, תורת היחסות של אלברט איינשטיין, ותורת הקוונטים של הייזנברג, שרדינגר ובוהר. לא קל להבין את הפילוסופיה של קאנט, ולא את הפיזיקה של המאה העשרים, בלי הדרכה ידידותית וקפדנית. זה מה שהספר הזה מבקש להיות: פרופ׳ יצחק בן ישראל וגיא פינקלשטיין הם המורי־דרך, ידידותיים וקפדנים, במסע שתחילתו עם ניוטון וקאנט, במאה השמונה עשרה, ושיאו הדרמטי עם אינשטיין, בוהר, שרדינגר ובוהם במאה העשרים.
זה מסע מסחרר של תגליות מוזרות, מרתקות ולפעמים כמעט בלתי־נתפסות. תפגשו בו כוכבים מרוחקים, מגנטים רבי עוצמה, טילים מונחי מכ״ם, עיניים של נחשים, אלקטרונים מתרוצצים, מדענים מתקוטטים, מולקולות של גז ושדות של אנרגיה. תפגשו בו סטודנטית שנעלמת במקום אחד ומופיעה במקום אחר, ותפגשו חתולים חיים־מתים. אי אפשר בלי חתולים חיים־מתים.
נאמר מראש: הספר הזה מתאים למי שמוכנים ומוכנות לקרוא בריכוז, קצת להתאמץ, קצת להתעכב. אם הספר הזה היה מסע בהרים, היינו מגדירים אותו ׳למיטיבי לכת׳. אתם יודעים איך זה עם שבילים למיטיבי לכת: איתם מגיעים לפינות נסתרות. מהם רואים את הנוף הכי יפה. באלה מגיעים לפסגה הכי גבוהה.
שמואל רוזנר

פרופסור יצחק בן ישראל הינו ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון וראש מרכז הסייבר ע"ש בלווטניק באוניברסיטת ת"א, במקביל להיותו ראש סוכנות החלל של ישראל. אלוף (מיל.) יצחק בן ישראל היה ראש מפא"ת וחבר כנסת. למד מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה באוניברסיטת ת"א ולימד במשך שנים רבות את הקורס עליו מבוסס הספר. במהלך שירותו הצבאי קיבל פעמיים את פרס ביטחון ישראל. היה מיוזמי ומקימי מהפיכת הסייבר בישראל בעשור האחרון.

גיא פינקלשטיין היא סופרת זוכת מענק מפעל הפיס, ילידת 1983. בעלת עסק עצמאי לכתיבה ועריכה (״לכטוב״) ותואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות (אוניברסיטת תל אביב).
 

ספר זה הוא תיעוד של מידע שהתקבל כתוצאה משיחה שהתנהלה בין אדם לצ'טבוט ChatGPT בנושא הקשר בין ברירה טבעית לאפשרות של השתנות המינים עד כדי הופעת מינים חדשים. הספר אינו חובר בצורת "שאלות ותשובות".
אלא בצורת מארג ידע רציף, המבוסס על התשובות שהתקבלו מאת המכונה לשאלות שהוזנו על ידי אדם.
הספר כולל גם את "המידע הנוסף" מתחומי עיון כמו היסטוריה ופילוסופיה, שהמכונה סיפקה, בעל הקשר "הנסיבתי" או "הקונטקסטואלי" לנושא הנמצא במרכז הדיון. הספר כתוב בגוף ראשון מטעמי נוחות.

איך תופסים בתי-ספר ש"מבלפים" במבחני מיצג? איך נטפליקס יודעת איזה סרטים להציע לנו? מה גורם לעלייה באבחון אוטיזם?

צ'ארלס וילן מראה לנו איך אפשר לענות על השאלות האלה, ורבות אחרות, בעזרת נתונים וכלים סטטיסטיים נכונים. 

הסטטיסטיקה הולכת ונעשית כלי הכרחי כמעט בכל תחום בחיינו. ממחקרים רפואיים וסקרים פוליטיים, ועד ספורט, כלכלה וחינוך, השימוש בסטטיסטיקה רק הולך ומתעצם.

אבל הוא מגלה לנו איך הסטטיסטיקה יכולה גם לעוות נתונים והחלטות, לפעמים בגלל שימוש לא נכון בכלים סטטיסטיים, ולפעמים בכוונה להטעות. מדינאי מפורסם אמר פעם כי "ישנם שלושה סוגים של שקרים – שקרים, שקרים גסים, וסטטיסטיקה". וילן מלמד אותנו מתי לחשוד במסקנות, ומתי הסטטיסטיקה היא פשוט עלה תאנה המכסה על שקר. 

סטיית תקן, שונוּת, חציון, מקדם מֽתאם – וילן מצליח להפוך את כל הג'יבריש הזה לכלים ברורים ומובנים, ועושה זאת בהומור, עם דוגמאות מאלפות ומפתיעות, ובעיקר מקפיד לא לשעמם אף פעם. 

"וילן הוא המורה למתמטיקה הכי טוב שאף פעם לא היה לכם." San Francisco Chronicle

"הדוגמאות המאלפות בסטטיסטיקה עירומה יאלצו גם את הפחדן המתמטי הגדול ביותר להבין." New York Times