הביקורות של ספר טוב כתיבה שמושכת אותך להמשיך לקרוא

שבועות אחדים אחרי בואו לאוקספורד מוצא סטודנט ארגנטיני את גופתה של זקנה שנרצחה בחניקה. במהרה מתברר לו שהפשע הוא קריאת תיגר על פרופסור נערץ, מבכירי הלוגיקנים בדורו, ושאינו אלא הראשון בסדרה של רציחות.

ההתחקות אחר פשר התעלומה מוליכה אל הכת העתיקה של אחוות הפיתגוראים על אומנותיה המיסטיות ועל קנאותה לסודות הכמוסים של יסודות המתמטיקה. האם יימצא פתרון בעזרת התעמקות בהיסטוריה של המתמטיקה, או בשאלות עיוניות שעניינן סדרות לוגיות? או שמא דווקא מניעים שאין להם דבר עם מגדל השן האקדמי הם שיספקו את ההסבר האמיתי?

רומן בלשי לאנשים חושבים, מהוקצע, מעמיק ומפתיע, שזיכה את מחברו בפרס פלנטה הארגנטיני.

"הרוב יישכח בסוף, אני יודעת. זה עדיין לא קרה אבל זה יקרה, ואני מכינה את עצמי לזה. שוב לא אזכור באיזו שעה היינו מתעוררות בחודשי החורף בחווה, מה הצמיחו השדות סביב הבקתה. שוב לא אדע אם יש משהו שהייתי יכולה לעשות אחרת. כל זה ייעלם, ייספג באדמה, ודברים אחרים יעלו. סיפורים חדשים יגיעו לסופם. יום אחד אחשוב על כל זה ולא אדע להגיד דבר. אולי אזכור רק את זה: לזמן־מה הייתה הולי הדבר החשוב בחיי."

תמר עוזבת את הבית בלי להביט לאחור. את מה שקרה במצפה בגליל היא מעדיפה לשכוח. פגישה מקרית עם הולי, נערה אנגלייה שמחפשת את עקבות אביה בקיבוץ שכן, קושרת אותן זו לזו, והחברות המתפתחת בין השתיים תשנה את חייהן.

זה רומן שכתוב ביד אמן. ספר ראשון שמגלה את כוחה של קמה ורדי ליצור עלילה כובשת, ששואבת את הקורא אל חייהן של הגיבורות שלה: הולי הסוערת, הלא צפויה, ותמר, המתבוננת בה מן הצד, מהוססת ומכונסת בעולמה הפנימי. בביטחון וברגישות נפרש סיפורן של השתיים בכל התהפוכות שהן עוברות עם אחרים ועם עצמן. זו חברות בין ניגודים עזים שמועדת לטלטלות, וקשה לדעת אם הקשר הזה יעמוד בהן – מצד אחד דרמה גדולה, חובקת ארצות וגורלות, ומצד אחר סיפור נעורים עדין וחמקמק על קורותיהן בשנה האחת הזאת, שלא היו כמוה קודם לכן ולא יהיו כמוה אחריה. 

הספר זיכה את המחברת בפרס טובה ויצחק וינר לעידוד יצירה ספרותית מקורית.

יונתן חוזר מקורס חובשים אל חברי הצוות שלו, שנוטרים לו על היעדרו בתקופת אימונים מתישה. הוא נשלח עם כמה מהם לשמור במחסום צה"ל שממוקם ביציאה מעיר פלסטינית. השנה היא 1994, תהליך השלום בעיצומו, והמתיחות במחסום גוברת בגלל ניסיונם של ארגוני הטרור לעצור אותו.

ראשו של יונתן לא שם, גם לא ליבו. בכל משמרת משתרך לפניו טור ארוך של כלי רכב, וכמו מבעד לכולם נראית חברתו שעזבה אותו - אם רק תסלח לו, אולי עוד יחזיר אותה אליו. 

בצל יריבות שמתפתחת בין חיילי המחסום הוא מחליט להיפגש איתה ומתכנן כיצד לעשות זאת, בניגוד גמור לכל פקודות הצבא. האם בנסיבות האלה יוכל להיעזר במישהו, חבר לצוות או אדם אחר? אולי פלסטיני דווקא? ומה יקרה אם כל התוכנית תתגלה? אלה ימים סוערים – לא מזמן נחטף חייל ונרצח, אבל יונתן לא יכול בשום פנים לוותר על תוכניתו. 

רומן ביכורים עז וכובש לב שנטוע עמוק במציאות הישראלית המדממת.

שרה ניחנה בפיקחות, במסתורין וביופי – ובעזרתם השיגה מילדות את מה שהעניק העולם לאחרים. כשהיא פוגשת את דְריס, שאומרים עליו כי הוא עשיר כמו המלך, היא מחליטה לפתות אותו ולהינשא לו כדי להיחלץ מחיי העוני.

הדרך המובילה אותה אליו מתפתלת ברחובות קזבלנקה – קָזַה, על כל המתחים המבעבעים בעיר: עשירים שתופסים את כל המקום, הג'וינטים שהם מעשנים על שפת הבריכות שלהם, השוטרים ששולחים ידיים לכל צעירה יפה, לחשושים כביכול מזועזעים, משרתות שמתעמרים בהן והתשוקה להימלט למקום אחר. אלא שהמקום האחר רחוק. 

עשיר כמו המלך הוא רומן חושני וחתרני שבמרכזו גיבורה בלתי נשכחת. הקולות, הריחות, היופי והכיעור כאחד נחשפים בו באור בהיר ועז כשמש והולמים בעוצמה בחושיהם של הקוראים. רומן הביכורים של אביגיל אסור, ילידת קזבלנקה, נחל הצלחה בצרפת והיה מועמד ברשימה הקצרה לפרס גונקור.

בני אדם מבקשים להמציא את עצמם מחדש, ולא פעם ממציאים להם גם דמות שתשמש משענת לבריאת נסיבות חיים חדשות שחלמו עליהן תמיד: רקדנית יפה במלון צבעוני בריוויירה הצרפתית, צעיר מסתורי שבא לעבוד כפועל בכפר, אלמנה עמלנית ומלאה רעיונות, תעשיין עשיר שמתחזה לפקיד חסר כול – הדמויות הללו נפגשות בשני רומנים קצרים ומרתקים של ז'ורז' סימנון, אשר ביד אמן משרטט מפגשים הרי גורל בין שתי נפשות המבקשות לראות באחר את מה שהן עצמן זקוקות לו, ולא את מה שיש בו בהכרח.

האם יעלה בידן לשנות את נסיבות חייהן? מה בדבר מי שהשאירו מאחור, ומה מחיר העיוורון הנחוש – שמא דינם של חלומות להתנפץ?

סימנון, אחד הסופרים הגדולים של המאה ה־20 , הוא יוצר ששום דבר בנפש האנושית אינו זר לו. הוא פורט על הנימים החבויים ביותר, והצלילים שבוקעים – זכים כבדולח.

הבריחה של מר מונד והאלמנה קודר הם דוגמה מופתית לחקירה מעמיקה וצלולה של טבע האדם במקום ובזמן, חקירה שסימנון מצטיין בה הן ברומנים שראו אור בספרייה לעם והן בסדרת הפרשיות של הפקד מגרה.

"הישראלי" – כך מכנים אותו באפריקה – הגיע לכאן עם אשתו ועם בִתו הקטנה כאל מקום מפלט. לא מעט עבר עליו לפני כן בישראל, ודווקא בארץ הרחוקה קיווה למצוא לעצמו ולמשפחתו קצת נחת. אשתו, להפתעתו, לא היססה לבוא איתו, אבל הכול שונה כל כך מכל מה שציפו לו, וחברו החדש, קצין מקומי, מעורר בה רתיעה גם בלי שהיא יודעת מה בכוונתו לעולל.

בִתם הקטנה בת הארבע, מנותקת מחברת ילדים, מוצאת נחמה בחיות שבחצר הבית: כלב גדול וסבלן, קוף קטן תזזיתי וצב ענקי. מעט ממה שהוריה חווים נקלט בחושיה, אבל אף לא שמץ ממה שאביה עושה בארץ הזאת עם חבריו בשליחות צה"ל. הקיסר היילה סלאסי ביקש שיאמנו את צבאו, אבל זמן רב מדי הוא נאחז בשלטון, וקבוצת קצינים צעירים כבר להוטה להדיח אותו.

חמישה עשורים יעברו עד שהבת הקטנה תתחיל להבין מה היה שם; זו הבנה מעמיקה והולכת, שיכולה להאיר
חיים שלמים לאחור.

בתוך הנופים הזרים כל כך, שמצטיירים כאן במלוא מוחשיותם, פונה אילת שמיר אל אזורים טעונים, גבריים, שסופרים מהססים לעסוק בהם ומעוררת אהדה אל גיבוריה גם בחולשותיהם הגדולות ביותר – קצינים, קיסרים או משרתים. שניים מספריה הקודמים פסנתר בחורף ונטל ההוכחה הגיעו לחמישיית המועמדים הסופית של פרס ספיר.

כדי להתערות בארץ החדשה, נורי משתדל להצטיין בכל תחנות החובה שעובר בן הארץ: צבא, אוניברסיטה, עבודה. בימים המתוחים שהר הצופים עוד היה מובלעת מפורזת הוא שירת בחיל הקשר, וכשנשלח להר היה אפשר לִצפות משם לעבר העיר העתיקה ודרכה – אל ילדותו בבגדאד; ולא רק אליה, אלא גם אל אופק חייו. מה מזמן העתיד? האם יצליח להשתלב בין בני הארץ הזאת, המושכים ודוחים אותו כאחד? האם יצליח באוניברסיטה? ומתי כבר תבוא לו האהבה הגדולה, שעליה נכתבים השירים. לעת עתה הוא מתקשה להישאר נאמן לאישה אחת – כולן מושכות את ליבו, ולכולן הוא נמשך. רק אחת ויחידה יציבה בחייו, הזמרת הגדולה אום כולת'ום, שמזכירה לו את התרבות שגדל בה ושבכוח שיריה לטשטש את קשייו כאן. בעזרתם, ובניסיונו לעצב את עצמו מחדש, הוא מגלה בתוך עצמו את היכולת לברוא עולם בסיפור.

*

אלי עמיר, מחברם של ספרים רבים ובהם תרנגול כפרות, מפריח היונים ונער האופניים, שזכו להצלחה בארץ ובעולם
ואף הומחזו והוסרטו, מבקר כאן בתחנות חייו שטרם ביקר בהן. מפֶּרק לפרק עולה ומצטייר דיוקן של גבר צעיר שמנסה
לפלס את דרכו בין זהות ישנה לזהות חדשה, בין ההוויה שבא ממנה לצפונות העתיד הזר, וחשוב לא פחות – בין אהבה
"כמו בספרים" לאהבה שבחיים עצמם.

בת כותבת מכתב לאביה. שניהם חיים באותו בית, אבל הוא אינו עונה לה, לא בעל פה ולא בכתב: לא למחרת, לא כעבור שבוע, גם לא בחלוף השנים. השאלות שנשאלו במכתבה אינן מאבדות את תוקפן גם כעבור עשורים – אבל היא מתעקשת להעלות אותן שוב.

הוא אדם קפדן ונוקשה שמתקשה בגילויי חיבה, ועיסוקו מקצין עוד את התכונות האלה. יום־יום הוא נוסע למקום עבודתו ומשגיח שם על אסירים מסוכנים, נזהר שלא לחרוג מן הכללים הנוקשים אפילו מעט. האם נוקשותו מועילה גם בבית? ואולי לילדיו היא תגרום להתנער ממנו ולפנות בכיוון ההפוך?

לבנה מושון מצליחה להתוות כאן במלֵאות מערכת יחסים טעונה בין אב לבִתו, יחסים שמשקעיהם אינם מתפוגגים גם בבגרות, ובכוחם לשנות את מסלול חייה של הבת מקוטב לקוטב. 

זה ספר אמיץ שכתוב ביושר נוקב, ובכוחו לתפוס גם קורא שנדמה שאין דבר רחוק ממנו יותר מהווית החיים הזאת. הרי השפעתו של הורה – כל הורה – על ילדו אינה תמה בילדות, וכאן מתפתחת כנגדה עלילת חיים מתריסה, מרדנית, ואי אפשר לשער כיצד תסתיים. 

הספר זכה בפרס אקו"ם 2022 ליצירה המוגשת בעילום שם.

קבוצה של חוקרי לואיס קרול באוניברסיטת אוקספורד מחליטה לפרסם לראשונה את יומניו האישיים של מחבר אליס בארץ הפלאות. קריסטן היל, סטודנטית צעירה, נשלחת לאסוף את המחברות המקוריות ומגלה בהן פרט מפתיע. אלא שקריסטן לא תזכה לעולם לחשוף את הגילוי. סדרת רציחות שמטרתן כנראה למנוע את פרסום הסודות השמורים ביומן עומדת בדרכה: מתברר כי מישהו משתמש באליס בארץ הפלאות כמדריך להרג.

לפיענוח התעלומה מתגייסים פרופ' ארתור סלדום וידידו המתמטיקאי הצעיר, ובחקירתם הם חושפים פרטים מטרידים בנוגע ליחסים שבין הסופר לואיס קרול ובין הילדה ששימשה השראה לספריו – אליס לידל. מתברר שיש מי שמעדיפים לשמור על הפרטים הללו חסויים בכל מחיר, יהיה אשר יהיה טיבם האמיתי.

גיירמו מרטינס, מחבר רציחות נוסח אוקספורד, חוזר אל הדמויות האהובות מספרו הראשון בעוד תעלומת רצח ספרותית משובחת שמתרחשת באוניברסיטה הידועה. 

לפני שנים ניתק רועי כל קשר עם הוריו ועם אָחיו במושב ונסע אל מעבר לים. מאז הוא נודד חסר מנוחה בין עבודות ריתוך, נוהג בסילברדו שלו בכבישים הארוכים של אמריקה – איש של עמל ולא של מילים. בקיצים הוא חוזר לבקר את אחותו התאומה במרכז הארץ, היחידה שנשאר קשור אליה מכל משפחתו. הוא שוכר אז דירה לחודש, ולרוב נשאר רק שבוע וחצי וממהר להימלט מן הזיכרונות. הקיץ הזה נודע לו שאביו עומד למות. האם יעז לחזור לבסוף אל הבית שעזב, כדי להתעמת אתו לפני מותו? 

בבניין שהוא שוכר דירה גרה עדן עם בנה טמיר ועם שותפתה לדירה מיקה. היא קשורה בסבך קשרים, בני משפחתה וגם אביו של טמיר מעורבים בכל פרט קטן בחייה. זה הקיץ שבנה ישן בו לראשונה שני לילות אצל אביו, והלילות האלה ארוכים ושוממים. בלי תלמידיה, בלי בנה, היא יכולה פתאום לראות שכולם סביבה מתקדמים: אביו של טמיר מתחתן, אחיה וחברותיה שקועים בחייהם, והיא נשארת במקומה.

זה סיפורו של קיץ של כמיהות מושתקות, גישושים מהוססים ופשרות לרגע, שטעמן חמוץ־מתוק. סיפור אהבה מהוסס בין זה שאינו חוזר לזו שאינה עוזבת, קו שבור בין כאבים חדשים וישנים, ומתוכו נבחנות עלילות חייהם מחדש.

"כישרון יוצא דופן", אמרו על נעמה דעי, "קול חדש, עצמאי ומשמעותי בספרות הישראלית". ספרה הקודם צערו העתיק של הירח הוגדר "הישג בלתי רגיל", והמבקרים הכריזו שהוא "מסמן את דעי כאחת הסופרות הבכירות של הדור הבא".
כאן היא מרחיבה את מנעד הקולות שהיא שולטת בהם ומתקדמת צעד נוסף בדרכה אל קדמת הבמה הספרותית.

ספרו החדש של פול אוסטר, רומן קטן המתאר חיים שלמים, נפתח בסיר שרוף על הכיריים. סי בָּאוּמְגַרְטְנֶר, פרופסור לפילוסופיה, שכח שרצה להרתיח מים.

אהבתו העמוקה וארוכת השנים לאשתו אנה הגדירה את חייו של באומגרטנר, אך אנה נהרגה בתאונת שחייה לפני תשע שנים. כעת, על סף פרישה, הוא מנסה לחיות בהעדרה ומתאמץ למצוא שוב אהבה שתיתן לו אחיזה בחיים. הרומן מתפתל בעדינות בנתיב זיכרונותיו וגעגועיו המתמשכים אליה, אל ימיהם בתור סטודנטים רעבים שעובדים וכותבים בניו יורק, על פני ארבעה עשורים של יחסים מלאי תשוקה, וחזרה אל ילדותו של באומגרטנר בניוארק, ואל חיי אביו יליד פולין, בעל חנות בגדים ומהפכן כושל.

בקולו השנון, החמים, והמלא הומור, מזכה אוסטר את קוראיו הנאמנים בסיפור המזקק את יופיים של רגעים קטנים בחיי היומיום. באומגרטנר מעלה את השאלה, מדוע אנחנו זוכרים דווקא את אלה ושוכחים את האחרים.

העולם הבא הוא לא מה שחשבנו, ולא במובן החיובי. תשאלו את אנגוס מוני, הוא הגיע לשם למרות היותו כופר גמור באלוהים, בדת ובכל דבר שמריח מהעל־טבעי. מוני האומלל נרצח בביתו, וכעת עליו לחזות מהצד האחר באשתו האהובה נכנעת לפיתוייו של מי שרצח אותו ובא למלא את מקומו. 
העולם הבא, מגלה מוני, דומה להחריד לעולמנו שלנו: הוא מנוהל בעריצות בירוקרטית קטנונית ונמצא על סף קריסה – נחיל מתים אין־סופי צובא על שעריו בשל מגפה קטלנית שפוקדת את כדור הארץ. "זמן לא טוב למות", כמו שאומרים לו. 
אף על פי כן מוני מנסה למצוא את מקומו בחיים שלאחר המוות. הוא מתחיל לעבוד, מנסה טיפול קבוצתי, אלכוהול, רומן מזדמן. אך כשדבר לא מצליח לגאול אותו מגעגועיו לאשתו האהובה, מוצע לו פתרון חתרני שישנה את כללי המשחק ואולי יאפשר לו לנקום.

על החיים ועל המוות הוא קומדיה שחורה, שנונה ומבדרת, שמספקת רגעים מלאים רגישות והבחנות חדות כתער על חיינו במאה ה־21, על התסביכים הרודפים אותנו גם מעבר לקבר ועל היחסים הסבוכים שבין אהבה למוות. 

זהו ספרו השלישי של סטיב טולץ שרואה אור בספרייה לעם. ספרו הראשון שבריר היה רב־מכר וזכה לשבחי הקוראים והמבקרים.    

הולדן קולפילד, בן שבע עשרה, רגיש לזולת ושונא זיוף, מסולק שוב מפנימייה יוקרתית בגלל ציוניו ומסתובב בגפו בניו יורק עד שיקבלו הוריו את הבשורה המרה. בקול ייחודי הוא מתאר ימים אלה ושוטח את השקפת עולמו, שגם עכשיו, יותר משבעים שנה אחרי שהספר ראה אור, עודנה רלוונטית, ואולי רלוונטית מתמיד.  
אחד הספרים המצליחים במאה העשרים, ומן הספרים המזוהים ביותר עִם עַם עובד ועם המתרגם והעורך אברהם יבין, מובא בתרגום חדש, עדכני.

ויקטור, עורך דין מלא סתירות שהתייתם מאביו בגיל צעיר, מתמחה בסכסוכים מכוערים בין בני זוג אמידים. הישגיו בבית המשפט אפשרו לו להתרחק משכונת ילדותו ומן הזיכרונות הקשים הכרוכים בה, אבל הפכו אותו לציניקן. גם הגר אשתו, עיתונאית חוקרת במקצועה, כבר מפקפקת באמות המידה שהנחו אותה בתחקיריה ובחייה, ולמעשה זונחת אותן כשהיא מתאהבת בגבר נשוי.
איך יגיב בעלה כשיגלה זאת? – אילו הסתכם הכול בזה, לא היה סיפורו נבדל ממאות אחרים שנושאם בגידה. כאן, במקביל, חיי את חייו רוקח ערירי ששורשי משפחתו אינם ידועים לו. כשהוא עובר מעסקי הרוקחות להשכרת דירות נופש לתיירים, לא הרווח הכלכלי מעניין אותו אלא דייריו, שהוא צופה בהם בחשאי באמצעות מצלמות נסתרות. משיצטלבו שני צירי העלילה זה בזה, לא יוכלו להמשיך עוד במסלוליהם כמו קודם לכן.

במיומנות רבה מוליך שי אספריל את דמויותיו כמעט במקביל עד נקודת המפגש והמערבולת שתשנה את חייהם מן היסוד. ספרו הקודם של אספריל השופט זכה לשבחים רבים.

מדוע אחיה של שרלוט בת ה־ 23 נחוש לבנות לה ארון מתים, אף שהיא בריאה לגמרי? ומדוע היא נמלטת על נפשה לקצה העולם ברגע שהיא מגלה זאת? מי רוצח את בעלי החיים בחוות מללוקה, ומדוע הפסיקו קרל וכלב הים שלו לצוד יחד את דגי טונת הדם?
האם יצליח לב שבור לכבות את הלהבות המשתוללות באי טסמניה? התשובות לחידות הללו נמצאות ביצירה המכשפת הזאת, שבמרכזה הנופים עוצרי הנשימה של האי הקטן שמדרום לאוסטרליה.

להבות הוא רומן מקורי ויוצא דופן; חגיגה של סגנון ודמיון, שפה וכישרון. זהו סיפור על אבל ואובדן, על אהבה וקשרי משפחה, תעלומה ששזורה באגדה שופעת הומור ואהבת אדם וטבע.

רובי ארנוט, אחד הכותבים הצעירים הבולטים כיום באוסטרליה, בורא בספרו הראשון מיתולוגיה תמימה ומהנה שמעוגנת בידע מרשים. בעיצומו של משבר האקלים הוא משמיע שיר הלל לנופי מולדתו, שיר שהוא גם קינה וקריאת אזהרה לכל מי שהחיים הנכחדים הללו יקרים לליבו.

"תענוג. [...] סיפור מהלך קסם שלוכד בתוכו משהו ממשי מרוח החיים בטסמניה."
גארדיאן

לכאורה איבון עסוקה יום־יום בהכנות לארוחות ומקפידה על כל מנה ומנה – חשוב לה שכל אחת תצא מתחת ידה מושלמת ושתערב לחיכו של בעלה האהוב, המרגיז.
כזה היה מן היום שהכירו, איש מרשים ותובעני, נערץ ומכביד בהרגליו, ולכולם היא נענית, במסירות או מתוך הרגל שכבר אי אפשר להשתחרר ממנו.
ובכל זאת, בין כל הפעולות הטקסיות, הביתיות, צצים ועולים לא קרואים מראות שונים לגמרי מתקופת המלחמה בתוניס, שנים לפני שהכירה אותו. אז כבשו הגרמנים את עירה האהובה, והוריה האמידים, אחיה והיא עשו הכול כדי שלא לרעוב. אחות אחת הייתה לה ושלושה אחים, ומלחמת העולם השנייה שינתה את כולם.

שנים ארוכות התאמצה להשכיח מעצמה כמה מעשים שנעשו אז ושלא היה בכוחם להימנע מהם, כל כך חזק היה הדחף לשרוד. על אחד מהם, מביש במיוחד בגלל אחריתו הקטלנית, היא מנסה לכפר גם עכשיו, ולא במחווה חד־פעמית אלא כמה פעמים בשבוע. טקס אחר נדרש לשם כך, קבוע כמו בישוליה, אבל שלא כמוהם הוא
נעשה בחשאי. אפילו לבעלה לא סיפרה על כך מעולם, לא על הטקס ולא על המעשה שחולל אותו – עדיף שיישמר לנצח בסוד.

בקול בשל ובוגר, ובלי כל היסוסים, רחל גץ־סלומון מצליחה לספר כבר בספר ראשון על כברת חיים שלא הרבו לעסוק בה ולהקים אותה כאן על כל מורכבותה ומטעניה, לעיני הקורא.

אובדנם של אימו ודודו, הקרובים היחידים שהכיר מעודו, הופך את מרקו סטנלי פוג, מספרו וגיבורו של ספר זה, לאחת הדמויות הבודדות והמנותקות ביותר בספרות העולם.
רק לאחר שכמעט יאבד גם את עצמו, יחזיר לו המקרה העיוור את הזיקה אל מוצאו ואל העולם. אגב כך תוליך העלילה מגאיות האבן של רחובות מנהטן אל הגרנד קניון והיופי הקמאי של המערב הפרוע, ותולדותיהם של שלושה דורות ייפרשו בפנינו .

ארמון הירח הוא הרומן השלישי שכתב אוסטר (אחרי הטרילוגיה הניו-יורקית ובארץ הדברים האחרונים ולפני מוסיקת המקרה). אוהבי כתיבתו יזהו כאן עוד וריאציה מבריקה ומרגשת על הנושאים המעסיקים אותו: זהות עצמית, קשר בין-דורי וכוחו המסמל של המקרה.

הספר ראה אור לראשונה בסדרה הלבנה בשנת 1994 בעריכת משה רון ומתפרסם כעת בשינויים קלים.

האם מקומם של ארון הברית ואוצרות המקדש חבוי בצופן סודי השזור בספר יחזקאל? 
עיתונאי צעיר ומבטיח, רופא מרושש, פרופסור בריטי נודע ליהדות, ופיננסייר שונא יהודים, יוצאים למירוץ אחר המפתח לפענוח התעלומה. ויליאם לה קיו רוקם עלילה סוחפת ורבת תהפוכות המשלבת בקיאות מפליאה בספרות הקנון היהודית. 
ב–1908 התוודע ויליאם לה קיו לתיאוריה של ולטר יובליוס, איש אקדמיה פיני, שטען כי בניתוח מחודש של כתבים עתיקים ניתן למצוא את מקום מחבואם של אוצרות המקדש. לאחר התייעצות עם רב שאמר כי יש דברים בגו, השיג המחבר מימון ראשוני למשלחת חפירות. אולם בסופו של דבר, משלחתו של מונאטגיו פארקר היתה זו שיצאה לחפור. חפירותיה התנהלו בירושלים בשנים 1909–1911, ולאחר שחבריה שיחדו את שומרי הר בית והחלו לחפור מתחת לרחבה, התגלה העניין במהרה וקמה שערוריה גדולה שגרמה לבריחתם מן הארץ. למרות תקוותם לשוב בעתיד, החפירה לא חודשה שנית. 
ויליאם לה קיו (1864–1927) היה עיתונאי וסופר אנגלי־צרפתי שהתברך בעט זריז ועתיר תפוקה. פרסם כמאה וחמישים מותחנים וספרי ריגול, וכחמישים ספרי מסעות. 

מיכאל, גבר בתחילת שנות הארבעים לחייו, הסובל מתסמונת טורט ויוצא מן הארון, חוזר אל חדר נעוריו.
הזיכרונות אינם מניחים לו לישון, והוא מתמודד איתם ועם אחיו הבכור, שתמך בו מילדות בכל תלאותיו, עד שחדל והיגר לאוסטרליה והשאיר את מיכאל להתמודד לבדו גם עם מערכת היחסים הסבוכה של הוריו.
ליד מיכאל, על המיטה שהייתה של אחיו, שוכבים ואדים ונטשה – שני כלבים שהיו עדים לאהבה אחת עזה וקצרה מדי, שהסתיימה בפתאומיות כואבת, ועכשיו אין למיכאל למי לספר עליה.
לאחר שני קובצי סיפורים איתן דרור־פריאר בונה רומן לא שגרתי המעמת את הזיכרון עם החיים עצמם ואת הזהות מגדרית עם ההתמודדות ההורית, וממשיך לפתח בו את קולו המיוחד, שכבר זיכה אותו בפרס ספיר לספרי ביכורים.

אַנְדִין סְפְרֵג האנוכית, יפה וחומרנית עד לשד עצמותיה, היא מן הגיבורות קרות הלב בספרות. אחרי שאביה צבר לו הון קטן בעיירת הולדתה, היא משכנעת את הוריה לעבור אל העיר הגדולה ולהגשים שם את שאיפותיה – כלומר להתחתן היטב. אלא שאנדין, שיותר מכול אוהבת לראות את בבואתה במראה, נוהגת כמנהג המקום: אהבה אינה
בראש מעייניה. גברים בעיניה הם אמצעי להשגת מטרה, והם אכן נופלים שדודים לרגליה – עשירי ניו יורק ואצילי פריז שניצבו בדרכה מעלה־מעלה לצמרת, בחברה שבה ההון והמעמד הם חזות הכול.
ואף על פי כן אנדין היא דמות מהפנטת ושובת לב. בהתנהלותה הגחמנית, הנטולה כל עכבות מוסריות, היא שמה ללעג את שמרנותה של החברה הגבוהה וגם את המרדף של המנסים להתקבל אליה באמצעות כספם. למעשה, היא כמעט מהפכנית – הופכת את שוק הנישואים של ראשית המאה על פיו, ובמקום להסכין עם מעמדה כאישה שאינה אלא סחורה לסחור בה, היא עצמה נוהגת כסוחרת.

מנהג המקום, אשר ראה אור ב־ 1913 , הוא אחד הרומנים המוערכים של אדית וורטון, וללא ספק מן המהנים שבהם. סיפור עלייתה לצמרת של אנדין ספרג מובא בתנופה והומור בכתיבתה העשירה והנוקבת של וורטון, על הבחנותיה וחדות עינה, אשר קנו לה את תהילתה ואת אהבת הקוראים והמבקרים מאז ועד היום.

תרגום מאנגלית: מיכל אלפון

ערב חג המולד 1971, ובהמולת ההכנות לחג המשפחתי משפחת הילדברנט מתפרקת, וכל אחד מבניה נקלע לצומת דרכים משלו. האב, כומר בפרוורי שיקגו, מגלה בעצמו תשוקות ומניעים מפתיעים; עברה המסעיר של אשתו, שעד כה הסתירה אותו היטב, שב ומתגלה, וילדיהם מחליטים החלטות גורליות שיסיטו את חייהם ואת חיי המשפחה ממסלולם. העולם שסדריו הופרו – מלחמת וייטנאם ותרבות הנגד – מערערים אף הם את התא המשפחתי. אחרי שייחשפו הסודות דבר לא יהיה כשהיה.
ג'ונתן פראנזן מגיש לקורא רומן רחב יריעה ורב־פנים, עמוק ומותח, החושף את המנגנונים הסבוכים המרכיבים את התא המשפחתי ומבקש לפענח את המיתוסים המכוננים של נפש האדם ושל התרבות. 
צומת הוכתר כהישגו המרשים ביותר, והוא מתעלה, לדברי המבקרים, אפילו על ספרו הנודע התיקונים.

"פראנזן בשיאו, עשיר בדמויות, בקונפליקטים ובעלילה [...] הכתיבה היא עונג צרוף", אסושיאייטד פרס

• "צומת" או באנגלית Crossroads כאן מתייחס לתנועת נוער נוצרית. 

תרגום מאנגלית: עתליה זילבר 

ברוכים הבאים אל המטרופולין הענקית ח'רטום, אל שכונותיה ורבעיה המגוונים, אל שדרותיה המפוארות ואל מבוכי סמטאותיה הדלות והמון שווקיה הפעלתניים. פה מתרחשת עלילת הספר. גיבוריה הם ילדים וילדות שחיים ברחובות. הם מקבצים נדבות, רוכלים בשווקים, ניזונים משיירים של מסעדות, מַסניפים ומוצצים עד כלות דבקים
מסממים ומתפלחים לבתי קולנוע לצפות בסרטים הודיים שנהיים להם מקור של השראה. הם מתארגנים בחבורות להגן על שטחי מחיה שכבשו להם ומנסים לחמוק מן האקציות הברוטליות של הצבא והמשטרה.
אלה חייהם, והם נאחזים בהם בכל כוחם – אמני הישרדות הם. בעולם הצבעוני, התוסס והמסויט הזה עולה לגדולה ילדון נכה רגליים שנהיה אשף של תעלולים אקרובטיים, סקס, קרבות, כישופים ושרלטנות. סיפור זיכרונותיו, מפיו ובלשונו, הופך את הקריאה לחוויה מותחת ומתעתעת של הנאה ומועקה, סלידה ומשיכה.
מנסור א־סווים נמנה עם חשובי הסופרים הסודאנים העכשוויים וזיכרונות מרושעים של ילד רחוב זכה בפרס הספרותי החשוב ביותר המוענק בסודאן: הפרס על שם טייב צאלח.
תרגום מערבית: אילנה המרמן; עריכה: רים ע'נאיים

בימיו הראשונים של הכיבוש הנאצי בהולנד, בחנות הטבק של אוֹסֵוָאוּט סמוך לעיר ליידן, צץ פתאום קצין ששמו דוֹרבֶּק. האיש דומה דמיון מפליא לאוֹסֵוָאוּט, רק שערו כהה ומראהו נועז. דורבק מגייס את אוֹסֵוָאוּט לשלל משימות מסוּכָנות נגד הגרמנים: פיתוח תמונות ומסירתן, הסתרת סוכנים בריטים ואפילו רצח משתפי פעולה עם הנאצים. מיהו דורבק זה ומנין הופיע, וכיצד קורה שאחרי המלחמה מואשם אוֹסֵוָאוּט דווקא בבגידה במולדת? האם יעלה בידו של אוֹסֵוָאוּט להוכיח שהיה בצד הנכון – או שמא זיכרונו מתעתע?
חדר החושך של דמוקלס, מן הרומנים המכוננים על מלחמת העולם השנייה, מעלה שאלות על זהויות וכפילים, על אידיאליזם ואופורטוניזם באהבה ובמלחמה, על כוונות טובות ועל אשמה, ובראש ובראשונה על הידיעה ומושג האמת. הוא נקרא הן כעלילה בלשית מותחת, הן כסיפור פסיכולוגי, והן כרומן פילוסופי שבו חוסר היכולת להכיר את המציאות מביא לידי כך שגם את העבר אי אפשר להכיר.
וילם פרדריק הרמנס הוא אחד מסופריה הגדולים של הולנד. חדר החושך של דמוקלס הוא מפסגות יצירתו וקלאסיקה מודרנית; יצירת מופת חדה כתער, שמאתגרת את המחשבה ואת תפיסות המוסר גם כיום, לא פחות מאשר בזמן כתיבתה.
"צללתי לתוך הרומן הזה [...] נדהמתי לגלות כי איני יכול להניחו מן היד. שכן זהו מותחן, ובו השתלשלות אירועים ארוכה שיוצרת מתח בלתי פוסק [...] רומן מדויק ויבש, עשיר בפרטים אך נע במהירות, מציאותי להחריד ועם זאת על סף הלא ייאמן." מילן קונדרה

איתמר דיסקין, גבר יפה תואר עד מאוד וקצר רואי עד מאוד, חי בארצות הברית ומגיע ארצה בכל שנה לבדיקות עיניים ולפגישה עם אחיו ועם גיסתו. באחד הביקורים, בערב רווי אלכוהול, הוא מספר לאחיו על לילה אחד עם אישה שפגשה אותו עשרים שנה קודם לכן ולקחה אותו אל ביתה.
סיפור מפתיע, פעמים מעציב ופעמים משעשע, על אהבה וגעגועים, יופי ובדידות, תשוקה ומריבה, שני לבבות ובשר אחד.
מאיר שלו הוא מחברם של הרומנים רומן רוסי, עשו, כימים אחדים, בביתו במדבר, פונטנלה, יונה ונער ושתיים דובים. כתב גם את הספר גינת בר ואת הממואר הדבר היה ככה, קובצי מאמרים וספרים לילדים.

"השמיים כאן מאוד מוזרים. כשאני מתבונן בהם, לעיתים קרובות יש לי תחושה 
שיש שם למעלה משהו מוצק שמגן עלינו ממה שמאחוריהם."
[...] "אבל מה יש מאחוריהם?" קולה היה חרישי מאוד.
"כלום, אני משער. רק אפלה. לילה מוחלט."

פורט וקיט מורסבי, בני זוג מניו יורק, יוצאים למסע תעתועים בסהרה כדי לא ליפול למדבר שבתוכם ולתהום שביניהם. הם מתעלמים לחלוטין מהאותות ומהסימנים שהם מקבלים לאורך הדרך בנוגע למנהגים, לשפה ולתרבות של בני המקום ומגיעים לקצה החד של הארץ. 
שמיים מגינים מעל הוא רומן אקזיסטנציאליסטי, מהפנט ורב־עוצמה כמו נופי הפרא המתוארים בו. מאז ראה אור ב־1949 הוא היה לספר פולחן. ברנרדו ברטולוצ'י עיבד אותו לסרט מרתק ב־1990. זהו ספרו הראשון והידוע ביותר של פול בולס והראשון מספריו המתורגם לעברית.

"הספר מביא את הקורא במגע פתאומי ומפתיע עם כישרון בעל בשלות אמיתית ותחכום [...] כנראה רבים וטובים יקראו את הספר ויהיו מרותקים אליו בלי לחשוד שהוא משקף את מה שמפחיד ונסתר ביותר בסהרה של ניהיליזם מוסרי, שגזע האדם נודד אליו בעיוורונו." טנסי ויליאמס, ניו יורק טיימס

מודעת אבל שראה באקראי בעיתון מטלטלת את חייו של ג'וואד, גבר נצרתי קשיש, שפרש זה לא כבר מעבודתו רבת־השנים במשרד ממשלתי וניהל עד כה על מי מנוחות חיי זוגיות ומשפחה רבי־שנים לא פחות. הוא יוצא אל הלוויית תמאם מכחול המנוחה ואינו שב לביתו אלא יוצא למסע של תהייה וחיפוש במקומות שונים בארץ, המעלה נשכחות ומזמן לו גם לא מעט הפתעות בנוגע לעבר. 

איך יוכל ג'וואד להתמודד עם רגשותיו החדשים־ישנים, עם המידע הלא צפוי שהוא נחשף לו, עם דמויות חדשות המפציעות בחייו? האם במעשהו האימפולסיבי המנוגד לאופיו שרף את הגשרים עם סלמא אשתו? האם יוכל לשוב למסלול הבטוח והרגוע שהנחה את קיומו עד כה? או שמא ימצא את עצמו פונה דווקא עכשיו לכיוון אחר?

אגב כך מזמין אותנו עודה בשאראת שוב, ברומן השלישי שלו הרואה אור בעברית בספרייה לעם, למבט מבפנים בחיי החברה הערבית במדינת ישראל בעשורים האחרונים.

וושינגטון הבירה. אמצע המאה העשרים. מיניון גולדבלום היפה והביישנית לכודה בין התנהגותו שלוחת הרסן של אביה ובין הקודים החברתיים הנוקשים של אימהּ. נישואיה להרולד, גבר יפה תואר, מבריק אך עם בעיות משלו, מתפרקים. ומיניון בורחת דרומה עם בתם ג'סיקה, בעזרת הוריה ולוסיל, עוזרת הבית השחורה שעובדת בבית המשפחה, דרך לב מחוז האפליה הגזעית. במיאמי ביץ', שם חוקי הגירושין נוחים יותר, ועל רקע פס
הקול של מוזיקת התקופה, היא מגלה את מיניותה ושוקעת עמוק במערבולת הזמנים המשתנים: עולם תחתון מפוקפק, סמים ומתירנות מינית.
נסיעה מפתיעה לישראל הצעירה מטלטלת אותה עד עמקי נשמתה.

מיניון כתוב בעט מושחז, אירוני וקומי, לירי וחושני, ומסרטט במבט חודר וחומל נפש של אישה אחת על מכאוביה ותשוקותיה.
המחברת - האמנית ג'ניפר בר לב - הקדימה לכל פרק איור בהשראת פרסומות בנות התקופה. המפגש בין הטקסט ובין הדימוי ממחיש לפעמים את המתח שבין האני הפנימי של מיניון, החידתי גם לה עצמה, ובין העולם, החידתי מבחינתה לא פחות.

גיבורת הרומן השני של אוטסה מושפג, מחברת רב־המכר איילין, היא יפהפייה בלונדינית עשירה בעלת תואר יוקרתי ועבודה בגלריה ניו־יורקית נחשבת. לכאורה יש לה כל מה שבחורה צעירה חושקת בו, ואף על פי כן כל מה שהיא רוצה הוא לישון. בעזרת פסיכיאטרית מפוקפקת ביותר היא מבקשת לצלול לשנת חורף, שנה של מנוחה שלמה, שלאחריה תתעורר כבן אדם חדש. נדמה לה שהיא שולטת במצב, אך תוכניתה הגרנדיוזית משתבשת בכיוון לא צפוי.
שנת המנוחה והמרגוע שלי היה רב־מכר של הניו יורק טיימס ונבחר לאחד הספרים הטובים של השנה בניו יורק טיימס, בוושינגטון פוסט, בטיים, בגארדיאן, בווייס ועוד.

"שנת המנוחה והמרגוע שלי הוא קומדיה שחורה, סאטירה חדה ומדויקת מהולה ברגעי פיכחון מורבידי, מעין שילוב של 'סקס והעיר הגדולה' ו'רקוויאם לחלום'."
ג'ויס קרול אוטס, ניו יורק ריוויו אוף בוקס.

"לא הפסקתי להתכווץ במהלך הקריאה בשנת המנוחה והמרגוע שלי, ועם זאת לא יכולתי להניח את הספר מן היד... הוא עוסק בעיקר בביטוי אמיתי וממשי של כאב עדין ואישי מאוד, שאין לו סיבה מיוחדת, לכאורה הוא טריוויאלי לחלוטין. זאת הסיבה שהמשכתי לקרוא למרות השרירים הכאובים: בפנים המכווצות, בפרצי הצחוק, בעיניים הדומעות, הרגשתי שאני מתרגמת כאב פרטי כזה לדבר מה שאוכל לשתף."
קלייר בנואה, פאריס ריוויו.

ספר הביכורים שלה איילין יצא ב 2019 ספרייה לעם, זכה בפרס פן המינגוויי לספרי ביכורים והיה מועמד לפרס חוג המבקרים וברשימה הקצרה לפרס בוקר.

הזמנה לטירה מסתורית באוסטרייה לוקחת את חיים באר לעולמות שלא שיער שיגיע אליהם אי פעם. הטירה מאובזרת בכל חידושי הטכנולוגיה, הכול בה נראה מושלם, עד שמתגלה מי אורחיה ומניין באו. ודווקא אז – במקום שייחרד עד עומקי נשמתו – הוא נמלא סקרנות, ומאחד האורחים, מרגע שהבין מיהו, הוא מתקשה מאוד להיפרד.
צֵל ידו מבקש לחולל תיקון במקום שבו תיקון אינו אפשרי. האם תיתכן פגישה מחודשת עם אב שהשנים הקצרות במחיצתו היו טעונות וקשות? האם יהיה אפשר לברר סוף סוף את כל מה שלא התברר בזמנו, ואולי גם להתפייס? כמו בהמשך מהופך לרומן חבלים פונה באר אל המקומות ששתק בהם ואל דמותו של אביו, שנשארה אז בצל. דמיון ומציאות מתערבבים כאן יחד בעירוב מופלא, ומכוחו של הגעגוע מתחיל מסע לאחור בזמן. שנים לאחר שאירעו הדברים מופנה המבט אל מעבר לפרגוד הכעסים והמשאלות שלא מומשו, ומתאפשרת לבסוף, ולו רק פעם אחת ויחידה, השיחה ההיא שלא נתקיימה מעולם.
 חיים באר, מבכירי סופרינו, משלים כאן בספר מפתיע מהלך עמוק שהחל בו לפני יותר משני עשורים.

מה קורה ביום גשום אחד, כשנופל לכפר משמים מלאך קשיש, קירח, מרוט כנפיים? 
ומה קורה בכפר אחר, ובייחוד איך מגיבות הנשים שם, כשנסחפת לחוף גופה ענקית 
של הגבר היפה ביותר בעולם? ומה עובר ברומא על אב שכול שבא לבקש מהאפיפיור שיכריז על בתו הקטנה כקדושה, ובינתיים הוא נושא אותה במשך שנים במזוודה, יפה כמו שהייתה במותה?

יש סופר אחד בעולם שבכוחו לענות על השאלות האלה ועל אחרות מסוגן – גבריאל גרסיה מארקס, הסופר הקולומביאני הגדול, חתן פרס נובל, וכאן כונסו יחד הטובים שבסיפוריו.

הסיפורים שלוקטו במיוחד לקובץ זה ע"י עורכי ספרייה לעם מתאפיינים בסגנון של ראליזים מאגי ואכן יש כאן מאגיה – מלאכים נופלים, טבועים רבי און, נערות שסימני המוות פוסחים עליהן - אבל לא בפנטזיה, אלא ממש בינינו.

בספר 14 סיפורים שראו אור בשלושה קבצי סיפורים שונים, ומתוכם 7 שתורגמו מחדש על ידי טל ניצן. 

תרגמו מספרדית: טל ניצן, ריטה מלצר ואמציה פורת