הביקורות של הדר

מופת. רק זה.

זו פעם שלישית שקוראת את כמעיין המתגבר, וכל פעם נדהמת יותר מראיית המציאות המפוכחת והריאליסטית של ראנד, ביצירת טקסט, שהגם שנכתב לפני כמעט 90 שנה, מתאים גם לימינו אנו, קל וחומר למציאות בישראל בימים כואבים ונוראים אלה. מבהיר באופן חד ומזעזע את נהירת ה״קיטינגים״ במדינתנו אחרי ה״טוהי״ המקומי ..

סטיבן קינג הוא אומן. מצליח גם כאן לכתוב יצירה עמוקה עמוסת דמויות ועלילה דרך עיניו של ילד/נער כך שהקורא מקבל תחושה ״ילדית״ מחד, ועדיין לא לפספס את הרצף והמסר, מאידך. סוחף ומענג.

מעט בוסרי ברמת הכתיבה. מעט מבולבל. אף אחד מהם לא מפחית מהעונג בקריאה ומהלב הנכמר.

כ״כ נפלא כמו שרק מאיר שלו יכול להיות נפלא. 🥹 ועצוב כ״כ שזה האחרון.. ולא נזכה שוב לעונג כזה. 💔

מקסים. לא הכרתי את הסופר לפני כן ובכלל הספר התקבל כמתנה, אז הייתה סקפטיות מסוימת וההפתעה הייתה מושלמת. מסוג הספרים מעוררי נוסטלגיה וגעגוע לאנשים ומקומות שלא הכרת אפילו.. מומלץ בחום!

חוויה. מסוג הספרים שממשיכים להדהד בך עוד ימים ושבועות, מטביעים ברגשות. מומלץ מאד.

מופת. כמו אגרוף בסרעפת שעוצר נשימה.

שונה מהקינג ה״מסורתי״ אבל נפלא לא פחות. היכולת של קינג לספר סיפור, עמוס ברבדים ועומק, לתבל בהקשרים חוצי זמן של עבר והווה ושל מציאות ובדיון, היא מופלאה. האיש גאון. עונג צרוף.

כתיבה משובחת ומרתקת של דמות המספר הלא אמין.

מסוג הספרים שרוצים לשמור לתמיד בספרייה הפרטית. מרגש, מכמיר לב, מעורר כמיהה ורצון לחבק את הגיבורים. כתוב באופן מופתי מעמיק ונוגע בנימי הנשמה.

ילדותי וכלכך מעשיר וכייפי למרות זאת. גיימן במיטבו.

אוצר! פנטזיה אמיתית כ״כ, מעוררת את כל החושים, ערגה, עצב, אושר הכל מתערבב למחשבות על מה בין דמיון למציאות ולחיים עצמם. עונג צרוף.

מרתק. מכאיב. מרתיח

אהבתי. הרבה חומר למחשבה על ההתלבטות בין מה זה טוב ומזה רע ואיפה עובר הגבול.. המעבר בחלק האחרון מגוף שלישי לראשון היה מוזר ולא שירת את המטרה שלשמה לכאורה נעשה. אבל בסה״כ כייף כמו שקינג יודע לתת.

מסוג הספרים שמעורר געגוע אפילו שמעולם לא היינו או חווינו את המקום או העלילה. סגנון הכתיבה של בקמן והיכולת שלו להעביר המסרים בצורה כ״כ יחודית רגישה ואישית הופכים את הקריאה לחוויה מדהימה.

מענג וקורע מצחוק כמו הקודמים. כיף גדול.

ספר מרתק. הסיפור מצמרר ותופס את הבטן. משאיר את הקורא עם תועפות חומר למחשבה.

נפלא. הדרך הייחודית כ״כ של בקמן לכתוב את העצב והכאב בטוויסט קומי שמצחיק עד דמעות.. עונג.

אני מאמינה לך גליה. אז בעיקר עצוב לי ככ.

סיפור נוגע ללב על חיבור אמיתי, עם הקושי האהבה והאחריות הכרוכים בו. קצת קיטשי ועדיין היה מרגש העטיפה של הסיפור דרך קשר של אליזבת ומורגן. סיפור שגורם לכמיהה וגעגוע למקומות בהם מעולם לא היית..

פנטזיה נפלאה שמתכתבת באופן יוצא דופן עם המאבק היומיומי על מעמד האישה בימינו אנו

מעולה. יש לקינג את היכולת המופלאה לגרום לקורא לא להיות מסוגל להניח את הספר מחד, ולהצטער על זה (כי זה נגמר..) מאידך.

מפתיע באיכותו. בהחלט מצליח להציג ולעורר הדילמה הקשה בצורה מותחת וסוחפת.

כשהבנתי שלא טל פרידמן מהטלוויזיה כתב.. היה רגע של אכזבה, אבל אז התחלתי לקרוא.. ונשאבתי. כבר הרבה זמן לא חוויתי ספר שחובט לי את ה״אגרוף בסרעפת״ .. ספר שגורם לי לבדיקה המודאגת של כמה עמודים עוד נשארו לי, כי לא רוצה שיגמר, אבל חייבת להמשיך לקרוא.. להצליח לייצר את הדמות המדהימה, רדופה, מטורפת, שמצליחה לחדור מתחת לעור, ואת הדמויות הארוגות סביבה, בכזאת חדות מחד וחמלה מאידך.. אושר וכאב צרופים!

מקסים!

משהו קרה לסגנון הכתיבה של היסלופ, כאילו איבד משהו מהעומק של ספריה הקודמים. ועדיין הסיפור סוחף ומרגש, החלון שהיא פותחת לאירועי העבר מעורר סקרנות ומכמיר את הלב בו זמנית. וכמו ברוב ספריה הקודמים, גם את זה קשה להניח מהיד עד העמוד האחרון.

למרות שתכלס זה המשך לטרילוגיה של מר מרצדס, זה עדיין סטיבן קינג הכיפי והמותח

גרוסמן. כל מילה נוספת מיותרת.