אני עוקבת אחרי הכתיבה של לילך מזה זמן מה היא יצירתית, וכותבת קריא וקליל- במובן ״השובבי״ כמו גם החד והשנון כאשר מאחורי המילים לעיתים מסתתרים ״רבדים״ נוספים של עומק שהיא ״שמה על השולחן״- כאילו אומרת לקורא- הנה קח רגע לחשוב ולהתבונן בענין מזוית אחרת לפני שאתה עובר הלאה.. כך גם בספר ״כפיות״ - בחוויה שלי -לילך צוללת בו לנבכי הנשמה ולמשמעויות עמוקות של קשרים בין בני זוג כמו גם- ולא פחות חשוב בין בן אדם לעצמו. לאורך כל הספר הרגשתי כאילו הכתיבה שלו לוותה ע״ גורם מקצועי מהפן הרגשי- (ואין לי מושג אם זה נכון) דבר שהוסיף מבחינתי ערך לחוויה. זה הספר הראשון שאני ״קוראת״ ״בהאזנה״ - וחייבת לומר שהיה נחמד, מעניין, ונוח. אבל יחד עם זאת מבחינתי ״קריאה״ באופן זה הצריכה ריכוז מתמיד להבדיל מקריאה ״קונבנציונלית״ שלעיתים המחשבות נודדות להן (ללא שליטה) ואז פשוט חוזרים על השורה.. אבל מתרגלים ובהחלט שווה! ההקראה של לילך והשחקן זוהר שטראוס מוסיפים נופח משמעותי ויוצרים חוויה של מחזה:) ממליצה!
אני עוקבת אחרי הכתיבה של לילך מזה זמן מה היא יצירתית, וכותבת קריא וקליל- במובן ״השובבי״ כמו גם החד והשנון כאשר מאחורי המילים לעיתים מסתתרים ״רבדים״ נוספים של עומק שהיא ״שמה על השולחן״- כאילו אומרת לקורא- הנה קח רגע לחשוב ולהתבונן בענין מזוית אחרת לפני שאתה עובר הלאה.. כך גם בספר ״כפיות״ - בחוויה שלי -לילך צוללת בו לנבכי הנשמה ולמשמעויות עמוקות של קשרים בין בני זוג כמו גם- ולא פחות חשוב בין בן אדם לעצמו. לאורך כל הספר הרגשתי כאילו הכתיבה שלו לוותה ע״ גורם מקצועי מהפן הרגשי- (ואין לי מושג אם זה נכון) דבר שהוסיף מבחינתי ערך לחוויה. זה הספר הראשון שאני ״קוראת״ ״בהאזנה״ - וחייבת לומר שהיה נחמד, מעניין, ונוח. אבל יחד עם זאת מבחינתי ״קריאה״ באופן זה הצריכה ריכוז מתמיד להבדיל מקריאה ״קונבנציונלית״ שלעיתים המחשבות נודדות להן (ללא שליטה) ואז פשוט חוזרים על השורה.. אבל מתרגלים ובהחלט שווה! ההקראה של לילך והשחקן זוהר שטראוס מוסיפים נופח משמעותי ויוצרים חוויה של מחזה:) ממליצה!
ממליצה בחום. גילוי נאות: קראתי (ונהנתי) מכל ארבעת הספרים של שירי הורוביץ ברמה כזו שלא יכולתי לעזוב אותם ברגע שהתחלתי לקרוא.. כל אחד מהם שונה בתכלית ומתמקד בנושא אחר. משהו בכתיבה שלה, בשפה העכשיות והרלוונטית כובש ומרתק אותי. ב״איך לצוד דוב״ התמודדה הסופרת עם נושא קשה במיוחד לכתיבה -סיפור שואה ולמרות האתגר הלא פשוט היא הצליחה להעניק חווית קריאה מענינת, סוחפת ומרתקת ו״על הדרך״ לתעד ולספר סיפור אוטנטי על סף דוקומנטרי חשוב שהוא חלק אינטגרלי מהסטורית העם היהודי . חלק שבקושי (אם בכלל) ידוע ו/או מתועד היכנשהו. בספר הסופרת ״רקחה״ סביב העדות של איצו- (גיבור הסיפור- ניצול השואה) סיפור שלם (על זוגיות, ילדים וחיי היומיום בארץ) רקום בחן ומלא ענין על סופרת- אמא לילדים צעירים שהיא לפי העלילה היא זו שכותבת את הספר כאשר היא מצליבה באופן רגיש ומעורר השראה מצבים לכאורה ״דומים״ בין הסיפור של הילד בשואה ובין ילדיה שלה ובכך מעצימה את הסיפור האוטנטי. אלואי ושירי הורוביץ תמשיך בעבודת קודש זו ותתעד עוד ניצולים בכתיבה יצירתית ומרתקת ובדרך זו תנציח סיפורי שואה נוספים שללא ספק ללא תיעוד שכזה לא ישאר מהם זכר זאת מכיוון שלמרבית הצער בעוד שנים בודדות לא יהיה יותר מי שיספר אותם..
ממליצה בחום. גילוי נאות: קראתי (ונהנתי) מכל ארבעת הספרים של שירי הורוביץ ברמה כזו שלא יכולתי לעזוב אותם ברגע שהתחלתי לקרוא.. כל אחד מהם שונה בתכלית ומתמקד בנושא אחר. משהו בכתיבה שלה, בשפה העכשיות והרלוונטית כובש ומרתק אותי. ב״איך לצוד דוב״ התמודדה הסופרת עם נושא קשה במיוחד לכתיבה -סיפור שואה ולמרות האתגר הלא פשוט היא הצליחה להעניק חווית קריאה מענינת, סוחפת ומרתקת ו״על הדרך״ לתעד ולספר סיפור אוטנטי על סף דוקומנטרי חשוב שהוא חלק אינטגרלי מהסטורית העם היהודי . חלק שבקושי (אם בכלל) ידוע ו/או מתועד היכנשהו. בספר הסופרת ״רקחה״ סביב העדות של איצו- (גיבור הסיפור- ניצול השואה) סיפור שלם (על זוגיות, ילדים וחיי היומיום בארץ) רקום בחן ומלא ענין על סופרת- אמא לילדים צעירים שהיא לפי העלילה היא זו שכותבת את הספר כאשר היא מצליבה באופן רגיש ומעורר השראה מצבים לכאורה ״דומים״ בין הסיפור של הילד בשואה ובין ילדיה שלה ובכך מעצימה את הסיפור האוטנטי. אלואי ושירי הורוביץ תמשיך בעבודת קודש זו ותתעד עוד ניצולים בכתיבה יצירתית ומרתקת ובדרך זו תנציח סיפורי שואה נוספים שללא ספק ללא תיעוד שכזה לא ישאר מהם זכר זאת מכיוון שלמרבית הצער בעוד שנים בודדות לא יהיה יותר מי שיספר אותם..
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
