הביקורות של תולעת ספרים

הספר הכי מושלם שקראתי, ואני קוראת אותו שוב ושוב. שלמות ולא פחות

מישהו כתב בביקורות שאין סוף טוב. זה עצבן אותי ובכל זאת רכשתי את הספר. נחשו מה? הביקורת ההיא הייתה שטות גמורה. כל שנייה חיכיתי שיקרה משהו רע וזה פגם בקריאה. בשביל מה לכתוב סתם? הספר נחמד. לא ברמה של "הוא" או "משחק ידידות".

אני מאוד אוהבת את יהודית צפורי. הספר הראשון - נפשות תאומות, היה מושלם. נסחפתי וקראתי אותו עד 4 בבוקר. הספר הזה נחמד. בכלל לא כמו הראשון, ולא מתאים לסופרת. שטחי. כל הספר אותו הדבר - הוא פגע, היא חזרה, הוא אוהב ורוצה, היא מפחדת. התאכזבתי.

איזה ספר משעמם. אני לחלוטין לא מבינה את הביקורות המהללות. בזבוז של כסף

לא. פשוט לא.