כל מה שהינני, כל מה שאינני, מתעורר כאן עכשיו, נקודה בזמן. לכולנו יש סיפור, אני לא שונה או מיוחדת מאף אחת, אך הייתי צריכה להוציא לאור את התובנות, המסקנות והרגשות שהרגשתי. למדתי שמותר להרגיש ואף רצוי לתת מקום למה שמגיע. את המסר הזה אני מחויבת להעביר הלאה.
ספר זה נכתב כי כבר לא הייתה דרך אחרת. זה היה צריך לצאת מודפס על נייר איכשהו פשוט לצאת החוצה.
הספר נכתב מתוך שבר, רגעים של התקפי חרדה, כאב עמוק שמבקש להשתחרר מתוך אישה שמסכימה לגעת.
הסיפור נכתב בלב פתוח ועם תחושה שאין מה להפסיד אלא רק להרוויח. הספר נוגע בתנועה חיפוש משמעות, חזרה בתושבה ויציאה ממנה, על קשר מחודש עם הבורא והבריאה.
הוא נוגע בזוגיות, לידות, בהורות ובאמת האנושית המשותפת לכולנו. דווקא שם, במעמקים, מתגלים החיים. והעיקר בחיים הוא לחיות אותם, פשוט.
כל מה שהינני, כל מה שאינני, מתעורר כאן עכשיו, נקודה בזמן. לכולנו יש סיפור, אני לא שונה או מיוחדת מאף אחת, אך הייתי צריכה להוציא לאור את התובנות, המסקנות והרגשות שהרגשתי. למדתי שמותר להרגיש ואף רצוי לתת מקום למה שמגיע. את המסר הזה אני מחויבת להעביר הלאה.
ספר זה נכתב כי כבר לא הייתה דרך אחרת. זה היה צריך לצאת מודפס על נייר איכשהו פשוט לצאת החוצה.
הספר נכתב מתוך שבר, רגעים של התקפי חרדה, כאב עמוק שמבקש להשתחרר מתוך אישה שמסכימה לגעת.
הסיפור נכתב בלב פתוח ועם תחושה שאין מה להפסיד אלא רק להרוויח. הספר נוגע בתנועה חיפוש משמעות, חזרה בתושבה ויציאה ממנה, על קשר מחודש עם הבורא והבריאה.
הוא נוגע בזוגיות, לידות, בהורות ובאמת האנושית המשותפת לכולנו. דווקא שם, במעמקים, מתגלים החיים. והעיקר בחיים הוא לחיות אותם, פשוט.
החיים של מולי רודן וינטר לא רעים בכלל – יש לה בן זוג אהוב ואוהב, שני ילדים מקסימים, ועבודה טובה ומספקת. אבל עמוק בפנים היא מרגישה שמשהו חסר.
ערב אחד, אחרי יום מתיש במיוחד של אִמהוּת ועומס אינסופי, היא יוצאת מהבית לסיבוב קצר שמוליד מפגש מקרי – ונקלעת להרפתקה שתשנה את חייה. המחשבות והתחושות שהביא עמו המפגש מובילות אותה את ובן זוגה לבדוק מה יש מעבר לגבולות המוכר, ולפתוח את נישואיהם.
כך מתחיל מסע סוער של גילויים מפתיעים ומלהיבים, אבל גם לא מעט רגעים של כאב, בלבול וספקות. האם אפשר לשמור על יציבות המשפחה גם כשבוחרים לחיות חיים מלאי תשוקה? מה הביא את מולי לחפש את העוד, והאם יש בכלל סוף לכמיהה אליו?
בתיעוד חושפני ונועז שאי אפשר להניח מהיד, רודן וינטר מספרת את סיפורה האמיתי, ודרכו בוחנת דקויות של תשוקה, אשמה, קנאה, נאמנות וחופש — ובעיקר את האומץ לחיות אחרת.
עוד, ספרה הראשון של רודן וינטר, הוא אירוע ספרותי פורץ דרך, שקורא תיגר על אחת המוסכמות החברתיות הגדולות של חיינו: המונוגמיה. הוא עורר סנסציה עם צאתו וזינק אל צמרת רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.
החיים של מולי רודן וינטר לא רעים בכלל – יש לה בן זוג אהוב ואוהב, שני ילדים מקסימים, ועבודה טובה ומספקת. אבל עמוק בפנים היא מרגישה שמשהו חסר.
ערב אחד, אחרי יום מתיש במיוחד של אִמהוּת ועומס אינסופי, היא יוצאת מהבית לסיבוב קצר שמוליד מפגש מקרי – ונקלעת להרפתקה שתשנה את חייה. המחשבות והתחושות שהביא עמו המפגש מובילות אותה את ובן זוגה לבדוק מה יש מעבר לגבולות המוכר, ולפתוח את נישואיהם.
כך מתחיל מסע סוער של גילויים מפתיעים ומלהיבים, אבל גם לא מעט רגעים של כאב, בלבול וספקות. האם אפשר לשמור על יציבות המשפחה גם כשבוחרים לחיות חיים מלאי תשוקה? מה הביא את מולי לחפש את העוד, והאם יש בכלל סוף לכמיהה אליו?
בתיעוד חושפני ונועז שאי אפשר להניח מהיד, רודן וינטר מספרת את סיפורה האמיתי, ודרכו בוחנת דקויות של תשוקה, אשמה, קנאה, נאמנות וחופש — ובעיקר את האומץ לחיות אחרת.
עוד, ספרה הראשון של רודן וינטר, הוא אירוע ספרותי פורץ דרך, שקורא תיגר על אחת המוסכמות החברתיות הגדולות של חיינו: המונוגמיה. הוא עורר סנסציה עם צאתו וזינק אל צמרת רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.
בגיל 70, רגע לפני חגיגות העשור השמיני לחייה, נורית ברמן – יושבת ראש של חברה מובילה לאיתור וגיוס מנהלים – חושפת צד מפתיע, אישי ועמוק שלא רבים זכו להכיר: ספר שירה ראשון, אינטימי, נועז ונוגע ללב.
עירומה יותר מביום היוולדי הוא מסע פיוטי ונפשי של אישה לאורך תחנות חייה, מסע שנע בין קצוות של זרות ושייכות, אינטימיות וריחוק, חיים ומוות. זהו ספר שבו הדוברת צועדת – לעיתים זוחלת, לעיתים עפה – מבור אפל אל צמרות עצים מלאות אור. שירה המבקשת לא רק לגעת, אלא גם לחשוף, לבקוע מתוך החיים המוכרים ולשבור את המסגרות המצופות.
ברמן, ילידת חיפה, מתגוררת בהרצליה, אימא לבת ולשלושה בנים וסבתא לחמישה ,עוסקת בעולמות של ייעוץ ניהולי. בעלת תארים בספרות כללית ובעבודה סוציאלית, אך בעיקר מוכרת כאשת מקצוע מוערכת בעולם של בניית הנהלות ודירקטוריונים, ודווקא מהמקום הזה – של סמכות, ניהול, תכליתיות – נולד ספר השירה שלה, שהפתיע את כל מי שקרא בו. לדבריה, הספר נולד מתוך צורך עמוק לבטא צד אחר, חבוי, שקט, רגשי – והוא עבורה חגיגה פנימית ואישית במיוחד.
עירומה יותר מביום היוולדי הוא ספר ביכורים מרגש, אינטימי וחושפני – לא רק משום תוכנו, אלא גם בזכות הנסיבות שבהן נכתב ופורסם. זהו קול נשי בשל, עמוק ומעודן, המבקש מקום של שקט בעולם רועש.
בגיל 70, רגע לפני חגיגות העשור השמיני לחייה, נורית ברמן – יושבת ראש של חברה מובילה לאיתור וגיוס מנהלים – חושפת צד מפתיע, אישי ועמוק שלא רבים זכו להכיר: ספר שירה ראשון, אינטימי, נועז ונוגע ללב.
עירומה יותר מביום היוולדי הוא מסע פיוטי ונפשי של אישה לאורך תחנות חייה, מסע שנע בין קצוות של זרות ושייכות, אינטימיות וריחוק, חיים ומוות. זהו ספר שבו הדוברת צועדת – לעיתים זוחלת, לעיתים עפה – מבור אפל אל צמרות עצים מלאות אור. שירה המבקשת לא רק לגעת, אלא גם לחשוף, לבקוע מתוך החיים המוכרים ולשבור את המסגרות המצופות.
ברמן, ילידת חיפה, מתגוררת בהרצליה, אימא לבת ולשלושה בנים וסבתא לחמישה ,עוסקת בעולמות של ייעוץ ניהולי. בעלת תארים בספרות כללית ובעבודה סוציאלית, אך בעיקר מוכרת כאשת מקצוע מוערכת בעולם של בניית הנהלות ודירקטוריונים, ודווקא מהמקום הזה – של סמכות, ניהול, תכליתיות – נולד ספר השירה שלה, שהפתיע את כל מי שקרא בו. לדבריה, הספר נולד מתוך צורך עמוק לבטא צד אחר, חבוי, שקט, רגשי – והוא עבורה חגיגה פנימית ואישית במיוחד.
עירומה יותר מביום היוולדי הוא ספר ביכורים מרגש, אינטימי וחושפני – לא רק משום תוכנו, אלא גם בזכות הנסיבות שבהן נכתב ופורסם. זהו קול נשי בשל, עמוק ומעודן, המבקש מקום של שקט בעולם רועש.
"את יודעת מה משגע אותי אצלך?" מסתבר שלגלעד היה הרבה מה להגיד. הגענו לחדר והוא חלץ נעליים, ובלי להסתכל עלי כששאלתי מה, ענה שזאת העובדה שאני לא מסוגלת להתמודד עם המציאות. "כשאנחנו מוציאים תוכנה לשוק, אנחנו עושים את כל הבדיקות. אלף בדיקות לפחות. כבר דחינו כמה פעמים הוצאה של מוצר שלא היינו בטוחים לגביו. אבל תמיד יש באג. בדרך כלל במשהו בין אחוז לחמישה אחוזים מהתוצרים יש באג במערכת והתוכנה לא פועלת כמו שצריך. מבאס ליפול על המערכת עם הבאג. אבל זה קורה." הוא השתתק לרגע והביט בי. "רוב האמהות בעולם מיוצרות באופן תקין, אבל את קיבלת את האמא עם הבאג. אין מה לחפש קלקולים באמהות אחרות. זה לא יפתור את הבאג במערכת שלך."
יש אלימות שאף אחד לא רואה.
יש פצעים שלא מתאחים.
ומה שנצרב בילדות, נשאר איתך לכל החיים.
אזהרת טריגר: הספר מכיל תכנים של אלימות פיזית, מינית ונפשית.
גל אלגר סופרת, משמשת כמו"ל הוצאת קינמון וכעורכת ספרותית. ספריה הקודמים לנוער השתקפות ואשתר זכו לביקורות מצוינות ולאהבת הקוראים. זהו הרומן הראשון שלה למבוגרים.
"את יודעת מה משגע אותי אצלך?" מסתבר שלגלעד היה הרבה מה להגיד. הגענו לחדר והוא חלץ נעליים, ובלי להסתכל עלי כששאלתי מה, ענה שזאת העובדה שאני לא מסוגלת להתמודד עם המציאות. "כשאנחנו מוציאים תוכנה לשוק, אנחנו עושים את כל הבדיקות. אלף בדיקות לפחות. כבר דחינו כמה פעמים הוצאה של מוצר שלא היינו בטוחים לגביו. אבל תמיד יש באג. בדרך כלל במשהו בין אחוז לחמישה אחוזים מהתוצרים יש באג במערכת והתוכנה לא פועלת כמו שצריך. מבאס ליפול על המערכת עם הבאג. אבל זה קורה." הוא השתתק לרגע והביט בי. "רוב האמהות בעולם מיוצרות באופן תקין, אבל את קיבלת את האמא עם הבאג. אין מה לחפש קלקולים באמהות אחרות. זה לא יפתור את הבאג במערכת שלך."
יש אלימות שאף אחד לא רואה.
יש פצעים שלא מתאחים.
ומה שנצרב בילדות, נשאר איתך לכל החיים.
אזהרת טריגר: הספר מכיל תכנים של אלימות פיזית, מינית ונפשית.
גל אלגר סופרת, משמשת כמו"ל הוצאת קינמון וכעורכת ספרותית. ספריה הקודמים לנוער השתקפות ואשתר זכו לביקורות מצוינות ולאהבת הקוראים. זהו הרומן הראשון שלה למבוגרים.
ועודךָ בחיים, ספרה החדש של לאה איני, הוא חוויית קריאה חד-פעמית. בלשון מפעימה בעוצמתה, רווית הומור וכאב, ובגילוי לב אמיץ מספרת איני על הזמן הנסוג לצידו של עירד, אהוב לבה הגוסס — הגוף הנפרד, החיים שהם מערבולת של זעם, ייאוש ונשגב. זהו טקסט אישי עד כאב. אך זה אינו רק סיפור של פרידה — זהו סיפורן של אהבה עמוקה ברוח ובגוף, ושל ההתעקשות לכתוב את הכול, בלי לצנזר ובלי לכחד דבר.
אחרי מותו של עירד, לאה איני ממאנת להתנחם, להסתפק בזיכרונות. עירד – היא יודעת – נשאר.
לצד הממואר ועודךָ בחיים, מופיע כאן הרומן הקצר גאות החול בגרסה חדשה. זהו ספר שהתפרסם לראשונה ב־1992, כשלאה איני הייתה בת שלושים — רומן ייצרי, שהקדים את זמנו. הגיבורה הראשית בו, מירי, היא אלמנה צעירה שבעלה נהרג בעת שירותו הצבאי. כמו לאה איני כיום, מסרבת מירי הבדויה לקבל את הצו החברתי הדוחק בה להמשיך בחיים. בסצנה, שהיא תמהיל של פליני ושל חנוך לוין, תקים הגיבורה אוהל על קבר בעלה ותעבור לגור עמו, פשוטו כמשמעו.
לאה איני - מהסופרות החשובות והנועזות בספרות העברית, פונה אל מי שאיבדו וממשיכים לחיות. ועודךָ בחיים הוא ספר מופתי שחוצה את גבול האבל — ונשאר.
ועודךָ בחיים, ספרה החדש של לאה איני, הוא חוויית קריאה חד-פעמית. בלשון מפעימה בעוצמתה, רווית הומור וכאב, ובגילוי לב אמיץ מספרת איני על הזמן הנסוג לצידו של עירד, אהוב לבה הגוסס — הגוף הנפרד, החיים שהם מערבולת של זעם, ייאוש ונשגב. זהו טקסט אישי עד כאב. אך זה אינו רק סיפור של פרידה — זהו סיפורן של אהבה עמוקה ברוח ובגוף, ושל ההתעקשות לכתוב את הכול, בלי לצנזר ובלי לכחד דבר.
אחרי מותו של עירד, לאה איני ממאנת להתנחם, להסתפק בזיכרונות. עירד – היא יודעת – נשאר.
לצד הממואר ועודךָ בחיים, מופיע כאן הרומן הקצר גאות החול בגרסה חדשה. זהו ספר שהתפרסם לראשונה ב־1992, כשלאה איני הייתה בת שלושים — רומן ייצרי, שהקדים את זמנו. הגיבורה הראשית בו, מירי, היא אלמנה צעירה שבעלה נהרג בעת שירותו הצבאי. כמו לאה איני כיום, מסרבת מירי הבדויה לקבל את הצו החברתי הדוחק בה להמשיך בחיים. בסצנה, שהיא תמהיל של פליני ושל חנוך לוין, תקים הגיבורה אוהל על קבר בעלה ותעבור לגור עמו, פשוטו כמשמעו.
לאה איני - מהסופרות החשובות והנועזות בספרות העברית, פונה אל מי שאיבדו וממשיכים לחיות. ועודךָ בחיים הוא ספר מופתי שחוצה את גבול האבל — ונשאר.
אולי נזכרתי מאוחר מדי הוא יומנה הבדוי של חגית, שנכתב בחודשי חייה האחרונים ונחשף לאחר מותה. ביומן, אשר פותח דלת אל האישה הצעירה שהייתה, היא נותנת דין וחשבון נוקב על חייה, על אימהותה ועל אהבותיה. אלא שמאחורי גבה נרקם סיפור נוסף: מהלך התקדמותה של הדמנציה המאיימת לגזול ממנה את כל הסיפורים.
חן לבקוביץ', בעלת הבלוג המצליח אמא עייפה דיה ומחברת ספר הילדים השפם של שפמנוֹן, מפליאה לרקום סיפור של ריחוק ושל קרבה, של כאב ושל השלמה. היא מכניסה את הקורא אל תוך עולם פנימי שהולך ומתמעט – אך נותר מלא הומור ותשוקה.
״ברגישות יוצאת דופן, בכנות כובשת ובשפה שמצליחה ללכוד את המורכבות האנושית על כל גווניה, חן לבקוביץ׳ טווה ספר מעורר מחשבה ומסעיר רגשית, שנותר עם הקורא זמן רב לאחר הקריאה". - דודו בוסי
"ספר מקורי, נועז ונוגע ללב. וכמי שמפחד מזקנה ומהשלכותיה, מצאתי בו קול שהייתי צריך לשמוע". - רענן שקד
אולי נזכרתי מאוחר מדי הוא יומנה הבדוי של חגית, שנכתב בחודשי חייה האחרונים ונחשף לאחר מותה. ביומן, אשר פותח דלת אל האישה הצעירה שהייתה, היא נותנת דין וחשבון נוקב על חייה, על אימהותה ועל אהבותיה. אלא שמאחורי גבה נרקם סיפור נוסף: מהלך התקדמותה של הדמנציה המאיימת לגזול ממנה את כל הסיפורים.
חן לבקוביץ', בעלת הבלוג המצליח אמא עייפה דיה ומחברת ספר הילדים השפם של שפמנוֹן, מפליאה לרקום סיפור של ריחוק ושל קרבה, של כאב ושל השלמה. היא מכניסה את הקורא אל תוך עולם פנימי שהולך ומתמעט – אך נותר מלא הומור ותשוקה.
״ברגישות יוצאת דופן, בכנות כובשת ובשפה שמצליחה ללכוד את המורכבות האנושית על כל גווניה, חן לבקוביץ׳ טווה ספר מעורר מחשבה ומסעיר רגשית, שנותר עם הקורא זמן רב לאחר הקריאה". - דודו בוסי
"ספר מקורי, נועז ונוגע ללב. וכמי שמפחד מזקנה ומהשלכותיה, מצאתי בו קול שהייתי צריך לשמוע". - רענן שקד
אביו של יונתן נהרג במלחמה. אמו, המבקשת להתרחק מן המוות, לוקחת את ילדיה, יונתן ואחותו, ועוזבת את הארץ. בגיל שמונה־עשרה יונתן שב לישראל ומתגייס לצבא. הוא נחוש למצוא את המקום שאביו נפל בו, ולהשיב לעצמו את אשר איבד. הוא תר אחר האב בזיכרונותיו, כותב אליו מכתבים – ונלכד בסחרור שלא יוכל להיחלץ ממנו. דויד ורות, חבריו הקרובים של יונתן, נשאבים שניהם אל עולמו הפנימי, קוראים במחברותיו וממשיכים לכתוב אחריו, בניסיון את אשר אבד להם.
יונתן, יצירה בשלושה קולות, לוכדת את תמצית הטרגדיה הישראלית, שאיש אינו חומק בה ממגעה של המלחמה. כתיבתו של ערן שאשא עברון אינטימית, משוחררת ומלאת תנופה, ומזכירה לנו את כוחה של האמנות להצית את הדמיון ולחלץ אדם ממציאות קשה מנשוא.
ערן שאשא עברון (1997) — כותב ומספר סיפורים. מנחה סדנאות כתיבה ומוביל תהליכים נרטיביים בארגונים. יליד מושב חירות, חי ביפו. יונתן הוא ספר ביכוריו.
אביו של יונתן נהרג במלחמה. אמו, המבקשת להתרחק מן המוות, לוקחת את ילדיה, יונתן ואחותו, ועוזבת את הארץ. בגיל שמונה־עשרה יונתן שב לישראל ומתגייס לצבא. הוא נחוש למצוא את המקום שאביו נפל בו, ולהשיב לעצמו את אשר איבד. הוא תר אחר האב בזיכרונותיו, כותב אליו מכתבים – ונלכד בסחרור שלא יוכל להיחלץ ממנו. דויד ורות, חבריו הקרובים של יונתן, נשאבים שניהם אל עולמו הפנימי, קוראים במחברותיו וממשיכים לכתוב אחריו, בניסיון את אשר אבד להם.
יונתן, יצירה בשלושה קולות, לוכדת את תמצית הטרגדיה הישראלית, שאיש אינו חומק בה ממגעה של המלחמה. כתיבתו של ערן שאשא עברון אינטימית, משוחררת ומלאת תנופה, ומזכירה לנו את כוחה של האמנות להצית את הדמיון ולחלץ אדם ממציאות קשה מנשוא.
ערן שאשא עברון (1997) — כותב ומספר סיפורים. מנחה סדנאות כתיבה ומוביל תהליכים נרטיביים בארגונים. יליד מושב חירות, חי ביפו. יונתן הוא ספר ביכוריו.
זוג או פרא הוא רומן חושפני העוסק בחקירה מעמיקה של מערכות יחסים, אהבה ותשוקה, לצד התמודדות עם אתגרי האימהות והמורכבויות הבין-משפחתיות.
תוך כדי מסעה של הגיבורה אל השגת האיזון בין משיכתה לחיים משוחררים ונטולי עכבות לבין מחויבויות הזוגיות והמשפחה, היא מחוקרת את עולמה הפנימי בטיפול הפסיכולוגי שאליו היא הולכת, מתעמתת עם שאלות על זהות, רגשות אשם ומשמעות החיים, ומשתפת זיכרונות מסיפורם המרגש של סביה, ניצולי השואה, שעליהם היא כותבת ספר.
הרומן משלב עומק פסיכולוגי ומבט אישי נוגע ללב על רגעים משמעותיים של כאב ותקווה, ומעניק משמעות ייחודית להשפעת העבר על ההווה, ועל המאבק להגדיר חיים שמציעים חופש אישי ומשמעות.
זהו ספר הביכורים של איריס סולומון, פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית. איריס משלבת בעבודתה ובחייה תהליכים של ליווי רוחני, הילינג ותקשור, ורואה בכתיבה ובחיבור לטבע כוח ריפוי ודרך חיים.
זוג או פרא הוא רומן חושפני העוסק בחקירה מעמיקה של מערכות יחסים, אהבה ותשוקה, לצד התמודדות עם אתגרי האימהות והמורכבויות הבין-משפחתיות.
תוך כדי מסעה של הגיבורה אל השגת האיזון בין משיכתה לחיים משוחררים ונטולי עכבות לבין מחויבויות הזוגיות והמשפחה, היא מחוקרת את עולמה הפנימי בטיפול הפסיכולוגי שאליו היא הולכת, מתעמתת עם שאלות על זהות, רגשות אשם ומשמעות החיים, ומשתפת זיכרונות מסיפורם המרגש של סביה, ניצולי השואה, שעליהם היא כותבת ספר.
הרומן משלב עומק פסיכולוגי ומבט אישי נוגע ללב על רגעים משמעותיים של כאב ותקווה, ומעניק משמעות ייחודית להשפעת העבר על ההווה, ועל המאבק להגדיר חיים שמציעים חופש אישי ומשמעות.
זהו ספר הביכורים של איריס סולומון, פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית. איריס משלבת בעבודתה ובחייה תהליכים של ליווי רוחני, הילינג ותקשור, ורואה בכתיבה ובחיבור לטבע כוח ריפוי ודרך חיים.
מרגרט אטווד ביססה את מעמדה בעולם כסופרת קנונית בעלת חזון ייחודי. בספרה החדש, תועות בזמן, היא בוחנת את החיים בתקופתנו במלוא התבונה, השנינות והאינטלקט המאפיינים אותה.
אוסף הסיפורים בספר, שמתאר כיצד האהבה פורחת עם הזמן בתוך האינטראקציות האנושיות המעורפלות ביותר, נתון בסיפור מסגרת על נישואים ארוכים ואוהבים של ניל וטיג — אהבה נדירה על שלל הרגעים הקטנים והגדולים שמרכיבים אותה, ומה שהיא משאירה אחריה. אטווד חוזרת אל סוגת הסיפור הקצר לראשונה מאז שנת 2014, ומפגינה את היצירתיות והאנושיות המאפיינות אותה בעלילות מופלאות אשר מסיבות עונג, שופכות אור וצובטות את הלב.
מרגרט אטווד, סופרת, משוררת ומבקרת ספרות — פירסמה יותר מ־50 ספרי בדיון, שירה, מחזות וביקורת, ועסקה בהנפשה, תיאטרון בובות ואיור. ספרה סיפורה של שפחה עובד לאחת מסדרות הטלוויזיה המדוברות והאיקוניות של המאה ה־21, והמשכו, העדויות, זיכה אותה בפרס פוליצר. היא כלת פרסים רבים, בהם פרס מפעל חיים מטעם PEN, וחבֵרה במסדר אבירי הכבוד הבריטי על תרומתה בשדה הספרות. חיה בטורונטו, קנדה.
"אטווד חוקרת את מושגי האהבה והאובדן באוסף מבריק שמשלב ריאליזם עם סיפורי פנטזיה על החיים לאחר המוות... איזה כישרון אדיר!" - פבלישרס ויקלי
"צלילה ליצירתה של אטווד היא כמו חזרה הביתה." - ברוקלין רייל
"ספר נוגע ללב, חכם, מצחיק וייחודי... תערובת מסחררת של סיפורים, שבוחנים מה המשמעות של להיות אנושי, ומעלים על נס את דמיונה הפורה של אטווד ואת חוש ההומור האדיר שלה." - אן-פי-אר
מרגרט אטווד ביססה את מעמדה בעולם כסופרת קנונית בעלת חזון ייחודי. בספרה החדש, תועות בזמן, היא בוחנת את החיים בתקופתנו במלוא התבונה, השנינות והאינטלקט המאפיינים אותה.
אוסף הסיפורים בספר, שמתאר כיצד האהבה פורחת עם הזמן בתוך האינטראקציות האנושיות המעורפלות ביותר, נתון בסיפור מסגרת על נישואים ארוכים ואוהבים של ניל וטיג — אהבה נדירה על שלל הרגעים הקטנים והגדולים שמרכיבים אותה, ומה שהיא משאירה אחריה. אטווד חוזרת אל סוגת הסיפור הקצר לראשונה מאז שנת 2014, ומפגינה את היצירתיות והאנושיות המאפיינות אותה בעלילות מופלאות אשר מסיבות עונג, שופכות אור וצובטות את הלב.
מרגרט אטווד, סופרת, משוררת ומבקרת ספרות — פירסמה יותר מ־50 ספרי בדיון, שירה, מחזות וביקורת, ועסקה בהנפשה, תיאטרון בובות ואיור. ספרה סיפורה של שפחה עובד לאחת מסדרות הטלוויזיה המדוברות והאיקוניות של המאה ה־21, והמשכו, העדויות, זיכה אותה בפרס פוליצר. היא כלת פרסים רבים, בהם פרס מפעל חיים מטעם PEN, וחבֵרה במסדר אבירי הכבוד הבריטי על תרומתה בשדה הספרות. חיה בטורונטו, קנדה.
"אטווד חוקרת את מושגי האהבה והאובדן באוסף מבריק שמשלב ריאליזם עם סיפורי פנטזיה על החיים לאחר המוות... איזה כישרון אדיר!" - פבלישרס ויקלי
"צלילה ליצירתה של אטווד היא כמו חזרה הביתה." - ברוקלין רייל
"ספר נוגע ללב, חכם, מצחיק וייחודי... תערובת מסחררת של סיפורים, שבוחנים מה המשמעות של להיות אנושי, ומעלים על נס את דמיונה הפורה של אטווד ואת חוש ההומור האדיר שלה." - אן-פי-אר
"היא צועדת בצעדים נמרצים אפילו יותר מבדרך כלל. זגוגיות הבניינים מטילות החזרי אור של שמש בוקר, שכחה את משקפי השמש על המדף, זה מה שקורה כשממהרים. צליל צלצול הטלפון שרדף אחריה עד פינת הרחוב חודר את שגרת יומה, מרמז על הדרמה הגדולה שממתינה לה מעבר לאפרכסת, מפר את שרשרת הפעולות הקבועות, היא עוד לא יודעת מה עומד להתחולל, אבל היא מרגישה את הצריבה בקצוות של האצבעות, עוד לא שלפה את הכפפות מהתיק, והקור והאור דוקרים אותה."
תחילה אריאלה מאושפזת במחלקה סגורה להפרעות אכילה. רזה, שבירה וקשוחה. יושבת מול אלכס, הפסיכיאטר שלה, ולא אומרת מילה. שתיקתה צועקת. היא מסקרנת מאוד – את אלכס, ואותנו, הקוראים. מה עובר עליה שם בפנים? אלכס סבלני וחכם, מתאים את עצמו לקצב שלה, מחכה לה עד שתפשיר.
אחר כך היא חיה בניו יורק. עורכת דין, שותפה בפירמה נוצצת. מעשיה נחרצים ומחשבותיה בהירות והיא כובשת לב ומצליחה. לא זקוקה לאף אחד. ואז מגיעה שיחת הטלפון שמחזירה אותה לארץ, והקריירה שלה נוסקת לגבהים חדשים. נדמה שהיא בשיא הצלחתה ודבר לא יכול להתערער, אבל בפינות החשוכות של הנפש נפתחת מערכה חדשה, סמויה ואכזרית מאוד, בין הנפש ובין ההיגיון וסודקת סדק עמוק באריזה המבהיקה של אריאלה. אולי אלכס יוכל להציל אותה גם הפעם?
מרגולין־יחידי כותבת בתנופה סיפורית יוצאת דופן, יש לה קול מובהק, כריזמטי, אסתטי להפליא והיא מתארת נפש סוערת מנקודת מבט מקורית, אינטימית להפליא, מרתקת.
זהו הרומן השני של לימור מרגולין־יחידי, קדם לו הרומן לים אותו הריח שגם הוא ראה אור בהוצאת כנרת זמורה דביר.
"היה לי ברור שהמספרת תוליך אותי בבטחה לכל מקום שאליו היא רוצה שאגיע, שהיא יודעת את הדרך, ושאני יכולה לתת בה אמון.[...] מדובר ביצירה ספרותית משובחת." - עפרה עופר אורן "סופרת ספרים", על לים אותו הריח.
"היא צועדת בצעדים נמרצים אפילו יותר מבדרך כלל. זגוגיות הבניינים מטילות החזרי אור של שמש בוקר, שכחה את משקפי השמש על המדף, זה מה שקורה כשממהרים. צליל צלצול הטלפון שרדף אחריה עד פינת הרחוב חודר את שגרת יומה, מרמז על הדרמה הגדולה שממתינה לה מעבר לאפרכסת, מפר את שרשרת הפעולות הקבועות, היא עוד לא יודעת מה עומד להתחולל, אבל היא מרגישה את הצריבה בקצוות של האצבעות, עוד לא שלפה את הכפפות מהתיק, והקור והאור דוקרים אותה."
תחילה אריאלה מאושפזת במחלקה סגורה להפרעות אכילה. רזה, שבירה וקשוחה. יושבת מול אלכס, הפסיכיאטר שלה, ולא אומרת מילה. שתיקתה צועקת. היא מסקרנת מאוד – את אלכס, ואותנו, הקוראים. מה עובר עליה שם בפנים? אלכס סבלני וחכם, מתאים את עצמו לקצב שלה, מחכה לה עד שתפשיר.
אחר כך היא חיה בניו יורק. עורכת דין, שותפה בפירמה נוצצת. מעשיה נחרצים ומחשבותיה בהירות והיא כובשת לב ומצליחה. לא זקוקה לאף אחד. ואז מגיעה שיחת הטלפון שמחזירה אותה לארץ, והקריירה שלה נוסקת לגבהים חדשים. נדמה שהיא בשיא הצלחתה ודבר לא יכול להתערער, אבל בפינות החשוכות של הנפש נפתחת מערכה חדשה, סמויה ואכזרית מאוד, בין הנפש ובין ההיגיון וסודקת סדק עמוק באריזה המבהיקה של אריאלה. אולי אלכס יוכל להציל אותה גם הפעם?
מרגולין־יחידי כותבת בתנופה סיפורית יוצאת דופן, יש לה קול מובהק, כריזמטי, אסתטי להפליא והיא מתארת נפש סוערת מנקודת מבט מקורית, אינטימית להפליא, מרתקת.
זהו הרומן השני של לימור מרגולין־יחידי, קדם לו הרומן לים אותו הריח שגם הוא ראה אור בהוצאת כנרת זמורה דביר.
"היה לי ברור שהמספרת תוליך אותי בבטחה לכל מקום שאליו היא רוצה שאגיע, שהיא יודעת את הדרך, ושאני יכולה לתת בה אמון.[...] מדובר ביצירה ספרותית משובחת." - עפרה עופר אורן "סופרת ספרים", על לים אותו הריח.
"אני יודעת פתאום, זה כאב שונה ממה שאני מכירה. כאב אפל, מתקרב אל כל חלקה בתוך הגוף שלי ופתאום, בבת אחת, אני לא יכולה יותר. אני חייבת שזה יעבור, עכשיו! לא חשוב מה ואיך, אני בסכנה גדולה."
ברומן מלכת השוקולד ניצבת גיבורה שנולדה לעולם מלא אמונה, וגדלה בישראל של שנות התשעים. כשהיא בוחרת לעבור לתיכון החילוני בעיר, היא מגלה את המורכבות של החיים החברתיים, העמידה על הבמה חשופה באור הזרקורים, התנסויות מיניות ראשונות, ובעיקר - ענן האשמה בצורת עשרת הדיברות שמלווה אותה... לכל מקום.
כולם מציינים סביבה ללא הרף "אין לה כלום", אולם היא מרגישה שמשהו פגום מיסודו, בלי יכולת להצביע על מקור הכאב. היא הולכת על הקו הדק והפרוץ בין הילדות לבגרות, בין הצורך לחשוף הכל, לבין הרצון להיעלם, טליה קרובה לאסון.
זהו רומן חניכה אמיץ וחושפני ובו מבט נוקב גם אל תוך החרדה, התנהגויות מסוכנות והתנסויות של גיל הנעורים.
מלכת השוקולד הוא ספר הביכורים של רחלי ונג בר־לוי, בוגרת בית צבי ולימודי פסיכודרמה, בעלת תואר בהצטיינות בספרות ומאסטר במחקר תרבות הילד והנוער. רחלי היא אשת תוכן בנושא עידוד הקריאה ובעלת הבלוג הדיגיטלי "הספרנית חיה בסרט".
"כבר בנוסח הראשון של כתב היד שקראתי, ולאחר מכן בעוצמה גדלה והולכת, הצליחה המחברת לשמור על אינטימיות, על מקוריות, על רעננות, על מתח פנימי ההולך ומתעצם מעמוד לעמוד. זהו ספר החתום בחותמה של אמת ספרותית ואמנותית גדולה." - חיים באר
"אני יודעת פתאום, זה כאב שונה ממה שאני מכירה. כאב אפל, מתקרב אל כל חלקה בתוך הגוף שלי ופתאום, בבת אחת, אני לא יכולה יותר. אני חייבת שזה יעבור, עכשיו! לא חשוב מה ואיך, אני בסכנה גדולה."
ברומן מלכת השוקולד ניצבת גיבורה שנולדה לעולם מלא אמונה, וגדלה בישראל של שנות התשעים. כשהיא בוחרת לעבור לתיכון החילוני בעיר, היא מגלה את המורכבות של החיים החברתיים, העמידה על הבמה חשופה באור הזרקורים, התנסויות מיניות ראשונות, ובעיקר - ענן האשמה בצורת עשרת הדיברות שמלווה אותה... לכל מקום.
כולם מציינים סביבה ללא הרף "אין לה כלום", אולם היא מרגישה שמשהו פגום מיסודו, בלי יכולת להצביע על מקור הכאב. היא הולכת על הקו הדק והפרוץ בין הילדות לבגרות, בין הצורך לחשוף הכל, לבין הרצון להיעלם, טליה קרובה לאסון.
זהו רומן חניכה אמיץ וחושפני ובו מבט נוקב גם אל תוך החרדה, התנהגויות מסוכנות והתנסויות של גיל הנעורים.
מלכת השוקולד הוא ספר הביכורים של רחלי ונג בר־לוי, בוגרת בית צבי ולימודי פסיכודרמה, בעלת תואר בהצטיינות בספרות ומאסטר במחקר תרבות הילד והנוער. רחלי היא אשת תוכן בנושא עידוד הקריאה ובעלת הבלוג הדיגיטלי "הספרנית חיה בסרט".
"כבר בנוסח הראשון של כתב היד שקראתי, ולאחר מכן בעוצמה גדלה והולכת, הצליחה המחברת לשמור על אינטימיות, על מקוריות, על רעננות, על מתח פנימי ההולך ומתעצם מעמוד לעמוד. זהו ספר החתום בחותמה של אמת ספרותית ואמנותית גדולה." - חיים באר
אחרי שהם אמרו – "הקציצות של אבא טעימות יותר" – נשברתי. "אבא לא פה!" נפלטה ממני צעקה. "אני פה. אני פה כל היום, אני מכינה לכם אוכל ומנקה אחריכם . והוא לא כאן! הוא לא!"
גיא ורחלי הם זוג אוהב שהקימו ביחד משפחה נהדרת. אבל כאשר בשבעה באוקטובר גיא נעלם לשירות מילואים שמתארך ומתארך (ועדיין לא נגמר) השגרה הנינוחה והברוכה נסדקת, וככל שחולפים הימים הסדק הולך ומתרחב. בשעה שגיא נלחם על הבית בסמטאות עזה – מפקד ומארגן, פוחד ומאבד, מציל ונכשל, גם רחלי נלחמת על הבית – זה שהוא עזב לפני חודשים רבים – ועל הילדים. היא מפקדת ומארגנת, פוחדת ומאבדת, מצילה ונכשלת – וכל הזמן מחכה. מחכה לו שיחזור.
אבל איך חוזרים? ומי זה האיש שחוזר? והחיים שהתארגנו לגמרי אחרת, האם נשאר בהם מקום בשבילו? גיא יודע שהוא צריך לחזור להיות הגבר והאבא שהיה. רחלי יודעת שהיא צריכה להיות סבלנית ומכילה, אבל האם זה בכלל אפשרי? האם הוא רוצה? האם היא רוצה?
עד שתחזור אליי הוא סיפור מרתק ונוגע ללב על זוג אחד, משפחה אחת, אבל הוא גם סיפורן של עשרות אלפי משפחות ישראליות שגם אותן המלחמה קרעה כאשר הגברים נקראו למילואים – והנשים והילדים נותרו להחזיק את הבית. באהבה ובדמעות, באומץ ובכנות מספרת אילה דקל, את סיפורה של מדינה שלמה.
אילה דקל היא מחברת רבי המכר הביתה הלוך חזור ורסיסי לילה. היא אמא לשלושה ונשואה לקצין במילואים.
אחרי שהם אמרו – "הקציצות של אבא טעימות יותר" – נשברתי. "אבא לא פה!" נפלטה ממני צעקה. "אני פה. אני פה כל היום, אני מכינה לכם אוכל ומנקה אחריכם . והוא לא כאן! הוא לא!"
גיא ורחלי הם זוג אוהב שהקימו ביחד משפחה נהדרת. אבל כאשר בשבעה באוקטובר גיא נעלם לשירות מילואים שמתארך ומתארך (ועדיין לא נגמר) השגרה הנינוחה והברוכה נסדקת, וככל שחולפים הימים הסדק הולך ומתרחב. בשעה שגיא נלחם על הבית בסמטאות עזה – מפקד ומארגן, פוחד ומאבד, מציל ונכשל, גם רחלי נלחמת על הבית – זה שהוא עזב לפני חודשים רבים – ועל הילדים. היא מפקדת ומארגנת, פוחדת ומאבדת, מצילה ונכשלת – וכל הזמן מחכה. מחכה לו שיחזור.
אבל איך חוזרים? ומי זה האיש שחוזר? והחיים שהתארגנו לגמרי אחרת, האם נשאר בהם מקום בשבילו? גיא יודע שהוא צריך לחזור להיות הגבר והאבא שהיה. רחלי יודעת שהיא צריכה להיות סבלנית ומכילה, אבל האם זה בכלל אפשרי? האם הוא רוצה? האם היא רוצה?
עד שתחזור אליי הוא סיפור מרתק ונוגע ללב על זוג אחד, משפחה אחת, אבל הוא גם סיפורן של עשרות אלפי משפחות ישראליות שגם אותן המלחמה קרעה כאשר הגברים נקראו למילואים – והנשים והילדים נותרו להחזיק את הבית. באהבה ובדמעות, באומץ ובכנות מספרת אילה דקל, את סיפורה של מדינה שלמה.
אילה דקל היא מחברת רבי המכר הביתה הלוך חזור ורסיסי לילה. היא אמא לשלושה ונשואה לקצין במילואים.
ארוחת ערב ברביעייה מובילה לעיוורון זמני. פגישת אהבים במלון אינה עולה יפה. רוכב קטנוע שנחלץ מתאונה מגיע לבית דודתו ומוצא שם דבר מפליא. על פני הקרקע עוצרת תנועת הרכבות – ובחלל שמתחת לקרקע ניכרים עדיין סימני החפירה העתיקה בסלע.
בלשון מדודה ומדויקת, בכתיבה אינטימית ובהומור דק, אסף שור מצייר את דמותה של חברה המגששת באפלה. שלל הסיפורים, הדמויות והבלחי הזיכרון הנשזרים לאורך המסילה כמו מתכנסים אל אירוע המאיים להתרחש, ואולי כבר אירע וטרם התגלה במלוא משמעותו. בתנועתם המשותפת, הם חוברים ליצירת ספרות שאין כמותה.
זהו ספרו השמיני של אסף שור. קדמו לו עמרם, מוטי וסיגל (בבל), כה אמר וינסנט, החתול הטיפש, למה דג ציפור וארזת לבד (כתר) והדוב (הקיבוץ המאוחד).
"ללא ספק אחד הסופרים העבריים הטובים ביותר שכותבים כיום" - יוענה גונן, הארץ
"נדמה שאין בספריו מילה מיותרת או מחווה מזויפת, רק מיומנות סיפורית שעובדת היטב" - נוית בראל, ידיעות אחרונות
ארוחת ערב ברביעייה מובילה לעיוורון זמני. פגישת אהבים במלון אינה עולה יפה. רוכב קטנוע שנחלץ מתאונה מגיע לבית דודתו ומוצא שם דבר מפליא. על פני הקרקע עוצרת תנועת הרכבות – ובחלל שמתחת לקרקע ניכרים עדיין סימני החפירה העתיקה בסלע.
בלשון מדודה ומדויקת, בכתיבה אינטימית ובהומור דק, אסף שור מצייר את דמותה של חברה המגששת באפלה. שלל הסיפורים, הדמויות והבלחי הזיכרון הנשזרים לאורך המסילה כמו מתכנסים אל אירוע המאיים להתרחש, ואולי כבר אירע וטרם התגלה במלוא משמעותו. בתנועתם המשותפת, הם חוברים ליצירת ספרות שאין כמותה.
זהו ספרו השמיני של אסף שור. קדמו לו עמרם, מוטי וסיגל (בבל), כה אמר וינסנט, החתול הטיפש, למה דג ציפור וארזת לבד (כתר) והדוב (הקיבוץ המאוחד).
"ללא ספק אחד הסופרים העבריים הטובים ביותר שכותבים כיום" - יוענה גונן, הארץ
"נדמה שאין בספריו מילה מיותרת או מחווה מזויפת, רק מיומנות סיפורית שעובדת היטב" - נוית בראל, ידיעות אחרונות
"בקווים חדים ובטוחים משרטטת אידה צורית ברומן שלפנינו סאגה משפחתית מרשימה שבמרכזה אודליה סלונים, פסיכולוגית צעירה ואשה חצויה, שחייה נחצים בשל אירוע טרגי שהותיר בה חותם טראומטי: כישלונה לשמור על בנה של בת-דודתה וחברתה הקרובה רונה והיא רדופת רגשי אשם קשים שאינם מרפים ממנה.
אודליה היא דמות חזקה ושברירית כאחד ואין כאן סתירה; מדובר באשה אינטליגנטית ורגישה עם נטייה למיסטיקה, גיבורה נשית מודעת ועירנית לעצמה ולסביבתה החותרת ללא לאות אחר משמעות בחייה. יחסיה הסבוכים עם אמה מחד ויחסיה הקרובים עם דודתה ובנותיה מאידך מתוארים באמינות רבה ויוצרים מארג רגשי מדויק ואותנטי.
לפנינו אם כן רומן תודעה קלאסי ומשוכלל הכתוב בגוף ראשון, הכולל תנועה קדימה ואחורה בזמן וממוקד באותו אירוע טרגי. ברגעי מפתח שונים ברומן אודליה כותבת טקסטים קצרים, פתקים המהווים מעין השתקפויות של התודעה בעיני עצמה שנועדו לעזור לה להבין טוב יותר את מה שקורה לה.
אידה צורית מצליחה לתאר את האינטימיות והבדידות בסבל של אודליה מבלי לגלוש לרגשנות יתרה. החתירה המתמדת אחר משמעות בתוך חיים שנדמה כי הם מרוקנים ממשמעות היא אולי הציר הפנימי ברומן הזה. החיים בתוך תודעה של אסון ואשמה אינם זרים כמובן לישראלים; מבחינה זאת נובע הרומן הזה מלב ליבה של החברה הישראלית היום."
פרופ' עמוס אדלהייט, חוקר ומשורר
"בקווים חדים ובטוחים משרטטת אידה צורית ברומן שלפנינו סאגה משפחתית מרשימה שבמרכזה אודליה סלונים, פסיכולוגית צעירה ואשה חצויה, שחייה נחצים בשל אירוע טרגי שהותיר בה חותם טראומטי: כישלונה לשמור על בנה של בת-דודתה וחברתה הקרובה רונה והיא רדופת רגשי אשם קשים שאינם מרפים ממנה.
אודליה היא דמות חזקה ושברירית כאחד ואין כאן סתירה; מדובר באשה אינטליגנטית ורגישה עם נטייה למיסטיקה, גיבורה נשית מודעת ועירנית לעצמה ולסביבתה החותרת ללא לאות אחר משמעות בחייה. יחסיה הסבוכים עם אמה מחד ויחסיה הקרובים עם דודתה ובנותיה מאידך מתוארים באמינות רבה ויוצרים מארג רגשי מדויק ואותנטי.
לפנינו אם כן רומן תודעה קלאסי ומשוכלל הכתוב בגוף ראשון, הכולל תנועה קדימה ואחורה בזמן וממוקד באותו אירוע טרגי. ברגעי מפתח שונים ברומן אודליה כותבת טקסטים קצרים, פתקים המהווים מעין השתקפויות של התודעה בעיני עצמה שנועדו לעזור לה להבין טוב יותר את מה שקורה לה.
אידה צורית מצליחה לתאר את האינטימיות והבדידות בסבל של אודליה מבלי לגלוש לרגשנות יתרה. החתירה המתמדת אחר משמעות בתוך חיים שנדמה כי הם מרוקנים ממשמעות היא אולי הציר הפנימי ברומן הזה. החיים בתוך תודעה של אסון ואשמה אינם זרים כמובן לישראלים; מבחינה זאת נובע הרומן הזה מלב ליבה של החברה הישראלית היום."
פרופ' עמוס אדלהייט, חוקר ומשורר
נוגה פרידמן איבדה ב-7 באוקטובר את בן זוגה, לוחם שלדג עידו רוזנטל.
בשבועות ובחודשים שלאחר מותו היא תיעדה בסיפורי קומיקס חדים ובועטים את האובדן – את כוחו המאיין, את רגעיו האבסורדיים, ואת הידחקותו לכל פינה של תודעתה ושל חייה.
גוף ראשון רבים הוא הדיוקן המטלטל והמצחיק מאוד של שנת האבל הראשונה של פרידמן. היא מקימה בו לתחייה את דמותו של עידו, שממשיכה לנהל איתה מערכת יחסים מורכבת, כי כפי שהיא מגלה במהלך השנה הזאת – זה שמישהו נהרג בכלל לא אומר שהוא מת. הדיאלוג המתפתח בין נוגה לבין עידו נע הלוך ושוב בין פרידה להיאחזות ובין שבירה להתייצבות, ומשרטט מסע אישי אל ארץ בלתי נודעת, שדבר בה לא נותר כפי שהיה.
רון לוין, מאיירת ויוצרת, עיבדה את האיורים של פרידמן לקומיקס מרהיב ומהוקצע. שיתוף הפעולה בין השתיים הוליד יצירה מדויקת ומעוררת מחשבה, מאוכלסת בדמויות מלאות חיים ועמוסה ברגעים בלתי נשכחים, המתמודדת באופן אינטימי עם עומקיו התהומיים של אירוע טרגי ומשנה חיים. גוף ראשון רבים הוא ספר אמיץ ופורץ גבולות הן במידת החשיפה שלו והן במסכת השכול שהוא מגולל, הרחוקה מאוד מהאתוס הישראלי הנהוג.
נוגה פרידמן איבדה ב-7 באוקטובר את בן זוגה, לוחם שלדג עידו רוזנטל.
בשבועות ובחודשים שלאחר מותו היא תיעדה בסיפורי קומיקס חדים ובועטים את האובדן – את כוחו המאיין, את רגעיו האבסורדיים, ואת הידחקותו לכל פינה של תודעתה ושל חייה.
גוף ראשון רבים הוא הדיוקן המטלטל והמצחיק מאוד של שנת האבל הראשונה של פרידמן. היא מקימה בו לתחייה את דמותו של עידו, שממשיכה לנהל איתה מערכת יחסים מורכבת, כי כפי שהיא מגלה במהלך השנה הזאת – זה שמישהו נהרג בכלל לא אומר שהוא מת. הדיאלוג המתפתח בין נוגה לבין עידו נע הלוך ושוב בין פרידה להיאחזות ובין שבירה להתייצבות, ומשרטט מסע אישי אל ארץ בלתי נודעת, שדבר בה לא נותר כפי שהיה.
רון לוין, מאיירת ויוצרת, עיבדה את האיורים של פרידמן לקומיקס מרהיב ומהוקצע. שיתוף הפעולה בין השתיים הוליד יצירה מדויקת ומעוררת מחשבה, מאוכלסת בדמויות מלאות חיים ועמוסה ברגעים בלתי נשכחים, המתמודדת באופן אינטימי עם עומקיו התהומיים של אירוע טרגי ומשנה חיים. גוף ראשון רבים הוא ספר אמיץ ופורץ גבולות הן במידת החשיפה שלו והן במסכת השכול שהוא מגולל, הרחוקה מאוד מהאתוס הישראלי הנהוג.
אחת מיכולותיה העל-טבעיות של הספרות היא הפחת חיים באמצעות מילים; היכולת להגשים חלומות דרך השפה הכתובה. לפניכם סיפור על גבר שחי בגפו במושב בצפון הארץ, ומגולל בפני בנו את הפרשה יוצאת הדופן של הגעתו לעולם, החל מהולדתו וגדילתו בחממה ההורית ועד להיעלמותו המסתורית של הילד בהגיעו לגיל שמונה-עשרה.
מעטים הם הספרים שפותחים צוהר לעולמם האינטימי של אב חד-הורי ובנו, במציאות רבת פנים ועתירת תעלומות. הופעתו יש-מאין של ילד בחייו ממלכדת את האב הטרי, שנאלץ להכמין את ילדו מן העולם ולהתעמת עם בחירותיו שלו. בקצב איטי, כמו מחוץ לזמן, מגלה האב את ההשלכות של מימוש חלומו: יצור כלאיים של בשר ודיו; ילד שרק הספרות יכולה לגדל. האב, אשר לכוד במלכודת שלו עצמו, מבקש פרטיות ומסתור מעיני הקוראים, אך בה בעת מבין כי הפסקת הקריאה עלולה להביא לקץ קיומו וזכרו של בנו שהיה ועזב.
לפניכם חיבור כן ומצמרר על השתוקקות לילד, לאבהות ולמשמעות. בספר הפותח את סדרת ״קודה״ מבית תשע נשמות, בוחן חורש את היחסים השבריריים השוררים בין בני התא המשפחתי ודן בשאלת לקיחת האחריות על ההחלטות ועל אי-ההחלטות שאנו מקבלים במהלך החיים.
אחת מיכולותיה העל-טבעיות של הספרות היא הפחת חיים באמצעות מילים; היכולת להגשים חלומות דרך השפה הכתובה. לפניכם סיפור על גבר שחי בגפו במושב בצפון הארץ, ומגולל בפני בנו את הפרשה יוצאת הדופן של הגעתו לעולם, החל מהולדתו וגדילתו בחממה ההורית ועד להיעלמותו המסתורית של הילד בהגיעו לגיל שמונה-עשרה.
מעטים הם הספרים שפותחים צוהר לעולמם האינטימי של אב חד-הורי ובנו, במציאות רבת פנים ועתירת תעלומות. הופעתו יש-מאין של ילד בחייו ממלכדת את האב הטרי, שנאלץ להכמין את ילדו מן העולם ולהתעמת עם בחירותיו שלו. בקצב איטי, כמו מחוץ לזמן, מגלה האב את ההשלכות של מימוש חלומו: יצור כלאיים של בשר ודיו; ילד שרק הספרות יכולה לגדל. האב, אשר לכוד במלכודת שלו עצמו, מבקש פרטיות ומסתור מעיני הקוראים, אך בה בעת מבין כי הפסקת הקריאה עלולה להביא לקץ קיומו וזכרו של בנו שהיה ועזב.
לפניכם חיבור כן ומצמרר על השתוקקות לילד, לאבהות ולמשמעות. בספר הפותח את סדרת ״קודה״ מבית תשע נשמות, בוחן חורש את היחסים השבריריים השוררים בין בני התא המשפחתי ודן בשאלת לקיחת האחריות על ההחלטות ועל אי-ההחלטות שאנו מקבלים במהלך החיים.
מולדת או איך להיות מכאן הוא מסע פילוסופי ואישי בעקבות מושג המולדת – אותה ישות חמקמקה שנעה תמיד בין מקום ממשי לזיכרון מדומיין, בין קרקע מוצקה לצל חולף. אוקסנה טימופייבה פורשת בפני הקורא מארג מרתק של זיכרונות ילדות ממרחבי ברית המועצות לשעבר, לצד עיון רעיוני מעמיק בהגירה, זהות, תנועה ושורשים. באמצעות כתיבה אינטימית ושנונה, החושפת גם פצעים וגם אהבות, טימופייבה מתמודדת עם השאלה האוניברסלית: כיצד אפשר לאהוב את המולדת מבלי להיכנע לנוסטלגיה עיוורת או ללאומנות הרסנית? ספר זה הוא הזמנה לחשוב מחדש על מקומנו בעולם – על האפשרות לאהוב את מה שאינו מושלם, להתחבר לאדמה מבלי לאבד את חירות הנדודים.
אוקסנה טימופייבה היא פילוסופית ומלמדת היום באוניברסיטה לאומנות של ברלין. ספריה, שתורגמו לשפות רבות, עוסקים בזיקות שבין פילוסופיה, פסיכואנליזה, תרבות ופוליטיקה עכשווית.
מולדת או איך להיות מכאן הוא מסע פילוסופי ואישי בעקבות מושג המולדת – אותה ישות חמקמקה שנעה תמיד בין מקום ממשי לזיכרון מדומיין, בין קרקע מוצקה לצל חולף. אוקסנה טימופייבה פורשת בפני הקורא מארג מרתק של זיכרונות ילדות ממרחבי ברית המועצות לשעבר, לצד עיון רעיוני מעמיק בהגירה, זהות, תנועה ושורשים. באמצעות כתיבה אינטימית ושנונה, החושפת גם פצעים וגם אהבות, טימופייבה מתמודדת עם השאלה האוניברסלית: כיצד אפשר לאהוב את המולדת מבלי להיכנע לנוסטלגיה עיוורת או ללאומנות הרסנית? ספר זה הוא הזמנה לחשוב מחדש על מקומנו בעולם – על האפשרות לאהוב את מה שאינו מושלם, להתחבר לאדמה מבלי לאבד את חירות הנדודים.
אוקסנה טימופייבה היא פילוסופית ומלמדת היום באוניברסיטה לאומנות של ברלין. ספריה, שתורגמו לשפות רבות, עוסקים בזיקות שבין פילוסופיה, פסיכואנליזה, תרבות ופוליטיקה עכשווית.
גבר נותן לאיש זר לקשור אותו למיטה, ומבין שהוא בצרה אחרי שהזר מתעלף.
כי מה עוד יש בעולם הזה שבשבילו שווה לחיות, אם לא היופי?
הלוא מלבדו הכול כזב. האהבה והקנאה וגעגוע וכמיהה וכישלון והצלחה, הכול נכזב, הכול זמני, הכול חלקי.
על סף התהילה, עילם, צייר מבטיח, מתעקש לתלות בתערוכת היחיד הראשונה שלו בגלריה נודעת ציור קטן של פני תינוק מסתוריים. את הציור הזה ייקח עימו לאשתו של בעל הגלריה, ביום שיתגלה כיום האחרון בחייה.
במהלך ימי השבעה על אשת בעל הגלריה מתחולל מאבק איתנים בשאלת הבעלות על הציור. שאלות של נאמנות, תשוקה ויצירה מסכסכות בין גיבורי הרומן, ואיום מרחף הן מעל מעמדו האמנותי והן מעל חיי נישואיו של עילם, כשסודות שהוסתרו שנים נחשפים באור.
תלוי באור הוא רומן מבריק ומשוכלל, המשרטט לעומקם מצבים אנושיים. באמצעות מבנה ספרותי מלוטש נחשפות זוויות מבט מרובות ונגלה כוחה של הרמייה העצמית. וכולם, כל הזמן , מחפשים אחר אהבה.
כי מה עוד יש בעולם הזה שבשבילו שווה לחיות, אם לא היופי?
הלוא מלבדו הכול כזב. האהבה והקנאה וגעגוע וכמיהה וכישלון והצלחה, הכול נכזב, הכול זמני, הכול חלקי.
על סף התהילה, עילם, צייר מבטיח, מתעקש לתלות בתערוכת היחיד הראשונה שלו בגלריה נודעת ציור קטן של פני תינוק מסתוריים. את הציור הזה ייקח עימו לאשתו של בעל הגלריה, ביום שיתגלה כיום האחרון בחייה.
במהלך ימי השבעה על אשת בעל הגלריה מתחולל מאבק איתנים בשאלת הבעלות על הציור. שאלות של נאמנות, תשוקה ויצירה מסכסכות בין גיבורי הרומן, ואיום מרחף הן מעל מעמדו האמנותי והן מעל חיי נישואיו של עילם, כשסודות שהוסתרו שנים נחשפים באור.
תלוי באור הוא רומן מבריק ומשוכלל, המשרטט לעומקם מצבים אנושיים. באמצעות מבנה ספרותי מלוטש נחשפות זוויות מבט מרובות ונגלה כוחה של הרמייה העצמית. וכולם, כל הזמן , מחפשים אחר אהבה.
״אני רוצה להיות כמו כולם.
אין דבר כזה. כולם שונים.
אז אני רוצה להיות שונה רגיל. לא שונה אחר.״
אורי, צעיר מוזיקלי מוכשר להפליא, מנווט את דרכו בעולם במאמץ ובאומץ. אין לו ברירה – הוא אומנם עובד ויוצר, מנגן ומגנן, אבל בחור כמוהו צריך להיאבק כדי למצוא אהבה.
יערה היא כנרת קלאסית שנמצאת במשבר. דווקא במפגש עם אורי היא מוצאת מרחב שבו היצירה יכולה להתקיים ללא שיפוטיות, והמוזיקה מעניקה הזדמנות לחיבור ולקשר.
איך לתרגם אהבה הוא סיפור אהבה מיוחד וחשוב שמישיר מבט אל קרביה של הבדידות ומיטיב לתאר את הכמיהה של כולנו לקרבה ולקבלה. הקריאה בו מפלחת את הלב ומכווצת את הבטן, אך בה בעת היא שיר הלל לאמונה בכוח המרפא של האמת, גם ביצירה וגם באהבה.
ענת לוי, מחברת שנת היובל (2019) ויש דברים שלא מוכרחים לנסות (2021), מכירה מקרוב את ההתמודדות עם משוכות הסטיגמה ועם הניסיון להשתלב כשווה בין שווים בחברה. איך לתרגם אהבה הוא ספרה השלישי.
״אני רוצה להיות כמו כולם.
אין דבר כזה. כולם שונים.
אז אני רוצה להיות שונה רגיל. לא שונה אחר.״
אורי, צעיר מוזיקלי מוכשר להפליא, מנווט את דרכו בעולם במאמץ ובאומץ. אין לו ברירה – הוא אומנם עובד ויוצר, מנגן ומגנן, אבל בחור כמוהו צריך להיאבק כדי למצוא אהבה.
יערה היא כנרת קלאסית שנמצאת במשבר. דווקא במפגש עם אורי היא מוצאת מרחב שבו היצירה יכולה להתקיים ללא שיפוטיות, והמוזיקה מעניקה הזדמנות לחיבור ולקשר.
איך לתרגם אהבה הוא סיפור אהבה מיוחד וחשוב שמישיר מבט אל קרביה של הבדידות ומיטיב לתאר את הכמיהה של כולנו לקרבה ולקבלה. הקריאה בו מפלחת את הלב ומכווצת את הבטן, אך בה בעת היא שיר הלל לאמונה בכוח המרפא של האמת, גם ביצירה וגם באהבה.
ענת לוי, מחברת שנת היובל (2019) ויש דברים שלא מוכרחים לנסות (2021), מכירה מקרוב את ההתמודדות עם משוכות הסטיגמה ועם הניסיון להשתלב כשווה בין שווים בחברה. איך לתרגם אהבה הוא ספרה השלישי.
מאז היותו בן שמונה־עשרה כתב אמתי גרנות יומנים אישיים ובהם חקר את חייו, את ערכיו ואת משמעות קיומו. לאחר נפילתו בקרב בצפון הארץ בתחילת מלחמת חרבות ברזל מצאו הוריו את היומנים, שחשפו טפחיים מדמותו הייחודית ומעולמו הפנימי, ואת הרף המוסרי הגבוה שהציב לעצמו. דרך מילותיו הכנות והעמוקות מתגלה בחור שחי חיים מלאי משמעות, אהבה ועומק רוחני. היומנים, שנכתבו על ידי צעיר ישראלי עדין נפש ומפקד אמיץ לב, משקפים תובנות עמוקות על החיים, על האדם, על צבא ותורה, על חירות ואהבה ועל משמעות הקיום.
חולם ולוחם הוא מבחר מתוך יומניו של אמתי, שנערך על ידי אביו, הרב תמיר גרנות. הוא הוסיף ביאורים ומחשבות משלו ויצר דיאלוג מרתק בין אב לבן, בין עבר להווה ובין כאב לתקווה. הספר משלב את כתביו המקוריים של אמתי עם פרשנות רגישה המאירה את עומק מחשבותיו תוך התבוננות על מסע חייו, על מאבקיו הפנימיים ועל הדרך שסלל לעצמו בעצמו. אמו של אמתי, אביבית, יצרה דיאלוג עם יומניו בשפת האומנות, ובין פרקי היומן משובצים ציורים שיצרה בדמע בהשראת כתיבתו, בשבועות שאחרי נפילתו.
מאז שנחשפו נגעו היומנים בליבם של רבים, והם מזכירים לנו שגם בעולם ציני ושטוף מדיה, יש בכוחן של מילים אמיתיות לגעת בנפש ולהעניק תקווה. אם אתם מבקשים חיים מלאי משמעות, אתם מוזמנים למסע של חיפוש וצמיחה רוחנית דרך מילותיו של אמתי, מילים יהודיות ואנושיות מאוד, שנכתבו בכנות ובתבונה נדירה.
הרב ד"ר תמיר גרנות הוא ראש ישיבת אורות שאול וחוקר שואה, מחברם של הספרים: אמונה ואדם לנוכח השואה, דברים – אמונה, אדם, עם, בינת הלב – דרשות חסידיות מתל אביב ונשמת הסוגיה – שיעורים על מסכת שבת.
סרן אמתי צבי גרנות הי"ד לחם במחבלי חיזבאללה על גבול הלבנון משמחת תורה ה'תשפ"ד ועד שנהרג בגבורה בל' בתשרי ה'תשפ"ד (15 באוקטובר 2023).
מאז היותו בן שמונה־עשרה כתב אמתי גרנות יומנים אישיים ובהם חקר את חייו, את ערכיו ואת משמעות קיומו. לאחר נפילתו בקרב בצפון הארץ בתחילת מלחמת חרבות ברזל מצאו הוריו את היומנים, שחשפו טפחיים מדמותו הייחודית ומעולמו הפנימי, ואת הרף המוסרי הגבוה שהציב לעצמו. דרך מילותיו הכנות והעמוקות מתגלה בחור שחי חיים מלאי משמעות, אהבה ועומק רוחני. היומנים, שנכתבו על ידי צעיר ישראלי עדין נפש ומפקד אמיץ לב, משקפים תובנות עמוקות על החיים, על האדם, על צבא ותורה, על חירות ואהבה ועל משמעות הקיום.
חולם ולוחם הוא מבחר מתוך יומניו של אמתי, שנערך על ידי אביו, הרב תמיר גרנות. הוא הוסיף ביאורים ומחשבות משלו ויצר דיאלוג מרתק בין אב לבן, בין עבר להווה ובין כאב לתקווה. הספר משלב את כתביו המקוריים של אמתי עם פרשנות רגישה המאירה את עומק מחשבותיו תוך התבוננות על מסע חייו, על מאבקיו הפנימיים ועל הדרך שסלל לעצמו בעצמו. אמו של אמתי, אביבית, יצרה דיאלוג עם יומניו בשפת האומנות, ובין פרקי היומן משובצים ציורים שיצרה בדמע בהשראת כתיבתו, בשבועות שאחרי נפילתו.
מאז שנחשפו נגעו היומנים בליבם של רבים, והם מזכירים לנו שגם בעולם ציני ושטוף מדיה, יש בכוחן של מילים אמיתיות לגעת בנפש ולהעניק תקווה. אם אתם מבקשים חיים מלאי משמעות, אתם מוזמנים למסע של חיפוש וצמיחה רוחנית דרך מילותיו של אמתי, מילים יהודיות ואנושיות מאוד, שנכתבו בכנות ובתבונה נדירה.
הרב ד"ר תמיר גרנות הוא ראש ישיבת אורות שאול וחוקר שואה, מחברם של הספרים: אמונה ואדם לנוכח השואה, דברים – אמונה, אדם, עם, בינת הלב – דרשות חסידיות מתל אביב ונשמת הסוגיה – שיעורים על מסכת שבת.
סרן אמתי צבי גרנות הי"ד לחם במחבלי חיזבאללה על גבול הלבנון משמחת תורה ה'תשפ"ד ועד שנהרג בגבורה בל' בתשרי ה'תשפ"ד (15 באוקטובר 2023).
"מה גורם לה לצעוד על גבי מיתרים מרוחקים מהקרקע, להתרחק מהביטחון של המוכר והמקובל? האם קיים בה צורך עמוק לאי־ודאות, לחוסר־ביטחון שיטלטל אותה, ומצד שני יעניק לה רגעים של אושר? רגעים שבהם היא יודעת שהשאירה מאחור את החששות, את הספקות ואת צקצוקי הלשון והעזה לעשות את הדרך, לבכות, לצחוק, להזיע".
עקב בצד אגודל צועדת שרון על מיתרי חייה, שומרת על עבודתה מאוזנת ועל נישואיה יציבים. שנים ארוכות של שגרה אפורה עם בן זוגה העניקו לה ביטחון ועוגן, אך בסוף שנות הארבעים לחייה מבעבעת בתוכה השאלה – האם זה הכול? האם בזה מסתכמים החיים? מפגש מקרי – ואולי לא – מערער ומעורר אותה, גורם לה לחוות עונג ואהבה שמעולם לא הכירה ופוער בחייה פתח לממד מקביל.
ברגע אחד מתגלה המיתר שבקצהו השני מחכות אהבה ותשוקה, אך גם בדידות ומועקה. בעלילה שמשייטת בין הארץ לפריז, מרסיי וגְרֵנוֹבְלְ , מיתרים חדשים נפתחים אל מציאות מקבילה שבה מוצאת שרון מפלט מהשגרה השוחקת, מעימותים מתסכלים עם שותפהּ לעבודה ומתחושת התלישות שליוותה אותה כל חייה.
שם היא שרון אחרת - פושטת מעליה את המוכר, הוודאי והמהוגן ויוצאת להרפתקה, מסעירה וסוערת כפי שמעולם לא הייתה, והעולם כולו מקופל בכף ידה. האם תצליח לאזן בין שני העולמות המתקיימים בתוכה?
תמר דה לה זרדה היא אדריכלית, נשואה וחיה בחיפה.
"מה גורם לה לצעוד על גבי מיתרים מרוחקים מהקרקע, להתרחק מהביטחון של המוכר והמקובל? האם קיים בה צורך עמוק לאי־ודאות, לחוסר־ביטחון שיטלטל אותה, ומצד שני יעניק לה רגעים של אושר? רגעים שבהם היא יודעת שהשאירה מאחור את החששות, את הספקות ואת צקצוקי הלשון והעזה לעשות את הדרך, לבכות, לצחוק, להזיע".
עקב בצד אגודל צועדת שרון על מיתרי חייה, שומרת על עבודתה מאוזנת ועל נישואיה יציבים. שנים ארוכות של שגרה אפורה עם בן זוגה העניקו לה ביטחון ועוגן, אך בסוף שנות הארבעים לחייה מבעבעת בתוכה השאלה – האם זה הכול? האם בזה מסתכמים החיים? מפגש מקרי – ואולי לא – מערער ומעורר אותה, גורם לה לחוות עונג ואהבה שמעולם לא הכירה ופוער בחייה פתח לממד מקביל.
ברגע אחד מתגלה המיתר שבקצהו השני מחכות אהבה ותשוקה, אך גם בדידות ומועקה. בעלילה שמשייטת בין הארץ לפריז, מרסיי וגְרֵנוֹבְלְ , מיתרים חדשים נפתחים אל מציאות מקבילה שבה מוצאת שרון מפלט מהשגרה השוחקת, מעימותים מתסכלים עם שותפהּ לעבודה ומתחושת התלישות שליוותה אותה כל חייה.
שם היא שרון אחרת - פושטת מעליה את המוכר, הוודאי והמהוגן ויוצאת להרפתקה, מסעירה וסוערת כפי שמעולם לא הייתה, והעולם כולו מקופל בכף ידה. האם תצליח לאזן בין שני העולמות המתקיימים בתוכה?
תמר דה לה זרדה היא אדריכלית, נשואה וחיה בחיפה.
קרע נקרע בין אח לאחות. פעם היו קרובים בלב ובנפש, ובשנים האחרונות השתררה ביניהם שתיקה. עכשיו מתמוטט האח ומיטלטל בין חיים למוות, ואחותו מוזעקת אל מיטת חוליו, שם היא מואשמת האשמה זדונית, כאילו מרוב אהבתה אל אחיה היא שהביאה עליו את אסונו. האומנם אהבה אותו “יותר מדי”, אהבה שאין עליה כפרה?
עשור אחרי ההצלחה הבינלאומית של גדר חיה והסערה שחולל סביבו, פונה דורית רביניאן בספרה הרביעי, הנועז מכל קודמיו, אל הגלעין המשפחתי העמוק ביותר ומתחקה אחרי חרדת החטא הטמונה בו: עד כמה מותר לאהוב בן משפחה ומאיזה רגע נהפכת האהבה לרגש אסור.
השאלה האמיצה הזאת תובעת תשובה פעמיים: פעם אחת בעלילתו של רומן בדוי שכתבה רביניאן וגנזה את פרסומו לפני שנים; ופעם אחרת בתולדות משפחתה האמיתית. שם וגם כאן טמון סוד, מעשה קיצוני שקשור באח קטן. נפתחת חקירה פנימית, מתעתעת, וככל שמעמיקים בה מתגלה כי אותה אשמה – אם אינה רק פרי דמיונה – כוונה אל בן משפחה אחר, קרוב אף יותר.
בעברית צלולה וסוחפת חוזרת רביניאן עם יצירה מפתיעה בתכניה ובמבנה המקורי שלה: “סיפור בתוך סיפור” שחושף את המציאות שמתחת לבדיה עם מה שרוחש במעמקיהן – רגש חתרני שאי אפשר עוד להתכחש אליו.
קרע נקרע בין אח לאחות. פעם היו קרובים בלב ובנפש, ובשנים האחרונות השתררה ביניהם שתיקה. עכשיו מתמוטט האח ומיטלטל בין חיים למוות, ואחותו מוזעקת אל מיטת חוליו, שם היא מואשמת האשמה זדונית, כאילו מרוב אהבתה אל אחיה היא שהביאה עליו את אסונו. האומנם אהבה אותו “יותר מדי”, אהבה שאין עליה כפרה?
עשור אחרי ההצלחה הבינלאומית של גדר חיה והסערה שחולל סביבו, פונה דורית רביניאן בספרה הרביעי, הנועז מכל קודמיו, אל הגלעין המשפחתי העמוק ביותר ומתחקה אחרי חרדת החטא הטמונה בו: עד כמה מותר לאהוב בן משפחה ומאיזה רגע נהפכת האהבה לרגש אסור.
השאלה האמיצה הזאת תובעת תשובה פעמיים: פעם אחת בעלילתו של רומן בדוי שכתבה רביניאן וגנזה את פרסומו לפני שנים; ופעם אחרת בתולדות משפחתה האמיתית. שם וגם כאן טמון סוד, מעשה קיצוני שקשור באח קטן. נפתחת חקירה פנימית, מתעתעת, וככל שמעמיקים בה מתגלה כי אותה אשמה – אם אינה רק פרי דמיונה – כוונה אל בן משפחה אחר, קרוב אף יותר.
בעברית צלולה וסוחפת חוזרת רביניאן עם יצירה מפתיעה בתכניה ובמבנה המקורי שלה: “סיפור בתוך סיפור” שחושף את המציאות שמתחת לבדיה עם מה שרוחש במעמקיהן – רגש חתרני שאי אפשר עוד להתכחש אליו.
לאחר הצלחת האנתולוגיה "סקס" הראשונה אספנו סיפורים שכתבו קולות רעננים בספרות העברית המתמקדים בנושא שמעניין את כולנו – מיניות.
בקובץ הזה, העלילות הארוטיות מתרחשות באתרים מגוונים, בישראל ובעולם: מהרפתקה במרכז מדריד, דרך גלי הים התיכון ושכונת שפירא עד לחופי תאילנד, בהרים גבוהים ובחורשות שקטות, בעבר ובעתיד הקרוב, במסיבה במושב ובכרמים ביוון.
בכל מקום נפגוש התפרצות חושית, קרבה ואינטימיות, ואת היפוכם – התשוקה תמיד שם, חוגגת את המורכבות ואת העומק של הרגש האנושי.
אנו מציעים לכם ללכת צעד אחד קדימה באמונה כי מימוש הפנטזיות שלנו תמיד יחכה לנו מעבר לפינה.
לאחר הצלחת האנתולוגיה "סקס" הראשונה אספנו סיפורים שכתבו קולות רעננים בספרות העברית המתמקדים בנושא שמעניין את כולנו – מיניות.
בקובץ הזה, העלילות הארוטיות מתרחשות באתרים מגוונים, בישראל ובעולם: מהרפתקה במרכז מדריד, דרך גלי הים התיכון ושכונת שפירא עד לחופי תאילנד, בהרים גבוהים ובחורשות שקטות, בעבר ובעתיד הקרוב, במסיבה במושב ובכרמים ביוון.
בכל מקום נפגוש התפרצות חושית, קרבה ואינטימיות, ואת היפוכם – התשוקה תמיד שם, חוגגת את המורכבות ואת העומק של הרגש האנושי.
אנו מציעים לכם ללכת צעד אחד קדימה באמונה כי מימוש הפנטזיות שלנו תמיד יחכה לנו מעבר לפינה.
מה קורה כשסוד מתגלה, ומה נשאר חבוי כשלא מעיזים לחשוף אותו?
בקובץ זה אספנו חיבורים מאת סופרים וסופרות שנמסרים כווידויים על אודות התשוקה – זו המתגשמת וזו שנשארת לא מושגת. הכמיהה למפגשים מיניים מתפרצת לכל עבר, לובשת פנים חדשות, ניצבת לפני צומתי דרכים.
הסיפורים נעים בין רצונות שנותרו רק חלום, ובין תשוקות שנולדות מחדש, ומה שנותר חבוי ולא פחות עוצמתי.
בין עמודי הספר נרמזים מעשים נסתרים, פנטזיות ממומשות, וכאלה המסרבות להתגשם.
הטקסטים פורשים את הרגעים האינטימיים האלה – פיסות חיים עסיסיות, חשיפה של רגעים מודחקים המתרחשים בדלתיים סגורות, וקורותיהם של בני אדם אמיתיים העומדים מאחורי העלילות.
מה קורה כשסוד מתגלה, ומה נשאר חבוי כשלא מעיזים לחשוף אותו?
בקובץ זה אספנו חיבורים מאת סופרים וסופרות שנמסרים כווידויים על אודות התשוקה – זו המתגשמת וזו שנשארת לא מושגת. הכמיהה למפגשים מיניים מתפרצת לכל עבר, לובשת פנים חדשות, ניצבת לפני צומתי דרכים.
הסיפורים נעים בין רצונות שנותרו רק חלום, ובין תשוקות שנולדות מחדש, ומה שנותר חבוי ולא פחות עוצמתי.
בין עמודי הספר נרמזים מעשים נסתרים, פנטזיות ממומשות, וכאלה המסרבות להתגשם.
הטקסטים פורשים את הרגעים האינטימיים האלה – פיסות חיים עסיסיות, חשיפה של רגעים מודחקים המתרחשים בדלתיים סגורות, וקורותיהם של בני אדם אמיתיים העומדים מאחורי העלילות.
נגלית בין הדברים, ספר השירים הראשון של המשוררת אבישג מטלון, הוא תוצאה של שנים רבות של כתיבה אינטימית שהתפתחה לביטוי פואטי בשל ואישי, ובו המבט על הטבע והמבט הפנימי מתלכדים לכדי קול אחד ברור.
אבישג, ילידת אילות, מתגוררת כיום במושב אמונים, מחנכת בחינוך וולדורף ובעלת השכלה רחבה בתחומי הטיפול והתנועה. היא החלה לכתוב כבר כנערה, אך רק לאחרונה הבשילה בה ההחלטה לפרסם את שיריה כשלב משמעותי בתהליך אישי ויצירתי.
נגלית בין הדברים הוא מסע שירי אינטימי ונוגע ללב, ובו הרגעים הפשוטים בחיים זוכים להתבוננות מחודשת ומעניקים לקורא תקווה ועדינות דווקא בזמנים מאתגרים. שפת השירה נגישה ומזמינה, אך נושאת עומק רגשי רב.
אבישג מטלון נולדה בקיבוץ אילות ובגרה בערד מול נופי המדבר, הזוכים למקום רב בשירתה. במהלך השנים עוסקת בחינוך ובטיפול בילדים, בדגש על התפתחות יצירתית. בשנים האחרונות מחנכת בחינוך וַלדורף. אם לשלושה ילדים ומתגוררת במושב אמונים. נגלית בין הדברים הוא ספר שיריה הראשון.
נגלית בין הדברים, ספר השירים הראשון של המשוררת אבישג מטלון, הוא תוצאה של שנים רבות של כתיבה אינטימית שהתפתחה לביטוי פואטי בשל ואישי, ובו המבט על הטבע והמבט הפנימי מתלכדים לכדי קול אחד ברור.
אבישג, ילידת אילות, מתגוררת כיום במושב אמונים, מחנכת בחינוך וולדורף ובעלת השכלה רחבה בתחומי הטיפול והתנועה. היא החלה לכתוב כבר כנערה, אך רק לאחרונה הבשילה בה ההחלטה לפרסם את שיריה כשלב משמעותי בתהליך אישי ויצירתי.
נגלית בין הדברים הוא מסע שירי אינטימי ונוגע ללב, ובו הרגעים הפשוטים בחיים זוכים להתבוננות מחודשת ומעניקים לקורא תקווה ועדינות דווקא בזמנים מאתגרים. שפת השירה נגישה ומזמינה, אך נושאת עומק רגשי רב.
אבישג מטלון נולדה בקיבוץ אילות ובגרה בערד מול נופי המדבר, הזוכים למקום רב בשירתה. במהלך השנים עוסקת בחינוך ובטיפול בילדים, בדגש על התפתחות יצירתית. בשנים האחרונות מחנכת בחינוך וַלדורף. אם לשלושה ילדים ומתגוררת במושב אמונים. נגלית בין הדברים הוא ספר שיריה הראשון.
"את ההחלטה לעזוב אותו קיבלתי בפעם הראשונה לפני שלוש שנים בדיוק, כשסתיו שפיר קראה לצדק חברתי. הבעיה היא שהרבה דברים יכולים להשתנות אחרי שמחליטים משהו. החלטה היא חמקמקה, נכונה רק לרגע שבו התקבלה. כמו צורה של ענן – אם הרשית לעצמך למצמץ, השוליים שלו כבר נוזלים לצורה אחרת או מתאיידים כאילו לא היו מעולם. והחלטה בסדר גודל שאני קיבלתי צריכה להתבצע מיד כשרואים את התמונה המדויקת, כי זה כל כך קשה, לפעמים הכול מיטשטש והגבולות לא ברורים. ולפני שלוש שנים ראיתי הכול בבירור, בלי ערפל."
שירה היא דוברת בית חולים שמפנטזת על הרגע שבו תצליח לעזוב את בעלה. נטלי, גיסתה, מתמודדת עם פוסט טראומה מן הפיגוע שממנו ניצלה לפני עשרים שנה. תהילה היא רפלקסולוגית עיוורת, שמסתירה יותר מסוד אחד. לשלושתן תחושה משותפת: משהו לא עובד. סיפוריהן משתרגים זה בזה בתרכובת של פחד, אשמה והסתרה.
שרון שפיר משרטטת ביד אומן סיפור עדין על כאב ועל החלמה. על האופן שבו החברות והאהבה יכולות לשבור גם את הסיפורים הכי עמוקים שאנחנו מספרים על עצמנו. ועל הרגע הזה שבו לא נותרת ברירה, וצריך להוריד את המסכות.
שרון שפיר היא עורכת דין. היררכיה של כאב הוא ספרה הראשון.
"את ההחלטה לעזוב אותו קיבלתי בפעם הראשונה לפני שלוש שנים בדיוק, כשסתיו שפיר קראה לצדק חברתי. הבעיה היא שהרבה דברים יכולים להשתנות אחרי שמחליטים משהו. החלטה היא חמקמקה, נכונה רק לרגע שבו התקבלה. כמו צורה של ענן – אם הרשית לעצמך למצמץ, השוליים שלו כבר נוזלים לצורה אחרת או מתאיידים כאילו לא היו מעולם. והחלטה בסדר גודל שאני קיבלתי צריכה להתבצע מיד כשרואים את התמונה המדויקת, כי זה כל כך קשה, לפעמים הכול מיטשטש והגבולות לא ברורים. ולפני שלוש שנים ראיתי הכול בבירור, בלי ערפל."
שירה היא דוברת בית חולים שמפנטזת על הרגע שבו תצליח לעזוב את בעלה. נטלי, גיסתה, מתמודדת עם פוסט טראומה מן הפיגוע שממנו ניצלה לפני עשרים שנה. תהילה היא רפלקסולוגית עיוורת, שמסתירה יותר מסוד אחד. לשלושתן תחושה משותפת: משהו לא עובד. סיפוריהן משתרגים זה בזה בתרכובת של פחד, אשמה והסתרה.
שרון שפיר משרטטת ביד אומן סיפור עדין על כאב ועל החלמה. על האופן שבו החברות והאהבה יכולות לשבור גם את הסיפורים הכי עמוקים שאנחנו מספרים על עצמנו. ועל הרגע הזה שבו לא נותרת ברירה, וצריך להוריד את המסכות.
שרון שפיר היא עורכת דין. היררכיה של כאב הוא ספרה הראשון.
״אבא שלי שומט את עצמו על האדמה לידי. בואי, שימי עליי ראש. ראשי בחיקו, ראשה של ענבל בחיקי. שלושתנו מתרשלים...
סוף כל סוף אתה מצליח לישון ולא ללכת הלוך ושוב, אני לוחשת. אבא שלי ממלמל מתוך שינה. כשאני נוגע ברגבים שבאדמה יש לי שקט, אני יכול להיות במקום ולא ללכת.
ובבית אין שקט?
בבית יש לי רק את הרעש שלי.״
לליאת, גיבורת הספר דבר לא נספג, יש בית ובעל ויופי וילדה מתוקה, שבאה לעולם אחרי קשיים רבים.
ויש לה סוד. ויש לה כאב.
היא מנסה להיות כמו כולן, אבל הסודות והחרטות מושכים אותה מטה. היא לא מצליחה להרות; הבת שלה דחויה וסובלת; ההורים שלה עסוקים בבעיות משלהם; וחברות לא היו לה מעולם.
כדי לרפא את בתה ואת ביתה, על ליאת להישיר מבט אל הפצעים שמהם ברחה, לחטט בעבר ולהתייצב סוף־סוף מול הכאב.
בספר הביכורים שלה, ניצן אלמוג־שריג פורשת באומץ, בכנות רדיקלית ובבשלות מפתיעה, סיפור על הפצעים שפצענו בעצמנו, הפצעים שפצעו בנו אהובינו, הפצעים שירשנו מהורינו והניסיון הסיזיפי למנוע אותם מילדינו. זה סיפור על חיים בארץ הזו, על מעגלי ואדוות הכאב שבה; על אובדן והתחדשות, צער ויופי, ומעל הכול, דבר לא נספג הוא סיפור על פצעי העבר ועל צלקות העתיד, ואולי, מציע הספר, האפשרות היחידה להחלמה היא ללמוד לחיות עם הצלקת.
ניצן אלמוג־שריג גדלה בכפר סבא וכיום מתגוררת עם משפחתה בקיבוץ ניר אליהו. במשך שנים עסקה במחקר קליני והיום מחנכת ומלמדת מדעים. דבר לא נספג הוא ספרה הראשון.
״אבא שלי שומט את עצמו על האדמה לידי. בואי, שימי עליי ראש. ראשי בחיקו, ראשה של ענבל בחיקי. שלושתנו מתרשלים...
סוף כל סוף אתה מצליח לישון ולא ללכת הלוך ושוב, אני לוחשת. אבא שלי ממלמל מתוך שינה. כשאני נוגע ברגבים שבאדמה יש לי שקט, אני יכול להיות במקום ולא ללכת.
ובבית אין שקט?
בבית יש לי רק את הרעש שלי.״
לליאת, גיבורת הספר דבר לא נספג, יש בית ובעל ויופי וילדה מתוקה, שבאה לעולם אחרי קשיים רבים.
ויש לה סוד. ויש לה כאב.
היא מנסה להיות כמו כולן, אבל הסודות והחרטות מושכים אותה מטה. היא לא מצליחה להרות; הבת שלה דחויה וסובלת; ההורים שלה עסוקים בבעיות משלהם; וחברות לא היו לה מעולם.
כדי לרפא את בתה ואת ביתה, על ליאת להישיר מבט אל הפצעים שמהם ברחה, לחטט בעבר ולהתייצב סוף־סוף מול הכאב.
בספר הביכורים שלה, ניצן אלמוג־שריג פורשת באומץ, בכנות רדיקלית ובבשלות מפתיעה, סיפור על הפצעים שפצענו בעצמנו, הפצעים שפצעו בנו אהובינו, הפצעים שירשנו מהורינו והניסיון הסיזיפי למנוע אותם מילדינו. זה סיפור על חיים בארץ הזו, על מעגלי ואדוות הכאב שבה; על אובדן והתחדשות, צער ויופי, ומעל הכול, דבר לא נספג הוא סיפור על פצעי העבר ועל צלקות העתיד, ואולי, מציע הספר, האפשרות היחידה להחלמה היא ללמוד לחיות עם הצלקת.
ניצן אלמוג־שריג גדלה בכפר סבא וכיום מתגוררת עם משפחתה בקיבוץ ניר אליהו. במשך שנים עסקה במחקר קליני והיום מחנכת ומלמדת מדעים. דבר לא נספג הוא ספרה הראשון.
אין לי על מה להישען. הכורסה הזאת רק נראית נוחה. אם אשען אחורה – אשקע. כמו זהבה שמתלבטת איזו דייסה לאכול ובאיזו מיטה לישון בבית לא שלה, בבית שגדול עליה בכמה מידות. אני לא זהבה בבית של דובים, אני דובה בבית של בני אדם, וכל מה שאני מחזיקה מתנפץ וכל מה שאני מתיישבת עליו נשבר. תמי אומרת משהו, אין לי מושג מה. אני רק מרגישה את הראש שלי נצמד אחורה לכורסה הלא נוחה, כמו במושב האחורי של רכב, כשמי שנוהגת לוחצת במפתיע על הגז והאוטו שועט קדימה והראש נחבט לאחור.
מאובנים מתעוררים לחיים הוא ספק־רומן ספק־ממואר. במרכזו אישה צעירה בשם שחר ואנו מלווים אותה כעשור, החל בשיחות עם המטפלת שלה דרך פרשות דרכים משמעותיות בחייה: נישואים, משבר, לימודים והפיכתה לפסיכולוגית.
שחר דואק מציירת תמונה רגישה ופואטית של חיי נפש ומציגה מִפרט־בניה של בית יציב לנפש סוערת. בסבלנות, בעדינות ובכנות היא מתארת פגישות טיפוליות, אינטראקציות משמעותיות ושיח פנימי. הטקסט מעמיד תבליט יפהפה של מסלולי ההליכה בתוואי השטח של הנפש: התהומות הכהים, המישורים הפתוחים והפסגות הגבוהות, מהן נשקף נוף שהוא לעתים מאיים ועכור ולעתים מסקרן, מרהיב ובהיר.
אין לי על מה להישען. הכורסה הזאת רק נראית נוחה. אם אשען אחורה – אשקע. כמו זהבה שמתלבטת איזו דייסה לאכול ובאיזו מיטה לישון בבית לא שלה, בבית שגדול עליה בכמה מידות. אני לא זהבה בבית של דובים, אני דובה בבית של בני אדם, וכל מה שאני מחזיקה מתנפץ וכל מה שאני מתיישבת עליו נשבר. תמי אומרת משהו, אין לי מושג מה. אני רק מרגישה את הראש שלי נצמד אחורה לכורסה הלא נוחה, כמו במושב האחורי של רכב, כשמי שנוהגת לוחצת במפתיע על הגז והאוטו שועט קדימה והראש נחבט לאחור.
מאובנים מתעוררים לחיים הוא ספק־רומן ספק־ממואר. במרכזו אישה צעירה בשם שחר ואנו מלווים אותה כעשור, החל בשיחות עם המטפלת שלה דרך פרשות דרכים משמעותיות בחייה: נישואים, משבר, לימודים והפיכתה לפסיכולוגית.
שחר דואק מציירת תמונה רגישה ופואטית של חיי נפש ומציגה מִפרט־בניה של בית יציב לנפש סוערת. בסבלנות, בעדינות ובכנות היא מתארת פגישות טיפוליות, אינטראקציות משמעותיות ושיח פנימי. הטקסט מעמיד תבליט יפהפה של מסלולי ההליכה בתוואי השטח של הנפש: התהומות הכהים, המישורים הפתוחים והפסגות הגבוהות, מהן נשקף נוף שהוא לעתים מאיים ועכור ולעתים מסקרן, מרהיב ובהיר.
"איך זה קרה? תלוי מהיכן מתחילים לחקור. לנו זה קרה כשיום אחד החל לרדת הגשם. אצלנו הוא לא התחיל בטפטוף עדין אלא התחיל חזק ואז התגבר. חף מרחמים. היינו בתוך הבית, והתקרה החלה לטפטף. אחר כך היו בועות ואחר כך נקודות כהות שחורות. רטיבות מולידה פטרייה. זה קרה בכל פינה. לא היה לאן לברוח. אי אפשר לתקן את זה, אמרו בעלי המקצוע, עד שהגשם ייפסק ויהיה יותר יבש. לא אטמתם את הגג. האם היו רגילים לאנשים שהתקמצנו, טעו, שכחו? הם לא נזפו בנו או התפלאו. הם פשוט הסבירו מה אפשר ומה אי אפשר. ביובש."
בעדינות, פיוטיות, סבלנות וחוכמה יוצאת דופן מספרת אסתי הלפרין מימון את סיפורו של זוג ישראלי מצליח ומוצלח, שביום אחד מגלה שהבית – אותו בית שבו התגאה – נפלש, קרס והתפורר. מי אשם? האחד או השני? מי ששכח או מי ששכח להזכיר? ומה בדיוק האשמה? עצימת עיניים? שאננות? חטא היוהרה?
נקודת ההתכה הוא ספרה השלישי של אסתי הלפרין מימון, פסיכולוגית קלינית, מחברת שמיטה (כנרת זמורה, 2017) ותחת השפעה (שתים, 2022).
"איך זה קרה? תלוי מהיכן מתחילים לחקור. לנו זה קרה כשיום אחד החל לרדת הגשם. אצלנו הוא לא התחיל בטפטוף עדין אלא התחיל חזק ואז התגבר. חף מרחמים. היינו בתוך הבית, והתקרה החלה לטפטף. אחר כך היו בועות ואחר כך נקודות כהות שחורות. רטיבות מולידה פטרייה. זה קרה בכל פינה. לא היה לאן לברוח. אי אפשר לתקן את זה, אמרו בעלי המקצוע, עד שהגשם ייפסק ויהיה יותר יבש. לא אטמתם את הגג. האם היו רגילים לאנשים שהתקמצנו, טעו, שכחו? הם לא נזפו בנו או התפלאו. הם פשוט הסבירו מה אפשר ומה אי אפשר. ביובש."
בעדינות, פיוטיות, סבלנות וחוכמה יוצאת דופן מספרת אסתי הלפרין מימון את סיפורו של זוג ישראלי מצליח ומוצלח, שביום אחד מגלה שהבית – אותו בית שבו התגאה – נפלש, קרס והתפורר. מי אשם? האחד או השני? מי ששכח או מי ששכח להזכיר? ומה בדיוק האשמה? עצימת עיניים? שאננות? חטא היוהרה?
נקודת ההתכה הוא ספרה השלישי של אסתי הלפרין מימון, פסיכולוגית קלינית, מחברת שמיטה (כנרת זמורה, 2017) ותחת השפעה (שתים, 2022).
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
