קראתי את "עוד מעט אור" כמעט בלגימה אחת ולטעמי זה המדד הראשון : אוהבת/לא אוהבת.
יכולתי לזהות את הבדידות ואיתה את הכמיהה לאהבה ולשייכות בכל אחת.מן הדמויות, קוים מנחים עוברים כחוט השני בשתי התקופות ובכל העלילה.
סיפור המעשה הוא פרטי אך גם לאומי. הקונפליקט העולה בין הכמיהה לאהבה ושייכות ובין הרצון להכרה בעצמאות, באינדיבידואליזם ובצרכי הפרט בא לידי ביטוי דרך סיפורן של שרה ונכדתה.
אי אפשר להתעלם מסיפור האהבה מכמיר הלב בין שרה וברודצקי ומהמשולש של שרה דוד וברודצקי ונפילת הבן. הוא לב ליבו הפועם והמרגש של הספר.
תודה מכל הלב על חווית קריאה מענגת.
בימים אלו יש לכך משמעות מיוחדת.
כולי תקווה כי עוד מעט אור יבוא על כולנו.