**מכיל ספוילרים**
זהו..זה נגמר
סיימתי לקרוא את הטרילוגיה וכרגיל, חור וריקנות ענקית ששום סופרת ושום ספר לא יצליח למלא.
איזו רכבת הרים משוגעת! מה נעשה בלי משפחת טורנטיני המשוגעת?! איך ממשיכים? לפי דעתי אני חושבת שחייב ספר על אלי וניקו- יהיה מעניין לראות צד אחר במאפיה של ניקו שהוא יותר השקט והמופנם משאר חבריה.
לא אשקר וכן אגיד שלפעמים רציתי להוריד סטירה לאריקה ומצאתי את עצמי קוראת את הדפים ואומרת לעצמי בקול רם ״ואי איזו מעצבנת, אומרים לך רגע משהו אז תעשי! למה את כזאת נודניקית?״ ואווו הקטע של האימוץ של סמי..נעתקה נשימתי. כל כך הבנתי את אמאדו גם שהוא אמר שאריקה יצרה לו כאוס בחיים וממש כאב לי עליו.
אבל אני שמחה שלבסוף הם הצליחו למצוא את הדרך ובם מאושרים יחד. ליליאן היא אחת למיליון ואקרא כל ספר שהיא תוציא בלי למצמץ אבל למאפיה שלה ולמשפחת טורנטיני יש מקום בלב שלי לנצח.