האם יש בכוחה של השירה להשפיע על המציאות? מה קובע את טיבו של השיר הפוליטי – האם איכותו הפואטית או האפקטיביות של מסריו? ספר זה עוסק בשלבי התגבשותה של השירה הפוליטית העברית במאה העשרים, במעבר מחברה שמגויסת לאתוס הציוני ונוטלת חלק פעיל בגיבושו ובעיצובו, לחברה ביקורתית שמשיגה ולעיתים גם מערערת על תקיפותו ועל שלמותו של אתוס זה. שיריהם של זאב ז'בוטינסקי, אורי צבי גרינברג, אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, חיים גורי, דליה רביקוביץ, נתן זך, רמי דיצני, דן פגיס וסיון הר־שפי הם חלק מקורפוס גדול של שירים שנדונים בספר, שכולם ביקשו לעורר, להשפיע ולעצב עמדות, מתוך מודעות לנסיבות הזמן ולהתרחשויות ההיסטוריות שעל רקען נכתבו.
השירה והפוליטיקה הם שני ערוצי שיח שמנוגדים זה לזה במהותם, במטרותיהם ובאופן שבו כל אחד מהם מנסה להשפיע ולעורר. בַּמציאות חסרת הפתיחות והסובלנות שמאפיינת את החברה הישראלית, המתח המובנה שקיים בסוגה של השיר הפוליטי הוא פריווילגיה נדירה, שמאפשרת גם לקורא נגטיבי המתנגד לעמדותיהם הפוליטיות של השירים לגלות כלפיהם קֶשֶׁב, לעורר בו הרהור ומחשבה, ולעיתים אף התפעלות.
פרופ' תמר וולף־מונזון מהמחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן היא עורכת כתב העת "בקורת ופרשנות". מחקריה מתמקדים בשירה העברית שנכתבה במאה ה־ 20 בהקשריה ההיסטוריים, הסוציו־ספרותיים, התרבותיים והלשוניים.
ראשיתו של ספר זה בשיחות ששודרו בגלי צה"ל, במסגרת 'אוניברסיטה משודרת', בסמסטר הסתיו 2012 .
האם יש בכוחה של השירה להשפיע על המציאות? מה קובע את טיבו של השיר הפוליטי – האם איכותו הפואטית או האפקטיביות של מסריו? ספר זה עוסק בשלבי התגבשותה של השירה הפוליטית העברית במאה העשרים, במעבר מחברה שמגויסת לאתוס הציוני ונוטלת חלק פעיל בגיבושו ובעיצובו, לחברה ביקורתית שמשיגה ולעיתים גם מערערת על תקיפותו ועל שלמותו של אתוס זה. שיריהם של זאב ז'בוטינסקי, אורי צבי גרינברג, אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, חיים גורי, דליה רביקוביץ, נתן זך, רמי דיצני, דן פגיס וסיון הר־שפי הם חלק מקורפוס גדול של שירים שנדונים בספר, שכולם ביקשו לעורר, להשפיע ולעצב עמדות, מתוך מודעות לנסיבות הזמן ולהתרחשויות ההיסטוריות שעל רקען נכתבו.
השירה והפוליטיקה הם שני ערוצי שיח שמנוגדים זה לזה במהותם, במטרותיהם ובאופן שבו כל אחד מהם מנסה להשפיע ולעורר. בַּמציאות חסרת הפתיחות והסובלנות שמאפיינת את החברה הישראלית, המתח המובנה שקיים בסוגה של השיר הפוליטי הוא פריווילגיה נדירה, שמאפשרת גם לקורא נגטיבי המתנגד לעמדותיהם הפוליטיות של השירים לגלות כלפיהם קֶשֶׁב, לעורר בו הרהור ומחשבה, ולעיתים אף התפעלות.
פרופ' תמר וולף־מונזון מהמחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן היא עורכת כתב העת "בקורת ופרשנות". מחקריה מתמקדים בשירה העברית שנכתבה במאה ה־ 20 בהקשריה ההיסטוריים, הסוציו־ספרותיים, התרבותיים והלשוניים.
ראשיתו של ספר זה בשיחות ששודרו בגלי צה"ל, במסגרת 'אוניברסיטה משודרת', בסמסטר הסתיו 2012 .
נוכחותו המרשימה והמתמדת של מירון ח. איזקסון בתודעה התרבותית הישראלית והמקום הייחודי של יצירתו בשירה ובפרוזה הישראלית בארבעת העשורים האחרונים, עוררו לאורך השנים עניין ותהודה בביקורת. עם זאת, קיים חֶסֶר בסקירה שיטתית של יצירתו, העומדת על מאפייניה התמאטיים, הרטוריים והלשוניים-סגנוניים, בפרט של יצירתו השירית.
הקובץ לִנְשֹׁף אֶת הַצְּעָקָה - מחקרים על יצירתו של מירון ח. איזקסון, אשר כולל שבעה-עשר מאמרים ומסות, שנכתבו על ידי חוקרים, משוררים וסופרים על שירתו של איזקסון ועל כתיבתו בפרוזה, מבקש לענות על החֶסֶר הקיים, ולכנס לראשונה יחד מבחר מקיף של מאמרים על יצירתו.
מקריאת המאמרים מצטיירת יצירתו ובפרט זו השירית כחטיבה ספרותית מובחנת וייחודית בספרות הישראלית, שיש לה תווי זהות והיכר אופייניים. מאמרי הקובץ חושפים את צפניה הפואטיים המרכזיים של יצירתו השירית, ואת אופן התבוננותו הייחודי בעצמו, בבני משפחתו, ביחסים בין בני אדם, ובמשמעותם של חפצים ואברי גוף – לעיתים בדרך של העברה רגשית ולעיתים כמטונימיה לבני האדם. מאמרי הספר בוחנים את מבנה העומק התמאטי של שירה זו, ואת דרכי הארגון הרטוריים שהיא מפעילה.
עורכת הקובץ, פרופ' תמר וולף-מונזון מהמחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, היא עורכת כתב העת ביקורת ופרשנות. מחקריה מתמקדים בשירה העברית שנכתבה במאה העשרים בהקשריה ההיסטוריים, הסוציו-ספרותיים, התרבותיים והלשוניים
נוכחותו המרשימה והמתמדת של מירון ח. איזקסון בתודעה התרבותית הישראלית והמקום הייחודי של יצירתו בשירה ובפרוזה הישראלית בארבעת העשורים האחרונים, עוררו לאורך השנים עניין ותהודה בביקורת. עם זאת, קיים חֶסֶר בסקירה שיטתית של יצירתו, העומדת על מאפייניה התמאטיים, הרטוריים והלשוניים-סגנוניים, בפרט של יצירתו השירית.
הקובץ לִנְשֹׁף אֶת הַצְּעָקָה - מחקרים על יצירתו של מירון ח. איזקסון, אשר כולל שבעה-עשר מאמרים ומסות, שנכתבו על ידי חוקרים, משוררים וסופרים על שירתו של איזקסון ועל כתיבתו בפרוזה, מבקש לענות על החֶסֶר הקיים, ולכנס לראשונה יחד מבחר מקיף של מאמרים על יצירתו.
מקריאת המאמרים מצטיירת יצירתו ובפרט זו השירית כחטיבה ספרותית מובחנת וייחודית בספרות הישראלית, שיש לה תווי זהות והיכר אופייניים. מאמרי הקובץ חושפים את צפניה הפואטיים המרכזיים של יצירתו השירית, ואת אופן התבוננותו הייחודי בעצמו, בבני משפחתו, ביחסים בין בני אדם, ובמשמעותם של חפצים ואברי גוף – לעיתים בדרך של העברה רגשית ולעיתים כמטונימיה לבני האדם. מאמרי הספר בוחנים את מבנה העומק התמאטי של שירה זו, ואת דרכי הארגון הרטוריים שהיא מפעילה.
עורכת הקובץ, פרופ' תמר וולף-מונזון מהמחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, היא עורכת כתב העת ביקורת ופרשנות. מחקריה מתמקדים בשירה העברית שנכתבה במאה העשרים בהקשריה ההיסטוריים, הסוציו-ספרותיים, התרבותיים והלשוניים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
