"אני רוצה לחזור לחיות חיים רגילים, כמו כל הילדים" – זו הייתה בקשתה של עמית קדוש, כשניצבה מול מצלמות הטלוויזיה וביקשה מכל עם ישראל לבוא ולתרום עבורה בדיקת מח עצם במסגרת המבצע שנועד להציל את חייה.
כמעט שלוש שנים נלחמה משפחתה של עמית בַמציאוּת שטפחה על פניה פעם אחר פעם, מאז שהתגלה שהיא חולה בלוקמיה קשה ואלימה במיוחד. ההורים הפכו עולמות, גייסו מדינה שלמה, נפרדו ממקום העבודה, חצו אוקיינוס והשתעבדו לטיפולים, לבדיקות ולהנעמה יצירתית של רגעי הסבל של בתם בכל קסם אפשרי – הכול כדי להגשים לעמית את החלום לחיות חיים רגילים ובריאים ככל ילדה בגילה.
הספר תאי אב הוא מעין יומן אישי טעון באירועים, מחשבות, רגשות ומעשים, ברגעי כאב ושפל ובהרבה רגעי אומץ ונחישות, הכתוב מנקודת מבטו של אב אוהב, כואב ואופטימי, שאינו מוכן לקבל "לא" כתשובה.
יובל קדוש, אביה של עמית, מגולל את סיפור המסע האישי, האנושי והמטלטל שלו ושל משפחתו להצלת בתו, שתחילתו ברגע אחד אפל של אבחון המחלה, הרגע שבו נתלשה משפחתו באחת מחייה הקודמים וכל השגרה הרגועה שהכירה נהפכה לנחלת העבר. סיפור המאבק בַטלטלה הלֹא-קרוּאה שנחתה על משפחתו נטוע בהוויה האקטואלית היומיומית בישראל ומעבר לים, ובשֹיאוֹ נהפכת הטרגדיה האישית למבצע לאומי להתרמת דם, הנחשב לַמבצע הגדול בהיסטוריה העולמית.
תאי אב הוא מסמך מרגש ומרתק של מאבק חסר פשרות, המאפשר הצצה נדירה לתוך הנימים, התאים והחלקיקים הכי עדינים ומוּרכבים של משפחה הנמצאת תחת מִתקפת סרטן. הוא ספר חובה לכל הורה המבקש לעשות הכול כדי להגן על ילדיו בפרט, ולכל מי שמבקש לקבל השראה ועידוד להתמודדות עם כל מצוקה או משבר בכלל.
"אני רוצה לחזור לחיות חיים רגילים, כמו כל הילדים" – זו הייתה בקשתה של עמית קדוש, כשניצבה מול מצלמות הטלוויזיה וביקשה מכל עם ישראל לבוא ולתרום עבורה בדיקת מח עצם במסגרת המבצע שנועד להציל את חייה.
כמעט שלוש שנים נלחמה משפחתה של עמית בַמציאוּת שטפחה על פניה פעם אחר פעם, מאז שהתגלה שהיא חולה בלוקמיה קשה ואלימה במיוחד. ההורים הפכו עולמות, גייסו מדינה שלמה, נפרדו ממקום העבודה, חצו אוקיינוס והשתעבדו לטיפולים, לבדיקות ולהנעמה יצירתית של רגעי הסבל של בתם בכל קסם אפשרי – הכול כדי להגשים לעמית את החלום לחיות חיים רגילים ובריאים ככל ילדה בגילה.
הספר תאי אב הוא מעין יומן אישי טעון באירועים, מחשבות, רגשות ומעשים, ברגעי כאב ושפל ובהרבה רגעי אומץ ונחישות, הכתוב מנקודת מבטו של אב אוהב, כואב ואופטימי, שאינו מוכן לקבל "לא" כתשובה.
יובל קדוש, אביה של עמית, מגולל את סיפור המסע האישי, האנושי והמטלטל שלו ושל משפחתו להצלת בתו, שתחילתו ברגע אחד אפל של אבחון המחלה, הרגע שבו נתלשה משפחתו באחת מחייה הקודמים וכל השגרה הרגועה שהכירה נהפכה לנחלת העבר. סיפור המאבק בַטלטלה הלֹא-קרוּאה שנחתה על משפחתו נטוע בהוויה האקטואלית היומיומית בישראל ומעבר לים, ובשֹיאוֹ נהפכת הטרגדיה האישית למבצע לאומי להתרמת דם, הנחשב לַמבצע הגדול בהיסטוריה העולמית.
תאי אב הוא מסמך מרגש ומרתק של מאבק חסר פשרות, המאפשר הצצה נדירה לתוך הנימים, התאים והחלקיקים הכי עדינים ומוּרכבים של משפחה הנמצאת תחת מִתקפת סרטן. הוא ספר חובה לכל הורה המבקש לעשות הכול כדי להגן על ילדיו בפרט, ולכל מי שמבקש לקבל השראה ועידוד להתמודדות עם כל מצוקה או משבר בכלל.
"תקשיבי לי סטשה, אחזה רותקה בשתי ידיה של חברתה וסיפרה לה לראשונה על היומן שהיא כותבת. בקרוב, כך אומרות השמועות, יעבירו אותנו לגטו בשכונת קמיונקה. זהו גטו סגור, מוקף בחומה. לפני שיוציאו אותנו מכאן, אסתיר את היומן. כבר תכננתי הכול. אשים אותו במעלה המדרגות המובילות לכניסה לדירה... בבקשה תדאגי לקחת אותו אליך כשכבר לא נהיה כאן".
היומן התגלה לאחר שישים שנה ובעקבותיו נכתב ספר זה, שעלילתו משתרעת על פני כל המאה העשרים ועד לימינו. הספר מגולל סיפור חיים אמיתי על יעקב שנולד למשפחה חסידית בפולין, ושינה במודע את דרכו בהשפעת המהפכות האידאולוגיות והתנועות הסוציאליסטיות שהסעירו את אירופה באותה תקופה. בשלהי מלחמת העולם הראשונה, הוא עשה דרכו לפלשתינה כחלוץ עם קבוצת חברים. הוא קבע מושבו בקיבוץ שבעמק הירדן, כשהוא נוטל חלק פעיל באירועים מכוננים של התקופה.
זהו סיפור המתחיל בשליחות ובהתלהבות נעורים, וממשיך במקריות שבגינה יעקב מוצא עצמו שוב בפולין, נשוי ואב לשני ילדים, כשקולות פלישת הצבא הגרמני־הנאצי קרבים ובאים. לעלילה מצטרפות שתי בנותיו – רותקה בפולין והמספרת מישראל – שמצאו זו את זו לאחר שישים שנה. יחד הן משחזרות סודות, אהבות, הרפתקאות נעורים, קורות אביהן וסליל חייהן.
"תקשיבי לי סטשה, אחזה רותקה בשתי ידיה של חברתה וסיפרה לה לראשונה על היומן שהיא כותבת. בקרוב, כך אומרות השמועות, יעבירו אותנו לגטו בשכונת קמיונקה. זהו גטו סגור, מוקף בחומה. לפני שיוציאו אותנו מכאן, אסתיר את היומן. כבר תכננתי הכול. אשים אותו במעלה המדרגות המובילות לכניסה לדירה... בבקשה תדאגי לקחת אותו אליך כשכבר לא נהיה כאן".
היומן התגלה לאחר שישים שנה ובעקבותיו נכתב ספר זה, שעלילתו משתרעת על פני כל המאה העשרים ועד לימינו. הספר מגולל סיפור חיים אמיתי על יעקב שנולד למשפחה חסידית בפולין, ושינה במודע את דרכו בהשפעת המהפכות האידאולוגיות והתנועות הסוציאליסטיות שהסעירו את אירופה באותה תקופה. בשלהי מלחמת העולם הראשונה, הוא עשה דרכו לפלשתינה כחלוץ עם קבוצת חברים. הוא קבע מושבו בקיבוץ שבעמק הירדן, כשהוא נוטל חלק פעיל באירועים מכוננים של התקופה.
זהו סיפור המתחיל בשליחות ובהתלהבות נעורים, וממשיך במקריות שבגינה יעקב מוצא עצמו שוב בפולין, נשוי ואב לשני ילדים, כשקולות פלישת הצבא הגרמני־הנאצי קרבים ובאים. לעלילה מצטרפות שתי בנותיו – רותקה בפולין והמספרת מישראל – שמצאו זו את זו לאחר שישים שנה. יחד הן משחזרות סודות, אהבות, הרפתקאות נעורים, קורות אביהן וסליל חייהן.
ליילה קנדי טרודה בדברים רבים: נישואים שבאו אל קצם, שתי בנות סוררות, בית שמתפרק ואב חורג קשיש שנראה שעבר להתגורר איתה מבלי ששמה לב לכך. הקריירה שלה בנפילה חופשית וחיי האהבה שלה... מסובכים. אז כשאביה הביולוגי, שאותו בקושי פגשה מאז שברח להוליווד לפני שלושים וחמש שנה, מופיע פתאום על סף דלתה – זה כבר הקש ששובר את גב הגמל.
אבל מתברר שניתן ללמוד משהו על אהבה גם מבני משפחה שחשבתם שאי אפשר לסלוח להם, אם רק מבינים מהי בעצם המהות של המושג משפחה.
ליילה קנדי טרודה בדברים רבים: נישואים שבאו אל קצם, שתי בנות סוררות, בית שמתפרק ואב חורג קשיש שנראה שעבר להתגורר איתה מבלי ששמה לב לכך. הקריירה שלה בנפילה חופשית וחיי האהבה שלה... מסובכים. אז כשאביה הביולוגי, שאותו בקושי פגשה מאז שברח להוליווד לפני שלושים וחמש שנה, מופיע פתאום על סף דלתה – זה כבר הקש ששובר את גב הגמל.
אבל מתברר שניתן ללמוד משהו על אהבה גם מבני משפחה שחשבתם שאי אפשר לסלוח להם, אם רק מבינים מהי בעצם המהות של המושג משפחה.
מיקה מרגישה זרה בבית של אבא שלה. הם כל כך שונים, שהיא מתחילה לחשוב – אולי הוא בכלל לא האבא האמיתי שלה? אולי נפלה טעות?
למזלה, ליבי מחליטה לעזור לה לגלות את האמת, ויחד הן יוצאות להרפתקה מלאת הפתעות.
העניינים מסתבכים כשמיקה פוגשת את בן הדוד החמוד של ליבי ומתאהבת בפעם הראשונה.
״ספר ילדים ונוער צעיר שהוא גם כייפי ועדכני וגם אינטליגנטי ומחנך במובן העמוק״ - שהם סמיט
״מיקה מצטרפת למועדון הקומיקס האיכותי״ - מאיה בקר, הארץ
״כמה מרענן לפגוש קומיקס על ילדה ככל הילדות, לא גיבורת-על״ - עטרה אופק, המתלהבת
״סדרת קומיקס מצחיקה (מאוד מצחיקה!) ומרגשת״ - מאירה גולדברג, מאקו
״תגלית תרגומית אמיתית״ - גלית לוי, הפנקס
מיקה מרגישה זרה בבית של אבא שלה. הם כל כך שונים, שהיא מתחילה לחשוב – אולי הוא בכלל לא האבא האמיתי שלה? אולי נפלה טעות?
למזלה, ליבי מחליטה לעזור לה לגלות את האמת, ויחד הן יוצאות להרפתקה מלאת הפתעות.
העניינים מסתבכים כשמיקה פוגשת את בן הדוד החמוד של ליבי ומתאהבת בפעם הראשונה.
״ספר ילדים ונוער צעיר שהוא גם כייפי ועדכני וגם אינטליגנטי ומחנך במובן העמוק״ - שהם סמיט
״מיקה מצטרפת למועדון הקומיקס האיכותי״ - מאיה בקר, הארץ
״כמה מרענן לפגוש קומיקס על ילדה ככל הילדות, לא גיבורת-על״ - עטרה אופק, המתלהבת
״סדרת קומיקס מצחיקה (מאוד מצחיקה!) ומרגשת״ - מאירה גולדברג, מאקו
״תגלית תרגומית אמיתית״ - גלית לוי, הפנקס
"אימך הגיעה לעניין ישירות. היא הודיעה לי כי במערכת היחסים שהייתה לנו היא נכנסה להיריון, והדבר נודע לה זמן קצר אחרי שנפרדנו. היא המשיכה וסיפרה לי כי לאחר התלבטות וסבב פגישות עם אחיותיה היא החליטה לשמור על ההיריון וללדת. וכך עשתה. היא גם החליטה לא לשתף אותי בדבר ההיריון וגם בהחלטתה ללדת.
"נורית, יקירתי, את יכולה לתאר לעצמך את השוק שחטפתי למשמע דברי אימך. את גם יכולה לחבר אחת ועוד אחת ולהבין שאני אביך."
הספר דן בסוגיות משפטיות ומוסריות של אב המגלה את בתו כעבור 25 שנה. מערכת היחסים ביניהם בעקבות ההיכרות המאוחרת מסתעפת, מאחר שהאב הוא גם המורה של בתו. הספר פורס את ההתלבטויות המלוות את נורית, בתו של שמואל האב, ושל משפחותיהן, ואף מתאר את ההלם שאחז במשפחות בעקבות הגילוי ואת מה שעשה הדבר לגיבורי העלילה.
הסופר הוא מורה וחוקר בתחום המשפטים. הספר הוא הגשמת חלום ילדותו. בדיעבד, טוב שהמתין יותר מ־70 שנה, שכן ניסיון החיים והידע המשפטי הבשילו כדי לאפשר לכתוב את הספר. הספר הוא פרי ביכורים, המקפל בתוכו הרבה תובנות באשר לשאלות של מוסר ומשפט והמחיר היקר שמשלמים ילדינו, הנאלצים לעמוד על משמר המולדת.
"אימך הגיעה לעניין ישירות. היא הודיעה לי כי במערכת היחסים שהייתה לנו היא נכנסה להיריון, והדבר נודע לה זמן קצר אחרי שנפרדנו. היא המשיכה וסיפרה לי כי לאחר התלבטות וסבב פגישות עם אחיותיה היא החליטה לשמור על ההיריון וללדת. וכך עשתה. היא גם החליטה לא לשתף אותי בדבר ההיריון וגם בהחלטתה ללדת.
"נורית, יקירתי, את יכולה לתאר לעצמך את השוק שחטפתי למשמע דברי אימך. את גם יכולה לחבר אחת ועוד אחת ולהבין שאני אביך."
הספר דן בסוגיות משפטיות ומוסריות של אב המגלה את בתו כעבור 25 שנה. מערכת היחסים ביניהם בעקבות ההיכרות המאוחרת מסתעפת, מאחר שהאב הוא גם המורה של בתו. הספר פורס את ההתלבטויות המלוות את נורית, בתו של שמואל האב, ושל משפחותיהן, ואף מתאר את ההלם שאחז במשפחות בעקבות הגילוי ואת מה שעשה הדבר לגיבורי העלילה.
הסופר הוא מורה וחוקר בתחום המשפטים. הספר הוא הגשמת חלום ילדותו. בדיעבד, טוב שהמתין יותר מ־70 שנה, שכן ניסיון החיים והידע המשפטי הבשילו כדי לאפשר לכתוב את הספר. הספר הוא פרי ביכורים, המקפל בתוכו הרבה תובנות באשר לשאלות של מוסר ומשפט והמחיר היקר שמשלמים ילדינו, הנאלצים לעמוד על משמר המולדת.
באחד הימים הגיעו סוף־סוף הממצאים. נקראנו לרופאה. היא הושיבה אותך, התבוננה בעיניך ואמרה לך לאט וברור, "הפטיטיס B ושחמת כבד". הייתי המומה, "שחמת כבד זה לא רק לאלכוהוליסטים?"
הרופאה הנידה בראשה לשלילה. "זו לא מחלה שמאפיינת רק אלכוהוליסטים, היא גם מאפיינת את מי שחלה בהפטיטיס B ואת יוצאי צפון אפריקה, ובייחוד יוצאי תוניס", ואתה, אבא, הגעת מתוניס...
ביד רגישה ומתוך כאב גדול פורסת לנו מירב מילאל את סיפור מחלתו של אביה, שחמת הכבד. מחלה שהפרטים עליה דלים ולאנשים מבוגרים אין דרך להירפא ממנה. בספר, המסופר כמכתב ארוך לאב המת, נפרס הקשר הייחודי בין השניים, הדמיון החיצוני ועלילת החיים שעברו יחד. זהו ספר שאומנם דן במחלה, מגלה אותה למי שאינו מכיר, אך בעיקר זהו ספר על קשר חזק, עמוק ונוגע ללב בין אב לבתו.
מירב מילאל תמיד אהבה לכתוב, אך כעת הרגישה שהיא חייבת להשמיע את קולה, למען ידעו אנשים על המחלה הנסתרת הזאת. זהו ספרה הראשון.
באחד הימים הגיעו סוף־סוף הממצאים. נקראנו לרופאה. היא הושיבה אותך, התבוננה בעיניך ואמרה לך לאט וברור, "הפטיטיס B ושחמת כבד". הייתי המומה, "שחמת כבד זה לא רק לאלכוהוליסטים?"
הרופאה הנידה בראשה לשלילה. "זו לא מחלה שמאפיינת רק אלכוהוליסטים, היא גם מאפיינת את מי שחלה בהפטיטיס B ואת יוצאי צפון אפריקה, ובייחוד יוצאי תוניס", ואתה, אבא, הגעת מתוניס...
ביד רגישה ומתוך כאב גדול פורסת לנו מירב מילאל את סיפור מחלתו של אביה, שחמת הכבד. מחלה שהפרטים עליה דלים ולאנשים מבוגרים אין דרך להירפא ממנה. בספר, המסופר כמכתב ארוך לאב המת, נפרס הקשר הייחודי בין השניים, הדמיון החיצוני ועלילת החיים שעברו יחד. זהו ספר שאומנם דן במחלה, מגלה אותה למי שאינו מכיר, אך בעיקר זהו ספר על קשר חזק, עמוק ונוגע ללב בין אב לבתו.
מירב מילאל תמיד אהבה לכתוב, אך כעת הרגישה שהיא חייבת להשמיע את קולה, למען ידעו אנשים על המחלה הנסתרת הזאת. זהו ספרה הראשון.
"אני ואפסי הוא רומן עכשווי נדיר בעוצמתו, בכנותו וברגישותו, החושף מרקם יחסים מורכב בין אב לבתו על רקע סצנת הרוק ותרבות הצעירים בתל-אביב של שנות התשעים. אולם מתחת לפני השטח הללו המתוארים באותנטיות רבה, ולמעשה במרכז הרומן, מצויה הטרנספורמציה הנפשית העמוקה שעובר הגיבור, ישראל ידעון, אמרגן המצוי לכאורה בשיא הקריירה המקצועית שלו. מכאן ואילך מתחיל מסע חיפוש אכזרי, אקזיסטנציאליסטי במהותו ורווי מתחים פסיכולוגיים, בלב משבר התפוררות חייו הקודמים, הסדורים להפליא אך השקריים מיסודם, לקראת גילוי משמעות חדשה לחייו.
רן יגיל ממשיך בחתך העומק הספרותי והאמיץ שלו סביב מוקדי ההתפוררות של החברה והתרבות הישראלית. בכך הוא מתייצב בשורה הראשונה של המספרים העבריים בעשור הראשון של האלף השני. ספריו הקודמים: הרביניסט האחרון (הקיבוץ המאוחד 2006), נקישות ורמזי אור – מדינת ישראל נגד נח שטרן (עמדה-ביתן, 2003), סוף הקומדיה (עמדה-ביתן, 2001), ז'אק (גוונים, 1998), ארז כמעט יפה (גוונים, 1996)." - עמוס אדלהייט
"אני ואפסי הוא רומן עכשווי נדיר בעוצמתו, בכנותו וברגישותו, החושף מרקם יחסים מורכב בין אב לבתו על רקע סצנת הרוק ותרבות הצעירים בתל-אביב של שנות התשעים. אולם מתחת לפני השטח הללו המתוארים באותנטיות רבה, ולמעשה במרכז הרומן, מצויה הטרנספורמציה הנפשית העמוקה שעובר הגיבור, ישראל ידעון, אמרגן המצוי לכאורה בשיא הקריירה המקצועית שלו. מכאן ואילך מתחיל מסע חיפוש אכזרי, אקזיסטנציאליסטי במהותו ורווי מתחים פסיכולוגיים, בלב משבר התפוררות חייו הקודמים, הסדורים להפליא אך השקריים מיסודם, לקראת גילוי משמעות חדשה לחייו.
רן יגיל ממשיך בחתך העומק הספרותי והאמיץ שלו סביב מוקדי ההתפוררות של החברה והתרבות הישראלית. בכך הוא מתייצב בשורה הראשונה של המספרים העבריים בעשור הראשון של האלף השני. ספריו הקודמים: הרביניסט האחרון (הקיבוץ המאוחד 2006), נקישות ורמזי אור – מדינת ישראל נגד נח שטרן (עמדה-ביתן, 2003), סוף הקומדיה (עמדה-ביתן, 2001), ז'אק (גוונים, 1998), ארז כמעט יפה (גוונים, 1996)." - עמוס אדלהייט
"הוא לא אומר לי כלום. לא עונה. רק מרים את העיניים שלו אליי, מרים אותן ומביט בי. רק דרך העיניים הוא יכול לדבר. כי אם ידבר, אם ינסה לדבר דרך פיו, השכבה הדקה שמצטברת לו ליד העיניים תעבור לגרון שלו ותגרום לו לתחושת מחנק משתקת. והוא לא יכול לבכות. הוא לא בוכה. הוא צריך להיות חזק. ככה הוא רגיל, ככה הוא אמור להיות. זה ההסכם בינינו.
הוא חזק, אני משמחת אותו, ושנינו חיים.
אבל זה לא עובד יותר. אני כבר לא מצליחה להחיות אותו. משהו מאוד עמוק מקולקל כאן, ואין לי מושג איך לתקן את זה."
ענבל, רופאה ואמא צעירה, מבינה לפני אבא שלה שיש לו סרטן. היא יודעת שתעשה הכול כדי להציל אותו, ומגייסת את כל הידע, העקשנות והקשרים שיש לה כדי שהוא יקבל את הטיפול הכי טוב שאפשר. אבל הטיפולים לא מצליחים. המחלה מכרסמת בגופו וביכולת שלו לשמור על הסודות הגדולים שנשארו במורדות הר החרמון ארבעים שנה קודם לכן, ורק אחרי מותו ענבל מבינה את כל מה שנשתק והושתק בניהם כל חייה, רוב חייו.
נראה בסדר מבחוץ הוא סיפור על הקרבה, על משפחה, על המעגלים המתפשטים של הסבל שגורמת המלחמה גם למי שלא היה בה, אבל בעיקר הוא סיפור על אהבה גדולה, אהבה שלא מצליחה לנצח את המוות, אבל מנצחת את השתיקה.
"הוא לא אומר לי כלום. לא עונה. רק מרים את העיניים שלו אליי, מרים אותן ומביט בי. רק דרך העיניים הוא יכול לדבר. כי אם ידבר, אם ינסה לדבר דרך פיו, השכבה הדקה שמצטברת לו ליד העיניים תעבור לגרון שלו ותגרום לו לתחושת מחנק משתקת. והוא לא יכול לבכות. הוא לא בוכה. הוא צריך להיות חזק. ככה הוא רגיל, ככה הוא אמור להיות. זה ההסכם בינינו.
הוא חזק, אני משמחת אותו, ושנינו חיים.
אבל זה לא עובד יותר. אני כבר לא מצליחה להחיות אותו. משהו מאוד עמוק מקולקל כאן, ואין לי מושג איך לתקן את זה."
ענבל, רופאה ואמא צעירה, מבינה לפני אבא שלה שיש לו סרטן. היא יודעת שתעשה הכול כדי להציל אותו, ומגייסת את כל הידע, העקשנות והקשרים שיש לה כדי שהוא יקבל את הטיפול הכי טוב שאפשר. אבל הטיפולים לא מצליחים. המחלה מכרסמת בגופו וביכולת שלו לשמור על הסודות הגדולים שנשארו במורדות הר החרמון ארבעים שנה קודם לכן, ורק אחרי מותו ענבל מבינה את כל מה שנשתק והושתק בניהם כל חייה, רוב חייו.
נראה בסדר מבחוץ הוא סיפור על הקרבה, על משפחה, על המעגלים המתפשטים של הסבל שגורמת המלחמה גם למי שלא היה בה, אבל בעיקר הוא סיפור על אהבה גדולה, אהבה שלא מצליחה לנצח את המוות, אבל מנצחת את השתיקה.
“אלה, את זוכרת את המקום המדהים שדיברנו עליו?
אז את הולכת לעבור אליו עכשיו.
אל תפחדי.
את הולכת לעבור למקום הכי, אבל הכי מדהים שיש.”
כשגיל דבורה הבין שאלה, בתו בת הארבע-עשרה עומדת למות, אחרי שהסרטן חזר בפעם השנייה, הוא לקח החלטה: הוא יהפוך את תקופת החיים שנותרה לה לחגיגה אחת גדולה וילווה אותה, כמו שעשה כל חייו, גם במעבר המפעים שלה אל העולם שמֵעֵבֶר. מכאן הוא יצא למסע מסעיר, ששינה את חייו מהקצה אל הקצה, מסע שעומד לשנות גם את חייכם.
הספר הזה הוא לא ספר על מוות, למרות שאחרי שתקראו אותו גם אתם תבינו שאין ממה להיבהל… הספר הזה הוא הצצה מפעימה “למאחורי הקלעים” של המציאות, שתיקח אתכם לעבר עולם הלא נודע. משהו עמוק מאוד הולך להשתנות בחייכם. הוא ישחרר אתכם מהפחד הגדול מכולם, ולאחר הקריאה בו לא תוכלו להסתכל עוד על המציאות באותה דרך.
גיל דבורה, נשוי לקארן, אבא של תומר, ותמיד של אלה. יזם, עורך דין ומגשר, איש עסקים עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה בהקמת חברות בארץ ובעולם. היום משמש כמנטור וקאוצ’ר אישי לחיים, המלווה אנשים בהתמודדות עם אובדן ומשבר.
“אלה, את זוכרת את המקום המדהים שדיברנו עליו?
אז את הולכת לעבור אליו עכשיו.
אל תפחדי.
את הולכת לעבור למקום הכי, אבל הכי מדהים שיש.”
כשגיל דבורה הבין שאלה, בתו בת הארבע-עשרה עומדת למות, אחרי שהסרטן חזר בפעם השנייה, הוא לקח החלטה: הוא יהפוך את תקופת החיים שנותרה לה לחגיגה אחת גדולה וילווה אותה, כמו שעשה כל חייו, גם במעבר המפעים שלה אל העולם שמֵעֵבֶר. מכאן הוא יצא למסע מסעיר, ששינה את חייו מהקצה אל הקצה, מסע שעומד לשנות גם את חייכם.
הספר הזה הוא לא ספר על מוות, למרות שאחרי שתקראו אותו גם אתם תבינו שאין ממה להיבהל… הספר הזה הוא הצצה מפעימה “למאחורי הקלעים” של המציאות, שתיקח אתכם לעבר עולם הלא נודע. משהו עמוק מאוד הולך להשתנות בחייכם. הוא ישחרר אתכם מהפחד הגדול מכולם, ולאחר הקריאה בו לא תוכלו להסתכל עוד על המציאות באותה דרך.
גיל דבורה, נשוי לקארן, אבא של תומר, ותמיד של אלה. יזם, עורך דין ומגשר, איש עסקים עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה בהקמת חברות בארץ ובעולם. היום משמש כמנטור וקאוצ’ר אישי לחיים, המלווה אנשים בהתמודדות עם אובדן ומשבר.
בתום הרצאה שלי בשנת 2018 במכללה אקדמית בתל אביב אודות ספריי העוסקים במגדר ובמיניות האדם, ניגשו אליי חמש נשים צעירות – נלהבות, יש לציין – וכל אחת, בדרכה, אמרה לי שהיא נהנתה מהרצאתי. הודיתי להן על מחמאותיהן.
אחת מהנשים שאלה אם אסכים לחתום לה על אחד מספריי והסכמתי לכך. להפתעתי, הוציאה אותה אישה מתיקה את ספרי "Opposites Do Not Exist: A Breakthrough Philosophical Theory", אשר יצא לאור באנגלית בלבד, בשנת 2009, בניו יורק.
היות וזהו ספר שקשה להשיגו בגרסתו הפיזית, תהיתי מהיכן היא השיגה אותו. לדבריה, היא קנתה אותו באינטרנט, והוסיפה, "הוא גורם לי לחשוב על דברים אחרת".
אותה אישה אמרה לי שכולן סטודנטיות באותה מכללה ושהן שייכות לתא הגאה של המכללה היות וכולן לסביות. היא שאלה אם אסכים להצטרף אליהן לארוחה, והסכמתי.
לאחר כשעה שבה ישבנו בבית קפה ושוחחנו אודות נושאים מגוונים, הגיעו שני גברים מבוגרים לשולחן והצטרפו אלינו. הסטודנטית שחתמתי לה על ספרי הציגה את אחד הגברים כאביה, וסטודנטית אחרת הציגה את הגבר השני כאביה שלה. שמתי לב לחיבור המיוחד, הבלתי־אמצעי, ובעיקר – לחיבה ההדדית שבין הנשים לאבותיהן, ושאלתי אותן לטיב יחסיהן עם אבותיהן. הן סיפרו לי בפרוטרוט ובפתיחות על הקשר המיוחד שלהן עם אבותיהן – כל אחת בדרכה.
הסטודנטית שאביה ישב לצדה אמרה לי, "אבא שלי הוא האדם הכי קרוב אליי. הכל אני מספרת לו." "ומה לגבי היחסים שלך עם אמך?" שאלתי. היא אמרה שאמה נפטרה לפני כארבע שנים, והוסיפה בכנות, "אבל אף פעם לא היינו קרובות כמו שאני קרובה אל אבא."
והסטודנטית השנייה שאביה ישב לצדה, אמרה, "אבא שלי הוא החבר הכי טוב שלי. בלעדיו היה לי הרבה יותר קשה בעולם. בעיקר כאישה לסבית. הוא תמיד קיבל אותי כמו שאני."
לאחר מחשבה שאלתי: "אתן חושבות שאבא שלכן השפיע – ואולי עדיין משפיע – על העובדה שאתן לסביות?"
שתיהן ענו בחיוב.
"לא חשבתי על זה אף פעם," אמרה הסטודנטית שחתמתי לה על ספרי. "בטח לא לעומק. הייתי בטוחה שזה רק גנטי וזהו. שככה נולדתי. אבל אני בטוחה שיש לו השפעה – לפחות באיזשהו אופן – על העובדה שאני לסבית."
שאלתי אותן אם הן יוכלו למצוא עוד 150 נשים לסביות בנות 18 עד 45 שיסכימו לדבר איתי על הנושא הייחודי הזה – שלעניות דעתי טרם נבדק ונחקר לעומקיו הראויים: הקשר שבין אישה לסבית לאביה – וזאת לעומת הקשר שבין אישה לסבית לאמה – וההשלכות של טיב הקשר שבין אישה לסבית לאביה על מיניותה – המולדת בעיניי – ובתוך כך, האם מעבר לגנטיקה המובנת באישה הלסבית ישנה גם השפעה סביבתית – מן הקירבה הראשונה של אב – על מיניותה של האישה הלסבית.
כל חמש הסטודנטיות הלבביות הסכימו "להתגייס למשימה" ואחת מהן – עוד בעודנו יושבים בבית הקפה – פירסמה הודעה (פוסט) באחת מהרשתות החברתיות שבה היא חברה, עם הבקשה ל"גיוס 145 לסביות שמוכנות להתראיין למחקר של דורון בראונשטיין, סופר וחוקר מגדר." 145 ולא 150 כבקשתי, וזאת כי כל חמש הסטודנטיות שישבו לשולחן התנדבו להתראיין אף הן למחקרי אודות נושא זה.
למעשה, זו הייתה ההתחלה של מחקר זה, ועל כן, לפני שאפתח בתוצאות מחקרי, אני רוצה להודות מקרב לב לחמש הסטודנטיות "מלבות הרעיון" ומעוררות ההשראה אשר הן־הן המקור הראשוני לעצם הרעיון – ופיתוחו – של מחקר זה, שארך למעלה משנתיים: נועם, שירה, מאיה, קארין ושי־לי, ולשני האבות הנדיבים בנכונותם ובשיתוף הפעולה שלהם בכל שאלותיי, שמואל ואפי.
*
בתחילתו של המחקר, שאלתי שתי שאלות – אקוטיות בעיניי להבנת הנרטיב של חיבור זה שבין בת לסבית לאביה ההטרוסקסואל.
השאלה הראשונה הייתה: "איך את מגדירה את טיב יחסייך עם אביך?"
התשובות האופציונליות שנתתי לשאלה זו היו: "מעולים" (וכך ענו 87 מרואיינות), "טובים מאוד" (וכך ענו 51 מרואיינות), "טובים" (וכך ענו 9 מרואיינות), "לא טובים" (וכך ענו 3 מרואיינות) ו"גרועים" (כך אף מרואיינת לא ענתה).
השאלה השנייה הייתה: "האם זכית לתמיכה מאביך במשך חייך, ואם כן, באיזו תקופה בעיקר?".
התשובות האופציונליות שנתתי לשאלה זו היו: "כל חיי" (וכך ענו 123 מרואיינות), "כמעט תמיד" (וכך ענו 16 מרואיינות, כשמתוכן 7 הוסיפו "בעיקר בילדות" ו-3 הוסיפו "בעיקר כשהייתי נערה"), "בדרך כלל לא" (וכך ענו 11 מרואיינות) ו"אף פעם לא" (כך אף מרואיינת לא ענתה).
עם שתי שאלות פותחות אלו - ועם התשובות לשאלות הללו – יצאתי לדרך, ולהלן, בפרוטרוט, תוצאות המחקר שלפניכם.
בתום הרצאה שלי בשנת 2018 במכללה אקדמית בתל אביב אודות ספריי העוסקים במגדר ובמיניות האדם, ניגשו אליי חמש נשים צעירות – נלהבות, יש לציין – וכל אחת, בדרכה, אמרה לי שהיא נהנתה מהרצאתי. הודיתי להן על מחמאותיהן.
אחת מהנשים שאלה אם אסכים לחתום לה על אחד מספריי והסכמתי לכך. להפתעתי, הוציאה אותה אישה מתיקה את ספרי "Opposites Do Not Exist: A Breakthrough Philosophical Theory", אשר יצא לאור באנגלית בלבד, בשנת 2009, בניו יורק.
היות וזהו ספר שקשה להשיגו בגרסתו הפיזית, תהיתי מהיכן היא השיגה אותו. לדבריה, היא קנתה אותו באינטרנט, והוסיפה, "הוא גורם לי לחשוב על דברים אחרת".
אותה אישה אמרה לי שכולן סטודנטיות באותה מכללה ושהן שייכות לתא הגאה של המכללה היות וכולן לסביות. היא שאלה אם אסכים להצטרף אליהן לארוחה, והסכמתי.
לאחר כשעה שבה ישבנו בבית קפה ושוחחנו אודות נושאים מגוונים, הגיעו שני גברים מבוגרים לשולחן והצטרפו אלינו. הסטודנטית שחתמתי לה על ספרי הציגה את אחד הגברים כאביה, וסטודנטית אחרת הציגה את הגבר השני כאביה שלה. שמתי לב לחיבור המיוחד, הבלתי־אמצעי, ובעיקר – לחיבה ההדדית שבין הנשים לאבותיהן, ושאלתי אותן לטיב יחסיהן עם אבותיהן. הן סיפרו לי בפרוטרוט ובפתיחות על הקשר המיוחד שלהן עם אבותיהן – כל אחת בדרכה.
הסטודנטית שאביה ישב לצדה אמרה לי, "אבא שלי הוא האדם הכי קרוב אליי. הכל אני מספרת לו." "ומה לגבי היחסים שלך עם אמך?" שאלתי. היא אמרה שאמה נפטרה לפני כארבע שנים, והוסיפה בכנות, "אבל אף פעם לא היינו קרובות כמו שאני קרובה אל אבא."
והסטודנטית השנייה שאביה ישב לצדה, אמרה, "אבא שלי הוא החבר הכי טוב שלי. בלעדיו היה לי הרבה יותר קשה בעולם. בעיקר כאישה לסבית. הוא תמיד קיבל אותי כמו שאני."
לאחר מחשבה שאלתי: "אתן חושבות שאבא שלכן השפיע – ואולי עדיין משפיע – על העובדה שאתן לסביות?"
שתיהן ענו בחיוב.
"לא חשבתי על זה אף פעם," אמרה הסטודנטית שחתמתי לה על ספרי. "בטח לא לעומק. הייתי בטוחה שזה רק גנטי וזהו. שככה נולדתי. אבל אני בטוחה שיש לו השפעה – לפחות באיזשהו אופן – על העובדה שאני לסבית."
שאלתי אותן אם הן יוכלו למצוא עוד 150 נשים לסביות בנות 18 עד 45 שיסכימו לדבר איתי על הנושא הייחודי הזה – שלעניות דעתי טרם נבדק ונחקר לעומקיו הראויים: הקשר שבין אישה לסבית לאביה – וזאת לעומת הקשר שבין אישה לסבית לאמה – וההשלכות של טיב הקשר שבין אישה לסבית לאביה על מיניותה – המולדת בעיניי – ובתוך כך, האם מעבר לגנטיקה המובנת באישה הלסבית ישנה גם השפעה סביבתית – מן הקירבה הראשונה של אב – על מיניותה של האישה הלסבית.
כל חמש הסטודנטיות הלבביות הסכימו "להתגייס למשימה" ואחת מהן – עוד בעודנו יושבים בבית הקפה – פירסמה הודעה (פוסט) באחת מהרשתות החברתיות שבה היא חברה, עם הבקשה ל"גיוס 145 לסביות שמוכנות להתראיין למחקר של דורון בראונשטיין, סופר וחוקר מגדר." 145 ולא 150 כבקשתי, וזאת כי כל חמש הסטודנטיות שישבו לשולחן התנדבו להתראיין אף הן למחקרי אודות נושא זה.
למעשה, זו הייתה ההתחלה של מחקר זה, ועל כן, לפני שאפתח בתוצאות מחקרי, אני רוצה להודות מקרב לב לחמש הסטודנטיות "מלבות הרעיון" ומעוררות ההשראה אשר הן־הן המקור הראשוני לעצם הרעיון – ופיתוחו – של מחקר זה, שארך למעלה משנתיים: נועם, שירה, מאיה, קארין ושי־לי, ולשני האבות הנדיבים בנכונותם ובשיתוף הפעולה שלהם בכל שאלותיי, שמואל ואפי.
*
בתחילתו של המחקר, שאלתי שתי שאלות – אקוטיות בעיניי להבנת הנרטיב של חיבור זה שבין בת לסבית לאביה ההטרוסקסואל.
השאלה הראשונה הייתה: "איך את מגדירה את טיב יחסייך עם אביך?"
התשובות האופציונליות שנתתי לשאלה זו היו: "מעולים" (וכך ענו 87 מרואיינות), "טובים מאוד" (וכך ענו 51 מרואיינות), "טובים" (וכך ענו 9 מרואיינות), "לא טובים" (וכך ענו 3 מרואיינות) ו"גרועים" (כך אף מרואיינת לא ענתה).
השאלה השנייה הייתה: "האם זכית לתמיכה מאביך במשך חייך, ואם כן, באיזו תקופה בעיקר?".
התשובות האופציונליות שנתתי לשאלה זו היו: "כל חיי" (וכך ענו 123 מרואיינות), "כמעט תמיד" (וכך ענו 16 מרואיינות, כשמתוכן 7 הוסיפו "בעיקר בילדות" ו-3 הוסיפו "בעיקר כשהייתי נערה"), "בדרך כלל לא" (וכך ענו 11 מרואיינות) ו"אף פעם לא" (כך אף מרואיינת לא ענתה).
עם שתי שאלות פותחות אלו - ועם התשובות לשאלות הללו – יצאתי לדרך, ולהלן, בפרוטרוט, תוצאות המחקר שלפניכם.
"הישראלי" – כך מכנים אותו באפריקה – הגיע לכאן עם אשתו ועם בִתו הקטנה כאל מקום מפלט. לא מעט עבר עליו לפני כן בישראל, ודווקא בארץ הרחוקה קיווה למצוא לעצמו ולמשפחתו קצת נחת. אשתו, להפתעתו, לא היססה לבוא איתו, אבל הכול שונה כל כך מכל מה שציפו לו, וחברו החדש, קצין מקומי, מעורר בה רתיעה גם בלי שהיא יודעת מה בכוונתו לעולל.
בִתם הקטנה בת הארבע, מנותקת מחברת ילדים, מוצאת נחמה בחיות שבחצר הבית: כלב גדול וסבלן, קוף קטן תזזיתי וצב ענקי. מעט ממה שהוריה חווים נקלט בחושיה, אבל אף לא שמץ ממה שאביה עושה בארץ הזאת עם חבריו בשליחות צה"ל. הקיסר היילה סלאסי ביקש שיאמנו את צבאו, אבל זמן רב מדי הוא נאחז בשלטון, וקבוצת קצינים צעירים כבר להוטה להדיח אותו.
חמישה עשורים יעברו עד שהבת הקטנה תתחיל להבין מה היה שם; זו הבנה מעמיקה והולכת, שיכולה להאיר
חיים שלמים לאחור.
בתוך הנופים הזרים כל כך, שמצטיירים כאן במלוא מוחשיותם, פונה אילת שמיר אל אזורים טעונים, גבריים, שסופרים מהססים לעסוק בהם ומעוררת אהדה אל גיבוריה גם בחולשותיהם הגדולות ביותר – קצינים, קיסרים או משרתים. שניים מספריה הקודמים פסנתר בחורף ונטל ההוכחה הגיעו לחמישיית המועמדים הסופית של פרס ספיר.
"הישראלי" – כך מכנים אותו באפריקה – הגיע לכאן עם אשתו ועם בִתו הקטנה כאל מקום מפלט. לא מעט עבר עליו לפני כן בישראל, ודווקא בארץ הרחוקה קיווה למצוא לעצמו ולמשפחתו קצת נחת. אשתו, להפתעתו, לא היססה לבוא איתו, אבל הכול שונה כל כך מכל מה שציפו לו, וחברו החדש, קצין מקומי, מעורר בה רתיעה גם בלי שהיא יודעת מה בכוונתו לעולל.
בִתם הקטנה בת הארבע, מנותקת מחברת ילדים, מוצאת נחמה בחיות שבחצר הבית: כלב גדול וסבלן, קוף קטן תזזיתי וצב ענקי. מעט ממה שהוריה חווים נקלט בחושיה, אבל אף לא שמץ ממה שאביה עושה בארץ הזאת עם חבריו בשליחות צה"ל. הקיסר היילה סלאסי ביקש שיאמנו את צבאו, אבל זמן רב מדי הוא נאחז בשלטון, וקבוצת קצינים צעירים כבר להוטה להדיח אותו.
חמישה עשורים יעברו עד שהבת הקטנה תתחיל להבין מה היה שם; זו הבנה מעמיקה והולכת, שיכולה להאיר
חיים שלמים לאחור.
בתוך הנופים הזרים כל כך, שמצטיירים כאן במלוא מוחשיותם, פונה אילת שמיר אל אזורים טעונים, גבריים, שסופרים מהססים לעסוק בהם ומעוררת אהדה אל גיבוריה גם בחולשותיהם הגדולות ביותר – קצינים, קיסרים או משרתים. שניים מספריה הקודמים פסנתר בחורף ונטל ההוכחה הגיעו לחמישיית המועמדים הסופית של פרס ספיר.
בת כותבת מכתב לאביה. שניהם חיים באותו בית, אבל הוא אינו עונה לה, לא בעל פה ולא בכתב: לא למחרת, לא כעבור שבוע, גם לא בחלוף השנים. השאלות שנשאלו במכתבה אינן מאבדות את תוקפן גם כעבור עשורים – אבל היא מתעקשת להעלות אותן שוב.
הוא אדם קפדן ונוקשה שמתקשה בגילויי חיבה, ועיסוקו מקצין עוד את התכונות האלה. יום־יום הוא נוסע למקום עבודתו ומשגיח שם על אסירים מסוכנים, נזהר שלא לחרוג מן הכללים הנוקשים אפילו מעט. האם נוקשותו מועילה גם בבית? ואולי לילדיו היא תגרום להתנער ממנו ולפנות בכיוון ההפוך?
לבנה מושון מצליחה להתוות כאן במלֵאות מערכת יחסים טעונה בין אב לבִתו, יחסים שמשקעיהם אינם מתפוגגים גם בבגרות, ובכוחם לשנות את מסלול חייה של הבת מקוטב לקוטב.
זה ספר אמיץ שכתוב ביושר נוקב, ובכוחו לתפוס גם קורא שנדמה שאין דבר רחוק ממנו יותר מהווית החיים הזאת. הרי השפעתו של הורה – כל הורה – על ילדו אינה תמה בילדות, וכאן מתפתחת כנגדה עלילת חיים מתריסה, מרדנית, ואי אפשר לשער כיצד תסתיים.
הספר זכה בפרס אקו"ם 2022 ליצירה המוגשת בעילום שם.
בת כותבת מכתב לאביה. שניהם חיים באותו בית, אבל הוא אינו עונה לה, לא בעל פה ולא בכתב: לא למחרת, לא כעבור שבוע, גם לא בחלוף השנים. השאלות שנשאלו במכתבה אינן מאבדות את תוקפן גם כעבור עשורים – אבל היא מתעקשת להעלות אותן שוב.
הוא אדם קפדן ונוקשה שמתקשה בגילויי חיבה, ועיסוקו מקצין עוד את התכונות האלה. יום־יום הוא נוסע למקום עבודתו ומשגיח שם על אסירים מסוכנים, נזהר שלא לחרוג מן הכללים הנוקשים אפילו מעט. האם נוקשותו מועילה גם בבית? ואולי לילדיו היא תגרום להתנער ממנו ולפנות בכיוון ההפוך?
לבנה מושון מצליחה להתוות כאן במלֵאות מערכת יחסים טעונה בין אב לבִתו, יחסים שמשקעיהם אינם מתפוגגים גם בבגרות, ובכוחם לשנות את מסלול חייה של הבת מקוטב לקוטב.
זה ספר אמיץ שכתוב ביושר נוקב, ובכוחו לתפוס גם קורא שנדמה שאין דבר רחוק ממנו יותר מהווית החיים הזאת. הרי השפעתו של הורה – כל הורה – על ילדו אינה תמה בילדות, וכאן מתפתחת כנגדה עלילת חיים מתריסה, מרדנית, ואי אפשר לשער כיצד תסתיים.
הספר זכה בפרס אקו"ם 2022 ליצירה המוגשת בעילום שם.
״אי־אפשר להיות מישהו בלי העבר, בלי ההורים, בלי הזיכרונות, בלי להחיות אותם שוב ושוב כדי להיזכר לא רק במת, אלא גם בעצמך, במי שהיית בזמן שהוא חי.״
תיזהרי במה שאת מבקשת הוא רומן כן ואופטימי, משעשע ולעיתים מותח על חשיבותה של אמת, על משפחה ושורשים ועל מה שאנו בוחרים לזכור או לשכוח.
חלי איבדה את אביה בגיל צעיר וחולמת כל חייה את אותו החלום – שהוא חי. זוהי משאלת ליבה. היא חיה בתחושה שאם אביה לא היה הולך ממנה, החיים שלה היו טובים יותר. הכול משתנה כשהיא עוברת עם משפחתה מאופקים בדרום אל חצור הגלילית בצפון. מרגע זה מתחיל מסע שבו נחשפים עוד ועוד פרטים על אביה ועל נסיבות הסתלקותו. סודות מתגלים, אמיתות מתפוררות וחוטי חייה מתחילים להיפרם. תחתם נבנית מציאות חדשה ומטלטלת המערערת אותה ומאיימת לגרור אותה מטה ולסדוק את שפיותה. היא נאלצת לבחון מחדש את הערכים ודפוסי המחשבה שעיצבו את חייה, ואת מערכות היחסים שהדחיקה – עם אימא שלה, עם עמוס בעלה, עם ילדיה, ובעיקר עם עצמה.
במסע הגילויים שלה היא מצרפת לחייה חברים חדשים, כמו מפקח אריאל אוחיון ופקד שחר טל, שבאים לחקור את בנה מושיקו על הונאת סייבר; אילנה השכנה, שמבלי להתכוון גורמת לחלי לצאת לגילוי שאין ממנו חזרה; מרגלית בעלת בית הקפה המקומי; ואפילו אורנה ליפשיץ מהקיבוץ, שחוזרת לחייה של חלי עם פיסות מידע מפתיעות מאוד.
תיזהרי במה שאת מבקשת הוא ספרה השני של מיכל זוהר בן־דור. ספרה הראשון, הסלון, רומן היסטורי המבוסס על סיפור אמיתי, יצא בשנת 2000 בשתי מהדורות (הוצאת ניב), התקבל בביקורות מצוינות, תורגם לשפה האנגלית (הוצאת (eBookPro ונמכר באמזון.
״אי־אפשר להיות מישהו בלי העבר, בלי ההורים, בלי הזיכרונות, בלי להחיות אותם שוב ושוב כדי להיזכר לא רק במת, אלא גם בעצמך, במי שהיית בזמן שהוא חי.״
תיזהרי במה שאת מבקשת הוא רומן כן ואופטימי, משעשע ולעיתים מותח על חשיבותה של אמת, על משפחה ושורשים ועל מה שאנו בוחרים לזכור או לשכוח.
חלי איבדה את אביה בגיל צעיר וחולמת כל חייה את אותו החלום – שהוא חי. זוהי משאלת ליבה. היא חיה בתחושה שאם אביה לא היה הולך ממנה, החיים שלה היו טובים יותר. הכול משתנה כשהיא עוברת עם משפחתה מאופקים בדרום אל חצור הגלילית בצפון. מרגע זה מתחיל מסע שבו נחשפים עוד ועוד פרטים על אביה ועל נסיבות הסתלקותו. סודות מתגלים, אמיתות מתפוררות וחוטי חייה מתחילים להיפרם. תחתם נבנית מציאות חדשה ומטלטלת המערערת אותה ומאיימת לגרור אותה מטה ולסדוק את שפיותה. היא נאלצת לבחון מחדש את הערכים ודפוסי המחשבה שעיצבו את חייה, ואת מערכות היחסים שהדחיקה – עם אימא שלה, עם עמוס בעלה, עם ילדיה, ובעיקר עם עצמה.
במסע הגילויים שלה היא מצרפת לחייה חברים חדשים, כמו מפקח אריאל אוחיון ופקד שחר טל, שבאים לחקור את בנה מושיקו על הונאת סייבר; אילנה השכנה, שמבלי להתכוון גורמת לחלי לצאת לגילוי שאין ממנו חזרה; מרגלית בעלת בית הקפה המקומי; ואפילו אורנה ליפשיץ מהקיבוץ, שחוזרת לחייה של חלי עם פיסות מידע מפתיעות מאוד.
תיזהרי במה שאת מבקשת הוא ספרה השני של מיכל זוהר בן־דור. ספרה הראשון, הסלון, רומן היסטורי המבוסס על סיפור אמיתי, יצא בשנת 2000 בשתי מהדורות (הוצאת ניב), התקבל בביקורות מצוינות, תורגם לשפה האנגלית (הוצאת (eBookPro ונמכר באמזון.
"אבא מת ואת חייבת לבוא," אמרה בטון שמבקש לשמור על יציבותו.
"ממה הוא מת?" שאלתי, ומילותיה של אתי, "את חייבת לבוא", מהדהדות ומאיימות בתוכי.
"מות נשיקה, מת בשיבה טובה מוקף באשתו, משפחתו וחבריו," היא שוב ירתה. "ממה מת? אני יודעת? מאלכוהול, מדיכאון, מעצבים, מייאוש. עם כל הבעיות שלו בכבד, בסוף קיבל דום לב באמצע הפיצרייה ומת."
היא לקחה אוויר, התעשתה וחזרה לנימה הכועסת והבטוחה שלה. "אני לא קוברת אותו בלעדייך, את שומעת? את לוקחת מטוס עכשיו, ושהבעל המוצלח שלך יישאר שם, אין לו מה לחפש פה. תבואי להלוויה ולשבעה, כמו בת רגילה, תעזרי לי עם כל הסיפור של הבית, ואז ותחזרי ליערות שלך עם הדובים והנמרים."
שלומית עזבה את משפחתה ואת ביתה לפני שנים. היא חיה בקליפורניה עם רוב, רופא אמריקאי שמאמין לסיפורים שלה על ילדות חמה ומאושרת עם משפחה גדולה בישראל.
אבל כשאבא שלה נפטר היא מוצאת את עצמה שוב בארץ, בבית שביקשה לשכוח, בפגישה עם אנשים וזיכרונות שמחקה, וכל מה שניסתה לבנות מחדש מתפרק מול עיניה ובתוכה.
על כמה בתים הוא ספר על זהות. על המרחק הזה שאנחנו עושים כדי לברוח מעצמנו ומהאמת, ועל הרגע הזה שתמיד מגיע, כשהאמת משיגה אותנו. כמה כאב יש בו. וכמה הקלה.
מיכל דינור וצלר היא פסיכותרפיסטית וביבליותרפיסטית. נשואה ואמא לשניים. על כמה בתים הוא ספרה הראשון.
"אבא מת ואת חייבת לבוא," אמרה בטון שמבקש לשמור על יציבותו.
"ממה הוא מת?" שאלתי, ומילותיה של אתי, "את חייבת לבוא", מהדהדות ומאיימות בתוכי.
"מות נשיקה, מת בשיבה טובה מוקף באשתו, משפחתו וחבריו," היא שוב ירתה. "ממה מת? אני יודעת? מאלכוהול, מדיכאון, מעצבים, מייאוש. עם כל הבעיות שלו בכבד, בסוף קיבל דום לב באמצע הפיצרייה ומת."
היא לקחה אוויר, התעשתה וחזרה לנימה הכועסת והבטוחה שלה. "אני לא קוברת אותו בלעדייך, את שומעת? את לוקחת מטוס עכשיו, ושהבעל המוצלח שלך יישאר שם, אין לו מה לחפש פה. תבואי להלוויה ולשבעה, כמו בת רגילה, תעזרי לי עם כל הסיפור של הבית, ואז ותחזרי ליערות שלך עם הדובים והנמרים."
שלומית עזבה את משפחתה ואת ביתה לפני שנים. היא חיה בקליפורניה עם רוב, רופא אמריקאי שמאמין לסיפורים שלה על ילדות חמה ומאושרת עם משפחה גדולה בישראל.
אבל כשאבא שלה נפטר היא מוצאת את עצמה שוב בארץ, בבית שביקשה לשכוח, בפגישה עם אנשים וזיכרונות שמחקה, וכל מה שניסתה לבנות מחדש מתפרק מול עיניה ובתוכה.
על כמה בתים הוא ספר על זהות. על המרחק הזה שאנחנו עושים כדי לברוח מעצמנו ומהאמת, ועל הרגע הזה שתמיד מגיע, כשהאמת משיגה אותנו. כמה כאב יש בו. וכמה הקלה.
מיכל דינור וצלר היא פסיכותרפיסטית וביבליותרפיסטית. נשואה ואמא לשניים. על כמה בתים הוא ספרה הראשון.
אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁכָּל יֶלֶד אוֹמֵר לְעַצְמוֹ
– לְפָחוֹת פַּעַם אַחַת –
שֶׁהוּא לֹא יֵצֵא כְּמוֹ הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ
וְלַמְרוֹת זֹאת, הָעוֹלָם לֹא מִשְׁתַּפֵּר?
עוֹד סֵפֶר נִפְתָּח.
לידת בתו הבכורה של אודי שרבני הולידה מחזור שירים בגדילה. המחזור יגדל עד שהילדה תהיה בת שנתיים. הוא יודפס בספר, יראה אור, יתקבע, אבל הילדה תמשיך הלאה, אל העולם. את העולם הזה, את מה שאין לו קווי מתאר, על שלל היבטיו האישיים והאוניברסליים, מנסה בינתיים אביה לתאר, לחוש, לפענח.
בלשון שירה רְווּיה הומור, תבונה ואומץ, ברצינות תהומית ובחיוך ממזרי, הוא משרטט בשבילה – והיא משרטטת בשבילו – נתיב אחד בזמן הנע בשרירותיות, ערוץ פרטי המביס את האבסורד הקיומי ובה בעת נכנע לו. אחרי הכול, זה מה שנשאר: משפחה אחת המהלכת בקטנות, פשוטו כמשמעו; ומעט מילים סדורות על דף.
אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁכָּל יֶלֶד אוֹמֵר לְעַצְמוֹ
– לְפָחוֹת פַּעַם אַחַת –
שֶׁהוּא לֹא יֵצֵא כְּמוֹ הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ
וְלַמְרוֹת זֹאת, הָעוֹלָם לֹא מִשְׁתַּפֵּר?
עוֹד סֵפֶר נִפְתָּח.
לידת בתו הבכורה של אודי שרבני הולידה מחזור שירים בגדילה. המחזור יגדל עד שהילדה תהיה בת שנתיים. הוא יודפס בספר, יראה אור, יתקבע, אבל הילדה תמשיך הלאה, אל העולם. את העולם הזה, את מה שאין לו קווי מתאר, על שלל היבטיו האישיים והאוניברסליים, מנסה בינתיים אביה לתאר, לחוש, לפענח.
בלשון שירה רְווּיה הומור, תבונה ואומץ, ברצינות תהומית ובחיוך ממזרי, הוא משרטט בשבילה – והיא משרטטת בשבילו – נתיב אחד בזמן הנע בשרירותיות, ערוץ פרטי המביס את האבסורד הקיומי ובה בעת נכנע לו. אחרי הכול, זה מה שנשאר: משפחה אחת המהלכת בקטנות, פשוטו כמשמעו; ומעט מילים סדורות על דף.
בשנות השבעים של המאה הקודמת, בקיבוץ בדרום הארץ, גדל ילד אילם, המתקשר עם סביבתו באמצעות פתקים וסימנים. בגיל צעיר הוא מתייתם מאמו והולך שבי אחר גאוניותו של אביו, בעל חלומות ונפש אמנותית, שאינו מתנהל על פי הנורמות הקיבוציות ונחשב בקיבוץ למוזר ול"פרזיט". ככל שגדל הילד, מתערערות בהדרגה תמימותו הקיבוצית, הערצתו לאביו ולעולם הפנטסטי האופף אותו, ולבסוף מתערערת גם עובדת הגורל של אילמותו המוּלדת.
שנים לאחר שעזב את הקיבוץ, כשהוא גרוש טרי ואב לשני ילדים בוגרים, מעמתת אותו בתו אילה, סטודנטית לפסיכולוגיה, עם שאלות שמעולם לא נדרש לענות עליהן, למעט אחת: למה נהיית אילם? במשך פגישה אחת במרפסת פורש בפניה אביה את קורות התבגרותו הסוערת, העוברת דרך מארג קשריו האינטימיים והסבוכים עם זכרה של אמו, עם אביו, עם אחותו, עם בנות, עם חצר המשק, עם טיפוסים בקיבוץ, עם כלב זאב שחור אימתני, עם אותיות העברית, עם מספרים מתמטיים, עם אישה ועם כוכבי השמים. האם די בכל אלה כדי להסיר את הלוט על חידת אילמותו ועל התנהלותו כאָב והאם יימצא בקורות עברו המפתח אל לבה של בתו?
למה נהייתי אילם הוא רומן מרתק, רגיש וחכם. בשפה מרובדת וגדושה בהקשרים מתרגם אילון אידלשטיין את רוח האדם למילים, ומשרטט את התפתחותה ואת תמורותיה על רקע שינויים בתקופה ובמקום; שני אלה מתוארים באמינות ובדייקנות בזכות פרטים וטקסטורות הנקשרים לחוויות התקופה והמקום ומקבלים חיים חדשים ורעננים, ובזכות פלֶטת הרגשות המגוונת, הנשזרת בידיים אמונות.
אילון אידלשטיין, בן קיבוץ, ד"ר למחשבת ישראל, מלמד במוסדות אקדמיים שונים. ספרו העיוני־פילוסופי "פתיחות ואמונה: בחיפוש אחר חינוך לתרבות כאן ועכשיו" יצא בשנת 2017 בהוצאת מופת. ערך את כתב העת "בין השמשות: יהדות ישראלית – חינוך ויצירה", במכון שלום הרטמן.
בשנות השבעים של המאה הקודמת, בקיבוץ בדרום הארץ, גדל ילד אילם, המתקשר עם סביבתו באמצעות פתקים וסימנים. בגיל צעיר הוא מתייתם מאמו והולך שבי אחר גאוניותו של אביו, בעל חלומות ונפש אמנותית, שאינו מתנהל על פי הנורמות הקיבוציות ונחשב בקיבוץ למוזר ול"פרזיט". ככל שגדל הילד, מתערערות בהדרגה תמימותו הקיבוצית, הערצתו לאביו ולעולם הפנטסטי האופף אותו, ולבסוף מתערערת גם עובדת הגורל של אילמותו המוּלדת.
שנים לאחר שעזב את הקיבוץ, כשהוא גרוש טרי ואב לשני ילדים בוגרים, מעמתת אותו בתו אילה, סטודנטית לפסיכולוגיה, עם שאלות שמעולם לא נדרש לענות עליהן, למעט אחת: למה נהיית אילם? במשך פגישה אחת במרפסת פורש בפניה אביה את קורות התבגרותו הסוערת, העוברת דרך מארג קשריו האינטימיים והסבוכים עם זכרה של אמו, עם אביו, עם אחותו, עם בנות, עם חצר המשק, עם טיפוסים בקיבוץ, עם כלב זאב שחור אימתני, עם אותיות העברית, עם מספרים מתמטיים, עם אישה ועם כוכבי השמים. האם די בכל אלה כדי להסיר את הלוט על חידת אילמותו ועל התנהלותו כאָב והאם יימצא בקורות עברו המפתח אל לבה של בתו?
למה נהייתי אילם הוא רומן מרתק, רגיש וחכם. בשפה מרובדת וגדושה בהקשרים מתרגם אילון אידלשטיין את רוח האדם למילים, ומשרטט את התפתחותה ואת תמורותיה על רקע שינויים בתקופה ובמקום; שני אלה מתוארים באמינות ובדייקנות בזכות פרטים וטקסטורות הנקשרים לחוויות התקופה והמקום ומקבלים חיים חדשים ורעננים, ובזכות פלֶטת הרגשות המגוונת, הנשזרת בידיים אמונות.
אילון אידלשטיין, בן קיבוץ, ד"ר למחשבת ישראל, מלמד במוסדות אקדמיים שונים. ספרו העיוני־פילוסופי "פתיחות ואמונה: בחיפוש אחר חינוך לתרבות כאן ועכשיו" יצא בשנת 2017 בהוצאת מופת. ערך את כתב העת "בין השמשות: יהדות ישראלית – חינוך ויצירה", במכון שלום הרטמן.
בהתייחסות מעמיקה ואמיצה למורכבות של משפחה, אהבה וגילוי עצמי, מוציאה המשוררת ליבי לביא את ספר שיריה הראשון לאכול משמשים כתומים ביוני. נקודת המבט הייחודית, יחד עם יכולות הכתיבה של ליבי לביא, מטילות אור חדש וכואב על הנושאים האישיים והעמוקים ביותר, כמו נטישת אב, ילדות ללא אב ואימהות לצל ילדות כזו. בנוסף, בולטת בספר זה האהבה העמוקה של המשוררת לפלמנקו והאופן שבו הריקוד ממלא מקום פרשני בחייה.
"בליבו של אוסף השירים הזה ניצב מסע גולמי וכנה – תהליך של מעבר מפצע לריפוי עצמי, חקירה של מגוון הדרכים שבהן ניסיתי לתקן את פצעי העבר", משתפת לביא. כאמור, חלק משירי הספר לוכדים את מהות ריקוד הפלמנקו, צורת אומנות שמילאה תפקיד מרכזי בחייה של המשוררת, ושימשה עבורה ככלי להבעת רגשות בצורה פגיעה ועמוקה.
תובנותיה של לביא על אימהות ועל הקמת משפחה נשזרות בצורה הרמונית במרקם העדין של שיריה, ומציעים לקוראים הצצה למשמעותן של מערכות יחסים אלה בעיצוב זהות האישה. ספרה החדש "לאכול משמשים כתומים ביוני" מזמין את הקוראות והקוראים לעסוק בנושאים המהדהדים באופן אוניברסלי.
בהתייחסות מעמיקה ואמיצה למורכבות של משפחה, אהבה וגילוי עצמי, מוציאה המשוררת ליבי לביא את ספר שיריה הראשון לאכול משמשים כתומים ביוני. נקודת המבט הייחודית, יחד עם יכולות הכתיבה של ליבי לביא, מטילות אור חדש וכואב על הנושאים האישיים והעמוקים ביותר, כמו נטישת אב, ילדות ללא אב ואימהות לצל ילדות כזו. בנוסף, בולטת בספר זה האהבה העמוקה של המשוררת לפלמנקו והאופן שבו הריקוד ממלא מקום פרשני בחייה.
"בליבו של אוסף השירים הזה ניצב מסע גולמי וכנה – תהליך של מעבר מפצע לריפוי עצמי, חקירה של מגוון הדרכים שבהן ניסיתי לתקן את פצעי העבר", משתפת לביא. כאמור, חלק משירי הספר לוכדים את מהות ריקוד הפלמנקו, צורת אומנות שמילאה תפקיד מרכזי בחייה של המשוררת, ושימשה עבורה ככלי להבעת רגשות בצורה פגיעה ועמוקה.
תובנותיה של לביא על אימהות ועל הקמת משפחה נשזרות בצורה הרמונית במרקם העדין של שיריה, ומציעים לקוראים הצצה למשמעותן של מערכות יחסים אלה בעיצוב זהות האישה. ספרה החדש "לאכול משמשים כתומים ביוני" מזמין את הקוראות והקוראים לעסוק בנושאים המהדהדים באופן אוניברסלי.
מנתח המוח המהולל תומס איפֶּן יושב במרפסת ומדבר אל המתים.
זה לפחות מה שאשתו קמאלה, הנוטה להפרזות, מספרת לבִתה אֶמינה, צלמת החיה בסיאטל. אמינה חוזרת הביתה בעל כורחה ומגלה שהמצב גרוע ממה שציפתה. כשהיא מתעמתת עם סירובו של אביה להסביר את עצמו, עם מבטים מוזרים מצד סגל בית החולים ועם סדרה של פריטים תמוהים שנקברו בגינה של אִמה, אמינה מבינה שהדרך היחידה לעזור לו היא להגיע להשלמה עם העבר המשפחתי הכאוב. לשם כך עליה להתמודד עם הצללים הרודפים את כל בני משפחתה, ובהם זה של אחיה המרדן.
מירה ג'ייקוב לוקחת אותנו בספרה הראשון למסע נוגע ללב מהודו של שנות השבעים לפרברי ניו מקסיקו ועד לסיאטל בעידן האינטרנט. מסע שהוא עדוּת לקשרי האהבה, לעוצמת התקווה ולהשלמה עם אי־הוודאויות של החיים.
"כמה מרגש לגלות את מירה ג'ייקוב, קול חמים, חינני ושנון בספרות האמריקנית... רומן מדויק, גדוש הבחנות נוקבות ומרנינות על בני האדם וקשרי המשפחה שלהם. התענגתי על כל עמוד."
-הניו יורק טיימס
מנתח המוח המהולל תומס איפֶּן יושב במרפסת ומדבר אל המתים.
זה לפחות מה שאשתו קמאלה, הנוטה להפרזות, מספרת לבִתה אֶמינה, צלמת החיה בסיאטל. אמינה חוזרת הביתה בעל כורחה ומגלה שהמצב גרוע ממה שציפתה. כשהיא מתעמתת עם סירובו של אביה להסביר את עצמו, עם מבטים מוזרים מצד סגל בית החולים ועם סדרה של פריטים תמוהים שנקברו בגינה של אִמה, אמינה מבינה שהדרך היחידה לעזור לו היא להגיע להשלמה עם העבר המשפחתי הכאוב. לשם כך עליה להתמודד עם הצללים הרודפים את כל בני משפחתה, ובהם זה של אחיה המרדן.
מירה ג'ייקוב לוקחת אותנו בספרה הראשון למסע נוגע ללב מהודו של שנות השבעים לפרברי ניו מקסיקו ועד לסיאטל בעידן האינטרנט. מסע שהוא עדוּת לקשרי האהבה, לעוצמת התקווה ולהשלמה עם אי־הוודאויות של החיים.
"כמה מרגש לגלות את מירה ג'ייקוב, קול חמים, חינני ושנון בספרות האמריקנית... רומן מדויק, גדוש הבחנות נוקבות ומרנינות על בני האדם וקשרי המשפחה שלהם. התענגתי על כל עמוד."
-הניו יורק טיימס
"סיגל, תכירי, זאת איה, הבת של בעלך".
זה מה שקרה, והייתי צריך לספר לך עוד מזמן. אני אבא שלך, ולאמא הביולוגית שלך קוראים סילבי, והיא... לא משנה איפה היא עכשיו. אם תרצי אני אגיד לך.
אז עכשיו בטח תשאלי איך זה שלא סיפרנו לך, ואיך זה קשור למשפחה שלנו. ולמה הכל קרה. ואני יודע שאת הרגשת את זה מזמן, וזה אולי מה שגרם לך לעשות את ה... דברים שעשית.
הגיע הזמן לספר לך את כל האמת.
ספרו השני של עמוס לויט הוא דרמה משפחתית חשופה וטעונת רגשות, המסופרת מנקודת מבטו של אב שנאלץ לבחור – פעמיים – בין שמירה על בִּתו לבין שאר משפחתו.
"סיגל, תכירי, זאת איה, הבת של בעלך".
זה מה שקרה, והייתי צריך לספר לך עוד מזמן. אני אבא שלך, ולאמא הביולוגית שלך קוראים סילבי, והיא... לא משנה איפה היא עכשיו. אם תרצי אני אגיד לך.
אז עכשיו בטח תשאלי איך זה שלא סיפרנו לך, ואיך זה קשור למשפחה שלנו. ולמה הכל קרה. ואני יודע שאת הרגשת את זה מזמן, וזה אולי מה שגרם לך לעשות את ה... דברים שעשית.
הגיע הזמן לספר לך את כל האמת.
ספרו השני של עמוס לויט הוא דרמה משפחתית חשופה וטעונת רגשות, המסופרת מנקודת מבטו של אב שנאלץ לבחור – פעמיים – בין שמירה על בִּתו לבין שאר משפחתו.
אבנר מורגנשטרן, רואה חשבון זוטר, ששבוי בשגרה שכאילו אין ממנה מוצא, חווה שתי תפניות מפתיעות: בתו בת העשרים ומשהו, איילה המתנכרת והמרירה, מוצאת לפתע סיפוק ושלווה, לאחר שפגשה בבחור שהציע לה דרך חיים חדשה; והבוס המתעמר שלו מחליט להפקיד בידיו את הטיפול במכרז ענק לקניית מטוסים.
אבנר מוצא דרך מפוקפקת להשתמש במכרז כדי להשיג לעצמו את החופש והכבוד שחלם עליהם, ואילו איילה מצטרפת לקבוצה סגורה, סגורה מדיי, בשם "תיקון", שמתיימרת להציל את העולם.
דווקא כשאבנר מצליח לפשוט את גלימת הגבר המובס ולהיוולד מחדש, נדמה לו כי עליו להקריב את עצמו כדי להציל את בתו.
זהו סיפור עתיר התרחשות, ישראלי מאוד, שבמרכזו יחסים סבוכים בין אב ובין בת. גם האב וגם הבת מבקשים למתוח את גבולות האושר הראוי להם, ולבחון עד כמה מלאכותית היא הציפייה למחויבות ערכית. זהו סיפור שמציע התבוננות קרובה על צמתים מוסריים בחייהם של ישראלים המייחלים ליותר ממה שיש להם. לעתים יהיו מסוגלים להתרחק מדבר עבירה, ולעתים יתמסרו לחטאים גורליים. מתחת לפני השטח, במופעים יומיומיים, מתגלה החובה ליצור את היסודות לחיים טובים יותר, ואיתה גם המחירים שיש לשלם עבור כך.
זהו הרומאן הרביעי מאת ד"ר אבי גרפינקל (יליד 1972), מבקר תרבות ופובליציסט בעיתון "הארץ", מרצה בתחומי ספרות ותרבות ועורך פורטל של מכון מופ"ת. הרומאן הקודם מפרי עטו, "בן יחיד" (2015) היה מועמד ברשימה הארוכה לפרס ספיר.
אבנר מורגנשטרן, רואה חשבון זוטר, ששבוי בשגרה שכאילו אין ממנה מוצא, חווה שתי תפניות מפתיעות: בתו בת העשרים ומשהו, איילה המתנכרת והמרירה, מוצאת לפתע סיפוק ושלווה, לאחר שפגשה בבחור שהציע לה דרך חיים חדשה; והבוס המתעמר שלו מחליט להפקיד בידיו את הטיפול במכרז ענק לקניית מטוסים.
אבנר מוצא דרך מפוקפקת להשתמש במכרז כדי להשיג לעצמו את החופש והכבוד שחלם עליהם, ואילו איילה מצטרפת לקבוצה סגורה, סגורה מדיי, בשם "תיקון", שמתיימרת להציל את העולם.
דווקא כשאבנר מצליח לפשוט את גלימת הגבר המובס ולהיוולד מחדש, נדמה לו כי עליו להקריב את עצמו כדי להציל את בתו.
זהו סיפור עתיר התרחשות, ישראלי מאוד, שבמרכזו יחסים סבוכים בין אב ובין בת. גם האב וגם הבת מבקשים למתוח את גבולות האושר הראוי להם, ולבחון עד כמה מלאכותית היא הציפייה למחויבות ערכית. זהו סיפור שמציע התבוננות קרובה על צמתים מוסריים בחייהם של ישראלים המייחלים ליותר ממה שיש להם. לעתים יהיו מסוגלים להתרחק מדבר עבירה, ולעתים יתמסרו לחטאים גורליים. מתחת לפני השטח, במופעים יומיומיים, מתגלה החובה ליצור את היסודות לחיים טובים יותר, ואיתה גם המחירים שיש לשלם עבור כך.
זהו הרומאן הרביעי מאת ד"ר אבי גרפינקל (יליד 1972), מבקר תרבות ופובליציסט בעיתון "הארץ", מרצה בתחומי ספרות ותרבות ועורך פורטל של מכון מופ"ת. הרומאן הקודם מפרי עטו, "בן יחיד" (2015) היה מועמד ברשימה הארוכה לפרס ספיר.
שנתיים לאחר מות אביה של סירי הוּסטוֶט, כשנשאה דברים לזכרו באוזני בני משפחתו וחבריו, היא נתקפה לפתע בהתקף של רעידות שטלטלו את כל גופה.
האישה הרועדת הוא ניסיונה המאתגר של הסופרת לברר לעצמה את מקורה של התופעה המפחידה.
היא נועצת ברופאים ובפסיכולוגים במאמץ קדחתני להגדיר את מהותה של המתקפה המאיימת. המסע שלה אל נבכי גופה וצפונותיו מתנהל בשני נתיבים מקבילים.
באחד מחקר מעמיק על נקודות המפגש בין הגוף לנפש, וזה נעשה בכלים מדעיים מתחומי הנירולוגיה והפסיכיאטריה.
בדרך האחרת סירי הוּסטוֶט מגוללת את פרשת חייה ומנסה לאתר בהם רמזים לפתרון חידת התקפי הרעד.
סירי הוּסטוֶט נולדה בשנת 1955 במינסוטה, ומאז 1978 היא מתגוררת בניו יורק עם בעלה הסופר פול אוסטר. בשנת 1986 השלימה את לימודיה באוניברסיטה קולומביה והוענק לה תואר דוקטור בספרות אנגלית. ספרה קיץ ללא גברים תורגם לעברית (ספריה לעם, עם עובד 2013(.
שנתיים לאחר מות אביה של סירי הוּסטוֶט, כשנשאה דברים לזכרו באוזני בני משפחתו וחבריו, היא נתקפה לפתע בהתקף של רעידות שטלטלו את כל גופה.
האישה הרועדת הוא ניסיונה המאתגר של הסופרת לברר לעצמה את מקורה של התופעה המפחידה.
היא נועצת ברופאים ובפסיכולוגים במאמץ קדחתני להגדיר את מהותה של המתקפה המאיימת. המסע שלה אל נבכי גופה וצפונותיו מתנהל בשני נתיבים מקבילים.
באחד מחקר מעמיק על נקודות המפגש בין הגוף לנפש, וזה נעשה בכלים מדעיים מתחומי הנירולוגיה והפסיכיאטריה.
בדרך האחרת סירי הוּסטוֶט מגוללת את פרשת חייה ומנסה לאתר בהם רמזים לפתרון חידת התקפי הרעד.
סירי הוּסטוֶט נולדה בשנת 1955 במינסוטה, ומאז 1978 היא מתגוררת בניו יורק עם בעלה הסופר פול אוסטר. בשנת 1986 השלימה את לימודיה באוניברסיטה קולומביה והוענק לה תואר דוקטור בספרות אנגלית. ספרה קיץ ללא גברים תורגם לעברית (ספריה לעם, עם עובד 2013(.
שריקה צורמנית מחזירה את בלה אל שיעור ההתעמלות והיא ניגשת עם שאר הבנות אל סולמות העץ הפרוסים על הקיר שמולן, מטפסת במהירות על השלבים ונתלית על זה העליון. המורה עומדת תחתיה עם שעון עצר בידה. אם תצליח להישאר תלויה עד שיאמרו לה לרדת, היא מחליטה בינה לבינה, תוכל לתקן הכול. אבא שלה יבריא, אולי תגרום לו אפילו לחזור לגור אתה ועם אימה. אם תצליח להתעלם מהרעד המתגבר בשרירים, היא תוכל לגשת אל רני ולהביט בו ללא מבוכה...היא שומעת את הבנות סביבה נשברות אחת אחת, פולטות צעקה ונוחתות על הארץ, אבל היא לא זזה. היא מוכנה לשאת הכול, ובלבד שתינתן לה היכולת לתקן.
בלה בת 16. אבא שלה, כוכב הטלוויזיה הנערץ, חדל מלהגיש את מהדורת החדשות והסתגר בביתו, איש אינו יודע מדוע. כששואלים את בלה לאן הוא נעלם, היא אומרת שהוא יצא לחופשה, או שהוא כותב ספר. אלא שעם כל שקר כזה, משקלו של הסוד הולך וגדל. הוא חוצץ בינה לבין חבריה, הוא זועק גם מבעד להלמות התופים ויללות הגיטרה במסיבות שהיא פוקדת במועדונים ירושלמיים, ויותר מכל – הוא מדבק. כי לאט לאט מגלה בלה שהעולם כולו עשוי סודות: הסוד של חברתה הטובה שמתחמקת ממנה, הסודות האופפים את נסיבות חייו של אביה, ובעיקר – כך מתברר לה בהדרגה – היא. היא בעצמה סוד.
שיר העצב הנורא, הוא ספרה הראשון למבוגרים של תמר טסלר, ילידת ירושלים.
"הנעליים של אבוקצ׳ה", ספר הילדים שכתבה ואיירה, יצא בשנת 2015 בקנדה ובארה"ב. טסלר , מעצבת ומאיירת, מתגוררת עם בן זוגה ושני ילדיה בתל אביב.
שריקה צורמנית מחזירה את בלה אל שיעור ההתעמלות והיא ניגשת עם שאר הבנות אל סולמות העץ הפרוסים על הקיר שמולן, מטפסת במהירות על השלבים ונתלית על זה העליון. המורה עומדת תחתיה עם שעון עצר בידה. אם תצליח להישאר תלויה עד שיאמרו לה לרדת, היא מחליטה בינה לבינה, תוכל לתקן הכול. אבא שלה יבריא, אולי תגרום לו אפילו לחזור לגור אתה ועם אימה. אם תצליח להתעלם מהרעד המתגבר בשרירים, היא תוכל לגשת אל רני ולהביט בו ללא מבוכה...היא שומעת את הבנות סביבה נשברות אחת אחת, פולטות צעקה ונוחתות על הארץ, אבל היא לא זזה. היא מוכנה לשאת הכול, ובלבד שתינתן לה היכולת לתקן.
בלה בת 16. אבא שלה, כוכב הטלוויזיה הנערץ, חדל מלהגיש את מהדורת החדשות והסתגר בביתו, איש אינו יודע מדוע. כששואלים את בלה לאן הוא נעלם, היא אומרת שהוא יצא לחופשה, או שהוא כותב ספר. אלא שעם כל שקר כזה, משקלו של הסוד הולך וגדל. הוא חוצץ בינה לבין חבריה, הוא זועק גם מבעד להלמות התופים ויללות הגיטרה במסיבות שהיא פוקדת במועדונים ירושלמיים, ויותר מכל – הוא מדבק. כי לאט לאט מגלה בלה שהעולם כולו עשוי סודות: הסוד של חברתה הטובה שמתחמקת ממנה, הסודות האופפים את נסיבות חייו של אביה, ובעיקר – כך מתברר לה בהדרגה – היא. היא בעצמה סוד.
שיר העצב הנורא, הוא ספרה הראשון למבוגרים של תמר טסלר, ילידת ירושלים.
"הנעליים של אבוקצ׳ה", ספר הילדים שכתבה ואיירה, יצא בשנת 2015 בקנדה ובארה"ב. טסלר , מעצבת ומאיירת, מתגוררת עם בן זוגה ושני ילדיה בתל אביב.
נערה אחת. שני שבטים אויבים. משולש אהבה גורלי.
לתרז יש תוכניות גדולות לאחרי התיכון, והן ממש לא כוללות טיסה לישראל להלוויה של אבא שלה, שנטש אותה כשהיתה קטנה.
אבל שיחת טלפון מפתיעה שולחת אותה מארצות הברית לבאר שבע, ושם היא מגלה שאמא שלה הסתירה ממנה את האמת על החיים שלה: את הכסף של אבא שלה, את השבט שלו ואת הייעוד האמיתי של תרז.
באמצע המדבר, במקום שבו בני השבטים יכולים להפוך למפלצות והגורל של כולם תלוי רק בה, אין לתרז הרבה ברירות. היא תצטרך ללמוד את התפקיד שנועד לה, ולעמוד מול אלה שמנסים להשמיד את העולם החדש שרק גילתה.
ויותר מהכול היא תצטרך להבין מה לעשות עם שני הבנים שהיא נקרעת ביניהם, יואב מהשבט שלה ופלג מהשבט האויב, שכל אחד מהם בטוח שהיא מיועדת רק לו.
יובל אטיאס מאמינה במפלצות, בכישוף ובאהבה גדולה מהחיים. היא כותבת סיפורים מאז גיל 14 ומקווה לא להפסיק לעולם. הרואה הוא ספרה הראשון.
״אחד הספרים הכי טובים שקראתי השנה.״
מאירה ברנע גולדברג
נערה אחת. שני שבטים אויבים. משולש אהבה גורלי.
לתרז יש תוכניות גדולות לאחרי התיכון, והן ממש לא כוללות טיסה לישראל להלוויה של אבא שלה, שנטש אותה כשהיתה קטנה.
אבל שיחת טלפון מפתיעה שולחת אותה מארצות הברית לבאר שבע, ושם היא מגלה שאמא שלה הסתירה ממנה את האמת על החיים שלה: את הכסף של אבא שלה, את השבט שלו ואת הייעוד האמיתי של תרז.
באמצע המדבר, במקום שבו בני השבטים יכולים להפוך למפלצות והגורל של כולם תלוי רק בה, אין לתרז הרבה ברירות. היא תצטרך ללמוד את התפקיד שנועד לה, ולעמוד מול אלה שמנסים להשמיד את העולם החדש שרק גילתה.
ויותר מהכול היא תצטרך להבין מה לעשות עם שני הבנים שהיא נקרעת ביניהם, יואב מהשבט שלה ופלג מהשבט האויב, שכל אחד מהם בטוח שהיא מיועדת רק לו.
יובל אטיאס מאמינה במפלצות, בכישוף ובאהבה גדולה מהחיים. היא כותבת סיפורים מאז גיל 14 ומקווה לא להפסיק לעולם. הרואה הוא ספרה הראשון.
״אחד הספרים הכי טובים שקראתי השנה.״
מאירה ברנע גולדברג
"סיפרתָ וסיפרת, אבא, תמיד אותם זיכרונות. הייתה זו הגדה שאין לגעת בה."
אב מספר לבתו. בבהייה שקטה, רואה ואינה תמיד נראית, ובקשב דרוך, המערב את מלוא גופה ונפשה ותובע את דמיונה וחלומותיה, סופגת הבת לתוכה צלילים, מראות וריחות זרים ומאיימים. אט–אט היא נעשית שותפה אינטימית לפחדיו ולאהבותיו, לשיחו הפנימי של אביה .
שפת האב הנמסרת לבת היא שפת המיתולוגיה המשפחתית, זיכרון "אפלולי ופלאי" על פטרובוסלו שעל גדת הטיסה, על קורותיה של משפחה, אב, אם וששת ילדיהם לפני מלחמת העולם השנייה ובצלה. זו שפה שנעה בין התפעמות נוסטלגית מדרכי הגורל לבין "שתיקה גדולה על הקשיים האמיתיים, על האובדן, על התהום". זו שפה שיש בה עבר ולקח, סיבות ותכלית, חומרת הציווי; שפה שמכוננת גבולות ברורים בין קודש לחול .
שנים אחרי מותו של האב תנסה הבת, יוכי פישר , היסטוריונית בהכשרתה, להיאחז בעולם שהונחל לה ולהפוך את התורה שבעל פה לטקסט כתוב המעניק פשר לאותו מונולוג פנימי עיקש "שאינו חדל לרחרח אחרי תוואי כאבך, הממשיך וחי בתוכי."
ליאו הוא ממואר יוצא דופן. ראשיתו במסע שעורכת הבת אל ערש לידתו של אביה, שם היא מתהלכת כבתוך שלה וספק משחזרת ספק בודה את ההגדה שהועברה לה בגוף שלישי. המשכו של הממואר בפנייה אל האב בגוף שני ההופכת את הזיכרון שלו למלאכת אבל משותפת, לדיאלוג צפוף ועשיר בין אב ובת ובין נופי הילדות והנערות שלו ושלה. יוכי פישר - בת יחידה בין ארבעה בנים - הופכת כך ממי שניצבה־מנגד לא רק להיסטוריונית ולבלשית המפענחת שאלות שלא הועלו או שלא קיבלו תשובה, אלא לכותבת המגבשת את שפתה. דרך רצפים אסוציאטיביים וכתיבה מקוטעת היא מנסה למלא לאקונות, להתריס ולערער, "לפתוח, לסדוק, לשכוח, לקבור כראוי ."
יופיו של הטקסט נעוץ במהילה החד–פעמית בין פצעי הטראומה ומורשת האשמה לבין החמלה המאופקת והחפה מסנטימנטליות. באמצעות הטון השקט, שאינו נכנע לכעס ולתסכול, אנחנו עתידים להיווכח עד כמה מרחיקת לכת היא הברית אב־בת .
"סיפרתָ וסיפרת, אבא, תמיד אותם זיכרונות. הייתה זו הגדה שאין לגעת בה."
אב מספר לבתו. בבהייה שקטה, רואה ואינה תמיד נראית, ובקשב דרוך, המערב את מלוא גופה ונפשה ותובע את דמיונה וחלומותיה, סופגת הבת לתוכה צלילים, מראות וריחות זרים ומאיימים. אט–אט היא נעשית שותפה אינטימית לפחדיו ולאהבותיו, לשיחו הפנימי של אביה .
שפת האב הנמסרת לבת היא שפת המיתולוגיה המשפחתית, זיכרון "אפלולי ופלאי" על פטרובוסלו שעל גדת הטיסה, על קורותיה של משפחה, אב, אם וששת ילדיהם לפני מלחמת העולם השנייה ובצלה. זו שפה שנעה בין התפעמות נוסטלגית מדרכי הגורל לבין "שתיקה גדולה על הקשיים האמיתיים, על האובדן, על התהום". זו שפה שיש בה עבר ולקח, סיבות ותכלית, חומרת הציווי; שפה שמכוננת גבולות ברורים בין קודש לחול .
שנים אחרי מותו של האב תנסה הבת, יוכי פישר , היסטוריונית בהכשרתה, להיאחז בעולם שהונחל לה ולהפוך את התורה שבעל פה לטקסט כתוב המעניק פשר לאותו מונולוג פנימי עיקש "שאינו חדל לרחרח אחרי תוואי כאבך, הממשיך וחי בתוכי."
ליאו הוא ממואר יוצא דופן. ראשיתו במסע שעורכת הבת אל ערש לידתו של אביה, שם היא מתהלכת כבתוך שלה וספק משחזרת ספק בודה את ההגדה שהועברה לה בגוף שלישי. המשכו של הממואר בפנייה אל האב בגוף שני ההופכת את הזיכרון שלו למלאכת אבל משותפת, לדיאלוג צפוף ועשיר בין אב ובת ובין נופי הילדות והנערות שלו ושלה. יוכי פישר - בת יחידה בין ארבעה בנים - הופכת כך ממי שניצבה־מנגד לא רק להיסטוריונית ולבלשית המפענחת שאלות שלא הועלו או שלא קיבלו תשובה, אלא לכותבת המגבשת את שפתה. דרך רצפים אסוציאטיביים וכתיבה מקוטעת היא מנסה למלא לאקונות, להתריס ולערער, "לפתוח, לסדוק, לשכוח, לקבור כראוי ."
יופיו של הטקסט נעוץ במהילה החד–פעמית בין פצעי הטראומה ומורשת האשמה לבין החמלה המאופקת והחפה מסנטימנטליות. באמצעות הטון השקט, שאינו נכנע לכעס ולתסכול, אנחנו עתידים להיווכח עד כמה מרחיקת לכת היא הברית אב־בת .
שבע האחיות לבית ד'אפליה נאספות בפעם הראשונה על סיפון הטיטאן, כדי להיפרד מפּאָ סולֹט, אביהן המאמץ שנפטר לאחרונה. על פי צוואתו, הן מקבלות לידיהן את יומנו האישי ונחשפות לסיפור חייו המורכב ורבˉהתהפוכות. מה שנראה בהתחלה כהתכנסות של משפחה אבלה לצורך סגירת מעגל הופך למסע מטלטל בעקבות חייו הסוערים של האב – חיים שראשיתם בערבות סיביר כיתום חסר כול החשוד ברצח שמעולם לא ביצע וסופם באחוזה המשפחתית רחבת הידיים על שפת אגם ז'נבה.
האחיות נדהמות לגלות שמסלול חייו של פא עבר בביתו של פּסַָּל מחונן בצרפת, המשיך לקונסרבטוריון בגרמניה ומשם לחנות מפות בנורווגיה, לערבות סקוטלנד, לחנות ספרים בלונדון ואפילו למכרה פנינים באוסטרליה. מתברר שהמסלול הזה גם משרטט את מפת המדינות שבהן אימץ את בנותיו. הן לומדות על דמותו האמיתית של האיש שהיה אביהן, ועל כך שהיה אדם נדיב וחומל למרות הסבל והכאב שליוו את חייו. הן מבינות שסודות שנחשפו לאחר שנים של הסתרה, המאירים באור חדש את כל סיפור חייהן, מעלים סימני שאלה חדשים גם בנוגע לסיפור מותו של אביהן האהוב.
אטלס - סיפורו של פָּא סולֹט הוא סיפור מהפנט ועוצר נשימה, המשתרע על פני חיים שלמים של אהבה ואובדן, חוצה גבולות ואוקיינוסים. זהו הספר האחרון בסדרת "שבע האחיות", שמביא את הסדרה לסיום מדהים ובלתי נשכח.
שבע האחיות לבית ד'אפליה נאספות בפעם הראשונה על סיפון הטיטאן, כדי להיפרד מפּאָ סולֹט, אביהן המאמץ שנפטר לאחרונה. על פי צוואתו, הן מקבלות לידיהן את יומנו האישי ונחשפות לסיפור חייו המורכב ורבˉהתהפוכות. מה שנראה בהתחלה כהתכנסות של משפחה אבלה לצורך סגירת מעגל הופך למסע מטלטל בעקבות חייו הסוערים של האב – חיים שראשיתם בערבות סיביר כיתום חסר כול החשוד ברצח שמעולם לא ביצע וסופם באחוזה המשפחתית רחבת הידיים על שפת אגם ז'נבה.
האחיות נדהמות לגלות שמסלול חייו של פא עבר בביתו של פּסַָּל מחונן בצרפת, המשיך לקונסרבטוריון בגרמניה ומשם לחנות מפות בנורווגיה, לערבות סקוטלנד, לחנות ספרים בלונדון ואפילו למכרה פנינים באוסטרליה. מתברר שהמסלול הזה גם משרטט את מפת המדינות שבהן אימץ את בנותיו. הן לומדות על דמותו האמיתית של האיש שהיה אביהן, ועל כך שהיה אדם נדיב וחומל למרות הסבל והכאב שליוו את חייו. הן מבינות שסודות שנחשפו לאחר שנים של הסתרה, המאירים באור חדש את כל סיפור חייהן, מעלים סימני שאלה חדשים גם בנוגע לסיפור מותו של אביהן האהוב.
אטלס - סיפורו של פָּא סולֹט הוא סיפור מהפנט ועוצר נשימה, המשתרע על פני חיים שלמים של אהבה ואובדן, חוצה גבולות ואוקיינוסים. זהו הספר האחרון בסדרת "שבע האחיות", שמביא את הסדרה לסיום מדהים ובלתי נשכח.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
